פרוטוקולים/ועדת הפנים/4472



13
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
22.01.2002

פרוטוקולים/ועדת הפנים/4472
ירושלים, י"א בשבט, תשס"ב
24 בינואר, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 372
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום שלישי, ט' בשבט התשס"ב (22 בינואר 2002), שעה 10:30

הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – הודעה על הפקדת תוכנית), התש"ס-2002 – ח"כים: יהודית נאות, רומן ברונפמן, ויקטור בריילובסקי, זהבה גלאון, אליעזר זנדברג, יוסף לפיד, יוסף יצחק פריצקי, דליה רבין-פילוסוף.

חברי הוועדה: היו"ר משה גפני
יהודית נאות
יובל שטייניץ

יהודה זמרת, עו"ד - הלשכה המשפטית, משרד הפנים
ג'יין אולמן, עו"ד - הלשכה המשפטית, משרד הפנים
דוד פילזר - מנהל אגף הנחיות ותקנות תכנון ובנייה, משרד הפנים
דן צפריר, עו"ד - המשרד לאיכות הסביבה
דלית דרור, עו"ד - משרד המשפטים
יהונתן גרטי - אגף התקציבים, משרד האוצר
שי יפתח - אגף התקציבים, משרד האוצר
יהודה כתב - יו"ר ועדת תכנון ובנייה, התאחדות הקבלנים
תמר רווה, עו"ד - יועצת לתכנון ובנייה, התאחדות הקבלנים, ונציגת לשכת עורכי-הדין
אלי בן-ארי, עו"ד - אדם טבע ודין
ענת מוסנקו - מתמחה, אדם טבע ודין
נעה בן-ארי, עו"ד - מרכז השלטון המקומי

מירי פרנקל-שור

יפה שפירא

שלומית כהן




הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – הודעה על הפקדת תוכנית), התש"ס-2000

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. אנחנו דנים בהצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – הודעה על הפקדת תוכנית), התש"ס-2000, הכנה לקריאה ראשונה. האם סיימנו את הדיון בחוק הזה?

מלבד נקודה מרכזית אחת שנשארה להחלטה, והוטל עלי להחליט. יש מחלוקת עקרונית בין חברת הכנסת נאות לבין משרד הפנים. כמו שכתבנו בסעיף קטן (א), העיקרון שאותו מובילה פרופסור נאות: "מוסד תכנון שהחליט על הפקדת תוכנית מתאר שאינה תוכנית מתאר ארצית או תוכנית מתאר מחוזית, יורה למגיש התוכנית להציב, למשך תקופת ההפקדה, שלט ובו הודעה על הפקדת התוכנית". ואילו משרד הפנים רוצה בדיוק ההפך, שרק במקרים מסוימים יהיה מגיש התוכנית מחויב להגיש שלט ובו הודעה על הפקדת תוכנית. יש פה מחלוקת עקרונית, ולכן מצאתי לנכון להביא את התיקון שנית לוועדה. לדעתי הוועדה חייבת להחליט בנושא הזה ולהביא את זה לאישור לקריאה ראשונה.

שלחנו הצעה בעניין זה.

קראתי אותה. מה שאתה אומר הוא, שכמעט אף פעם לא יהיה שלט.

זה בכפוף לתקנות.

האמן לי, לא תהיה תוכנית שיהיה בה שלט. אני מגישת החוק, ושוכנעתי שהחוק הזה חשוב משום שהפרסומים בעיתונות הם רק לעיניים מקצועיות. אדם מהשורה הוא לא חבר במוסד תכנוני, אבל הוא כן גר במקום מסוים. הדבר היחידי שאדם רואה זה מה נעשה בחצר של השכן שלו. לכן הרעיון לשלט הוא הרעיון להביא לידיעת הציבור שמתרחש במקום מסוים הליך תכנוני ושיידע שהוא עשוי להיפגע. מדובר בזכות של הציבור לדעת. לכן אם מצמצמים את זה, חבל על הזמן מבחינת החוק, כי המטרה היתה כן לחייב.

דיברנו על הדמיה ממוחשבת.

אם ההסתייגות שלך היא רק לגבי הדמיה על השלט, זאת אומרת שאין לך הסתייגות שצריך תמיד שלט, זה בסדר.

אנחנו ביקשנו שייאמר "הודעה על הפקדת תוכנית מתאר מקומית ומפורטת". סוכם שזה לא יהיה לא ארצית ולא מחוזית. ובהמשך: "תפורסם על חשבון מגיש התוכנית על שלט במקום בולט בתחום התוכנית במשך התקופה להגשת התנגדויות". זה הכלל. "הודעה על שלט תכלול פרטים כפי הנדרש על-פי סעיף 92 ... וכן פירוט עיקרי ההבדלים בין המצב התכנוני הקיים לבין התוכנית המופקדת. הודעה על שלט תכלול גם פרסום הדמיה ממוחשבת של התוכנית המופקדת כפי שיקבע שר הפנים". הסמכות של שר הפנים בסעיף הזה היא לגבי הדמיה ממוחשבת ולא לגבי ההודעה על השלט. בהמשך הוספנו: "בתקנות כאמור רשאי שר הפנים לקבוע סוגי תוכניות שחובת הפרסום לפי סעיף קטן זה לא תחול עליהן".

אם היית אומר שאת חובת ההדמיה שר הפנים יכול לפטור, זה היה בסדר. אני אומרת שתשימו שלט תמיד, תכתבו את ההבדלים. הוויכוח שלך היה על ההדמיה, ופתאום אמרת שאתה יכול לפטור הכל.

יש כאן טעות קולמוס, היה צריך להיות: "שחובת פרסום ההדמיה הממוחשבת לפי סעיף קטן זה לא תחול עליהם". זאת היתה הכוונה במקור.

סעיף (ג) זה הסעיף של הכיתוב על גבי שלט, שזה צריך להיות גם בערבית במקום שיש בו 10% דוברי ערבית. עם זה לא היתה בעיה.

כלומר, גם אתה התכוונת שרק השר יוכל בתקנות לקבוע סוגי תוכניות שחובת הפרסום של ההדמיה. הכוונה היא לפטור מהדמיה, ולכן אין מחלוקת.

לגבי הניסוח שהגיש עורך-דין זמרת, סיכמנו בוועדה שבמקרים מסוימים כשהשכונה כולה היא של תושבים דוברי ערבית, שהפרסום יהיה גם בעברית וגם בערבית. פסלנו שפות אחרות, משום שאנחנו מדברים על שפות רשמיות. לכן מקובל סעיף (ג) שלך.

סעיף (ד) שלי הוא סעיף (ב) בהצעת הוועדה, למעט דבר אחד. נאמר שם: "על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי מוסד התכנון שהחליט על הפקדת התוכנית, מטעמים מיוחדים שיירשמו..." זה לא שכל פעם נעלה את העניין לדיון במליאה, אלא מי שצריך לקבל את ההחלטה הוא יו"ר מוסד התכנון, שזה ראש העיר במקרים מסוימים, ובמקרים של ועדה מחוזית זה יו"ר מוסד התכנון. לכן הצעתי להחליף את "מוסד התכנון" ב"יושב-ראש מוסד התכנון".

אני רוצה להגיד שזה רק בכפוף לתקנות, הוא לא רשאי על-פי שיקול דעתו החופשי אם לא נאמר בתקנות שהוא רשאי במקרים מסוימים. לכן לא צריך לחייב אותו מטעמים מיוחדים. זה נובע מוורסיה קודמת, שבה היה שיקול דעת חופשי ליו"ר מוסד תכנון.

מה למשל התקנות שעל פיהן יו"ר מוסד תכנון יוכל לאשר?

יש למשל תקנות קיימות לגבי פטור מחובת פרסום לעניין הקלה ושימוש חורג. אז קבעו עמדה מסוימת למקרה שהתוכנית היא תוכנית רחבת היקף, למשל. יו"ר מוסד התכנון יהיה צריך לבחון האם זה מתאים לתקנות, האם זה עומד בתנאים של התקנות. לכן לא נאמר "מטעמים מיוחדים".

אני מציעה שנלך לפי (ב) שאנחנו הצענו.

"על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי יושב-ראש מוסד התכנון שהחליט על הפקדת התוכנית, מטעמים מיוחדים שיירשמו ובכפוף לתקנות שיתקין שר הפנים, לפטור מגיש תוכנית מהצגת הדמיה ממוחשבת..."

אני רוצה שבמקרים שהוא פוטר הוא ינמק, וזה ההבדל ביני לבין עו"ד זמרת.

את מציעה "מטעמים שיירשמו"?

כן, כי אני רוצה לדעת אם מדובר בקבלן פרוטקציונר.

יכול להיות שמה שאומר עו"ד זמרת כן פותר את הבעיה. את מדברת על מקרים מיוחדים, השאלה היא אם אנחנו נותנים ליו"ר מוסד התכנון, איך אנחנו נותנים לו וכיו"ב. דיברנו על כך שיו"ר מוסד התכנון הוא אדם אחראי, אבל שינמק את ההחלטה שלו. עו"ד זמרת אומר דבר יותר פשוט. הוא אומר שאין מקרים מיוחדים, אלא יש תקנות. סמכותו של יו"ר מוסד התכנון היא רק אחת: לבחון האם המקרה המדובר מתאים לתקנות שהתקין שר הפנים, שהם פטורים מהחובה הזאת, או לא. זאת אומרת, הוא בכל מקרה צריך להסביר, זאת הסמכות היחידה שיש לו – לעשות הקבלה לפי התקנות.

אם התקנות פוטרות האם יש לו זכות מוקנית מסוימת?

אין לו סמכות.

אז מה פתאום שיקול הדעת של ראש עירייה הוא מעל שר הפנים להחליט אם הוא פוטר או לא?

זה כמו שיש תקנות של פטור ממכרז, הן מאפשרות לפטור. כשפוטרים מישהו ממכרז כותבים לפי איזה סעיף פטרו.

זה בדיוק מה שאני רוצה לדעת, למי הוא אפשר ולמי לא.

נאמר "מטעמים שיירשמו".

אנחנו מסכימים לנושא השילוט. אנחנו לא רוצים שיהיה פה מחול שוטים בנושא ההדמיה, כי הנושא הזה יהיה בעייתי מבחינה משפטית, הנוסח יהיה בעייתי. אני חושב שאם אדם רואה שיש שילוט בפרויקט מסוים, הוא מורשה לפנות למוסד התכנון ולראות את התוכניות. הנושא של ניסוח הוא בעייתי, כי אז ישאלו למה נוסח שזה מקרקע חקלאית או משימוש של רוויה לצמודת קרקע וכדומה. עצם האזהרה שכתובה בשילוט היא בסדר גמור. אני חושב שצריך להוריד את עניין ההדמיה והניסוח.

אני מופיעה כאן גם מטעם לשכת עורכי הדין. הוחלט שאנחנו מאוד מפקפקים בנושא של הדמיה ממוחשבת והיכולת שלה לעמוד מבחינה משפטית. היום אדם רואה שיש שלט, הוא רואה שיש תוכנית. אגב, יש כאן גם בלבול מסוים, כי אנחנו אומרים כאן שהפרטים צריכים להיות כאמור בסעיף 92 לחוק. גם היום, לפי סעיף 92 לחוק צריך לפרט גושים, חלקות ורחובות, ואת עיקרי התוכנית המופקדת. כאן אנחנו אומרים הבדלים בין המצב התכנוני הקיים לתוכנית המוצעת. עיקרי התוכנית המופקדת זה דבר שמעתיקים, זה מסמך רשמי של התוכנית. ההבדלים זה דבר שכל אחד ממציא לעצמו, וזה לא דבר שיש לו משמעות משפטית. לכן אנחנו חושבים שצריך ללכת לפי סעיף 92, עיקרי התוכנית המופקדת, שזה באמת מסמך סטטוטורי של התוכנית.

זה לא אומר לאזרח הפשוט כלום.

זה אומר, למשל, תוספת שתי קומות, שינוי ייעוד מקרקע לקרקע וכיו"ב. אנחנו חושבים שהדמיה ממוחשבת יכולה לגרום להרבה מאוד עיוותים ולאי דיוקים משפטיים.

אין שום הדמיה שהיא אמיתית, היא מעוותת מלכתחילה.

כשאתה קונה דירה וקבלן מראה לך פרוספקט, הבניין ייראה לעולם אחרת.

בגבול המגרש של הבית שלי, לפי הדמיה ממוחשבת של חברת "אזורים", היתה צריכה להיות בריכת שחייה. אני כל יום מנסה לקפוץ אבל לא מגיעה לשם.

כוונתה של חברת הכנסת נאות היתה להקל על הציבור, שיהיה לו יותר בהיר מה יהיה שם. אבל יכול להיות שהיא תימצא מקלקלת בזה שתהיה הדמיה מטעה. ייקחו אינטרפרטציה אחת אפשרית של אותה תוכנית, יציירו אותה יפה, ולא בטוח שזה מה שיהיה.

לדעתי תמונה מבהירה יותר ממלה.

מבדיקה של הרבה תוכניות עולה, שיש לא מעט תוכניות שלהדמיה הממוחשבת אין כל-כך משמעות, ובין היתר זה אמור להיות אחד המקרים שיפטרו. לעומת זאת, יש הרבה תוכניות שבהן להדמיה יש משמעות חשובה מאוד. יש פה עניין של שיקול דעת, ובתקנות אמורים להגדיר את זה. לכן אנחנו סבורים שנכון יהיה לכתוב שיש אפשרות לפטור הצגת הדמיה ממוחשבת, בעקבות דרכי פרסום חלופיות. יש מקרים שקובעים רק קווי מתאר כלליים וציורים יבלבלו, ובמקרים אלה יהיה אפשר לפטור.

הנקודה השנייה נוגעת לעניין של ההבדלים. דבר מאוד חשוב שיהיה ושלא נמצא בחוק היום, ויכול להיות שיש אינטרס לא להציג את זה היום. כשאתה מציג מה עיקרי התוכנית, כל אדם יכול להתבלבל מזה. היום כשכתוב בתוכנית שינוי מסוים לבנייה ושינוי לפארק, יכול להיות שמשנים לפארק דונם אחד ו-200 דונם לבנייה, ולאדם שרואה את התוכנית אין מושג במה מדובר. פה תהיה חובה להגדיר, ויבהירו את זה גם בתקנות, מה הכמות המדויקת של שטחי הבנייה.

אני לא יכול להציג את כל התוכנית.

אפשר להציג את עיקרי התוכנית.

יהיה אפשר לקבוע את זה בתקנות, לא תהיה מניעה. הוא צריך לקבוע בדיוק מה השינוי מבחינת מספרים, וזה דבר שאסור להוריד אותו. לכן גם פה הנוסח בסדר.

נקודה שלישית, חסר העניין של הגבלת זמן לגבי כניסת התקנות לתוקף. גם כאן אי-אפשר להכניס את הדבר הזה לתוקף לפני שיהיו תקנות.

קיבלנו את העיקרון שהעלה עו"ד זמרת, שאנחנו צריכים לתת אפשרויות חילוץ גם מנושא ההדמיה. לכן קיבלנו את ההסתייגות של עו"ד זמרת, שאמר שמעבר לתקנות של שר הפנים גם יו"ר מוסד התכנון רשאי לפטור, לא כל הוועדה. הוא רשאי במסגרת התקנות לפטור, וההבדל בין הנוסח שאנחנו הצענו לבין הנוסח של עו"ד זמרת הוא שאצלנו צריך לנמק.

לא מפריע לי הנימוק, מפריע לי הטעמים המיוחדים.

נמחק את המלים "טעמים מיוחדים", כי הנימוק זה טעמים מיוחדים. אני מוכנה לקבל שיש פה כפילות. בעניין הדמיה אני לא מקבלת, כי מהות החוק שלי היא שצריך הדמיה.

אני מתייחסת לנוסח שמטעם הוועדה. האם יש התנגדויות לסעיף 1?

יש שתי תוכניות שנשארו, ולכן אנחנו מציעים לא לומר "תוכנית שאינה". שלחתי פעמיים הסתייגויות, וההערות חוזרות על עצמן.

יש לנו תיקון סעיף 89. סעיף 89 נובע מהצעה קודמת שלנו לאחד בין הפרסום על לוח המודעות לבין הפרסום בשלט בסעיף 1. מאחר שזה לא התקבל על-ידי הוועדה, אתם מבטלים בדרך אגב את החובה של לוחות המודעות. לא נראה לי שזאת היתה הכוונה.

זאת לא היתה הכוונה.

זה מה שעושה סעיף 1 במסגרת המוצע פה, כי המלים "כן תפורסם" יימחקו.

הוא צודק, אני בדקתי את זה. אנחנו צריכים להחליט מה הם העקרונות שעליהם אנחנו הולכים, והדברים ינוסחו אחר-כך.

את סעיף 1 אפשר למחוק.

את סעיף 1 אנחנו מוחקים.

אני עוסק בדברים האלה יום-יום ואני בבעיה שאני חייב לשתוק, כי אני לא מכיר את ההצעה הזאת. יכול להיות שגם לא הזמינו אותנו לישיבה. התאחדות הקבלנים לא הוזמנה לישיבה, נשארנו כאן מהדיון הקודם בעניין התסקיר.

לפי שכתוב כאן, הוזמנתם גם לישיבה הזאת.

התוכן של ההצעה עצמה לגבי השילוט הוא מפריע מאוד.

אני מציעה שנקיים בשבוע הבא ישיבה נוספת.

בהסכמתה של מובילת החוק אנחנו לא נצביע היום על החוק. אתם הוזמנתם לישיבה, ואני מציע שתבדקו את זה.

המגמה המסתמנת היא למחוק את סעיף 1. סעיף 2 הופך להיות סעיף 1 בחוק. אני מבין שלגבי סעיף קטן (א)(1) ו-(2) יש בעיות.

לגבי סוג התוכנית. התוכנית צריכה להיות תוכנית מקומית ותוכנית מפורטת, היא לא יכולה להיות תוכנית מחוזית. צריך לקרוא לילד בשמו.

בעיה נוספת היא שצריך להגיד שהודעה זה חובה: "הודעה על הפקדת תוכנית מתאר מקומית ומפורטת תפורסם על שלט". מוסד התכנון לא צריך להורות, החוק כבר קבע שיש חובת פרסום. אין לו כל מעמד להחליט, אין לו שיקול דעת.

בסדר.

היו עוד כמה תיקונים לניסוח שהעברתי. אנחנו מציעים שלא יהיה "יורה למגיש התוכנית להציב" אלא "תפורסם על חשבון המגיש".

בעניין סעיף קטן (2), הנושא של דוברי ערבית. האם 10% זה לא מעט מדי? המשמעות של העניין היא שכמעט בכל מקום יצטרכו לפרסם בערבית.

גם בבני-ברק?

כן, למשל. יש שם 10% דוברי ערבית.

גם היום זה כך. אנחנו מוציאים מהלמ"ס. יש נתוני מפקד הלמ"ס.

האם תוכל להראות לנו באילו מרחבי תכנון מפרסמים בערבית?

אני אביא את זה לישיבה הבאה.

יש גם הרבה יהודים שהם דוברי ערבית.

מדובר על דוברי ערבית, לא מדובר על ערבים.

הכוונה היא לדוברי ערבית בלבד.

הכוונה היא לאנשים ששפת אמם היא ערבית.

זה לקוח מתוך הוראת הפרסום. כשאנחנו מפרסמים בעיתונות יש לנו הוראה קיימת כבר היום, שבכל מקום שיש בו למעלה מ-10% דוברי ערבית אנחנו מפרסמים בערבית.

האם אתה יכול לתת לי דוגמה למרחב תכנון כזה?

למשל אזור חיפה. בחיפה יש אוכלוסייה גדולה שהיא דוברת ערבית, שם אנחנו מפרסמים בערבית, ואילו בבני-ברק אנחנו לא מפרסמים בערבית.

אני בעד לפרסם בערבית, השאלה היא על מי אנחנו מחילים את זה.

נביא לוועדה רשימה של מרחבי התכנון.

כל עיר שיש בה רוב ספרדים, כמו באר-שבע.

לא מדובר על ספרדים.

10% נראה לי פחות מדי, מכיוון שאין יישוב בארץ, להוציא את רמת אביב ג', שאין בו דוברי ערבית.

האם יש הערות לסעיף (ב)?

יש בעיה קשה עם ההדמיה.

סעיף (ב) זה פטור מהדמיה.

קיימנו בלשכת עורכי הדין דיון רציני מאוד, ומתברר שאם אנשים יגישו התנגדות על-פי ההדמיה, שבחלק גדול מהמקרים לא תהיה חופפת את התוכנית, תיגרמנה הרבה מאוד אי בהירויות מבחינה משפטית.

הבנתי בישיבה הקודמת ובישיבה הזאת, שהנושא של הדמיה הוא נושא שיכולה להיות בו תועלת עצומה יותר מכל שלט אחר ומכל דיבור, אבל יכול להיות בו נזק הכי גדול. יש מקומות שראיתי את ההדמיה לגבי מקום ציבורי, ומה שנבנה זה בדיוק הפוך. זאת אומרת, ההדמיה לפעמים נותנת תמונה מעוותת. לפעמים בגלל ההדמיה לא תגישי התנגדויות, כי תחשבי שזה בסדר. לפעמים בגלל ההדמיה תגישי המון התנגדויות ואחר-כך יתברר שזה בכלל לא לעניין וייכנסו לדיונים משפטיים שבסופם יתברר שעיכבו את הבנייה לחינם. זאת אומרת, ההדמיה זה אליה וקוץ בה. יש בה מעלה גדולה ויש בה חיסרון גדול. חברת הכנסת נאות, הרי כוונתך היא לטובה.

אני רוצה שההדמיה תעזור לאנשים שאינם מקצועיים להבין את המלים המפוצצות שמופיעות בתוכנית.

הפתרון יכול להיות, שלגבי ההדמיה נעשה סעיף מיוחד בחוק, והוא יעביר את הנושא הזה לאיש מקצוע שהוא יגיד מתי כן ומתי לא, דהיינו תקנה של שר הפנים לגבי ההדמיה.

זה מה שאמרנו.

להפוך את בררת המחדל, לא ששר הפנים יקבע מתי לא אלא ששר הפנים יקבע מתי כן.

איך יידע שר הפנים מתי זה עוזר ומתי זה לרועץ?

ההצעה מחייבת את שר הפנים להדמיה. אין מצב ששר הפנים פטור, שר הפנים חייב להתקין תקנות מתי יש הדמיה ומתי אין הדמיה. אם את רוצה, יכול להיות שצריך להביא את זה לאישור כאן, אבל לא לחייב אותו ולתת לו פטורים או לא לפטור אותו ולהטיל עליו חיובים, אלא שהוא ייקח איש מקצוע שהתפקיד שלו יהיה להגיד מתי הדמיה עוזרת ומתי הדמיה מקלקלת. כשאיש המקצוע יגיד שהדמיה עוזרת, תהיה חובה. כשאיש המקצוע יאמר שהיא מקלקלת, אסור יהיה לעשות הדמיה.

איך אתה מציג הדמיה של פרויקט של 300 דונם?

אלה המקרים שהשר פוטר. דיברנו על כך.

השאלה מיותרת, מכיוון שאני לא יודע לענות עליה.

אפשר שיהיה נוסח עוד יותר מינימליסטי: "מוסד התכנון רשאי להטיל חובת הדמיה".

לזה אני לא אסכים.

ראש העירייה יחייב קבלן אחד וקבלן אחר לא.

זה צריך להיות הגון ושווה. יש פה הבדלי גישות. המשרדים טוענים, שקודם כל פטור, ושר הפנים יוכל לחייב. חברת הכנסת נאות טוענת בדיוק הפוך: שר הפנים חייב, ויש מקומות שיפטור. לא רק שאני מנסה לעשות פה פשרה, אלא אני חושב שיש היגיון מאחורי העניין. יש הדמיה מקלקלת ויש הדמיה מועילה, ולכן צריך לקבוע שכאשר זה מקלקל זה לא יהיה ואילו כאשר זה עוזר תהיה חובה.

וכי אנחנו יודעים? זה תלוי בהדמיה הספציפית שתוכן אם היא מטעה או לא מטעה, אנחנו לא נדע מראש.

הדמיה מקלקלת רק במקרה שהיא לא נכונה.

יש ערים מסוימות שיש להן תוכנית מתאר ראשית ואחר-כך עושים תיקון. לדוגמה, בחולון עשו תיקון מספר 15 למרתפים. איך עושים הדמיה לכל חולון על מרתפים?

זה פטור. במגדלי חוף הכרמל התוכנית קבעה סעיף מסוים. היא קבעה לכאורה שבכל בניין יש 100% בנייה, אבל היא קבעה סעיף נוסף, ולכן בהדמיה קיבלת את זה בצורה של גובה מסוים. אבל היה סעיף קטן בהמשך, שקבע שוועדה מקומית רשאית להעביר אחוזי בנייה מבניין לבניין. בהדמיה ממוחשבת אמרו להם שעברו 50% והבניין גדל. כשאדם רואה הדמיה הוא לא הולך לחפש בתוכנית את כל הסעיפים, כי הטעו אותו.

אני מבקש שלישיבה הבאה יובא הנוסח ששר הפנים חייב לקבוע מקרים שבהם חייבת להיות הדמיה ומקרים שבהם לא חייבת להיות הדמיה.

שיקבע רק מתי חייבת להיות הדמיה.

השאלה היא איך זה ייעשה. נניח שיהיה שר פנים שזה לא מעניין אותו ויגיד ששום דבר לא חייב, מה נעשה אז? האם צריך להביא את זה לוועדה? איך עושים ביקורת על שר הפנים שהוא באמת מקיים את ההחלטה הזאת?

אני אחשוב על זה.

אני מבקש מהיועצת המשפטית של הוועדה ומהלשכה המשפטית של משרד הפנים שלישיבה הבאה תמצאו נוסח שיפתור את הבעיה, כך שרוח הדברים היא שיש מקרים שבהם ההדמיה תהיה חובה ויש מקרים שבהם ההדמיה לא תהיה חובה.

בכל מקרה שמהנדס העיר דורש הדמיה, האם יכול להיות שההדמיה הזאת לא תהיה תלויה?

מציגים את ההדמיה, וצר לי להגיד שמניסיוני ההדמיה שמוצגת בהשוואה לאותיות הקטנות של התוכנית היא בעייתית. כתוב למטה סעיף: "ההדמיה לא מחייבת".

לגבי התחולה של החוק יש בעיה?

בלי תקנות אין לחוק הזה משמעות. חייב להיות הסדר כמו בעניין התסקיר.

סעיף קטן (ב) אומר שיו"ר מוסד תכנון יהיה רשאי לפטור, בכפוף לתקנות שיקבע שר הפנים. כל עוד לא יהיו תקנות יו"ר מוסד תכנון לא יוכל לפטור, אבל אז תחול חובה גם במקרים אחרים.

על הסעיף הזה נדון בישיבה הבאה.

הבעיה היא לא רק הפטור, הבעיה היא כל הצורה של השלט. כל מה שכתוב בסעיף 3, בלי שיש תקנות אין לזה משמעות.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:20