פרוטוקולים/ועדת הפנים/4436



13
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
08.01.2002

פרוטוקולים/ועדת הפנים/4436
ירושלים, ט' בשבט, תשס"ב
22 בינואר, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 359
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום שלישי, כ"ד בטבת התשס"ב (8 בינואר 2002), שעה 11:00

הצהרות תחומי השיפוט של הכפרים הערביים במיוחד שני הכפרים עין מאהל ותרשיחא –
הצעה "לדיון מהיר", מאת חבר הכנסת עזמי בשארה.

חברי הוועדה: היו"ר מקסים לוי
מוחמד ברכה
עזמי בשארה
חוסניה ג'בארה
עבד אלמאלכ דהאמשה
אחמד טיבי
מוחמד כנעאן
עסאם מח'ול

סאלח טריף - השר לענייני ערבים
יחזקאל לביא - מנהל האגף לתכנון ואחראי על המידע, משרד הפנים
איברהים הווארי - סגן ראש עיריית מעלות תרשיחא
ח'ליל אבו חסאן - כפר תרשיחא
מחמוד אבו ליל - ראש מועצת עין מאהל
עו"ד סוהאד בשאה - ארגון "עדאלה"
עאדל בשארה - כפר תרשיחא
נח'לה טנוס - חבר עייריה, כפר תרשיחא
עוכסאן רובידאללה - סגן ראש מועצת עין מאהל
עאביר בכר

יפה שפירא

סיגל גורדון





הצהרות תחומי השיפוט של הכפרים הערביים במיוחד שני הכפרים עין מאהל ותרשיחא
הצעה "לדיון מהיר" מאת חה"כ עזמי בשארה

שלום לכולם, אני פותח את הישיבה בנושא: הצהרות תחומי השיפוט של הכפרים הערביים במיוחד שני הכפרים עין מאהל ותרשיחא. ההצעה לדיון מהיר של חבר הכנסת עזמי בשארה, בבקשה.

אדוני היושב ראש, הנושא של עין מאהל הוא נושא כאוב, נמצאת בידיכם סקירה של מצב בעיות הכפר הזה מטעם ראש המועצה, חולק חומר והוא נמצא לפניכם. הנושא הגיע לכותרות כאשר לאחרונה נעקרו עצי זיתים על ידי משטרת ישראל בניסיון להמשיך את העבודות של סלילת כביש בתחום שטחי הכפר שהופקעו בעבר. תושבי הכפר גילו התנגדות לכך והיו אפילו התנגחויות עם כוחות המשטרה. אנחנו – נציגי הציבור וגם אנשי נצרת - מכירים את תושבי עין מאהל, זה לא מתאים להם, לא מדובר בכפר שעושה בעיות לכוחות הביטחון, זו הייתה זעקת כאב של כפר שהפך לגטו, אני משתמש במושג של פרופסור אמנון סופר, מאוניברסיטת חיפה, שהיה רוצה להפוך את כל הכפרים הערביים למשהו כמו עין מאהל על ידי הפקעות האדמה מטעם נצרת עילית. נצרת עילית לא השאירה לתושבים אופקים להתפתח, לא אלאה אתכם במספרים, המספרים נמצאים על הנייר בפניכם. התושבים הקימו אוהל מחאה ויצאו להגן על אדמתם.

אדוני היושב ראש, אנחנו מדברים על כפר שביום הכיפורים משותק כמו שכונה בנצרת עילית כי אין לו מוצא אחר, הוא ממש כמו שכונה בתוך נצרת עילית, מרוב הפקעות אין לו עתודות קרקע להתפתחות בעתיד, לא לבנייה ציבורית ולא לבנייה פרטית. מדובר בכפר שסבל מסדרת הפקעות של אדמות וכעת מצבו בכי רע. לדעתי אנחנו נמצאים על סף פיצוץ, ראינו מה יכול לקרות אם המצב יימשך ואי אפשר להשאיר זאת לסיג ושיח בין נציגי הכפר לבין נצרת עילית. לדעתי השלטון המרכזי חייב להתערב ולמצוא פתרונות לבעיית קרקעות הכפר, לבטל הפקעות, להסיט את הכביש, לשנות תוכנית מתאר, להוסיף לכפר קרקעות, אבל אי אפשר לעזוב את הנושא לדינמיקה העצמית שלו. הדינמיקה הטבעית של הכפר מביאה רק לעימותים, זה לא יביא לשום דבר אחר, לכן אני מציע לוועדה הזאת, ראשית לשמוע את נציגי הכפר, ושנית, לשמוע את נציגי הממשלה מה הם חושבים בעניין. אני מציע שיושב ראש הוועדה – או ממלא מקומו במקרה הזה – יעקוב אחר פתרונות שיימצאו לכפר הזה. מי כמוך אדוני יודע שנושא הקרקעות הוא הנושא הכאוב ביותר ביחסים בין האוכלוסייה הערבית למדינת ישראל, מקרה עין מאהל הוא אחד המקרים החריפים ביותר, מייד אדבר גם על מקרה תרשיחא הוא גם חריף, אני מציע שהוועדה הזאת תיזום פתרונות עם משרד הפנים, עם משרד ראש הממשלה, לא אכפת לי עם מי העיקר שנגיע לפתרון.

תודה שכינסתם את הישיבה בנושא הזה, אני מציע שיהיו פתרונות קונקרטיים לעניין כי אם לא נפתור את הבעיה זה נושא שיתפוצץ.

אדוני היושב ראש, בהמשך לדבריו של חברי, חבר הכנסת עזמי בשארה, אני רוצה להדגיש נקודות נוספות. עין מאהל הוא כפר ידוע ומוכר בלי סיפור האדמות מכיוון שמזה שנים הוא מככב בראש סולם היישובים מוכי האבטלה, על כן איך שלא נתייחס לכפר מדובר בכפר פגוע, פגיעה לא מהשמיים אלא חלק ממדיניות הממשלה. יש צורך וחובה למדינה לתת מענה לבעיית הכפר. לא לשאול ולבדוק מה מבוצע, אם זה על פי חוק או שלא על פי חוק, אלא לתת מענה לצורך הבסיסי של הכפר להתקיים גם מבחינת גבולות, גם מבחינת קרקעות וגם מבחינת תעסוקה. פרשת הפקעת הקרקעות מחריפה את המשבר הקיים בכפר הזה.


אני רוצה להיות מעשי ולהזהיר, לא הרכב הממשלה וגם לא הרכב משרד התשתיות הוא זה שייקבע את גורלו של היישוב על פי הנטיות הפוליטיות והאידיאולוגיה של היושבים בראש המשרדים הללו, אלא גם הצרכים של היישוב וגם הצדק הטבעי והאנושי ביותר כי בסופו של דבר, סיור ביישוב הזה הוא בושה למדינה של 53 שנות קיומה. המשמעות היא להתעלל ביישוב הקיים עוד לפני המדינה ולנסות לחנוק אותו על מנת להשאירו זניח.

אני מציע שהוועדה היום תתבע מהממשלה, ממשרד הפנים, משרד השיכון ומשרד התשתיות הלאומיות, להקפיא את כל הפעולות שמתבצעות כנגד הכפר הזה בעניין הפקעת הקרקעות, עניין הנמצא במחלוקת.

בפני משרד הפנים עומדת תביעה של היישוב להרחבת שטח השיפוט. אני מציע, שוועדת הפנים תתבע מהממשלה וממשרד הפנים לדון תוך חודשיים-שלושה בתביעתם, ובזמן זה כל הפעילות תוקפא. לאחר מכן יבואו פעם נוספת לוועדה וידווחו לנו מהם הפתרונות שהציע משרד הפנים.

אי אפשר לדון בפתרונות תחת החרב של ביצוע ההפקעה, חפירת קרקעות ועקירת עצי הזית.

העלנו את הבעיה בשיחה עם השר לביטחון פנים עוזי לנדאו, ובשיחה עם השר סאלח טריף, כאשר העניין התפוצץ, ומתברר שהשר נתן אינפורמציה לא נכונה, כאילו שבעלי הקרקעות מכרו את הקרקעות והוציאו את הכספים מהבנק.

גם אם זה נכון, זו לא בעיה של קניין פרטי, מדובר בשטח שיפוט של יישוב שלם. חלק מהאדמות הן אדמות מדינה.

זה נכון, אבל בנוסף לזאת, אם שר נותן תשובה כתשובה מוסמכת ומתברר שהיא לא נכונה, צריך להעמיד את הדברים בפני ועדת הפנים על מנת שוועדת הפנים תרשום בפניה שהאינפורמציה לא הייתה נכונה.

אני לא הבנתי, למה כוונתך כאשר אתה אומר אינפורמציה לא נכונה?

שיש כביכול הסדר עם התושבים באשר להפקעה ושולם להם כסף.

אני לא מכיר את הנושא.

כתושב עין מאהל – לא כראש רשות – מהיום שנולדתי ביישוב הזה, יום אחר יום אני רואה ששטחי היישוב מצטמצמים ושטחי הכאב גדלים. חברי, חבר הכנסת עסאם מח'ול הגדיר זאת כבושה, אני אומר זו לא בושה זה רצח של הרצון, רצח הערכים במדינת ישראל. מי שמגיע לעין מאהל ורואה מקרוב את מצוקת עין מאהל ואת הכאב, לא יתאר לעצמו שבמדינה דמוקרטית נעשה כדבר הזה. מי הרוצח? לא מי שרוצח גופה אלא מי שרוצח את הנשמה. היום רוצחים את הנשמות של תושבי עין מאהל. לא באתי לדבר על כך האם הם קיבלו פיצוי כספי, באתי לכאן על מנת שוועדת הפנים תיקח אחריות בעניין תחומי השיפוט של עין מאהל. המועצה המקומית עין מאהל הגישה בקשה למחוז משרד הפנים ועד היום לא קיבלה כל תשובה. בימים האחרונים השר מדבר על הקמת ועדה חדשה בעניין.

במכתבי לחברי הוועדה ציינתי את כל הנתונים הרלבנטיים לגבי עין מאהל, שעד 1975 לעין מאהל היו כ-20 אלף דונם, מסתבר שהיום יש רק 4,740 דונם.

יש תוכנית מתאר מאושרת?

יש לנו תוכנית מתאר מאושרת של 4,740 דונם.

אני מבין שעין מאהל דורשת הרחבת גבולות.

ב-1975 סופחו כ-10,000 דונם מעין מאהל, המינהל ניצל את הקרקעות והבטיח לספק חלקות לזוגות צעירים. החתימו את אנשי היישוב על ויתור הקרקעות על מנת שיקבלו 130 חלקות לזוגות צעירים.

ב-1976 הייתה הפקעה של 700 דונם מאדמות עין מאהל ועוד 1,800 דונם מאדמות עין מאהל שהיו בתחום כפר כנא ורינה. כל הזמן אומרים לנו, לא הפקענו מאדמות עין מאהל, אבל אלה אדמות של עין מאהל שקנו אותם מכפר כנא ורינה. בנוסף לזאת, בעמק יזרעאל יש לנו 1,865 דונם שבמשך השנים הועברו לנצרת עילית.

הגשנו בקשה למשרד הפנים, בקשת הרחבה בהיקף של 2,270 דונם על מנת לענות על הצרכים של תושבי עין מאהל. הצרכים כפי שציינתי במכתבי הם כלהלן: מגורים, גידול אוכלוסייה, הריבוי הטבעי ועוד. היום יש צורך לקרקעות מגורים והצורך לשנת 2020 הוא ליצור פתרון ל-5,000 יחידות דיור ל-10,000 זוגות שאין להם אדמה לבניית ביתם. אומרים לנו, יש לכם 300 דונם בתחום השיפוט, אבל הבעיה בסקטור הערבי היא בעיית הקרקע הפרטית.

זו לא הבעיה, זו קרקע פרטית של התושבים וזו זכותם הפרטית.

15% מהתושבים הם בעלי הקרקעות ול-85% בקרב התושבים אין קרקע. כלומר, היום יש צורך ב-5,000 יחידות דיור, קרי, 1,300 דונם למגורים מאדמות מדינה.



את כל דבריי כאן ציינתי במכתבי אליכם, אני יודע שלא כולם אוהבים לקרוא ולכן אפרט את הנתונים. למגורים אנחנו צריכים היום כ-1,300 דונם.

עין מאהל מוגדרת היום כמוקד אבטלה ונמצאת בראש הסולם, שיעור האבטלה מזה שנים נע בין 20%-24%.

וזה על פי הנתונים של לשכת התעסוקה כי במציאות האבטלה גדולה יותר.

נכון, ישנה אבטלה סמויה כי אנחנו אוכלוסייה שמרנית שרוב האנשים לא שולחים את הנשים והבנות להירשם בלשכות התעסוקה.

בעין מהאל אין בכלל תעשייה, היא לא שוכנת על עורק ראשי. כלכלת היישוב במצב סוציו-אקונומי מהנמוכים במדינה, ממוצע השכר הוא מהנמוכים והריבוי הטבעי מהגבוהים במדינה. כפי שאמרתי קודם, עין מאהל אינה שוכנת על עורק ראשי ולכן אנחנו תובעים כל הזמן להרחבת כביש 79 על מנת שזה יהיה עורק ראשי וכך אפשר יהיה לקדם את כלכלת היישוב.

בעין מאהל אין בתי חרושת ואין משק חקלאי, לא הוקצו לנו אדמות למשק חקלאי הן לגידול בעלי חיים והן לחקלאות.

לגבי חינוך, בעין מאהל יש צפיפות בבתי הספר היסודיים, אם תיכנסו לבית ספר יסודי תראו שבבית ספר יסודי אחד לומדים כ-1,000 תלמידים, אין מספיק כיתות לימוד, אין חצר, והתלמידים נמצאים שם כמו סרדינים. משרד החינוך תקצב לנו בית ספר יסודי נוסף, אבל כאשר חיפשנו קרקע זמינה להקמת בית הספר – לא מצאנו. לרשות אין קרקע על מנת לפתח מוסדות חינוך וכדומה ולכן אני תובע אדמת מדינה. עין מאהל לא יכולה להתקיים אלא רק על ידי אדמת מדינה.

צריך לומר, אדמת מדינה שהופקעה מאנשי עין מאהל. במצב הנוכחי היא נקראת אדמת מדינה.

מחמוד אבו ליל, דבריך מובנים, אני מציע שנשמע את דבריו של השר.

אני רוצה רק להוסיף, כל הזמן תבענו שעין מאהל תסווג כמוקד טיפול נקודתי מטעם ראש הממשלה. הגשנו לכך בקשה אבל עד היום לא הגדירו אותנו, לא בעדיפות לאומית א' וגם לא בעדיפות לאומית ב' וגם לא כמוקד אבטלה, כל הזמן לוחצים אותנו לקיר, מכים בנו ולא נותנים לנו פתרונות מעשיים. היום עין מאהל פצצה מתקתקת, לכן אני תובע מהוועדה למצוא פתרון הולם ליישוב כמו עין מאהל ואני מקווה שתוכלו לעזור לנו.

אדוני היושב ראש, טיפול נקודתי היה, אבל בכיוון ההפוך.

עין מאהל הוא אחד הסיפורים העצובים של התרחבות יישוב יהודי גדול כמו נצרת עילית על חשבון יישוב ערבי.

נצרת עילית מזה כמה שבועות הפכה ליישוב מעורב.

ישבתי עם ראש המועצה מחמוד אבו ליל ושמעתי על הבעיות של עין מאהל על רקע מחלוקות הקרקע שהופקעו. אני רוצה לומר לכם, לא ייתכן מצב שבו יתפתחו שכונות חדשות של נצרת עילית ולא לוקחים בחשבון את ההתפתחות הטבעית של עין מאהל והצרכים של עין מאהל. כרגע לא משנה מה סטטוס הקרקעות שהופקעו, גם קרקעות המדינה שייכות לכולם. 700 דונם שנמצאים במחלוקת, בונים עליהם תשתיות עבור נצרת עילית. אני יודע שלנצרת עילית אין מצוקת דיור, לעומת זאת לעין מאהל יש מצוקת דיור. העברתי מסמך לראש הממשלה וציינתי את מכלול הבעיות העיקריות בעין מאהל משום שאני רואה בזה סכנה אמיתית לדו קיום, יש כאן מצבור של מטען גדול של אנשים עם צרכים, אנשים מובטלים, שלא יכולים לבנות את ביתם.

אתמול ישבתי עם ראש עיריית נצרת עילית, מנחם אריאב הוא ראש עיר טוב, אבל הוא לא לוקח בחשבון שותפות עם היישובים הערביים הסמוכים מהעיר נצרת ועד לעין מאהל. סיכמנו אתו על הקמת אזור תעשייה משותף בציפורית.

הכוונה לצפורי.

לאזור הזה קוראים ציפורית.

ביקשתי את התערבותו של ראש הממשלה בשורה של בעיות במגזר הערבי ועין מאהל היא אחת הבעיות הקשות. סיכמתי אתו שבוועדת השרים נבוא בדברים עם שר הפנים לצורך מתן פתרון מצוקת הדיור. זו הבעיה העיקרית, אם נוכל למצוא פתרון למצוקת הדיור, שייתנו לעין מאהל שכונה לצורך פיתוח, פתרנו בעיה עיקרית. ישנן בעיות נוספות כמו אבטלה - - -

אני מציע שלא לוותר על 750 דונם.

אני מבין את המצוקה של עין מאהל ולכן אני אציע ליושב ראש ועדת הפנים הצעה, שוועדת הפנים בשיתוף עם משרד הפנים ומינהל מקרקעי ישראל יבקרו בעין מאהל - - -

וגם בתרשיחא.

אני מצטרף לבקשתך, אני מציע להוסיף גם בשיתוף עיריית נצרת עילית.

אפשר יהיה לראות מקרוב יותר את החזון של עין מאהל ורק לאחר מכן לקבל החלטות בוועדת הפנים.

אני מודה ליושב ראש שהציע הצעה כזאת שהיא הצעה מקדמית, הסיור אינו פתרון לבעיה אבל הוא יאפשר לחברי הוועדה לעמוד מקרוב על חומרת הבעיה. אני מבקש שההצעה הזאת תובא גם בפניו של יושב ראש הכנסת על מנת שייתן לעניין דחיפות והזמנה לחברים נוספים מכיוון שאנחנו חברי הכנסת הערבים מודעים לבעייתיות בעין מאהל, הייתי מצפה לנוכחותם של חברים נוספים.

לפני ימים מספר ביקרה בעין מאהל ועדת החקירה הפרלמנטרית לעניין הפערים החברתיים, לא צריך להרבות במילים בעניין הזה אבל הבעיה עדיין קשה וחריפה. הייתי אומר בקיצור נמרץ, אם צריך לתמצת את כתב האישום של האזרחים הערביים והתנהגות המדינה כלפיהם, אפשר לקרוא לכתב האישום הזה עין מאהל, זו התמצית של כל המדיניות המרושעת שהייתה כלפי הציבור הערבי.

היום יש מצוקה כלכלית בארגנטינה, עין מאהל צריכה לשלם את מחיר המיתון הכלכלי בארגנטינה, למה? כי מעלים יהודים לנצרת עילית. זה לא יכול להיות, שאנשים נמצאים על אדמתם, ביישובם, ותמיד על תנאי. המחזה האחרון בלתי אפשרי, עוזי לנדאו עומד על בימת הכנסת ואומר שיש לנו הסדר עם התושבים. איזה הסדר? אתה כפית את ההפקעה, אתה קובע את החוקים, פונה לבית משפט ושופט על פי החוקים האלה, ואחר כך אתה מפקיד כסף בבנק על שמם של האנשים. מה זה שייך לקניין הפרטי? אני כפרט יכול למכור את חלקת הקרקע שלי, פה מדובר על האפשרות שהכפר יתפתח אבל הוא לא יכול להתפתח כי הדגם של ציפורית כנראה לא יהיה נחלתם של עין מאהל.

אני חושב שההצעה שלי, שוועדת הפנים תגיע לשם ותסייר במקום יחד עם מינהל מקרקעי ישראל, יחד עם משרד הפנים, ולאחר מכן תקיים ישיבה במועצה ותוכל לראות את הבעיות מקרוב.

הערה אחרונה, אין שום ספק שמתן זכויות זה מקדם את הדו-קיום, אבל לא נותנים זכויות כתנאי לדו קיום.

אדוני היושב ראש, כל הנוכחים כאן בוועדה מסכימים עם הדברים, אבל נציגי המשרדים שאמורים לתת תשובות לא נמצאים כאן. זה דיון בתוך המשפחה, כולנו מסכימים עם הדברים. ההצעה של היושב ראש היא הצעה טובה, אבל אי אפשר לקיים דיון בפורום שכזה.

אפשר לקבל החלטות. יושב ראש הוועדה צריך למחות על אי נוכחות נציגי המשרדים.

זה הפך להרגל, שבנושא ערבי מגיעים לדיון רק חברי כנסת ערביים.

אדוני היושב ראש, נכחתי בישיבה הראשונה שדנה באיחוד עוספייה ודליית אל-כרמל והייתה נוכחות מרשימה של נציגי הממשלה, נכח כאן שר, סגן שר הפנים, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ויועץ שר השיכון. חמש דקות לאחר מכן התקיימה ישיבה אחרת בנושא עין מאהל ותרשיחא וכולם ברחו. הם יכלו להישאר כאן ולשמוע.

זה לא בסדר.

זו לא פעם הראשונה שעושים זאת.

אני מסכים להצעת אדוני היושב ראש, אני חושב שכולנו מסכימים לסיור בשטח, גם בעין מאהל וגם בתרשיחא כצעד ראשון לקראת המשך תוכנית שלמה.

אדוני היושב ראש, הצעת הסיכום שלך מקובלת עליי, אבל הייתי מציע להוסיף לוח זמנים כי המצב בעין מאהל קשה ומחייב ביקור בהקדם האפשרי.

אני רוצה לעבור לנושא תרשיחא ולקרוא את המכתב של ראש המועצה שלמה בוחבוט: בישיבה שנקבעה עם שר הפנים במעלות, ביישוב קו העימות, ישיבה שתוכננה מזה זמן רב ואת ההזמנה לישיבה זו קיבלנו רק ביום חמישי. מאחר ונושא הישיבה מאוד חשובה וברצוני להציג את המסמכים המוכיחים כי טענותיו של חבר הכנסת עזמי בשארה הן טענות שאין להן כל יסוד בסיס. אבקש לדחות למועד אחר את הדיון.

אני חושב שאם שלמה בוחבוט רצה להיות נוכח, לא היה מזמינים אנשים מתרשיחא. מאחר והוא לא הודיע בזמן שהוא לא יכול להגיע, אנשים זומנו לישיבה והגיעו אליה. אני חושב שאפשר להעיר לו ולומר לו, שאם כוונותיו היו רציניות, הוא היה צריך להודיע שבוע מראש על כך.

אני מציע לחלק את הדיון לשניים, דיון אחד בנושא עין מאהל והשני בנושא תרשיחא. בנושא עין מאהל, אני סבור שיש לעשות אתם צדק, לא רק בנושא הרחבת הגבול, אני חושב שהוועדה צריכה לדרוש טיפול נקודתי גם בעין מאהל ולא רק במקום הסמוך אליו כקילומטר. הוועדה תסייר בעין מאהל ולאחר מכן תביא לאישור הצעה כתובה.

אני מבקש להקפיא את הפעילות כנגד עין מאהל.

אנחנו נסיים בעין מאהל, לאחר מכן נביא הצעה מוסכמת שתבוא לאישור ועדת הפנים.

אם ימשיכו לעקור עצים - - -

אני ממלא מקומו של היושב ראש, אני אעביר ליושב ראש הקבוע, חבר הכנסת משה גפני, את ההחלטות שלנו.

כל הפעולות שמתנהלות כנגד עין מאהל אינן מופסקות. כל הנושאים שטעונים פתרון ימשיכו לחכות. יש לשמור לפחות על הסטטוס קוו הקיים.

אני מוכן לדבר עם יושב ראש הוועדה. ראשית אני קובע, שהוועדה תסייר בעין מאהל. אני אעביר את ההצעה הזאת גם ליושב ראש הכנסת ובנוסף אבקש ממנו למחות כנגד נציגי משרדי הממשלה שלא נכחו בדיון.

אני רוצה לעבור לנושא תרשיחא.

אדוני היושב ראש, חברי הכנסת הערביים מרגישים מושפלים בחוסר נוכחות נציגי הממשלה, מרגישים מושפלים ברמת היחסים האנושיים בכנסת הזאת. איפה נציגי הממשלה? האטימות בכנסת הזאת היא בלתי אפשרית.

בנושא תרשיחא, אנחנו לא חוששים מעימות וירטואלי שלא קיים עם שלמה בוחבוט, אין עימות, גם לא בין תרשיחא לבין מעלות, יש ויכוח לגבי האינטרס של תרשיחא ושל מעלות, נשמח לקיים דיון בעניין בנוכחות שלמה בוחבוט.

לדיון הזה הייתה חשובה נוכחות של נציג משרד הפנים. הטענות שעלו כאן נידונו מספר פעמים בכנסת לגבי עתודות הקרקע של הכפר תרשיחא. אני זוכר דיון משנת 1997 על תרשיחא, והשר אלי סויסה התחייב דאז, שאלף דונם יצורפו לכפר תרשחיא, אבל מאז ועד היום לא נעשה מאומה. לעומת זאת כפר ורדים מתרחב מאוד, סוגר את הצד המערבי של כפר תרשיחא – ששם עתודות הקרקע היחידות שלו להתפחות – ותכנון נוסף בניית שכונת אורנים, ואז למעשה כל עתודות הקרקע מסתיימות. אני לא רוצה לספר את ההיסטוריה של הכפר, שהיה כפר מרכזי בגליל לפני 1948, ואז הפסיד 64,000 דונם. היום מדובר על כפר בין 4,500 תושבים עם 1,300 דונם. זה כבר לא כפר, הייתה התחייבות ברורה לשמור על האופי הכפרי של הכפר תרשיחא, שלא יהפוך לשכונת עוני בתוך מעלות. אם יקימו את שכונת אורנים בצד המזרחי של הכפר, לא יישארו לכפר קרקעות לבנייה, מעלות תהיה עיר מעורבת, אנחנו מכירים את לוד ורמלה, אתם רוצים את אותו דגם? כפר תרשיחא צריך לשמור על עצמו ככפר, שיהיו לו עתודות קרקע לעתיד. אין בסיס לשותפות בין עיר קולטת עלייה לבין כפר, אין בסיס לשותפות עירונית. התכנון של כפר ורדים ושכונת אורנים לא משאיר אדמות לכפר. תושבי הכפר פעילים מאוד, כל ההבטחות שניתנו בעל פה על ידי השרים השונים, לא נעשה מאומה.

אני מציע לצרף את תרשיחא לסיור שהציע יושב ראש הוועדה, כמו כן שיתקבלו החלטות לגבי שכונת אורנים, המפות כבר מונחות בוועדה מחוזית לתכנון ובנייה, תושבי הכפר הגישו התנגדויות.

אני רוצה לברך את החברים הנוכחים כאן היום, מדובר בדיון רציני וחשוב, אני רוצה להודות גם לחבר הכנסת עזמי בשארה שהעלה את הנושא.

מעלות תרשיחא מוכר לכולם, אבל אנחנו שונים מעכו, מחיפה, ערים מעורבות, יש לנו שותפות של כפר ערבי ועיירת פיתוח.

מזרחית לתרשיחא נמצאת מעלות, אין לנו אפשרות להתרחבות והעירייה ביקשה בקשה להרחבת שטח השיפוט. שר הפנים בזמנו, אלי סויסה, הבטיח לתת 1,000 דונם מכפר ורדים, זו הצעה שאנחנו מוכנים לקבל. הצעתנו שכפר ורדים יתרחב לכיוון מערב וכך גם לכפר תרשיחא תהיה אפשרות להתרחבות. אני דוגל באמירה של חיי ותן לחיות.

כמה דונם יש לכפר?

כ-1,200 דונם על 4,200 תושבים. לכפר ורדים יש 5,000 דונם.

מה התכנון בתוכנית המתאר?

בשכונה הדרומית יצא שטח לבנייה פרטית ובנה ביתך, אני מניח שתוך חמש שנים לכפר לא תהיה אפשרות להתרחבות. הסיכוי האחרון להתפתחות הוא בכיוון המערבי, קרי, התפתחות בנייה של תרשיחא בכיוון המערבי וכפר ורדים גם. אנחנו מוכנים לקבל את ההצעה של השר סויסה לקבלת 1,000 דונם. אנחנו רוצים לחיות יחד בדו קיום כפר ורדים, מעלות ותרשיחא. המדינה צריכה לשמר את הדו קיום באזור.

מה דעתם של תושבי כפר ורדים?

חברה כלכלית של סטף ורטהיימר מנהלת את כל העניין הזה, החברה מקבלת קרקע מהמדינה ומפתחת את כפר ורדים.

מה דעתו של ראש עיריית מעלות, שלמה בוחבוט בעניין 1,000 דונם שאתם מבקשים?

אני מייצג כאן את העירייה וגם את עמדתו של שלמה בוחבוט. אמרנו, לא נבקש את כל שלב ג', בואו נהיה ריאלים, ולכן אנחנו מבקשים את ה-1,000 דונם שהובטחו לנו.

אני רוצה להבהיר, תושבי תרשיחא לא יגורו בבנייני רבי קומות.

למה לא מקפיאים את התכנון של שכונת אורנים? אם לא ייתנו לתרשיחא 1,000 דונם ויקימו את שכונת אורנים, בעצם סוגרים על תרשיחא.

שמעתי את הצעתו של אדוני היושב ראש, אם הוועדה תגיע לביקור באזור היא תתרום רבות. האפשרות היחידה להתרחבות בתרשיחא היא מצד מערב אבל כפר ורדים דורש לקבל את האזור הזה כהמשך להתרחבותו בשלב ג'. בצד המזרחי, בין מעלות לבין תרשיחא יש 800 דונם אדמה פרטית של תושבי תרשיחא. היה ויכוח מתמיד ממנו בינינו לבין ראש העיר על מנת שזה יהווה המשך טבעי להתרחבות כפר תרשיחא. ראש העיר הבטיח שתושבי תרשיחא ייבנו שם כי זאת אדמתם. פתאום אנחנו שומעים על תכנון – שהוגש לוועדה מחוזית – של 1,500 יחידות דיור, שהוחל כבר באורנים. אורנים היא שכונה שקמה על אדמה, אומנם רובה אדמת מינהל, אבל את רוב אדמות המינהל ניצלו לבנייה ועל האדמות הפרטיות של תושבי תרשיחא תכננו כבישים ברוחב ש ל 30 מטר.

חשוב לציין שתרשיחא הוא כפר שנמצא בצפיפות, מי שעולה על הגבעה ומסתכל על הכפר רואה גוש בטון של בתים, בתרשיחא ישנם גם אזורים עם שכונות של 300 איש על 800 דונם.

לא 800 דונם אלא 20 דונם.

לא, אני מדבר על הטבעת שנמצאת ליד הכביש.

אני דורש לבטל את שכונת אורנים.

אנסה להסביר רובד נוסף לדברים באמצעות מפות ותצלום אוויר שנמצאים לפניי. תרשיחא נמצא בבעיה מכיוון שהיא מוקפת בבניה מכל הצדדים.

אנחנו רואים תצלום אוויר של מעלות, ישנו תצלום ישן ובפועל היום נוספו שכונות נוספות. אנחנו רואים אזורים בנויים במעלות, שכונה הנקראת "יפה נוף", שכונה שנבנתה לפני עשר שנים. במפה אנחנו רואים שלב נוסף של התפתחות מעלות וזה בתחום היחסים בין מעלות לתרשיחא, שכונת "יפה נוף" ושכונה שמתוכננת לקום, "גבעת אורנים". מתוכננת שכונה נוספת על כל האדמות הנמצאות בין מעלות לתרשיחא. כל התכנון הזה נעשה בתירוץ, שמדובר בעיר אחת. מתכננים שכונות שבמהותן שונות בתכליתן מהמרקם שאנחנו רואים.

אני חושב שהחברים מבינים במה מדובר. אני רוצה לומר לפרוטוקול, האינטרס של כל הצדדים להמליץ בפני שר הפנים להקים ועדת חקירה על מנת לשנות את גבולות תרשיחא.

הייתה ועדת גבולות שדנה בנושא. ישנן המלצות של הוועדה שמדברות על החזרת 1,000 דונם בצד המערבי.

הגשנו בקשה להרחבה, הייתה ועדת חקירה שהמליצה בעניין - - -

ההמלצות מקובלות עליך?

לא. ההמלצות של הוועדה המליצו על מתן כיס קטן בצד המערבי של תרשיחא וזה לא ריאלי. זה אפילו פחות מהצעתו של שר הפנים דאז.

איברהים, אם ייתנו לכם אפילו 2,000 דונם, ושלמה בוחבוט יאפשר בנייה בצד המערבי שכונות לטובת קליטה עלייה, זה יועיל לכפר?

אם נדבר על אם ואם, שום דבר לא יהיה ריאלי.

אבל זה קורה בפועל. אם היחסים בין מעלות לבין תרשיחא לא יהיו ברורים, שמדובר בכפר שיש לו תוכנית מתאר, כל תוספת לא תועיל.

יש אפשרות בנייה בצד המזרחי, אבל אנחנו לא נגור בצד המזרחי, אם תהיה לנו אפשרות להתרחבות בצד המערבי, זה המשך טבעי של תרשיחא.

אני מבין שהייתה ועדה חקירה שגיבשה המלצות והתנגדתם להן, עתרתם לבית משפט?

עוד לא.

לא היו המלצות, רק שמועות.

אם קמה ועדת חקירה שהמליצה את המלצותיה - - -

עוד לא המליצה.

זה לא סופי, היו שמועות על המלצות.

כאן לא יהיה שמועות אלא יצטרכו לדבר ברורות לפרוטוקול.



אני מציע שהוועדה הזאת תקיים דיון בנושא תרשיחא בהשתתפות מנכ"ל משרד הפנים, שידווח לוועדה בנושא ועדת החקירה לתיקון הגבולות. דיון בהשתתפות מנכ"ל משרד הפנים, ראש העירייה ונציגי ועדת החקירה. אני רוצה שהאנשים כאן ידברו ברורות לפרוטוקול על מנת שלא יהיו לנו רק שמועות. נבדוק האם הוועדה סיימה את דיוניה. אם הוועדה סיימה את דיוניה, זכות האנשים לעתור לבית משפט ולבדוק את עתידם.

לכן אני מציע, שיתקיים דיון נוסף בהשתתפות מנכ"ל משרד הפנים, ראש העירייה, תושבי כפר תרשיחא, על מנת שמנכ"ל משרד הפנים יציג בפנינו את דוח ועדת החקירה להרחבת גבולותיה של תרשיחא.

בנוסף לבעיית שטחי השיפוט, הבעיה האמיתית היא קונספט של השותפות והשמירה על אופי הכפר ככפר, מדובר בכפר בין 800 שנה, תושבי הכפר ברחו לגור בתרשיחא ולא בנהריה, לא במעלות ולא בעכו. לכן אדוני, אני חושבת שהמלצת הוועדה צריכה לקרוא להקפיא את כל תוכניות הבנייה של שכונת אורנים. במרכז הדיון צריך לדון באופי היחסים בין תרשיחא ככפר לבין עיריית מעלות תרשיחא. ישנן אפשרויות בחוק – הן בפקודת המועצות המקומיות והן בפקודת העיריות – שמאפשרות יחס ששומר על אופי הכפר. לשר הפנים יש סמכות להחליט על חלק מהעירייה כמועצה מקומית בתוך העירייה, כולל שטח שיפוט, וזה על פי פקודת המועצות המקומיות.

אין בסמכותה של ועדה להקפיא החלטות, אפשר לתבוע אותה על כך. תוכנית הבנייה של שכונת אורנים הוגשה לוועדה מחוזית, אם יש לכם התנגדות, תגישו אותה לוועדה המחוזית. אני מבין שהוגשה התנגדות אך היא טרם נידונה. יכול להיות שהסרת ההתנגדות שלכם תביא לפסיקה של ועדת החקירה לתיקון גבולות למציאת פשרה.

הוועדה ממליצה לקיים דיון בהשתתפות מנכ"ל משרד הפנים והוועדה לתיקון גבולות, יחד עם הרשות המקומית, על מנת שתשמע מה היו ההמלצות ותחליט החלטות בעניין. אינני יכול להחליט החלטות על סמך שמועות.

הדיון שיתקיים צריך לדון ביחס של מעלות לכפר תרשיחא.

יוזמנו לוועדה ראש העירייה, תושבי תרשיחא, מנכ"ל משרד הפנים, נציגי ועדת החקירה, ונשמע את כולם.

אדבר עם היושב ראש הקבוע, חבר הכנסת גפני, ואבקש ממנו לזמן בהקדם את הדיון לפני שתאושרנה התוכניות בוועדה המחוזית.

אני מאוד מודה לכם, הישיבה נעולה.





הישיבה ננעלה בשעה 12:15.