הכנסת החמש-עשרה_________נוסח לא מתוקן

ועדת החוקה חוק ומשפט
27/7/99 5

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון




פרוטוקול מס' 7
מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט
יום שלישי, י"ד באב התשנ"ט (27.7.99), שעה 09:00

חברי הוועדה: יוסי כץ - היו"ר
נחום לנגנטל

מני מזוז - משנה ליועץ המשפטי לממשלה
לבנת משיח - משרד המשפטים
תג"ד חיים שמואלביץ - יועץ משפטי, שב"ס
תמי חריף - לשכת היועץ המשפטי, משרד לבטחון פנים סא"ל פנינה שרביט-ברוך - סגנית ר' ענף דבל"א, משרד הבטחון
שמואל סף - לשכת עורכי הדין

שלמה שהם

דורית ואג

אביגיל זכאי

הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון
וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשנ"ט- 1999 - אישור
לקריאה שניה ושלישית.



הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום
(יהודה והשומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשנ"ט- 1999

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט. בבקשה, מר מזוז, תציג את הנושא.

אנחנו עוסקים בהארכת תוקף תקנות שיגרתית. אחרי מלחמת ששת הימים הוצעו תקנות שעת חירום שנועדו להסדיר בעיקר את המעמד של ישראלים ששוהים בשטחים וכדי לתת סמכויות שיפוט שוות לבתי-המשפט בישראל לגבי עבירות שנעשות על-ידי ישראלים בשטחים כי מבחינה משפטית זה נחשב עבירת חוץ, דבר שנעשה בחוץ-לארץ.

מבחינת המשפט הבינלאומי?

כן. בהתחלה הן יצאו כתקנות שעת חירום שהתוקף שלהן מוגבל לשלושה חודשים. לאחר מכן הכנסת חוקקה חוק שהאריך את תוקפן ומאז זה במעמד של חוק זמני, כל פעם הוא היה בתוקף לתקופה של שנתיים בממוצע.

יש היגיון בזה שקובעים אותו לשנתיים?

מלכתחילה אף אחד לא ידע מה יהיה עם השטחים. אחר-כך אמרו שהמציאות תשתנה והיא היתה רחוקה כך שנשארנו ברוטינה שזה זמני.

המחוקק קובע את הפרוצדורה הזאת אבל האם זה חייב להיקרא: הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום? כי הרי תוקף התקנות מוארך.

זה החוק ויש בו שני סעיפים. התוספת לחוק היא מה שהיו תקנות לשעת חירום והמעמד שלהן הוא של חקיקה ראשית. ההארכה האחרונה של תוקף החוק היתה עד ליום 3 במאי 1999 ומה שמשנים היום הוא שזה יוארך עד 30 ביוני 2002.

יש מי שמתנגד?

לא היו מתנגדים, גם לא אחרי שנים משום שזו חקיקה זמנית. ברור שכאשר יהיה בשטחים הסדר קבע, אחת מן השתיים: או שהישראלים יישארו ישראלים ואז יחול עליהם הדין הישראלי הרגיל; או שיהיה שינוי אחר.

אני רוצה לתקן אותך. חד"ש התנגדו בקריאה הראשונה.

אני מבקש לקבל את הפרוטוקול.

מה המשמעות של הסכם וואי בהקשר הזה?

יש משמעות מוגבלת. בהתחלה זה היה לגבי סמכויות שיפוט, לאחר מכן זה הורחב לכל מערכת היחסים שבין מדינת ישראל לשטחים כמו הכרה בצווים שמוציאים בתי-משפט בישראל שיש לבצע אותם בשטחים, הכרה של צווים שמוציאים בתי-משפט בשטחים שיש לבצע אותם בישראל, כל מערכת היחסים שבין שני האזורים. התקנות האלה קיבלו נפח יותר גדול אחרי סדרת ההסכמים עם הפלשתינים ושם נקבעו כל נושאי העזרה המשפטית בין ישראל לפלשתינים. חלק גדול מחוק יישום הסכם הביניים נכנס לתקנות האלה והוא עוסק לא רק ביחסים שבין מדינת ישראל לישראלים ובמעמד הישראלים בשטחים אלא גם ביחסים שבינינו לבין הרשות הפלשתינית כמו עזרה משפטית, איזה סוג של דברים שהם עושים אנחנו מכבדים, סייגים לעזרה משפטית, שיתוף פעולה בין המשטרות, בין בתי-המשפט והרשויות.

בפעם האחרונה הארכנו את התקנות לחמש שנים עד להסדר הקבע. עשינו את ההארכה הזאת בעקבות ההסכם הראשון לגבי יריחו וקבענו את תוקף התקנות במקביל לתקופת הביניים.

זה נגמר בחודש מאי?

זה נגמר במאי אבל בגלל שבמאי היתה תקופת הבחירות יש הוראה בחוק יסוד: הכנסת שמאריכה אותן אוטומטית עד ה- 8 בספטמבר.

אם אנחנו לא מאריכים את תוקף התקנות ייווצר ואקום?

בוודאי. כל החוקים שחלים על הישראלים כמו פקודת מס הכנסה, חוק ביטוח לאומי, חוק שירות בטחון ועוד סידרה של חוקים שחלים על ישראלים, למרות שהם כאילו נמצאים בחוץ-לארץ, הם מכוח ההסכם הזה.

בחוק הזה יש תיקון קטן ושולי שהוא בעיקר הבהרה, הבקשה העיקרית היא להאריך את תוקף התקנות לתקופה נוספת. אם ירצה ה' ויהיה הסדר קבע, יהיה צורך לעשות שינוי יסודי בתוכן של התקנות.

למישהו יש הסתייגויות או שאתם מסכימים להעברת החוק לקריאה שניה ושלישית?

אני מדבר על סעיף 2 שעושה שינוי שמתבקש.

אתם תומכים בו?

כן.

סעיף 2 משקף מציאות שקיימת היום בשטח. הסעיף דואג לנושא של שחרור בערובה של אסירים המוחזקים בישראל ואשר נשפטו באזורים האלה.

גם הורדת השליש.

כן, ועדת השחרורים. יש אנשים שהם תושבי השטחים והם נשפטים בבתי-משפט צבאיים בשטחים ומועברים לישראל להחזקה במאסר. יש לנו אנשים כאלה גם במיתקנים של שירות בתי-הסוהר וגם במיתקנים צבאיים, בעיקר כלא מגידו. על-פי התקנות הקיימות יש לבצע בישראל מאסר של כל האנשים לפי הדין החל בישראל. הדין החל בישראל בענין של שחרור מוקדם קובע שעם תום שני שליש מריצוי העונש מביאים זאת לפני ועדת שחרורים והיא דנה בנושא. יש לקונה מסוימת לגבי מי שמוחזק בתוך מיתקנים צבאיים. כדי שלא להפלות בין אלה שמוחזקים במיתקנים צבאיים לבין אלה שמוחזקים במיתקנים אזרחיים, לקראת תום התקופה של שני שליש מי שמוחזק במיתקן צבאי מועבר למיתקן אזרחי כדי שיובא לפני ועדת שחרורים. כדי למנוע סירבול אמרנו שנעגן גם את השחרור לגבי מי שנמצא במיתקנים צבאיים. כך עשינו ואמרנו שיחול עליהם הדין הכללי החל על כלל האסירים בשירות בתי-הסוהר.

אבל יש ועדת שחרורים בה יכהן נציג ראש ענף כליאה במקום נציג בתי-הסוהר.

הוועדה מורכבת מאזרחים כמו שופט, נציג שירות בתי-הסוהר. אמרנו שבמקום נציג שירות בתי-הסוהר ימונה מי שנמצא בתפקיד המקביל במערכת הצבאית.

אני מבקשת למסור שחבר-הכנסת עזמי בשארה, שהוא חבר הוועדה, לא הגיע לישיבה והוא הגיש הסתייגויות.

חבר-הכנסת בני אלון תומך בחוק והוא הגיש הסתייגויות כי הוא רוצה רשות דיבור. אני מאשר לו שתי הסתייגויות.

אני מציע שההסתייגויות של חבר-הכנסת עזמי בשארה יידחו ואז הן יירשמו כהסתייגויות. אנחנו מקבלים זאת פה אחד.

אני מעמיד להצבעה את העברת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשנ"ט- 1999, לקריאה שניה ושלישית.

הצבעה
הצעת החוק אושרה

הצעת החוק אושרה פה אחד והיא תועבר לקריאה שניה ושלישית.

האם החוק הזה שוחרר מחובת הנחה?

כן, הוא שוחרר בכל הקריאות.

אם אתה רוצה אפשר להביאו עוד הלילה.

אני מניח שלא תהיה בעיה כי החוק איננו במחלוקת.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 09:15