פרוטוקולים/ועדת הפנים/5498



9
ועדת פנים ואיכות הסביבה
02.07.2002

פרוטוקולים/ועדת הפנים/5498
ירושלים, ז' באב, תשס"ב
16 ביולי, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 440
מוועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום שלישי, כ"ב בתמוז, התשס"ב (02.07.2002), שעה 10:50

הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון-תסקיר השפעה על התחבורה ובטיחות התנועה), התשס"א –2002 –חה"כ מיכאל קליינר

חברי הוועדה: משה גפני - היו"ר
חה"כ מוסי רז

חה"כ עבד אלמאלכ דהאמשה
חה"כ מיכאל קליינר
עו"ד גלית לביא -לשכה משפטית, משרד הפנים
עו"ד רינה נשר -לשכה משפטית, משרד המשפטים
עו"ד אפרת דון יחיא -לשכה משפטית, משרד הפנים
עו"ד דלית דרור -משרד המשפטים
מריה כהן אתגר -מהנדסת המשרד, משרד התחבורה
מייק לוין -ממונה על הרשויות המקומיות, משרד התחבורה משה עובד -מנהל אגף תכנון מוקדם במע"צ
עו"ד נועה בן אריה -מרכז השלטון המקומי
אפריים וינהבר -מהנדס, איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות
ישראל גודוביץ -אדריכל, אגודת האדריכלים
עדי צביקל -יו"ר הלשכה, לשכת שמאי המקרקעין
נורית ג'רבי חברת לשכת שמאי המקרקעין

מירי פרנקל-שור

יפה שפירא

מיטל אמסלם

הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון-תסקיר השפעה על התחבורה ובטיחות התנועה),
התשס"א –2002 –חה"כ מיכאל קליינר

שלום, אני פותח את הישיבה.

הצעת החוק הזו באה להבטיח כי מערכת התנועה המתוכננת בתכנית מתאר חדשה, תוכל לשאת את התנועה באזור החדש וכן באזור הסובב. בדו"ח מבקר המדינה לשנת 2000 כתב המבקר כי ההתחשבות בהיבטים בטיחותיים בתכנון מערכת התחבורה, ובכלל זה התחבורה הציבורית, היא חיונית, ועל מוסדות התכנון שהתוכניות התחבורתיות תבואנה לידי חשבון כבר בשלב זה. החוק לא מתייחס לתוכניות קיימות. הכוונה היא להבטיח כי לא תאושר תוכנית לפני שיש לה תסקיר תחבורתי ראוי לשמו. אני מבין כי משרד התחבורה נערך לעניין ומתכנן להגיש תוכנית מאוד רצינית אשר תפרט מה צריך שיהיה בתסקיר התחבורה, אך תוכנית זו לא תהיה כמובן בעלת אותו תוקף של חוק. הצעת החוק הזו מבקשת להחיל את החובה הזו.

האם הממשלה תמכה בהצעת החוק הזו?

הממשלה בשלב הראשון התנגדה, אך מאוחר יותר שר התקשורת וחה"כ אבי יחזקל שהיה סגן שר התחבורה, אמרו עד כמה החוק הזה רצוי וראוי, ובשל כך סגן שר הפנים הסכים שההצעה הזו תועבר לקריאה טרומית. הכנסת אישרה את ההצעה הזו ברוב גדול.

דלית, מהי עמדת הממשלה?

הממשלה החליטה להתנגד להצעת החוק הזו. עכשיו אני שומעת כי סגני שרים מקבלים החלטה בניגוד לעמדת הממשלה.

סגן שר הפנים אמר את עמדת הממשלה שמתנגדת להצעת החוק הזו, ואחר כך בשכנועם של שר התקשורת וחה"כ אבי יחזקל, הכנסת החליטה פה אחד להעביר את הצעת החוק הזו לקריאה ראשונה.

הדבר למיטב ידיעתי מיותר לאור הכלים שחוק התכנון נותן במתכונתו הקיימת. החוק מאפשר לקבל חוות דעת מכל גורם מקצועי, מתכנן המחוז, יו"ר מוסד התכנון, וכן מאפשר לקבל תסקיר השפעה על הסביבה במסגרת התקנות הקיימות. מוסד תכנון יכול להחליט כי הוא בודק את הצד התחבורתי.

כל הדברים הללו נכונים. ניתן לבקש ולבצע את הדברים הללו, אך לא חלה על כך חובה. אני רוצה לקבוע נורמה כדי שיילקחו בחשבון שיקולים תחבורתיים.

אנו מסכמים לכך כי היום יש לנו את כל הכלים בחוקה הקיימת המאפשרים לפקח על כל פרוייקט. זה מתחיל בחלוקת שימושי קרקע דרך ועדות מחוזיות בהם משתתפים נציגי שר התחבורה, ומגיע לפתרונות נקודתיים בכל מקום לגופו, כמו הסדרי צמתים, קיבולת והסדרי חציה. היום יש לנו מדריך שהוכן על ידי ועדת היגוי במשך שנתיים, המלווה כל פרוייקט מבחינת הפן הבטיחותי. הוועדה הזו כללה המון אנשי מקצוע, נציגים ממשרד התחבורה ומשרד הפנים, וכן אנשים העוסקים בתחום התכנון בתחבורה ובפנים, אדריכלים ומתכנני תנועה. ישנה הסכמה כללית למסמך הזה שנמצא כרגע בדרך להפצה. בהתייעצות שנערכה בין משרד הפנים למשרד התחבורה בשיתוף היועצת המשפטית של משרד הפנים, סוכם שלא רצוי לעגן בחוק את המסמך הזה, אלא להשאיר אותו ברמה הקיימת. הסיבות לכך הן כי התחום הזה מאוד רחב ונדרש בו שיקול דעת מקצועי באשר לכל פרוייקט לגופו, בלי קביעות כלליות.

היום בועדות מרכזיות משרד התחבורה בשיתוף עם יתר משרדי הממשלה מעורב בקביעה של תכנון קרקע במגמה למנוע מצבים לא בטיחותיים ולמצוא פתרונות תחבורה הכוללים, נגישות, חנייה, בטיחות, מדיניות של פיתוח תחבורה ציבורית וזכויות דרך. הקביעה בחוק של הדברים הללו, לא תוסיף כללים ולא תעלה את איכות הבדיקה המקצועית, כיוון שאנו חושבים שמה שנעשה היום בהחלט מספיק. הצעת החוק עלולה לגרום לסחבת והארכה משמעותית של התהליכים שיביאו לסיבוך של קידום פרוייקטים.

אני מעוניין לדעת מהי עמדת משרד הפנים.

השאלה היא מהו האינטרס עליו אנו מדברים. אני חושבת כי האינטרס המשותף לכל המשרדים הוא מניעת תאונות דרכים. היום בוועדה המחוזית יושב נציג של משרד התחבורה שהוא יועץ תחבורה. אין תוכנית אשר עוברת ללא תיאום עם משרד התחבורה. תסקיר השפעה מאריך את ההליך לפחות בשישה חודשים. מדובר בעלויות מאוד גבוהות. בשלב הזה במדינת ישראל הליכי התכנון גם ככה מקשים מאוד על היזמים. זה נכון לגרום לכך שכל נושאי התחבורה יהיו מעוגנים, ועל כן משרדי הממשלה ישבו וניסו להגיע להנחיות שיעגנו את הכללים הללו, כך שלא תהיה אפשר לסטות מכך. למרות זאת אנו חושבים כי לחייב את האדם להוציא תסקיר השפעה על הסביבה בהליך שאורכו שישה חודשים, זה מיותר. חבל להשקיע עלויות כל כך גדולות במקום הלא נכון.

אני שומע כי את אומרת דבר והיפוכו. מצד אחד את אומרת כי אין צורך בחוק הזה כיוון שבכל מקרה יש מגבלות ולמשרד התחבורה יש זכות וטו, אך מייד אחרי זה את טוענת כי להליך הזה תהיינה עלויות גבוהות והוא גם יגרום לעיכוב הליכים.

העלויות שדיברתי עליהם הן לא בנושא של הבטיחות. התסקיר הוא הליך ארוך ויקר. אני חושבת כי הוועדה צריכה לתת את תשומת ליבה גם לנושא של מעברי חצייה, איי תנועה וגדרות. אלו נושאים אשר לא מוזכרים בתוכניות. הנושאים הללו אינן מוסדרים בתוכניות לפי חוק התכנון והבנייה. הרשות המקומית באישור של מפקח התעבורה אחראית לכך. הוועדה המחוזית איננה קובעת אם כביש יהיה חד-סטרי או דו-סטרי, היכן יהיו רמזורים והיכן לא יהיו רמזורים, אלא קובעת דברים מאוד בסיסיים הקשורים לתוכניות סטטוטוריות.

הגדרת החוק על פניה נשמעת מאוד הגיונית. לגופו של עניין אחת הבעיות שמעסיקות היום את המדינה היא קידום תוכניות סטטוטוריות אשר מתעכבות ללא צורך במשכי זמן ארוכים מאוד. המון תוכניות הנמצאות בוועדות מחוזיות נתקעות שם. הצורך לעגן בחוק את נושא תסקיר השפעה על התחבורה ועל בטיחות התנועה, שהם שני דברים נשמע לכאורה כל כך מתבקש במדינה שיש בה כל כך הרבה תנועה. נשמע כאילו הדבר הזה נסתר מעיני משרדי הממשלה והחוק הזה הוא זה אשר ימלא את הפרצה הקיימת בחוק התכנון והבנייה. למרות שהרעיון הוא רעיון טוב, בפועל הנושא של הדרישות התחבורתיות נמדדות ונבחנות על ידי שני גופים בכל ועדה מחוזית ובכל פרוייקט בוועדה המחוזית. אנו סבורים כי הדרישה בחוק לעגן את המושג תסקיר השפעה על התחבורה והבטיחות, מעבר למה שקיים בפועל, איננה נחוצה. צריך לתת לדבר הזה לזרום ולאפשר קיצור ההליכים.

אני חייבת לומר כי רב הנסתר על הגלוי בהצעה הזו, ועל כן מאוד קשה לתת כאן עמדה של בעד או נגד. מקריאת הסעיפים לא ברור על איזה תוכניות מדובר. ברור כי הרבה מאוד דברים יוסדרו בתקנות, אך לא ברור מה בדיוק יוסדר. יכול להיות שהתקנות ישפרו את המצב הקיים, אך יכול להיות גם מצב הפוך בו התקנות יעגנו משהו שיחול על כל תוכנית, ואז אנו יכולים ליצור דבר שהוא ההפך מטוב.

אני הייתי מציע לשנות את הצעת החוק, כך שתהיה באישור ועדת הפנים ולא באישורה של ועדת הכלכלה.

ההצעה היא מאוד ערטילאית.

היא באופן מכוון איננה נכנסת לפרטים, כיוון שהיא מדברת על עיקרון.

זו אחת הסיבות שבגללה אינני יודעת כיצד המשרדים יכלו להציג עמדה כל כך נחרצת. לי כנציגת מרכז שלטו מקומית, קשה מאוד להציג עמדה נחרצת שקובעת כי תסקיר השפעה על תחבורה הוא דבר שלילי. אני חושבת כי צריך לבדוק כיצד התקנות יסדירו את הבעיה הקיימת.

אני מבין כי את מעונינת כי המחוקק יפרט את סעיף ב'.

בהחלט. אני חושבת כי ההצעה ערטילאית כזו יכולה לגרום נזק יותר מתועלת. בעניין של עלויות התסקיר, אני חייבת להצטרף לעמדה של משרד הפנים. תסקיר השפעה על התחבורה, נושא בחובו עלויות מאוד גבוהות. את התוכניות הללו גם רשויות תגשנה, ועל כן אני חושבת שצריך לבחון את העלות התקציבית של הנושא הזה. אני חייבת לציין כי הליך כזה של תסקיר הקבוע בחוק עלול לתקוע תוכניות רבות.

עמדת הרשות לבטיחות הדרכים, בתאום עם מנהל הרשות, היא בעד ההצעה של חה"כ קליינר. אנו חושבים כי חשוב שייבחנו אספקטים בטיחותיים לפני שבונים שכונה או עיר חדשה. לעיתים יש ניגוד אינטרסים בין הזרמת תנועה לבטיחות בדרכים. לא תמיד האספקט הבטיחותי עולה בכל השיקולים הללו.

אנו לא קיבלנו את החומר המקדים לדיון הזה, ועל כן גם לא יכולנו להתכונן אליו. אני חברה באיגוד מהנדסי ערים, שגם הוא לא זומן לדיון היום ולא גיבש עמדה.

מנהלת הוועדה אומרת כי הם זומנו לישיבה היום.

בנוגע לתיקוני החקיקה בחוק התכנון והבנייה, בנושא של צרוף נספחים, אנו חשבנו כי כדאי להאיר את עיני הוועדה לנושא שיש לו השלכה תקציבית באישור תכנית מתאר ותוכניות בניין עיר, והוא הנושא של ההשפעה הכלכלית של תוכנית על התקציב הרשות המקומית ועל תקציב המדינה. כאשר מובאת תוכנית לדיון בוועדה, היא נבחנת באספקטים המקצועיים-תכנוניים שלה בהיבטים של תחבורה, תכנון עירוני, עיצוב עירוני, אך ברוב המקרים היא איננה נבחנת בהיבטים השמאיים שלה, לעניין תביעות פיצויים שעלולות להתגבש בתוכניות. במספר פסקי דין ובהחלטות שהתקבלו במשרד הפנים, הנושא של התייחסות שמאית, תופס מקום נכבד. רצינו להציע להרחיב את הדיון בנושא הזה ולהוסיף שהוועדה מבקשת לבחון בהצעת החקיקה גם נספח שמאי.

האם אתם תומכים בהצעת החוק הזו?

אנו תומכים בהצעת החוק הזו. מר אשר שולמן ואנוכי שחברים בשני האיגודים, מונינו על ידי איגוד מהנדסי ערים ועל ידי לשכת השמאים להציג את הנושא בפני דינה רצ'בסקי. במכתב שקיבלנו בעקבות פגישה עם האדריכלית רצ'בסקי, היא אומרת: "בפגישה הצגתי בפניכם את עמדתי ולפי הנושא הזה הינו בראש ובראשונה נושא לשיקול דעתן של הוועדות המקומיות לתכנון ובנייה, וספק רב אם יש לקבוע חובה לעניין זה לכל תוכנית ותוכנית. כמו כן ציינתי כי פרט לבקשה שהעלתם קיימות בקשות נוספות בתחומים שונים, לחייב תוכניות בהכנת נספחים בתחומים שונים כגון תחבורה". אנו חושבים כי כאשר דנים בנושא התחבורתי, מן הראוי לדון גם בנושא של נספח שמאי.

את לא יכולה להשתמש בעמדה שלילית של מישהו כעילה לתמיכה בעמדתכם.

אנו מבקשים כי בסוף סעיף א' של החוק יתווסף נספח שמאי. הטעמים לכך רבים וחשובים ביותר. אנו הופנינו על ידי משרד הפנים ולשם כך הקריאו באוזניכם את המכתב, להעלות את הנושא במסגרת הדיון על הוספת נספח תחבורתי. על הנושא של הנספח השמאי אנו מוכנים העביר לחברי הוועדה נייר מגובה בהמלצות ועדת לוי לתיקון חוק התכנון והבנייה, מגובה בפסיקה רבה ואף בחקיקה.

מר גודביץ, האם אתה בעד החוק הזה?

אני בעד השכל הישר. הנושא הזה חשוב מאוד וחבל שנציג הדורות הבאים לא יושב כאן כי הוא ודאי היה מבין את זה. בעוד כמה שנים אף אחד לא יוכל לזוז בכבישים, ועל כן העניין הבטיחותי הוא מיותר לחלוטין. אני חייב לציין כי הכבישים כבר לא עומדים במעמסה של הכבישים. תסקיר השפעה סביבתית שלעיתים דורשים בוועדות, נגמר בדיוק בגבולות של הבניין. בונים פרוייקט דרום קירייה, כאשר משרד הפנים ומשרד התחבורה יודעים בוודאות כי אין כבישים המסוגלים להעביר 30,000 מכוניות. השמאים צודקים בהחלט, כיוון שלאורך הדרך יש פינויים, כאשר אחד מפיל על השני את הדברים. מנהל מקרקעי ישראל אומר הרשות המקומית אחראית לכך. הרשות המקומית אומרת כי משרד הפנים אחראי לכך. משרד האוצר אומר כי משרד התחבורה אחראי לכך. ככה לא בונים מדינה. התוכניות מציגות דבר מסוים, כאשר היזמים רוצים דבר אחר לחלוטין. אומרים כי תסקיר השפעה סביבתית עולה המון כסף, אך גם תרופה עולה המון כסף.

מר גודוביץ, האם לפי דעתך החוק הזה עשוי לקדם את מה שאתה מתאר כי עלול לקרות כאן?

אם תסקיר השפעה סביבתית ידבר על גדרות בטיחות ומעברי חצייה, זה לא יהיה אפקטיבי.

מר גודוביץ, החוק מדבר על תסקיר השפעת הסביבה ובטיחות התנועה.

אני חושב כי הצעת החוק צריכה להגדיר מה יכלול התסקיר על השפעה סביבתית.

אם תסקיר ההשפעה על הסביבה עוסק באיך לחיות, אנחנו כאן עוסקים בלחיות. אנו בעד התסקיר הזה. זמן ההכנה של התסקיר יכול בהחלט להיות חופף לזמן ההכנה של תסקיר ההשפעה על הסביבה. אין פה תוספת של זמן, כיוון שהדברים נעשים במקביל. הבטיחות בדרכים עדיפה על זרימת התנועה תמיד, כאשר יש התנגשות בין השניים. אנו בעד נספח שמאי ובלבד שלא יעכב את הנספח החשוב הזה.

אני חושב כי צרך לשמור על איזשהו איזון בין הדרישה של יתר מסמכי חובה מתוכניות, לבין הרצון לקצר ולייעל את ההליכים. אני הייתי בוועדת הכספים כאשר אתם במסגרת חוק ההסדרים חוקקתם את החוק של הוועדה לתשתיות לאומיות, ושם עשו הכל מהר. חוק ההסדרים מבטא את המגמה של לקצר ולייעל את הליכי התכנון.

אני נגד החוק הזה. אני חושב כי אסור היה שהוא ידון בוועדת הכספים. זה היה דבר לא תקין לחלוטין, כיוון שזה פוגע באזרחים. משרד האוצר עושה זאת לאורך כל הדרך.

כאשר מציעים להוסיף להליך הטיפול עוד מסמכי חובה, מקשים לסיים את ההליך בפרק זמן סביר. לא כל תוכנית נדרשת לתסקיר השפעת הסביבה. אני חושב כי אין צורך לחייב בתסקיר, אלא ניתן להשאיר זאת לשיקול הדעת של הוועדות המחוזיות.

אני לא מקבל את מה שאמרת לגבי חוק ההסדרים. אני חושב כי האזרחים לא נתונים לגחמות של שרי האוצר וממונים על תקציבים. לאזרחים יש את הזכות המלאה לכך שיהיו חברי כנסת שיגנו עליהם מפני הדורסנות של הרוב המאיים על מפלגות כדי להעביר חוקי הסדרים משונים.

אני רוצה להקריא את הצעת החוק: " בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה1965-, אחרי סעיף 261 יבוא:
261א.(א) לא ידון מוסד תכנון בתוכנית מסוג התוכניות שקבע השר ולא יחליט בתוכנית כאמור, אלא אם הוכן וצורף לתוכנית תסקיר השפעה על התחבורה ועל בטיחות התנועה.
(ב) שר הפנים, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית ועם שר התחבורה, באישור ועדת הפנים של הכנסת, יקבע בתקנות את סוגי התוכניות המחייבות הגשת תסקיר השפעה על התחבורה ובטיחות התנועה, וכללים בדבר הסמכות לדרוש הגשת תסקיר, תוכן התסקיר, הנחיות להכנת התסקיר, הגשת התסקיר והתניית מתן אישור".

בנוגע לדברי השמאים, אני רוצה לומר כי הנושא הזה של נספח שמאי, הוא נושא אחר למרי ואינו שייך בהכרח לנושאים התחבורתיים. באותו אופן ניתן לדרוש כי לכל תוכנית יהיה נספח חינוך, נספח השפעה על החברה בישראל וכו'.

אנו כל הזמן מקבלים מסר מהבית הזה לקצר ולייעל הליכים. במסגרת זה הוקמה אותה הוועדה לתשתיות לאומיות. הצעת החוק הזו מוסיפה שלב אשר יאריך את ההליכים בדבר שדווקא בו הבדיקה היא די משביעת רצון, כי משרד התחבורה חבר בכל ועדות התכנון. ההתייחסות לעמדת משרד התחבורה, היא התייחסות שכמוה כזכות וטו. היזם יודע כי הוא אינו יכול להתקדם מבלי שיקבל את אישור משרד התחבורה. הנושא התחבורתי בפועל מקבל את המשקל הכבד ביותר שיכול להיות.

אני חושב כי גם אם נאשר את החוק הזה, אנו לא נקדם את המצב. הוועדות ימשיכו לפעול כראות עיניהן והבירוקרטיה תמשיך לפעול. אני הייתי מציע לאשר את החוק הזה בנוגע לפרוייקטים גדולים בלבד.

מסמך התקנות הם סוגי התוכניות המחייבות הגשת תסקיר.

אני תומך בחוק הזה, כיוון שזה ברור לי לחלוטין כי לא יבקשו מאזרח שבונה בית פרטי תסקיר כזה. לגבי פרוייקטים תחבורתיים גדולים, אני חושב כי יש לחוק הזה חשיבות גדולה. אם בונים פרוייקט גדול צריך לחשוב גם על תחנת הרכבת, תחנת האוטובוס וכו'.

הדו"ח התחבורתי שמצגים היזמים כדי להצדיק את הפרוייקט, נבחן במשרד התחבורה ובמע"צ בדיקה קפדנית כבר היום ללא קשר לחוק הזה. גם פרוייקטים קטנים נבדקים. אם מסתתרת מאחורי הצעת החוק הזו בינה של דרישה להשיג תועלת בבטיחות וביעילות בראייה תחבורתית, אנו דורשים שינתן למשרד התחבורה להיות הגורם הפסקני היחידי, כיוון שהראיה שלו היא המקצועית ביותר.

אם משרד התחבורה בודק את התסקיר, לא כדאי לעשות אותו.

הצעת החוק הזו קובעת נורמה ואומרת כי את התכנים ימלאו משרדי הממשלה. אם כולם מתנהגים לפי הנורמה, מה הבעיה שהמחוקק יצהיר זאת באופן ברור? אני לא היחידי שהגשתי הצעה כזו. חברי כנסת נוספים מכל חלקי הבית הגישו הצעה כזו בעקבות פניות מהשטח. אבי יחזקל ציין כי נציגי משרד התחבורה הרבה פעמים לא מגיעים להרבה דיונים. הטענה שנשמעה פה היא שהתסקיר הוא הליך יקר מאוד. החוק מדבר על כך שנציגי משרדי הממשלה יקבעו מה יהיה התסקיר ואיזה סוגי פרוייקטים יחייבו תסקיר. הם גם יקבעו מה יהיה חייב להיות בתסקיר, כדי שיהיה תוצר אחיד.

מי יבדוק את התסקיר?

על כך אנו נדון לקראת הקריאה השנייה והשלישית. אני אדיש לשאלה האם צריך לצרף נושאים נוספים. זה אחד מהנושאים שיידונו בפגישות הבאות. אני מסכים עם חה"כ דהמשה כי הכוונה איננה כי כל בעל מכולת יצטרך לקבל רשיון, אלא רק פרוייקטים שיוגדרו על ידי משרדי הממשלה. הגברת שיצגה את השלטון המקומי התנגדה מטעמים הפוכים. היא אמרה כי היא מתנגדת כי משרדי הממשלה לא יצקו מספיק תכנים. אנו צריכים לעשות את מלאכת המחוקק, לקבוע נורמה שהנושא התחבורתי צריך לעמוד בצורה מסודרת על סדר היום של ועדת התכנון.

אני רוצה לסכם את הישיבה. אני מתנגד לחוק שיחייב תסקיר על בניית בתים קטנים, אך אני מאוד תומך בהצעת החוק של חה"כ קליינר, שאומרת כי יזמים של פרוייקטים גדולים יותר יצטרכו לתת תסקיר השפעה על התחבורה ובטיחות התנועה. אני מודיע, כי אני לא אתן להעביר כאן בוועדה תקנות של שר הפנים שיחייבו כל מבנה קטן לעשות תסקיר השפעה על התחבורה והבטיחות בדרכים. הממשלה היתה צריכה להגדיר על מה מגישים תסקיר ועל מה לא מגישים תסקיר. אין עמדת ממשלה בנוגע לנושא הזה.

אולי אפשר להוסיף שזה לא יתפרש כמונע בדיקות תחבורתיות שאינן תסקיר לגבי פרוייקטים שאינם יוגדרו כגדולים.

אם הוועדה תאשר היום את החוק הזה כפי שהוא מנוסח, החוק הזה יעלה למליאת הכנסת לאישור בקריאה ראשונה. סביר להניח כי הממשלה תנסה להפיל את החוק הזה במליאה. אם הממשלה תיכשל במליאת הכנסת והחוק יעבור ויחזור לוועדה לקראת קריאה שנייה ושלישית, אני מציע לנציגי משרד הפנים, משרד התחבורה ומשרד המשפטים, לבוא לוועדה עם הצעה יותר פרטנית הכוללת את כל הערות שנשמעו כאן היום. אני מציע כי נצביע על הצעת החוק.

ה צ ב ע ה
בעד: 4
נגד: 0

אין

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:10