פרוטוקולים/ועדת הפנים/4403



5
ועדת הפנים
14.01.2002

פרוטוקולים/ועדת הפנים/4403
ירושלים, ד' בשבט, תשס"ב
17 בינואר, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 364
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
מיום שני, א' בשבט התשס"ב ( 14 בינואר 2002 ), שעה: 9:30

הצעת חוק הדרכונים ( תיקון מס' 5 ), התשס"ב-2001 ( 3056),
הצעת חוק ממשלתית-הכנה לקריאה שנייה ושלישית.

חברי הוועדה: משה גפני - היו"ר

עו"ד ג'יין אולמן - הלשכה המשפטית, משרד הפנים
עו"ד נעמה אלבה - הלשכה המשפטית, משרד הפנים
עו"ד מלכה קוגן - הלשכה המשפטית, משרד הפנים

עו"ד אביטל שטרנברג - משרד המשפטים

מתי הכהן - מנהל המחלקה הקונסולרית, משרד החוץ

עו"ד מלכה לבנטל - הלשכה המשפטית, משרד העלייה והקליטה

מירי פרנקל שור

יפה שפירא

אושרה עצידה











הצעת חוק הדרכונים ( תיקון מס' 5 ), התשס"ב-2001 ( 3056),
הצעת חוק ממשלתית- הכנה לקריאה שנייה ושלישית.

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר היום הצעת חוק הדרכונים
( תיקון מס' 5 ), התשס"ב-2001, הצעת חוק שמוגשת מטעם הממשלה. עו"ד קוגן, תציג לנו את הצעת החוק. בבקשה.

זו הצעת חוק שמשרד הפנים יזם אותה וכמובן שהיא הצעת חוק ממשלתית בהסכמה של כל הממשלה.

בהצעת החוק ישנם שני נושאים. הנושא האחד בא על מנת להסיר ספק, חובת השימוש בדרכון הישראלי לאזרחי ישראל. החובה הזו קיימת גם היום אלא שלפעמים קשה להסביר אותה לאנשים. היא נובעת משילוב של שתי הוראות חקיקה. יש הוראות שמדברות על הכניסה ועל היציאה. בחוק הכניסה לישראל ובתקנות שעות חירום יציאה לחו"ל מופיעה החובה בזמן הכניסה ובזמן היציאה להציג מסמך נסיעה תקף. מסמך נסיעה הוא או דרכון או תעודת מעבר. אלו ההוראות הכלליות. בחוק האזרחות בסעיף 14ב מופיעה ההוראה שאדם שהוא אזרח ישראלי ונושא באזרחות נוספת, לעניין חוקי ישראל יראו אותו כאזרח ישראלי בלבד. מהשילוב של שתי ההוראות האלו בדבר הכניסה והיציאה ובדבר האזרחות נובע שאזרח ישראלי בזמן הכניסה או בזמן היציאה צריך להציג דרכון ישראלי. השילוב הזה הוא מורכב ותמיד אנשים שואלים שאלות לגבי זה ומערערים על זה וצריך תמיד להסביר אותו. ולכן הוחלט לכתוב את זה בצורה מפורשת וברורה שלא יצטרכו להזדקק לשילוב של שתי הוראות שלפעמים קשה להסביר אותו לאנשים.

למה קשה להסביר אותו?

אנשים לא מבינים בדיוק מה קורה לגבי זה, הם לא בקיאים בעניין וקמו על זה עוררין מפעם לפעם. לבסוף הוחלט להבהיר את הדברים על מנת להסיר ספק.

מה הסיבה שהם לא רוצים להציג דרכון בכניסה או ביציאה?

מדובר בעיקר על כאלו שיש להם דרכונים זרים והם לא תמיד משתמשים בדרכון הישראלי.

במקרים מסוימים כאשר אנשים לא מציגים דרכון ישראלי זה עלול לשמש להתחמקות מכל מיני דברים וזהו החשש. למשל, צו עיכוב יציאה מהארץ. הרבה יותר קל לעקוב אחריו על פי הזהות הישראלית של האדם. לעומת זאת, כאשר הוא יוצא עם דרכון זר הרבה פעמים לא מצליחים לעקוב אחרי זה. לפעמים, האיות של השם הוא שונה. יותר קל להתחמק ממילוי כל מיני חובות בדרכון הזר, כאשר העיכוב היציאה מופיע על פי הפרטים של הדרכון הישראלי. ולכן, הוחלט לכתוב את זה בצורה מפורשת, למנוע כל ספק, ולקבוע שאזרח ישראלי יציג בעת כניסתו
לישראל ובעת יציאתו ממנה, לפני קצין ביקורת הגבולות, דרכון ישראלי או תעודת מעבר ישראלית.

מדובר רק על מי שיש לו אזרחות כפולה.

כאשר אין לו אזרחות כפולה, אין לו מסמך נסיעה אחר. הוא חייב להשתמש בדרכון הישראלי.

כלומר, זה לא חל על אזרח זר.

אם אין לו דרכון ישראלי אז זה לא חל עליו בכלל. מדובר רק על אזרחי ישראל.

מדובר בחוק רק על אזרחי ישראל שהם בעלי אזרחות כפולה.

כן, כי אם אין להם אזרחות אחרת אין להם מסמך נסיעה אחר.

מלכה, תקראי לנו בבקשה את הצעת החוק.

"אזרח ישראלי יציג בעת כניסתו לישראל ובעת יציאתו ממנה, לפני קצין ביקורת הגבולות, דרכון ישראלי או תעודת מעבר ישראלית; השר רשאי בנסיבות מיוחדות, לאשר כניסה ויציאה של אזרח ישראלי על סמך הצגת דרכון או תעודת מעבר אחרים".

הנושא השני בהצעת החוק הוא הארכת תוקפם של מסמכי נסיעה, גם דרכון וגם תעודת מעבר. היום דרכון ניתן לתקופה של חמש שנים ואפשר להאריך לעוד חמש שנים נוספות. ההצעה היא שניתן יהיה לתת מראש את הדרכון לעשר שנים. " (א) תקופת תוקפו של דרכון היא עשר שנים מיום שניתן, ואולם אזרח ישראלי שלא השתקע בישראל רשאי השר להעניק לו דרכון לתקופה הקצרה מעשר שנים או תעודת מעבר; השר רשאי להורות על הנפקת דרכון מסוים או סוג מסוים של דרכונים, לתקופה קצרה מעשר שנים. (ב) קבע השר לדרכון תקופה קצרה מעשר שנים, רשאי הוא להאריכה לתקופות נוספות, ובלבד שסך כל תקופות תוקפו של הדרכון לא יעלה על עשר שנים מיום שניתן."

לעניין אזרח שלא השתקע בישראל, כפי שמופיע בדברי ההסבר, ישנה החלטת ממשלה שהיא עוד משנת 1964 שלא מעניקים דרכון לעולים בשנה הראשונה, אלא תעודת מעבר. הסיבה לזה, ויותר היום מאשר אז, שאנשים שבאו לישראל מקבלים את מעמד העולה על סמך הצהרה של רצון להשתקע. הם לא יודעים מה יהיה ההמשך. אם הייתה ניתנת להם אזרחות ישראלית הם מיידית היו מקבלים דרכון והולכים להשתקע במדינה אחרת. מה הייתה התקלה שנבעה מזה? יש למדינת ישראל הסכמי פטור מאשרות עם די הרבה מדינות וההסכמים האלה ניתנים על סמך ההנחה שאזרח ישראלי בעל דרכון ישראלי בא לביקור והוא חוזר. הוא לא בא להשתקע. זו ההנחה שמונחת בבסיס אמנות הפטור האלו. התברר שעולים שבאו וקיבלו דרכון נסעו להשתקע במדינות אחרות. קמה צעקה, במשרד החוץ הצטברו תלונות על כך, וכבר בשנת 1964 הוחלט בהחלטת ממשלה שבשנה ראשונה עולה יקבל תעודת מעבר, אלא אם כן הוא נוסע ויוצא מטעם המדינה, ורק לאחר השנה כשהתברר בכל אופן שישנה ראשית השתקעות הוא יקבל דרכון. החלטת הממשלה הזו נוהגת כבר משנת 1964. היא הועמדה פעמיים במבחן בבג"ץ ובג"ץ אישר את זה. הוא אמר שלא ייתכן שבגלל הניצול לרעה של הסכמי הפטור ובמקום שעולים ישתקעו במדינת ישראל הם ישתקעו במדינות אחרות, ייפגעו בכלל אזרחי ישראל כי תיאסר הכניסה שלהם. ולכן, בשנה הראשונה נותנים תעודת מעבר.

מה קורה אם במשך השנה הזו מתברר שהעולה עדיין לא השתקע? הוא ממשיך לקבל תעודת מעבר שנה נוספת.

תעודת מעבר.

על מה מדבר הסעיף האחרון?

הסעיף האחרון מדבר על הארכת תוקפה של תעודת מעבר. תעודת מעבר ניתנת היום לשנה ואפשר להאריך אותה לשנה נוספת.

האם זה מתייחס לעולה חדש?

זה לא עולה חדש. רוב העולים החדשים אם הם ישבו שנה הם מקבלים דרכון.

למי מיועדת תעודת המעבר הזו?

חלק גדול של תעודות המעבר ניתן או לזרים שמסיבה כלשהי איבדו את דרכונם והם לא יכולים לקבל דרכון אחר, או לתושבי קבע. תושבי קבע שאינם אזרחים אינם זכאים לדרכון, אבל הם מקבלים תעודת מעבר. זה חל בעיקר על תושבי הקבע.

ההצעה היא שתעודת המעבר תהיה היום מראש לשנתיים וניתן יהיה להאריכה עד חמש שנים. זה מונע את הצורך ללכת ולקבל תעודות חדשות או להאריך אותן לאחר שנה.

האם יש הערות להצעת החוק הזו?

לי אין הערות.

למשרד המשפטים אין הערות. מר כהן נציג משרד החוץ, האם יש לכם הערות?

מקבל.

לכמה אנשים בארץ יש תעודת מעבר?

בדברי ההסבר כתוב שמידי שנה ניתנות כ-20,000 אלף או 30,000 תעודות מעבר, כאשר רובם תושבי קבע.

כמה עולים חדשים לא מקבלים דרכונים בסופו של דבר? כמה מהם לא משתקעים?

אני לא יודעת כמה לא משתקעים. הרוב משתקע.

אנחנו פה ושם טיפלנו בבקשות.

זה דווקא יפה שאתם עושים עבודה קלה כזו ומהר והכל בסדר, אבל אולי תתחילו גם לטפל בחוק השבות. יש עוד כמה חוקים שצריך לטפל בהם.

אני מסכים להצעת החוק הזו, אנחנו נעלה אותו למליאה, אני מאשר אותו לקריאה שנייה ושלישית.

תודה רבה, הישיבה נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 10:00.