הכנסת החמש-עשרה_

5
ועדת החוקה, חוק ומשפט
13.10.1999
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני



פרוטוקול מס' 19
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי, ג' בחשוון התש"ס (13 באוקטובר 1999), שעה 09:00

אמנון רובינשטיין - היו"ר
צחי הנגבי
יוסי כץ
אופיר פינס-פז
ראובן ריבלין - מ"מ קבוע

עו"ד גלוריה וייסמן - משרד המשפטים, ראש התחום למשפט פלילי
עו"ד טנה שפניץ - משרד המשפטים, משנה ליועמ"ש
מירב ישראלי - משרד המשפטים, מנהלת מח' ייעוץ וחקיקה (אזרחי)
ורד שהרבני - משרד המשפטים, מתמחה
עו"ד יערה שושני - משרד המשפטים, לשכת רשם הפטנטים
עו"ד עודד ברור - המשרד לביטחון פנים, לשכה משפטית, משרד המשטרה
רפ"ק גיורא אזורי - המשרד לביטחון פנים, מ"מ קמב"ץ מודיעין
רפ"ק אילנה חן - המשרד לביטחון פנים, יועמ"ש אמ"ן
רב כלאי שמעון בר-גור - המשרד לביטחון פנים, לשכה משפטית, שב"ס
עו"ד גרשון זוהר - משרד החוץ, לשכה משפטית
אברהם בירנבאום - יו"ר ארגוני הסוחרים בישראל
עו"ד יהודה לנדא - לשכת עורכי הדין

שלמה שהם

דורית ואג

אסתר מימון

א. תקנות העברת אסירים לארצותיהם (תיקון ), התשנ"ט1999-

ב. תקנות עוולות מסחריות (סעדים וסדרי דין), התש"ס1999-


א. תקנות העברת אסירים לארצותיהם (תיקון), התשנ"ט1999-

ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט פתוחה. אני רוצה להודיע שאנחנו דחינו את הדיון בהצעת החוק בדיני בית המשפט לענייני משפחה, בנושא הנוגע למוסלמים, לפי בקשת אחד היוזמים - סגן השר, חבר הכנסת נואף מסאלחה - אנחנו נקיים את הדיון לאחר שובו של מר מסאלחה מחוץ-לארץ.

אני מודיע על הקמת ועדת משנה לענייני חוק איסור הלבנת הון בראשות חברת הכנסת ציפי לבני.

אני אוציא היום הודעה לחברים, ואתן להם שבוע להצטרפות.

הנושא הראשון שעל סדר היום: תקנות העברת אסירים מארצותיהם (תיקון), התשנ"ט1999- - אישור התקנות.

גב' וייסמן, בבקשה.

על-פי חוק העברת אסירים לארצותיהם, ההעברה נעשית על-פי אמנה בין שתי המדינות, עם אפשרות גם של אמנה אד-הוק. קבענו בתקנה 2, שחובה על מנהל בית סוהר, כשהוא מקבל אסיר זר, להודיע לו על כך שהוא רשאי, על-פי החוק, לבקש להיות מועבר למדינת אזרחותו.

בין האסירים יש גם כאלה שעם מדינות אזרחותם אין לנו אמנה, ולא תהיה לנו אמנה: חלקם ממדינות ערב, חלקם ממדינות שאין לנו איתם יחסים דיפלומטיים. ואז בעצם ההודעה של מנהל בית הסוהר היא חסרת תועלת, ואפילו חסרת טעם ומרגיזה. זה בעצם להגיד: תבקש, אבל כשתבקש, אנחנו לא ניתן לך.

על כן, אנחנו מבקשים להוסיף פסקה שתאמר, שההוראה הזאת שבתקנה לא תחול לגבי אותם אסירים שעם מדינות אזרחותם אין למדינת ישראל אמנה.

יש הרבה כאלה?

יוכלו להגיד את זה כאן אנשי שירות בתי הסוהר. אין הרבה כאלה, אבל יש מספיק, כך שזה מצדיק להכניס תקנה לתיקון.

התקנה הזאת שאנחנו מבקשים להוסיף אינה מונעת במקרה המתאים, שמדינת ישראל תאפשר העברתו של אסיר, אם, למשל, הוא מבקש להיות מועבר למדינה אחרת, שהיתה לו בה תושבות וכן הלאה. זה בא למנוע את העניין שמנהל בתי הסוהר ייתן הודעה שאין מאחוריה ולא כלום.

שירות בתי הסוהר, כמה מקרים כאלה יש, שמצדיקים התקנת תקנה מיוחדת.

אני רוצה להוסיף שבאותה אוכלוסייה יש גם אסירים ביטחוניים, שגם הם נופלים על הגדרה של "אסיר זר", ולכאורה גם להם אנחנו צריכים להודיע.

יש לי סדרי גודל לא לגמרי מדויקים. יש סדר גודל של 150 אסירים - - -

זה מספיק להתקנה של תקנה.

הדבר הזה היה מיותר, משום שהחוק עצמו מדבר על כך, אבל, כמובן, אני לא מתווכח.

תמיד טוב להבהיר את החוק גם לרשויות המבצעות.

יש למישהו הערה נגד, או הסתייגות כלשהי?

למען הסדר הטוב, באמנה חברות 40-39 מדינות, כך שהנושא של מדינות שאין לנו יחסים דיפלומטיים איתן, לצורך העניין הזה, שולי. זה לא מאפשר לנגוע בנקודת ההדדיות של העברה.

תודה רבה.

מי בעד אישור התקנות? 3

מי נגד? אין

הצבעה

בעד אישור תקנות העברת אסירים לארצותיהם (תיקון), התשנ"ט1999- - רוב
נגד - אין
תקנות העברת אסירים לארצותיהם (תיקון), התשנ"ט1999- אושרו.

התקנות אושרו.

ב. תקנות עוולות מסחריות (סעדים וסדרי דין), התש"ס1999-

הנושא השני שעל סדר היום: תקנות עוולות מסחריות (סעדים וסדרי דין), התש"ס1999- - אישור התקנות.

מי מציג?

טנה שפניץ.

גברת שפניץ, בבקשה.

אנחנו מביאים היום תקנות, לפי חוק העוולות המסחריות. החוק עבר בכנסת הקודמת, הוא אמור להיכנס לתוקף בסוף החודש, והיינו רוצים שהחוק ייכנס לתוקף עם התקנות.

עוולה של גניבת עין, תיאור כוזב, תחרות לא הוגנת וגזל סוד מסחרי. לכל הארבע יש תרופות בנזיקין. אבל לגבי גניבת עין וגזל סוד מסחרי יש גם מערכת מיוחדת של סעדים. היא מתבטאת בפיצויים להוכחת נזק, ובעיקר בנושא של מינוי כונס נכסים.

זה בנוסף לחוקי הגנת הצרכן בדיני הנזיקין.

הגנת הצרכן, אומנם הרחבנו בחוק, אבל צריך להיות ערים לכך שזה חוק בין עוסק לעוסק. נתנו זכות עמידה להגנת הצרכן, אבל זה חוק עוולות מסחריות בין עוסק לעוסק.

אני רוצה לומר כמה מילות הקדמה. יש מינוי כונס נכסים, שיש לו סמכויות כניסה, חיפוש ותפיסה. הסמכויות יחסית פולשניות, לכן חלק גדול מהן מופיע בחוק עצמו, בנוסף להסמכות מאוד מפורשות להתקין תקנות.

יש דוגמה בחוקים של מדינות אחרות לכונס נכסים כזה עם סמכות להיכנס לעסקים?

האמת היא שיש צירופים מצירופים שונים. אנחנו בעיקר הסתמכנו על חקירות שלנו לכונס נכסים, בקשר לסדר-דין, לפשיטת רגל - יש בהרבה תחומים. לקחנו מפה ומשם את הדברים המתאימים, ולא מצאנו לנכון לאמץ שיטת משפט אחרת.

התלבטנו קצת במקרה של התקנות, משום שכל כך הרבה נמצא בחוק עצמו. מצד אחד, לא רצינו לחזור על החוק, ומאידך גיסא, רצינו שבכל זאת יהיה איזה רצף הגיוני בתקנות עצמן. לכן שילבנו. לעתים, כשהיה צורך, הפנינו וחזרנו, אבל לרוב ניסינו לקצר.

ההליכים שנמצאים בחוק ובתקנות בעצם קיימים בפועל. הם מתנהלים בבית המשפט בצורה כזאת או אחרת.

בעוולות, מבחינת עוצמת הסמכויות של כונס נכסים, אין עוצמה כזאת.

יש עוצמה. בשטח הדברים מתנהלים. אנחנו ישבנו עם עורכי-הדין שמפעילים בפועל.

מה הצורך בתקנות האלה?

החוק מסדר, ובמידה מסוימת מגביל את מה שנעשה היום, משום שהיום אין אחידות. השופט בעיר שדה מסוימת, שמתבקש לתת הוראות, בהשוואה לוינוגרד, כשהיה בבית המשפט, והיה נותן את ההוראות האלה, היה ביניהם הבדל גדול מאוד. לכן התרומה הגדולה שאנחנו רואים היא בעצם בהסדרת הנושא, ובמידה מסוימת הגבלת הסמכויות.

האמת היא שלא הספקנו להעביר את התקנות ללשכת עורכי הדין, לא שאנחנו חייבים, אבל בדרך כלל אנחנו עושים את זה בצורה יותר מסודרת. ישבנו עם עורכי דין רבים, שמפעילים את הנושא בשטח, למדנו מהם מה קורה, ובזמנו, כשנידון החוק, הנושא הזה עלה מאוד בפרוטרוט.

היום יש סמכות לכונס נכסים להיכנס לכל החצרים, גם לעשות חיפוש וגם לתפוס.

תלוי רק באיזו סיטואציה, באיזה ערבויות.

איזה בית משפט ידון בכך?

עוולות מסחריות זה בית משפט מחוזי.

זה יכול להגיע לכל בית משפט.

כמו בתביעות נזיקין רגילות, אלה בעצם אותן סמכויות.

אדוני, נציג לשכת עורכי הדין.

אנחנו מברכים על התקנות. הייתי מבקש להפנות תשומת לב לכמה נקודות. הנקודה הראשונה מתייחסת לסעיף 4(ב), ש"תקופת המינוי תהא עד למתן פסק הדין בתובענה".

קודם כול, הערות כלליות. אנחנו עוברים כעת רק על ההערות הכלליות.

ליועץ המשפטי יש הערות כלליות, וגם למר בירנבאום.

השאלה הבסיסית היא, ואני רוצה להבין , כי הדברים לא ברורים מתוך התקנות, האם התקנות האלה מכוונות אך ורק לאותן עוולות שנובעות מחוק עוולות מסחריות?

רק לשתיים מהן, לא לכולן.

יש בעיות בניסוח התקנות. לא עולה מתוך התקנות, במקרים מסוימים, ההבהרה שזה באמת חל רק על העוולות הללו.

כתוב: "בתוקף סמכותי לפי סעיפים 15 ו25-...".

זה נכון, אבל כשאתה קורא את התקנות בפנים - - -

אני מבינה מה שאתה אומר. א. אין לי בעיה לשנות את הניסוח; ב. מכיוון שהחוק מחיל את הכונס רק על שתיים מתוך ארבע העוולות, אין סמכויות - - -

גניבת עין ו- - -

וגזל סוד מסחרי.

אין בעיה, אם אתה חושב שכדאי להבהיר.

אפשר להבהיר.

מר בירנבאום, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, לאחר שחוק עוולות מסחריות ייכנס לתוקפו, והוא התקבל, להזכירכם, בחופזה, בשלהי הכנסת הארבע-עשרה, כמות ומשקל העוולות המסחריות שהוא ייצור יהיו גדולים יותר מאשר כמות ומשקל העוולות המסחריות שהוא ימנע או יתקן. הוא יהווה מכשיר אפקטיבי ביותר בידי יבואנים בלעדיים ומונופוליסטיים, בידי רשתות שיווק ארציות, במאבקם נגד המתחרה הקטן, היעיל והזול לצרכן.

תדגים את דבריך.

חישבו בבקשה, אדוני היושב-ראש, על היבואן הבלעדי של "סוני". יש יבואנים קטנים שמצליחים, ממקורות עלומים, לייבא סטוקים של מיטב מוצרי סוני, הם מסתפקים במעט מאוד עמלה, 5% עד 10%, כאשר היבואן הבלעדי של סוני, שמוכר כמויות אדירות מידי יום, לוקח עמלות של 30% עד 40%. ברגע שיובא לידיעתו, באמצעות כונס הנכסים, שיהיה עורך-דינו, ואנחנו מכירים את יחסי התלות בין עורך-דין לבין לקוח גדול - - -

על איזו עוולה מסחרית עבר הסוחר הקטן שהביא סוני ממלזיה?

הוא כבר ימצא טיעון שהוא עשה עוולה מסחרית.

איזו?

תיאור כוזב.

אם הוא מוכר סוני כסוני, הוא לא עובר על שום דבר.

הוא יטען שהוא לא מוכר רק סוני כסוני, הוא יעלה טענה, שבסופו של דבר תתברר ככוזבת. הוא ישלם בבית המשפט את הקנס הקטן שיושת עליו בבית המשפט, אבל בינתיים יובא לידיעתו מי היה הספק של אותו יבואן, או סוחר קטן, וסוני העולמית תדאג שמקור האספקה הזה ייסגר.

מר בירנבאום, אני מבין את הטענה שלך, אבל אני לא מבין איך זה עולה מתוך חוק עוולות מסחריות.

שימוש לרעה בהליכי בית משפט אפשר לעשות בכל נושא, בלשון הרע ובכל דבר.

על-פי חוק הגנת הצרכן, לא יכול המתחרה, באמצעות עורך-דינו, אפילו ללא ידיעת הצד השני, להיכנס לחצריו של העוסק הקטן, לתפוס את כל המסמכים שלו, לתפוס את פרטי המחשב שלו, לתפוס את כל המידע שברשותו - דבר כזה לא קיים בשום חוק. אם יש סמכות חקירה - יש לממשלה, יש לרשויות. הן בוודאי לא יספקו מידע.

הוא טוען נגד הסמכות הפולשנית הזאת.

מר בירנבאום, בפועל, הדברים היום מתבצעים, לא המצאנו פה שום דבר. להיפך, אנחנו הגבלנו.

לא מתבצע שום דבר.

מתבצע הרבה מאוד, משום שהיום עורכי-הדין הפרטיים הולכים לבית המשפט ומקבלים את הצו והם תופסים.

מה הם תופסים?

הם תופסים את הסחורה. הדברים נעשים בפועל.

כאן יש תיאור כוזב, טענה לתיאור כוזב.

הכונס לא חל בכלל על תיאור כוזב.

את מדברת על זיוף.

זיוף זה בהגנת הצרכן.

אני מדברת על גניבת עין ועל גזל סוד מסחרי.

את מסתכלת רק על החלק של היצרן. בכוונה תחילה דיברתי על יבואנים גדולים.

תן דוגמה. על הדוגמה שנתת, זה לא חל. אדם שייבא רדיו של סוני לא עובר על שום עוולה מסחרית. בית המשפט העליון פסק שיש יבוא מותר.

אמר השופט שוהם בצורה מפורשת: ניצול לרעה ושימוש לרעה של הליכי בית משפט--

זה בחוק, זה לא בתקנות.

--זה דבר שיכול להיות.

הם ישתמשו בזה.

אני רוצה לקרוא לחברי הוועדה את שני הסעיפים האלה בחוק עצמו.

כתוב בסעיף 12: "הסעדים שבסעיפים 13 עד 21 לא יחולו על עוולות לפי הסעיפים 2 ו3-."

אני קורא את סעיף 16(א): "הוכח להנחת דעתו של בית המשפט, בתצהיר או בעדות אחרת, כי קיים חשש של ממש לביצועה של עוולה, רשאי הוא למנות, בצו, כונס נכסים, ולהסמיכו להיכנס לחצרים המוחזקים על-ידי הנתבע...". החוק קובע את זה. להיפך, התקנות כאן מגבילות את הכונס, דורשות ממנו ערבות אישית.

לדעתנו יש חוק גרוע. לא יכול להיות שהכונס יהיה עורך-דינו של התובע. בית המשפט ימנה כונס מטעמו של בית המשפט, כאשר התובע מממן, ובפסק דין סופי המימון ייפול על מי שיימצא חייב, אבל לא יעלה על הדעת, שעורך-דינו, אנחנו הרי יודעים באיזו מידה יש אינפלציה של עורכי-דין במדינת ישראל--

זה לא רלוונטי.

--באיזו מידה עורכי-דין תלויים בלקוח גדול שלהם, ואנחנו יודעים שבארבע עיניים האינפורמציה תעבור. בארבע עיניים, בין עורך-הדין לבין לקוחו, האינפורמציה תעבור. ואנחנו חוששים מאוד מניצול לרעה.

הנקודה שלכם היא רק ההרחבה הזאת, משום שהתקנות, סך הכול מגבילות את הכונס, הן מטילות עליו גם חובה לתת ערבות.

אנחנו מבקשים שהכונס לא יוכל להיות עורך-דינו של התובע, אלא שבית המשפט ימנה את הכונס.

בדרך כלל בתי משפט נמנעים מלמנות עורך-דין של צד ככונס נכסים, מתוך הנימוקים שאמרת, והדבר הזה נכון וראוי. דא עקא, יש מקרים שבהם, דווקא בנושאים האלה, למשל, קלטות מזויפות וכן הלאה, המומחיות היא לעורכי דין מסוימים, שיודעים איך למצוא, והם יודעים איך לעשות חיפוש בשווקים, ודברים אחרים מן הסוג הזה.

יש רק עורך-דין אחד?

ההיגיון, עם כל הכבוד, למינוי עורך-דין, הוא גם רצון לחסוך בהוצאות.

אני רוצה לשמוע את עמדתו של מי שהיה שר משפטים כשעבר החוק.

מי הביא את החוק הזה?

משרד המשפטים הביא.

בתקופה שלי?

האמת שזה נמשך זמן רב. זה הוגש עוד לפני זמנך.

זה קיבל רציפות בכנסת הקודמת.

יונה יהב היה היושב-ראש.

אולי זה נידון בוועדה בתקופתי.

רבותי, זה הובא ב3- בינואר 1996, לפני שצחי הנגבי התמנה, לפני שביבי נתניהו עלה לשלטון.

חבר הכנסת ריבלין, מה דעתך על הטענה הזאת?

אומר נציג ארגוני הסוחרים: אני נגד החוק. אבל זה לא הדיון עכשיו. אמרתי: תסביר לי מה בתקנות לא טוב. הוא הסביר לי מה הוא חושב. יש עוד דבר שמוסיף סכנה על הרעה שהיתה בחוק. דרך אגב, אני לא חושב שהחוק הוא רע. אני חושב שהנושא של גניבת עין הוא נושא חשוב ביותר, בפרט בשוק היום, כשאנחנו כל כך מרחיבים ונותנים כל כך הרבה אפשרויות. בשוק פתוח אסור שיהיה, חס וחלילה, איזה מצב שבו תהיה גניבת עין.

אבל בא ואומר, בצורה מלומדת ביותר, נציג ארגוני הסוחרים: פה, בתקנות, אתם מכבידים עולכם, אתם נותנים בידי גוף מתחרה איזה מכשיר שהוא יכול לנצל לרעה, על-פי החוק. זאת אומרת, להיות גנב ברשות התורה.

מה הרציו למנות כונס נכסים שהוא עורך-דין של הצד המבקש? - חיסכון בהוצאות. באים ואומרים: נלך ונבקש כינוס נכסים. אם אתה מחויב בכינוס נכסים, אתה כבר חייב לשלם שכר טרחה לעורך-הדין של הזוכה. לבוא ולמנות עורך-דין צד שלישי, גם הוא ייקח עוד חלק, בסוף לא יישאר שום דבר דווקא לך, אותו אדם שאנחנו באים לגבות ממנו חוב.

מה עמדתך?

צריך שהטענה הזאת תישמע. היא ראויה.

קודם כול, מר בירנבאום, עוולת עין כבר הרבה מאוד זמן נמצאת בפקודה, בפקודת הנזיקין. אנחנו העברנו את זה לכאן עם שינויים מסוימים. הנושא של גזל סוד מסחרי היה קיים לפי הפסיקה. יש פרקטיקה שמעוגנת הרבה מאוד שנים בבתי המשפט, והמצב הולך ומחמיר, גם לכם יש עניין בזה שבכל זאת הדברים ילכו כפי שצריך. מה שקורה הוא, שעורכי-הדין בפועל, של התובעים, הם אלה שפועלים.

חבר הכנסת ריבלין, זה לא הכונס שאנחנו בדרך כלל מכירים, אלא זה כונס למטרה ספציפית מאוד, למטרה של הקטע הראשון של הכניסה, התפיסה והחיפוש.

בחוק עצמו, ועוד בתקנות, נתנו הרבה מאוד ערבויות והרבה מאוד כבלים. התובע צריך לתת גם ערובה, גם עירבון.

תפני את תשומת לבי לסעיפים.

עצם המינוי של הכונס בסעיפים - - -

8, 9, 10, 11.

בחוק או בתקנות?

קודם כול בחוק.

יש די הרבה תנאים לעצם מינוי הכונס. התובע צריך לתת גם ערבות ועירבון. צריך לדעת שאת העירבון אפשר להטיל על עצם הכניסה הלא מוצדקת. נוסף לכך, יש עוד ערובה שממנה נפרעים אם היה פיצוי. נוסף לכך, בתקנות הוספנו ערבות כונס, שוב, מיוחדת.

התקנות מגינות על הנתבע.

יש גם נושא הגבלת הסודיות. אפשר תמיד לומר שאנשים לא יעמדו בחקיקה וכן הלאה, אבל היום, בכל מה שעשינו, הגבלנו וסדרנו.

תודה רבה. חבר הכנסת כץ, בבקשה.

לא יכול להיות ספק שעל כונס הנכסים, שהוא בא כוחו של התובע, מוטלת חובה די קשה לביצוע, למנוע דליפה של מידע שהוא מקבל במסגרת תפקידו ללקוח שלו. בכל זאת, הפרקטיקה היא שממנים.
הייתי מציע שבתקנה 6, שכתוב בה: "לא ימנה בית המשפט את המבקש לכונס נכסים, אולם רשאי הוא למנות את עורך-דינו של המבקש", יתווסף, שבית המשפט צריך לנמק מדוע הוא ממנה את עורך-דינו של המבקש.

נביא את זה להצבעה.

נציג לשכת עורכי-הדין, בבקשה.

עורך-הדין מוצא עצמו לעתים מזומנות בסיטואציה שבה בית המשפט ממנה אותו, זה נקרא באנגלית "OFFICER OF THE COURT". ברגע שעורך-הדין מקבל מינוי על-ידי בית המשפט, החובה שלו כלפי בית המשפט גוברת ועולה.

זו תיאוריה.

זו לא תיאוריה.

נושא שכר טרחה של כונסים-מפרקים לא נגזר בהכרח מתוך התשלום על-ידי הקליינט, יש תקנות לעניין הזה, שחלות, אומנם לא במישרין, על הסיטואציה הזאת, אבל יכול להיות שאולי זה הפתרון לנושא שכר הטרחה. יש גם הגבלה, ששוב לא חלה על התקנות האלה, על-ידי מינוי כונסי נכסים יותר מפעם לשנה.

אין צורך בזה, אנחנו מכירים את זה. תודה רבה.

בסעיף 1(א) לתקנות יש תוספת: "אם ראה כי קיימת זכות לכאורה, ייתן צו למתן דין וחשבון אשר בו יורה לנתבע למסור חשבונות הנוגעים לבירור התובענה". זה הנוסח המלא של 1(א).

אני מעמיד להצבעה את תקנה 1. מי בעד - 4.

הצבעה

בעד אישור תקנה 1- - רוב
נגד - אין
תקנה מס' 1 בתקנות עוולות מסחריות (סעדים וסדרי דין), התש"ס1999- אושרה.

התקנה אושרה.

תקנה 2. מי בעד? 4. מי נגד? - אין מתנגדים.

הצבעה

בעד אישור תקנה 2- - רוב
נגד - אין
תקנה מס' 2 בתקנות עוולות מסחריות (סעדים וסדרי דין), התש"ס1999- אושרה.

תקנה 2 אושרה.

בתקנה 3 הייתי מציע שייאמר בפירוש, שזה חל רק על עוולות, על-פי חוק זה. אחר כך נדבר על הנוסח המדויק.

נכתוב: "על-פי סעיפים 15 ו25-".

שלמה שהם, זה רשום למעלה.

אנחנו ננסח את זה.

נקרא את סעיף 3 בנוסח החדש: "בסימן זה, 'נכסים' - נכסים אשר הופקו תוך ביצוע עוולה, לפי סעיפים 15 ו25- לחוק, או שימשו לביצועה, או המהווים ראיות אשר קיים חשש סביר להעלמתן". זו נקודה חשובה. זה מצמצם את הסמכות. מר בירנבאום, אנחנו מצמצמים כאן את הסמכות בהשוואה לחוק.

מי בעד תקנה 3?

הצבעה

בעד אישור תקנה 3 - רוב
נגד - אין
תקנה מס' 3 בתקנות עוולות מסחריות (סעדים וסדרי דין), התש"ס1999- אושרה.

תקנה 3 אושרה.

יש לי הערה לתקנה 4. אני רוצה להפנות את תשומת לב הוועדה לכך שסעיף קטן (ב) מדבר על הגבלת המינוי עד למתן פסק הדין. כלומר, חל שינוי בתקנות סדר הדין האזרחי בכל מה שקשור לעיקול. לא נדרש אישור העיקול לאחר מתן פסק הדין.

אני אבקש להתאים את זה לשינוי בתקנות סדר הדין האזרחי.

יכול להיות מצב שיש פסק דין, ואז פתאום פוקע מינויו.

כתבנו: "זולת אם קבע בית המשפט אחרת".

השאלה היא מהי ברירת המחדל. צריך לקבוע איזו ברירת מחדל. האם יש לך הצעה אחרת?

אני מעלה את זה על השולחן.

זה לא בדיוק כמו עיקול.

נכון שזה לא כמו עיקול.

נכתוב: "זולת אם קבע בית המשפט מועד אחר".

סעיף 4 אושר.

סעיף 4 אושר.

במקום סעיף (ב), שאני מציע למחוק, אני מבקש שייכתב: "בית המשפט ימנה את כונס הנכסים לאחר שהבטיח שאין שום קשר בין כונס הנכסים לבין התובע", ואני מבקש לנמק.

אדוני היושב-ראש, מדובר פה בשני צדדים לא שווים: האחד - הגדול, שיש לו עורך-דין על בסיס שנתי; השני - שלא יכול אפילו לממן לעצמו עורך-דין. אל תתנו כוח אדיר כזה בידי מונופולים.

מה שאתה מעלה נוגע לתקנה 6, לא לתקנה 5.

לא. תקנה 5(ב).

למה אנחנו צריכים דינים מיוחדים לזה, הרי יש דינים כלליים למינוי כונס נכסים?

הסעיפים האלה מתאימים את דיני כונס הנכסים לתקנות סדר הדין האזרחי.

אבל למה צריך להכניס את זה כאן באופן מיוחד? למה שלא יהיה סעיף כללי, שכונס הנכסים ימונה על-פי - - -

שם מדובר על כונס נכסים לצורך ניהול נכסים, זה כונס נכסים אחר.

זה לא מדויק, זה גם זה וגם זה.

לא מדובר שם על כונס נכסים לצורך חיפוש ותפיסה.

כאן מדובר רק על המינוי.

5(ב) הוא סעיף ספציפי מאוד, הוא בסך הכול אומר שכדי שלא יהיה טיעון, כשאתה מבקש את הבקשה, תציע שם.

אם אתה מציע שם כתובע, אז אולי זה צריך לעורר מחשבה.

הוא יכול לבקש שם, השאלה היא מה ימנה בית המשפט.

מי בעד תקנה 5? רוב

הצבעה

בעד אישור תקנה 5- - רוב
נגד - אין
תקנה מס' 5 בתקנות עוולות מסחריות (סעדים וסדרי דין), התש"ס1999- אושרה.

תקנה 5 אושרה.

תקנה 6. אני מציע, לאחר ששמעתם את ההערות של מר בירנבאום, תדונו בזה מחדש.

אולי אפשר לאשר בהסכמה, אם ייכתב "מנימוקים מיוחדים שיירשמו".

זה לא יספק אותו. הרי התקנות יוכלו להתבצע גם בלי סעיף 6.

יש כאן הגדרה שאי-אפשר למנות את המבקש עצמו. אבל אפשר להשמיט את התקנה.

אנחנו נשמיט את תקנה 6.

תקנה 6 הושמטה.

מי בעד תקנה 7? רוב.


הצבעה

בעד אישור תקנה 7 - רוב
נגד - אין
תקנה מס' 7 בתקנות עוולות מסחריות (סעדים וסדרי דין), התש"ס1999- אושרה.

תקנה 7 אושרה.

תקנות 8 עד 13. מי בעדן? רוב

הצבעה

בעד אישור תקנות 13-8 - רוב
נגד - אין
תקנות 13-8 בתקנות עוולות מסחריות (סעדים וסדרי דין), התש"ס1999- אושרו.

תקנות 8 עד 13 אושרו.

בתקנה 14 אני מוסיף הערת שוליים: "היעדר תחולה".

נמצא משהו יותר טוב.

תכתבי "הוראות פרק זה יחולו לעניין העוולות הללו", כי אחרת את מחליפה את כל הפרק.

זה במקום הפרק בסדר הדין האזרחי.

תכתבי: לעוולות אלה.

אנחנו מאוד חרדים. אנחנו רוצים פירוט.

זה להגנה, זה הצמצום.

לא בגלל זה את מתקנת את כל הפרק.

זה במקום הפרק.

זה רק לעניין העוולות הללו?

כל התקנות רק לעניין העוולות הללו.

זה לפי שני הסעיפים.

אין סמכות למנות כונס לסעיפים האחרים.

סעיפים 15 עד 20. מי בעד? רוב.

הצבעה

בעד אישור תקנות 15 עד 20 - רוב
נגד - אין
תקנות 15 עד 20 בתקנות עוולות מסחריות (סעדים וסדרי דין), התש"ס1999- אושרו.

תקנות 15 עד 20 אושרו.

אני רוצה להפנות את תשומת הלב לנושא של נימוקים מיוחדים בתקנה 17 ותקנה 19. צריך להיות מודע לכך שבתקנות היום, הפסיקה פירשה את התקנות לסיטואציות קיצוניות מאוד. צריך להיות מודע לכך, שכמעט ולא ייתכן שזה יבוצע ללא נוכחות.

עוד יותר טוב.

התקנה באמת באה לשם כך שאנשים יהיו נוכחים.

שלא תהיה תפיסה בהיעדר אקס-פרטה.

בתקנה 16 כתוב "בנוכחות שני עדים". האם המבקש עצמו, התובע עצמו, יכול להיות אחד מהעדים?

לא.

לא צריך להכניס את זה?

זה מובן מאליו.

הפרקטיקה היא, שגם התובע עצמו מגיע, אבל הוא לא עד.

תקנות 21, 22, עד סוף פרק ג', מאושרות.

תקנות 21, 22 אושרו.

תקנות 22, 23.

בסעיף 23 היה צריך להיות "תחילתן".

תקנות 22, 23 אושרו.

יש הערות לגבי התוספת? - התוספת מאושרת.

התוספת אושרה.

אנחנו מאשרים את תקנות עוולות מסחריות (סעדים וסדרי דין), התש"ס1999-, למעט תקנה 6. אם נרצה להוסיף תקנה 6, נעשה זאת.

הצבעה

בעד אישור תקנות עוולות מסחריות (סעדים וסדרי דין), התש"ס1999-, למעט תקנה 6, בכפוף לתיקונים - רוב
נגד - אין
תקנות עוולות מסחריות (סעדים וסדרי דין), התש"ס1999-, למעט תקנה 6, בכפוף לתיקונים, אושרו.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 09:50