פרוטוקולים/ועדת הפנים/6015



12
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
29.10.2002

פרוטוקולים/ועדת הפנים/6015
ירושלים, ז' בכסלו, תשס"ג
12 בנובמבר, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב חמישי




פרוטוקול מס' 474
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום שלישי, כ"ג בחשוון התשס"ג (29 באוקטובר 2002) שעה 15:00

הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)
(תיקון - פטירת ראש הרשות), התשס"ג - 2002

חברי הוועדה: משה גפני - היו"ר
אורי אוריאל
אפי אושעיה
יגאל ביבי
מרדכי משעני
יהודית נאות
יצחק סבן
מרינה סולודקין
יאיר פרץ

יחזקאל לביא משרד הפנים
יורם מרציאנו

מירי פרנקל שור

יפה שפירא

יפה קרינצה










הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)
(תיקון - פטירת ראש הרשות), התשס"ג - 2002

דוד לוי, יאיר פרץ

צהרים טובים, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר היום הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון - פטירת ראש הרשות), התשס"ג - 2002.

היועצת המשפטית של הוועדה מבקשת לומר כמה דברים. לפני שהיא מקבלת את רשות הדיבור, אני מבקש לומר לכם מה הדחיפות שבישיבה הזאת. ההחלטה בידיכם, אין לי בזה שום עניין מלבד זה שהוועדה צריכה לעשות את עבודתה, וכאשר יש חוק שצריך לעשות אותו בדחיפות, יש לעשות זאת.

לצערנו, נפטר חברי מקסים לוי, שהיה חבר בוועדה והלך לראשות העיר לוד. לוד הייתה בוועדת הפנים - גם בתקופתי וגם בתקופת קודמי, דוד אזולאי - על סדר היום כל הזמן. העיר במצב מאוד קשה, באופן אמיתי. כולנו שמחנו שהיו בחירות, ונבחר ראש עיר.

מקסים לוי, זכרו לברכה, פגש אותי לאחר שנבחר, ואמר לי שזו משימה כמעט בלתי אפשרית לנהל את העיר. הוא ביקש שוועדת הפנים תבוא לעיר. הוא נפטר. אנחנו מצטערים. באו אלי חברים רבים, שחתומים על החוק, ואמרו שלהוביל עכשיו את לוד למערכת בחירות נוספת בתוך 4 חודשים זה דבר בלתי מתקבל על הדעת. התושבים לא יקבלו את התהליך הזה.

אני לא חתמתי, למרות שאני מסכים שאי אפשר לעשות עכשיו בחירות, מפני שאני לא יודע את ההשלכה של זה על כל הארץ. סיבה נוספת היא, שכיו"ר הוועדה אני לא רוצה להיות חתום על החוק.

התברר בוועדת הכנסת שעמיר פרץ התנגד לחוק הזה והוא לא בקונצנזוס, זאת מפני שהנציג של עמיר פרץ בלוד, גבי אסרף, רוצה שתהיינה בחירות. הוא לא מסכים שמועצת העיר תבחר, מפני שבמועצת העיר יש רוב מוחלט נגדו. הוא אומר שייבחר איש שקיבל רק 400 קולות בבחירות, בשעה שהוא קיבל כמה אלפים.

איך ראש עיר כזה יכול לתפקד, אדוני היו"ר? אחרי חודש הוא ילך לבחירות.

המועמד שקיבל את מספר הקולות הרב ביותר, אחרי ראש העיר הנבחר יכהן כראש עיר. אה, זה לא נראה לך.

אני לא נכנס לגופו של החוק. התברר לי שהעניין לא בקונצנזוס, וכשהעניין לא בקונצנזוס, אני לא יכול לעשות מחטף. אני חייב לזמן את הוועדה.

דברתי איתו כמה פעמים, והגעתי למסקנה שהצעת החוק הממשלתית - -

זו לא הצעת חוק ממשלתית. זו הצעת חוק פרטית, שעברה בקריאה טרומית והובאה לוועדת הכנסת לקבלת פטור מחובת הנחה. לקראת הישיבה היום, כששמעה הממשלה שהצעת החוק קיבלה פטור מחובת הנחה, שלחה הממשלה, שלא מדעתה - אין עמדת ממשלה לגבי ההצעה הזו - נוסח משופר שאין לגביו עמדת ועדת שרים לענייני חקיקה, ואינו על דעת הממשלה.

לכן אני רוצה את נציגי הממשלה. הסגנון הזה מוציא אותי מהכלים. אני דורשת שההליכים יהיו מסודרים. צריכים להיות פה נציגי הממשלה, משרד המשפטים, נציגי השלטון המקומי. זה לא הליך תקין.

מדובר בהצעת חוק פרטית. עמדת הממשלה אינה רלוונטית מבחינת הכנסת.

לא מעניין עמדת משרד המשפטים, מרכז השלטון המקומי? על מה אתם מדברים? על כל שטות הרי מביאים לפה את כל העולם.

אני אסביר. עמדת ועדת השרים אינה רלוונטית מבחינת חברי הכנסת הרבים שחתומים על זה. מה שרלוונטי זה שאנחנו מזמנים ישבה מעכשיו לעכשיו ונציגי המשרדים לא יכולים להגיע. זה הנושא היחיד. זה אינו ענייננו אם ועדת השרים מתכנסת או לא.

אני מציע שנדון בהצעת החוק שמונחת לפנינו. ניתן אפשרות לנציגי הממשלה להביע את עמדתם בנושא, לפני שנוריד את הצעת החוק לקריאה ראשונה במליאה.

אני סבורה שישיבת הוועדה הנוכחית היא ישיבה שלא כדין, והליכי החקיקה העומדים להיערך כאן הם לא תקינים. הצעת החוק הזו עברה אתמול בקריאה טרומית וקבלה פטור מחובת הנחה. ישיבת הוועדה זומנה מהרגע להרגע, בלי שניתנה אפשרות לנוגעים בדבר ולנציגי הממשלה לבוא ולהשמיע את דעתם. מהבירורים שערכתי, בדחיפות שקיימת בנושא, הסתבר שעמדת היועץ המשפטי לממשלה אינה נוחה מחלק מהאמור בהצעת החוק.

אני חושבת שאי אפשר להכין חוק כשאין קונצנזוס מבחינת הנוגעים בדבר, ויש פה אנשים שנוגעים בדבר.

מי הם?

חברי המועצה שנבחרו.

15 מתוך 18 מסכימים.

כמה נציגים יש לש"ס בלוד?

2.

מה את מתנגדת?

אני לא מסכימה למחטפים האלה.

לנגד עינינו צריכה להיות טובת העיר לוד, ולא עניין של כמה נציגים יש למפלגה זו או אחרת שם. אי אפשר לערוך תוך 4 חודשים בחירות פעמיים. זה בלתי אפשרי.

אני חושבת שישיבת הוועדה לא צריכה להתקיים. יכול להיערך דיון.

טוב שתיקנת. יש הבדל עצום בין "שלא כדין" - - לא יכול להיות שוועדת פנים של הכנסת תתכנס ומישהו יגיד שזה לא כדין.

בפני הוועדה עומדות שתי אפשרויות: או לכנס את ישיבת הוועדה מאוחר יותר בערב על מנת לאפשר לנציגי הממשלה והשלטון המקומי להגיע, ולשמוע את עמדתם, על מנת לאפשר לחברי הכנסת להגיע למסקנה לאחר ששמעו את הנוגעים בדבר. או, לכנס את הישיבה מחר בבוקר.

ישיבה שמביאה הצעת חוק לקריאה ראשונה בשעה שיש התנגדות - והובא לידיעתנו שיש התנגדות - בלי שניתן לנוגעים בדבר, במיוחד לנציגי הממשלה, והיועץ המשפטי לממשלה, להביא את הנוגעים בדבר, אני מבקשת שלא תתקיים בה הצבעה בהכנה לקריאה ראשונה של הצעת החוק הנוכחית.

אדוני היו"ר, מבין את הנימוקים של היועצת המשפטית, אבל מה שלא מונח בפניה זה שביום חמישי שר הפנים - ונציגו נמצא כאן - צריך לתת תשובה אם להתחיל בהליך בחירות. יש בג"ץ בנושא.

חובה עלינו לסיים את כל ההליך הזה, לכל המאוחר, עד מחר לקריאה ראשונה, שניה ושלישית. נעשו כבר דברים כאלה בכנסת. מלבד עמיר פרץ, כולם במשכן בעד הצעת החוק הזו, מתוך אחריות לאומית.

גם אני מתנגדת.

וחוץ ממך, בסדר. סיעת שינוי ביקשה ממנני להצטרף להצעת החוק הזו.

מי למשל?

מודי זנדברג, ועוד כהנה. זה נעשה מתוך אחריות לאומית. לא יכול להיות שסוף סוף, העיר הזו שידעה תלאות רבות לאורך כל השנים, והגיעה למצבים הכי קשים שיכולים להיות במדינה הזו - - - לצערנו, נבחר ראש עיר שהיו ציפיות גדולות ממנו, ונפטר בתחילת הקדנציה שלו.

מדובר בסך הכל בהוראת שעה. בעוד שנה וחצי נערוך את הבחירות. על זה יש הסכמה.

אילו בחירות ייערכו בעוד שנה וחצי?

כלליות, לראשות העיר, לא למועצת הרשות.

קראת את הצעת החוק של שר הפנים?

זה לא רלוונטי. אני מדבר על הצעת החוק שעברה אתמול בקריאה טרומית, מה שקיבל פטור מחובת הנחה. על זה דנים.

אני רוצה לומר ליועצת המשפטית, בלי שום כעס, שוועדת הכנסת היא ועדה סוברנית של הכנסת שזה הריבון. אם לחבריה של הוועדה ניתנה ההתראה המקדימה על קיומה של הישיבה, אז הישיבה היא כדין. יכול להיות שהיו צריכים להזמין גם נציגים אחרים, אבל אי אפשר, בשום פנים ואפן להגיד על ישיבה כזאת שהיא לא חוקית, אלא אם כן יגידו חבריה שלא קיבלו הודעה.

אני כבר זומנתי לישיבות של ועדת כנסת, בוועדות אחרות, בהתראה של 5 דקות, ואף אחד לא אמר שזו ישיבה שאינה כדין.

לא לזה התכוונתי. תיקנתי את עצמי.

בסדר, קיבלתי. דבר שני, אתמול הכנסת אישרה ברוב את ההצעה בקריאה טרומית. כשהכנסת אישרה, הממשלה לא התנגדה. אם הממשלה הייתה מתנגדת לקריאה הטרומית, יכול להיות שהיה היגיון לומר שיש לשמוע את נציגי הממשלה, היועץ המשפטי לממשלה, וכולי.

אני גם מבין שיש פה נציג של משרד הפנים, והא מייצג בעצם, את הממשלה, והוא יגיד את עמדתו. זה שמישהו מחברי המועצה אינו מסכים, עם כל הכבוד, אני לא חייב לשמוע אותו, ואני גם לא חייב לקבל את ההתנגדות שלו. לכן, אני חושב, שאנחנו היום סוברנים לחלוטין.

יש בג"ץ.

יש לי הצעה. כדי, אולי, לספק את כל המתנגדים אני מציע שאנחנו נאשר. לא נעלה את זה לקריאה ראשונה עד שלא יתקיים איזשהו דיון בעניין הזה עם כל המתנגדים.

אני מסכים לדברי חה"כ משעני. לא יכולים לדחות את זה. הצעת החוק הובאה לכנסת בצורה כזאת, עם פטור מחובת הנחה, בגלל כל העניין מסביב. אפשר לזמן שוב את הוועדה, אפילו עוד הערב, לזמן אנשים שנוגעים בדבר, ואם הם מעונינים הם יגיעו.

אתמול היו נציגי הממשלה באולם המליאה, היו שם 2 שרים - השרים רבלין ולנדאו - הם אמרו שהממשלה לא מתנגדת, אין לה עמדה. אני, אישית, שמעתי את שר המשפטים מדבר עם אחד מחברי הכנסת ואומר שהוא לא מתנגד להצעת החוק. יחד עם זה, צריך להביא כאן את הדברים לאישור רשמי.

אנחנו לפני קריאה ראשונה, אדוני היו"ר. יש גם שניה ושלישית.

אין סתירה בין הדברים של היועצת המשפטית, לבין מה שאנחנו רוצים למהר ולעשות. היא אומרת שישנם 3 גורמים: הממשלה שצריכה לתת את דעתה, המשרד הנוגע בדבר והשלטון המקומי.

המשרד הנוגע בדבר הוא משרד הפנים, ואני מבין שיושב כאן נציגו, והסמיכו אותו לבוא לכאן ולהגיד ששר הפנים בעד ההצעה. אפשר לשאול את יו"ר ועדת השרים לענייני חקיקה בעניין הזה, טלפונית.

בדקתי את זה. אין לו תשובה.

אין עמדה של ועדת שרים לחקיקה.

אין עמדה זו גם עמדה.

אני חושב שאם השלטון המקומי לא רוצה לבוא, אז הוא לא רוצה לבוא. אם הוא רוצה, צריך להודיע לאלדר, ראש השלטון המקומי, שעומד להיות חוק כזה, עם הנימוקים. אם הם מסתייגים, צריכים לזמן אותם למחר, אם הם לא מסתייגים ולא רוצים לשלוח נציג, אפשר לסיים את זה היום.

העיר לוד במצב חירום. קרה שם אסון. הכנסת והממשלה צריכות להציל את העיר ממצוקותיה, ולכן אני חושבת שזה עניין דחוף, ואם נציגי הממשלה לא יכולים להגיע זו אשמתם.

אני חושבת שמצבה של העיר לוד היה יותר טוב לו כל חברי הכנסת - להוציא חה"כ כנעאן וביבי שכן השתתפו - היו משתתפים בדיון על מצב העיר. אני חושבת שזו הצעת חוק מסוכנת. קודם כל, היא אישית. היא כתוצאה מאסון אישי.

עושים כאן את האיפכא מסתברא. אם, חלילה, היה נפטר ראש רשות בסמוך לבחירות, ומועצת הרשות הייתה ממנה ממלא מקום זמני עד מועד הבחירות, בתום שנה - ניחא. אתם הולכים היום לקבוע לעיר, באמצעות מועצת העיר, ראש עיר. יכול להיבחר שם אדם שהציבור לא חפץ בו. אתם עושים זילות של הבחירה הישירה. מקסים לוי נבחר ברשימה. הוא לא נבחר על בסיס אישי לראשות העיר. אני נגד ביטול הבחירה הישירה לרשויות המקומיות. אני לא עושה חוקים זמניים למקרה נקודתי.

לא נכון. אנחנו מדברים על 12 החודשים הראשונים.

זה לא כתוב בחוק.

זה כתוב, תקראי עד הסוף.

זה לא כתוב בחוק.

היא צודקת.

בבקשה. תלמד את החומר. אתם לא יודעים מה אתם מציעים. אני חושבת שזו שגיאה, ואני רוצה להתדיין עם נציגי הממשלה. אני חושבת שצריך לשמוע את עמדת משרד המשפטים, משרד הפנים, את הרשויות המקומיות. לדעתי, זה תקדים שלא יכול לחול רק על לוד. יכול לקרות בכל מקום.

אז בואו נעשה את הוראת שעה.

אנחנו רוצים לשנות מצב שאם ראש רשות נפטר ב- 12 החודשים הראשונים לבחירתו, אז לא יהיו בחירות.

את מוכנה להוראת שעה?

לא. אני חושבת שאם הוא נפטר בטווח של עד שנה לפני הבחירות, תנו לממלא מקום עד הבחירות.

על זה אנחנו מדברים. את לא קוראת את זה נכון.

אסור לאפשר לאדם שלא נבחר בבחירה הישירה לכהן 4 שנים. אם היו אומרים לי 9 חודשים, הייתי מקבלת את זה, לא עושים פעמיים. אבל, עכשיו יכהן איש שלא נבחר בבחירה ישירה 4 שנים, אלא אם כן יהיה כתוב במפורש.

יבחר בעוד שנה וחצי עוד פעם, כתוב בחוק.

לא כתוב. היא צודקת.

לכן לא חתמתי, קראתי את החוק ואמרתי שאני לא יכולה ברמה הרעיונית. אני אבלה על מקסים לוי, אבל ברמה העקרונית זו טעות.

אינני מסיעתו של עמיר פרץ, ואין לי נציגים בעירייה, ולכן אני מדברת באובייקטיביות. אני נגד חקיקה שהיא באה כפתרונות, כאשר זה עומד ותלוי בבית המשפט הגבוה לצדק.

אני מעריך את זה שחה"כ נאות הייתה סגנית ראש עיר בחיפה, והיא מכירה את השלטון המקומי. גם אני הייתי סגן ראש עיר. אני חושב שזה לא בריא לעירייה. נציגי הרשות, חברי המועצה, נבחרו על ידי התושבים בבחירה ישירה. זו כן בחירה ישירה כי כל מועמד מהרשימה ידוע. לא במקרה שמים פלוני במקום ראשון ואלמוני במקום שני.

אם נציגי העירייה, שנבחרו, רוצים לבחור ראש עיר, לא באופן קבוע, אבל כאן נפטר ראש עיר לאחר שנבחר, אני חושב שיש לאפשר לחברי המועצה לבחור את ראש העיר.

זה דיון עקרוני מכיוון שחוק הרשויות המקומיות נותן מענה ופתרון, וברור מה צריך לעשות. מה שמוצע בהצעת החוק הזאת זה למרות מה שנקבע בחוק.

יש לי תחושה, כחבר ועדה, של בלבול. אנחנו, בעצם, לא יודעים על מה אנחנו דנים.

אני יכול לפתור את הבעיה של חה"כ נאות. אנחנו מחכים עכשיו לדעת אם חוק הארכת המועד של בחירות לרשויות יעבור. הבחירות מתקיימות בכל הרשויות המקומיות בעוד שנה וחודשיים. אני אומר שהחוק הזה הוא רק לעוד שנה וחודשיים, עד לבחירות.

זה לא כתוב בחוק שעבר בקריאה טרומית.

הדיון יתקיים על כמה דברים: א. האם אנחנו מדברים על הוראת שעה, או חוק כללי על כל מצב של פטירה, שנקווה שלא יקרה. זה לא יהיה הוראת שעה אלא חוק קבוע, "ועל אף האמור, רשאי שר הפנים אם נפטר ראש רשות" וכולי, מה שכתוב בנייר הזה. זה דיון אחד, האם אנחנו עושים את זה חוק רק כהוראת שעה - וזה יפתור את הבעיה של לוד - או שמשנים את החוק כולו, ובאופן קבוע שר הפנים יהיה רשאי, בהתייעצות עם מועצת הרשות, לשנות את המצב שבפטירת ראש הרשות לא תהיינה בחירות, אלא מועצת הרשות תבחר.

ב. מועד הבחירות. האם מועד הבחירות יהיה בבחירות הכלליות של הבחירות המוניציפליות, דהיינו בעוד שנה וחודשיים, או שהבחירות לראש הרשות תתקיימנה כמו שמופיע בהצעת החוק שעברה בקריאה טרומית, במועד שנקבע. בלוד זה נקבע לעוד 7 שנים.

זה מה שהצעתם בחוק, לכן הסברתי שאני לא מסכימה.

הדבר השלישי עליו צריך לדון, אם מדובר שזה בעוד 7 שנים, ברור שאז גם מועצת הרשות נבחרת. אם אנחנו מדברים רק על בחירות לראש הרשות, בעוד שנה וחודשיים, האם אז תהיינה בחירות גם למועצת הרשות.

בנייר שהונח לפנינו, כתוב גם מועצת הרשות. עם העניין הזה יש בעיה, שלפי דעתי היא חוקתית. אנשים נבחרו למספר מסוים של שנים.

אני רוצה לדעת, קודם כל, את העמדה לגבי הוראת שעה, או חוק קבוע ששר הפנים מוסמך.

אנחנו נגד הוראת שעה. זה יכול, חלילה, לקרות שוב מחר.

חברי הכנסת, אתם בעד הוראת שעה או חוק קבוע?

רק במקרה של פטירה.

אני בעד חוק קבוע.

בעד חוק קבוע.

אני מסכים עם חה"כ פרץ.

אני בעד חוק קבוע ולא הוראת שעה. אחזק את דברי, יוסי כץ, מי שהיה מיוזמי התיקון, במקרה של התפטרות או פטירה לא היו הולכים לבחירות, אמר שהוא הביא את התיקון משום שהוא התכוון רק לנושא של התפטרות, ולא פטירה. אנחנו אומרים שזה יחול בכל הארץ, במקרה של פטירה סמוך מאוד לבחירות, כדי לא להכניס את העיר למהלך נוסף.

העמדה שלי היא עדיין, שגם במקרה של פטירה וגם של התפטרות, אדם שלא נבחר בבחירה ישירה, יכול לכהן שנה מכסימום. כפי שזה מנוסח כאן, זה דווקא חל אם קרה אסון בתחילת הכהונה. אני חושבת שצריך לעשות בחירות חדשות.

לגבי מועד, מתי -

עד לבחירות הכלליות של ראשי הרשויות בכל הארץ. ראש העיר יבחר בבחירות שיתקיימו במועד שתקבע הכנסת. לגבי מועצת העיר, הם ימשיכו לכהן כי נבחרו ל- 7 שנים. כל החוק הזה מדבר על ראש הרשות שנפטר.

אני מתנגד לעמדה הזו. אני טוען שברגע שראש רשות נבחר והמועצה לא איתו, אחרי כמה חודשים יהיו שוב בחירות.

ואם ראש עיר נבחר ואין לו רוב במועצה, אז מה?

אני סבור שצריך לקיים בחירות לראש הרשות ולמועצת הרשות מפני שאי אפשר ללכת לבחירות לראש הרשות עם מועצה שכבר נבחרה. אם לראש עיר אין רוב במועצת הרשות, איך הוא יתפקד?

ואם למקסים לוי ז"ל, לא היה רוב.

אני רוצה להבהיר, למען הסדר הטוב. משרד הפנים תיאם את עמדתו בנושא של הצעת החוק הזו עם משרד המשפטים, להוציא הסיפא שנוספה כעת, ושעליה לא תואם עדיין דבר.

בשיחה שקיימתי עם יהושע שופמן, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, הובהר לי חד-משמעית שמה שהונח בפניי, ושהועבר לי בפקס, אינו על דעת הממשלה ואינו על דעת היועץ המשפטי. זה נוסח משופר מבחינה לשונית.

תקנון עבודת הממשלה קובע מה פירוש המשמעות של "אין עמדה". יש מושג כזה של "אין עמדה", זה כשוועדת שרים מתכנסת ומחליטה שאין עמדה לגבי הצעת חוק. לגבי הצעת החוק הזו לא נדון דבר.

נציגי הממשלה זומנו לוועדת הכנסת, בקשר לעניין הזה של פטור מחובת ההנחה. אם נציגי הממשלה בוועדת הכנסת היו אומרים שעמדת הממשלה היא אחרת, או מביעים עמדה אחרת, זה כבר סיפור אחר. כיוון שנציגי הממשלה לא הביעו עמדה נגד, צאי מתוך הנחה, שאולי בנושא הזה אין עמדת ממשלה.

אנחנו ננסה לתאם, עוד היום, ישיבה שבה תהיה הצבעה. יוזמנו נציגי המשרדים. מרכז השלטון המקומי הביע את מחאתו החריפה על הזימון. יש לו מה לומר בעניין הזה. אני אבקש בתום הישיבה לתאם מועד לשעות הקרובות, זה יכול להיות עוד הערב, או מחר מוקדם בבוקר.

ברגע שהכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת החוק, היא אמרה בזה שהיא מבקשת מהוועדה לדון אם רוב נתון בכלל להצעת החוק. קריאה ראשונה זה אישור עקרוני. פרסם ברשומות וכל הגופים יבואו בשניה ושלישית ויגידו מה שיש להם להגיד. לפיכך, אני מבקש ממך להצביע, כי תהליך החקיקה אינו מסתיים.

חה"כ אושעיה, עזבתי את כל הדיונים האחרים ועסקתי רק בעניין הזה, ואין לי שום אינטרס, זה אינטרס ציבורי. אני חושב שצריך לטפל בעניין. אני לא רוצה לעשות טעויות, ואני לא רוצה להכשיל את הוועדה.

אני עסקתי בעניין, וקיבלתי את הטלפונים הנזעמים מאנשים שונים, שעל פי התקנון אני צריך להזמין אותם. עשיתי ישיבה תוך 20 דקות. סכמתי את העניין.

אני אבקש לקראת הישיבה שנקיים בעוד זמן קצר, לדעת מה המצב בחוקי שקיים היום, על פרקי הזמן, מתי הולכים לבחירות.

תיתן לנו לפחות חצי שעה ממועד הדיון התראה, כדי שנוכל להגיע.

ודאי. זה יהיה מסודר. אנחנו הולכים על חוק קבוע, לא על הוראת שעה. זו הדעה שהתגבשה פה בין רוב החברים. אנחנו הולכים על בחירות שיהיו בבחירות הכלליות, המוניציפליות, רק לראש הרשות.

יש לנו ויכוח, שיתברר בהצבעה, לגבי בחירות לרשות: האם יתקיימו בעוד שנה וחודשיים? לגבי הבחירות למועצת הרשות, טוענים חברי הכנסת כנעאן וסבן, ויש בזה היגיון רב, אם למשל באותו ישוב ייבחר ראש רשות שמועצת הרשות לא תהיה איתו, זו בעיה. זה יתברר בהצבעה.

אני אשתדל להודיע לכם לפני המועד. הישיבה, להערכתי, לא תהיה ארוכה, והיא תהיה עם הצבעות. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 16:05