פרוטוקולים/ועדת הפנים/5497



14
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
10/07/02

פרוטוקולים/ועדת הפנים/5497
ירושלים, ז' באב, תשס"ב
16 ביולי, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 445
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום רביעי, א' באב התשס"ב (10 ביולי 2002), שעה 09:30

הצעת חוק הקאדים (תיקון מס' 10) (מינוי קאדי), התשס"א-2000 -
של קבוצת חברי הכנסת.

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
יגאל ביבי
עבד אלמאלכ דהאמשה
נסים זאב
מוחמד כנעאן

שר המשפטים מאיר שטרית
חבר הכנסת תאופיק חטיב

אליהו ליפשיץ - המשרד לענייני דתות
עו"ד מוריה בקשי - משרד המשפטים
יסמין לוי - יועצת שר המשפטים
משה דיין - יועץ שר המשפטים
עו"ד ראפת אבו-זלאם - בית הדין השרעי
עו"ד אדם אבזק - בית הדין השרעי

מרים פרנקל-שור

יפה שפירא

מזל כהן









הצעת חוק הקאדים (תיקון מס' 10) (מינוי קאדי), התשס"א-2000

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר-היום: הצעת חוק הקאדים (תיקון מס' 10) (מינוי קאדי), התשס"א-2000, של מספר חברי כנסת ובראשם חבר-הכנסת תאופיק חטיב.

אנחנו אישרנו את החוק לקריאה שנייה ושלישית והיתה בקשה של שר המשפטים לערוך רוויזיה בהצעה שהתקבלה. לכן, קודם כל, בהליך הפורמלי אני מבקש להחליט האם אנחנו מקבלים את בקשת הרוויזיה כדי לדון בחוק הזה מחדש.

מי בעד בקשת הרוויזיה ירים את ידו, מי נגד?

הצבעה מס' 1

בעד בקשת הרוויזיה – 2
נגד – אין
בקשת הרוויזיה נתקבלה.

אנחנו דנים בחוק מחדש בהכנה לקריאה שנייה ושלישית.

יש פה הצעה שנתן לי שר המשפטים, שהיא משנה במידה מסויימת את הצעת החוק כפי שהתקבלה בפעם הקודמת. אני מבקש משר המשפטים להסביר.

אדוני היושב-ראש, בעקבות השיחה שלנו לרוויזיה נפגשתי עם חברי הכנסת המציעים ועברנו על הצעת החוק סעיף סעיף, ושינינו כמה סעיפים בהצעת החוק כדי להביא לכך שיעבור חוק שאנחנו יכולים לחיות אתו, חוק שיפתור הרבה בעיות שלא היו פתורות בנוסח הקודם, כי לצערי לא השתתפתי בדיון הקודם, וכמי שממונה על העניין רציתי לוודא שבאמת התנאים שבחוק יהיו כאלה שיאפשרו את הפעלת בתי הדין השרעיים ברמה הנדרשת.

אנחנו סיכמנו בעצם את כל הנקודות בחוק וההצעה שאני מגיש בפניכם מוסכמת גם על דעת חברי הכנסת המציעים וגם על דעתי.

כאמור, פיספסתי נקודה אחת, שהבוקר ביקשתי ממך לתקן. פה כתוב: סעיפים 1, 2, 3, 4, 5 – כולם מצטברים. הסכמתי לעשות שינוי מההצעה המקורית שלנו, שזה לא יהיה תנאים מצטברים, אלא סעיפים 1 או 2 יהיו תנאים חליפיים, כאשר לגבי סעיף 2, מי שבא עם השכלה משפטית, הוא יצטרך חמש שנות ניסיון כעורך-דין. זה כדי להחמיר עם מי שאין לו השכלה דתית גבוהה בדיני האיסלאם. הוא צריך חמש שנות ניסיון פלוס התנאים המצטברים הנוספים: 3, 4, ו-5

אם אני מבין אותך נכון, יש שני אופנים לפיהם הוא יכול להתמנות לקאדי: בעל השכלה דתית גבוהה; בעל אורח חיים ואופי ההולמים את מעמדו של קאדי במדינת ישראל; בן שלושים שנה לפחות; ועמד בהצלחה בבחינות בכתב. או בעל השכלה משפטית גבוהה וניסיון חמש שנים, בעל אורח חיים ואופי ההולמים את מעמדו של קאדי במדינת ישראל; בן שלושים שנה לפחות ועמד בהצלחה בבחינות בכתב.

אלה שתי האופציות. זה השינוי היחידי מהנוסח הקיים.

כי אמרנו שאם נשאיר את הכל מצטבר, כמעט ולא נמצא אף מועמד.

זה פותח דלת ליותר אנשים.

אני מבקש לעבור על הסעיפים.

אנחנו דיברנו על בעל השכלה דתית גבוהה. הנושא הזה לא היה סגור.

אנחנו התווכחנו בסוגיה הזו ואז הגענו לניסוח שהשר הקריא פה.

יש בעיה משפטית עם זה?

בעיה משפטית אין.

חבר-הכנסת תאופיק חטיב, אתה מסכים לזה?

כן.

אדוני שר המשפטים, אתה מסכים לזה?

מסכים, בוודאי.

אני דיברתי עם השר ודיברתי גם עם חבר-הכנסת תאופיק חטיב. אני מבקש שיהיה סעיף ראשון שהוא סעיף מטרה. אני חושש מהשלכת הרוחב.

אולי כדאי לקרוא לפרוטוקול את סעיף מטרה.

"מטרתו העיקרית של חוק זה לקבוע תנאי כשירות למינוי קאדים. לענין ההשכלה נקבעו שני מסלולים עקב חוסר בלימודים סדירים בארץ של הדין השרעי."

זה לא רק הכישורים של הקאדי. מטרת החוק הזה היא לשנות, בין היתר - - -

ליושב-ראש הוועדה חשוב שנתייחס במיוחד לנושא תנאי הכשירות. אז נכתוב: "בין היתר".

מאחר וקאדי נטור נמצא בארצות-הברית, הוא ביקש ממני להעלות שוב את הסוגייה של מינוי מנהל בתי הדין השרעים, ואף שמענו את העמדה של השר. נטור אומר שבשתי הקטגוריות המקבילות, גם בבתי הדין הרבניים, שזה שייך לשר הדתות, וגם בבתי המשפט, המינוי נקבע בהסכמת ראש המערכת בשני המקרים, חוץ מאשר במקרה הזה והוא רואה בזה קצת אפליה.

אני מבין את האינטרס של אחמד נטור, אבל אני לא מסכים לו. העניין של מנהל בתי הדין השרעים הוא עניין מינהלי פרופר, שתפקידו לנהל את בתי הדין, לא לקבוע את סדרי הדין. סדרי הדין נקבעים בהסכמת יושב-ראש בית הדין השרעי לערעורים. מינוי מנהל זה לא עניינו. מינוי מנהל זה ענייני. אני צריך להבטיח שבתי הדין יתנהלו כהלכה.

אתה יודע בדיוק כמוני, לצערי הרב, שיש היום הרבה מאוד בעיות במינהל בתי הדין לנוכח המצב שאני קיבלתי וצריך לתקן את זה. אנשים כן באים לעבודה, לא באים לעבודה, מקיימים שעתיים דיון ואין שום נוהל ושום סדר. אני לא רוצה שתהיה תלות בין נשיא בית הדין השרעי לבין המנהל. תפקידיו של המנהל הם להבטיח שמינהל בתי הדין יהיה כהלכה. הגיבוי שלו צריך להינתן מהשר. החוק היום קובע ששר המשפטים הוא ממנה את מנהל בית הדין ללא הסכמה.

לדעתי, לאחר המינוי הוא בכלל לא יהיה תלוי. התלות היא ביום המינוי, בהסכמה או לא בהסכמה.

לגבי סעיף 3 בהצעה הנוכחית, סעיף 1 יהיה אחד משני אופנים, ואחרי זה יהיו סעיפים 2, 3, ו-4. עכשיו אנחנו צריכים לראות איפה חלו השינויים. אנחנו נקרא אותם ואם אף אחד לא יטען לנושא חדש, נוכל להמשיך.

סעיף 25 מדבר רק על השכלה משפטית, הוא לא מדבר על עריכת דין. הוא יכול להיות משפטן והוא עדיין לא עורך-דין.

אז לא חל עליו סעיף 25.

הוא חל. סעיף 25 מגדיר מה זה השכלה משפטית.

נבדוק את זה ונסכם שאם זה לא כולל את הסטאז' אז נוסיף את הסטאז'.

אם זה לא כולל, צריך להוסיף עם ניסיון כעורך-דין. אני מסכים לזה.

אם כך, מספיק ניסיון בעריכת דין.

אולי אפשר להפנות את זה לסעיף אחר בעצם.

נבדוק איזה סעיף זה.

סעיף 5 להצעה – הוספת סעיפים. (קוראת סעיפים 5 ו-6).

מה זה "התפנה"?

אם מסיבה כלשהי פתאומית הנשיא מתפטר, משנה כיוון, עושה דבר אחר, צריך למנות מישהו שימלא את מקומו עד שייבחר חדש. לכן הגבלנו את זה לשלושה חודשים.

אם הוא יצא להרצות בארצות-הברית לשלושה חודשים?

זו חופשה.

יש לו ממלא מקום.

המונח "התפנה" הוא קצת מעורפל בנושא הזה. בעצם אתה רוצה למנות פה נשיא ביניים בתום תקופת כהונתו של הנשיא, שלא יהיה חלל ריק.

אולי כדאי למנות את המקרים שבהם הוא יכול למנות נשיא. יכול להיות שלא תמה תקופת כהונתו אבל מטעמי בריאות הוא לא יכול לכהן. אז יכול להיות שצריך למנות ממלא מקום.

אולי במקום "התפנה" נכתוב "הסתיימה כהונתו מסיבה כלשהי".

אם הוא נפגע בתאונת דרכים ונשאר שישה חודשים בבית, זה לא הסתיימה כהונתו אלא התפנה מקומו דווקא.

מחמת מצב בריאותו נבצר ממנו להמשיך - - -

הסתיימה כהונתו, זה אחד. או נבצר ממנו עקב מצב בריאותו.

חדל מלתפקד כנשיא, מבלי להגדיר מה הסיבות, אבל נבצר ממנו.

נניח שחס וחלילה היתה תאונת דרכים והוא נעדר מעבר לשלושה חודשים. במקרה הזה לא התפנה המקום ולא התפטר ולא סיים את כהונתו.

יש ממלא מקום.

אנחנו נכתוב: נפטר, נסתיימה כהונתו.

אם נבצר מהנשיא למלא את תפקידו, נניח שהוא חולה, חלילה, שישה חודשים. אתם מעוניינים שיהיה ממלא מקום בזמן הזה?

לדעתי, אפשר מתוך בית הדין השרעי לערעורים, שיש שם שלושה אנשים, הוותיק מביניהם ימלא את מקומו עד שהוא יחזור.

אני מציע שיהיה סגן, ואז הסגן באופן אוטומטי נהיה נשיא.

דרך אגב, זה המצב הקיים היום. היות שהנשיא נמצא היום בחו"ל, יש לו ממלא מקום.

רבותי, הנושא ברור. אנחנו לא הולכים עכשיו לפתוח דיון מחדש.

אתה מקבל את ההצעה שיהיה סגן שהוא ימלא את מקומו של הנשיא?

זה המצב היום.

חבר-הכנסת זאב, מה שקורה היום, הקאדי נטור נמצא בחו"ל. שר המשפטים מינה לו ממלא מקום. הוא מינה בוודאי את הותיק שם. אנחנו לא הולכים לגעת בבעיה הזאת. אנחנו מדברים על מקרה שבו התפנה המקום.

נגמרה הכהונה.

אם נגמרה הכהונה, הרי יודעים זאת מראש.

נגמרה, כוונתי בגלל סיבה שאיננה תלויה בו.

היועצת המשפטית תפרט את זה. אנחנו לא הולכים לפתוח דיון מחדש על כל העניין.

(קוראת סעיף 7).

מדוע צריך את סעיף קטן (א)? מדוע אין מקום למנות עוד קאדי, שלא יהיה מצב שידונו שניים?

בבתי הדין הדרוזיים היום יש שניים. לכן גם שם יש הוראה דומה. אם אחד הקאדים בניגוד עניינים, ימנה בגלל זה תקן רביעי? אלה דברים שקורים.

אבל כאן בבית הדין לערעורים יש תקן רביעי.

אבל מביאים אותם מהרכב אחר. ככה זה עובד בבית הדין. בבית הדין, כשדיין פוסל את עצמו, מביאים דיין אחר מהרכב אחר.

כי יש כמות גדולה של דיינים, אבל פה אין. יש רק שלושה שופטים.

אני מציע שיהיה אחד נוסף.

אולי כדאי, מתוך חבר הקאדים, לבחור את הוותיק מביניהם.

זה המצב הקיים היום פחות או יותר. אני לא חושב שצריך לסרבל את העניינים.

אדוני שר המשפטים, יש לי הצעה. יכול להיות אדם עם תואר של קאדי, שהוא ישמש כממלא מקום.

זה אפשרי. זה קיים בחוק.

לדעתי לא ניתן לקיים דיון בשניים. תמיד אפשר להביא את השלישי כממלא מקום. חייב להיות אדם בעל תואר שמקובל במערכת המשפט אצל הקאדים ויש לו את התואר הזה להיות שופט. לדעתי תמיד אפשר למצוא את הממלא מקום. ככה זה עובד בבתי המשפט.

אם רוצים להתחיל לקיים דיון מחודש על כל הנושא של בית הדין השרעי, בסדר, נקיים דיון. אומר שר המשפטים ואומרים אנשי משרד המשפטים שהמצב הנוכחי הוא שיש שלושה חברים בבית הדין השרעי לערעורים, וקורה שאחד מהקאדים נסע לחו"ל או שיש ניגוד אינטרסים והמצב היום הוא שדנים בשניים. אנחנו לא באים לשנות את המצב הקיים. הרי לשר המשפטים, למיטב ידיעתי עד כמה שאני מכיר אותו, אין אינטרס שידונו בשניים. אם יהיה מצב שבו אכן יתברר שהחששות שמעלים כאן הם נכונים ואי-אפשר להמשיך את המצב הזה, יצטרכו לתקן את החוק, אבל אז נצטרך לדון בעניין. כאן זה בסך הכל דיון ברוויזיה.

אני רוצה לשאול את השר. בזמנו דובר על מינוי קאדי רביעי לבית הדין לעררים.

זה לא קשור לפה. אם מחר יהיו עוד שלושה תקנים, נשים עוד שלושה תקנים ותהיה פחות בעיה.

חבר-הכנסת זאב, גם אם יש שניים ואתה אומר שצריכים שלושה להכרעה, סעיף (ב) פותר את הבעיה, כי המקרים החריגים בהם יושבים שניים הם לא מקרים תדירים. קודם כל, כשיש שניים, הקאדי נטור דוחה את הדיון עד שיהיו שלושה. אבל אם מישהו נעדר תקופה ארוכה או שיש ניגוד אינטרסים, יושבים שניים. סעיף (ב) פותר את הבעיה איך מחליטים. אם אין הסכמה בין שניהם, דעתו של נשיא בית הדין לערעורים קובעת. אם הוא לא יושב בהרכב אז הקאדי הוותיק ביותר. ואם אין ותיק ביניהם אז הקשיש ביניהם. זאת אומרת, בעל הניסיון היותר גדול.

זה סעיף שקיים בחוק בתי המשפט. גם לגבי שלושה יכולים להיות חילוקי דעות ויש דרך לקבוע.

אין רוב דעות אלא דעת יחיד קבעה את הכל. העילה ששמו שניים בזמנו, בשנות ה-50, זה היה משום שאין מספיק קאדים. אבל אחרי כל כך הרבה שנים, אין מספיק קאדים?

אבל עכשיו יש שלושה.

אתה אומר: שניים ידונו. יש הרבה אפשרויות מעשיות.

זה המצב הקיים היום.

אני רוצה להבין. אם יושב נשיא וקאדי נוסף והם חלוקים בדעותיהם, דעתו של הנשיא קובעת?

כן, זה מה שכתוב בסעיף 7.

אני רוצה להבין מבחינת ההלכה המוסלמית, אפשר לקיים הכרעה כשיש חילוקי דעות בין שניים? כי על פי ההלכה היהודית ודאי לא. זאת אומרת, צריך שיהיה פה רוב.

כאשר יש חילוקי דעות, דעת הקאדי, שהוא ראש המערכת במקום, היא הקובעת.

אני הייתי רגישה גם לשאלה הזאת ולכן שאלתי את הקאדי נטור: האם מבחינת ההלכה המוסלמית, שאני לא מבינה בה, זה מסתדר? והוא אמר לי שכן.

(קוראת סעיף 7 – טענת פסלות; העברת ענין למקום אחר).

בקשר לטענת פסלות, הרי יש סדרי דין שקובעים אחרת לגמרי בבתי הדין השרעים. אני לא יודע אם שמתם לב. סעיף 56 בחוק בתי הדין השרעים קובע דרך אחרת לגמרי.

זה מה שאנחנו משנים.

לא התייחסתם בכלל.

אין צורך בדבר הזה. זה קיים גם בבתי המשפט. לא צריך הוראה מפורשת לדבר הזה.

סעיף 8 (2)(ב) אנחנו נקרא לפרוטוקול לאור השינוי שהיה בתחילת החוק. "לא ימונה מנהל לבתי הדין השרעיים מי שאינו קאדי, אלא אם כן הוא בעל השכלה משפטית גבוהה, כמשמעותה בסעיף 2(א)(2).

יש לי הערה חשובה לסעיף (ב1). הניסוח לא מוצלח. יש בחוק מינהל מקרקעי ישראל סעיף שאפשר להעתיק אותו לגבי מנכ"ל המינהל.

הסעיף הזה, מטרתו לפטור ממכרז.

מירי תנסח את זה. זה מקובל עלינו.

(קוראת סעיף 9).

בזמנו סיכמנו לגבי הנושא של מנהל בתי הדין השרעים, שהשר ימנה מנהל בתי הדין השרעים בהתייעצות עם נשיא בית הדין השרעי.

לא הסכמתי לזה. החוק היום נותן לי את הסמכות למנות מנהל לבית הדין בלי התייעצות עם אף אחד. דיברנו על זה קודם.

בחוק המקורי יש בהתייעצות.

לא.

כשאני וחבר-הכנסת חטיב ישבנו בלשכה שלך אמרת שזו אותה דוגמה של בית המשפט הגבוה לצדק. שם ימונה מנהל בתי המשפט בהסכמת נשיא בית המשפט העליון. אמרת מה שחל שם, יחול גם פה. אני רשמתי את זה.

על זה לא הסכמתי בשום פנים ואופן. אף פעם לא אמרתי את זה.

אתה אמרת במפורש, מה שחל שם חל כאן.

חבר-הכנסת כנעאן. בחוק הקיים היום, שר הדתות היה ממנה את המנהל בעצמו, ללא הסכמה. אני לא רוצה שמנהל בתי הדין יהיה בצורה כלשהי נתון להחלטתו של נשיא בית הדין לערעורים. זה לא עניינו. העניין של ניהול בתי דין הוא עניין שלי.

אבל גם לא יתכן שהוא יהיה נתון להחלטה פוליטית של שר זה או אחר. הרי המערכת סרחה בגלל כל הפוליטיזציה שהיתה קיימת בבתי הדין השרעים.

אני לא אחראי לפוליטיזציה.

אני מציע הצעה. יהיה בהתייעצות נשיא בית הדין אבל ההחלטה היא של שר המשפטים. יש הבדל בין התייעצות להסכמה. אני חושב שזה נכון ומכובד להתייעץ עם הנשיא, לא לקבל את החלטתו, את מרותו, הוא לא יכול לשים וטו. ההחלטה היא שלך בלעדית, אבל להתייעץ, אני חושב, שזה גם מכובד.

בחוק הקיים היום, מינוי מנהל בתי הדין הוא סמכותו הבלעדית של שר הדתות, או עכשיו של שר המשפטים, בלי התייעצות עם אף אחד. אני גם הסברתי, חבר-הכנסת כנעאן, למה.

אני רוצה להזכיר לך ולהזכיר ליועץ שלך, בלשכה שלך כאן בכנסת ישבנו והתווכחנו, ואתה אמרת אז: מה שחל בבית משפט העליון יחול כאן. הנה זה מצויין לי כאן בסעיף 82: בהסכמת נשיא בית הדין לערעורים.

יש לי פה את הנוסח שהשר כתב בכתב ידו.

לגבי בתי הדין הרבניים, אם הוא אחד הדיינים, לא צריך הסכמה ולא התייעצות. אם הוא מי שכשיר להיבחר כרב עיר, זה צריך להיות בהסכמה. אבל יש שני מסלולים.

חבר-הכנסת כנעאן, אני לא הסכמתי לזה ואני לא מסכים לזה.

לא הסכמת להסכמה, אבל פה הורדתי גם בהתייעצות.

שיהיה בהתייעצות. אני מקבל את ההצעה שלך.

זה לא מקובל עלי כי זה בניגוד לסיכום שהיה.

לא נכון. לא היה סיכום כזה.

אדוני השר, אני הסברתי שגם בבית הדין הגדול קיים רק התייעצות וההחלטה היא של השר. זאת אומרת, אין פה שום קיפוח או אפלייה של בית הדין השרעי.

אני מבין את הפואנטה של אדוני השר בכל מה שקשור לעניין התלות. עניין הפוליטיזציה הוא מאוד חשוב גם לך, גם לי וגם לנשיא מן הסתם, אבל חשוב מאוד שגם לא תהיה הפרדה. אני לא רואה הבדל בין חוק בתי המשפט לגבי מינוי מנהל בתי המשפט, כאשר סעיף 82 קובע במפורש: מנהל בתי המשפט ימונה על ידי השר בהסכמת נשיא בית המשפט העליון. כנ"ל לגבי בתי הדין הרבניים. יש שתי חלופות, כפי שאמרה מוריה בקשי. נוסיף את החלופה הזאת.

אני לא מסכים.

אני מציע לקבל את הפשרה והיא בהתייעצות.

אני מסכים שהמצב יהיה לפחות כמו בבתי הדין הרבניים. אני לא מסכים לאפליה.

אני לא מסכים לתלות כלשהי. אם יש הסתייגויות, אני אגיש הסתייגות משלי על דברים שאני לא מסכים עליהם.

אני מציע שהוועדה תחליט שהמינוי יהיה על ידי שר המשפטים בהתייעצות עם נשיא בית הדין השרעי. אני אאפשר לכם להעלות הסתייגויות. השר אומר שאם אתם תעלו הסתייגויות ותביאו אותן להצבעה, הוא יגיש הסתייגויות משלו. ההחלטה היא שלכם. תבואו בדברים עם השר.

אילו לא ישבנו בלשכת השר וסיכמנו בנושא הזה - - -

חבר-הכנסת כנעאן, לא סיכמנו. אתה אומר לא אמת. סיכמנו הפוך. הדברים כתובים אצל היועץ שלי בכתב ידי ביום הסיכום. על דברים אחרים הסכמתי בהתייעצות. על סדרי הדין הסכמתי בהתייעצות.

אני לא הולך לפתוח דיון כל כך גדול. חבר-הכנסת נסים זאב הציע הצעת פשרה שמקובלת עלי. אני רוצה לסיים את החוק עכשיו. אני דוחה את ההכרעה. עד שהחוק יבוא למליאה ועד שהיועצת המשפטית תנסח את החוק, אני מאפשר לכם להגיש הסתייגויות. אומר שר המשפטים: אם תגישו הסתייגויות והן יובאו להצבעה, הוא יגיש הסתייגויות משלו. יש לכם את פרק הזמן הזה לבוא בדברים עם שר המשפטים. שום דבר לא קרה, מכיוון שאם תגיעו להסכמה עם שר המשפטים, הוא יקבל את ההסתייגות שלכם.

בסדר.

הנוסח של הוועדה הוא בהתייעצות.

(קוראת סעיפים 10-15).

פה יש רעיון של גמר כהונה. הסעיף הזה אומר שנשיא בית הדין לערעורים לא יכהן יותר מעשר שנים.

החריג זה הקיים.

בתחילת הצעת חוק הקאדים יבוא סעיף מטרה כפי שקראה אותו היועצת המשפטית של הוועדה.

בסעיף 3 הסעיפים אינם מצטברים. יהיה סעיף אחד שיהיה לו שני אופנים. האופן האחד זה בעל השכלה דתית גבוהה וכו', בעל השכלה משפטית גבוהה עם ניסיון של חמש שנים וכו', לאחד משני האופנים האלה יתווספו סעיפים 3, 4 ו-5. לאחר מכן כל הנושאים שדיברנו עליהם.

לגבי המחלוקת האם מינוי מנהל לבית הדין על ידי שר המשפטים יהיה בהסכמה או בהתייעצות, הוועדה מחליטה ששר המשפטים ימנה את המנהל בהתייעצות עם נשיא בית הדין השרעי. חברי הכנסת רשאים להגיש הסתייגות על העניין הזה. הם תובעים שזה יהיה בהסכמה. שר המשפטים אומר שאם יהיה שינוי בעניין הזה גם הוא ישנה ואז ההסכמות יורדות. אני מאפשר בפרק הזמן הזה לחברי-הכנסת כנעאן וחטיב לבוא בדברים עם שר המשפטים כדי להגיע להסכמה ואני מעוניין שתהיה הסכמה. אם לא תהיה הסכמה, ההתמודדות תהיה במליאה. אני אאפשר אותה. זאת אומרת, אני לא סוגר את הדלת בפני האופציה הזאת, אבל אז אומר שר המשפטים: מבחינתי אין הסכמות.

מי בעד הצעת החוק כפי שהובאה על פי כל הדברים שנאמרו כאן, בכפוף לעניין ההסתייגויות, כפי שאמרתי. את הנוסח תכין היועצת המשפטית של הוועדה. יועץ השר וחברי הכנסת יכולים להעיר את הערותיהם לניסוח.

הצבעה מס' 2
בעד הצעת החוק - 3
נגד - אין
הצעת חוק הקאדים (תיקון מס' 10) (מינוי קאדי), התשס"א-2000, התקבל.

3 בעד, אין נגד. החוק התקבל.

תודה רבה, ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:40.