פרוטוקולים/ועדת הפנים/4256



10
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
18.12.2001

פרוטוקולים/ועדת הפנים/4256
ירושלים, ט"ז בטבת, תשס"ב
31 בדצמבר, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 339
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום שלישי, ג' בטבת התשס"ב (18 בדצמבר 2001), שעה 9:40

1. הצעת-חוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב (הסמכה מיוחדת) (תיקון –
הרחבת הסמכה), התשס"ב-2001 – חבר-הכנסת משה גפני.
2. הצעת-חוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב (הסמכה מיוחדת) (תיקון –
החלת החוק על בתי אוכל ובתי קפה), התשס"ב-2001 – חברי-הכנסת: מיכאל
קליינר, זאב בוים, אליעזר כהן, דוד לוי, יחיאל לסרי.
3. הצעת-חוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב (הסמכה מיוחדת) (תיקון),
התשס"ב-2001 – חבר-הכנסת שאול יהלום.
4. הצעת-חוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב (הסמכה מיוחדת), (תיקון –
הרחבת הסמכה), התשס"ב-2001 – חברי-הכנסת: יאיר פרץ, נסים זאב, עופר חוגי,
רחמים מלול, יצחק סבן.

חברי הוועדה: משה גפני - היו"ר
שאול יהלום
יצחק סבן
יוסף פריצקי

עו"ד נעמה אלבה - לשכה משפטית, משרד הפנים
דבי סולו - משרד הפנים
יחזקאל לביא - משרד הפנים
קובי שפירא - משרד המשפטים

מירי פרנקל-שור

יפה שפירא

תמר מרימוביץ








1. הצעת-חוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב (הסמכה מיוחדת) (תיקון – הרחבת הסמכה), התשס"ב-2001 – חבר-הכנסת משה גפני
2. הצעת-חוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב (הסמכה מיוחדת) (תיקון – החלת החוק על בתי אוכל ובתי קפה), התשס"ב-2001 – חברי-הכנסת: מיכאל קליינר, זאב בוים, אליעזר כהן,
דוד לוי, יחיאל לסרי
3. הצעת-חוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב (הסמכה מיוחדת) (תיקון), התשס"ב-2001 – חבר-הכנסת שאול יהלום
4. הצעת-חוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב (הסמכה מיוחדת), (תיקון – הרחבת הסמכה), התשס"ב-2001 – חברי-הכנסת: יאיר פרץ, נסים זאב, עופר חוגי, אמנון כהן,
רחמים מלול, יצחק סבן

אני פותח את הישיבה. היום נדון בהצעות-חוק בנושא איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב (הסמכה מיוחדת), תיקון וכו'.

לפני שאני מעביר את רשות הדיבור לחבר-הכנסת שאול יהלום, אני רוצה להזכיר שבמקור, דובר על הצעת-חוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב, שנשמט ממנה הנושא של בתי קפה, בתי אוכל וכו'. זה היה חוק הסמכה, שמסמיך את הרשויות המקומיות לסגור בתשעה באב את בתי העינוגים, וכנראה בגלל טעות, לא נכלל הנושא של בתי אוכל. אף אחד מאתנו גם לא העלה על דעתו, שיבוא מישהו ויגיד: החוק לא נתן לי הסמכה לסגור בתי קפה ובתי אוכל בתשעה באב.

לצערי, בערב האחרון של תשעה באב, עיריית תל-אביב הודיעה שלא תסגור את בתי הקפה מטעם מאד משונה. דיברתי עם רון חולדאי, ראש העיר, והוא אמר שהחוק לא מאפשר לו לסגור את בתי הקפה. הוא אמר: בוודאי שאם תתקנו את החוק, אני כמובן אתמוך בו.

אז הגישו כמה חברי-כנסת, ובראשם חבר-הכנסת שאול יהלום, הצעת-חוק שטכנית מטרתה לתקן את העניין הזה. מספר נוסחים מונחים כאן לפני הוועדה. אני הייתי מציע שבקצרה ננסח את החוק כהכנה לקריאה ראשונה.

אני רוצה להוסיף לדברי אדוני היושב-ראש, שכאשר חוקקנו את החוק לפני שלוש שנים, היתה טעות שלא הוכנסו לחוק בתי הקפה. מי שעורר את העניין היה נציג מרצ מעיריית תל-אביב, שפנה ליועץ המשפטי של עיריית תל-אביב, ואפילו הוא בהגינותו כותב בחוות דעתו: עיון בדברי הכנסת, מביא למסקנה, כי חבר-הכנסת המציע יהלום, ביקש כנראה לכלול במסגרת החוק גם בתי-אוכל. אני מעיד על עצמי שאף אחד לא ביקש להוציא את העניין הזה, אלא מדובר בטעות.

אני גם אמרתי במליאת הכנסת, שהחוק התקבל במליאה פה אחד. הוא התקבל פה אחד, לא בגלל שהורידו ממנו משהו בטעות, אלא משום שאני הסכמתי בזמנו שזה יהיה חוק הסמכה. ללא ספק היה לחוק הזה רוב, ואני "קיבלתי על הראש" אחר-כך מסיעת ש"ס ומאריה דרעי - שהיה אז היה פעיל בכנסת - ששאלו אם יש רוב לחוק, למה הוא לא יהיה חוק מוחלט?

אני וחברי-כנסת אחרים העדפנו לקבל חוק הסמכה פה אחד. מלבד שני חברי-כנסת, חגי מרום ויעל דיין, כולם הצביעו בעד, כולל כל סיעת מרצ. הוביל את העניין חבר-הכנסת אמנון רובינשטיין, שאמר שאם זה חוק הסמכה, כולם יצביעו בעדו. בכנסת הקודמת לא היה ייצוג לסיעת "שינוי", ולכן אני לא יכול לקבוע מה היא היתה מצביעה.

בכל אופן, אני רוצה לומר לפרוטוקול ולחברי-הכנסת, שברגע שמתנגדים לחוק הזה במתכונתו, נוצר מצב אבסורדי. הרי אנחנו לא רוצים לקבוע שתשעה באב הוא מועד דתי, אלא מועד לאומי. עבור עיר כמו בני-ברק, למשל, העניין הדתי בוודאי חזק כמו העניין הלאומי. עיריית בני-ברק רוצה לקבוע חוק עזר, שיאמר שבתי-קפה יהיו סגורים בתשעה באב. גם אם רודף בצע יפתח בית-קפה בתשעה באב בבני-ברק, העירייה לא תוכל לעשות דבר, כי אני אפילו לא נותן לה חוק הסמכה.
אני גם רוצה לומר לחברי-הכנסת שאולי לא כל-כך אוהבים חוקים שמחוקקים בעניין הזה, שברגע שמחוקקים חוק כזה כחוק הסמכה, גם הם צריכים לתמוך בחוק, כמו שהכנסת הקודמת עשתה. אני בהחלט מסכים שיש לאסוף את כל הנוסחים לנוסח אחד.

בוקר טוב אדוני היושב-ראש וחברי-הכנסת. חבר-הכנסת יהלום, אתה באמת נגעת כאן בשאלה מאד מעניינת, שאלת הפרהסיה של האבל. אני מוכרח לומר לך, שזאת שאלה מאד קונטרברסלית, מאד שנויה במחלוקת, ואף פעם לא נגעו בה נגיעה אמיתית של ממש. אולי הגיע הזמן להתחיל לחשוב איך נראית הפרהסיה שלנו גם בימי אבל, הן ימי אבל לאומיים, הן ימי אבל דתיים, הן כאלה והן אחרים.

אני אומר לך מה מפריע לי בחוק שלך, ואני לא אומר את זה למטרת נגחנות. אני אינני רואה בית-קפה כעינוג ציבורי. מפגשם של אנשים שיושבים ושותים ביחד כוס קפה איננו עינוג ציבורי.

אני לא מקבל את מה שאתה אומר, אבל אני מסכים שמותר לך להגיד את הדברים. אתה צריך להסביר למה ביום הזיכרון לחללי צה"ל ויום הזיכרון לשואה ולגבורה יש איסור לפתוח בתי-קפה.

לכן פתחתי ואמרתי, שאולי חבר-הכנסת יהלום רוצה להפוך את החוק שלו לשאלה, האם הפרהסיה הציבורית בימי אבל בכלל זה נושא שנכון ומן הראוי לדון בו? לדידי, קיים הבדל בין תשעה באב ליום הזיכרון לחללי צה"ל ולו בגלל העובדה, שאין אדם שזוכר בזיכרון אישי את חורבן הבית, אבל יש הרבה אנשים, לא עלינו, שזוכרים בזיכרון אישי את יקירם.

לדבריך, זה אומר שצריך לבטל את יום השואה בעוד 100 שנה.

לא אמרתי שצריך לבטל את יום השואה, ואל תשים מילים בפי. בוודאי שלא צריך לבטל יום כזה.

האם אתה לא מבין את ההבדל? כל עוד קיים אדם אחד שמתאבל על יקירו, ההבדל הוא עצום בין זיכרון קולקטיבי דתי, לבין אדם אחד שמתו עוד מוטל לפניו. יש הבדלים בין שני הדברים, ואני מניח שאתה מבין זאת.

אני לא מבין זאת.

אני לא מאמין לך שאתה לא מבין.

אני לא רוצה להפוך את הדיון הזה לדיון פילוסופי, זה דיון טכני.

דרך אגב, מכונות לממכר וידיאו יישארו פתוחות.

גם בליל יום הזיכרון. אולי גם ערוצים 3 ו-4 ישדרו.

אם כך, מה אתה מצאת דווקא במסעדה ובבית-קפה?

דווקא לדידך, אם אני הולך בכיוון החשיבה שלך, יש לדעתי שני היבטים שאתה צריך לשים אליהם לב. ההיבט הראשון – אנחנו לא מדברים על אבל אישי, ובאמת מה שייך אבל אישי לפרהסיה? לכן באמת לא מדובר על אבל אישי. אם היה מדובר רק על אבל אישי, עם כל הכאב שבדבר, היינו קובעים אזכרות מכובדות, פותחים את בתי העלמין ודואגים ששוטר תנועה יעמוד בכניסה.

אנחנו אומרים שמשמעות יום הזיכרון לשואה ולגבורה, לדוגמה, היא לאומית, ולכן לדידי, בעוד 200 שנה אני רוצה שהעם יזכור שנרצחו 6,000,000 יהודים.

השאלה היא האם חבר-הכנסת פריצקי רוצה שכך יהיה.

אל תיקח מונופול על האבל.

באשר להיבט השני, אתה מדבר על אנשים שאבלים ומתיהם מונחים לפניהם. אם תיקח את שלושת ימי הזיכרון, תראה שדווקא לתשעה באב יש משמעות נוספת. ימי הזיכרון האחרים הם לא ימי צום, ואילו בתשעה באב מדובר על 20%-25% מהציבור ומהעם היהודי שחי כאן, שאומר שדווקא בתשעה באב כשהוא צם וחוזר מבית-הכנסת, הוא נאלץ לראות אנשים חוגגים במסעדות ובבתי-קפה.

זאת לא חגיגה.

אם זאת לא חגיגה, אני אומר לך שאני מבטל את החוק שלי.

אם אתה מבטל את החוק, גם אני מבטלו.

אם סיעת "שינוי" תגיש עכשיו הצעת-חוק, שמטרתה לפתוח את בתי-הקפה והמסעדות בליל יום הזיכרון לחללי צה"ל ובליל יום הזיכרון לשואה ולגבורה מתוך אותה גישה, אני מבטל את החוק, ויהיה "שוויון". אני לא אצביע בעד החוק שתגיש, אבל אני אבטל את החוק שלי.

מדובר על איסור פתיחת בתי-קפה רק בלילה, כי באמת יכול להיות שבמשך היום מי שרעב, רוצה לאכול בחוץ. הרי בתוך עמנו אנו יושבים, וכולנו יודעים שכשיוצאים בלילה לבית-קפה או למסעדה, זה בילוי. בינינו לבין עצמנו, האם כשאתה רעב, אתה הולך לבית-קפה? כשאתה יוצא עם רעייתך לבילוי, אתם שותים בירה בבית-קפה.

חבר-הכנסת יהלום, אני מוכרח להודות שאתה שכנעת אותי.

קובי שפירא, אני מבקש להזכיר לך שאנחנו מדברים על חוק טכני, ולכן אם אפשר, אל תיתן לנו פילוסופיה. מאד מעניין להתווכח עם חבר-הכנסת פריצקי לגבי הפילוסופיה - ותאמין לי שבעזרת השם נעשה את זה - אבל אני מדבר עכשיו רק על הנושא הטכני.

גם אם החוק של חבר-הכנסת שאול יהלום יעבור, עדיין לא יהיה שוויון בין תשעה באב ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל וליום הזיכרון לשואה ולגבורה.

ואם החוק שלי יעבור?

גם לא, כי ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל וביום הזיכרון לשואה ולגבורה מדובר על חוק ארצי, ולא על חוק הסמכה. החוק עצמו אוסר את הפתיחה של בתי עינוגים.

אני רוצה להבהיר פה על מה אנחנו מדברים. בסך הכל אנחנו מדברים על מתן הסמכה, ופה אני מזכיר על מה דיברנו כשהחוק חוקק לפני שלוש שנים. בואו נתמקד בעניין, ונראה שהופכים אותו קצת לאיזה מן הר גבוה. אנחנו בעצם עוסקים בפרשנות של פקודת העיריות, סעיף 249(20)ו-(21), וזה הכל.

חוק ההסמכה המפורסם.

דרך אגב, החוק הזה חוקק עקב פרשנות של שופט מקומי, שספק רב האם הפרשנות שלו היתה נכונה, כי לפי הפרשנות של בית-המשפט העליון בשני פסקי דין ובפסק דין נוסף של הנשיא שמגר בזמנו לגבי פרשנות סעיף (21), כמעט אין ספק שלפי הסעיפים הקטנים האלה, יש סמכות לאסור פתיחת בתי עינוגים, ופה לאו דווקא מדובר בבתי-עינוגים כמשמעותם בחוק רישוי עסקים, אלא גם בפתיחת בתי-קפה.

אם כך, למה היועץ המשפטי לא ענה תשובה ברוח זו?

בזמנו, בעקבות הפסיקה של אותו שופט מקומי, אני דווקא המלצתי לפני שלוש שנים בסך הכל לתקן את פקודת העיריות, ולהדגיש שם שאותו סעיף 9 לחוק כולל גם את תשעה באב. כך הכל יבוא על מקומו בשלום, ולעירייה תהיה סמכות לשקול, האם לסגור או לא לסגור בתי קפה.

לפני שלוש שנים היה רצון לעשות דקלרציה, רצית שיהיה חוק איסור פתיחת בתי עינוגים, אבל דא עקא, במסגרת הדקלרציה הזאת, הוכנס סעיף 3, שכוונתו היתה לתקן, אבל הוא נמצא קצת מקלקל, ולמה? כי סעיף 3 שהוכנס מזכיר באופן דקלרטיבי שלרשות המקומית יש סמכות להתקין חוק עזר, שיאסור קיום עינוגים ציבוריים ביום האבל, ומוזכר בסעיף (ב) שהמשמעות של עינוג ציבורי היא כהגדרתו בחוק רישוי עסקים. כך נמצאת לנו במארג החקיקתי איזושהי סתירה מסוימת, כי לפי סעיף 9 לחוק שמתקן את פקודת העיריות, משתמע שיש לעירייה סמכות לאסור כל פתיחת בתי-עינוג, לאו דווקא כהגדרתם בחוק רישוי עסקים. בסעיף 3 משתמע שיש סמכות לרשות המקומית רק לאסור עינוג, כמשמעותו בחוק רישוי עסקים.

דרך אגב, אני מבין למה מתכוון חבר-הכנסת פריצקי, וזאת לדעתי המשמעות של חוק רישוי עסקים. חוק רישוי עסקים מבדיל בין מה שנקרא בילוי תרבותי לבילוי אחר. כל העסקים בחוק רישוי עסקים הם בבחינת בילוי תרבותי, שיש בו גם פן תרבותי ולא רק בילוי פיסי, קרי: תיאטרון, קולנוע.

אבל בילוי הוא בילוי.

אבל עורך-הדין שפירא צודק, האם בית-אוכל או בית-קפה מוגדר כעינוג ציבורי?

לא.

ולא בכדי הוא לא מוגדר, כי הוא לא עינוג ציבורי.

טכנית זה נכון, אלא שביום הזיכרון לחללי צה"ל וביום הזיכרון לשואה ולגבורה אוסרים במפורש פתיחת בתי-קפה.

כל מה שקרה זה שנוצרה דיסהרמוניה בחוק. דרך אגב, עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא – ופירוט שלה נשלח לשר הפנים – שהפרשנות מההיבט של תכלית החקיקה, וכל הפרשנות המודרנית המקובלת היום על בית-המשפט העליון, היא שמשתמע שהחוק התכוון להסמיך את העירייה לאסור גם פתיחת בתי-אוכל ובתי-קפה. כך משתמע גם מהדברים שלך בוועדה וגם מאופן הצגתם בוועדה. יש משמעות לדברים האלה.

זה מופיע במכתב שלכם.

כן, זה מופיע במכתב. היועץ המשפטי לממשלה כתב מכתב לשר הפנים ואמר: מתי סביר שהפרשנות הזאת של החוק תגיע לשעתה? היא תגיע לשעתה, כאשר העניין יגיע לבית-המשפט, כמו שזה הגיע לבית-המשפט לעניינים מקומיים. סביר ששופט מקומי שידון בסוגייה הזאת, יגיד לעצמו: יש לי דיסהרמוניה בחוק, ויש סעיף בחוק העונשין שאומר שזכותו של נאשם ליהנות מספק בחוק, והוא יפרש את החוק בצמצום. כתב היועץ המשפטי לשר הפנים, שהוא ממליץ לו שתהיה הצעת-חוק ממשלתית, שתדאג ליישוב דיסהרמוניה זאת ברוח ההצעות שלכם.

אני רק רוצה להעיר לגבי הצעת-החוק שלך, חבר-הכנסת יהלום, שצריך לזכור שגם היא עלולה לעורר לנו בעיה בשעתה, מכיוון שבהצעת-החוק שלך אתה מתכוון ליצור פער בין עינוגים ציבוריים שתיאסר פתיחתם בכל תשעה באב, לבין בתי-אוכל ובתי-קפה, שתיאסר פתיחתם רק בליל תשעה באב. אתה רוצה לתת תוקף לכל חוקי העזר שכבר קיימים. מה יקרה במידה שיש חוק עזר, שאוסר פתיחת בתי-קפה ובתי-אוכל בכל תשעה באב? תבוא אליך שוב עיריית תל-אביב ותאמר לך, שחוק העזר הזה איננו בתוקף, כי הרי הוא עושה דבר שהחוק לא מסמיך אותו לעשות. אתה צריך לתת דעתך לחוקי עזר שהרחיבו את האיסור.

אני לא רוצה לכפות צום על אדם שלא צם בתשעה באב, והוא באמת חסר בית, חסר מטבח, או שהוא תייר. דרך אגב, עד לרגע זה לא מצאתי חוק עזר שמדבר על סגירה של בתי-קפה ובתי-אוכל בכל תשעה באב.

אבל סביר גם להניח, שאם יש חוק עזר כזה – אני גם לא חושב שיש, אבל אם נניח נמצא באיזשהו מקום חוק עזר כזה – ברגע שייכנס חוק ההסמכה הזה, הוא פשוט יצמצם אותו.

דבר כזה אתה צריך לכתוב, כי יכולה לעלות טענה שככלל הוא חוק עזר פסול. חוק עזר שנחקק שלא בסמכות, או חרג מהסמכות הניתנת לו, הוא בכללו פסול. צריך לכתוב שתינתן לו אותה סמכות, המוקנית לפי חוק זה.

בסדר.

אני פונה ליועצת המשפטית של הוועדה. מונחות פה ארבע הצעות-חוק, איזה נוסח את מציעה? אני מקבל את הגישה של חבר-הכנסת שאול יהלום, שצריך להצמיד את תשעה באב לימי הזיכרון. אני מקבל גם את הטענה שאם חבר-הכנסת פריצקי יציע שבתי-קפה הם לא עינוג, ולכן צריך לפתוח אותם גם בימי הזיכרון האחרים, אנחנו נבטל את החוק. מכיוון שבינתיים אין הצעה כזאת, אני מבקש לנסח את הצעת-החוק באופן שבו היא תהיה מוצמדת לימי הזיכרון האחרים.

מתוך ארבע ההצעות שמונחות על שולחן הוועדה, בשלוש הצעות – של חבר-הכנסת שאול יהלום, של יאיר פרץ ושל מיכאל קליינר ושאר חברי-הכנסת – יש הגדרה של בתי-אוכל. הצעת-החוק שלך מתרכזת רק בפתיחת בתי-קפה.

אני רואה בתי-אוכל כהרחבה של בתי-קפה, אבל חברי-הכנסת צריכים להחליט, האם אתם הולכים על פתיחת בתי-קפה בהתאם לחוק הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום השואה והגבורה, או מחליטים שתהיה כאן הרחבה לבתי-אוכל, כשלפי ההגדרה של חבר-הכנסת, לעניין זה "בתי אוכל" – "לרבות בתי-קפה, מסעדות, בתי תה, בתי משקה, מזנונים ומוסדות אחרים כיו"ב".

ראינו שהיועץ המשפטי של תל-אביב אפילו לא הספיק לפנות ליועץ המשפטי לממשלה, וראינו את ההתנפלות של ראש העיר הנוכחי וראש העיר הקודם. לצערי הרב, יש רצון להתחכמות בנושא של ליל תשעה באב, ולכן בעניין הזה אני רוצה שלא יהיה שום ספק לגבי ההגדרה, כי מחר יגידו שבית קפה צריך לסגור, אבל בית תה לא.

חבר-הכנסת יהלום, היום אני מקבל את כל מה שאתה אומר. אני מבקש לקרוא את החוק.

מבחינת ההגיון של ההרמוניה החקיקתית, יש הגיון בהגדרת בתי-אוכל כמו שהציע חבר-הכנסת שאול יהלום, מכיוון שיש הפניה לסעיף 249(20) לפקודת העיריות. כך אנחנו מונעים את הדיסהרמוניה עם סעיף 9, שמתקן את פקודת העיריות.

כתוב: "בתי אוכל" – "לרבות בתי קפה, מסעדות, בתי תה, בתי משקה, מזנונים ומוסדות אחרים כיו"ב, כמשמעם בסעיף 249(20) לפקודת העיריות [נוסח חדש]".

לא קראת את תחילתה של הצעת-החוק.

היא תצטרך לעבור כאן ניסוח מחדש, מכיוון שבסעיף (א) של סעיף 3א המוצע כבר יש חזרה לאמור בחוק הקיים.

האם את מציעה לשנותו?

אנחנו כבר נערוך את זה. הנוסח יאמר: "על אף האמור בכל דין תהא רשות מקומית מוסמכת להתקין חוק עזר, שיאסור פתיחת בתי אוכל או החזקתם פתוחים מתחילת יום האבל ועד לזריחת השמש למחרתו."

חבר-הכנסת גפני, אנחנו יכולים ללכת לפי הצעת-החוק שלך, שהיא בעצם רק תוספת, ולכתוב: "בחוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב (הסמכה מיוחדת), התשנ"ח-1997, בסעיף 3(א) בסופו יבוא "ופתיחת בתי קפה בליל יום האבל, מתחילת יום האבל ועד לזריחת השמש למחרתו", ולהוסיף את ההגדרה מהצעת-החוק של חבר-הכנסת שאול יהלום. השאלה היא האם נוסיף את הוראת סעיף 8, שתחול גם לגבי התיקון הזה.

זה בסדר. חבר-הכנסת יהלום, האם זה מקובל עליך?

כן, אבל גם מה שהציע עורך-דין שפירא גם צריך להיכנס להצעת-החוק, כדי שאם נמצא באיזשהו מקום חוק עזר - או אם בעתיד יחוקק חוק עזר - שכולל איסור פתיחת בתי-אוכל בכל היום, לא יגידו שכל החוק לא בסמכות, אלא חלקו עד הזריחה יהיה בסמכות.

האם מוסמכת רשות מקומית לקבוע אזורים מסוימים, שבהם לא יחול חוק זה?

בוודאי.

זאת אומרת שברמלה, בעכו, או בירושלים, למשל, לא יסגרו את כל בתי הקפה בעיר.

אם תעבור בירושלים בערב תשעה באב, תראה שיש בתי קפה שפתוחים.

יש לי עוד הערה קטנה לגבי שינוי החוק. לפי התיקון, אני מציע לבטל את סעיף 3(ב) הקיים כיום. אין טעם להגדיר עינוג ציבורי כהגדרתו בחוק רישוי עסקים. צריך למחוק אותו ולבטלו, כי הדיסהרמוניה בחוק גורמת אחר-כך לאי הבנות.

היועצת המשפטית של הוועדה תעשה את ההתאמות המתחייבות, כתוצאה מקבלת החוק הזה.

לפני שאנחנו ניגשים להצבעה, אני רוצה לומר ש"יהדות התורה" לא הובילה את החוק שאתה הבאת, כי אנחנו סברנו שהמפד"ל צריכה לעשות את זה. מסיבות אידיאולוגיות, לא הייתי בטוח ש"יהדות התורה" צריכה להוביל את חקיקתו של החוק הזה, אבל מתי החלטתי להתערב בעניין? ברגע שעיריית תל-אביב וסגן ראש העיר אמרו שבשום אופן לא ייסגרו בתי האוכל בתשעה באב. היה ויכוח לגבי העניין של תשעה באב. אז כבר לא ראיתי בעניין נושא סמלי, שהרי ברור שאי אפשר לכפות על אנשים לאכול או לצום.

אני חשבתי שחבר-הכנסת שאול יהלום צודק בכך שהוא הגיש את הצעת-החוק המקורית, ואנחנו כמובן תמכנו בה, אבל לא הובלנו את העניין. אבל מכאן ואילך, ברגע שהופכים את העניין הזה ממש למלחמת תרבות על הנושא של תשעה באב - שהיינו בטוחים שנמצא בקונסנסוס - סברתי שצריך לעשות תיקון, וצריך לעשות תיקון מהיר.

אני קורא לחבר-הכנסת פריצקי לתמוך בהצעה הזאת, מכיוון שכל הפילוסופיה לגבי העניין של בתי-אוכל יכולה להיות נכונה לגבי כל דבר אחר. ברגע שהמדינה תחליט שבתי-עינוגים לא צריכים להיות סגורים גם בימי זיכרון, כך יהיה גם לגבי תשעה באב. כל עוד המדינה לא החליטה כך, אנחנו צריכים לעשות את ההשוואה בין ימי האבל.

באשר להערתו של עורך-דין שפירא, אני לא חושבת שיש מקום למחוק בית-עינוג ציבורי.

נדבר על זה אחר-כך.

לא, לא מוחקים את זה.

האם אתה רוצה להצביע על איחוד החוקים?

היו"ר משה גפני

כן, לפי הנוסח הזה. מי שבעד איחוד החוקים, ירים את ידו.

הצבעה

בעד- 4
נגד – אין
ההצעה לאחד את הצעות-חוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב התקבלה.

תודה. מי בעד הנוסח כפי שנוסח כאן, שיכלול את ההקדמה מהצעת-החוק שלי, את החוק המקורי של שאול יהלום, וגם את התוספת של עורך-הדין שפירא? מי בעד הכנת החוק לקריאה ראשונה?

הצבעה

בעד – 3
נגד – אין
נמנעים – 1
ההצעה לקבל את הנוסח, שיכלול את ההקדמה מהצעת-החוק של חבר-הכנסת גפני והחוק המקורי של שאול יהלום, בתוספת הערתו של עורך-הדין שפירא, התקבלה.

החוק אושר. תודה רבה, אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 9:40