הכנסת הארבע-עשרה נוסח לא מתוקן

4
ועדת החוקה, חוק ומשפט
10.11.99
הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני






פרוטוקול מס' 30

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט
מיום רביעי, ב' בכסלו, התשנ"ט (10 בנובמבר, 1999) בשעה 09:00

חברי הוועדה: אמנון רובינשטיין - היו"ר
מ"מ: ענת מאור

רחל גרשוני - משרד המשפטים
מאיר דב ברקוביץ - המשרד לביטחון פנים
בתיה ארטמן - משרד העבודה והרווחה
רונית הרמתי-הלפרון - האגודה הבינלאומית לזכויות הילד
יצחק קדמן - מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד
נעם אבנר

דורית ואג

לאה קיקיון

הצעת חוק לתיקון פקודת הנזיקין
(ביטול ההגנה המיוחדת על תקיפת קטין), התשנ"ט - 1999
הכנה לקריאה ראשונה - הצבעה - ח"כ ענת מאור
הצעת חוק לתיקון פקודת הנזיקין
(ביטול ההגנה המיוחדת על תקיפת קטין), התשנ"ט - 1999
הכנה לקריאה ראשונה - הצבעה - חה"כ ענת מאור

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. הנושא היום הוא הצעת חוק לתיקון פקודת הנזיקין - ביטול ההגנה המיוחדת על תקיפת קטין, תשנ"ט. יש כאן סעיף 1 : "בסעיף 24 לפקודת הנזיקין - נוסח חדש, התשכ"ח - 1968 1 פסקה (7) - תימחק. חברת הכנסת ענת מאור תסביר לנו למה הכוונה.

הנושא כבר הוכן לקריאה ראשונה בכנסת הקודמת, ובגלל הקדמת הבחירות לא התקדם העניין. הנושא עבר ועדת שרים, גם הנוכחית וגם הקודמת. במה דברים אמורים? הכנסת קיימה ויכוח גדול על העניין העקרוני - האם, כחלק משיטת החינוך, הורה, אפוטרופוס, או מחנך של הילד יכול להרים יד על הילד. לשמחתי הרבה, הגישה היותר נאורה, התקבלה, גם על דעת אוכלוסיות אחרות במדינה, כמו - דתיים וחרדים והאוכלוסייה הערבית. קיבלו שהרמת יד ככלי חינוכי לא קיימת. אם יש הגנה על ילד, או בלימת אלימות של ילד, על ידי החזקתו, זה לא נקרא שנוקטים באמצעים כמו מכות. חברי הכנסת החרדים הסכימו לכך שהפירוש של "חוסך שבטו שונא בנו" אינו הפירוש המילולי שהוא צריך להכות אותו.

אם אין הערות - ניגש מייד להצבעה.

למשרד העבודה והרווחה יש הערות.

הערות שלא נשמעו בכנסת הקודמת?

ההערות הושמעו. ביקשנו שייעשה דיון לגבי הביטול הגורף של ההגנה הזו, מאחר ותקיפה זה לא רק מכה ולא רק סטירה. ברגע שאין הגנה ויש עוולה, ההתנהגות היא בלתי חוקית. יכולים להיות מצבים שפקודת הנזיקין לא נותנת להם הגנה, כי לא מדובר בסכנת חיים, ולא שימוש בכוח, שהורה, או מורה, יצטרכו להשתמש בכוח סביר. אתן דוגמה.

לפני הדוגמה - אין לי כרגע סימוכין , אך בישיבה הקודמת הוכח שהמקרים שעליהם את מדברת יש תשובה בחוק. גם עלינו מוסכם שבמקרים של הגנה או מניעת אלימות, המצב שונה.

אתן דוגמה. אנחנו נגד תקיפה שהיא הכאה לשם חינוך, אבל אם המעשה הוא מעשה של אחיזה לשם ריסון, כאשר ילד משתולל, ילד מעשן סמים לנגד הוריו, והם עוצרים את זה בכוח. ההבדל בין מעשה פלילי לבין מעשה נזיקי הוא שבמעשה פלילי שיקול הדעת הוא של התביעה - האם להגיש אישום פלילי. בנזיקין - כל מי שרוצה יכול להגיש תביעת נזיקין. אם המורה יתפוס ילד בכוח, ויוציא אותו מהכיתה, ההורים יגישו תביעת נזיקין, ואין כאן סכנה.

השאלה שעלתה לדיון היא האם צריך להיות כאן ביטול גורף, או שצריכה להיות הסתייגות, כשאנו, כמובן, נגד השיטה של חינוך בהכאה. על זה אין ויכוח, ואנו בהחלט עומדים בשתי ידיים מאחורי זה. השאלה היא האם בכל מקרה אנחנו צריכים לעשות הגנה גורפת.

מכיוון שיש הסכמה על העיקרון הכללי, נעביר את ההצעה לקריאה ראשונה, נשמע את כל חברי הכנסת, נתכנס מחדש, ונשמע את כל הגורמים. נשמע גם את משרד החינוך ואת הסתדרות המורים וארגון המורים העל יסודיים. מקובל על כולנו שהכאה לא מוגנת. צעדים משמעתיים אחרים, שנדרשים על ידי מורים או הורים - זו קטגוריה אחרת, שעליה נדון.

ועדת השרים לענייני חקיקה תמכה בביטול הסעיף כפי שהוא קיים היום, המשתווה לשיטות החדשות של ילד כנושא זכויות, והשיטה שצריך למגר את האלימות נגד ילדים, והמשתווה גם לאמנה בדבר זכויות ילדים. מבחינת חוק העונשין היה דיון מלא בכנסת בעניין ביטול הסייג הזה, שהכשיר אלימות נגד ילדים, בחוק הפלילי. עם זאת, אנחנו חושבים שההגנות הקיימות אינן מספיקות. למשל - במקרה של ילד שניגש לחשמל, וההורה חייב להזיז אותו משם. זה נכנס בגדר תקיפה לפי פקודת הנזיקין, כי זה כולל נגיעה והזזה.

ואם מבוגר ניגש לחשמל וצריך להזיז אותו. אי אפשר לקחת בכל פעם את המקרה השרירותי הזה כדי להכשיר את הדברים האלה.

מה שיש היום זה בעצם הגנת זוטי דברים, ויש הגנת הצורך, הגנה מיוחדת בפקודת הנזיקין, שזה סעיף 24 (1). הבעיה עם הגנת הצורך, כפי שקיימת היום, היא שכתוב: "עשה את המעשה כדי להגן על עצמו או אדם אחר, מפני שימוש בכוח שלא כדין מצד התובע". זה לא מכסה את המקרה של הילד שצריך להזיז אותו מהחשמל, וספק אם זה מכסה את המקרה של ילד שתוקף ילד אחר, וצריך לרסן אותו.

למה יש ספק? ודאי ילד שתוקף - -

הגנת הצורך היא הגנה מאד מאד מוגבלת בבתי המשפט.

המשטרה מברכת, כמובן, על התיקון הזה. הערה לדברים שנאמרו כאן - הסעיף הזה דיבר על "למען ייטיב דרכו". אני חושב שהסעיף הזה היה מכוון לענייני חינוך, ולכן יש מקום לתיקון הזה, לצד ההערות האלה, שיש להם מקום באיזה שהן הרחבות או הערות בתוך החוק הפלילי.

דבר נוסף - לגבי מה שנאמר כאן, על אחיזה מרסנת, ראוי לציין שלא מזמן הגענו לסיכום אצל המשנה לפרקליטת המדינה, רחל סוכר, ששם סוכם נוהל שבו, במקרים שנדרשת אחיזה מרסנת, המשטרה לא נכנסת לפעולה, מאפשרת לפקידת הסעד לפעול, כדי שלא יפתחו כל מיני תיקי סרק.

תודה.

יש לי בקשה אל משרד המשפטים - תחשבו, יחד עם חברת הכנסת ענת מאור ויצחק קדמן, על איזשהו ניסוח שלא יפגע בזכויות הילד על פי האמנה, ויבהיר. אני מאד אוהב היזקקות להגנת הצורך. בתי המשפט מאד צמצמו את ההגנה הזו. צריך להיות כאן סעיף שיבהיר להורים ולמורים מה מותר ומה אסור, הרי החוק הוא גם מחנך. הייתי רוצה לשמוע גם את חברי הכנסת, אך אני מציע שאנשי משרד המשפטים יבואו בדברים עם חברת הכנסת ענת מאור ועם יצחק קדמן, לקראת הקריאה השניה והשלישית. אנחנו מחליטים להעביר את הצעת החוק לקריאה ראשונה, כפי שהיא.

אני מודה לכולכם, הישיבה נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 09:20