פרוטוקולים/ועדת הפנים/4439



10
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
16/01/02

פרוטוקולים/ועדת הפנים/4439
ירושלים, ט' בשבט, תשס"ב
22 בינואר, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי


פרוטוקול מס' 369
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום רביעי, ג' בשבט התשס"ב (16 בינואר 2002), שעה 10:30

סגירת מפעל בטון הכרמל וצווי הריסה לבתים בדלית אל-כרמל.

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
נסים זאב
עסאם מח'ול
איוב קרא

יחזקאל לביא - משרד הפנים
ראובן רוברט - מנהל מחוז חיפה - המשרד לאיכות הסביבה
אמין זאהר - עוזר חבר-הכנסת הרב מאיר פרוש
ד"ר רמזי חלבי - ראש מועצת דלית אל-כרמל
שייח' נואף חלבי - דלית אל-כרמל
בן-ציון מורדוב -יו"ר ועדת התכנון המקומית והמחוזית
כיוף נאהוד - ועדת התכנון המקומית והמחוזית
עו"ד משה פלדמן - יועץ משפטי של ועדת התכנון המקומית
אורן צורף - מהנדס
כמאל אבו חמאד
מנסור אוסמה - מפעל בטון הכרמל
סלימן נסראלדין חלבי - מפעל בטון הכרמל
מג'יד אסעיד חלבי - מפעל בטון הכרמל
סלמן זידאן חלבי - מפעל בטון הכרמל
יוסף חדר חלבי - מפעל בטון הכרמל
תופיק חלבי
מחפוז חסן זאהר - מפעל בטון הכרמל
קאסם מסעוד נסראלדין - מפעל בטון הכרמל
ג'לאל נג'יב חלבי - מפעל בטון הכרמל
מוחמד נסראלדין חלבי - מפעל בטון הכרמל
עלי סאלח נסראלדין - מפעל בטון הכרמל
מוניק סלימאן דקסה - מפעל בטון הכרמל
חיר נסראלדין חלבי - מפעל בטון הכרמל
לביב נסראלדין חלבי - מפעל בטון הכרמל
נג'יב נסראלדין חלבי - מפעל בטון הכרמל
רפיק נסראלדין חלבי - מפעל בטון הכרמל
סאלם פאיז חלבי - מפעל בטון הכרמל
כמאל פורסן חלבי - מפעל בטון הכרמל
זהאר ראפת
מועד נסראלדין - מפעל בטון הכרמל

יפה שפירא

מזל כהן



סגירת מפעל בטון הכרמל וצווי הריסה לבתים בדלית אל-כרמל

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר-היום בקשתו של חבר-הכנסת איוב קרא לדיון על סגירת מפעל בטון הכרמל וצווי הריסה לבתים בדלית אל-כרמל.

חבר-הכנסת איוב קרא, תציג את הדברים ונשמע.

בוקר טוב לכולם. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ראש המועצה, ראש המועצה לשעבר, שייח'ים נכבדים. דלית אל-כרמל, שהוא ישוב ברובו המוחלט דרוזי, שבניו משרתים בצה"ל, עד היום מדינת ישראל לא פתרה את בעיית אזור התעשייה לדליה ולעוספייה שסמוכה אליה.

הבעיה הכואבת היא שבעצם אין ולא קמו מפעלים באזור הזה. חיילים משוחררים מחפשים עבודה בכל מקום חוץ מדלית אל-כרמל ועוספייה.

הגענו לסיטואציה כזו שישנו מפעל, היחידי אולי, שמעסיק כמה עשרות משפחות בדלית אל-כרמל, שכל צאצאיהם משרתים בצה"ל ונוטלים חלק במערכת הביטחונית.

מגיע להם גם אם הם לא משרתים בצה"ל.

הוא אומר, אם יהיה מישהו שיגיד שהם לא משרתים בצבא, הם גם משרתים בצבא.

שלא תהיה סיבה למישהו לחשוב אחרת.

כמה עובדים יש במפעל הזה?

50 משפחות כולל נלווים מתפרנסים מהמפעל הזה. יש עוד מפעל "גיבור".

כמה עובדים יש במפעל "גיבור"?

קרוב למאה עובדים.

ואז בעצם כל הנטל נופל על הסקטור הציבורי. במקום שאנחנו נהפוך את האזור הזה לפנינה של תיירות ותעשייה, המדינה לא מגבה את המקום הזה. חיילים משוחררים יוצאים מתוסכלים. עד שסוף סוף קם מפעל, לא מגבים אותו. יכול להיות שנעשו שגיאות בהעברה שלו, אבל אין לאן להעביר אותו. בגלל זה צריך לסגור את המפעל והיישוב צריך לשלם מחיר?

מה סיבת הסגירה?

המפעל היה בתוך היישוב דלית אל-כרמל. ביקשו להעביר אותו לאזור תעשייה.

למה?

מכיוון שהמפעל הוא מפעל בטון. מבחינת איכות סביבה יש בעיה. העבירו את המפעל לאדמה היחידה שישנה למשפחה שהיא אדמה גלילית. אין לנו אזור תעשייה. הוא לא יכול היה להעביר את המפעל למקום אחר. אם היה מקום אחר היו מעבירים את המפעל אליו. ואז העבירו את המפעל לאדמה גלילית. עכשיו אומרים: לא, העברת את המפעל למקום לא טוב, תסגור את המפעל ותעביר אותו לאזור תעשייה. אבל אין אזור תעשייה.

אני אומר לך חד משמעית לפני כל הנוכחים פה: לא ייסגר המפעל הזה גם אם ישלחו פצצת אטום לחסל את המקום הזה. המפעל הזה ימשיך להתקיים ולא יעזור שום דבר.

ההתנגדות היא רק מטעם איכות הסביבה או גם של תושבי המקום?

אין לנו בעיה עם התושבים, אין לנו בעיה עם אף אחד. יש לנו בעיה עם הביורוקרטיה.

אדוני ראש המועצה, למה המפעל צריך להיסגר?

המפעל נמצא תחת הליך משפטי.

מי רוצה לסגור את המפעל?

בית המשפט המחוזי באמצעות הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה.

למה הוועדה המחוזית הלכה לבית המשפט? מה מפריע לוועדה המחוזית שאנשים עובדים?

מפעל הבטון הזה נמצא באזור, בשטח גלילי שמחוץ למרחב התכנון של דלית אל-כרמל.

כמה זמן המפעל הזה קיים?

המפעל הזה קיים מספר שנים. כפי שאמר חבר-הכנסת איוב קרא, המפעל הזה הוקם שלא כדין. הוא הוקם ללא היתר, וזאת הבעיה. הוועדה המחוזית הגישה כתב אישום נגד הבעלים.

מתי?

לפני מספר שנים, וזה תהליך שעבר את בית משפט השלום, לאחר מכן ערעור בבית המשפט המחוזי, אני חושב שזה היה גם בעליון. המפעל הזה נסגר על פי צו של בית משפט.

קיימת נכונות מצד הוועדה המחוזית לתת היתר. אלא מה? צריך להכין תכנית סביבתית לשינוי תב"ע היות והקרקע היא קרקע חקלאית. יעוד הקרקע הוא חקלאי ולא תעשייה.

יש אזור תעשייה?

כן. צריך להגיש תב"ע נקודתית למפעל הבטון. ביקש ממני הממונה על המחוז להודיע שעל פי סיכום שיש לו עם ראש המועצה, יגישו את התכנית והממונה על המחוז יסייע באישור התכנית.

יש בעיה עם איכות הסביבה בעניין הזה?

התקיימו מספר דיונים. בישיבת הוועדה נתבקשו לבצע תיקונים והשלמות לתכנית. לצערנו עד עכשיו לא הגיעו התיקונים וההשלמות. אני שומע עכשיו שכבר השלימו את התכנית ומגישים אותה לוועדה פה. אני מציע שיגישו אותה לוועדה המחוזית. אנחנו התייחסנו לזה בחיוב.

מיקום הקרקע איפה עומד? הוא קרוב לאזור תעשייה כלשהו?

הוא המשכו של אזור תעשייה.

היו כבר כמה דיונים בבית המשפט וכל פעם קיבלנו דחייה כדי להכין את התכנית. תיכננו והגשנו תכניות לוועדת המשנה לתכניות בוועדה המחוזית, דנו בתכנית, אחרי חודש ימים קיבלנו תשובה שצריך לעשות השלמות. אנחנו כרגע הבאנו מתכנן והוא עשה את ההשלמות הדרושות. סיכמתי עם הממונה על המחוז שעד ה-20 לחודש נגיש את התכנית הכוללת וגם את התכנית הנקודתית של המפעל, והוא הבטיח לעזור, כפי שבנצי אמר.

נכון לעכשיו, עד ה-20 לחודש הזה, אם לא יקרה דבר בישראל, המפעל הזה אמור להיסגר, אחרת הבעלים מבזים את בית המשפט ופועלים בניגוד לצו בית המשפט.

מר צורף, אתה יכול להציג את התכנית, בבקשה?

מבחינה חוקית ישנו שטח שלמעשה הוא אזור שמיועד להייטק לא למפעל הזה. ישנו היום שטח שהוא שטח לתעשייה אבל יש תכנית אחרת למדינה, למרות שיש היום תב"ע מאושרת במקום הזה. לכן העבירו את המפעל ישירות לרעיון העתידי אבל זה לא אזור שיש בו היום תב"ע מאושרת.

אנחנו מציעים להשאיר את השכונה המתוכננת של המדינה שנמצאת למעלה, לא לנגוע בה, רק את הקליפה ללטף בשטחים בשוליים, לא לבטל את התכנית אלא יש שטחים ירוקים.

כל הצבע הסגול, אילו שטחים הם?

אלה שטחים שאנחנו מייעדים היום לתכנון לאזור תעסוקה, תעשייה. השטח המאושר היום בפועל ייעלם על ידי שכונה שפה המדינה תיכננה עם מבני תעשייה.

הגבול הדרומי הוא גבול שמסוכם עם המועצה ועם פארק הכרמל. בשטחים האלה אין היום שום חורשות, שום דבר. אפשר לראות את זה גם בתצ"א שמצורפת לתכנית. התכנית לוקחת בחשבון את הכבישים כולל התחשבות בין התכנית העתידית, שהיא עדיין לא בתוקף, שהיא מבטלת תכניות קיימות, לבין הפארק והחיבור ביניהם כדי שזה לא יפריע ויהיה משולב.

מה שטח התכנית?

סך הכל שטח התכנית 147 דונם, אבל זה כולל את השוליים של פנינת הכרמל.

פנינת הכרמל אמורה להיות מתחם תיירותי. איך משתלב תיירות עם תעשייה?

אין שום בעיה.

זה בדיוק מה ששאלו אותנו בוועדה המחוזית. יש לנו תשובה לעניין הזה. אנחנו נעשה אזור חיץ בין לבין. החזית של פנינת הכרמל וכל התכנון שלה הוא לצד השני, הצפוני יותר ולא לצד הדרומי.

אם אנשים ירצו ללכת מפנינת הכרמל לתוך פארק הכרמל ישנה דרך, כולל דרך ירוקה, כולל גשר ואנשים יוכלו להגיע לשם. יש שילוב. הכל נלקח בחשבון. השקענו בזה הרבה מאמץ, בדקנו את העניין בשטח, הסתובבנו עם כל מי שנוגע בעניין הזה והוצאנו תכנית שאני חושב שכולם יהיו מרוצים ממנה.

ברגע שזה שטח בינוי ולא שטח של מפעלים, השטחים האלה יהיו מאוד יקרים בעתיד. השאלה מבחינה עסקית היא האם לא כדאי היה להעביר את המפעל לפי התכנית העתידית? הלא לא שוללים בעצם את קיומו של המפעל, אומרים רק שהמיקום הוא לא נכון. גם מבחינה מסחרית לאותם בעלי הקרקע יותר כדאי היום שהשטח הזה יהיה שטח למפעלים ואותו מפעל בטון יעבור למקום אחר.

זה בתוך התכנית.

ולא רק זה, אלא כל השטח שמסביב למפעל של נג'יב חלבי הוא בבעלות של אנשים באותה ברנז'ה.

כל העסק נכנס לאזור התכנון.

זה המקום היחידי שאיתרנו יחד עם רשות הגנים שיכול להתאים לבתי מלאכה, כי באזור התעשייה הישן של דלית אל-כרמל, לפי התקנון, אסור למקם שם מפעלים מזהמים. כך שגם אם הייתי אומר לנג'יב חלבי: תעביר את המפעל שלך לאזור התעשייה, הוא לא היה יכול זה נוגד את התקנון.

זה עולה בקנה אחד עם התכנון העתידי?

כן.

בעצם הבקשה היא כלפי בית המשפט לעכב עד הוצאת הרישיון. אני מבין שוועדת התכנון גם המקומית וגם המחוזית בעצם היו רגישות לבקשה והולכות לפי אותה דרישה מקומית.

כן, אבל זה לוקח זמן.

בעצם זה לא עומד בסתירה. הנושא נמצא בהליך תכנוני שמקובל על ועדות התכנון, וכל הבקשה היא שבית המשפט לא יממש את צו הסגירה נכון להיום.

קודם כל צריך שהוועדה תיתן אישור חריג לארבע-חמש שנים כדי שהמפעל הזה יוכל להיות במקום, ואז לבית המשפט לא יהיו שום טענות. במקביל, התכניות ירוצו כמו שמקובל.

בנצי, האם יש אפשרות לתת אישור חריג לתקופה מסויימת?

אני לא מכיר דבר כזה בחוק.

אני חבר ועדה לבניין ערים ואני מכיר דבר כזה בחוק.

אני רוצה לומר לך, שיש אזור תעשייה שנהפך לאזור מגורים, והיו תעשיות ומפעלים שקמו ללא רשיון. נתנו אישור לשלוש שנים שימוש חריג. יש תקדימים כאלה.

אני הייתי נציג שר השיכון באותה ועדה, באותה ישיבה שבה נאלצנו להעביר את המפעל למקום שבו הוא נמצא היום בהיתר.

בישראל, עד שנת 1994 היו 3,000 בתי עסק ומפעלים ללא היתרים במגזר היהודי ואז קמה ועדת קדמון ב-1994 והמליצה, ואני אקרא רק המלצה אחת: "מבנים או שימושים שעומדים בתקנות איכות הסביבה אך מנוגדים להמלצות הוועדה לתכנון ובנייה, יקבלו היתר לשימוש חורג לשלוש שנים".

מה הבעיה כאן? הוועדה הזאת פתרה את הנושא הזה. זה קיים בהמלצות דו"ח ועדת קדמון מ-1994.

הקרקע שנבנה עליה המפעל היא קרקע חקלאית בבעלות פרטית, אפילו לא בבעלות מדינה. אם הוועדה המליצה להקים מבנה תעשייה על קרקע של המדינה, מדוע אי-אפשר להקים מפעל על הקרקע הפרטית שלו באזור שהוא היום מוכרז ובתכנון לאזור של בתי מלאכה ותעשייה?

יחזקאל, אמר פה אמין ודיברו גם חברי הכנסת, יש פה מצב שהופך אותנו, חברי ועדת הפנים, לאנשים אטומים. כולם מסכימים שמדובר במפעל חיוני, כולם מסכימים שאין פה פגיעה באיכות הסביבה. צריך לעשות תיקונים ויעשו את התיקונים האלה. כולם מסכימים עם העובדה שהכל נמצא בהליך תכנוני. אף אחד לא מתעצל. הולכים לעשות את כל הדברים שחייבים לעשות על פי החוק. הבעיה שניצבת בפנינו זו האבטלה שתהיה בדלית אל-כרמל. אתה יודע שלא חרבה ירושלים אלא בגלל שהעמידו דבריהם על שורת הדין. יש לפעמים שצריך לנהוג לפנים משורת הדין.

יש פה הליך שאפשר לעשות אותו ולתת אישור חריג לתקופה מסויימת. יש מציאות כזאת אם זה לא פוגע באיכות הסביבה ואם התושבים לא מתנגדים. יש אפשרות לתת אישור חריג. אני לא אומר לשלוש שנים, אבל לפרק זמן שאנחנו נחליט עליו כאן, ובמשך הזמן הזה יתחייבו גם הרשות המקומית, גם ועדת התכנון, גם בעל המפעל וגם המתכננים לעשות את כל הפעולות הנדרשות. משרד הפנים יכול להסכים לזה?

משרד הפנים יכול להסכים למה שבית המשפט יורה לו. יש כאן בעיה משפטית אמיתית.

אדם מגיע לבית המשפט כדי לפתור את הבעיה.

אני לא יכול היום לבטל פסק דין של בית המשפט.

בית המשפט גם רוצה לפתור את הבעיה ואתה יכול לעזור לו לפתור את הבעיה.

מי פנה לבית המשפט?

הוועדה המחוזית, על פי דין.

לפי הנתונים שנאספו סביב השולחן הזה כרגע, יש תמונה ברורה, שכולם מסכימים ויש אופציה. השאלה היא אם אתם מתעקשים ללכת עד הסוף?

אני ניסיתי להציב קודם כל את הבעייתיות של הנושא, ואני חייב לומר את הדברים האלה גם לצורך הפרוטוקול. דבר שני, הנושא הזה כבר היה בישיבה של הוועדה הזאת וכבר אז דובר על ההשלמות שעד היום הזה לא הוגשו. ברגע שיוגשו ההשלמות, אני מניח שהוועדה המחוזית תסיים במהירות את עבודתה.

אני יכול להציע פה רעיון שאין לי לגביו שום תימוכין מבחינה משפטית. חבר-הכנסת איוב קרא ירים טלפון מחר בבוקר לממונה על המחוז, יישב אתו יחד עם ראש המועצה וביחד יסכמו את הדברים. לדעתי יש להם אפשרות לסכם את הדברים ביחד.

ושהמפעל לא ייסגר?

נראה מה יסוכם שם.

בית המשפט, בישיבה האחרונה שהייתי בה עם בעל המפעל ונציג הממונה על המחוז, שאל: מה עמדת משרד הפנים בעניין? התשובה של היועץ המשפטי היתה: אין עמדה למשרד הפנים, וזה לא טוב. לכן אני מבקש שלמשרד הפנים תהיה עמדה לפי רוח הדברים כאן, לתת פרק זמן לתכנון.

בחודש דצמבר 2001 נתבקשנו לעשות את ההשלמות ולמחרת הזמנו את המתכנן והתחלנו לעשות אותם.

כמה זמן יקחו ההשלמות?

אנחנו מקווים שתוך שבוע וחצי-שבועיים נכין את ההשלמות. תלוי אם הוועדה תקבל את זה. יכול להיות שיהיו לה דרישות כאלה או אחרות.

מבחינתכם טכנית, העבודה המקצועית יכולה להיעשות במשך שבוע וחצי-שבועיים.

חודשיים. זה לוקח זמן. יש עוד דברים שצריך לגמור אותם.

התכנית הזאת עדיין לא נלווית עם כל מהנדסי הכבישים. אם ידרשו בוועדה מהנדסי כבישים, זה יקח את הזמן שלו.

אני מבקש לתת ליגליזציה למפעל הזה במסגרת התכניות שיוגשו ולתת לנו אפשרות לשימוש חורג עד לגמר כל הליכי התכנון.

אני הייתי יושב-ראש מועצת דלית אל-כרמל 16 שנה. עשיתי הכל אבל לא יכולתי להגיע לתכנית מתאר. הגשנו תכניות לוועדה המחוזית והוועדה המחוזית לא אישרה אותן. זו היתה המדיניות. אם המדיניות השתנתה, יש תכנית מתאר. אם לא השתנתה המדיניות אין תכנית מתאר.

תודה רבה, השייח' חלבי.

אני מבקש לסכם את הדיון. מדובר על הצעתו של חבר-הכנסת איוב קרא. מתברר מהדיונים בוועדה שבמצב האבטלה הקשה שאנחנו חווים בכלל המדינה ובדלית אל-כרמל בפרט, המציאות הזאת של סגירת מפעל שקיים כבר כמה שנים בדלית אל-כרמל, תגרום לנזק בל יתואר למצב התעסוקה ביישוב.

מדובר על מפעל בטון שנמצא אמנם על קרקע חקלאית אבל היא קרקע פרטית של בעל המפעל. כל הרשויות, נציגי משרד הפנים, איכות הסביבה, ראש המועצה והתושבים מבקשים שהמפעל ימשיך לעבוד ולא ייסגר, אחרת ייגרם נזק קשה מאוד כאשר יש לעניין הזה פתרונות.

דבר ראשון, אנחנו מבקשים ממשרד הפנים ומהוועדה המחוזית לתת אישור חריג למשך שנה.

אנחנו דורשים מהמתכנן ומבעל המפעל להביא תוך חודשיים את התכניות.

במדינת ישראל כמעט לא קרה שתכניות קיבלו תוקף לשנה, לפחות שנתיים.

אנחנו יכולים לקבל החלטה גם על עשר שנים.

צריכים להיות ריאליים.

הכל צריך להיות ריאלי. בעורפנו נושף בית המשפט שיבוא עם החלטה דרקונית. הוא יגיד: אם הוועדה הזאת מחליטה על שלוש שנים, היא רוצה לצפצף על הכל. זה בלתי אפשרי. אני רוצה שכשתבואו עם ההחלטה של ועדת הפנים לבית המשפט, תהיה לה משמעות שונה. שנה זה דבר הגיוני. אנחנו מקווים שבעוד שנה הכל ייגמר.

לכן אנחנו מבקשים שיינתן אישור חריג למשך שנה. אנחנו דורשים שתוך חודשיים ייעשו כל ההשלמות, התיקונים והתכניות שאמורים להיעשות ולהעבירם לוועדה המחוזית.

אנחנו מבקשים מבית המשפט לפנים משורת הדין, היות ומדובר בנושא ציבורי ממדרגה ראשונה, מדובר על הסכמה כוללת של כל המעורבים בעניין גם להגיש את התכניות, גם להשלים את מה שנדרש להשלמה, לדחות את ביצוע צו הסגירה על מנת שעובדי דלית אל-כרמל יוכלו לפרנס את משפחותיהם. במידה ומישהו מהצדדים לא יעמוד בתנאים שקבעה ועדת הפנים בנושא ההשלמות, התיקונים והתכניות שצריך לבצע או הוועדה המחוזית משום מה לא תתכנס, תשוב ועדת הפנים לדון בעניין הזה. בינתיים אנחנו מבקשים לאפשר את המשך העבודה של המפעל עד לביצוע הדברים שאותם מנינו.

תודה רבה, ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:15