פרוטוקולים/ועדת הפנים/4402



12
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
09/01/02

פרוטוקולים/ועדת הפנים/4402
ירושלים, ד' בשבט, תשס"ב
17 בינואר, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי



פרוטוקול מס' 362
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום רביעי, כ"ה בטבת התשס"ב (9 בינואר 2002), שעה 10:00

תקנות החומרים המסוכנים (הודעה על אירוע חומרים מסוכנים), התשס"ב-2001.

חברי הוועדה: היו"ר משה גפני

רובי גלעד - מנהל מרכז מידע- המשרד לאיכות הסביבה
עו"ד איילת רוזן - מבקרת פנים – המשרד לאיכות הסביבה
ד"ר מיקי הרן - סמנכ"לית בכירה לתעשיות –
המשרד לאיכות הסביבה
גילי צימנד - סגן ראש אגף חומרים מסוכנים -
המשרד לאיכות הסביבה
רחל אדם - המשרד לאיכות הסביבה
שרון קרני - המשרד לאיכות הסביבה
משה לויטה - ממונה על הקרינה – משרד הבריאות
עו"ד אילנה מישר - לשכה משפטית – משרד הבריאות
פיטר מגנוס - ממונה ראשי על העבודה -
משרד העבודה והרווחה
יוסי דנקונה - משרד המסחר והתעשייה
ליליאנה סבן - משרד המסחר והתעשייה
אבישי מיכאלי - מנהל אגף חומרים מסוכנים- משרד התחבורה
פקד קובי מימון - קצין חומרים מסוכנים- המשרד לביטחון פנים
עו"ד נעמה אלבה - לשכה משפטית – משרד הפנים
עו"ד דבי סולו - לשכה משפטית – משרד הפנים
סנדרה מוסקוביץ - נציבות כבאות – משרד הפנים
ג'ין אולמן - משרד הפנים
אל"מ עוזי בוכבינדר - ראש מחלקת מיגון, פיקוד העורף -
משרד הביטחון
רס"ן דורון בן-ברק - יועץ משפטי של פיקוד העורף – משרד הביטחון
יוסי אלברייך - משרד הביטחון
יהודה גולן - משרד הביטחון
דבורה סיילס - אדם טבע ודין
לימור לסטיגזון - מהנדסת איכות סביבה–התאחדות התעשיינים עו"ד אריה נייגר - התאחדות התעשיינים

מרים פרנקל-שור

יפה שפירא

מזל כהן




תקנות החומרים המסוכנים (הודעה על אירוע חומרים מסוכנים), התשס"ב-2001

אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר-היום: תקנות החומרים המסוכנים (הודעה על אירוע חומרים מסוכנים), התשס"ב-2001.

ד"ר מיקי הרן, בבקשה.

אלה תקנות שמשנת 1996 אנחנו מנסים להעביר אותן. המטרה המרכזית של התקנות היא הודעה במקרה שיש אירוע של חומרים מסוכנים. כאשר יש תקרית במפעל או תקרית בשינוע – אתם בוודאי זוכרים את ההתהפכות של המיכלית שסגרה את חצי המדינה, ויש לנו אירועים במפעלים גדולים וקטנים שמדווחים עליהם ושלא מדווחים עליהם – אנחנו רוצים להסדיר את הנושא של הדיווח למרכז המידע שלנו. אנחנו רוצים שכאשר מתרחש אירוע, יהיה דיווח מיידי למרכז המידע שלנו שהוא פתוח 24 שעות, הוא מחובר בביפרים לכל הגורמים הממשלתיים, לכל גורמי ההצלה האחרים. יש לו אפשרות דיווח און ליין להרבה גופים בו זמנית והוא גם יודע להפעיל את אנשי המקצוע שלנו שהם עושים הערכת סיכונים, שהם עושים את הגילוי והזיהוי בשטח. לכן חשוב לנו שנדע מיד כדי שנוכל מיד להזעיק את האנשים שלנו שיוכלו להגיע לשטח, לעשות גילוי וזיהוי של החומר המסוכן ולתת ייעוץ. זה קורה כך בשטח אבל זה לא מוסדר בתקנות.

בדיונים שהיו אצלכם, האם היה ויכוח למי להודיע?

היו הרבה ויכוחים. זו תוצאה של פשרה.

מה הוויכוח?

יש פה שני ויכוחים מרכזיים. אחד, ביקשנו שיודיע לנו ולמשטרה, משום שלנו יש את האפשרות להודיע הלאה לכולם. אנחנו מוכנים גם להתחייב בתקנות פנימיות מולם שנודיע להם וכו'. אבל כאן, כפי שאתה רואה, כתובים חמישה גופים. זאת אומרת, התהפכה המשאית, האיש בשטח צריך להרים טלפון לחמישה גופים שונים. אני רואה בזה טעם לפגם, אבל אני מוכנה לקבל את זה אם לא תהיה פשרה.

חמישה גופים זה המשרד לאיכות הסביבה, משטרת ישראל, הרשות המקומית, מד"א ושירותי כבאות. הרופא לא צריך להודיע למד"א ולרשות מקומית?

קודם כל בעניין נפגעים, סביר להניח שכן. אני מקבלת את זה, אני לא מתווכחת על זה. אני רק מסבה את תשומת לבך לעובדה שזה קצת כבד מדי. זה טוב יותר מכלום אבל זה המצב.

כשיש אירוע במפעל, בעיקר מפעל קטן, אם זה לפי חוק רישוי עסקים זה סיפור אחר. יש היום שיטות להודיע בו זמנית לכמה גופים. אבל לא לכל אחד יש את הכלי הזה. לכן בתקנה גורפת זו בעיה מסויימת. אנחנו מצידנו, למשל לפיקוד העורף אנחנו מודיעים בכל מקרה.

למה שזה לא יופיע בתקנות?

זו תוצאה של פשרה.

מי מתנגד לפשרה הזאת?

לפשרה הזאת לא מתנגדים.

לגבי הנושא השני, אנחנו חשבנו שזה סגור אבל אני שומעת פה התנגדות של משרד התחבורה והתאחדות התעשיינים.

עו"ד אריה נייגר, התאחדות התעשיינים, בבקשה.

לעניין ההודעה, יחשוב אדוני על זה שכשיש אירוע, יש טקסט די ארוך של הודעה לפי תקנה 3. יש הרבה פרטים. עשיתי חשבון שלהודיע את זה לחמישה גופים, בהנחה שהקווים זמינים והכל בסדר, זה מינימום חצי שעה עד שבן-אדם מסביר את זה.

אנחנו חושבים שהפתרון הוא משטרה והמשרד לאיכות הסביבה מסיבה פשוטה. למשטרה יש את הסמכות, התקשורת ולמשרד איכות הסביבה יש את הידע. חוץ מזה, לא צריך לטרטר את האנשים האחרים. אני רוצה לציין שבארצות-הברית יש מספר חירום לחומרים מסוכנים וכל אחד יכול להתקשר ולהטיל את מעמסת התקשורת על מישהו שהוא יודע למי להתקשר ויש מרכז מידע. זה הרבה יותר יעיל מאשר להטיל את זה או על נהג או על מישהו שיושב באיזה משרד. אנחנו מאמינים באופן כללי, וזה גם היה הרציונל בהחלטת הממשלה בקשר לטיפול באירועים של חומרים מסוכנים, שיהיה פיקוד אחיד.

עכשיו אני עובר לנושא המהותי שגב' הרן רמזה עליו. אנחנו שותפים לתהליך הזה ואנחנו חושבים שהוא הגיוני וסביר אבל ישנה בעיה מקצועית. גב' הרן הזכירה שהתחלנו לעבוד על התקנות ב-1996. ב-1996 עוד לא חוקק חוק שירותי הובלה ולא היו תקנות שירותי הובלה. אחרי שחוקק חוק שירותי הובלה הופרד הטיפול בחומרים מסוכנים לשתי סמכויות. שינוע של חומרים מסוכנים זה משרד התחבורה. שאר הנושאים, חוץ מכמה חריגים, זה המשרד לאיכות הסביבה. אנחנו מציעים לעשות הפרדה בתקנות בין חובת הדיווח בשינוע לבין חובת הדיווח במפעל.

הקריטריונים המקצועיים לטיפול בחומרים מסוכנים בשינוע שונים מהקריטריונים המקצועיים בתחום המפעל. זה לא אותם חומרים. רשימת חומרים מסוכנים לפי תקנות שירותי הובלה לא זהה לרשימת החומרים המסוכנים. למשל, כותנה, קש, נחשבים חומרים מסוכנים לשינוע, ואם יש תאונה, חייבים, לפי הרציונל של שמירה על הבטיחות בדרכים, לדווח, אבל זה לא מופיע בחוק חומרים מסוכנים. אז זה לא יכנס. גם להיפך. זאת אומרת, הרשימה היא רשימה נפרדת.

רובי גלעד, בבקשה.

אני מנהל מרכז מידע ומבצעים. אני לא אביע את עמדת המשרד. עמדת המשרד כבר הובעה.

אני רוצה להגיד לך, הוועדה הזאת היא ועדה מאוד פלורליסטית. זאת אומרת, אנחנו יודעים שזאת עמדת המשרד, אבל מאוד חשוב לחברי הוועדה לדעת עמדות אחרות כדי שהם יוכלו להחליט.

מההיכרות ההדוקה שלי עם מנהל המוקדים של מד"א, הוא ביקש ממני לייצג כאן עמדה שהוא חושב שאני תומך בה.

קודם כל, עמדת מד"א היא שיש להודיע למוקד הסביבה. אם יודיעו למוקדים אחרים, זה יפה מאוד, אבל יש להודיע למוקד הסביבה ויש כמה סיבות לכך.

להודיע לכם ורק לכם.

הוא לא שולל שום דבר אחר. אבל מה שחשוב למד"א זה שיודיעו לנו. לדבריו, מאז שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה תשע שנים, כל מה שהגיע אלינו, הגיע אליהם תוך דקה בגלל השיטה שלנו. אנחנו מדווחים בביפר לעשרים וחמישה איש בעת ובעונה אחת, אז כעבור דקה, עשרים וחמישה איש ברחבי הארץ יודעים שמשהו קרה.

היתרון שלנו או של מד"א הוא שאנחנו מספיק קטנים כדי לעסוק בעניין הזה. כאשר מגיעה הודעה על חומרים מסוכנים למוקדים רבים שפזורים ברחבי הארץ, אין שם המיומנות לתחקר את המודיע לגבי מה קרה. כמובן שהם יודיע במשטרה את מה שנדרש בסעיף 3(א)(5): שמות החומרים המסוכנים המעורבים באירוע. מי שלא יודע במה המדובר, לא מסוגל לשמוע, להבין, לרשום ולדווח אחר-כך למישהו אחר. אצלנו מועסקים אנשים יודעי כימיה באנגלית, בעברית. גם הפריסה של איכות הסביבה היא הכי מצומצמת מכולם. היות שיש לנו התחייבות להגיע תוך חצי שעה מרגע שהודיעו לנו לזירת התקרית, מן הראוי להודיע לנו תחילה כי כל האחרים מגיעים תוך חמש-שבע דקות כי הם קרובים. אנחנו לפעמים נוסעים חצי גליל כדי להגיע לזירת התקרית.

תודה. אבישי מיכאלי, בבקשה.

אני מנהל אגף חומרים מסוכנים במשרד התחבורה.

אני אתייחס לנושא מההיבט של ההובלה, אירוע שקורה במהלך הובלה. לצורך מיסוד כל נושא הובלת חומרים מסוכנים פורסמו ב-19 בפברואר 2001 תקנות. התקנות מגדירות את חובות המוביל. בין היתר הוא חייב רישוי כאשר הוא מוביל חומר מסוכן והוגדרו בתקנות מהו חומר מסוכן. חומר מסוכן הוא חומר שמופיע ברשימה מוגדרת שמפרסם ארגון האומות המאוחדות. מדי שנתיים הרשימה הזאת מתעדכנת ומופץ ספר שנמצא גם במשרד לאיכות הסביבה, גם אצלנו כמובן וגם ברשות המובילים. מוביל אשר מוביל חומר מסוכן שמוגדר בתוך הספר הזה, חלים עליו הכללים. הכללים האלה הם שילוט, ציוד, תרגולים וכו'.

ישנם בחוק החומרים המסוכנים חומרים, שכפי שהוזכר, לא חלים על שינוע של חומרים מסוכנים. אני לא מתנגד שהחובה על דיווח לגבי החומרים האלה תחול כאשר אירוע קורה במפעל. שם חל חוק חומרים מסוכנים. אבל כאשר אנחנו מדברים על תהליך השינוע, אנחנו מדברים על רשימת החומרים אשר מופיעים בספר הכתום, וכך זה גם מוגדר בתקנות. זאת אומרת, מוביל, לכאורה על פי התקנה הזאת חייב לדווח על חומרים שהוא בכלל לא מודע מראש שהם חומרים מסוכנים כי לא חלים עליו ההנחיות בנושא הזה.

מה הפתרון?

בתקנות יש הגדרה שחומר מסוכן הוא כהגדרתו בחוק. הכוונה היא לחוק חומרים מסוכנים. הוא מרחיב הרבה יותר לגבי השינוע.

אם התקנות האלה יאושרו, אתם תיאלצו להוסיף את זה. תישארו עם הרשימה שלכם, אבל תוסיפו.

בחומרים מסוכנים אתה צריך הגדרה מדוייקת של מהו חומר מסוכן. ישנם חומרים שאתה מחזיק אותם בבית, למשל בקבוק האקונומיקה. מבחינת המשרד לאיכות הסביבה, כאשר אתה מחזיק בקבוק אקונומיקה, בריכוז הביתי הזה, מעבר לכמות מסויימת הוא חומר מסוכן. בהובלה החומר הזה, בריכוז הזה הוא לא מוגדר כמסוכן.

יש דוגמאות מדוגמאות שונות. הזכירו כאן כותנה לדוגמה. בהובלה כותנה מוגדרת כמסוכנת מהסיבה שהיא נפיצה. כותנה ואבק כותנה יכולים לגרום להתפוצצות ולכן הם מוגדרים כמסוכנים.

איך הם יכולים לגרום להתפוצצות?

כתוצאה מהאבק.

חשמל סטטי וכו'.

ישנה סתירה. דרך אגב, כאשר התקנות האלה אושרו הם אושרו בהסכמת המשרד לאיכות הסביבה. השרה לאיכות הסביבה חתמה עליהן. היה ברור לחלוטין שכאשר אנחנו מחילים את ההוראות לגבי שינוע חומרים מסוכנים, צריך להיצמד להנחיות הבין-לאומיות.

אני רוצה להזכיר עוד דבר, וזה הדבר החשוב. חומרים מסוכנים לא מיוצרים רק בארץ. חומרים מסוכנים מגיעים גם מחו"ל. חומר מסוכן שמגיע דרך הים או דרך האוויר משונע על פי הספר הכתום. יקרה מצב שחומר כזה יוצא מהנמל, משונע בכביש, הוגדר על פי התקנות ועומד בדרישות התקנות, משום מה הוא עומד בסתירה עם התקנות האלה. מגיעות כמויות גדולות מאוד של חומרים מחו"ל ואנחנו איחדנו את כל ההנחיות שלנו עם ההנחיות הבין-לאומיות. אנחנו לא רוצים להטיל שום דבר חדש.

יש עוד סתירה עם התקנות. בסעיף 3(ב), חייב מוביל או בעל מפעל למסור גיליון בטיחות. בהובלה, על פי תקנות שירותי הובלה, חייב המוביל להחזיק מה שקרוי כרטיס בטיחות. זהו למעשה גיליון בטיחות אבל מצומצם. הוא מיועד לנהג. הנהג בפועל, על פי התיאור בתקנה, צריך למסור את זה לכבאי או לשוטר, לגורמים המפורטים בתקנה 2(א). בפועל מה שיש לו זה אותו כרטיס בטיחות שמוגדר בתקנות השינוע. הוא לא מחזיק את הכרטיס, שדרך אגב, לפעמים הוא מתפרס על חמישה ויותר דפים, שנמצא במפעל.

שוב, אני בעד להפריד את נושא השינוע מנושא של הודעה לגבי אירוע שקורה בתחום המפעל.

תודה. פקד קובי מימון, בבקשה.

אני מסכים עם נציג משרד התחבורה בנושא הזה. לדעתי צריך להפריד בין השינוע לבין האירוע שקורה במפעל. אם לא, זה דווקא סותר את התקנות וגם יוצר איזשהו סירבול שנסתבך אתו בהמשך.

תודה. גב' סנדרה מוסקוביץ, בבקשה.

אנחנו תומכים בעמדת המשרד לאיכות הסביבה שיש לדווח למוקד הסביבה. מאותה סיבה אנחנו חושבים שחשוב לדווח גם לשירותי הכבאות בגלל הפריסה הארצית שלהם והמרחקים הקצרים שלהם.

מדווחים לשירותי הכבאות.

נכון, אבל הביעו כאן עמדה שיכול להיות שבגלל שמדווחים ליותר מדי גורמים זה יסרבל.

זאת אומרת, אתם תומכים במה שיש כאן.

כן. אבל אני חושבת שהנושא שהועלה על ידי אבישי מיכאלי בנושא גיליון הבטיחות, זה באמת יכול להוות בעיה.

משרד הפנים תומך בכך שידווח לשירותי הכבאות.

תודה. יוסי דנקונה, בבקשה.

הערה אחת אכן צויינה פה. אנחנו ביקשנו להבדיל בין אירוע במפעל לאירוע בהובלה בגלל שהחומרים לא חופפים תמיד את תקנות שירותי הובלה ותקנות חומרים מסוכנים. הרשימות לא חופפות וזה יכול ליצור בלבול רב.

דבר שני, נדמה לנו שההגדרה של מפעל היא כוללנית מאוד. היא כוללת גם משקי בית, חנויות וכך הלאה כמקום שבו עוסקים בחומרים מסוכנים, כולל אחזקתם והשימוש בהם. אני לא חושב שזאת הכוונה.

אצלי בבית יש חומרים מסוכנים. אני לא עושה שום דבר ממה שכתוב בהגדרה כאן.

אתה מחזיק ומשתמש בהם.

אבל הם לא מסוכנים לפי התקנות שלנו.

אתם תצטרכו לשנות פה קצת את ההגדרה. אנחנו נצטרך למצוא את הניסוח המשפטי.

דורון בן ברק, בבקשה.

יש לי כמה הערות. אחד, בנוגע למי שצריך להודיע. אני מקבל את העמדה של רובי. אני חושב שצריכה להיות הודעה מינימלית. אני חושב שמספיק להודיע למשטרת ישראל ולמשרד לאיכות הסביבה.

יחד עם זה, על מנת שהמידע הזה יגיע לכל הגופים, אפשר להעביר לסעיף (ב) את החובה של מוקד מרכז מידע להודיע ליתר הגורמים הרלוונטיים ולשירותי הכבאות. אני חושב שזה יפתור את הבעיה.

שירותי הכבאות רוצים שיודיעו גם להם. מה זה מפריע לך?

אני חושב שזו תקנה שאין הציבור יכול לעמוד בה. כפי שאמרנו, גם אם כל הקווים יהיו פנויים, יקח חצי שעה עד שבן-אדם יוכל למסור את כל ההודעה שלו. אם יש לך שריפה בבית ואתה מתקשר ל-100, לוקח חצי שעה עד שמישהו עונה לך. כשמרכז מידע ומבצעים יקבל את ההודעה, הוא יוכל להעביר הודעה הרבה יותר מדוייקת.

מה הבעיה להודיע לחמישה מוקדים בבת-אחת?

אותו מוביל שנמצא בשטח צריך להודיע לחמישה גורמים במקביל.

הערה שנייה, בנוגע לחומרים מסוכנים לפי חוק שירותי הובלה והתקנות שיצאו לפי זה, לבין חוק חומרים מסוכנים, אני חושב שאפשר לעגן את זה. הרי יש צו חומרים מסוכנים והצו קובע מה חומר מסוכן ומה לא. זה בדיוק עשר דקות בשביל השר לחתום בצו ולהוסיף עוד חומרים כחומרים מסוכנים.

בנוגע למפעל – אמנם נכון ההגדרה במפעל היא באמת כוללנית מאוד, היא כוללת גם חומרים מסוכנים שמוחזקים בבית ובחנות. אבל אנחנו צריכים לשים לב שאנחנו מדברים פה על אירוע לא רק במפעל. אם נופל למישהו המכסה של בקבוק האקונומיקה היא לא צריך להודיע לאף אחד.

ואם יתפוצץ לו החדר שיודיע.

אם יתפוצץ לו החדר, אני בטוח שהוא הראשון שיתקשר למגן דוד אדום ויספר את מה שקרה לו. אירועים בחנות מכולת ואירועים קטנטנים הם לא חשובים. לכן אני לא חושב שזה דבר שצריך להדאיג אותנו.

אם אנחנו כבר מדברים על הפרדה בין מוביל לבין בעל מפעל, אני לא כל כך מבין את ההבחנה שנמצאת פה בחובת ההודעה, שכשזה במפעל, אני צריך להודיע לרשות המקומית ולמגן דוד אדום, וכשזה לא במפעל, כשזה רק מוביל, אני לא יודע למה לא להודיע להם.

לפי הניסוח המוביל צריך להודיע לשניים: למשטרת ישראל או למשרד לאיכות הסביבה ולשירותי הכבאות. בעל המפעל נמצא במקום שיש לו עובדים, הוא יכול להודיע את זה במקביל, לא כמו המוביל.

בהגדרה של מוביל, אם אפשר להוסיף: "המוביל חומר מסוכן או פסולת של חומר מסוכן או מי שבשירותו מתבצעת הובלת חומר מסוכן".

זה בחוק.

אני חושבת שצריך להגדיר באופן ברור מתי האחריות על ההודעה היא על המוביל, הרבה פעמים זו חברת הובלה, ומתי זה על המפעל.

מתי שקורה האירוע.

צריך להכניס את זה בתקנות. בתקנות לא ברור למעשה מי האחראי על ההודעה.

"בהתרחש אירוע, ימסור מוביל או בעל מפעל, לפי העניין - - -".

צריך להגדיר שבהובלה זה המוביל וכשזה במפעל זה בעל המפעל.

אני לא רוצה להיכנס פה לכל הוויכוח. המוביל צריך להודיע לאיזשהו מוקד שיהיה הזמין ביותר והוא יהיה אחראי לכך. אפשר בחוק או בתקנות להטיל חובה על הגוף הראשון שמקבל את ההודעה, להעביר מיידית לעוד גוף אחד או שניים. אלה שיושבים במשרד יותר קל להם להעביר מידע. המוביל שנמצא בשטח חייב להודיע לפחות לגורם אחד רציני. זה לא נוגע לחמישה. אפשר להוסיף עוד שני מוקדים אבל לא מעבר לשניים כי זו באמת אחריות כבדה מדי. שיודיע לשני מוקדים רציניים.

תודה רבה.

גב' מיקי הרן, לגבי ההערה הראשונה להגדרה של מפעל. כתוב: החזקתם והחסנתם. אני מחזיק אצלי בבית בקבוק אקונומיקה, איך את מוציאה את זה מהעניין?

האקונומיקה שאתה מחזיק בבית לא נחשבת חומר מסוכן כי כתוב: כהגדרתו בחוק.

התקנות לא חלות על זה. התקנות חלות רק על בעל היתר.

ההגדרה היא לא הנושא. הפואנטה פה היא ההודעה על האירוע, ואנחנו מוצפים במוקד שלנו בפניות גם מבתים פרטיים על אירועים שקורים עם חומרים מסוכנים.

השאלה אם אנחנו צריכים להכניס את זה בתקנות.

אני לא רוצה לרדת לפרטים הקטנים. אני חושבת שההגדרה הכללית היא טובה. אם חלילה יש אירוע בעייתי בבית, חשוב מאוד שיודיעו עליו.

אני רוצה להדגיש, אקונומיקה בבית לא מהווה חומר מסוכן. הכוונה של התקנות האלה להוציא את זה.

אני מבקש להוסיף בהגדרה: לפי התקנות.

אם אנחנו כבר באותו נושא, נתייחס גם לנושא השני, ההבדל בין שינוע לבין מפעל. אנחנו יכולים לומר שחומר מסוכן יהיה כהגדרתו בחוק, ולעניין מוביל גם לפי תקנות שירותי ההובלה. כותנה או משהו שנופל מהמשאית, זו בעיה של משרד התחבורה. יש להם את החוקים שלהם והם מטפלים בזה לפי מה שהם צריכים. זה חשוב ואין לי מה להגיד על זה. אבל יש הרבה חומרים שהם לא נכללים אצלם, כי הם פוגעים בסביבה ואותם זה לא מעניין. למשל מתכות שנפלו מהמשאית והגיעו אל הסביבה. אם אני אגדיר את זה כך, אני מוציאה את כל הטעם בתקנות האלה. כאשר יש אירוע שיש לו השפעה על הסביבה, למשל המתכות נשפכו והגיעו למי התהום, למשל חומר אחר שעשוי להגיע למי התהום, זו לא בעיה של תחבורה. החוקים שלהם מכוונים לתחבורה. החוקים שלנו מכוונים להגנה על הסביבה. אם הוא יוציא את זה, בוא ניקח את הנייר, נקרע אותו לשניים ונלך הביתה. בשביל מה צריך את זה?

וגם על פי התקנות. ואז נכנס גם שלנו וגם שלהם. נכון שזה רחב מדי. הם רוצים לשים רק את שלהם. זאת אומרת, הכותנה שנפלה, או משהו שנפל, ממילא הם רוצים שיודיעו על כך. אם כך, שיוסיפו גם את שלנו.

לגבי נושא ההודעה, שיישארו הדברים הללו, אבל חובה ראשונית להודיע למרכז המידע של המשרד לאיכות הסביבה שהוא למעשה המיומן ביותר בעניין זה. הוא צריך להיות הראשון.

גם המשטרה.

אני בעד להודיע. מדובר על אירוע מסוכן, מדובר על אירוע שלפעמים הוא יכול להיות אירוע קריטי. מדובר על מוביל או אפילו בעל מפעל קטן שנמצא בבהלה. קודם כל שיודיע למקום אחד ושאחרים יעשו את העבודה בשבילו. להשאיר את מה שאתם מציעים אבל לשנות את הסדר. זאת אומרת, החובה הראשונית היא להודיע למרכז המידע של המשרד לאיכות הסביבה, שאם הבנתי נכון הוא המיומן ביותר, הוא יודע להעביר הלאה, אבל במקרה של מוביל, באירוע מחוץ לתחום המפעל, הוא צריך כמובן להודיע למשטרת ישראל ולשירותי הכבאות.

כולם, אבל הסדר הפוך.

החובה הראשונית היא קודם כל להודיע למרכז המידע של המשרד לאיכות הסביבה. אותו דבר גם לגבי בעל מפעל. להשאיר את כולם אבל לשנות את הסדר.

אני חושב שהמשטרה צריכה להיות הראשונה.

המשטרה צריכה להיות ראשונה כי האנשים זוכרים את המספר של המשטרה. שלנו יותר קשה לזכור.

זה לא רק בגלל הזכרון. יש חשיבות לנושא.

לפי ההצעה שלכם הוא לא חייב להודיע למשטרה בכלל.

אצלנו הוא חייב, כי זה ראשון.

זה או המשטרה או המשרד לאיכות הסביבה.

לפי ההצעה שלכם, מוביל יכול להודיע לשירותי הכבאות ובזה לצאת ידי חובה.

לא, זה או למשטרה או לשניים האחרים.

לא חייבים להודיע למשטרה. למה הצעתם את זה?

משום שאם מודיעים גם לנו, גם להם, זה בסדר.

מה איכפת לך שתהיה חובה להודיע למשטרה, דבר שאני מציע, אבל הראשון שיודיעו לו זה מרכז המידע שלכם.

אני לא מתנגדת לזה.

ההודעה היא חלק מהעניין. הרבה מאוד פעמים מתלווה לזה גם ייעוץ, שאף גוף אחר לא יכול לתת ורק אנחנו יכולים לתת אותו. כלומר, הוא לא רק מודיע לי על האירוע אלא הוא שואל אותי: מה לעשות עכשיו? ורק אני יודע להגיד לו. זו לא רק הודעה.

אני מציע לדחות את הדיון. יש לנו על מה לדבר. זה לא ערוך טוב. אנחנו בעד הדבר הזה. מקצועית זה לא ערוך טוב בשלב זה. בואו נשב על זה. יש פה הרבה פערים מקצועיים שאי-אפשר ללבן אותם בלחץ של דקה.

מה את אומרת על ההצעה הזאת?

ובתנאי שאתה קובע לנו תאריך קצר טווח שבו אנחנו נפגשים שוב לאישור הנוסח הסופי, כי בשיטה הזו אנחנו נגיע לעוד חמש שנים מעכשיו.

כמה זמן אתם צריכים כדי לנסח את זה בהסכמה לאור ההערות שנשמעו כאן?

שבוע-שבועיים.

אתם תודיעו לי מתי שזה יהיה מנוסח לאור ההערות שנשמעו כאן?

יכול להיות שלא נגיע לפשרה.

ואז כל חברי הוועדה יצטרכו להכריע.

אנחנו מסכימים פה עם ההערה של נציג משרד התחבורה. אנחנו נשנה פה את עניין ה-SDS

אני מבקש שתנסו להגיע להסכמה. בכל מקרה, ברגע שאתם מסיימים את הדיונים, תודיעו למנהלת הוועדה אם הגעתם להסכמה או שלא הגעתם להסכמה אבל אתם מבקשים בכל זאת את הדיון מפני שאני לא מתכוון להזניח את העניין הזה, זה נושא באמת חשוב.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:50