פרוטוקולים/ועדת הפנים/5911



18
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
21/10/2002

פרוטוקולים/ועדת הפנים/5911
ירושלים, כ"ב בחשון, תשס"ג
28 באוקטובר, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב חמישי




פרוטוקול מס' 469
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום שני, ט"ו בחשוון התשס"ב (21 באוקטובר 2002), שעה 12:15

הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (שמות של מקומות ציבוריים),
התשס"ב2002-, ח"כ משה גפני




נכחו: משה גפני – היו"ר
אפי אושעיה
נסים זאב
אחמד טיבי
מרדכי משעני
יהודית נאות

חה"כ אופיר פינס
עו"ד אביטל שטרנברג משרד המשפטים
אחמד סרסור מתמחה, משרד המשפטים

ליאת בלום, מתמחה

יפה שפירא

דקלה אברבנאל

הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (שמות של מקומות ציבוריים),
התשס"ב2002-, ח"כ משה גפני

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר היום הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (שמות של מקומות ציבוריים), התשס"ג2002- של ח"כ משה גפני. אני מברך את הנוכחים.

אני שמח לבשר ליו"ר הוועדה שבהתאם לתיאום עמו אני מצטרף היום לוועדת הפנים באופן סדיר. אהיה גם יו"ר סיעת העבודה בוועדה זו.

בפעם הראשונה יש נציג של סיעת העבודה בוועדה שמואיל להופיע לדיון. אתם משאירים אותי לבד מול ח"כ גפני.

בשם ח"כ נאות, בשם ח"כ זאב, בשמי ובשם כל החברים של ועדת הפנים אנחנו מברכים את ח"כ אושעיה. כבוד גדול הוא לנו, וח"כ אושעיה אפילו יהיה יו"ר סיעה חשובה בוועדה כאן. סיעת העבודה לא הייתה דומיננטית בוועדה הזאת, בלשון המעטה.

אני מודה ליו"ר על דבריו, הוא ניסח אותם בצורה העדינה ביותר שהיה יכול לנסח.

כעת תמה מסכת הברכות ונעבור לדון בהצעת החוק. אפשר לנהל מלחמת עולם על החוק הזה ולדון בו זמן רב; יהיו כותרות בעיתונים, יזכירו את הרצל ואת מי שרוצים. אבל אפשר לגמור את הדברים בהסכמה. אני מציע לפעול עם ההיגיון. ואני מבקש שלא יעלו ברקע שמות של גדולי אומה ושל רבנים גדולים.

אתאר את הדברים ולא אסתיר דבר. עד חנוכה האחרון – ולא אספר מה היה שם בדיוק כי אני רוצה שהאווירה תהיה טובה – כשהחליטו לשנות שמות של רחובות ביישוב הייתה החמרה, "הפה שאסר", מי שקרא את שם הרחוב, ועדת שמות ברוב רגיל של מועצת העיר – לא היה "הפה שהתיר", כי השינוי היה אפשרי רק ברוב של שני שליש. זה מה שהיה עד חנוכה האחרון.

בחנוכה האחרון היה חבר כנסת חרוץ שהיה גם יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט בשעתו, ובגלל פרשייה כלשהי שינה את החוק.

בלי תקשורת, אגב, הדברים היו בעיתונים רק כשהמלאכה הסתיימה בקריאה שלישית.

מה קובע החוק שהעביר ח"כ פינס?

החוק עבר אפילו בלי התנגדות שלי. לא הייתה הסכמה. שאלתי שאלה, הוא השיב לי תשובה. כעיקרון החוק מפקיע את הסמכות לשנות את השמות בכלל.

החוק לא מפקיע את הסמכות בכלל, אלא הוא מפקיע את האפשרות לשנות שם של רחוב על שם אחד מגדולי האומה. אם רוצים לקרוא בכל עיר רחוב על שם הרב ש"ך, אין לי התנגדות.

השאלה מיהו "גדול אומה" שנויה במחלוקת. הרב ש"ך נמנה עם גדולי האומה?

כן.

ח"כ פינס, מה דעתך שנקבע כאן שמועצת העיר לא תוכל לעשות זאת, אפילו לא ברוב של שני שליש, בלי שקיבלה התייחסות של ועדת שרים לסמלים ולטקסים?

זה מקובל עליי. פשרה טובה.

שאלתי את השר נווה, יו"ר ועדת שרים לסמלים ולטקסים, מה בנוגע לשינוי שם של רחוב בנהריה, למשל. שאלתי אם הוועדה תדון בכך. הוא השיב שהוועדה לא תדון בכך.

אני חוזרת על הצעתי. לדעתי מועצת העיר צריכה לקבל התייחסות של ועדת שרים לסמלים ולטקסים בנוגע לשמות של גדולי האומה. אם ועדת שרים לסמלים ולטקסים לא השיבה למועצת העיר בתוך 30 יום, הדבר ייראה כאילו יש הסכמה.

אגב, מנכ"ל השלטון המקומי תומך בהצעת החוק הזאת.

אני מקבל את ההצעה של ח"כ נאות. אך אני מתנגד שייקבעו 30 יום לתגובה. שם של רחוב הוא נצח, ולכן אני מציע שלא נגביל את הזמן ב30- יום. יש לקבוע שוועדת השרים לסמלים ולטקסים תיתן את התייחסותה.

אך אם נכתוב בחוק שיש צורך בהתייחסות ועדת שרים לסמלים ולטקסים הוועדה תעשה דבר פשוט מאוד – היא לא תתכנס.

אני מציע לקבוע 90 יום.

בסדר.

לא, אולי 60 יום.

ח"כ גפני רוצה להגיע במועד ליום השנה.

לא, אין שום דבר מסוים על הפרק.

מחר הוא יום השנה למותו של הרב ש"ך. ח"כ גפני יוכל להביא את הצעת החוק הזאת כמתנה ליום השנה.

ח"כ פינס, על מה אתה מדבר? זה לא נוגע לרב ש"ך. השם כבר הוחלף. אני בכלל לא מבין למה הייתה שם בעיה. ח"כ פינס לא מכיר את המקום. אני אראה לכם במפה את האזור. אני לא מבין איך לשני רחובות ההם היה שם אחד.

בעיקרון הצעת הפשרה של ח"כ נאות מקובלת עליי.

לא ייתכן, ח"כ פינס וח"כ גפני יפתרו את הבעיה הזאת בלי משבר? זה מקלקל את המוניטין שלהם.

מה אם יום אחד יחשבו שאת כל כיכרות רבין ורחובות רבין צריך להפוך? לכן יש צורך בהתייחסותה של ועדת שרים לסמלים ולטקסים.

נכון, אגב, פנתה אליי המשפחה בנוגע לבית החולים בילינסון.

מועצת העיר היא גורם אינטרסנטי, השיקולים שלה ברורים.

ח"כ גפני העלה נושא חשוב. אך מדוע לא שואלים את דיירי הרחוב?

זה מופיע בהצעת החוק, נקרא את ההצעה מיד. מה עמדת הממשלה בנושא זה?

ועדת השרים לחקיקה דנה בנושא. הממשלה לא תמכה בעמדה שיש להעביר עניינים לשיקול דעת הממשלה. כמדיניות ההעדפה היא שנושאים הנוגעים לשלטון המקומי לא יגיעו לממשלה. היום חזרתי לפרוטוקולים וראיתי איך הדברים נולדו. הממשלה לא הביעה אז עמדה.

אתאר מה היה אז: עשיתי הסתייגות להצעת חוק שלי אחרי קריאה ראשונה. זה היה דבר די מרחיק לכת אך הוא התבקש לנוכח הנסיבות.

יש בחוק של ח"כ פינס גם הרחבה להגדרת "מקום ציבורי". לפי מה שכתוב שם מקום ציבורי הוא גם "שכונה, מבנה ציבור, ספרייה או חלק מאלה". לכן חשבנו שהצעת החוק של ח"כ גפני ראויה לתמיכה, בתנאי שגם בקריאת שם של רחוב וגם בשינוי שם – אם מדובר באישיות – תזמן הרשות המקומית את קרובי המשפחה של אותה אישיות אם ניתן לאתרם במאמץ סביר. זאת התוספת היחידה שראינו לנכון להוסיף להצעת החוק של ח"כ גפני.

אני מבהירה שלא תהיה לבני המשפחה זכות וטו, אך יקשיבו לדבריהם. בקריית ארבע רצו לקרוא רחוב על שמו של יגאל אלון אך המשפחה התנגדה לכך, למשל.

כך התחילה הצעת החוק שלי.

אחר כך ח"כ פינס "תפס טרמפ" על עצמו.

צריך להיות גם פתרון סביר לכל המקרים. הרי הדברים נוטים לפעמים לצד זה של המפה הפוליטית ולפעמים לצד אחר. לכן אני מציעה שיהיה אישור ברוב של שני שלישים במועצת העיר, תידרש התייחסות הקרובים ודיירי הרחוב וכן תהיה התייחסות של ועדת שרים לסמלים ולטקסים בתוך פרק זמן מסוים.

השיקולים של מועצת העיר, שאני מתייחס אליה בכבוד רב, הם עדיין שיקולים מקומיים. הם לא רואים את התמונה הרחבה. בנהריה פעלו לשינוי שמו של רחוב הרצל לרחוב הבאבא סאלי. שם לא ידעו את המשמעויות. בבני ברק אולי זה היה עניין של התרסה.

למה אתה אומר את זה סתם? אין חשש.

אבל חשוב להבין. העניין הזה הוא בנפשו של ציבור שלם במדינה שמגדיר עצמו ציוני.

למה רק "ציוני"? ואם ירצו להחליף את שמו של הרמב"ן? יהיה עוד ציבור שיתנגד.

גם ז'בוטינסקי הוא בין גדולי האומה ואתנגד אם ישנו את שמו.

אם יהיה ויכוח בשאלה מי נמנה עם גדולי האומה, הצדדים ילכו לבית משפט.

בנתניה יש שכונה שנקראת "קריית רבין". בתוך הקרייה בנו כמה מבנים לאנשי המפד"ל, לציונות הדתית. לא היה נוח לתושבים שהמקום ייקרא "קריית רבין". רובם מתנחלים שעברו למרכז הארץ. אחרי מותו של זבולון המר שינו את שם המקום ל"משכנות זבולון". זה נעשה מטעם התושבים. ועדת השמות בעיר התכנסה, וביטלה את השם "קריית רבין" לאותה קבוצה של בניינים. הבניינים אכן נקראים "משכנות זבולון". המועצה עשתה שיקול קואליציוני. אם יידרש אישור של ועדת שרים לחקיקה ידע המחליט שיש לנושא גם היבט לאומי. זהו נושא בעל חשיבות. היום מדובר בשינוי מבנה שקרוי על שם יצחק רבין ומחר יהיה מדובר בשינוי שם אחר. לכן אני מציע שלא ניכנס להגדרות. במקרה של מחלוקת ועדת שרים לסמלים ולטקסים תקבע.

לא. גם עמדת הממשלה וגם עמדת השלטון המקומי היא שאין מקום שוועדת השרים תהיה הקובעת. אני מקבל את ההצעה שנדרש אישור, וזאת בנוגע לגדולי האומה – אם כי אינני יודע מי נמנה עם גדולי האומה.

זהו אחד הנושאים שעלו בעבר. למיטב זכרוני בדיון בהצעת החוק של ח"כ פינס אמרו שאין הגדרה לגדולי אומה אלא הגדרה לסגל א' – שנקברים בחלקת גדולי האומה בהר הרצל.

גב' לאה רבין נקברה בהר הרצל. האם היא נמנית עם גדולי האומה? ההגדרה הזאת אינה מתאימה לשמות.

זה לא משנה. אם מישהו ירצה לשנות את שמו של רחוב ז'בוטינסקי למשל ויטען שלא מדובר באדם שנמנה עם גדולי האומה – הנושא יגיע לבית המשפט.

אני לא מסכים לזה.

אתה רוצה שבכל רשות מקומית בישראל יהיה אפשר לשנות את השמות סתם כך?

אני, כיו"ר ועדת הפנים, רוצה שלא נעשה מלאכתנו רמייה ונשלח את האנשים לבית המשפט העליון. אי-אפשר להשאיר את הנושא עמום. וכמו שאינני רוצה שישנו את שמו של רחוב רבין אינני רוצה שישנו את שמו של רחוב רש"י. אז מה עושים? איך פותרים את הבעיה? תנאים הם גדולי האומה? משה רבנו נמנה עם גדולי האומה?

אי-אפשר להגדיר זאת.

אני מגישה את פרוטוקול הדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. זה מה שנאמר שם בנושא זה.

זה כל מה שנאמר שם?

אני לא נכנס למקומות שאי-אפשר לצאת מהם. לעולם לא נצליח לגבש הגדרה מדויקת לגדולי אומה.

אולי נאפשר לכל אחד לערער על העניין לוועדת השרים?

לא מדובר כאן על קביעת שם ראשון. כשמחליפים שמו של רחוב ההגדרה של גדולי האומה צריכה להיות ההגדרה הרחבה ביותר.

רעיון הערעור הוא רעיון נכון. יש ועדת ערר מחוזית בעניינים אחרים. אם אחד מחברי מועצת העיר מתנגד, צריך שתהיה אפשרות לערער.

אך זו אינה שאלה משפטית. במה יש כאן לבית המשפט יתרון? זוהי שאלה חברתית והיסטורית. זו אינה שאלה משפטית.

כוונתי היא שתהיה זכות ערעור לוועדת שרים לסמלים ולטקסים. ח"כ פינס שגה בכך שטען שכל עניין צריך להגיע לוועדת השרים.

ועדת השרים לא תדון בכך.

ודאי שלא. הם לא רוצים להיכנס למחלוקת הזאת, וגם לא רוצים להתעמת עם העירייה כמו שאומר ח"כ גפני.

אם זה לא מפריע לאיש, אם איש לא רוצה להתעמת בנושא זה, למה לא לשנות את שם הרחוב?

אבל אני מוכן להתעמת. אני אפילו די נהנה מזה.

בחוק שאני העברתי יצרתי מנגנון שמאפשר החלפת שם. לא קבעתי שאי-אפשר להחליף שם. הפרוצדורה היא פרוצדורה קשה, בכוונה, כדי שלא יחליפו שמות בכל הזדמנות.

אין אפשרות להחליף כך את השם. ח"כ פינס הפקיע את הסמכות מראש העיר, מהרוב המוחלט של מועצת העיר.

אני מסכימה, זאת פגיעה איומה להחליף כתובת, אגב.

אין לך מספיק רחובות ח"כ גפני? קבעו רחוב הרצל במאה ערים בארץ, מה אכפת לך? אתה כל הזמן מנסה לעשות תרגילים כאן.

אני כל הזמן מתאפק לא להשיב לח"כ פינס. אם ח"כ פינס יעצבן אותי אספר את הסיפור של חנוכה.

אתה חושב שאני קונה את הסיפור שאתה חלמת בלילה על הצעת החוק הזאת, בלי רצון לטרפד את הצעת החוק שלי?

בוודאי. אני חושב שח"כ פינס טעה בזה.

אני מקבל את ההצעה של ח"כ נאות ושל ח"כ אושעיה. אם מדובר בגדולי האומה או אדם שיש לו משמעות לאומית, ממלכתית או דתית – כי אני לא רוצה שרש"י יצא מהעניין – תהיה פנייה לוועדת שרים לסמלים ולטקסים.

אני לא הצעתי לבטל את רש"י. האנשים שלך הציעו. האנשים שלי לא הציעו זאת מעולם.

אני רואה שהסיפור של חנוכה חסר לי להבנת הרקע.

אספר לך אותו אחר כך, ח"כ נאות. ח"כ פינס הוא היחיד שהצליח לעבוד עליי בבניין.

כאמור, אם מדובר באישיות כזאת, יהיה צורך בהתייחסות של ועדת שרים לסמלים ולטקסים בתוך 60 יום. אם באמת יש התייחסות של ועדת שרים, אם באמת מדובר בנושא ציבורי שמצריך התייחסות – ועדת השרים תתכנס בתוך שבוע.

אני מציעה שח"כ גפני לא יאשר את ההצעה לקריאה ראשונה היום. אני מציעה להזמין את השר נווה לדיון.

אני מאשר היום לקריאה ראשונה. הוא לא יבוא בכלל.

אני מבקש שהיועצת המשפטית של הוועדה תכין את הנוסח כפי שח"כ גפני מציע ומחר נצביע. למה לא? אני רוצה לדעת על מה אני מצביע.

נקרא עכשיו בדיוק את הצעת החוק ונדע על מה אנחנו מצביעים.

אפשר לעשות הפסקה, להכין נוסח ולהמשיך.

אני מבקש לקרוא את הצעת החוק.

נצביע בעד הצעת החוק, כפוף לניסוח סופי של ח"כ גפני ושל ח"כ פינס.

אני קוראת את הכותרת להצעת החוק. יש לשנות בה את השנה לשנת תשס"ג. אני קוראת את פסקה (1) בסעיף 1 להצעת החוק.

אני מבהירה שח"כ פינס יצר סעיף חדש בחוק שלו, וכעת חוזרים לאחור ומבטלים את הסעיף.

מבטלים את הסעיף שלי? בשום פנים ואופן לא.

נמשיך הלאה. נעבור על הצעת החוק ונוסיף את הדברים שדיברנו עליהם.

אני קוראת את פסקה (2) בסעיף 1 להצעת החוק: ההצעה להוסיף פסקת משנה (ב). ביטלו את הסעיף וכתבו אותו מחדש.

כל הפסקאות בסעיף קטן (ב) נמצאות היום בהצעת החוק? אם כן, מה התוספת?

הפסקאות קיימות, אך מחזירים את הגלגל לאחור. החוק של ח"כ פינס נוגע גם לקריאה ראשונה וגם לשינוי שם. לכן קבענו סעיף מאוחד לשני המקרים. כעת מחזירים את הגלגל אחורה. חוזרים לנוסח המקורי.

מה זאת אומרת "קבענו"? את קבעת את הנוסח הזה?

לא. את החוק כתבה היועצת המשפטית של ועדת חוקה, חוק ומשפט, שח"כ פינס עמד בראשה. כוונתי לסעיף 235א כפי שהוא היום בחוק. את הצעת החוק הזאת כתב ח"כ גפני.

נכון שסעיף קטן (ב) קיים היום בחוק, אך היום הוא נוגע גם לשינוי שם קיים וגם לקביעה של שם לראשונה. כרגע חוזרים לאחור רק לשינוי שם ולא לקריאה ראשונה של שם רחוב. צריך לכן לשנות את הנוסח אף-על-פי שיש כמובן ניסוחים דומים.

הנוסח הזה נוגע רק לשינוי שם רחוב.

מה בנוגע לקביעת שם של רחוב בפעם הראשונה? זה קיים אצלי.

כמה אתה רוצה להתערב בענייני העירייה, ח"כ פינס?

אני מבקשת להסביר שוב: סעיף 235א הוסף בחוק של ח"כ פינס. חלק ממנה אימצו וחלק ממנה השמיטו.

אני עוברת לקרוא את סעיף 2 להצעת החוק. סעיף 235א הוא הסעיף שהוסף בחוק של ח"כ פינס. 235א שהתקבל עקב התיקון שחוקק בחנוכה הורד. כרגע חזרנו לגרסה הקודמת: סעיף 235א מתייחס לשינוי בלבד.

הזעיקו אותי לדיון, מה קרה?

רוצים לבטל חוק חשוב. תהיה הצבעה.

אני עוברת לקרוא את סעיף 3 להצעת החוק.

מה בנוגע לקרובי המשפחה?

את זה נוסיף. נוסיף פסקה קטנה (4). אוסיף גם את מה שהממשלה דורשת.

החוק שלי עסק בשני נושאים: קריאה ושינוי. אתה מסכים שיקראו שם של רחוב חדש על שמו של אדם בניגוד לדעת המשפחה?

אתה צודק, ח"כ פינס. אני מסכים. צריך הסכמה של בני המשפחה גם בעת קריאת שם של רחוב חדש על שמו של אדם כלשהו.

הסעיף כולו נוגע לשינוי וכעת מדברים על קביעה ועל שינוי גם יחד.

מה אם המשפחה לא תסכים, צריך לשמוע אותה, להתחשב בדעתה, או שיש לה זכות וטו?

בסעיף הקיים כתוב "להשמיע את טענותיהם".

אין זכות וטו. בחוק שלי לא פגעתי בסמכות הוועדה, אולם עליה לעבור תהליך קשה אם ברצונה לשנות שם. היא חייבת לקיים דיון ציבורי.

כלומר בנוגע לקריאה של רחוב לראשונה יהיה סעיף נפרד. בנוגע לשינוי נוסיף פסקה קטנה נוספת בסעיף 24ב. זה יהיה השינוי בנוגע לשמיעת בני המשפחה. זה יהיה ממש בנוסח הסעיף שמופיע בחוק הקיים.

כעת יש להוסיף עוד סעיף שנוגע להגדרת האישיות שעל שמה קרוי הרחוב. זה יופיע בסעיף נפרד. אני קוראת זאת מהחוק הקיים: "היה שם המקום הציבורי שאותו מתכוונים לשנות שם שהוא בעל משמעות לאומית או ממלכתית או דתית – אישרה הממשלה או ועדת השרים שהוסמכה לכך".

לא "אישרה". כאן צריך לבוא הניסוח של ח"כ נאות.

אני אקרא את הניסוח המוצע: "היה שם הרחוב או הכיכר בעל משמעות לאומית, ממלכתית או דתית – תבקש מועצת העיר התייחסות של ועדת שרים לסמלים ולטקסים". ויש להוסיף גם כאן שיש צורך בהתייחסות של בני המשפחה, אם ניתן להגיע אליהם.

למה לא לכתוב "אישור"? צריך לקבוע שאם הוועדה לא התייחסה לנושא בתוך 60 יום, הרי זה כאילו ניתן אישור.

ואז יו"ר ועדת שרים לסמלים ולטקסים יודע שאם בתוך 60 יום הוא לא דן בנושא, המשמעות היא שהוא נתן אישור.

החוק של ח"כ פינס מרחיב את הגדרת המקום הציבורי: לא רק רחוב אלא גם ספרייה וכו'. חוזרים לאחור בעניין זה? לא כל מקום ציבורי הוא באחריות הרשות המקומית.

נכתוב: דרך, רחוב סמטה כיכר ושכונה.

זה סביר.

אם כן, השינוי המרכזי הוא שבמקום אישור מוחלט של ועדת שרים לענייני סמלים וטקסים אנו דורשים מהוועדה לדון בנושא בתוך 60 יום ולהעביר אישור.

לא לאישור, אלא להתייחסות.

עליה לדון בבקשה ולאשר אותה. אם לא דנו בנושא בתוך 60 יום כאילו נתנו אישור.

על הוועדה להעביר התייחסות בתוך 60 יום. היא אינה יכולה לומר שאינה מאשרת. היא יכולה רק להתייחס לנושא.

ועדת שרים לסמלים ולטקסים יכולה לטעון שהיא סבורה שהשינוי לא ראוי, ואז אפשר להגיע לבית המשפט. אך אי-אפשר להפקיע את הסמכות מידי מועצת העיר ברוב של שני שליש. זה הוויכוח בין ח"כ פינס לביני.

מה עשינו בזה?

אני מציע שיישארו שתי גרסאות לקריאה ראשונה: אישור של ועדת השרים לעומת התייחסות שלה. צריך לחשוב על הדברים. אנחנו עוד לא באים למליאה. לדעתי אישור הוא הנוסח הנכון. אני מבקש שהנושא יישאר בשתי גרסאות.

לא אעשה זאת. אם כן, אפשר להישאר בחוק של ח"כ פינס. זה מפקיע את הסמכות מהשלטון המקומי. ועדת שרים לסמלים ולטקסים תדון ברחוב בכרכור? המחוקק צריך להיות הגיוני. ח"כ טיבי, אם בעיר שלך תרצה לשנות שם של רחוב אתה צריך את השר איתם – אתה יודע?

נכון, זוהי הפקעה של סמכות משלטון המקומי.

אני מסכים עם היו"ר. צריך לתת לח"כ פינס זמן, הוא ישתכנע. תפתרו זאת בהידברות ביניכם. אי-אפשר לקחת מהעירייה גם את הדבר המינימלי ביותר.

ועדת שרים לסמלים ולטקסים צריכה להתייחס לנושא. הסכמתי עם ח"כ פינס, מדובר בגדולי האומה, ואם מועצת העיר הסקטוריאלית משנה זאת זה בעייתי. לכן יש צורך בהתייחסות ועדת שרים לסמלים ולטקסים. ועדת השרים יכולה לקבוע שמועצת העיר עושה דבר חמור ואסור לה לעשות אותו. ואז מי שנוגע לעניין יכול להגיש בג"ץ.

זה וטו ציבורי, לא וטו רשמי.

ועדת סמלים וטקסים אינה מעורבת במקרה של קביעה שם של רחוב לראשונה, נכון?

אם הצעת החוק הייתה נדונה כעת לקראת קריאה שנייה ושלישית, היינו צריכים להכריע. אך למה לא להשאיר את העניין לדיון כעת?

נשאיר את העניין כמות שהוא כעת ונכריע לקראת קריאה שנייה ושלישית. אני מבטיח להתחשב בדעתו של ח"כ פינס.

ממתי ימנו את 60 הימים?

אפשר לקבוע שהמניין יתחיל מרגע הפנייה לוועדת שרים לסמלים ולטקסים. נגדיר זאת בדיוק.

אך מי בעצם פונה לוועדת שרים לסמלים ולטקסים? מה אם ראש הרשות המקומית החליט שלא לפנות?

במקרה כזה אי-אפשר לשנות את שם הרחוב.

אם כן אין צורך בשתי גרסאות?

אני חושש עדיין מאופן הניסוח בנוגע ל60- הימים. הרי יכולה להתקבל החלטה במועצה ביום מסוים וראש הרשות יפנה לוועדת השרים רק חודשיים אחרי כן. צריך לנסח זאת: מרגע קבלת הפנייה בוועדת השרים.

אם כן העניין הוסכם. הצעת החוק אושרה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00.