פרוטוקולים/ועדת הפנים/4389
6
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
09/01/02
פרוטוקולים/ועדת הפנים/4389
ירושלים, ד' בשבט, תשס"ב
17 בינואר, 2002
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 363
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום רביעי, כ"ה בטבת התשס"ב (9 בינואר 2002), שעה 10:50
ישיבת ועדה של הכנסת ה-15 מתאריך 09/01/2002
צו החומרים (אגרת היתר רעלים)(תיקון),התשס"ב-2001
פרוטוקול
סדר-היום
צו החומרים המסוכנים (אגרת היתר רעלים) (תיקון), התשס"ב-2001.
מוזמנים
¶
רובי גלעד - מנהל מרכז מידע – המשרד לאיכות הסביבה
ד"ר מיקי הרן - סמנכ"לית בכירה לתעשיות -
המשרד לאיכות הסביבה
גילי צימנד - סגן ראש אגף חומרים מסוכנים - המשרד לאיכות הסביבה
רחל אדם - המשרד לאיכות הסביבה
שרון קרני - המשרד לאיכות הסביבה
עו"ד אילנה מישר - לשכה משפטית – משרד הבריאות
עו"ד עופר שרון - משרד האוצר
דבורה סיילס - אדם טבע ודין
עו"ד אריה נייגר - התאחדות התעשיינים
לימור לסטיגזון - מהנדסת איכות סביבה – התאחדות התעשיינים
היו"ר משה גפני
¶
אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר-היום: צו החומרים המסוכנים (אגרת היתר רעלים) (תיקון), התשס"ב-2001.
גב' גילי צימנד, בבקשה.
גילי צימנד
¶
הצו הזה בא לתקן צו בנושא אגרת היתר רעלים. בצו הקודם נדרשו לשלם אגרה בסך 219 שקל, אגרה שהתעדכנה אחת לכמה זמן, וזה התייחס למצב שהיתר הרעלים ניתן אחת לשנה לכל המפעלים בארץ. עם כל חידוש היה צריך לשלם את האגרה הזו, סכום סמלי לכל חידוש.
במהלך שלוש השנים האחרונות עשינו שינו וחילקנו את המפעלים לשלוש קבוצות. אנחנו לא מחדשים היתר אחת לשנה אלא אחת לשנה, שנתיים או שלוש, לפי טבלה שיש לנו, שהשיקולים להכללת המפעלים בהם הם שיקולים של סיכון מהמפעל, כמות החומרים בו, רמת התחזוקה שבו, סיכון החומרים וכל מה שכלול. כך מחולקים מפעלי A שהם המסוכנים ביותר. הם מקבלים היתר אחת לשנה. מפעלי B הם פחות בעייתיים. הם מקבלים היתר לשנתיים. מפעלי C שהם הכי פחות בעייתיים, הם מקבלים היתר לשלוש שנים.
גילי צימנד
¶
לצערנו זה התעכב. עכשיו סוף סוף אנחנו מכניסים תיקון גם באגרה, שלא תהיה אגרה אחת אחידה לכולם אלא האגרה תהיה למפעלי A סכום מסוים, למפעלי B סכום אחר ולמפעלי C סכום אחר וכך אנחנו מביאים לידי ביטוי בעצם שינוי שכבר עובד בפועל ומוסכם בפועל על ידי המפעלים שלוש שנים הם חיים עם הסיווג החדש. בודדים העירו על הסיווג אליו הם שייכים ואנחנו עשינו שינויים. הסיווג התקבל ואנחנו פשוט מתאימים את האגרה לסיווג החדש, שיהיה הבדל בין מפעלי A, B ו-C.
גילי צימנד
¶
אגרת הבדיקה אנחנו מבטלים לחלוטין. לא גבינו אותה בעצם בפועל. אנחנו מבטלים אותה כי סכום האגרה הועלה באופן משמעותי. אם האגרה היא כל כך גבוהה, אין צורך עוד לגבות אגרות בדיקה. בדיקות אנחנו עושים לפי הצורך.
אריה נייגר
¶
החישוב הכלכלי של המשרד לאיכות הסביבה מקובל עלינו. אבל התשובה לשאלה כמה מפעל משלם היא לא מדוייקת. מפעלים משלמים עבור ביקורת חומרים מסוכנים מיליוני שקלים בשנה. מפעל אחד משלם 200 אלף שקל משום שהביקורת בשטח נעשית על ידי הרשויות המקומיות והיחידות הסביבתיות. חשוב שהוועדה תדע שזו הבעיה הגדולה שלנו ולא האגרה הזאת שהיא אגרה קטנה. לו הדברים היו תלויים בנו, היינו רוצים שהמשרד לאיכות הסביבה ינהל את כל הבקרה גם אם יכפיל את האגרה. זה יותר מקצועי ויותר נכון.
אבל לא זה מה שרציתי להגיד. ההסתייגות שלנו מתייחסת לדבר אחר. אדוני קיבל פה תיאור של הפרקטיקה. אבל אני חושב שהגיע הזמן לעבור מתורה שבעל-פה לתורה שבכתב. אם יקרא אדוני את הצו, אם אני פותח מפעל, אני לא יודע לאיזו קטגוריה אני נכנס. יש חוזר מנכ"ל. דרך אגב, החוק אומר שאת הסיווג יקבע השר. זה חייב להיות מפורסם. אנחנו היינו רוצים שהקריטריונים האלה יהיו מפורסמים, שכל אחד ידע אותם מראש ואז אפשר להתווכח אם זה בסדר או לא בסדר. דבר שני, ברגע שקובעים את זה בצווים ותקנות, צריך גם להיכנס מנגנון. אני לא חולק על המקצועיות של המשרד לאיכות הסביבה, אני יודע שבפרקטיקה זה נעשה.
אריה נייגר
¶
תסתכלי בסעיף 3 בהצעה החדשה. יש אגרה של 500 שקל, יש 4,000 וכו'. יש לי מפעל חדש, איך אני יכול לדעת כמה אני צריך לשלם?
אנחנו מבקשים שהקריטריונים לסיווג מפעלים ייקבעו - - -
גילי צימנד
¶
הוא צודק במאה אחוזים. אנחנו כותבים תקנות לסיווג מפעלים. התנאי של האוצר לשינוי האגרות היה שיוחל בכתיבת תקנות לסיווג המפעלים. התחלנו בכתיבה. אנחנו חושבים שהתהליך לא יהיה מסובך מכיוון שבפועל הסיווג עובד שלוש שנים ואין לנו תלונות.
מיקי הרן
¶
אנחנו נתקלים בזה הרבה פעמים. היות שהתקנות אורכות שנה, שנתיים, שלוש, יש לנו את הכלי שנקרא חוזר מנכ"ל. יש לנו אתר באינטרנט שבו הכל מופיע כבר. זאת אומרת, אין בעיה להשיג את האינפורמציה, היא עדיין לא חוקית.
מיקי הרן
¶
ברגע שזה תקנה, זה לוקח זמן ליועצים המשפטיים שלנו ושל משרד המשפטים. פתאום מישהו נזכר שכתוב שם משהו שלא מוצא חן בעיניו וכו'.
גילי צימנד
¶
זה מפורסם בחוזר מנכ"ל וכבר שלוש שנים כל המפעלים בארץ חיים לפי זה וקיבלו בברכה את זה שעשינו דיפרנסיאציה ולא דין בריכת שחייה קטנה כדין מפעל מכתשים.
היו"ר משה גפני
¶
יש פה בעיה עניינית. אני מבקש לאשר את הצו לחצי שנה. יש פה דברים שאף אחד לא דן עליהם. באופן עקרוני אתם המשרד המקצועי שעוסק בעניין הזה, אבל צריך אישור ציבורי.
היו"ר משה גפני
¶
אני לא מטיל ספק בעניין הזה. אני גם סומך עליכם, אבל ברגע שאנחנו מאשרים דבר כזה אד-הוק ואת האגרות לפי הסיווגים האלה, כאשר הנושא הזה לא נדון בשום מקום. אתם מגיעים לפה הרבה פעמים עם החלטות של ועדות מקצועיות שעסקו בעניין הזה ויש היבטים ציבוריים שמשנים או מאשרים כמות שהם.
מרים פרנקל-שור
¶
למה אי-אפשר תוך שבועיים לארגן את הקריטריונים כדי שיהיה לפחות איזשהו הסדר ראשוני ולהכניס אותם לתקנות האלה? תקנות מסודרות יהיו בעוד חצי שנה, אבל לפחות שיהיו הסדרים ראשוניים לא מפורטים לתקנות האלה.
מרים פרנקל-שור
¶
היום הנושאים של קריטריונים ואמות המידה הם נושאים לא פשוטים. כל עוד האגרה היתה 219 שקלים אז אמרו: בסדר. עכשיו האגרות הן אלפי שקלים.
גילי צימנד
¶
המציאות מוכיחה. שלוש שנים זה עובד על פי הקריטריונים האלה. זה שקוף לגמרי. כולם יודעים אותם.
היו"ר משה גפני
¶
אני מאשר את הצו לחצי שנה. אני מבקש שתוך חצי שנה נראה התקדמות עם נושא הקריטריונים. עד אז בתוך התקופה הזאת, אני מבקש למצוא כל דרך לפרסם את הקריטריונים הקיימים שעדיין לא אושרו בשום ועדה. אם תביאו תקנות לאישור הוועדה, נבטל את ההגבלה של חצי שנה.
לימור לסטיגזון
¶
היות שאנחנו נשארים חצי שנה בלי קריטריונים, אם תהיה אפשרות לפחות לבעל מפעל לערער באיזושהי מסגרת על סיווג שהמשרד קבע.
היו"ר משה גפני
¶
אם יהיה מקרה של מפעל שביקש לערער ולא איפשרו לו לערער או לא דנו בערעור שלו, תגידי לי.
היו"ר משה גפני
¶
הכוונה שלי היתה שצריך להתקדם בעניין הזה במהירות יותר גדולה ממה שנעשה עד היום. אם אני אראה שנעשתה עבודה והעניין לא הוזנח - בסדר.
תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:15.