פרוטוקולים/ועדת הפנים/5675



10
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
22/07/2002

פרוטוקולים/ועדת הפנים/5675
ירושלים, ל' באב, תשס"ב
8 באוגוסט, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי



פרוטוקול מס' 449
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום שני, י"ג באב תשס"ב (22 ביולי 2002), שעה 10:00

600 אסירים ישנים על הרצפה בבתי הסוהר – "דיון מהיר", ח"כ זהבה גלאון



נכחו: נסים זאב – היו"ר
יגאל ביבי
מרינה סולודקין

חה"כ זהבה גלאון
גונדר דניאל אבידן סגן נציבת שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון פנים
תת גונדר חיים שמואלביץ יועץ משפטי, שירות בתי הסוהר, המשרד
לביטחון פנים
עו"ד תמר פול לשכת עורכי הדין

יפה שפירא

דקלה אברבנאל


600 אסירים ישנים על הרצפה בבתי הסוהר – "דיון מהיר", ח"כ זהבה גלאון

אני פותח את הישיבה. על סדר היום דיון מהיר של ח"כ גלאון בנושא 600 האסירים שישנים על הרצפה בבתי הסוהר. אני נותן את רשות הדיבור לח"כ גלאון.

תודה. ביקשתי לזמן דיון דחוף בנושא משום שהמצב נראה לי די מזעזע אף שלא ראיתי אותו במו עיניי, אני חייבת להודות, כי עד היום סיירתי רק בבתי המעצר של המשטרה, והתמונה שם גרועה לא פחות.

היה דיווח בוועדת חוקה, חוק ומשפט שלפיו יותר מאלף אנשים ישנים בכל יום על הרצפה בבתי המעצר.

זהו הנתון בסך הכול: בבתי המעצר ובשירות בתי הסוהר גם יחד.

כל מה שאני יודעת הוא מפרסום בעיתון. לפי הפרסום כ600- אסירים לנים על הרצפה בבתי הסוהר. זה נראה לי נורא ואף מחפיר. אני מבינה שחלק מהעומס והמצוקה נובעים מהמעצרים הסיטונאיים נגד פלשתינים. זה היה חלק מההסבר. נשמע ודאי גם הסברים אחרים.

לא ייתכן שנגיע למצב שאסירים שנשפטו – כי מי שיושב בבית סוהר הם אסירים שנשפטו וצריכים לרצות את עונשם – ישנו על הרצפה. גם בבית הסוהר צריכות להיות זכויות אלמנטריות לאנשים.

אני מבקשת להעלות נקודה נוספת במאמר מוסגר, ובכך אסיים – אני בעצם מנצלת את ההזדמנות שנציגי שירות בתי הסוהר נוכחים בדיון. לפני שבוע התקשר אליי אסיר בדואי מכלא חרמון. הוא היה בוועדת השחרורים לצורך שליש. אני יודעת שוועדת השחרורים היא גוף מעין שיפוטי, אבל אני מבקשת לספר את הסיפור. בוועדת השחרורים נאמר לאסיר שהוא לא ישוחרר משום שבכפר שהוא מתגורר בו, ערב אלנעים, כפר מוכר, אין אפשרות לפקח עליו. לכן הוא לא שוחרר בשליש. לא האמנתי למשמע אזניי. אם יש מצוקה בבתי הסוהר ואסירים ישנים על הרצפה מדוע לא משחררים את האסיר? בכל זאת שליש הוא הרי הליך מקובל. לא משחררים משום שאין פיקוח של בתי הסוהר בכפר? האם הכפר הזה איננו חלק ממדינת ישראל? זה נשמע לי פשוט לא הגיוני.

האם הנימוק הזה הוצג במסמך כתוב? הוא לא נשמע לי נכון. בתקופת השליש גם לא נדרש פיקוח. בדרך כלל נדרשת התייצבות של האדם אחת לפרק זמן מסוים בתחנות המשטרה.

זה מה שהאסיר אמר לי. הכול מדבריו. פניתי לנציבת שירות בתי הסוהר וביקשתי מסמך בכתב. אם הדברים נכונים, זה נראה לי חמור מאוד. זהו כפר בדואי ששולח את הבנים שלו לשרת בצה"ל, ויש שם אחוז גבוה מאוד של חיילים שמשרתים בצה"ל. במקום כזה אין פיקוח? אין אפשרות לאנשים שיצאו מהכלא להתייצב?

אינני יודעת בגין מה מרצה האסיר הזה עונש. אבל אם הדברים נכונים, זהו הטיעון לאי-השחרור.

אני מבקשת לקבל משירות בתי הסוהר נתונים כמה אסירים התווספו כתוצאה מהמבצעים "חומת מגן" ו"דרך נחושה", ומדוע יש לחץ שכזה בבתי הסוהר. תמיד הייתה צפיפות, אבל לדעתי בשנה האחרונה חלה עלייה דרמטית במספר האסירים. אשמח לקבל נתונים על מספר האסירים שלנו על הרצפה ברצף של זמן, מהשנה שעברה ועד היום, למשל. איך הגענו למצב ש600- איש לנים על הרצפה?

חבל שח"כ גלאון לא השתתפה בדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. יו"ר הוועדה ח"כ פינס והשר לביטחון פנים דיברו בנושא זה. הנתונים איומים. ההסבר היה שעכשיו יש אסירים ביטחוניים וזה זמני. אבל אני אמרתי שם שאנחנו רואים את קריסת המערכות: מיליון אנשים הגיעו ארצה, יש בארץ יותר משישה מיליון איש, והמצב בבתי החולים, בבתי הכלא ובמקומות אחרים הוא אותו המצב שהיה קודם. יש הזנחה בבניית בתי כלא חדשים.

בנוגע לאי-שחרור אחרי שני שליש, זה לא המקרה היחיד שבו הנימוקים לאי-השחרור הם מאוד בעייתיים. יש עולה חדש שאומרים שהוא מסוכן לעצמו, שיכולים להרוג אותו, ולכן לא ניתן לו שחרור. ומה יקרה כשהוא ישלים את התקופה? שחרורו לא יסכן אותו אז? לא ייתנו לו לצאת מבית הכלא? הנימוקים לא כל כך חזקים.

אקרא את דבריו של השר לנדאו בדיון שהתקיים: "אני רוצה להביא לידיעת חברי הכנסת שבשירות בתי הסוהר כלואים כרגע קרוב ל11,000- איש, מספר חסר תקדים במתקנים הנוכחיים שלנו. במשטרה כלואים כ2,200- איש. במשטרה עצמה יש 1,200 איש שהם חייבי שירות בתי סוהר ואי-אפשר להעבירם. תוצאה זאת, שמתרחשת גם בבתי המעצר של המשטרה וגם בשירות בתי הסוהר שעולים על גדותיהם, היא תוצאה של הזנחה רבת שנים של ממשלות רבות. הצפיפות והתנאים של האסירים קשים מנשוא, במיוחד ובוודאי בקיץ. כרגע, עם מבצעי צה"ל, נכנסים לבתי הסוהר במספרים גדולים יותר ובאורח בלתי צפוי אסירים רבים. צריך לראות כיצד אנחנו גם מסוגלים להביא לדין את כל מי שצריך כמובן לבוא לדין, אך גם לשמור על צלם אנוש". הדברים נאמרו ב16- ביולי השנה.

למעשה יש תרופה: שחרור מנהלי מוקדם.

הצבעתי נגד השחרור המוקדם. אני מתנגדת לו.

נציג משרד המשפטים איננו נוכח בדיון. נשמע את נציגת לשכת עורכי הדין.

אנחנו שותפים לדעתה של ח"כ גלאון ולקריאות שלה. כבר זמן רב – עברו שנתיים מאז שאני מופיעה בכנסת ופועלת בנושא – אנחנו יודעים על התופעות הללו. בוועדת חוקה, חוק ומשפט שירות בתי הסוהר והמשרד לביטחון פנים הביאו הצעות לפתרון, למשל אזיקים אלקטרוניים. במקרה שח"כ גלאון תיארה אפשר להשתמש באמצעי זה. הרשות לשיקום האסיר טענה שבדיוק למקרים הללו, מקרים שאין אפשרות לפקח על האסיר, יש צורך באזיקים אלקטרוניים. הבעיה היא שנושא האזיקים האלקטרוניים נתקע במשרד לביטחון פנים. היו דיונים מתקדמים לקראת הוצאת מכרז, ואיננו יודעים מדוע המכרז לא יצא. זה היה לפני כשלושה חודשים. זאת דרך אחת לפתרון. היא הייתה פותרת את המקרה שתואר.

שלחנו לכל חברי הכנסת דו"ח ביקורת בתי המעצר של עו"ד צבי נוח, זהו דו"ח של לשכת עורכי הדין. אני התרשמתי באופן אישי מהמצב. ראיתי באופן בלתי אמצעי את המצב בבתי המעצר. לא הייתי בבתי הסוהר. אני רואה מה קורה כשאני מבקרת את העצורים שלי. אתמול התפרסמה כתבה על כלא השרון, וזה היה מזעזע. היה שם מקרה של רצח, ואולי גם זה בגלל התנאים – אינני יודעת.

אם כן, אנחנו בהחלט שותפים לקריאה לפתור את הבעיה. אחד הפתרונות לבעיה שאנחנו מציעים שוב ושוב, גם שירות בתי הסוהר שותף לו לדעתי, הוא פשוט לבנות בתי סוהר. אין ברירה אחרת. ממשלות קודמות עשו עוול והזניחו, וכעת חייבים לפעול.

השר לביטחון פנים מתייחס לנושא הבינוי. הוא אומר "פעולות הבינוי הקיימות בשירות בתי הסוהר האמורות לתת מענה לבעיה מתמשכת של מצוקת הכליאה יושלמו בחלקן בשנת 2003 אבל בחלקן רק בסוף 2004". כלומר יש תכנית. כנראה שכך תיפתר מצוקה של 300 מקומות כליאה.

אבל זהו פתרון לטווח קצר, זהו פתרון לא ראוי. כך אנחנו רואים את הדברים. יש בתי סוהר שנפתחים ונסגרים כשמלכתחילה לא היו אמורים להיפתח, כמו כלא דמון.

יש תכנית להפרטה, והשאלה היא אם יפעלו כך.

אפשר לתת את הדעת על תכנית ההפרטה אולם לדעתנו ההצעות שהמשרד לביטחון פנים מציע אינן די ראויות. בעוד שלוש שנים נחזור לדיון בוועדה, והמצב יישאר כמות שהוא. הבעיה מרכזית יותר: אין די בתי סוהר, וגם אם יהיו – ימלאו אותם.

יש לבדוק איך פותרים את הבעיה במסגרת בתי המשפט, ולבחון חלופות מאסר כמו אזיקים אלקטרוניים, הרחבת עונש המאסר שיכול להינתן בעבודות שירות. פתרונות כאלה יהוו ענישה אך יפתרו את הבעיה מזווית אחרת, ואולי גם מזווית שיקומית.

אולם לדעתי בטווח הקצר עדיין נהיה עדים לבעיות. אינני רואה פתרון אחר בשלב הזה, למעט השחרור המנהלי.

היום קיבלתי מכתב מכלא רמלה. יש שם אסיר שרוצה לשבות שביתת רעב משום שהוא עיוור ולא נותנים לו לכתוב כתב ברייל. האם יש בתי כלא אחרים שבהם הדבר אפשרי?

זוהי פנייה אישית. כדאי לדון בה בשיחה אישית אחרי הדיון.

אכן הצפיפות קשה מנשוא, הייתי אומר שהיא בלתי סבירה בלשון המעטה. מצבת האסירים עומדת כיום על כ11,000- איש. המצבת גדלה בשנה האחרונה ב500- אסירים. זהו מספר עצום וגדול. ואכן נכון לאתמול בלילה לנו על הרצפה 600 אסירים.

המצב איננו שונה במשטרת ישראל. נכון להבוקר, כ1,300- אסירים שצריכים להיות בשירות בתי הסוהר נמצאים בבתי המעצר. הכוונה לאסירים שפוטים ועצורים עד תום ההליכים הממתינים לכניסה לבתי הסוהר. מפאת חוסר מקום הם נשארים במשטרת ישראל. לאסירים השפוטים המשמעות היא שלילת זכויותיהם. גם במשטרת ישראל יש אסירים על הרצפה, ואפילו עוברים על חוק המאסרים – כלומר, גם העצורים ישנים על הרצפה.

אנחנו עושים כל מאמץ כדי שהאסירים לא ילונו הרצפה. רק אסירים שפוטים ישנים היום על הרצפה, ולא עצורים עד תום ההליכים. כשאני אומר ש600- אסירים ישנים על הרצפה, הכוונה לשופטים בלבד. זה המצב בשירות בתי הסוהר. ובמשטרה ישנים 400 איש על הרצפה. כלומר, זה מצבם של כאלף אסירים ועצורים במדינת ישראל.

מערך הכליאה במדינת ישראל נמצא במשבר קשה מאוד, אין ספק בכך. צריך לתת מענה לבעיה ברמה הלאומית. ללא התערבות ברמה הלאומית לא נגיע לפתרונות. עוד לפני שנה הגשנו הצעה לתכנית חירום, לפני פרוץ מבצע "חומת מגן". ביקשנו אז לאשר תכנית שתיתן מענה לגידול של 4,000 מקומות כליאה שיווצרו עד סוף העשור – וזאת על-פי תחזית בדוקה שלנו. כלומר, לפני פרוץ "חומת מגן" דרשנו בניית בתי סוהר שייתנו 4,000 מקומות כליאה כי זאת התחזית שצפינו.

למה זה כל כך מסובך?

הבעיה איננה 600 אסירים בלבד, אלא 1,650 אסירים. זאת הבעיה המידית. כמובן, זו בעיה של כסף.

אצלכם עשרה ישנים בחדר, אם כן הבעיה היא 100 חדרים, נכון?

תסלחו לי שאני אומר את זה, אבל המדינה מטומטמת. צריך להשתמש ב"טייגרס" בטבריה. יש עשרות כאלה, והם בתי סוהר קלסיים. את המשטרות אפשר להעביר לבניין משרדים, אפשר לשכור בניין מחר בבוקר, ואת ה"טייגרס" לקחת. אילו הייתי שר המשטרה בתוך שעתיים כל הבעיה כבר הייתה נפתרת. העובדים שלהם מטומטמים, יד ימין לא יודעת מיד שמאל. כל אחד דואג לעצמו. עשרה "טייגרס" הם עשרה בתי סוהר. בתוך יום אפשר לפתור את הבעיה, או בתוך יומיים – כי צריך לצבוע.

תעביר הצעה קונקרטית, ח"כ ביבי.

היום אנחנו בפער של 1,700 אסירים ועצורים. נדרשים כשני בתי סוהר להשלים את מצוקת הכליאה של היום. כלומר, אנחנו בפער של שני בתי סוהר. מובן שמבצע "חומת מגן" הקפיץ את כמות האסירים. היה גידול של 700 עצורים חבלנים, מראשית השנה. יש להביא בחשבון שאסיר ביטחוני שנכנס לשירות בתי הסוהר תופס מיטה להרבה שנים. קצב השחרור שונה מזה של מהאסירים הפליליים, ששם יש תחלופה מדי שנה. מיטה של אסיר ביטחוני היא מיטה תפוסה. כלומר, אם תחזית הגידול לפני מבצע "חומת מגן" עמדה על 400 אסירים בשנה נטו, הרי שעם כניסתם של אסירים ביטחוניים, שתפסו מקומות של אסירים פליליים, התחזית היא אחרת לגמרי. הגידול קפץ בהרבה.

השנה אמורים להשתחרר עשרה או 15 אסירים ביטחוניים בלבד, או מספר קטן מאוד של אסירים בכל מקרה.

אני כבר הרבה שנים בכנסת, וכבר הרבה שנים חבר ועדת הפנים ואיכות הסביבה. בכל שנה או שנתיים יש מישהו כמו ח"כ גלאון שמעלה את ההצעה. בכל שנה יש דיון בנושא. זוהי חרפה, בושה. זהו חוסר ארגון.

לפני שבוע פגשתי בטבריה מישהו שסיפר שיש לו מבנה ריק. הוא מציע אותו לאנשים חינם, כדי שלפחות ישלמו את הארנונה לעירייה. במדינת ישראל יש היום המון הרבה מבנים ריקים שאפשר לשכור בזול. משטרת ישראל וכוחות הביטחון האחרים מחזיקים מבנים קלסיים לבתי סוהר. כוונתי ל"טייגרס", המשטרות הבריטיות. אלה מבנים שיש במרכזם חצר פנימית, והם עשויים מבטון מזוין. המשטרה עצמה יכולה לשכור מבנה בזול – לא חסרים היום מבנים במדינה, שאפשר לקחת במעט כסף – ולפנות את מבנה ה"טייגרס". זה גם לא סימפטי להיכנס למשטרה אזרחית ולראות מבצר צבאי, מין בית סוהר. המשטרות יעברו למבנים רגילים, והמבנים הללו ישוחררו ויהיו בתי סוהר מפוארים ומסודרים. הבריטים בנו לנו אותם. זה רעיון פשוט כל כך, אבל לא מבצעים אותו. אני אומר זאת כבר כמה שנים. מחר בבוקר יהיה אפשר לפתור את הבעיה הזאת.

נוסף על כך, זה גם לא יעלה כסף למדינה. אפשר לקחת 100 או 200 אסירים, והם ישפצו ויצבעו ויבנו את ה"טייגרס". אפשר לשלם להם גם דמי כיס. יש כוח עבודה שכל היום יושב.

האסירים גם עוסקים בבנייה.

טוב מאוד. הם ישפצו ויטפחו את המבנים. אך אם זה המצב למה בתי הסוהר מסריחים, ואנשים לא מנקים ולא שוטפים ולא צובעים ולא מטפלים?

בקדנצייה הראשונה שלי כראש עיר פיניתי 80 מבנים בעיר העתיקה של טבריה, עשיתי חפירות ארכאולוגיות, שיניתי פעמיים את תכנית בניין ערים בגלל החפירות, עשיתי תשתית כלכלית ובניתי אלף חדרי מלון. אבל מפעילים את השכל.

אני נאלץ לעזוב את הדיון בשלב זה.

אין שום ספק, אני מזדהה עם הדברים, המצוקה קשה מאוד. אין שום ספק שהמשמעות של הצפיפות מעמידה בסיכון בטיחותי גם את הסגל.

נכון, גם הסוהרים בסיכון.

בשנת 2001 הצלחנו לרדת בכמות האירועים השליליים – קטטות אסירים ותקיפות סגל, אך המגמה הזאת התהפכה עם הגידול באסירים ועם הצפיפות השנה.

קודם כול צריך לאשר בניית בתי סוהר. תכנון בית סוהר אורך שנה, ובנייתו נמשכת עוד שלוש שנים. עלינו להקדים ולהתחיל לפעול, וָלא גם בשנה הבאה נימצא באותה נקודת מוצא. זה הפתרון בטווח הארוך. היום אנחנו מניעים את נושא ההפרטה – ולא משנה אם יש חילוקי דעות בנושא. אם זה נותן מקומות כליאה במצב היום, צריך לעשות זאת. גם המהלך הזה, הפרטה, הוא איננו פתרון מידי. גם הוא אמור לפתור את הבעיות בטווח של 4-3 שנים.

בטווח המידי, העכשווי, אנחנו מנסים להרחיב את תקופת עבודות השירות לתשעה חודשים. יש לכך הסכמה של היועץ המשפטי לממשלה. זה ייתן פתרון של עוד כמה אסירים בחוץ. אנחנו מובילים, יחד עם המשרד לביטחון פנים, הוצאה של הזרים משירות בתי הסוהר. כל השוהים בלתי חוקיים הזרים צריכים להגיע למבנים אחרים, מבנים חיצוניים לשירות בתי הסוהר, אולי בצורה של הפרטה, כדי שיתפנו מקומות כליאה.

כמה זרים כאלה יש?

אני מבהיר שכוונתי לזרים לפני גירוש. יש כ300- כלואים כאלה. גם זה יכול לתת מענה במקומות כליאה.

הם אינם צריכים לשבת בבית סוהר. מה הם עשו? שישבו באכסניה.

פתרון נוסף הוא הכפלת השחרור המנהלי. נכון שיש בו קושי, אבל יש בכך היגיון במצוקה של היום. זה נותן פתרון, ואין פתרון אחר. השחרור המנהלי ייתן פתרון ל350- מקומות כליאה. במצוקה של היום, כשלא בונים, גם זה מענה כלשהו.

אלה הנושאים שאנחנו מנסים להוביל בטווח הקצר. אבל כמו שאמרתי בתחילת דבריי, אם לא תהיה התערבות במשבר הכליאה ברמה הלאומית, הטיפול לא יהיה אמתי, מעמיק ושורשי.

כלומר אפשר להתבטא ולהגדיר זאת כמשבר לאומי? אני חושבת שכן.

לא, אינני יודע.

כן, בהחלט אפשר להגיד שזהו משבר ברמה לאומית.

המשבר במצוקת הכליאה איננו משבר פרטי של שירות בתי הסוהר, אלא הוא משבר של מדינת ישראל. הוא אכן משבר לאומי. כרגע, הוא שלאור התפוסה המלאה ביותר גם במשטרה וגם בשירות בתי הסוהר, משטרת ישראל איננה מסוגלת לבצע מעצרים. רבים מהמעצרים נדחים משום שאין מקום לשכן את העצורים; במקומות שצריכים להחזיק עצורים לחקירה נמצאים עצורים עד תום ההליכים או שפוטים ששירות בתי הסוהר איננו יכול לקלוט.

אני יכול להעיד על כך שמבצעים של מעצרים בגין סמים ועברות חמורות מתבטלים.

גם לשירות הביטחון הכללי יש קושי לבצע חקירות. אנשים נעצרים, הם מוחזקים במתקנים הצבאיים, והיכולת של שירות הביטחון הכללי לקבל את האנשים מהמתקנים הללו ולחקור אותם מוגבלת – המתקנים סתומים ואין לאן לפנות.

המצב בשירות בתי הסוהר הוא רק נתח ופלח של הבעיה: יש כ2,000- איש שצריכים להיות בשירות בתי הסוהר ואין לנו אפשרות לקחת אותם מהמשטרה. לכן גם שם לנים על הרצפה. ויש עוד 2,500 איש בצבא, שגם הם היו צריכים להגיע אלינו כעיקרון. אך כרגע אין יכולת קליטה אחרת.

אני מבהיר שבצבא כלואים עצורים מנהליים או אחרים שהם ביטחוניים, הם מוחזקים בצבא.

מה בנוגע לחיילים שנשפטו ויש דרישה להעבירם לשירות בתי הסוהר האזרחי?

הם עוברים לשירות בתי הסוהר האזרחי, בקריטריונים מסוימים.

אך מדובר במספר קטן של אנשים. יש ועדה שקובעת זאת. זה נושא קטן יחסית.

הפתרונות מבחינת הבינוי שקיימים כרגע אינם נותנים מענה למצב של היום. אלה פתרונות לבעיות שהיו לפני שנה, אולי. מדובר על מתקן שייפתח בשנת 2003, ואז ייפתח גם שלב ראשון של מתקן נוסף, השלב השני שלו ייפתח בשנת 2004. המקומות הללו לא יפתרו אפילו את הבעיה כרגע. כל זה יהיה בשנת 2004 ועד אז יתווספו עוד אסירים.

זהו נושא בעייתי. הייתה גם "חסימה" של תקציבים לבינוי בתי סוהר מטעם משרד האוצר עד שנושא ההפרטה לא הסתיים. איננו מתנגדים להפרטה אם היא נותנת פתרון, אבל כל זה צריך להיות כתוספת לבנייה הקיימת ולא במקומה, שאם לא כן, לא יהיה בכך פתרון.

הפתרונות האחרים שהוזכרו, כמו שחרור מנהלי, אינם פתרונות שמשמחים אותנו. זהו סוג של התערבות בהחלטה שיפוטית, אבל זהו כורח המציאות. אין לנו ברירה אחרת. היינו שמחים מאוד אם החוק הזה לא היה קיים כלל. הוא התחיל בשעתו כהוראת שעה, ואז התקופות שנקבעו היו מחצית מהקיים היום. והיום מכפילים את התקופות.

משמעותו של השחרור המנהלי היא שכל אדם שעומד לפני שחרור, בין שזהו שחרור מוקדם בשני שליש ובין שזהו שחרור מלא, זוכה להפחתה של תקופת השחרור המנהלי ממאסרו, ותקופה זו פרופורציונלית לעונש מאסר. במצב היום התקופות האלה הן בין שבועיים לחצי שנה. ההצעה החדשה מציעה להכפיל את התקופות בהוראת שעה. אם כן, האסירים יקבלו הקדמה בשחרור של בין חודש לשנה. זאת תהיה הוראת שעה לחצי שנה, ואיננו יודעים מה יהיה לאחר מכן. זה ייתן ויסות ופינוי של 350 מקומות כליאה ויאפשר לגופי החקירה, למשל, לחקור כראוי, בלי שבית המעצר יהיה סתום.

לעניין הוצאת השוהים הבלתי חוקיים מבתי הסוהר: תיקון 9 בחוק הכניסה לישראל קבע שהעובדים הזרים אינם צריכים להיות מוחזקים בבתי סוהר, אלא אפשר להחזיק אותם במקום משמורת מיוחד שמוכרז על-ידי השר לביטחון פנים ושר הפנים. זה יכול להיות מקום שמחוץ לשירות בתי הסוהר, המנוהל ומאובטח על-ידי אנשים שאינם אנשי שירות בתי הסוהר. זה אפשרי. אנחנו לוחצים שזה ייושם.

בעניין זה יש צוות שמנכ"ל המשרד לביטחון פנים עומד בראשו, וחברים בו נציגים של משרד הפנים ומשרד העבודה והרווחה. כרגע מאתרים מקומות אחרים לעובדים הזרים.

בשלב זה אנו צריכים להגיע לחתימה של שר הפנים והשר לביטחון פנים ולהכרזה על מקום מסוים. אנחנו מנסים לאתר מקום מסוים למשמורת. ברגע שהדברים ייחתמו יהיה אפשר לגלגל את המהלך ולהוציא את הזרים.

יש מקום כזה?

לא חסרים מקומות.

יש מקום אחד לפחות שמסומן כמתאים.

אולי עלינו לפנות לנשיא ולבקש חנינות רבות יותר.

הנושא הזה עלה לדיון אצל היועץ המשפטי לממשלה. הוא ביקש שלא לפעול בכיוון זה. השימוש במוסד הנשיאות לצורך חנינה מטעמים של מצוקת מקומות כליאה הוא זילות של מוסד הנשיאות.

כלומר לשכב על הרצפה זה בסדר, אבל לתת חנינה זה לא בסדר?

אני מבקש לסכם את הדיון: ועדת הפנים ואיכות הסביבה תפנה לממשלת ישראל בבקשה לזרז את נושא הבינוי שמועד הסיום שלו מתוכנן לשנים 2004-2003. יש לזרז את הבנייה ככל האפשר. נוסף על כך יש למצוא ולאתר מקומות קיימים. אי-אפשר להסתמך על בינוי לטווח ארוך. כמו שאמר ח"כ ביבי, יש מתקנים שאפשר להכשירם כבתי כלא.

יש גם להקצות משאבים לכך.

נכון, ויש להקצות את המשאבים. גם בנושא השוהים הבלתי חוקיים יש להתקדם. הוועדה דורשת שהזרים לגירוש יוצאו מבתי הסוהר, וכך יתפנו עוד 300 מקומות כליאה.

אני מודה לכולם.

תודה לכולם ולח"כ גלאון. לפחות בנושא בתי הסוהר יש בינינו הסכמה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:35.