פרוטוקולים/ועדת חוקה/1160

5
ועדת החוקה חוק ומשפט
12.10.99

פרוטוקולים/ועדת חוקה/1160
ירושלים, כ"ז באב, תש"ס
28 באוגוסט, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 18
מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט
יום שלישי, ב' בחשוון התש"ס, (12 באוקטובר 1999), שעה 9:00

חברי הוועדה: אמנון רובינשטיין – היו"ר
עזמי בשארה
ציפי לבני
ענת מאור
אברהם רביץ
גנדי ריגר

עו"ד טנה שפניץ - משנה ליועמ"ש
עו"ד אלן זיסבלט - ממונה בכיר על חקיקה ויעוץ, משרד המשפטים עו"ד שמעון דולן - מנהל המח' הכלכלית בפרקליטות המדינה
עו"ד משה גולדברג - רשם הפטנטים
עו"ד ז'אן קלוד נידם - הממונה על העזרה המשפטית, משרד המשפטים
עו"ד נגה ענתבי - ממונה על נוסח החוק
עו"ד הווארד פולינור - יועץ לרשם הפטנטים
עו"ד יערה שושני - לשכת רשם הפטנטים
עו"ד תמיר אפורי - משרד המשפטים
לירית בארי - " "
יואב מזאה - " "
דרור מתתיהו - " "
יעל נווה - " "
שרה קנדלר - מח' משפטית, מכס ומע"מ, משרד האוצר
גיתית שריקי - משרד התעשייה והמסחר
רפ"ק אריה שסטנגר - אגף מודיעין, המשרד לבטחון פנים
ממ"ש יואב תלם - מח"ק, המשרד לבטחון פנים
סגן אורית קיטה - הפרקליטות הצבאית
עו"ד טוני גרינמן - איגוד הבימאים בישראל
עו"ד גיורא לנדאו - איגוד לשכות המסחר
עמית אבנר - " " "
עו"ד ארנן גבריאלי - יועמ"ש, אקו"מ
עו"ד עמי פליישר - ארגון החברות לתוכנות מחשב
עו"ד רחל פשר-אייקנאר - " " " "
ד"ר יואב שכטר - מנהל פארמה ישראל, ארגון חברות התרופות
העוסקות במחקר ופיתוח
עו"ד טל בנד - יועמ"ש, התאחדות התעשיינים
ד"ר יהודה ליבנה - טבע, " "
עו"ד ריצ'רד לוטי - חברות התרופות הרב-לאומיות – אינטרפט
ופרמה ארה"ב
עו"ד חנה קלדרון - לשכת עורכי הדין
עו"ד יעקב קלדרון - " " "

שלמה שהם

דורית ואג

אביגיל זכאי

הצעת חוק לתיקון דיני הקנין הרוחני – התאמה להוראות הסכם הטריפס,
התשנ"ט-1999 – אישור לקריאה שניה ושלישית.

הצעת חוק לתיקון דיני הקנין הרוחני – התאמה להוראות הסכם הטריפס, התשנ"ט-1999
(אישור לקריאה שניה ושלישית)

אנחנו פותחים את ישיבת הוועדה. זו ישיבת המשך להצעת החוק לתיקון דיני הקנין הרוחני – התאמה להוראות הסכם הטריפס. קיימנו ישיבה ובסופה ביקשתי מן הממשלה להביא בפני הוועדה אינפורמציה לגבי ביצוע דיני הקנין הרוחני בשטחים, דבר שהיה מוקד לתלונות של הרבה מהנציגים. הטענה היתה שבעוד שבישראל אנחנו מחוקקים חוקים שונים להגנת הקנין הרוחני הרי בשטחים אין דין ואין דיין.

לאור המצב הלא כל כך משביע רצון שהיה בנושא האכיפה שמה הממשלה דגש על נושא האכיפה באמצעות זרועות שונות ובדרכים שונות, בעיקר בישראל. מעבר לחקיקות השונות – זו שלפנינו ואלה שבדרך – משרד המשפטים שם דגש גם על הנחייה, הדרכה ותיאום בין כל הגורמים השונים כמו המשטרה, המכס והפעילות בשטחים, ביקשנו מהגורמים האלה שיבואו בעצמם. יש גם פעילות במשרד התעשייה והמסחר ועם גורמים נוספים.

הלאקונה שיש לנו היא באכיפת החוק או בחקיקה עצמה? יש הרבה טענות כלפינו מארצות-הברית במיוחד, היא טוענת שאנחנו עושים זאת במכוון.

הטענות האמריקניות הן קשות ונשמעו גם בביקורו של שר המסחר האמריקני. הטענה היא שמדינת ישראל קונה רק דיסק אחד וכל השאר מועתק באופן פירטי.

מי מייצג את המשטרה? בבקשה.

אני מפקח משנה במדור חקירות במטה הארצי. אני מתנצל שסגן ראש אח"ק לא יכול היה להגיע כי יש לו התחייבות קודמת.

במשטרה הוקצו לנושא כ-12 תקנים ללוחמה בעבירות על הקנין הרוחני. המטה המליץ על 51 תקנים שיהיו פזורים בכל מחוזות המשטרה אבל בשל קשיי תקציב הוקצו 12 תקנים. פועלים 2 קציני מטה, האחד הוא רב-פקד אריה שסטנגר, באמ"ן מחקר, שאמור לבנות את כל התשתית המודיעינית ולספק ידיעות לצורך פעילות משטרתית יזומה. אנוכי, עבדכם הנאמן, במדור חקירות אמור לשמש גורם מרכז ומנחה. בנוסף לנו יש 10 תקנים שאמורים להיות מאויישים על-ידי חוקרים בשתי יחידות. במחוז הצפוני יש כוונה להקים לנושא הקנין הרוחני צוות המונה 5 חוקרים, וכן במחוז תל-אביב.

במחוז הצפוני 4 מתוך 5 התקנים כבר אויישו. אנחנו מקווים שבימים הקרובים יאוייש גם התקן הנוסף על-ידי קצין שיעמוד בראש הצוות. אנחנו נמצאים בהליך הגיוס המשטרתי שאורך זמן רב כשהמשטרה היתה נתונה בחודשיים האחרונים בקשיי תקציב ובהקפאת גיוסים. מפלג התישאול במחוז הצפוני, שלו הוקצו התקנים, פועל כרגע כשהקנין הרוחני הוטל עליו כאחת המשימות השוטפות שלו עד להשלמת הקמת הצוות כולו.

אני יכול לדווח על פעילות משביעה רצון במהלך חמשה החודשים האחרונים. נפתחו 31 תיקים בענין הקנין הרוחני. מדובר בעיקר בפשיטות על בעלי דוכנים בשווקים כאשר היתה תפיסה של תקליטורים בתחום המוסיקה והמחשבים, ותפיסה של קלטות אודיו. רק בצפון נתפסו מעל 25,000 תקליטורים. זה בהחלט לא משביע רצון כי מדובר בהיקף רחב יותר.

מה האומדן שלכם לגבי היקף הסחר בתקליטורים של אודיו ומחשב?

מדובר על גופים אזרחיים שמטפלים בנושא. כ-50% מכלל קלטות הוידיאו הן מזוייפות, פיראטיות, זה הפסד של 30 מיליון דולר לחברות. בתחום התקליטורים הסברה היא ששליש מהתקליטורים הם מזוייפים, הפסד של כ-90 מיליון דולר לשנה, לגבי תכניות מחשב כ-70% מזוייפות.

אלה הערכות.

רק בסקטור העסקי או בכולל?

בכולל. מדובר על 70% מקלטות האודיו.

זו בעיה אוניברסלית, נכון?

כן.

היינו בישיבה אחרת ונציג של הפדרציה סיפר שהיה כנס בינלאומי בהודו ושם היינו במקום הראשון כאוכפי החוק.

במחוז תל-אביב המצב פחות משביע רצון. מתוך 5 התקנים גוייס תקן אחד כאשר ראש המפלג להונאה בתל-אביב מתכוון לאייש את הצוות ב-5 חוקרים ותיקים מתוך המפלג. יש תקנים אבל עד אמצע ספטמבר המשטרה היתה נתונה בהקפאת גיוסים. כרגע הליך הגיוס הוא ארוך אבל ידוע לי ש-4 חוקרים נמצאים על סף הגיוס כאשר התשתית לפעילות הצוות כבר מוכנה, יש להם משרדים ברמת גן. שם אנחנו יכולים לדווח על פעילות של 4 תיקים בלבד, תיקים מורכבים, מעבר לפשיטה על קלטות וידיאו, אחד מהם תחת פיקוחו של שמעון דולן. אנחנו מקווים שבעתיד הקרוב הצוות יתחיל לפעול בהיקף מלא.

במקביל אנחנו מנסים להעלות את המודעות בכלל במשטרה. העובדה שהתקנים הוצעו רק לשני מחוזות לא מעידה על כך שהמשטרה מפסיקה לפעול. ניתן להצביע על הגברת פעילות אכיפה בכל המחוזות. המצב אינו משביע רצון אבל אפשר להצביע על מגמה חיובית ועל כך יעידו נציגי החברות הפרטיות שפנו אלינו מעצמן ודיווחו על היענות מלאה שהם מצפים לה מאנשי המחוז הצפוני ואני מקווה שבקרוב גם מאנשי מחוז תל-אביב.

כמה שוטרים פועלים בשטח? האם לשוטר הרגיל יש מודעות?

בנוגע לחקירות והתביעות אנחנו פועלים עכשיו לחלחול המודעות ושינוי סדר העדיפות. עד להעלאת הנושא של הקנין הרוחני על סדר היום הציבורי המשטרה פעלה על סמך הנחיה ישנה שעודדה הסתמכות משטרתית על הגורם האזרחי. בפועל התיקים האלה נסגרים מחוסר ענין לציבור כשהדבר נתפס כסכסוך אזרחי בין בעל זכויות לבין מפר הזכויות. ההנחיה הזאת הורתה למשטרה שלא לפתח פעילות יזומה כך שאנחנו נמצאים באפס מודיעין. לכן אנחנו צריכים להתחיל לבנות את תשתית המודיעין ולספק מידע.

ההנחיה הזאת בטלה עכשיו?

ההנחיה הזאת בטלה ובמקומה יש הנחיית שעה. במהלך הטיפול אנחנו נתקלים בקשיים משטרתיים ואנחנו לומדים מן הניסיון.

מה עם החברות בעלות הזכויות, האם הן מסייעות לכם , בכל זאת הן אינטרסנטיות?

נדון בזה אבל כעת אנחנו מקבלים דיווח מהרשויות.

אנחנו מתפארים בזה שבנוסף על כל המשימות שמוטלות על המשטרה – אנחנו יודעים שבניגוד למדינות אחרות יש לה עוד כמה משימות לא פחות חשובות – היא הקדישה אנשים מיוחדים ויחידה מיוחדת לנושא הזה, דבר שהוא יוצא דופן. עובדה היא שהכירו בחשיבות הענין וכל תחנת משטרה מקבלת היום תלונות, זה הישג חשוב.

הבעיה היא יותר חינוכית כי האזרח יודע שגניבה היא גניבה. דווקה בענין של היצירה הרוחנית זה מין הפקר פטרישקע.

רשם הפטנטים, בבקשה.

אני מניח שרובכם שמעתם על הארגון הבינלאומי לקנין רוחני WIPO . נשיא WIPO, שהוא אישיות מקבילה לדרג של שר בקנה מידה עולמי, יבקר בישראל בסוף נובמבר או בתחילת דצמבר ואני מניח שהוא יגלה ענין רב במה שקורה בארץ בנושא של הקנין הרוחני. נצטרך להציג לו תמונה מדויקת אבל לפחות אופטימית.

קודם שהמציאות תהיה אופטימית. עד אז אנחנו נעביר את החוק בקריאה שניה ושלישית.
בבקשה, מר ז'אן קלוד נידם.

אני הממונה על העזרה המשפטית ובתוקף תפקידי אני מקשר בין מדינת ישראל, רשויותיה ואזרחיה לבין הרשות הפלסטינית, רשויותיה ותושביה. בתפקיד קודם שמילאתי כקצין המטה המשפטי באזור יהודה ושומרון הייתי גם רשם סימני המסחר, רשם הפטנטים ושמות עסק כך שהייתי חשוף לכל הסוגיה של הקנין הרוחני במשך שנים רבות. כבר בתקופה של המינהל האזרחי היתה מוכרת שם התופעה הנרחבת של הזיופים אבל אז עורכי דין ובעלי ענין יכלו להתמודד עם הענין, לבוא בפני הרשם, לרשום באופן חופשי ולהגן על זכויותיהם במוסדות שהיו קיימים שם.

במסגרת הסכמי אוסלו, בעיקר במסגרת הסכמי הביניים, הקדשנו פרק חשוב לכל מה שקשור לקנין הרוחני וניסינו להביא את המצב לשיתוף פעולה עם הרשות הפלסטינית בכל מה שקשור לרישומים, להגנות וגם לאכיפה. כידוע, הדבר נשאר בגדר תיאוריה בלבד. היום התופעה הזאת נעשתה הרבה יותר רחבה ומאיסוף מודיעיני אנחנו יודעים שמתפתחות תעשיות שלמות של זיופים בכל התחומים.

האמריקאים לא מפעילים עליהם לחץ כמו שהם מפעילים עלינו?

הצבעת על הנקודה בה יש לנו יכולת לגרום לכך שהרשות תאכוף משהו וזאת על-ידי שנביא ללחץ אמריקאי ישיר כי יש להם הרבה מנופי לחץ גם מבחינה כלכלית.

גם להם וגם לאיחוד האירופי.

בדיוק, גם לאיחוד האירופי היות שהם מושקעים שם בפיתוח תעשייתי רב. במקביל צריך לנסות להביא למודעות שאי-אפשר לפתח תעשייה ולפתח משאבים כל עוד הם נותנים למצב הזה "לחגוג" משום שמזייפים שם בכל התחומים.

התעשייה הזאת מועברת לארץ?

בהחלט, אנחנו נמצאים במעטפת מכס אחת, אין גבולות בינינו לבין הרשות והדברים עוברים. זה חמור מכיוון שזה מגיע מחוץ-לארץ, עובר דרך הנמלים שלנו ודרך תחנות הכניסה של המדינה, עובר את המדינה, מגיע אל הרשות וחוזר מהרשות אל השווקים בישראל בצורות שונות. התופעה היא מאוד חמורה.

גם לנו יש מנופי לחץ מול הרשות שהם פחות אפקטיביים אבל הם קיימים וצריך להפעיל אותם. ישבתי בכל הוועדות של המשא-ומתן עם הפלשתינים, במיוחד ועדות שיש בהן מתן מצד ישראל, בעיקר ועדות כלכליות, יש ועדה כלכלית משותפת שדנים בה בעניינים כלכליים רציניים. צריך להתנות פיתוח של פרוייקטים משותפים ועזרה הדדית גם בעזרה בתחום ההגנה על זכויות יוצרים ואכיפה. יש ועדה משפטית שאמורה לדון בדברים האלה, ועדה שאני מרכז אותה אבל בשלוש השנים האחרונות לא התכנסה באופן סביר ולא יכלה לתת מענה לבעיה. אנחנו מחדשים עכשיו את הפעילות של הוועדה המשפטית ויושבים כבר בשבוע הבא ונושא הקנין הרוחני יעלה כנושא שוטף בוועדת אד-הוק שנמנה. גם בתחום הזה נבקש לאכוף את ההתחייבויות של הפלשתינים.

לנקודה שהעלית, חבר-הכנסת רובינשטיין. יש צורך להביא לידי התמודדות ישירה של ארצות-הברית בענין. יש לנו דוגמה לגבי מפעל של קלטות בחברון שם היתה מעורבות של השגריר האמריקאי אד ווקר. בגדול הוא הביא להפסקת הפעילות של המפעל, לתקופה מסוימת הוא הפסיק לעבוד תמורת הטבות מסוימות. זו היתה מעורבות של שר המשפטים דאז מול השגריר ישירות וזה פעל. אין ספק שצריך לערב פה את האמריקאים, אין סיבה שנהיה לבד במערכה כאשר אין לנו שיניים כמו פעם.

צריך לעשות דבר נוסף. ביקשתי שנוכל לשבת עם גורמים פלשתינים. הרב רביץ אמר, בצדק, שיש בעיה של חינוך לטווח הרחוק של הבנת מערכות ובנייתן. גם אצלנו יש בעיה כזאת אבל היתרון אצלם הוא שהכול בהתחלה והם מקבלים סיוע כלכלי נדיב לבניית מערכות שלטון חוקיות.

העזרה העיקרית שלנו בענין הזה צריכה להיות על-ידי מתן אינפורמציה לנציגי האיחוד האירופי וארצות-הברית איפה מתקיימת הפעילות הזאת.

נקודה נוספת שאני רוצה להתייחס אליה היא ריכוז של המודיעין. קודם כל צריך שיהיה מודיעין מרכזי.

את זה צריך להגיד לממשלה, לא לוועדה. מי השר האחראי על הענין?

אומרים שזה שר התעשייה והמסחר. צריך ועדה שמרכזת את כל הענין, ליצור גוף מודיעיני אחד שממנו ניתן לשאוב את האינפורמציה.

אני לא מבינה בשטחים, בישראל הנושא מורכב. תוספת של עוד גוף לא תועיל כי כל אחד יודע את תפקידיו. אנחנו עושים את התיאומים בקטעים הרלוונטיים.

האם יש מאגר מידע אחד?

קודם כל, אני מבקש מהמשטרה דיווח על השלמת האיוש במחוז תל-אביב ולתת לנו בכל שלושה חודשים דיווח על כמות התפיסות והתביעות המשפטיות.

בכל מה שקשור לתפיסות מן הרשות הפלשתינית הייתי מבקש שידווח לי באופן שוטף.

תסדירו את זה ביניכם.

הדבר השני שאני מבקש, גב' שפניץ, הוא שידווח לנו מי הגוף שמתאם את המודיעין ומוסר אותו לגופים חיצוניים בנושא של פעילות בלתי חוקית ופגיעה בענייני הקנין הרוחני בשטחים. אם זה לא מוסדר, כפי שאומר מר נידם, זה צריך להיות מוסדר. את שני הדיווחים אני מבקש לקבל לא יאוחר מה-1 בינואר.

מי מייצג את הפרקליטות הצבאית? אתם עושים פעילות בנושא של אכיפת החוק? בבקשה.

כן. במסגרת תיאום הפעילות של רשויות הממשלה השונות בשטחים קיימת ועדה למניעת הפרת הקנין הרוחני. מגיע אליה מידע מודיעיני מאוד חלקי מהמת"קים שנמצאים באזורים השונים. כשבאנו לבחון מה אפשר לעשות בענין הפרת החוק לקנין הרוחני הסתבר שאחרי ההסכם עם הרשות לא ניתן לפעול בשטחי A ו-B ובשטח C המצב יותר מורכב. אין לנו בעיה להעביר אליך את כל החומר המודיעיני.

לא, אני לא חלק מהרשות המבצעת, אני רק רוצה שיהיה שיתוף פעולה מלא בין הפרקליטות לבין משרד המשפטים והמשטרה כדי שנוכל להעביר מידע איפה המפעלים לקלטות וידאו ומחשבים בשטחים ולמסור אותו גם לנציגי האיחוד האירופי ולשגריר האמריקאי שידעו את הדברים.

שידעו שזה לא אנחנו.

האם אפשר לדעת מה אחוז התעשייה הפיראטית בישראל לעומת האחוז בשטחים? אפילו אם האחוז בישראל הוא גבוה, כמו התעשיות האחרות הכול יעבור בסוף אל השטחים כי שם גם יותר זול לעשות את זה.

אין לנו מספרים באחוזים מה קורה בגבול המדינה ומה קורה בשטחים אם כי למדנו מהגופים האזרחיים שעיקר הבעיה בארץ היא מכירת תקליטורים, ועיקר הבעיה בשטחים היא בקלטות הווידאו.

למשל, כמה קלטות ייצר המפעל בחברון?

40,000 קלטות.

הרשות מהווה בעיה בשורה ארוכה של תחומים, יש שם גם מתפרות בעזה, בתי דפוס של ספרים באזור רמאללה ושכם.

אנחנו עוסקים רק בקנין הרוחני, לא נוכל להיכנס לבעיה הכללית.

אני רוצה לציין שמשרד התעשייה והמסחר יכול לפי חוק הגנת הצרכן לטפל בהטעיות, תיאורטית, הם מתכוונים ליישם זאת לגבי זיופים שממילא הם הטעיה.

העברנו חוק חדש בכנסת הקודמת שמאוד מרחיב בענין הזה.

הבעיה היא באכיפה. אני מציעה שתשמע את נציג הפרקליטות.

בבקשה, מר שמעון דולן.

הדבר הכי חשוב בעיני הוא התקציבים והתקנים ואין קסמים בענין הזה. אם לא יהיו תקציבים ותקנים להגברת האכיפה הדברים לא יזוזו. אנחנו רואים ברצינות גם את הלחץ האמריקאי וגם את הלחץ של התעשייה המקומית – מדברים כאן על סקנציות של מאות מיליוני דולרים – ואנחנו נמצאים עם משטרה מלאה רצון טוב אבל רק עם 4 תקנים בכל מדינת ישראל.

12 תקנים.

יש כוונות טובות לאיושים אבל אני שומע את זה מחודש מאי. אני חושב שהתפישה צריכה להיות של יחידה מרכזית ולא פיזור של תקנים ביחידות שונות כי ניסיון החיים הוכיח שכאשר אנשי משטרה נמצאים ביחידה אורגנית הם עוסקים בהרבה דברים ולא רק בתחום זה. התחום הזה הוא מורכב ומסובך ודורש מיומנות ומקצוענות רבות. מדובר כאן על עסק בינלאומי עם חשש לפשע מאורגן, יש בזה הרבה מאוד כסף.

יש איזה גזר דין אחד בנושא הזה?

השבוע יוגש כתב אישום. צריך להבחין בין תפיסה לבין כתב אישום משום שתפיסה עדיין לא מביאה לכתב אישום, קודם יש צורך בחקירה ולאחר מכן מוגש כתב אישום. אם אנחנו רוצים לבוא לבית-המשפט עם כלים טובים כדי לקבל הרתעה אפקטיבית צריך למצוא מקרים מתאימים ואותם אנחנו בוחרים כרגע כמו המקרים של אנשים רצידיביסטים שחוזרים ועוברים עבירות, ומקרים של היקפים גדולים. זאת כדי להתגבר על בעיית המודעות. כשנגיע לשלב העונש נצטרך לראות איך לטפל בזה.

מה הגישה היום?

הגישה חמורה אבל השאלה היא מה פוסקים, היום אין עוד גזר דין.

העונש הוא 4-5 חודשים.

היום הכול הולך בדרך של קובלנה פלילית פרטית על-ידי החברות והארגונים הפרטיים. כאשר הקובלנה הזאת מגיעה לבית המשפט הוא רואה בה סכסוך שכנים.

מה היה העונש הכי חמור?

מאסר על תנאי זה המכסימום ששמענו עליו.

אז אין בכלל על מה לדבר.

עונשי קנס יכולים להרתיע.

כשהשופט רואה לפניו מתלונן פרטי הוא לא מפעיל את מלוא העונש.

זה משתנה וגם הטיעונים לעונש וההוכחות יעלו דרגה כדי שהשופטים יהיו מודעים לנושא. מערכת השיפוט עושה השתלמויות ומגבירה את המודעות בצורה רצינית.

צריך להגיע בענין הזה עד לבית-המשפט העליון.

הכיוון עכשיו הוא ללכת לחקירות עומק, להביא מקרים מתאימים ולהגביר את המודעות. זה דורש זמן. גם עכשיו, אם הוגש כתב אישום זה לא אומר שיהיה גזר דין, צריך להוכיח את ה-CASE , זה לוקח זמן, זה לא בשליטתנו. כפי שאמרתי אנחנו לוקחים את המקרים הרצידיבסטים ושל ההיקפים הגדולים.

אנשים מרוויחים כסף וכשאין עונש מתאים לרווח העצום ברור שהעבירה תחזור.

עו"ד משה גולדברג;

היום זו העבירה הכי משתלמת.

אבל רוצים לקחת את המקרים הפשוטים ולא אלה עם היסוד הנפשי.

על-פי היסוד הנפשי אדם יכול להגיד: לא ידעתי שזו עבירה, או טענות מסוג זה מה גם שהמודעות בבית-המשפט היא לא גבוהה. הכול הולך במדרגים, אי-אפשר לבוא לבית-המשפט ולבקש מייד עונש משמעותי, הדברים לוקחים זמן.

נקודת המוצא היא שצריך להיערך לזה נכון כי אלה חקירות מורכבות ומסובכות, הן דורשות תיאום בין רשויות חקירה שונות. אני אומר זאת כי אני מלווה היום כמה תיקים. אותו אקטוס ראוס נוגע גם למשטרה, למס הכנסה, למכס, למשרד התעשייה והמסחר. לכן צריך לשלב בין כל הזרועות, לקבל את ההיתרים הנכונים משר האוצר, להבין את האמנות הבינלאומיות ואת ההיבטים הכלכליים של הנושא, כלומר צריך הכשרה מקצועית.

לרב רביץ בענין הגורמים האזרחיים. יש קושי גדול. בלית ברירה המשטרה והמודיעין נשענים היום בחקירה על הגורמים הפרטיים כי יש כאן פוטנציאל של ניגוד עניינים. נכון שעכשיו זה כורח בל יגונה אבל אני רוצה להשתחרר ממנו. כשהיום יש פשיטה על מפעל מסוים, כדי לזהות את הסחורה הפיראטית אני בא עם מומחה שמתלונן באופן פרטי, הוא משלם והוא מעונין בזה, ואז אני מביא לבית-המשפט חוות-דעת של איש פרטי. נוסף לכך יש למשטרה בעיה של תקציב לאיכסון.

אתה רוצה שהוועדה תבצע את החוק? תפתרו את זה עם הרשות המבצעת.

קראתי בעתון דבר דומה: הערוץ השני משלם כסף למשטרה כדי לתפוס את הפיראטים. זה בניגוד לחוות-דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, לא ייתכן שתהיה כאן משטרה פרטית.

אני מצדיק את החברות שפועלות בענין זה.

אם הן פועלות בתחום המודיעין זה בסדר אבל לא מעבר לזה.

איזה ברירות יש להן?

החברות צודקות. בית-המשפט מתייחס אחרת לענין אם הפרקליטות והתביעה המשטרתית באות עם כתבי אישום או שזו קובלנה פרטית.

מה שאני מנסה לעשות פה הוא להעמיד דברים על דיוקם. אם בת הקול שלי שבלי תקנים ותקציבים הדברים לא יזוזו תועיל במשהו – את שלי עשיתי.

ניסחתי הצעת החלטה ואביא אותה בפני חברי הוועדה בתום הישיבה.

אנחנו עוברים להצעת החוק. ההצעה עברה דיון וניסוח מחדש. קיבלתי גם את התזכירים של התאחדות התעשיינים. אני מבקש הערות של הנציגים פה רק לסעיפים.

בבקשה, גב' רחל פשר.

אני נציגת B .S .A , ארגון התוכנה העולמי. הדבר המטריד את האיגוד הוא הנזקים החמורים שחברות התוכנה סובלות ממשתמשי קצה עסקיים שקונים דיסק אחד ואחרי כן מעתיקים אותו.

הנושא עלה ובחנו אותו.

מה ההצעה שלכם, האם היא מגובה בהסכם הטריפס?

אנחנו מפנים לסעיף 61 להסכם הטריפס, למכתב שהעברנו לחברי הכנסת ולתזכיר שהמצאנו לכם ולמשרד המשפטים בפעם שעברה. סעיף 61 לטריפס אומר:
MEMBERS SHALL PROVIDE FOR CRIMINAL PROCEDURES AND PENALTIES TO BE APPLIED AT LEAST IN CASES OF WILFUL TRADEMARK COUNTERFEITING OR COPYRIGHT PIRACY ON A COMMERCIAL SCALE.
מבחינתנו COMMERCIAL SCALE לא חייב להיות מישהו שסוחר בדיסקים ובתוכנות ומוכר אותן. מר פליישר יסביר למה הכוונה ועל איזה היקפים מדובר.

כתוב: REMEDIES AVAILABLE SHALL ALSO INCLUDE THE SEIZURE,
… AND IMPLEMENTS
זה נמצא בחוק.

בתחום התוכנה, להבדיל מתחום אחר, יש מצב בו בעלי עסקים וחברות אומרים: אני לא אקנה עותק לכל מחשב. הרישיון של מרבית חברות התוכנה אומר שעל כל עותק צריך רישיון שימוש ובעל העסק אומר: אני אקנה עותק אחד ואפיץ ב-500, ב-700 או ב-1000 חנויות העסק עותקים לא חוקיים. זאת אומרת, הוא יוצר לעצמו יתרון עסקי תחרותי.

למה זה לא מכוסה בחוק שלנו?

המסחריות היא בזה שמישהו עושה את זה למטרות עסקיות.

יש מפעל שיש לו 50 תחנות והוא משתמש בזה. הנקודה ברורה.

לענין הפיצוי הסטטוטורי. המטרה של ההסכם הזה היא לעזור לחברות לאכוף את החוק ו-B.S.A. בוודאי מברכת על הניסיונות להפוך את זה לענין פלילי ושגם תהיה יוזמה של הרשויות אבל אם יהיה פיצוי סטטוטורי באופן אמיתי זה ישנה את התמונה לאנשים. בארצות-הברית אם אדם נתפס כשהוא מפר את החוק הוא צריך לשלם מאות אלפי דולר. אם בארץ תוכנה הועתקה ב-40 עותקים או ב-1000 עותקים שופט יכול לקבוע שזה 20,000 שקל.

גם ההוצאות שהשופטים פוסקים בבית-המשפט הן נמוכות.

לפחות שהפיצוי הסטטוטורי יתיר להם תקרה יותר גבוהה.

יש לנו בדרך חוק חדש של זכויות יוצרים ושם הדברים יטופלו.

מבחינתנו הקטע הזה הוא הכי אקוטי וגם הענין של משתמש קצה עסקי.

הנושא של משתמש קצה עסקי הוא החלק הקל, הענין של הפיצוי הסטטוטורי הוא בחוק זכויות יוצרים ונזמין אתכם כשנגיע אליו.

היינו מבקשים שההגדרה של "תוכנה" תהיה יותר רחבה. יש על כך הסכמה עם משרד המשפטים.

לא קיבלנו הערה כזאת ולא נלך לעשות זאת עכשיו אגב דיון מהיר בהסכם הטריפס.

איפה הגבול באשר למשתמש קצה עסקי? אולי לאדם יש שתי תחנות והוא העתיק 1 או 2 עותקים.

הנושא של הפליליות לא נועד לזה שנהפוך פה למדינת משטרה. סעיף פלילי בחוק יוצר הרתעה ברורה. כשבעל עסק עושה חשבון כלכלי הוא אומר: הסיכוי שיתפסו אותי הוא קטן ואם יתפסו אותי אשלם קנס קטן ולכן כדאי לי. אם בעל עסק היה יודע שזה נושא פלילי הוא לא היה נכנס לזה.

מה המצב באיחוד האירופי?

בארצות-הברית ובאנגליה יש סעיף פלילי.

אם תביאו לנו את הסעיף הפלילי האנגלי זה יעזור לנו.

כשמדובר על COMMERCIAL USE הכוונה היא לכמויות כספיות שעולות על 1,000 דולר תוך חצי שנה.

איך מגדירים COMMERCIAL USE ?

החוק הקיים נותן אפשרות להתייחס לפעילות הזאת. לא מדובר על מישהו שבמחשב שלו מופיעה תוכנה מזויפת אלא על בעל עסק שעושה עסקים. החוק שלנו כבר חל על זה והנוסח שלו דומה לחוק של אנגליה מ-1988. מר פליישר אומר שאנחנו צריכים להתייחס במיוחד ל-END USER LIABILITY . ללא ספק נוכל לבחון את זה במסגרת החוק החדש גם מבחינת הנוסח וגם מבחינת הקנס. אנחנו לא צריכים למהר לדברים קיצוניים.

מספיק שכתוב COMMERCIAL USE .

הנושא של קלטות מחולק לשניים: א. קלטות למחשבים; ב. כל היתר. יש לנו תיקון לפקודת זכויות יוצרים שבמה שנוגע לקלטות של מוסיקה אודיו ווידאו התירו את ההקלטה בבית וכתבו במפורש שהקלטה פרטית ביתית לא תיחשב הפרה אבל המדינה תפצה את היוצרים. עד עצם היום הזה המדינה לא פיצתה את היוצרים אפילו באגורה אחת מפני שהיה צריך למנות ועדה

ולהתקין תקנות אבל לא עשו כלום. את קלטות המחשב הוציאו במפורש מהתיקון הזה כך שלגביהן חל עדיין הדין הכללי שגם העתקה פרטית ביתית היא בגדר של הפרה. השאלה היא איך אוכפים את זה. לדבריו של חבר-הכנסת רביץ, אפילו אם אני מעתיק לצרכים פרטיים ביתיים שלי תוכנה של מחשב זו הפרה של זכויות יוצרים.

אני התכוונתי לקטע הפלילי שבענין.

בדברים האלה צריך ללכת מהקל אל הכבד, לפעול קודם נגד הבסטות המוכרות, אחר-כך נגד המפעלים הגדולים ובסוף יהיה ה-END USER הבודד שבקצב הדברים אני לא רואה שנגיע אליו בכלל.

מבחינת התוכנה עיקר הבעיה היא לא המכירה בבסטות אלא בעיקר בקרב החברות. ב-1998 בלבד מדובר על 48% מהתוכנות שהותקנו בעסקים. יש מדד סטטיסטי מורכב שלוקח את כמות המחשבים החדשים שנכנסו בשנת 1998, ה-REPLACEMENT TRADE , כמות התוכנות שנמכרו על-ידי החברות האמריקאיות והחברות הישראליות ועל-ידי נוסחה מסובכת מוצאים את המספר.

אתה אומר ש-48% מהתוכנות בעסקים הן בלא רשות. אני חושב שהרבה אנשים לא יודעים שזה בלתי חוקי.

התעשייה שאנחנו מייצגים היא עם מתח גדול מבחינת הקנין הרוחני.

עורך-דין בנד, בבקשה.

אני מתייחס לסעיף 50(ב) בחוק הפטנטים. הסעיף הזה עוסק בסיטואציה ייחודית שבה אנחנו הופכים את נטל הראיה וכאשר מדובר בפטנט שמגן על תהליך אומרים לנתבע: אתה תוכיח שאתה לא מפר את הפטנט. איך תוכיח את זה? תפתח את קו הייצור שלך ותראה לנו. כל בקשתנו – האמנו שהיא לא שנויה במחלוקת – היתה לדבוק במלים של הטריפס.

כאשר טריפס קובע את הנוסחה בסעיף 34, הוא מוסיף בסעיף 34(3) טקסט וקובע שכאשר נתבע מגיש את הראיות יש לקחת בחשבון את האינטרסים הלגיטימיים שלו בהגנה על הסודות העסקיים שלו.

דיברנו על זה בפעם הקודמת.

זה לא הוכנס. מסיבה שלא ברורה לי משרד המשפטים דווקה השמיט את ההוראה הזאת. בדקנו את המצב במדינות אחרות וגם באוסטרליה, בגרמניה, באנגליה ובאיחוד האירופי כאשר יש הוראה כזאת – ויש – יישמו את המלים של הסכם הטריפס כמות שהן. זה לא שנוי במחלוקת.

בישיבה הקודמת זה היה שנוי במחלוקת. משרד המשפטים טוען שזה כבר קיים בלאו הכי.

אמרנו שזה נמצא בחוק עוולות מסחריות. מבחינת דרכי חקיקה יש חוק כללי עם שלושה תת-סעיפים שמבהירים בדיוק את הנושא – הוא חוקק לאחרונה. אם אנחנו מכניסים פה את הענין של הסוד המסחרי אנחנו עושים נזק לסוד המסחרי בכל מקום שהוא לא יוזכר במפורש. גם בחקיקה החדשה שנעשה לא נכתוב בכל מקום: וגם לשמור על הסוד המסחרי. יש הליך בפני בית-המשפט, בפני הרשם, בפני כל רשות מוגדרת ואפשר להעלות בפניהם את הענין. אפשר לבקש לא לפרסם, אפשר לקבוע הגשת דרכי ראיות מיוחדות ואפילו אפשר לא לפרסם את הראיות.

תהיה לנו טיוטה של תיקונים לחוק הפטנטים ואולי שם צריך להכניס את זה.

אתם חושבים שבמדינות שהזכרתי אין להם חוק ששומר על הסוד המסחרי וזה קיים רק במדינת ישראל? החוק הזה קיים גם במקומות אחרים, יש שם הוראה שמאפשרת לשמור על סודות מסחריים. גם בטריפס עצמו יש הוראה לגבי סודות מסחריים, מצאו לנכון להצמיד לחזקה ההפוכה של נטל הראיה הערת אזהרה האומרת: בסיטואציה כזאת תשמרו על האינטרס של החברה.

זה קיים ממילא בחקיקה הכללית.

אבל זה לא מונח בפני השופט.

חוק החוזים הכללי לא מונח בפני השופט?

התשובה הזאת לא עלתה במדינות האחרות וגם לא בטריפס.

אנחנו לא יודעים אם יש להן שם חוק עוולות מסחריות.

בכל המדינות האלה יש הוראות שמאפשרות להגן על סודיות מסחרית, תסתכלו בטריפס עצמו, נדמה לי בסעיף 72.

הנקודה ברורה.

בבקשה, עורך-דין לוטי. את מי אתה מייצג?

אני מייצג את חברות התרופות הרב-לאומיות באמצעות שני גופים: אינטרפט, שהוא ארגון של כל חברות התרופות הרב-לאומיות; פרמה – ארגון יצרניות התרופות בארצות-הברית.

הנקודה הראשונה נוגעת לנושא של הגנה על המידע DATA PROTECTION . כאשר מגישים תרופה חדשה שרק עכשיו המציאו אותה לרישום, הממציא נדרש לבצע ניסויים קליניים ולהגיש מידע שאיסופו דורש מאות מיליוני דולרים. הקהילה הבינלאומית הבינה שלא מתקבל על הדעת שרשויות הבריאות יוכלו להשתמש באותו מידע שנאסף בכסף רב על-מנת לרשום תרופות של גופים אחרים שלא פיתחו אותה תרופה, דהיינו, תרופות גנריות. סעיף 39 לטריפס עוסק במתן הגנה לסודיות בכלל, ומדינת ישראל עומדת בזה אבל סעיף 39(3) לטריפס קבע הוראה ספציפית לענין תיק התרופות. הסעיף עוסק בשני נושאים: 1. חשיפה של המידע. במדינת ישראל לא קיימת בעיה של חשיפת המידע. 2. הסעיף מבקש למנוע הסתמכות עקיפה על-ידי מתן אפשרות לחברת תרופות אחרת, שלא פיתחה את התרופה ,להסתמך על תיק הרישום על-ידי כך שמשרד הבריאות פוטר אותה מביצוע בדיקות רבות בגלל שמשרד הבריאות יודע להסתכל בתיק המקורי ולהגיד: אני לא נותן לו.

כמעט בכל מדינות העולם המערבי ניתנה הגנה לנושא הזה על-ידי מה שנקרא MARKETING EXCLUSIVITY שאומר כי מהרגע שאני מקבל רישום של תרופה לתקופה מוגדרת – היום התקופה מגיעה ל-10 שנים באירופה ובארצות הברית – במשרד הבריאות בכל מדינה שהיא אסור להתיר רישום בהתבסס על הרישום המקורי. זו צורת ההגנה שנקבעה. באמנה לא מוגדר הזמן.

לפני מספר שנים, כאשר משרד התעשייה והמסחר עשה עבודת הכנה לקראת הטריפס, הוקמה ועדה , שהייתי בין חבריה, על-מנת להציע הצעות לתיקון של החקיקה הישראלית. בדקנו את החוק הישראלי והשווינו אותו לאמנה רק מבחינה משפטית ולא מן האספקט אם זה כדאי למדינת ישראל או לא. בוועדה המכובדת הזאת ישבו גם רשם הפטנטים, מר גבריאלי ומר בנד. הצעת החוק המונחת לפניכם כוללת המלצות של הוועדה ובין ההמלצות שלה לפני ארבע שנים : להכניס חמש שנים של DATA PROTECTION . זו ועדה בלתי תלויה ואני מוכן להגיש לכם את מסקנותיה.

הענין נעשה חריף בגלל שוק התרופות החופשי.

זה כולל לא רק תרופות אלא גם תעשייה כימית חקלאית.

אם תסתכלו ברשימה שקובעת מדוע מדינות שונות נמצאות תחת התראה של ממשלת ארצות-הברית, כמעט בכל המדינות שנמצאות ב-LEVEL גבוה, לרבות מדינת ישראל, אחת הסיבות המרכזיות היא אי-מתן הגנה DATA PROTECTION .

הנושא הזה נוגע לא רק למשרד הבריאות אלא גם למשרד החקלאות וגם למשרד לאיכות הסביבה. אנחנו בודקים את התקנות וההנחיות הפנימיות שיש בנושאים האלה. לא הכנסנו את זה כאן בגלל הדחיפות של הענין. אנחנו עוד נביא את הענין הזה לוועדה במסגרת הטריפס. הרי יש לנו כבר את ענין הסודיות והמשרדים לא מגלים לצד שלישי, הבעיה היא אם הם עצמם רשאים להסתמך בעת בדיקה על הרישום המקורי. אם זו תהיה בסופו של דבר הגישה, נביא את זה.

אנחנו לא מתעלמים מהנושא ונמשיך ונבדוק אותו. אני מניח שגם מר לוטי ומר בנד יסכימו שאין קונסנסוס עולמי בענין הזה ויש הרבה מדינות שרואות את ההגנה שניתנת היום בישראל כמספקת את סעיף 39(3). האמריקאים ניסו להכניס לטריפס דבר מפורש אבל זה לא עלה בידם כי הבעיה היא בקשר לזה שהמדינה לא יכולה להסתמך על מסמכים. אם נשתכנע שאכן הטריפס מחייב איסור על המדינה להסתמך על מסמכים כדי לאשר תרופה מסוימת נעשה את זה בסיבוב השני.

אני לא יכול להחיל את הסעיף הזה בלי נציג משרד החקלאות.

הוועדה הזאת לא הוציאה מתוכה הסדר מגובש. אם מסתכלים על המדינות שבהן יש הסדר מגובש, כמו בדירקטיבה האירופית, או בארצות-הברית שם זה 5 שנים ולא 10 שנים, רואים שיש הסדר מפורט עם הרבה חריגים. זה דבר שמחייב עבודת הכנה והיינו מבקשים שגם להתאחדות התעשיינים תהיה אמירה כלשהי בנושא.

למשרד הבריאות יש בעיה מעשית שהוא משתמש ב-DATA , או שזה ענין תיאורטי?

זה קורה כל הזמן.

לא צריך להגזים. כאשר המוצר מוגן הגנה פטנטית ממילא השאלה איננה מתעוררת. כאשר המוצר איננו מוגן הגנה פטנטית מתעוררת השאלה האם לתת הגנה נוספת. בדירקטיבה האירופית כתוב שבתקופה של שש שנים המדינות רשאיות לא להחיל אותה אם הפטנט פקע.

בעניינים האלה כדאי בדרך כלל ללכת בעקבות אירופה. זה קצת לא נוח שאנחנו לא מחילים סעיף כל כך מפורש בהסכם.

זה ענין של פרשנות. אנחנו שומרים על סודיות ושום משרד ממשלתי לא משתמש בזה לצרכים של צד שלישי. אם זה מכוסה בחקיקה אין צורך לחוקק.

המסירה לצד שלישי כן מכוסה אבל השימוש העצמי לא מכוסה.

מדינות כמו ארגנטינה לא הכניסו חקיקה כזאת ולכן הן נמצאות ברשימה האמריקאית אבל לאחרונה אוסטרליה הכניסה חקיקה כזאת, קנדה בתהליכי חקיקה. נדמה לי שאין מחלוקת שאין דרך אחרת להגן על זה.

אנחנו נמצאים ברשימה של האמריקאים בגלל מעשים או בגלל העדר חוק?

תן לנו לבדוק את זה.

הבעיה שלי היא זו: האם אנחנו באמת מכוסים מבחינת מסירת ה-DATA , החומר שמגישה החברה הרפואית לצד שלישי, מה גם שמשרד הבריאות לא משתמש בזה לצורך יצור עצמי. מה הבעיה שלנו עם האמריקאים?

אקרא לכם מה-PROPERTY WATCH LIST .
FEBRUARY 1999 AMENDMENTS TO THE PHARMACISTS LAW DIMINISH PHARMACEUTICAL PATENT PROTECTION BY PERMITTING THE PARALLEL IMPORTATION OF PHARMACEUTICALS AND SANCTION THE UNFAIR COMMERCIAL USE OF TEST DATA.
זה צריך להיות 1998. זאת התלונה: UNFAIR COMMERCIAL USE .

זה קיים בישראל? אני חושב שזו הטענה על הייבוא המקביל.

הטענה היתה שברגע שאתה מתיר ייבוא מקביל אתה מפר גם את סעיף 39(3) ומאפשר הסתמכות על התיק.

אני לא אדון בנושא של ייבוא מקביל.

אני מדבר רק על 39(3).

שני נושאים יותר טכניים. ראשית, בסעיף 50 בחוק מדובר על "מוצר זהה". אני מציע שההגדרה תהיה: מוצר נשוא הפטנט, כלומר, זה חל לגבי כל תהליך יצור של מוצר נשוא הפטנט משום שאין מונח "מוצר זהה" כאשר מדברים בחוק הפטנטים.

כנראה שזה נכון משום שחוק הפטנטים מדבר על עיקר ההמצאה.

אפשר גם לכתוב: מוצר נשוא התהליך.

נקודה נוספת. בעקבות הטריפס הוכנס תיקון להגדרה של המצאה של מוצר ובלבד שהוא משמש בתעשייה.

בסעיף 5(2)?

כן. אם תסתכלו בהערת השוליים יש אולי אי-הבנה לגבי המושג של מוצר המשמש בתעשייה. זה די אנכרוניסטי לומר שאנחנו מגינים רק על מוצרים תעשייתיים, יש מוצרים לא תעשייתיים שכבר מזמן אנחנו מגינים עליהם בחוק הפטנטים. זה צריך להיות לכל יישום טכנולוגי. לדוגמה, בארצות-הברית יש פסיקה שהנושא של שיטות לעשיית עסקים , אלה הפטנטים שעוסקים באינטרנט, נושא שלמדינת ישראל יש אינטרס להגן עליו בגלל התעשייה המקומית, לכאורה זה לא מוצר תעשייתי ואי-אפשר להגן על זה אבל בארצות-הברית מגינים על זה.

האם הנוסח האחרון שבו כתבנו "בכל תחום טכנולוגי" לא עונה על זה?

בכל תחום תעשייתי או טכנולוגי, זה בסדר.

אני מבקש להוריד את הדרישה הנוספת של יישום תעשייתי, שמופיעה בטריפס. כתוב: AND ARE CAPABLE OF INDUSTRIAL APPLICAION .

אין לנו בעיה עם הטריפס. המובן של יישום תעשייתי זה לא INDUSTRIAL כפי שאנחנו מנסים להגדיר את זה כאן אלא USEFUL וכל מה שזה אומר שזה צריך להיות מועיל. בחוק הפטנטים יש דרישה שההמצאה תהיה מועילה ולכן אנחנו לא חייבים להכניס זאת. ב-FOOTNOTE נאמר ש-"INDUSTRIAL APPLICATION MEANS AND USEFUL.

בסדר, נדון בזה.

נקודה אחרונה נוגעת לנושא שהוא לא פרוצדורלי אלא מהותי והוא רישיונות הכפייה. אחד הגורמים הגדולים לטריפס היה הדאגה של מדינות המערב לרישיונות כפייה בעיקר בתחום התרופות כאשר ניתן היה לקבל רישיון כפייה כמעט באופן אוטומטי בכל עת שלא היה ייצור מקומי על-ידי חברת תרופות. במשך שנים התעשייה הישראלית עקפה בצורה זו את החרם הערבי והצליחה לפרוח, זאת על בסיס רישיונות הכפייה. בא הסכם הטריפס והוריד את הנושא של רישיונות הכפייה כשקבע כי אי-יצור באותה מדינה איננו מהווה יותר נימוק לקבלת רישיון כפייה. החוק הלך בדרך הזאת. אם תשימו לב הושמטו כל סעיפי המשנה מה מהווה ניצול לרעה, לא נשמט סעיף 19(2) בחוק הפטנטים שעוסק בסירוב בעל הפטנט לתת רישיון. לכאורה, אם אני לא מייצר את התרופה בארץ שלי אלא רק מייבא אותה לארץ די שחברה כלשהי תבוא אלי, תבקש ממני רישיון, ואני אסרב ואז אוכל לקבל רישיון. לא זו הכוונה. הכוונה היא כפי שקבע השופט וינוגרד בפסק דין "אוליבטי" שהתנאים מצטברים, כלומר, צריך להיות אלמנט של ניצול לרעה.

אני מסכים לעמדתך בענין רישיון הכפייה אבל אינני מסכים לעמדתך בענין התיקון ל"תעשייתי".

בבקשה, גב' חנה קלדרון.

להערה האחרונה של עורך דין לוטי. כתוב שם בפירוש שזה רק אם הוא מציב תנאים בלתי הוגנים. אני תומכת בזה שיישאר הניסוח הקיים.

הייתי רוצה לדבר על סעיף 50(ב) באספקט אחר. מופיע שם מונח לא מתאים "הנדרש".

אנחנו מקבלים את ההערה. אנחנו כותבים: בו עשה שימוש.

הערה להליך הקשור בהוכחת התנאים שאומצו בסעיף 52 החדש. יש להוכיח שני תנאים שההוכחה שלהם היא מאוד מסובכת וגם בית-המשפט צריך לשקול פעמיים שיקולים של סבירות. זאת כאשר אמנת הטריפס נותנת אלטרנטיבה לאמץ תנאי פשוט יותר, קל יותר להוכחה וקל יותר לשיקול של בית-המשפט. כרגע התנאי שיועבר הנטל הוא כפול: 1. כשבעל הפטנט לא יכול היה לברר באמצעים סבירים. המלה "סבירים" היא בעייתית בהליכים משפטיים לשני הצדדים כי בוודאי תוגש חוות דעת של מומחה מה זה "סבירים" ויהיה ויכוח אין-סופי. 2. התנאי השני מציב סבירות נוספת ונאמר: קיימת סבירות גבוהה שהמוצר הזהה נוצר בתהליך המוגן בפטנט. חבל להכניס דבר כזה להליך משפטי שיסבך את הענין בצורה בלתי רגילה. בסעיף 34 באמנה יש אלטרנטיבה שכל שבעל פטנט צריך להוכיח הוא שאותו מצב שהוא לא תבע אותו בפטנט אלא רק המצב של התהליך הוא מצב חדש. זאת שאלה עובדתית ואפשר להוכיח אותה בראיות.

זה נשמע לי סביר, קל להוכיח מוצר חדש?

בהסכם טריפס יש באמת שתי אופציות A ו-B ואת בוחרת ב-A שקל יותר להוכיח אותה. האופציה B היא קצת לטובת הנתבע. כל עוד רצינו בשלב זה קו מינימלי מנחה לטריפס זה בכל מקרה B.

אתה מקשה על המתדיינים בבית-המשפט.

התכוונתי לכך שקל להוכיח את זה מבחינה טכנית אבל בהרבה מקרים התובע לא יוכל להוכיח את זה כי הוא דורש פטנט על תהליך ויכול להיות שהמוצר של התהליך הזה כבר קיים מזמן והוא רק נתן תהליך חדש. לא ראוי להגן על מוצר שהוא לא חדש. לדעתנו האופציה שבחרתם תהיה בעייתית בדיון משפטי.

בבקשה, עורך-דין יעקב קלדרון.

הגישה של לשכת עורכי הדין היתה עניינית ובלי שום אינטרס. אני מתייחס לסעיף 5(2). אם נשאיר את הביטוי "בכל תחום טכנולוגי" נהיה בבעיה רצינית. אנחנו מאמצים את מה שהציע קודם עורך דין לוטי. כיום אנחנו מתייחסים בעיקר למה שנקרא BUISNESS PLAINS . הסתבר שבערך מלפני שנה יש הגנה פטנטית על BUISNESS PLAINS ומבחינה זו זה לא תחום טכנולוגי. לא מדובר רק פסיקה בארצות-הברית אלא בפסיקות בעולם.

בארצות-הברית יש ביקורת על הפסיקה הזאת ונאמר שם שאלה דברי הבל. דווקא ללשכת עורכי הדין יש אינטרס לתקן את התיקון הזה כי זה מוסיף הרבה פרנסה, הם יתחילו להגיש בקשות פטנטים על משחקי כדורסל ושעשועונים בטלוויזיה.

עורך דין משה גולדברג צודק אבל ההגדרה הזאת יכולה להוציא תחומים שאנחנו צריכים להגן עליהם שאין עליהם ויכוח. למשל משחק חדש הוא נשוא תוכנה. היום אנחנו מגינים בפטנטים על משחקים באופן תדיר.

משחק חדש קשור לטכנולוגיה.

זה פתוח לפרשנות.

הטריפס קובע כמה דברים: ראשית, היא צריכה להיות בעלת צד המצאתי CAPABLE OF INDUSTRIAL APPLICATION לכן הדיבור על "טכנולוגי" מצמצם.

מדובר על תעשייתי או טכנולוגי.

לא זה מה שכתוב שם. אנחנו מציעים שייאמר: ההמצאה צריכה להיות חדשה ומועילה ללא הגדרה בתחומים. בהגדרה מהו פטנט אתה פותח במקרה זה את כל התחומים לכל אפשרות ואם לרשם תהיה בעיה זו או אחרת הרי בפסיקה שלו הוא יקבע את ההוראה.

הנקודה ברורה.

הערה נוספת בקשר להשמטה של המלה "בחקלאות". לדעתנו ראוי להשאיר את המלה "בחקלאות" היות שבסעיף 27 (1) לטריפס אנחנו לא רואים שיש בעיה עם המלה הזאת. יש הרבה פטנטים שיש להם יישום בחקלאות, למשל שיטת דישון חדשה וזה אלמנט חקלאי שניתן ליישום בתעשייה. אם הטריפס לא דורש מאתנו להשמיט, למה לעשות זאת?

כיוון שטריפס אמר ALL FIELDS OF TECHNOLOGY זה לא לתעשייה או חקלאות אלא גם לתעשייה, גם לחקלאות.

צריך לתת בדברי ההסבר איזו הערה בענין הזה.

כשאציג את החוק בקריאה שניה ושלישית אציג זאת בדברי ההסבר.

אני מתייחס לסעיף 121 לחוק הפטנטים בהשוואה להסדר בטריפס. אנחנו מבקשים ללכת בעקבות פסיקת בית-המשפט העליון כי זה דבר מאוד חשוב. אני מתייחס לסעיף 31 L (1) בטריפס, בעיקר ל-INVENTION CLAIMED כשהוא חוזר על כך פעמיים. לפי פסיקת בית-המשפט העליון לפני ארבע שנים, בפסק דין בערעור אזרחי 407/89, ... ח, 5, 691, פסק דין בענין של צוקור, הנשיא שמגר עשה דיכוטומיה - שבזמנו נראתה מוזרה אבל היום אנחנו רואים את הראש המכוון – בין המושג המצאה לבין מה שנתבע בפטנט. הוא עשה הבחנה וקבע שההמצאה יכולה להיות רחבה יותר במסגרת הפירוט, אבל צרה יותר במסגרת מה שאתה תובע. לכן, הצעתנו היא לשנות את סעיף 121 כי אין דבר כזה המצאה של פטנט – זה קורלטיבי למה שכתוב בטריפס – בעיקר לאור הפסיקה החדשה שהזכרתי.

היינו מבקשים גם לתקן את הסיפא ולכתוב: ובלבד שיש בהמצאה המאוחרת התקדמות טכנולוגית חשובה בעלת משמעות כלכלית. בטריפס כתוב CONSIDERABLE ECONOMIC SIGNIFICANCE IN RELATION TO THE INVENTION CLAIMED. אנחנו מבקשים לאמץ את הנוסח הזה שהוא משמעות כלכלית.

דבר נוסף. אנחנו סבורים שסעיף 120 לחוק הפטנטים חייב לעמוד על תילו. יש כאן המלצה לבטל אותו. אם נבחן את סעיף 30 לטריפס נראה שאין שום בעיה להשאיר את סעיף 120 כי אמנת הטריפס לא קובעת תנאי של ניצול לרעה – כפי שהוחק בזמנו בסעיף 117 - על-מנת להעניק רישיון כפייה. סעיף 120 שנוגע כביכול במקרה פרטי ועוסק בסקטור הרפואי יש להשאיר אותו היות שיש בו ריכוך של הדרישה המחמירה בסעיף 117. אם נקרא את סעיף 122 לחוק הפטנטים ואת סעיף 30 לטריפס נראה שאין האחד סותר את השני. בדברי ההסבר נאמר כאילו שמדובר בפתרון גורף, אבל זה לא נכון. צריך להשאיר את סעיף 120 כי לעתים מזומנות הדבר נחוץ בעיקר לדברים הקשורים בתחום הרפואה.

סעיף 27 (1) לטריפס קבע איסור על המדינות לתת כל הוראה טריפסית שנותנת איזה שהוא יתרון או חסרון בתחום טכנולוגי ספציפי. טריפס לא עוסק בדברים מעבר לתחום הפטנטים. טריפס קובע 20 שנה על פטנט, כל מדינה רשאית לתת גם 25 שנה או 30 שנה.

אבל למה זה תחום מסוים? אסור שתהיה אפליה.

ההבדל בין סעיף 120 הקיים לבין כל שטח אחר בקשר לרישיון כפייה הוא שבכל תחום אחר אתה צריך להמתין שלוש עד ארבע שנים עד שאתה יכול לבקש את רישיון הכפייה, אבל בתרופות אין תקופה שצריך להמתין עד שאתה יכול להגיש בקשה לרישיון כפייה.

ההבדל העיקרי הוא שלפי סעיף 120 אפשר לקבל רישיון כפייה לייבוא ולא רק לייצור.

כל עוד הטריפס אוסר עלינו לתת עדיפות לתחום אחד על פני תחום אחר החלטינו לבטל את סעיף 120.

אם סעיף 120 בוטל אז תהיה השפעה גם על הייבוא האלטרנטיבי?

מדובר על רישיונות כפייה בלבד.

אני מתייחס לסעיף 31 (F) לטריפס ולסעיף 123 לחוק הפטנטים. היינו מבקשים שהנוסח ישונה: רישיון לפי פרק זה יינתן בעיקר לצורכי הבטחת האספקה לשוק המקומי.

אין הבטחת אספקה. מה שאתה אומר זה עוד יותר צר. כתוב שם SUPPLY .

אפשר לכתוב: אספקה לשוק המקומי.

אני מתייחס לסעיף 5 (11) (ג). אנחנו מבקשים שייאמר: בהתחשב, בין השאר, בערך הכלכלי של הרישיון ושל הפטנט.

מקובל.

באותה רוח אנחנו מבקשים לתקן את 126א.

עשינו את זה.

בבקשה, מר לנדאו.

אני מייצג מו"לים וגם מתמודד בפורום של נפגעי הפיראטים.

אנחנו רואים את סעיף 41 לטריפס כסעיף סל של ENFORCEMENT OF INTELLECTUAL PROPERTY RIGHTS. כל החקיקה לא היתה נעשית אם המצב החוקי שאמור לסייע בפעולות האכיפה היה תקין.

סעיף 41 לטריפס הוא לא סעיף לחוק ישראלי, הוא קורא למדינות החברות להפעיל את החוק.

בהצעת החוק הראשונית היו פרקים נפרדים לחוקים שעסקו באכיפה, בכינוס נכסים, בהגבלת סכומי הערבויות. כל זה יצא ונותרו הסעיפים של הארכת מתן פסק הדין, פירוט רב על סמכויות בית-המשפט, השמדת נכסים וכו'.

הענין של כונס נכסים יצא באופן זמני בלבד כי התעוררו בעיות. זה דורש תיקונים לחקיקה. זה קיים בחוק עוולות מסחריות. קיבלנו הערות, אנחנו מעבדים את זה מחדש וזה ייכנס לחוק זכויות יוצרים.

יש בעיה עם הנוסח הקיים שמדבר על המצב לאחר מתן פסק הדין של השמדת נכסים. הוכנסה דרישה לקבל אישור ממשטרת ישראל. שוחחתי על הענין עם הלפרין והוא הסכים אתי. אנחנו מדברים על מצב של שנה, שנתיים לאחר התפיסה ואז צריך להציג את כל הסטוק – זה יכול להיות קונטיינר או כמה פרטים – עד שהמשטרה תדון. אז המשטרה צריכה לקבל החלטה האם היא רוצה לנקוט הליך. אין שום סיבה לא להורות לשמור מספר דוגמאות מכל מוצר, להסריט בוידיאו. אין סיבה לייקר את הפרוצדורה עד שעוד גוף ביורוקרטי יטפל בזה.

יש בהצעה 30 יום. מה אתם מציעים?

לשמור דוגמאות. שהמשטרה תגיד כמה היא צריכה.

יש פסיקה מפורשת שמספיקים צילומים.

נדון בזה.

יש דברים טכניים שקשורים למכס.

תעביר את זה אלינו בכתב.

העברתי את זה בכתב. יש שאלה של ערבויות, של מועדים, ערעור על החלטת המכס.

זו החלטה ממשלתית ואי-אפשר לערער עליה.

אפשר להגיש בג"ץ, ברוך השם, בינתיים לא ראיתי בזה בעיה. הדבר הזה ייכנס במסגרת הרפורמה של בתי-המשפט.

החלטנו שהאפשרות להגיש בג"ץ בענין המכס מספיקה. אנחנו לא רוצים עוד ערכאת ערעור, כעת זה יעבור לבית-משפט מחוזי ובכלל לא תהיה בעיה.

שמעתם פה דיווחים על זיוף קלטות ומחשבים. אולי אתם לא יודעים שיש בעיה חמורה של זיוף תרופות, חומרי מזון וכימיקלים לחקלאות. הבעיה לא קטנה.

המשטרה תטפל בנושא.

לגבי התיקון של BUISNESS END USERS האם כן או לא ועכשיו. מעבר לדרישות ספציפיות הטריפס אומר שצריך ליצור אווירה של הרתעה נגד מפירים. בתחום של BUISNESS END USERS אין היום הרתעה. נכון להיום אפשר לפרש את החוק לכאן ולכאן. אנחנו מבקשים שזה יהיה במסגרת הטריפס עם מנגנון מסוים.

אנחנו עושים הפסקה של שלוש דקות. נשארים חברי הכנסת ונציגי המשרדים הממשלתיים.

מכל ההסתייגויות שהוגשו כאן התרשמתי מענין אחד ואולי הוא יותר מוסרי מאשר מעשי, אני מדבר על הענין של COMERCIAL END USERS , משתמש הקצה המסחרי. צריך לאותת שאנחנו רואים את זה בחומרה. אם יש מפעל שיש לו 60 תחנות עבודה והוא לא רואה פסול בזה שהוא קונה WORD 7 ובמקום לקבל רישיון לכל התחנות שלו הוא מעתיק את זה במפעל, אני רואה בזה פסול. כשנגיע לענין הזה ארצה שנכלול משהו בהצעת החוק. ביקשתי מעורך-דין פליישר להביא לנו דוגמה ממדינה אירופית שיש לה חקיקה בנושא הזה, נשאיר את זה לסוף. מר הווארד פולינור, יש לך דוגמה לחקיקה?

אתה לא רוצה להגביל את שיקול הדעת של המשטרה.

שיקול דעת יהיה אבל אם אני בא עם הדוגמאות אחרי שהשמדתי את הראיה המרכזית, בא הסניגור ואומר: אני רוצה שמומחה שלי יבדוק את הסחורה כדי לדעת אם היא ראייתית או לא.

אני מוכן לתת שיקול לדעת למשטרה שהיא תחליט אם היא רוצה לשמור דוגמאות ולהשמיד את כל השאר.

הם ביקשו להגביל את המשטרה בטווח של זמן ואם לא מגיבים אפשר להשמיד.

עוד אישור ביורוקרטי הוא פרובלמטי בארץ, זו טענה נכונה. אפשר לעשות שני דברים: גם להגביל בזמן וגם לומר למשטרה שהיא יכולה לתת אישור להשמדה בכפוף לשימור דוגמאות.

זה לא כל כך מסובך, הרי לא הולכים בכל דבר בערוץ פלילי. יש הליך אזרחי והליך פלילי והמשטרה תשקול אם התיק מתאים להליך פלילי. אם כן – אסור להשמיד כי אלה הראיות המרכזיות בתיק הפלילי.

אתה צריך 100,000 יחידות או יחידה אחת?

אם אני הולך לכתב אישום שיש בו 10 יחידות או 10,000 האימפקט ההרתעתי הוא אחר אם ההיקף הוא קטן.

נגיד ברור שאתה רוצה להשתמש במשטרה כדי לעכב את היחידות עצמן כחלק מהליך שהוא הרתעתי. זה לא ראוי. כל הסמכות של המשטרה היא ראייתית בלבד והיא יכולה להינתן באותו אפקט עם צילום. אתה לא יכול להשתמש במשטרה לצורך זה.

ההצעה שלי פותרת את הבעיה, אני מציע לתת למשטרה שיקול דעת.

זה מה שביקשתי.

אני קורא את הצעת החוק סעיף סעיף.

(קורא את שם החוק).

אני קורא את סעיף 1. קודם כל אני משבח את משרד המשפטים על סעיף המטרה. סעיף מטרה צריך להיות בכל הצעת חוק רצינית, זה מועיל מאוד גם בבתי המשפט.

יש בסעיף 1 הפניה לכוכבית שההסכמים מופקדים בספריית משרד התעשייה והמסחר. אין ספרייה במשרד התעשייה והמסחר.

קיבלנו את זה מכם, זה מוכרח להיות מופקד אצלכם.

הם יהיו מופקדים במשרד המסחר והתעשייה.

בסעיף 1 אולי נכתוב: להתאים את דיני הקנין הרוחני, במקום חוקי הקנין הרוחני.

ראוי לכתוב חוקים.

מי בעד העברת סעיף 1 לקריאה שניה ושלישית?

הצבעה
סעיף 1 אושר

אנחנו עוברים לסעיף 2. מחקתם את כל ההגדרות ונותר רק סעיף (2).

זה עובר לצו.

אני מעמיד להצבעה את סעיף 2.

הצבעה
סעיף 2 במלואו אושר

אנחנו עוברים לסעיף 3. תזכירו לי מה אומר סעיף 14?

זה סעיף בחוק שעוסק בנושא המכס שהוחלף.

אני מעמיד להצבעה את סעיף 3.

הצבעה
סעיף 3 אושר

סעיף 3 אושר.

אנחנו עוברים לסעיף 4.

הוספו המלים "שישה חודשים".

מה עם סעיף קטן (3)?

מדובר על המקרים של מכונת הכביסה והמכונית ושינינו את הניסוח לפי ההערות שהתקבלו. זה יהיה: חלק מחפץ אחר שהוא המושכר העיקרי.

אני מעמיד את כל סעיף 4 להצבעה. מי בעד?

הצבעה
סעיף 4 אושר

סעיף 4 אושר.

אנחנו עוברים לסעיף 5. בסעיף 5(2) אני לא מקבל את ההצעה של מר לוטי לגבי BUISNESS PLAINS אבל במקום "תעשייתי" צריך לבוא: תעשייתי או טכנולוגי. BUISNESS PLAINS זה לא טכנולוגי, כל משחק מחשב חדש מוגן.

צריך לראות את הסעיף כולו.

סעיף 3 בחוק הפטנטים אומר: "המצאה בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך, שהיא חדישה, מועילה וניתנת לשימוש בה בתעשייה ובחקלאות, ויש בה התקדמות המצאתית." בסעיף 5(2) כתבנו: "אחרי 'שהיא תהליך' יבוא 'בכל תחום טכנולוגי'." השאלה היא אם זה לא מצמצם משום שכאשר אמרת "תהליך" אמרת הכול.

אני עוסק בהסכם הטריפס, למה אני צריך את זה?

אם לא תגיד שזה טכנולוגי יבוא אליך מישהו עם רעיון כמו של מר לוטי, המציא שעשועון טלוויזיוני חדש של פופוליטיקה וירשום על זה פטנט.

המטרה היתה להגביל את זה לתחום הטכנולוגי.

המטרה היתה להוציא את ההגבלה של החקלאות אבל שיהיה ברור שזה בכל תחום טכנולוגי.

בחקלאות לא יהיה פטנט?

חקלאות כלול בתחום הטכנולוגי, מישהו ממציא קומביין חדש.

למה אני צריך את המלה "תעשייתי"?

אקרא מהסכם הטריפס, סעיף 27 (1). PATENT SHALL BE AVAILABLE FOR ANY INVENTIONS, WHETHER PRODUCTS OR PROCESS, IN ALL FIELDS OF TECHNOLOGY, PROVIDED THAT THEY ARE NEW, INVOLVE AN INVENTIVE STEP AND ARE CAPABLE OF INDUSTRIAL APPLICATION.

THE PURPOSES OF THIS ARTICLE, THE TERMS INVENTIVE STEP AND CAPABLE OF INDUSTRIAL APPLICATION MAY BE DEEMED BY A MEMBER TO BE SYNONYMOUS WITH THE TERMS NON OBVIOUS AND USEFUL .
אם מישהו רוצה להרחיב את זה עוד יותר, אפשר לעשות זאת. הקו הוא מינימלי ולא צריך לפתוח את זה יותר מדי. מדובר על CAPABLE OF INDUSTRIAL APPLICATION , ללכת עוד ל-USEFUL זה מרחיב עוד יותר.

הפרשנות המקובלת של USEFUL היא שלא בודקים אם זה שימושי בשטח. כשאומרים מועילה, הכוונה היא אם ניתן לבצע אותה. אם כתוב: קח את הפקק וחבר לבקבוק, האם באמת הפקק הזה יתברג לבקבוק גם אם זה לא שווה הרבה מבחינת הערך שלו.

במקום "תעשייתי" אולי נכתוב: שימוש תעשייתי?

המטרה היתה שהמלים "בכל תחום טכנולוגי" יחליפו את המונחים של תעשייה וחקלאות. אם משאירים עכשיו את "תעשייתי" אין טעם בזה. או שנשאיר "תעשייה וחקלאות" כמו שהיה קודם, או שנשאיר "בכל תחום טכנולוגי".

אני מבקש לקרוא את הסעיף כפי שיהיה לאחר התיקון בסעיף קטן (2).

המצאה בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה וניתנת לשימוש תעשייתי או טכנולוגי, ויש בה התקדמות המצאתית, היא המצאה כשרה.

כמו שאמרה גב' ענתבי, אם יש לנו "בכל תחום טכנולוגי", מה אני צריך את כל הסעיף הזה?

יש המצאות שהן בתחום טכנולוגי אבל לא ניתנות לשימוש תעשייתי אלא אדם יוכל לעשות בזה שימוש לעצמו בבית. זה לא דבר שהחוק מעוניין להגן עליו, החוק מעוניין להגן בפטנט על דברים שניתן לעשות בהם שימוש תעשייתי כדי שהחברה או הציבור ייהנו מהם.

קשה לי לחשוב על פטנט שיש לו היבט טכנולוגי שהוא לא לשימוש תעשייתי.

החשש הוא שיהיה תחום אפור שבו כן נרצה לרשום פטנט ולא נוכל וזה עולה על החשש שבו מישהו ירצה לרשום פטנט בתחום האפור שהוא לא הגיוני. עדיף למצוא הגדרה רחבה יותר ולהשאיר לך את מרחב שיקול הדעת.

המלים "בכל תחום טכנולוגי" באות במקום "תעשייתי" ובמקום USEFUL .

חייב להיות USEFUL .

USEFUL קיים היום בחוק, אנחנו לא מוסיפים ולא מורידים.

השאלה היא האם אנחנו רוצים להרחיב את דיני הפטנטים לאזורים חדשים שלא היו עד היום במשפט הישראלי. הביטוי שהיה קודם "בתעשייה ובחקלאות" התייחס לענפים, בדקו האם רק בענפים האלה נתנו פטנטים. היום אנחנו רוצים שהפטנטים יעסקו רק בדברים שהם לשימוש תעשייתי גם אם זה בתחום התיירות.

משפטית יוצא שאני מגביל פעמיים: גם ב"תעשייתי", וגם "בכל תחום טכנולוגי".

הם אומרים שכל פטנט זו הקטנת התחרות החופשית. אני נתלה באמנה ולכן במקום "תעשייתי" יבוא: ניתן לשימוש תעשייתי.

בפיסקה (4)(ב) לא רצו את המלים "לייצור המוצר הזהה". "הזהה" מופיע בטריפס.

הענין של הסבירות יכול להיות בעייתי אבל לבית-המשפט יותר קל להכריע אם משהו סביר או חדש. אני תומך בנוסח הנוכחי "הזהה".

אמרנו: מוצר נשוא התהליך.

שתי הערות בקשר לסעיף 5. 1. ניסוח האישור הוא הנוסח שהוגש לנו על-ידי משרד המשפטים שכולל תיקונים בכתב יד והוא יועבר להדפסה לקריאה שניה ושלישית. 2. אני מאשר תיקון בסעיף 5(4) (ב). בשורה השניה, במקום : התהליך בו עשה שימוש לייצור מוצר זהה, יבוא: מוצר נשוא התהליך.

אנחנו לא משתמשים ב"נשוא התהליך" כי אנחנו לא יודעים מה זה. במקום זה אפשר לכתוב: המוגן בפטנט.

בטריפס מופיע IDENTITY .

אם כך, נלך לפי הטריפס, זהה. אני לא מתקן את סעיף 5.

בסעיף 5 (10) היתה הערה של עו"ד יעקב קלדרון שצריך לכתוב: לאספקת צורכי השוק המקומי.

אם כך, סעיף 5 (10) ייכתב: רישיון לפי פרק זה יינתן בעיקר לאספקת צורכי השוק המקומי."

אנחנו עוברים לסעיף 6.

בסעיף 6 (1) במקום המלה "מפעל" רשמנו: עסק של ממש.

מפעל מצביע על ייצור, עסק מצביע גם על ייבוא, על חנות.

הקטע באנגלית הוא: REAL AND EFFECTIVE INDUSTRIAL OR COMERCIAL ESTABLISHMENT IN THE TERRITORY.
אנחנו רוצים למנוע מצב שלמישהו יש רק תיבת דואר בארץ.

מפעל עסקי או מסחרי זו לא תיבת דואר. אם כך בסעיף 6 (1) (א), בשורה השניה יהיה כתוב: אדם שהוא אזרח מדינה חברה, תושב קבוע בה או שיש לו בה מפעל עסקי או מסחרי. אולי נכתוב מפעל עסקי או תעשייתי פועל?

נכתוב: פעיל.

משרד המשפטים יחליט אם זה פועל או פעיל.

מה זה "או אין משתמשים בו בישראל"?

הרעיון הוא שאין בו שימוש בישראל ובכל זאת הוא רכש מוניטין בישראל בזכות פירסומו הרחב. תסתכל ב-CNN ותראה שם פרסומות של החברה של הבנקאות הגדולה מרי לינץ'.

ברולס רויס לא משתמשים בארץ אבל אין זה נותן אפשרות למישהו לפתוח בארץ עסק של רכב ולקרוא לו "רולס רויס".

ברור שצריך להופיע כאן: "אין משתמשים בו בישראל".

יש טענה לגבי סעיף 6 (3). כתוב: "אין בסימן מידה כלשהי העושה אותו לבעל אופי מבחין". הם טוענים שהסימן איננו בעל אופי מבחין.

יש יותר מרמה של הבחנה וזה בסדר.

סעיף 6 אושר.

אנחנו עוברים לסעיף 7. סעיפים קטנים (1) (2) (3) (4) (5) (6) (7) אושרו. סעיף 7 אושר.

אנחנו עוברים לסעיף 8. מה זה? הסעיף הוחלף? סעיף 8 אושר.

אנחנו עוברים לסעיף 9.

בסעיף 9 (3) מחקו את המלים "בפעם הראשונה". צריך לדעתי לתקן בסעיף "שבה נעשה השידור" ולכתוב בלי "ה" הידיעה. איזה שידור?

השידור המוגן. סעיף קטן (3) יהיה כך: הוראות חוק זה לא יחולו על שידור לאחר עשרים וחמש שנים מתוך השנה שבה נעשה השידור המוגן.

אני מציעה לכתוב: שידור כדין.

חוק זכויות מבצעים ומשדרים נותן הגנה למשדרים על שידור. ברגע מסוים תאגיד כלשהו מעלה תכנית לאוויר והאקט הזה מוגן במשך 25 שנה.

למה מחקתם "בפעם הראשונה"?

אם אותה התכנית תשודר שוב בעוד חמש שנים, זו פעולה שלא מחדשת כשלעצמה אבל אין קשר בין השידור הראשון לבין השידור השני או העשירי, כל פעולה מוגנת כשלעצמה.

היא הנותנת. לכן צריך למחוק את "ה" הידיעה.

משרד המשפטים יחליט אם זה יהיה עם "ה" הידיעה או בלעדיה. סעיף 9 אושר.

בסעיף 200א, (א) (1) עלתה שאלה כמה זמן מנהל המכס יכול לעכב את שחרור ההעתקות או הטובין. כתוב: 3 ימי עבודה. הטענה, בצדק, היתה שב-3 ימי עבודה אתה לא מספיק לעשות כלום כי אתה צריך להביא ערבויות, לרוץ לבנקים, זה לוקח הרבה יותר זמן ולכן צריך לעכב את זה יותר זמן.

זו ערבות עצמית.

אתה יכול לעכב שלא בצדק ולאדם האחר יש נזק אדיר.

כששופטים נותנים עיכובים הם מתחילים היום ב-7 ימים, גם בצו מניעה בדברים חשובים ביותר. זו הערה של התאחדות התעשיינים.

יש לו תוספת של 10 ימי עבודה.

"אם לא יגיש תובענה לבית-המשפט". להפקדת הערבות זה 3 ימי עבודה. הנפגעים צריכים זמן סביר כדי לטפל בזה.

אתמול קיבלנו הערות של התאחדות התעשיינים בכיוון ההפוך ש-3 ימים בלי שהפקידו ערבות בנקאית יכולים לגרום נזק אדיר.

זו דרך מצוינת לעכב דברים.

הוא יכול דרך המכס "לסדר" את המתחרה שלו. בקיץ היה לנו תיק שעד שעבר הזמן כבר לא היה לי מה לשחרר.

נכתוב: שלא יעלה על 5 או 8 ימים ואז יש לך שיקול דעת בפנים. למכס יש שיקול דעת, זו החלטה מעין שיפוטית.

בשלב הראשוני יהיה קשה למכס להפעיל שיקול דעת כל כך מהיר.

בדרך כלל רשויות מינהליות רוצות הרבה שיקול דעת אבל כשזה מגיע להחלטות הן קצת פוחדות לקחת אחריות. אני לא רוצה שאלה יהיו החלטות שבלוניות. אם את רוצה סמכות שלא לשחרר את צריכה לקחת על עצמך שיקול דעת בהתאם לנסיבות.

מדובר פה על ענין אזרחי שבו המכס מסייע כי יש לו יד על הדופק. למעשה שניהם היו צריכים לבוא לבית-המשפט ולשחק את המשחק עד הסוף. גם אם המכס משחרר זה עדיין לא אומר שאי-אפשר לתפוס את הסחורה. מאידך, אם המכס מעכב יכול להיגרם נזק גדול לצד התמים. לכן ניסינו לצמצם.

נניח שיש נפגע קטן יחסית, מביאים ייבוא ובזה רוצים לחסל אותו. פתאום האיש הזה צריך להמציא ערבויות בהיקפים גדולים.

אפשר לכתוב: שלא יעלה על 5 ימים.

צריך לדעת שהנורמה היא 3 ימים.

נוסיף סעיף קטן שמנהל המכס רשאי להאריך לתקופה שלא תעלה על 5 ימי עבודה.

בסעיף 200ב חסרה כותרת שוליים.

כל התיקונים עד סעיף 200ד' אושרו.

אנחנו עוברים לפרק ח', תחילה, תחולה והוראות מעבר.

סעיף 11 אושר.

סעיף 12 אושר.

הצעת החוק לתיקון דיני הקנין הרוחני – התאמה להוראות הסכם הטריפס, התש"ס-1999, אושרה לקריאה שניה ושלישית.

בענין של משתמשי קצה עצם ההרתעה, המסר והשדר גם לארצות-הברית וגם למשתמשים הוא חשוב. עורכי דין פשר ופליישר מציעים סעיף אשר יקבע כי הפרת זכויות יוצרים על-ידי משתמש קצה עסקי היא עבירה פלילית ובלבד שמדובר בשווי הפרה העולה על 1,000 או 2,000 דולר. אני רוצה להשאיר את זה פתוח כי הם רוצים להגיש לי חוקים קיימים במדינות אחרות.

בוודאי נחזור לזה לצורך חוק זכויות יוצרים.

יש לי הצעת פשרה. נכתוב: לצורכי עסק, לרבות עסק עצמי. בית-המשפט יפרש מה זה עסק עצמי, לרבות עסקו שלו.

זה היה נכנס לסעיף 3 (1) לפקודת זכויות יוצרים.

יש לך בעיה לקבוע סכומים.

אפילו האמריקאים מודעים לכך שאם מישהו עושה עותק אחד של WORD ששווה 100 דולר בשביל העסק שלו זו לא הפרה.

מר פולינור, איך המצב בארצות-הברית?

אם יש לי עסק ויש לי רישיון לחמש תחנות עבודה ואני מעתיק באופן לא חוקי עוד שניים, וזה שווה 100 או 1,000 דולר, זו כבר עבירה פלילית. אם זה פחות זו עבירה אזרחית.

הם דיברו אתנו על תוכנות אדריכלות ששוות 30,000 שקל.

אני לא יודע אם יש עבירה פלילית כלשהי שמותנית בסכום הנזק שנגרם, זה תקדים.

אנחנו נדון בסוגיה במסגרת סעיף 3 (1) (ג( לחוק זכויות יוצרים.

הגיע הזמן לאחד את הסעיפים. כתוב: לשם עסק. השאלה היא אם עסק שני זה עסק.

גם למשרדי הממשלה תהיה עם זה בעיה.

אני לא חושב שזה נדרש בטריפס. בוודאי שנשקול את כל הסוגיה.

זה לא נדרש על-ידי הטריפס אבל זה נדרש על-ידי מצבה של ישראל שנדחקה לפינה.

אני בעד לתקן דברים כאלה ולא להיכנס לענין של נושא חדש. זה נושא שצריך לבדוק אותו, גם את הסכומים.

אני לא חושבת שמישהו מתלבט בקשר למצב החוקי. רוב אלה שקונים את זה עבור העסק יודעים שהם היו צריכים לקנות עוד אבל הם לא קונים.

לא, משרד עורך דין שמעתיק תוכנה בשביל החדר השני שלו לא חושב שהוא עושה משהו לא בסדר.

מבחינת החוק הקיים זו הפרה של חוק זכויות יוצרים, השאלה היא האם זו עבירה פלילית. השאלה היא אם להרחיב את התחום הפלילי לכל מערכת היחסים כאן.

אני מבקש ממשרד המשפטים שבניסוח החדש של פקודת זכויות יוצרים זה יהיה אחד הנושאים המרכזיים.

החוק שלפנינו מוכן לקריאה שניה ושלישית. אם צריך שינויי נוסח ודקדוקי לשון – אפשר לעשות זאת גם בלי הסכמת הוועדה. צריך להעביר את הצעת החוק בנוסחה גם לחברי הוועדה והם יכולים להגיש את הסתייגויותיהם.

תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:30