הכנסת החמש-עשרה_________נוסח לא מתוקן

5
ועדת חוקה חוק ומשפט
22/08/99
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון


פרוטוקול מס' 10
מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט
יום ראשון, י' באלול התשנ"ט, (22 באוגוסט 1999), שעה 11:30

חברי הוועדה: אמנון רובינשטיין – היו"ר

עמי ברקוביץ - משרד המשפטים
ישראל פרנד - סגן היועמ"ש, משרד העבודה והרווחה
מנחם שוורץ - מנהל, המוסד לבטיחות ולגיהות
חיים אליהו - סגן מנהל, המוסד לבטיחות ולגיהות

שי סומך - משרד המשפטים
רמי רובין - יועמ"ש, הנהלת בתי-המשפט
שלמה יצחקי - משרד העבודה והרווחה
נטע דורפמן - משרד האוצר
מיכל עקביה - " "

יפעת רווה - משרד המשפטים
מיקי ערן - מנהלת מחלקת פיקוח על מט"ח, בנק ישראל
אלי מונטג - יועמ"ש, בנק ישראל
בועז לוי - התאחדות התעשיינים

שלמה שהם

דורית ואג

אביגיל זכאי

1. צו הראיות (קביעת גוף ציבורי), התשנ"ט-1999 – אישור הצו.

2. תקנות בית-הדין לעבודה (אגרות)(תיקון), התשנ"ט-1999 –
אישור התקנות.

3. א. תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עבירות פיקוח על
המטבע), התשנ"ט-1999 – אישור התקנות.
ב. צו העבירות המינהליות (שינוי התוספת לחוק), התשנ"ט-1999 –
אישור הצו.



צו הראיות (קביעת גוף ציבורי), התשנ"ט-1999

הישיבה פתוחה. הנושא שלנו: אישור צו הראיות (קביעת גוף ציבורי), התשנ"ט-1999. בבקשה, מר ברקוביץ.

הפנייה שלנו אל הוועדה באה על רקע הבקשה של הייעוץ המשפטי במשרד העבודה והרווחה על בסיס הפנייה של המוסד לבטיחות ולגיהות והיא לאפשר גם לעובדי המוסד להגיש תעודות עובדי ציבור לבתי-המשפט כמו שהדבר מתאפשר לעובדי מדינה אחרים.

ראיתי את הבקשה. האם למישהו פה יש התנגדות לזה? האם קיבלנו איזה מכתב שמישהו מתנגד לזה?

לא.

אני קורא את הצו. (קורא את הצו).
אנחנו מאשרים את הצו ותחילתו עם פירסומו.
תודה רבה.











תקנות בית-הדין לעבודה (אגרות)(תיקון), התשנ"ט-1999

הנושא הבא: תקנות בית הדין לעבודה (אגרות)(תיקון), התשנ"ט-1999. בבקשה מר שי סומך.

התקנות שמובאות לאישורה של הוועדה כוללות שני נושאים: האחד – החזרת אגרה; השני – עיגול סכומים.

לנושא החזרת האגרה. ההליך המשפטי כולל כמה שלבים מבחינת המאמץ השיפוטי שמושקע בו. שלב ראשון הוא הליכי ביניים כמו צו מניעה או צו עיכוב זמני – לא תמיד הוא מתקיים בכל הליך; השלב השני הוא הליכים מקדמיים לפני המשפט; שלב שלישי הוא שלב ההוכחות בו העדים מעידים; השלב הרביעי הוא פסק דין. במקרים רבים ההליך מסתיים לפני הזמן ואנחנו סבורים שבמקרים כאלה יש להחזיר את האגרה ביחס ישיר לשלב בו הסתיים ההליך. כלומר, ככל שההליך מסתיים בשלב יותר מוקדם יוחזר סכום יותר גדול מהאגרה. ההצדקה לזה נובעת מכך שהתובע לא קיבל את כל השירותים השיפוטיים מבית הדין וגם כי יש לנו ענין להמריץ את בעלי הדין להתפשר באמצעות החזרת האגרה.

יש כאן דבר שמעודד מתדיינים רגילים להסכים לפשרה. מה אני יכול לעשות כדי לעודד את המדינה להסכים לגישור, לפשרה ולבוררות? אומרים לי עורכי דין שברוב המקרים נציגי המדינה מתנגדים לזה.

המדינה פטורה על-פי חוק מאגרות.

התקשרו אלי הרבה עורכי דין. יש מצב אבסורדי: מצד אחד המדינה באה לוועדת החוקה ומעודדת תהליכי גישור, פשרה ובוררות ומעלים פה נימוקים; מצד אחר, באופן אוטומטי, רפלקסיבי, נציגי הממשלה לא מסכימים לתהליכי גישור ובוררות. יש הנחיה של היועץ המשפטי לממשלה לא להסכים לבוררות.

יש להבדיל בין גישור לבין בוררות שיש לגביה הנחיה של היועץ המשפטי לממשלה. הסיבה לכך היא שאם אתה מגיע לבורר אין אחר כך אפשרות לערער ואתה נכנס לדבר שאתה לא יודע איך אתה יוצא ממנו.

לגבי גישור ופשרות בכלל. אני מטפל בכ-200 תביעות ודרישות פיצוי בשנה המוגשות נגד הנהלת בתי-המשפט בכל מיני עניינים של רשמות כזו או אחרת של פקידי הוצאה לפועל. מנסיוני אני אומר שלפעמים יש מצד המדינה נכונות הרבה יותר גדולה להתפשר מאשר של אזרח רגיל וזאת בשל הלחץ של הפרקליט המטפל בתיק. אותו הדבר בגישור, לפחות ב-2 תיקים הלכנו לגישור, אחד מהם היה מוצלח והאחר לא.

מי הלך? אתם הייתם צד להתדיינות?

כן.

הנשיא קלינטון הוציא צו לכל נציגי משרד המשפטים האמריקאי כי אוטומטית הם צריכים להסכים לגישור. למה המדינה שלנו שמעוניינת בהקלת העומס על בתי-המשפט לא מסכימה אוטומטית לבוררות ולגישור?

בעקבות ועדת אור ודיונים שהיו במשרד האוצר התחייב היועץ המשפטי לממשלה כלפי משרד המשפטים להוציא הנחיה ברוח זו. לא עסקתי בזה אבל למיטב ידיעתי יש הנחיה כזאת בדרך.

היא תבוא אלינו? הוא הוציא הנחיה כזאת או לא?

למיטב ידיעתי אמורה לצאת הנחיה כזאת.

מנסיוני ביחסי עבודה כאשר יש השבתות וסכסוכי עבודה המדינה נמנעת מללכת לבוררויות וגישורים. אני יודע שבחוק ישוב סכסוכי עבודה היתה סמכות למתווך בסכסוכי עבודה ולממונה על יחסי עבודה לתווך גם בסכסוכים שהמדינה היתה צד בהם. לפני 20 שנה הכניסו תיקון לפיו סכסוכים שהמדינה צד בהם לא תהיה בהם נגיעה בתיווך או בוררות.

אני מעוניין לאשר את התקנות כי זה יביא להקלת העומס אבל אני מוכרח לקבל תשובה מהיועץ המשפטי לממשלה. ההנחיה היא חשובה וגם הציבור וגם עורכי הדין צריכים לדעת עליה. גב' ואג, אני מבקש לקבל מכתב מהיועץ המשפטי לממשלה: א. האם ההנחיה שנמסר לנו עליה של הסכמה לגישור ולבוררות קיימת? אם לא – מתי היא יוצאת אם בכלל? אני רוצה לשמוע על כך כי יש לנו הערות בנושא. ב. אני מבקש שנציגי היועץ המשפטי לממשלה יתרמו את תרומתם המזערית והצנועה להקלת העומס על בתי-המשפט ולקיום המדיניות של היועץ המשפטי לממשלה עצמו ושיסכימו כענין שבשגרה לבוררות ולגישור; אם לא – אני רוצה לדעת למה לא.
.

אני רוצה להצהיר שקוימה התייעצות בין שר המשפטים לבין שר העבודה והרווחה ושר העבודה תומך בזה.

נכון שמה שמוצע כאן מקביל למה שקורה בבתי-המשפט ואנחנו רוצים להקל שם את העומס. לא פעם קורה שההליך מסתיים בפשרה או שיש יותר מוטיבציה לסיים אותו בפשרה אחרי שלב מסוים בהליך. לפי התקנות האלה אחרי שהתקיימה ישיבת ההוכחות הראשונה יש חובה של תשלום מחצית האגרה. אני מוכן לומר שלא בכל מקרה מחזירים את סכומי האגרות אלא צריך להשאיר לפחות שיקול דעת לבית-המשפט כי מטבע הדברים שופט לא ישמח לדיון בתיק אלא ירצה להעביר אותו לבוררות ואני סומך על כך שהאגרה תוחזר לצדדים.

צריך לעשות את זה בבתי-המשפט הרגילים.

נכון וזו הזדמנות שאנחנו נתחיל בזה. דווקא בהליכים המסובכים יותר התמונה מתחילה להתבהר רק אחרי ישיבת הוכחות ראשונה או שניה אבל אז השופט כבול ולא יכול להחזיר מחצית האגרה בשלב הזה. הדבר הזה חייב להיעשות ואם היועץ המשפטי לממשלה היה מוכן לתקן זאת הרי זה הפתח.

נדמה לי שבכל מקרה זו סמכות של בית-המשפט לפי סעיף 29.

לא, אין לבית-המשפט סמכות להשיב. כרגע יש מחצית אגרה לפי חוק בתי-הדין.

איך נחיל את זה על בתי-המשפט אם מדובר רק על בתי-הדין לעבודה? אני לא רוצה שתהיה א-סימטריה.

כרגע תהיה א-סימטריה. כרגע מדובר על מצב בו ההליך הסתיים בפשרה לא יאוחר מהישיבה הראשונה.

זה צילום של המצב בבתי-המשפט?

כן.

יש משהו בדבריו של היועץ המשפטי לוועדה אבל אנחנו חושבים שיש דד-ליין שעד למועד מסוים תוחזר אגרה. כאשר יש דד-ליין זה לוחץ על הצדדים לסיים את ההליך בפשרה באותו דיון אחרת הדברים מתמשכים. יש רעיון לפיו אם ההליך יסתיים בפשרה בין ישיבת ההוכחות הראשונה לבין פסק הדין תוחזר רבע מן האגרה ולא מחצית מן האגרה.

אתה מוכן לאמץ את זה כבר כעת?

רצינו להשוות את המצב בבתי-הדין למצב בתי-המשפט.

יש אפשרות להחזיר את מחצית האגרה אם ההליך עובר לבוררות. מתי אי-אפשר להחזיר? אם הצדדים מגיעים לפשרה מחוץ לבית-המשפט עוד לפני כן, זאת אומרת, אני צריך לתת להם INCENTIVE חזק כדי להגיע לפשרה. העלות של כתיבת פסק דין או העלות של סיום הליך היא פי כמה וכמה יותר מתשלום האגרה, בכל מקרה האגרה לא מכסה את תשלום השופט או את הזמן שלו, אין בזה ספק.

התווכחו הרבה על הנקודה שהעלית. כיוון אחד הוא: בואו נגמור כמה שיותר תיקים ונחסוך על כתיבת פסק הדין; הכיוון השני הוא: צריך לשים דד-ליין אחרת לא כדאי לצד להתפשר לפני המשפט אלא יחכה עד ישיבת ההוכחות הראשונה.

זו בוודאי לא הסיבה האמיתית. אם צד רוצה להתפשר הוא לא יגיד: אסחב עוד חמש ישיבות בשביל להרוויח זמן.

הנימוק של מר שהם הוא שהדירבון הוא בעידוד של השופט, השופט לא מכיר את המקרה לפני הישיבה הראשונה.

היות שלא אני ולא מר סומך יכולים כרגע להסכים אני מזכיר שיש ועדת אגרות שמייעצת לשר המשפטים, אני חבר בה , ואני אעלה שם את הענין.

אני מבקש שיזמינו אליה את מר שהם. מצד אחד הממשלה מעודדת פשרה ובוררות, מצד אחר היא אוסרת את זה מה גם שההתדיינות הממשלתית היא חלק גדול מההתדיינות בבתי-המשפט.

אני מוכרח לומר לזכותה של המדינה שעד שהיא תובעת במשפט אזרחי היא ממצה את כל האפשרויות לפני הגשת תביעה.

זה לא הניסיון שלי. הניסיון שלי הוא שבגלל הפחד מדעת הקהל ומאמצעי התקשורת קודם כל רצים לבית-המשפט ואומרים: לא אני אחליט, השופט יחליט.

בדרך כלל המדינה היתה הלקוח הקשה ביותר כאשר היה צריך לסיים דברים, בתביעות נזיקין זה מאוד בולט.

המדינה כמתדיינת היא הפציינט הכי קשה לפשרות.

ב-80% מהמקרים המדינה היא נתבעת ולא תובעת.

דווקא כנתבעת היא צריכה להסכים לגישור. אני מחפש דרכים כדי לעודד את היועץ המשפטי לממשלה לשנות מדיניות ונתבשרנו שיש שינוי מדיניות בדרך. אני מבקש מכתב ודיון בנושא של גישור, פשרה ובוררות.

אנחנו מאשרים את התקנות.

תודה רבה.






























תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עבירות פיקוח על המטבע), התשנ"ט-1999
צו העבירות המינהליות (שינוי התוספת לחוק), התשנ"ט-1999

הנושא שלפנינו: אישור תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עבירות פיקוח על המטבע), התשנ"ט-1999 ; אישור צו העבירות המינהליות (שינוי התוספת לחוק), התשנ"ט-1999. בבקשה, גב' יפעת רווה.

חוק העבירות המינהליות קובע אכיפה יעילה של כל מיני חוקים, בעיקר חוקי הסדר, כשהדרך של בית-המשפט היא הרבה פעמים מסורבלת ולא יעילה. המטרה שלנו היא שמספר העבירות - בעיקר עבירות הסדר - שיהפכו לעבירות מינהליות יהיה ככל האפשר מכסימלי. אנחנו רוצים ללכת בכיוון זה. כרגע יש לנו בעיה פרקטית והיא גביית קנסות. בשביל שיתבצע מהלך כזה צריך גם מי שיגבה אותם. אם נהפוך עבירות לעבירות מינהליות במסה ואף אחד לא יגבה את זה לא עשינו שום דבר ורק הרענו את המצב. כבר היום רואים את זה בקנסות תעבורה ובסוגים של קנסות שלא נגבים. בתעבורה יש ענין של עיכוב רישיון אבל זה לא אידיאלי כאן לכן הכי טוב היה שהמרכז לגביית קנסות יגבה אותם.

ביום שישי נפגשנו קבוצה של חברי כנסת עם ראש עיריית תל-אביב והוא התלונן שאין מכשיר אפקטיבי לגביית קנסות של הרשות המקומית.

נדמה לי שבשנת 1995 היתה ישיבה אצל היועץ המשפטי לממשלה בן-יאיר וההנחיה היתה שכאשר מדובר בעבירות שלא מפריעות, כמו כחול-לבן, לא יינתן הכלי הזה אלא הוא יינתן בעבירות שמפריעות לתנועה , לצורך זה משרד התחבורה היה צריך לשבת עם הרשויות המקומיות ולהסביר את הנושא. זה צריך להיעשות אבל זה צריך לעבור למשרד התחבורה.

אולי כדאי לכתוב מכתב למשרד התחבורה בענין זה. צריך לתת לרשות המקומית סמכויות אחרת היא לא יכולה להחזיק מעמד כי הרשויות הממשלתיות לא אוכפות חוקים. מי שיש לו סמכות לא אוכף אותם, ומי שרוצה לאכוף אותם אין לו סמכות.

היתה גם רשימה ספציפית באיזה עבירות מדובר ובאיזה עבירות לא מדובר.

אולי תעבירי אלינו את הסיכום מהישיבה שהיתה אצל היועץ המשפטי לממשלה בן-יאיר. או שיש תקנה לגבי עבירה או שאין תקנה, מוטב שלא תהיה בכלל תקנה לגבי עבירה בלי סמכות ביצוע.

בקשר לעבירות המינהליות צריך שהמרכז לגביית קנסות יתחיל לגבות אותם.

מה אני יכול לעשות כדי שהמרכז הזה יתחיל לפעול?

לדבר עם שר האוצר. נוצר מצב פרדוכסלי, למרות שאנחנו מעוניינים להפוך כמות מכסימלית של עבירות לעבירות מינהליות אנחנו לא מאשרים לגופים אוכפים לעשות זאת כל עוד הם לא עושים הסדר עם המרכז לגביית קנסות לענין הגבייה.

אני מבינה שהעלות הנדרשת לפעילות היא 100,000 שקל?

אני לא יודעת, אני לא עוסקת בקטע הכספי.

המרכז לגביית קנסות לא בתחומי טיפולנו. לפי הנתונים שנמסרו לנו הוא עובד על 2.5 עד 3 מיליון שקלים לחודש, לאו דווקה קנסות מינהליים אלא גם קנסות שהוטלו על-ידי בית-המשפט וכיוצא באלה.

מי הממונה על גביית הקנסות, שר האוצר?

הנהלת בתי-המשפט ושר המשפטים אבל מי שנותן את התקציבים למרכז הוא שר האוצר.

לפני הישיבה אמרתי לגב' רווה שאנחנו רוצים לקבל רשימה של כל העבירות שראוי להעביר למשרד המשפטים.

אין לי כרגע רשימה כזאת, ברגע שיש דבר כזה אנחנו פונים לכל הגופים והמשרדים האוכפים ומבקשים מהם לציין איזה עבירות הם רוצים להעביר לעבירות מינהליות.

אני מציע שמשרד המשפטים יבוא לישיבה מיוחדת עם כל הרשימה של העבירות ואנחנו נזמן את שר האוצר. נאמר שבכל מקרה אנחנו הולכים בכיוון של הפיכת העבירות האלה לעבירות מינהליות.

אני לא מבין את זה, עבירה מינהלית חוסכת הרבה כסף לאוצר.

בוודאי. המצב הזה באמת לא מתקבל על הדעת. העברנו את בנק ישראל שבעה מדורי גיהינום כדי שהם יסדירו את ענין גביית הקנסות כי לא היינו מוכנים להפוך עבירות לעבירות מינהליות בלי שיש הסדר של גבייה.

כמה תיקים של עבירות פיקוח על מטבע חוץ יש? זה דבר זניח?

קשה לנו להעריך אבל מדובר בכמה עשרות, כל הדיווח הישיר עדיין לא נכנס לפעולה. אנחנו מחכים להפעלת הקנסות המינהליים כי בלי אמצעי אכיפה אנחנו לא יכולים לפעול.

מה נשאר לאחר הליברליזציה?

העבירות שאנחנו מציעים הן רק עבירות של אי-דיווח לפי הדרישות שלנו כשהרף הולך וגבוה.

יש לנו דיווח שוטף שאנחנו מקבלים מהבנקים, המערכת הזאת פועלת היטב. בגלל הליברליזציה יש יותר ויותר פעולות שנעשות שלא באמצעות המערכת הבנקאית כי זה מוטל על המפעל ישירות בחוץ לארץ. כאן יש קטע של מידע שחסר לנו וחשוב להשלים אותו.

ואז יהיו מעט מקרים.

ברגע שיוטלו קנסות המקרים יצטמצמו עוד יותר, זה מה שמנסים להשיג כאן.

מדובר בכמה מאות חייבי דיווח, אנחנו מניחים שלא כולם עבריינים. לגבי העבריינים אנחנו פונים לאלה שיש להם השפעה מהותית על הגדלים המאקרו-כלכליים.

מה אני צריך לעשות כדי לעזור למשרד המשפטים ולגמור פעם את הענין עם העבירות המינהליות, זה מתמשך כבר 10 שנים.

מי שעוסקת בנושא של גביית קנסות היא גב' לבנת משיח. האם אני יכולה להתייעץ אתה ולחזור אליכם?

כן. מצד אחד אני מעוניין לאשר את זה, מצד אחר אני רוצה שיהיו פה ידיים לבקש ממשרד האוצר לזוז מהענין הזה. יש דברים שנמשכים עד אין סוף, אני זוכר דיונים שהיו בממשלה ב-1983 או ב-1984 ואחד הדברים היה הענין הזה.

אני מבין שהקנסות הנגבים על-ידי המרכז לגביית קנסות עוברים לתקציב בתי-המשפט. זו הנקודה היחידה שהיא בוויכוח עם משרד האוצר וצריך לפתור אותה עניינית.

אנחנו נעשה הפסקה של חמש דקות ואז תוכלי להתייעץ.

(הישיבה הופסקה בשעה 12:45)

(הישיבה חודשה בשעה 12:50)

אני מחדש את הישיבה.

יש אינפורמציה על המרכז לגביית קנסות?

לא אבל יש המלצה לכתוב מכתב לשר המשפטים עם העתק לשר האוצר ובו המלצה שלך להרחבת המרכז לגביית קנסות.

אני יודע מה יעשו עם מכתב כזה.

כדי לעזור ולא לעכב את זה הוועדה מאשרת את תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עבירות פיקוח על המטבע) , התשנ"ט-1999, ואת צו העבירות המינהליות (שינוי התוספת לחוק), התשנ"ט-1999.

יש לנו הערה לסעיף 2(ב). הסעיף הזה מטיל קנס נמשך על עבירה שמוגדרת כעבירה נמשכת. מדובר פה על 2% מהקנס, שהם כ-10,000 שקל – 200 שקל ליום – ולא מוגדר ממתי בדיוק. ככלל אנחנו מתנגדים לעבירה נמשכת. בסעיף 17 לחוק העבירות המינהליות יש הצמדה וריבית וזה מספיק לצורך הענין.

מה ההצמדה בעבירות מינהליות?

החוק קובע אפשרות של עבירה נמשכת. אני רוצה לדייק: ההצמדה היא לענין גביית הקנס ואילו העבירה הנמשכת היא לענין העבירה עצמה. למשל, אם אדם היה צריך לדווח ב-10.10 והוא לא דיווח הרי כל יום שהוא לא מדווח זו עבירה נמשכת. אחרי חודש מטילים עליו את הקנס ורק אז מתחילה ההצמדה כי ההצמדה היא מרגע גביית הקנס.

מה שיעור ההצמדה והריבית בחוק?

היום תוספת הפיגור תהיה 1.5 מסכום הקנס שלא שולם לכל שבוע של פיגור או חלק ממנו. שונה שיעור קנס הפיגורים הקבוע בסעיף 2(א) לחוק המסים קנס פיגורים, ישתנה בהתאם גם שיעור הקנס הקבוע בסעיף זה.

זה די הרבה.

זה די הרבה אבל זה לענין הגבייה, הוא יכול להמשיך את העבירה. המטרה היא – זה חשוב במיוחד בעבירה נמשכת - שהוא ידווח קודם כל, הקנס הוא דבר אחר.

העבירה הנמשכת היא רק לאחר שהוא קיבל התראה?

כן.

על-פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה לענין קנסות בחוק העבירות המינהליות והיישום שלהם, אנחנו רוצים שהם ייושמו גם בענין זה. אני קורא: "אין להטיל קנס מינהלי על ביצוע עבירה מינהלית" – במקרה שלנו אי-דיווח – "אלא אם ניתן היה להגיש כתב אישום בשל אותה עבירה הן מבחינת דיני הראיות, הן מבחינת דיני ההתיישנות על עבירות רגילות והן מבחינת...".
התייעצנו עם פרקליטות המדינה, פרקליט מחוז תל-אביב מיסוי וכלכלה, באיזו דרך לנקוט על-מנת שלא נתחיל בהטלת קנסות מינהליים אחרי שתהיה לנו הסמכה לגבי עבירת אי-דיווח ונוכל לעבוד לפי ההנחיה של היועץ המשפטי לממשלה. רק לאחר שנשלח התראה על אי-עמידה בדרישות הדיווח ויהיה לנו אישור על מסירת ההתראה הזאת בדואר נוכל לפעול.

איפה זה כתוב?

זה לא יכול להיות כתוב בתקנות עצמן כיוון שמבחינת האחריות הפלילית העבירה היא אי-דיווח. מבחינת היכולת להוכיח את הפליליות נעשה את זה רק לאחר שנשלח התראה ורק אז נדרוש את הגבייה. מי שלא משלם גם אחרי שיש לו חובה עניינית וגם אחרי שנשלחה לו התראה בדואר רשום - רק אישור מסירת הדואר הרשום יהווה הוכחה בידינו מבחינת הדין הפלילי שאפשר לנקוט נגדו צעדי אכיפה - אז יכול להיות שראוי שיטילו עליו קנס של 1 ל-50.

עובדתית אתה צודק מפני שהעבירה לא נולדת אלא אם כן דרשו ממנו דיווח והוא לא דיווח ועל כך נולדת עבירה נמשכת. לא זו השאלה. השאלה היא לגבי מהות עבירות נמשכות מפני שזו מעין ענישה חוזרת ונשנית על אותה עבירה ובכל דקה ודקה העבירה מתבצעת מחדש, כך רואים את העבירה על כל עיכוב של כל יום. הדעת לא נוחה מן הענין הזה משום שזה עונש הולך וחוזר מדי יום על אותה עבירה שמבחינת המשפט הפלילי יש בה איזה שהוא קושי.

זה קיים בכל עבירות אי-הדיווח.

אני לא חושב שבאיזונים זה המקרה שבו צריך להחמיר, זה סכום לא מבוטל שהולך ומצטבר. יכול להיות שמישהו איחר בשנה, הזניח ולא עשה מה שצריך אבל עדיין זה יכול להיות סכום נכבד.

מטריד אותי ענין ההתראה. אחרי שנה אדם מקבל לשלם בלי שום התראה.

לא, אנחנו נפנה דרישת דיווח לתאגיד או לאדם שצריך לדווח.

איפה זה כתוב?

זה לא צריך להיות כתוב כי זו העבירה שמדובר עליה. סעיף 17(ב) לחוק אומר: "מי שעשה אחת מאלה: סירב או נמנע למסור ידיעה, מסמך או פנקס שהוא חייב למוסרם ונדרש לעשות כן."

איפה כאן ההתראה?

התקנה מוגבלת. כתוב בתקנה 1: "עבירה על סעיף 17(א)(2) לחוק הפיקוח על המטבע... לענין סירוב או הימנעות ממסירת דיווח שחובת מסירתו נקבעה כתנאי בהיתר לפי החוק האמור, ועבירה על סעיף 17(ב)(2) לאותו חוק הן עבירות מינהליות." זה כתוב במפורש.

אלה תקנות חדשות שנכנסו לתוקף בשנה שעברה, רבים מהתעשיינים לא מודעים לזה. ברור שכל עבירה פה תהיה עבירה נמשכת. אם לא דיווחת פעם אחת סימן שלא ידעת שצריך לדווח ואז יבואו אליך ויגידו שזו עבירה נמשכת.

אם אין דרישה אז אין עבירה.

שזה יהיה כתוב.

כתוב במפורש בחוק: "סירב או נמנע מלמסור ידיעה, מסמך או פנקס שהוא חייב למוסרם אם נדרש לעשות כן", אם הוא לא נדרש אין שום עבירה. ברגע שאדם עבר את העבירה והוא יקבל את הקנס המוטיבציה שלו היא למהר ולעשות את זה.

המדינה עשתה כאן צעד גדול לקראת ליברליזציה וביטול הענישה הרגילה בעבירות פיקוח על מטבע חוץ שהיו עבירות מאוד חמורות, נוקשות ולא ענייניות. אם מסירים את זה ובנק ישראל מבקש להעביר את זה לעבירות קנס בלי לעבור את הסיוט של בית-המשפט צריך לעזור בזה. האם יש עדיין פיקוח על מטבע חוץ?

כמעט ולא. יש בשתי נקודות: 1. משקיעים מוסדיים אסור להם להשקיע בחוץ-לארץ באופן אישי קופות גמל, קרנות פנסיה. 2. יש מגבלה שולית מאוד על עיסקאות עתידיות עם תושבי חוץ, FORWARD, זה מאוד פינתי.

בגלל הפינתיות הזאת אנחנו סובלים בדירוגים הבינוניים.

לא, זה לא משפיע.

זה בגלל שיעור גבוה של מסים? בענין של משטר ליברלי אנחנו נמצאים נמוך מאוד, אפילו מתחת למדינות הערביות ואף פעם לא הבנתי את זה.

אני מבקשת להסב תשומת לבכם לסעיף תחילה.

התחילה היא 30 יום מיום הפירסום אבל עליזה רוזן הסכימה שזה יהיה 20 ימים מיום הפירסום.

התביעה שלנו להתראה מתקשרת למה שקראו פה בחוק העיקרי. דבר נוסף, אני מביא בחשבון שצריך לאזן את תהליך הליברליזציה עם איזו שהיא הרתעה.

אולי בכל זאת אפשר להוריד את זה ל-1%? אם זה 2% , הקנס מופעל בכל 50 יום.

מה הקנס על תאגיד בנקאי?

להם יש הליך אחר של כופר.

אם יש לכם את הפיקוח על הבנקים למה אתם צריכים את הפיקוח על המשקיעים עצמם?

הליברליזציה מאפשרת היום לעשות את הפעילות גם שלא באמצעות המערכת הבנקאית. אם יש לו כסף בחוץ-לארץ והוא עובר להשקעה במקרקעין חשוב לנו לדעת את זה.

אני חוזר לסיכום: אנחנו מאשרים את התקנות האלה.

אנחנו לא נסתפק במכתב אלא נזמן ישיבה עם נציג שר המשפטים ונציג שר האוצר בנושא של הקנס. אני מבקש שעד אז תהיה לנו רשימה כמה עבירות יש ומה היקף פעולתו של המרכז. זה לא רק נטל על בתי-המשפט אלא גם טירוף כלכלי מפני שההתדיינות עולה הרבה יותר כסף מאשר התוספת למרכז. אני רוצה שמנהל המרכז, אורי שר, יבוא בעצמו לישיבה.

תודה רבה.


(הישיבה ננעלה בשעה 13:05)