פרוטוקולים/ועדת הפנים/4968



11
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
01.05.02



פרוטוקולים/ועדת הפנים/4968
ירושלים, כ"ד באייר, תשס"ב
6 במאי, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי



פרוטוקול מס' 399

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
מיום רביעי, י"ט באייר, תשס"ב (1 במאי, 2002) בשעה 10:00

סלילת כביש חוצה ישראל ממערב ליישוב בת חפר

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
נחמה רונן

חה"כ אפי אושעיה
רונית מזר – משרד הפנים
ראובן לב און – משרד התחבורה
סנ"צ מוריס הרוש – מפקד תחנת טייבה
רונית דור – החברה להגנת הטבע
עמרם פרוז'ינין – חברת "דרך ארץ"
דב הופמן – חברת "דרך ארץ"
בני ויטנברג – יו"ר ועד בת חפר
בני יעקובי – מרכז היישוב בת חפר
רחלי גולן
עופרה אריכא
רמי קלדרון

יפה שפירא

לאה קיקיון








סלילת כביש חוצה ישראל ממערב ליישוב בת חפר

שלום לכולכם, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. הנושא שעל סדר היום הוא – סלילת כביש חוצה ישראל ממערב ליישוב בת חפר. מציע ההצעה, חבר הכנסת אפי אושעיה, יציג את הדברים. לפני הצגת הדברים אני רוצה להעיר שהגיעה לכאן פניה מבנציון סלמן שהיה מנכ"ל מע"ץ והיום הוא מנכ"ל משרד התחבורה. הוא ביקש לא לקיים את הדיון משום שיש הסכם לגבי העניין הזה, שחתומים עליו מנכ"ל משרד התחבורה, עוזר שר הביטחון לענייני התיישבות, מנכ"ל חברת "דרך ארץ". בסעיף 4 בסיכום הדיון שהתקיים נאמר כך: "דיון זה התקיים בראשותו של ראש המועצה האזורית עמק חפר, והסיכום התקבל על דעתו ועל דעת ועד היישוב בת חפר, ולראיה באתי על החתום – ראש המועצה האזורית עמק חפר". אני לא מביע עמדה, ואתן לחבר הכנסת אושעיה להציג את הדברים. סירבתי לבקשה שלא לקיים את הדיון. הנחתי את ההחלטה בידי חבר הכנסת אפי אושעיה והוא החליט לקיים את הדיון.

אדוני היושב ראש. אני הצגתי את הדברים במליאה באריכות משום שראש המועצה ונציגי התושבים לא יכלו לעשות את זה. אני חושב שמוטב שהם יציגו את הנושא באופן ממשי, ונוותר על הדיבורים המקדימים. לפיכך, אני מציע שידבר ראש המועצה האזורית ונציג היישוב, יושב ראש הוועד. נלמד מהם את הפרטים, ואז תוכל להחליט איך מתקדמים.

לאחר שיוצגו הדברים אבקש את התייחסות משרד התחבורה ומשרד הפנים.

אני מודה לוועדה שקיבלה אותנו לדיון. יש כאן בעיה מאד רצינית, שהיא לא בת יום או יומיים, ואיננה נגמרת גם בסיכום שנמצא בפניך, שעליו הלין בשאילתה מנכ"ל משרד התחבורה. היישוב בת חפר ממוקם במקום מאד רגיש, במרחב התפר שלנו. הוא מוגדר על ידי גורמי הביטחון כ "ישוב קו תפר רגיש", הוא נמצא ליד העיר טול כרם וליד הכפר שוויקה. אין אני צריך להרחיב את הדיבור לגבי מיקומו המיוחד. בת חפר היא יישוב קהילתי חדש, המונה כ- 5,200 תושבים, כ- 1,400 בתי אב, ומצוי, למעשה, במיקום שתוכנן על ידי משרד השיכון בשעתו, במסגרת תוכנית הכוכבים של ראש הממשלה דהיום, אז שר השיכון, מר אריאל שרון. היישוב מוצא את עצמו היום בסיטואציה פיזית מאד קשה. אם יורשה לי אציג פה תצ"א כדי להמחיש את העניין. ממזרח ליישוב נמצאת הרשות הפלשתינאית עם חומה ממשית שהוקמה. הזמנתי את חברי הכנסת לסיור במקום. טרם נעניתי.

זה מחוסר זמן. את הישיבה הזו רציתי לקיים במקום.

היה טוב לקיים אותה במקום - עם חומת מגן נגד ירי של הפלשתינאים, עם גדר אלקטרונית וחשמלית, חומה שנמשכת ממזרח ליישוב כ- 3 ק"מ.

החומר היא רק על היישוב?

היום הארכנו אותה והיא מגיעה עד קיבוץ יד חנה. זה בצד מזרח, עם כל האירועים הביטחוניים הקשים, שלא נפרט את כולם. חלקם ידועים – עם המרצח כרמי, שפעל באזור שלנו, ועוד אירועים ביטחוניים לא פשוטים. מצד מערב ליישוב מדינת ישראל החליטה לסלול את כביש חוצה ישראל. אני לא נכנס כאן לסיטואציה התכנונית, שהיא בעייתית. גם את היישוב וגם את הכביש תכננה המדינה, ולמעשה – כל ניסיונות ההתנגדות של היישוב, של המועצה, של התושבים – חלקם לפני העלאת היישוב על הקרקע – לא הצליחו להביא את הגורמים התכנוניים במדינה להעביר את הכביש מערבה. היתה גם תוכנית, בשעתו, שהעלה אריאל שרון, להזיז אותו מזרחה. למעשה נוצר מצב תכנוני שבו היישוב כלוא בין חומה מצד אחד לבין כביש גדול, שיוצר כליאה ונתק של היישוב, וסדרה ארוכה מאד של בעיות, פיזיות וסביבתיות. הדבר המרכזי והבעייתי הקשה ביותר הוא תחושת התושבים שלמעשה המדינה מנתקת אותם וכולאת אותם. אני משתמש במונחים שהתושבים משתמשים בהם, ועשינו על זה גם מחקר חברתי במחלקת הרווחה שלנו. התושבים מרגישים שמנתקים אותם ממדינת ישראל.

אני רוצה לומר כמה דברים לזכותה של חברת "חוצה ישראל". היא קיבלה מנדט לסלול כביש. זה המנדט המרכזי שלה, והיא, כמובן – יחד עם הצוות המלווה- עשו ניסיונות אמיתיים ורציניים לשפר את המצב. עם זאת, באופן מהותי, מהלך הניתוק של היישוב לא בא על פתרונו המלא. אנחנו הצענו הצעה, בשעתו, שהוכנה בידי גורמים מקצועיים, והיא מאד פשוטה. ההצעה מדברת על מינהור בשיטה של cut and cover, כיוון שמדובר באדמה, ולא הר. לבצע כרייה, חציבה של הקרקע, לבצע בינוי של המנהרה, לכסות אותה ולהחזיר את המישור למתכונתו הקודמת.

בכמה זה מייקר את הכביש?

העלות של זה, לפי האומדנים הבסיסיים, הראשוניים, היא בין 20 ל- 30 מיליון דולר. זה מה שנאמר לנו. מדובר במנהרה של 1800 מטר. יש עובדות. בחדיד, בגלל הארכיאולוגיה בוצעה בנייה של מנהרה של כמה מאות מטרים. יש אומרים שגם באזור גבעת עדה תהיה מנהרה, בגלל סיבות ירוקות. חבריי מכביש "חוצה ישראל" ייטיבו לומר זאת. מכל מקום – נושא המנהרות אינו דבר זר היום בתכנון התחבורתי בישראל. למעשה, כל הדיונים שהיו בשנתיים האחרונות נסובו על שיפורים של המצב הקיים.

בהגינות מלאה כלפי צוות "חוצה ישראל" והצוות המלווה אני חייב לומר שנעשו ניסיונות למזער את הנזקים. חלק מהניסיונות של מזעור הנזקים היו בעזרת שיקוע כביש, היכן שניתן, ועוד. עבדנו קשה גם עם גורמי הביטחון בשאלת הניתוק. לא תיתכן סיטואציה שבה יישוב הכלוא ממזרח עם כל הבעיות, תהיה לו רק כניסה אחת בלעדית. מהותו של ההסדר שמופיע לפניכם הוא הסדרת כניסה נוספת ליישוב, שבלעדיה לא ניתן לדבר על כלום. אני רואה בזה הישג גדול. אם יש תאונה בכניסה ליישוב, או פיגוע, חלילה - -

כמה תושבים יש בבת חפר?

5200 תושבים. מדובר ביישוב קהילתי גדול ומכובד, קהילה טובה. ההסדר שמופיע בפניך הוא הסדר שמדבר על מזעור הנזקים הכולל, לרבות הבעיות הביטחוניות. מה אנחנו מבקשים? - אנחנו יודעים שלוועדת הפנים של הכנסת אין כסף בכספת.

אני מקדם בברכה את מנכ"ל משרד התחבורה שמצטרף לדיון.

אני חוזר – בשלב מסוים התמקדנו בבעיות הביטחוניות הקשות שיש בגזרה. ההסדר שנחתם כאן הוא בפירוש הסדר שנוגע בסוגיית המעבר הנוסף. התושבים פנו לחבר הכנסת אפי אושעיה, וזו זכותם, כי הם חושבים שבעיית הנתק של היישוב ממדינת ישראל היא בעיה קיימת שיוצרת תחושה קשה מאד.

זה לא רק הנתק, זה גם זיהום האוויר - -

נכון, אבל הנתק של היישוב הוא הדבר שהכי כואב להם, ואת זה אפשר לפתור. מה שאנחנו מבקשים, למעשה, שוועדת הפנים תקבל החלטה שמחייבת את משרד התחבורה, את משרד האוצר –כפרטנר מרכזי לעניין ואת משרד הפנים לשבת אתנו ולמצוא פתרון תקציבי לעניין. יש לנו פה גם הצעות. כביש "חוצה ישראל" מנהל כרגע משא ומתן עם היזם לגבי הקטע הצפוני מברקאי צפונה.

המשא ומתן הסתיים.

הסתיים המשא ומתן אבל המדינה טרם אישרה, וועדת הכספים טרם אישרה, וכנראה יש עוד גופים שצריכים לאשר את המשא ומתן. הזכיין, שמקבל למעשה קטע נוסף ללא מכרז, אלא כהשלמה של מכרז, יואיל בטובו, במקרה זה, להשלים את הקטע הצפוני, שהוא דבר חשוב ביותר, ולפתור את הבעיה במסגרת ההסדר הזה, ההסדר התקציבי. כיוון שזה יזם, יש לו רשתות ביטחון למכביר ויש לו סיוע מדינה למכביר, ועוד כהנה וכהנה. אנחנו חושבים שאפשר לפתור את הבעיה כי מבחינת הטכנולוגיה והטכניקה המהנדסים שיושבים כאן ציינו יותר מפעם אחת שאין מניעה לבצע את הפתרון הזה.

אנחנו באמת מעריכים את המזעור של כל הנזקים ואת ההתחשבות בנושא הביטחוני, אליהם הגענו עד הלום. אני לא מזלזל בכך, ואני לא חושב שמישהו מהיישוב יכול לזלזל. יחד עם זאת, הבעיה המרכזית של כליאת תושבי היישוב ממזרח למערב היא בעיה קיימת.

אני מבקש את סליחתכם, עלי לצאת להצבעה בוועדת הכספים, ומייד אחזור.

ראשית אני רוצה להתחיל מאותו קטע שנחום איצקוביץ הפסיק בו ולציין בתודה את כל העבודה הרצופה שהחברות "חוצה ישראל", "דרך ארץ" והצוות המלווה עשו, כדי באמת לתת מענה לחלק לא מבוטל מהבעיות שאנו העלינו. כשהתחלנו לשבת על הסוגיה גילינו שיש לנו כ- 10 נושאים בעייתיים, מזיהום אוויר, כולל ביטחון ועד ההיבט הפסיכולוגי. על חלק לא מבוטל עשו את המירב כדי לתת את המענה. יש סוגיה אחת שכנראה קשה לתת עליה את המענה, ובימים האלה לסוגיה הזו יש משמעות כבדה, מי יודע כמה זמן זה יהיה. מדובר בהיבט הפסיכולוגי שבו אנו אומרים – אנחנו נמצאים כלואים בתוך גטו. אני, שגר ביישוב, מבין את זה. אם אני עומד באמצע היישוב – 200 מטר מימיני יש חומה, ו- 200 מטר לשמאלי – סוללה, חומה, כביש, יפה ככל שיהיה, זה לא משנה. הניתוק קיים.

הכביש עצמו הוא כביש חיוני. רק היום דיברנו על זה, שאם הוא כבר יהיה קיים, הדרך לירושלים לא תיקח כל כך הרבה זמן כמו היום. אנחנו בעד הכביש, אנחנו משוכנעים שהוא ייתן מענה טוב לבת חפר ולסביבה, אבל אנחנו חייבים לתת גם את הדעת על אותם 5200 תושבים ביישוב. אנחנו רוצים לתת מענה לצד הפסיכולוגי. כמו שנאמר כאן – כבר נעשתה פה עבודה על ידי אנשי מקצוע בנושא הזה. הגשר הנוסף, הכניסה הנוספת, היא פתרון נוסף להיבט הביטחוני, שאם כוחות צבא צריכים לצאת מהיישוב – יהיה עוד מקום לצאת ממנו. זו יציאת חירום בלבד, זו לא יציאה יום יומית, כלומר- זה לא עשה הרבה ליישוב, מלבד לתת מענה בטחוני.

מה זאת אומרת? זה לא משהו שיהיה בשימוש יומי של היישוב?

לא. הוא יהיה סגור בשער. אפשרות הפתיחה תינתן ל 3-4 אנשים מתוך היישוב, והוא יופעל אך ורק מההיבט הביטחוני – אם חס וחלילה יהיה צורך. לא תוכננה כניסה נוספת ליישוב, ויש לכך היבטים גם מבחינת היישוב, אך כמובן שההיבטים הביטחוניים קודמים. לכן הכביש הזה מבורך.

ברגע שקיים הנתק הזה אנחנו מרגישים כלואים. במפה שלפניכם אתם רואים את הכביש הגדול שהולך לנתק אותנו מכיוון מערב. מצד דרום יש לנו נחל שאין מה לעשות אתו. זאת החומה, ומאחוריה: טול כרם ושוויקה. אנחנו באנו מתוך בחירה אל היישוב הזה. אנחנו מבינים איפה אנחנו גרים, אך אנחנו מבינים דבר אחד חשוב: המדינה רצתה להקים את היישוב, המדינה רוצה וצריכה להקים את הכביש, אך היא צריכה גם לתת את הפתרון לתושבים, וזה פתרון שניתן להשיג אותו. אם היה מדובר בדבר שבלתי ניתן להשגה לא היינו באים לכאן. קיים פתרון, ניתן להשיג אותו ורק צריך לבדוק איך עושים את זה, וזו הבקשה שלנו.

אני לא יודע מה מטרת הדיון כעת, כי מוסדות התכנון התייחסו לטענות של התושבים, של המועצה האזורית, ונתנו גם פתרונות לנושאים. התוכניות אושרו. אם אנחנו נפתח היום תוכניות, אז יש לנו בעיה גם במקומות אחרים – למשל, ג'אסר א-זרקא. גם הם יוכלו לפתוח את התוכניות ולשנות את התוואי. כל אחד יהיה רשאי לבקש לבוא לוועדת הפנים ולהעלות השגות על התוואי.

פה לא דובר על שינוי תוואי. דובר על מינהור.

הנושא הזה גם נבדק. ההצעה הזו גם נבדקה. לעשות מינהור מתחת לנחל – הדברים האלה נבדקו. אני הייתי בדיון עם ועד היישוב ועם המועצה, כדי גם לתת מענה בטחוני וגם מענה נוסף. זה מכלול אחד. דיברו על שיפור כביש קיים, על תאורה, ועל עוד דברים אחרים. הכל נמצא בסיכום הזה. אנשי "דרך ארץ" עובדים בתוואי. אני לא יודע מה המטרה של הדיון. מה אתם תחליטו?

(הישיבה הופסקה והתחדשה לאחר 5 דקות)

אני מחדש את הישיבה. אני מבין שמנכ"ל משרד התחבורה הציג פה את הדברים.

כן. ישבתי עם ועד היישוב, עם גורמי הביטחון, עם אנשי "חוצה ישראל", שיתפתי את מע"ץ בעניין, מימנו מתכנן על חשבון מע"ץ כדי שיטפל ויבדוק את הדברים. אם חסרים דברים אז אנשי המקצוע יישבו יחד עם ראש המועצה, עם ועד היישוב, וכך ייעשו הדברים.

קשה להתעמת אתך. אנחנו רוצים מנהרה.

למה בכפר שמריהו עשו מנהרה וכאן לא?

למה בתל חדיד עשו מנהרה?

אנחנו קיימנו כבר דיון וחתמנו על הסכם. אם יש עוד דברים נוספים – נשב ונבחן. אי אפשר להפוך את התוכנית, כי בכל זאת היא עברה את כל מוסדות התכנון ואושרה על ידי כולן. אני לא יודע איזו החלטה תקבל ועדת הפנים אבל אני חושב שדיון ענייני, מעשי, מול המועצה האזורית ומול ועד היישוב הוא נכון יותר מאשר דיון כאן.

בשנת 76 אישרה הממשלה את התוואי כפי שהוא היום, כביש 6. ב- 97 הוקם היישוב בת חפר, -וב- 98 אישרה הממשלה את התכנון המפורט של התוואי של כביש 6. בהוראות התוכנית הוחלט שיוקם צוות מלווה והסמכויות שלו הן להיבטים הסביבתיים – רעש, זיהום אוויר, וכן הלאה. נציגי היישוב ונציגי המועצה האזורית היו בישיבות של הצוות המלווה. הם הציגו בפנינו את כל הבקשות שלהם, וכפי שנאמר – גם הם מרגישים שמבחינת הצוות נעשה המיטב שאפשר מבחינה סביבתית. הנמיכו את הכביש – שזה דבר שלא עשו במקומות אחרים, ונתנו להם כניסה נוספת מ- 5714, שכרגע נמצא בהליך סטטוטורי לשינוי. אלה הנושאים הסביבתיים שיכולנו לדון בהם. מעבר לזה העברנו נושאים ביטחוניים לרשויות שאמורות לטפל בזה. מבחינת משרד הפנים והצוות המלווה סיימנו את כל החלקים.

אני רוצה לשאול את מפקד משטרת טייבה: מה אתה יכול להוסיף לנו בדיון הזה?

לא אוכל להוסיף הרבה. אני בכלל לא חושב שהייתי צריך להיות פה. אין לי מה לומר לגבי מינהור או שיקוע. הנושא היחידי שאני יכול להתייחס אליו הוא היציאה הנוספת של בת חפר. זה נכון, וחיוני מאד. בזמן בהלה או יציאה המונית זה הכרחי. רק לפני כמה זמן אירע פיגוע בכניסה ליישוב והיישוב היה חסום למספר שעות. אם יש יציאה נוספת יש תמיד אלטרנטיבה אחרת לצאת ולהיכנס.

כלומר – אתה, מנקודת ראותך, כמפקד המשטרה במקום, סבור שעצם העובדה שיישוב כזה, שנמצא בקו תפר מחייב יציאה נוספת.

היישוב סבל לאחרונה מאירועי ירי רבים.

אני מהנדס ראשי של כביש "חוצה ישראל". יחסית למועד הפתיחה שבו היתה כניסה אחת יש היום שלוש כניסות, לא שתיים.

שתיים.

שלוש כניסות. מאחר והיתה רק יציאה צפונה הוחזר כביש הכניסה, והוספה כניסה נוספת.

זה לא נכון, אנחנו לא מכירים.

מעבר לזה, כל הכניסות מתנקזות לכביש אחד.

אני מציע שנעזוב את העובדות.

בנוסף לזה יש עוד 4 יציאות חירום.

דבר נוסף – אם יורשה לי, אני רוצה לומר שאני תמה על כך שחולק כאן חומר, ונאמר לי באופן גלוי שאנשי "חוצה ישראל" לא יקבלו אותו.

כנראה זה נעשה בתום לב.

אני רוצה להוסיף שנושא המינהור והשיקוע עלה בהקשרים רבים, לא רק בקונטקסט הכספי. היה צוות שלם שסבר שמינהור הוא רע, במסגרת הפתרונות הכלליים. הועלו נושאים של מכוניות תופת, שריפה, עשן, פיגועים ועוד. היה צוות שלם שהתייחס לדברים האלה. גם מהפן התכנוני וגם מהפן הסטטוטורי אנחנו סבורים שנעשה כל מה שניתן, ויש איזון סביר בין הדברים. אם יש פרטים קטנים, כמו – תאורה, נוף, גינון – נחליט לעשות כל מיני שיפורים ברמה הזו.

אני מבקש שהמהנדס הראשי של חברת "דרך ארץ" יתייחס לדברים.

התנהל תהליך שלם של תיאום מפורט. היו כפופים לתהליך הזה אנשי חברת "חוצה ישראל", היישוב, המועצה, ו "דרך ארץ". התוצאה הסופית היא מסמכים עבי קרס. אני לא חושב שבתהליך עצמו לא היה איזה שהוא היבט שלא עלה ולא נבחן. המוצר הסופי בהחלט היה מקובל על אנשי היישוב, שבירך עליו.

האם יש התייחסות של האחראי למעקב על איכות הסביבה בחברת "דרך ארץ"?

אין לי מה להוסיף.

אני מהחברה להגנת הטבע. החברה להגנת הטבע מברכת על כל מינהור בכביש "חוצה ישראל". לגבי הקטע הזה אני לא מספיק מעורה בדברים, לגבי האספקטים הביטחוניים, כך שאני לא רוצה לנקוט עמדה בנושא.

אני העברתי לך את המסמך אתמול, בתמציתיות. במסמך הזה אין שום שינוי. אני רוצה להתמקד. הכביש התחיל במצב של כביש מוגבה. אנחנו ביקשנו חלופת מינהור, והיא נדחתה. לדעתי, הסיבה לדחייה היא כספית, גרידא, ולא סיבה תכנונית או מבצעית. כיוון שהועלו כאן היבטים צבאיים ואחרים אני מרשה לעצמי לומר שיש חולקים על כך. גם מבחינת השמירה על המרחב הפתוח שמול היישוב. לאחר מכן הצענו חלופה נוספת, שהיא חלופה משוקעת משולבת. כל אחד מהיישוב הסכים שאנחנו משקעים את הכביש ובקטעים מסוימים אנחנו יוצרים לו קירוי בשיטת cut and cover כדי להפחית את עוצמת הניתוק, במיוחד במקומות קרובים ביותר, למשל – בקרבת הגנים ובתי הספר. גם העומק של החפירה שמתבצע שם הוא עומק שאין בו בעיה טכנולוגית, ממילא. יש שם חפירה של 6 מטרים בערך, במרכז היישוב. זה אפשרי.

לאחר מכן יש הצעה נוספת, שהיא האחרונה, וטרם נדונה, של להרחיב את המעברים שונים. להרחיק אותם, הכל על מנת לצמצם ככל שניתן את התחושה הקשה של הניתוק. לוועדת הפנים של הכנסת יש את היכולת לכוון. אמנם תמו הדיונים הסטטוטוריים אבל עדיין יש דיונים אחרים. לסיכום, אני חוזר ומבקש שהוועדה תכוון לדיון תקציבי - -

אני תושב בת חפר. בישיבה האחרונה שהיינו פה בכנסת פגשנו את השר אפרים סנה הממונה על בנציון סלמן. הוא אמר לנו בזו הלשון: "אתם קורבן לחלמאות תכנונית".

השאלה היא האם הוא התייחס לכביש או ליישוב.

לכביש וליישוב.

ידעו על קיומו של הכביש לפני שתכננו את היישוב. אני ישבתי עם הוועד והמועצה האזורית והגענו להסכמות. אם יש עדין דברים פתוחים כדי לדון בהם – ניתן לעשות זאת. הבעיה היא לא התקציב - -

הבעיה היא כמו תמיד תקציבית. אם היה כסף היו בונים את המנהרה.

לא. אי אפשר, גם אם יהיה כסף, לשקע את כל כבישי המדינה. הצוותים הרי בדקו. זה לא ניתן. אנחנו ישבנו עם אנשי המקצוע. ניתחו את הדברים והגיעו למסקנות. תפקידנו עכשיו הוא למזער את הנזק, אם ניתן.

אם לא זו בכייה לדורות.

זו לא בכייה לדורות. דיברו על כניסה נוספת, רחבה – הסכמנו, בתכנון משותף אתם. יידרשו דברים. דיברו על תאורה בכביש הקיים והרחבתו. אמרנו שהכל ייעשה. הגורמים הרלבנטיים דווחו, כדי ליישם את אותו סיכום. אין לי בעיה לשבת עם יושב ראש הוועדה המקומית אם ישנם, פה ושם, דברים נוספים שצריך לטפל בהם, אך לדעתי זה לא המקום לפתוח תוכניות.

אני תושבת בת חפר, ומגדלת בה שני ילדים בני שלוש וחמש. אני לא רוצה להגיע למצב בו יקימו ועדות חקירה על כל מיני מחדלים. אני רוצה להשיג היום את המקסימום לילדיי, כדי שלא נצטער מאוחר יותר. למה נותנים לנו תסקירים לשנת 2010? אני רוצה לדעת גם מה יקרה ב- 2050. יש בבת חפר 2500 ילדים.

אנחנו השקענו את מיטב כספנו ביישוב.

ממה שהתרשמתי אין ויכוחים. כולם מודים שאנשים עשו את מלאכתם בהתאם לספר, בהתאם לעקרונות, ואפילו היום מנכ"ל משרד התחבורה מוכן לשבת עם ראש המועצה האזורית כדי לעשות שיפורים בתכנונים הקיימים. זה בסדר גמור. אנחנו מברכים על כך, ומבקשים שתשבו יחד כדי למצוא פתרונות. הנושא שהעלה חבר הכנסת אפי אושעיה הוא אחר לגמרי. הם מבקשים לעשות שינוי רדיקלי בעניין, ואני לא בטוח שזה בתחום סמכותו הפורמלית של מנכ"ל משרד התחבורה. לכן- מה אתה מציע לעשות, חבר הכנסת אפי אושעיה?

דבר אחד אני חייב להעלות, והוא ההתנהגות למופת של אנשי בת חפר. מדובר באנשים שהם מיטב החברה הישראלית. מצד מזרח מאיימים עליהם הפלשתינאים ומצד מערב – מדינת ישראל, והם מדברים כאן בנימוס.

אבל אתה גם מברך על השיפורים והתיקונים.

כן, ומה שאני מציע הוא שמשרד התחבורה, משרד האוצר ומשרד הפנים יתכנסו עם יושב ראש המועצה וגם הוועד המקומי בתוך פרק זמן, וידווחו לוועדה על הסיכומים שהגיעו אליהם.

אני סומכת את ידיי על הסיכום הזה.

זה אומר הפסקת עבודה לאלתר.

בואו לא נחליט על דברים שאנחנו לא יכולים לבצע.

יש כאן מערכת שצריך לכבד אותה. אם נעשה דברים שגם ירגיזו את מי שמופקד על מוסדות התכנון, מבחינה חוקית, וגם מופקד על ביצוע – ואין ויכוח שהדברים החוקיים נעשו, אם נאמר דבר שהוא לא בתחום סמכותנו, כמו הפסקת עבודה, זה יגרום להתנגדות אצל השר המופקד על העניין.

הרי כבר אמרנו דברים שהם בתחום סמכותנו והם לא בוצעו.

נכון, אבל אז היו לנו סנקציות כי אנו צודקים. ההצעה של חבר הכנסת אפי אושעיה אומרת שהכל בסדר, ואנחנו לא מערערים על הנושאים החוקיים שנעשו, אלא אומרים שנוצרה בעיה כתוצאה מהמצב הקיים. לכן, יש בסמכותנו לפנות לשרים, שישבו יחד. אם הם לא יעתרו לבקשתנו ולא יתכנסו לישיבה יחד – אז נוכל לבוא בטענות, ויש לנו את הסנקציות לעניין. אנחנו הולכים בדרכי נועם ובדרך זו אנו מקווים שנשיג את האפקט שאנו מעונינים להשיג.

אני מבקש שההצעה שהעלה חבר הכנסת אפי אושעיה, על דעת חברת הכנסת נחמה רונן ועל דעתי תהיה הצעת הסיכום של הוועדה: לפנות לשרים ולומר להם את זה. אני מודה לכם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:00