פרוטוקולים/ועדת הפנים/4105



17
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
28/11/01

פרוטוקולים/ועדת הפנים/4105
ירושלים, כ"א בכסלו, תשס"ב
6 בדצמבר, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 330
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום רביעי, י"ג בכסלו התשס"ב, (28 בנובמבר 2001), שעה 10:00

הצתה חוזרת של גן ילדים בתלמוד תורה בפתח-תקווה -
הצעה לסדר-היום של חברי הכנסת ד' טל, י' ליצמן.

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
נסים זאב
יצחק סבן

סנ"צ נסים אנקרי - מת"ח חיפה – המשרד לביטחון פנים
יחזקאל לביא - משרד הפנים
עו"ד נועה אלבה - לשכה משפטית – משרד הפנים
עו"ד ג'ין הלמן - משרד הפנים
יצחק אוחיון - ראש העיר פתח-תקווה
משה ספקטור - מנכ"ל עיריית פתח-תקווה
אורי קמינסקי - חבר מועצת העיר פתח-תקווה
הרב מנחם שוורץ - האחראי על החינוך החרדי–עיריית פתח-תקווה
שלמה קורלנסקי - הנהלת ת"ת "שפתי רננות" – פתח-תקווה
פרץ ט' ורטהיימר - הנהלת ת"ת "שפתי רננות" – פתח-תקווה
שמואל טירר - מוסדות הבעלש"ט – פתח-תקווה

יפה שפירא

מזל כהן








הצתה חוזרת של גן ילדים בתלמוד תורה בפתח-תקווה

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר-היום: הצתה חוזרת של גן ילדים בתלמוד תורה בפתח-תקווה. אלה הצעות לסדר-היום של חברי הכנסת דוד טל ויעקב ליצמן שעברו מהמליאה אלינו לוועדה. חבר-הכנסת דוד טל יגיע לכאן עוד כמה דקות. חבר-הכנסת יעקב ליצמן כנראה לא יוכל להופיע, אבל אני אשתדל לייצג אותם.

בתחילת הישיבה אני מבקש ממר אוחיון לומר את הדברים שלו. בבקשה, מר אוחיון.

כבוד חבר-הכנסת גפני, מכובדים, חשבתי שאני חייב להיות כאן כדי להצטרף לזעזוע החוזר ונשנה בעיר פתח-תקווה של הצתות גני ילדים, מוסד חינוכי, שלא פוגע ולא מטיף לשום דבר שיכול לפגוע בציבור. הדבר הזה יוצר מצב בלתי נסבל שקורה בעיר הזאת, ולצערי הרב, הדברים האלה נעשים לפעמים על רקע דתי, לפעמים על רקע נוחות ציבורית ולפעמים גם מעשי קונדס וקנטרנות.

כמובן שאני מנצל את ההזדמנות כדי להגיד לך שמשטרת פתח-תקווה עוברת תקופה קשה מאוד בגלל עומס ובעיקר עיסוק בנושא הביטחון. אני חושב שאותם עבריינים מנצלים את העובדה של עומס התעסוקה ועושים דברים. זה מצער אותנו כיוון שצריך לראות מה קרה לילדים בבוקר שמגיעים לגן ורואים את הקרוואן שרוף, מה זה משאיר בזכרונם, מה זה עושה להם, מה הם חשים כלפי המבוגרים, כלפי הסביבה, כלפי החיים והעתיד שלהם.

לכן, הוועדה הזאת צריכה לקרוא למיגור התופעה הזאת, לחזק את ידי המשטרה, לסייע בידיה על ידי תיגבור כוחות, תיגבור משאבים, תיגבור אנשים כי הם היו יכולים לעשות הרבה יותר לו היתה להם האפשרות הזאת. החמור מכל הוא שהמעשה הזה חזר פעם שנייה באותו מקום, והמקרים דומים, כמו גרפיטי, שריפת מבנה בני עקיבא ומוסדות כאלה. אלה דברים שאין להם מקום במקומותינו וראוי שהוועדה הזאת תדון בזה וגם תנחה ותפעל כדי שהמעשים האלה ייעלמו מחברתנו.

לאחרונה היו בפתח-תקווה פעולות אלימות יותר מאשר במקומות אחרים. יש לזה סיבה מיוחדת? בדקתם את התופעה הזאת? זה היה בבית "יד לבנים", זה היה, כפי שאמרת, בסניף בני-עקיבא, זה היה בבתי כנסת ובמוסדות חינוך. זאת אומרת, היתה תופעה שבפתח תקווה היא קיבלה משנה תוקף. לצערנו, החברה הישראלית סובלת מאלימות במקומות רבים, אבל בפתח תקווה היתה איזושהי התרכזות של כמה מקרים כאלה שמטילים כתם על העיר. בדקתם למה זה? האם עבודת המשטרה לא בסדר או מערכת החינוך?

אנחנו חשבנו בהתחלה שהאירועים האלה נעשו על רקע דתי. היות ואנחנו יודעים על העימות בשכונה הנ"ל, אנחנו בטוחים שהרקע להתנגדות הקמת גן הילדים הוא רקע נדל"ני. זה לא משנה, אם זה היה מועדון ללסביות, גם היו מתנגדים.

הצתת הסניף של "בני עקיבא", זה מעשה שאני לא יכול להסביר אותו, אבל מפקד התחנה תיכף ידבר, כי המצית נתפס והוא בחקירה. בוודאי ינסו לעמוד על המניע שלו.

הסיפור עם "יד לבנים", הרי זה לא יעלה על הדעת. אם יש דבר שיש עליו קונסנזוס בחברה הישראלית זה מקום כמו "יד לבנים" או קברים או הנצחה של נופלים. לכן אין שום הסבר למה שקרה. כשתשמעו את מפקד התחנה תראו מי הגרעין שממנו יוצאת התופעה הזאת, אולי אפשר יהיה לקבל תמונה. אני פשוט לא התעדכנתי ממנו על פרטי המניעים. מר אנקרי ירחיב, הוא עוסק בזה הרבה זמן, אבל זה לא מבטא שום דבר. אצלנו בתי הספר התיכוניים וחטיבות הביניים ידועים כבתי ספר רגועים. אין אצלנו אלימות, אין פשעים, אין דברים יוצאי דופן, לא נתבקשנו על ידי ועדי ההורים לעשות איזושהי פעולה. יש בעיה עם קבוצות אוכלוסיה שזיהינו אותם. המנכ"ל ומפקד התחנה בוודאי ידברו על כך. בכל מקרה, היחסים בין הציבור הדתי לציבור החילוני בפתח-תקווה מעולם לא היו כאלה טובים. אני יכול להגיד שהמנהיגות הדתית לא פנתה לבוחריה שיצביעו בשבילי, ובכל זאת הם חבריי הטובים. אני חושב שזה משגע כל אזרח במדינת ישראל לראות את המעשה הזה. היחסים הם כל כך טובים ומצויינים. חבר-הכנסת גפני, הלא אתה פונה אלי, וחבר הכנסת ליצמן פונה לאחרים. פונים כי יש לנו אוזן קשבת. לכן, אם הייתי יודע שהצתת הגן היא על רקע דתי, לפחות הייתי מבין את הסיבה. אני יודע מה הסיבה כיוון שהדיירים היו אצלי ארבע פעמים, כולל איומים עלי. מה שלא תביא לשם, הם לא מוכנים.

סוגרים להם את האור, זאת הסיבה.

זאת אומרת, זה לא על רקע דתי.

זה לא על רקע דתי. מרבית השכנים הם אנשים מסורתיים, הולכים לבתי כנסת. יש להם בעיה, הם לא רוצים שם משהו שיחסום אותם. זה כל הסיפור.

אדוני ראש העיר, אני מאוד מודה לך.

אדוני מפקד התחנה, סנ"צ נסים אנקרי, יש היום תופעות אלימות בחברה הישראלית. לצערנו זה היה קודם, זה קיים גם היום. יש התרכזות בפתח-תקווה. אתה בוודאי יודע טוב ממני. יש כמה דברים שהתרחשו לאחרונה במקום כמו פתח-תקווה שנקראת עיר די שקטה מבחינת אלימות, זאת האמת. אבל היו כמה תופעות מאוד חריגות.

מי אמר שהיא עיר שקטה?

היא נחשבת לעיר שקטה. היא לא עיר שיש בה אלימות מוגברת. היא לא שונה מתל-אביב.

אם אדוני היה עושה השוואות עם תחנות בגודל של פתח-תקווה, זה לא מדוייק.

יכול להיות שאני טועה בעניין הזה. אני מדבר ציבורית. פתח-תקווה נחשבת לעיר שקטה והיו בה תופעות של אלימות מאוד משונות. זאת אומרת, גם הנושא של "יד לבנים", גם בתי כנסת, גם סניף "בני-עקיבא", גם מוסדות חינוך. אתם בדקתם מה קרה או שיכול להיות שזה סתם רושם חיצוני שהוא איננו נכון?

סנ"צ נסים אנקרי, בבקשה.

נמצא פה לפניי הפרוטוקול של הישיבה הקודמת שלכם. יש מספר חברי כנסת שהעלו את העניין הזה, בצדק מבחינתם, כי כשקוראים בעיתון, לא בדיוק יודעים את כל הפרטים במדוייק.

מצויין פה שלאחרונה גם הוצת סניף "בני עקיבא" והוצת בית-ספר ממלכתי דתי יבנה וניסו אולי לשייך את זה, בנוסף להצתת גן הילדים, למשהו שקשור לרקע דתי.

אתה קורא מהפרוטוקול של המליאה?

כן.

מאיזה תאריך?

7 בנובמבר.

אני אגיד לך מה הסדר פה. יש דיון במליאת הכנסת. המליאה מחליטה אם לדון בנושא במליאה או בוועדה. מליאת הכנסת החליטה לדון בנושא בוועדה. לוועדה מוזמנים האנשים הרלוונטים כאשר במליאה הם לא מוזמנים, וכאן זה המקום לתקן או לשנות או להחליט לגבי הדברים שאתה מצביע עליהם, ועכשיו הבמה לרשותך.

בהמשך לדבריו של חבר-הכנסת זבולון אורלב, אני רוצה לציין שלוש הצתות שהיו: סניף "בני-עקיבא", בית-ספר יבנה וגן הילדים. שניים מתוכם פענחנו, כאשר לגבי בית הספר ביבנה מדובר בשני ילדים קטינים בני 15 שהציתו והודו והם אמרו שהם עשו זאת על מנת לזכות בתשומת לב ההורים שלהם.

לגבי סניף "בני-עקיבא", הוצת שם חדר. שמו מזרונים בערימה אחת והציתו אותם. גם את זה פענחנו. מדובר בארבעה קטינים בני 14, 15, 16 ו-17, שהם הציתו את המקום על רקע סכסוך בינם לבין ילדים אחרים מתוך הסניף. אגב, הפענוח של האירוע הזה היה בסיוע מאוד הדוק של תלמידים מהמקום.

זאת אומרת, מי שעשה את הפעולה בסניף "בני-עקיבא" אלה ילדים מהסניף עצמו?

אלה ילדים לא מהסניף עצמו, אלה ילדים אחרים, אבל הם עשו זאת על רקע סכסוך בינם לבין ילדים שנמצאים בבני עקיבא. זאת אומרת, לשתי ההצתות האלה אין שום קשר דתי או עדתי או כל דבר אחר. אנחנו רואים, קודם כל, שלא מדובר באיזושהי תופעה של התנכלות למוסדות ציבור דתי.

לגבי המקרה האחרון, הצתת גן הילדים, כבר באותו יום מיניתי צוות חקירה מיוחד בראשותו של ראש משרד החקירות בתחנה בגלל הרגישות של הנושא. נחקרו הדיירים בסמוך כי הגן הזה הוקם ממש בצמוד לבתים שקיימים שם עשרות בשנים. אני מניח שזה מסתיר להם שם את הנוף, את האור. ההיגיון אומר שמי שרצה להצית זה מי שמפריע לו, כי לא יבוא מישהו ממקום אחר ויצית. נחקרו שם השכנים במקום. כבר באותו יום שוטרים פקדו חמישה בניינים סמוכים, דפקו בדלתות וניסו לבדוק אולי מישהו ראה את המצית, אולי מישהו יכול לקשור איזשהו קצה חוט, סוג של רכב, אדם שנראה במקום כדי שנוכל לקדם את החקירה. אף אחד לא ראה שום דבר. גם במקום לא נמצאו ראיות שיכולות לקשור מישהו למעשה וכמו בכל חקירה זה יכול להגיע למבוי סתום ולא למצוא מי עשה זאת. יחד עם זאת, מבחינה מודיעינית עלה לנו שם של דייר שגר בסמוך. הבחור נעצר כתוצאה מהמידע שקיבלנו, הוא נחקר והכחיש. מתברר גם שהוא קצת לוקה בנפשו, הוא מטופל ב"גהה". בגלל זה גם לא ניתן להמשיך להחזיק אותו במעצר וגם אי-אפשר לקחת אותו לפוליגרף, על פי חוק. כך שזה הגיע לאיזשהו מבוי סתום ולמעשה זה נעצר. עד לרגע זה אין לנו קצה חוט מי עשה את זה.

זו הצתה שנייה בגן הזה. מתי היתה ההצתה הראשונה?

ההצתה הראשונה היתה ב-2 בספטמבר, וההצתה השנייה היתה ב-30 באוקטובר.

מה עשיתם בהצתה הראשונה?

גם בהצתה הראשונה הבנו מראש שמדובר כנראה בסכסוך במקום. האנשים שם נחקרו לא באזהרה. לא נמצא שום דבר שיכול לקשור מישהו מהדיירים שם במקום. אבל אנחנו יודעים את הרקע. מדובר כנראה בסכסוך. אבל אם אנחנו לא מוצאים איזושהי ראיה שיכולה לקשור מישהו או מישהו מודה שהוא עשה זאת, אז אני לא יכול להאשים מישהו שעשה את זה.

אתה לא רואה את זה כפאשלה של המשטרה בעצם העובדה שתוך פרק זמן קצר מתרחשת הצתה שנייה?

לא.

אבל היתה הצתה אחת. אחרי שזה קרה, ואני מתאר לעצמי שכשחקרתם את זה בפעם הראשונה שמעתם שיש שם סכסוך, שאני לא נכנס לטיבו, האם זה כמו שאומר ראש העיר או המנכ"ל, בגלל שלא רוצים שייבנה שם בכלל, ידעתם ששם קורה משהו. האם זו לא פאשלה?

אז מה אם ידענו?

להיערך לאפשרות שזה יכול לקרות פעם נוספת. הרי לא ידעתם מי הצית בפעם הראשונה.

מה זה להיערך? לשים שם שמירה?

אני לא יודע. אני לא הולך להיות מפקד תחנה בשום מקום.

אני בכוונה שואל את השאלות האלה.

אני שואל את השאלה מכיוון שאני רוצה ללמוד את העניין. יש מצב שבו קורה מקרה חריג, הוא לא קורה בכל יום. הוצת גן והרקע להצתה די ברור, זה לא משהו מנותק מן המציאות. זה נורא ואיום כשזה מגיע להצתה, אבל בסופו של התהליך היתה הצתה. אותו צוות חקירה שהקמת היום, האם לא היית צריך להקים אז? אני לא מעביר ביקורת. אני שואל, זה תפקידי.

גם במקרה הראשון, כמו במקרה השני, ראינו אותו כחמור. בעקבות מידע שקיבלתי מהשטח, גם מהשוטר הקהילתי שם בשכונה ומהקשר שלו עם אנשי הציבור שם, הבנתי שהגיעו שם לאיזושהי פשרה והסכסוך הסתיים במקום. כשחקרנו בפעם הראשונה, גם לא הגענו לשום דבר. זאת אומרת, זה יכול להיות בכל מקום אחר בעיר. המשטרה לא מפענחת הכל. היא אמורה לפענח אבל היא לא יכולה ולא תמיד מפענחת הכל. בגלל שזה קרה פעם שנייה, אז ראיתי את המקרה יותר חמור. זה אומר שהסכסוך לא הסתיים במקום וזה אומר שזה יכול להיות פעם שלישית יותר גרוע. ולכן צריך לפענח את המקרה כמה שיותר מהר. לצערי לא הצלחנו, למרות שהקמנו צוות חקירה מיוחד.

מה קרה במקרה של שריפת בית הכנסת או הגרפיטי שהיה בבית הכנסת של חניכי הישיבות ברחוב ארלוזורוב?

אתה מערבב כמה דברים. אני לא יודע על מה אתה מדבר. יש שני דברים. יש שריפה של מחסן בסמוך לבית כנסת, ויש כתובות גרפיטי שעדיין לא פענחנו מי עשה זאת.

יש גם מכתבי נאצה של אותו פסיכופט. אותו פסיכופט שולח מכתבי נאצה לכל מיני גופים ואנשים פרטיים ודווקא דתיים וחרדים.

לפני שאני פונה למנכ"ל העירייה, שמואל טירר, בבקשה.

אני מנכ"ל של קרית בעל שם-טוב. הרב פרץ ורטהיימר הוא תושב אצלנו בשכונה והוא הקים חדר, שאנחנו מאוד מפרגנים ומאוד רוצים שהוא יצליח. כשהוא הקים את החדר, רצו באופן זמני להביא להם מבנה, ואנחנו הסכמנו שהמבנה שהוא קרוואן יוקם באופן זמני בשטח שלנו. זאת אומרת, עניין השריפה פוגע בהם באופן אישי, אבל מה שקורה מסביב פוגע בנו בקרית בעל שם-טוב בכללותה.

המשטרה עשתה פאשלה ענקית כשהיא לא עשתה כלום בפעם הראשונה. למרות שהגיעו לפשרה, זה נותן היתר למי ששרף להיות נקי מפני החוק?

הוא לא אמר את זה.

הוא אמר: היות והגיעו לכאורה לפשרה בפעם הראשונה, לכן הם לא הקימו צוות חקירה והם הירפו. למה להרפות? מי ששורף גן ילדים, צריך לתלות אותו במרכז העיר.

ביטלנו את עונש המוות.

אני רוצה לדבר יותר על עצם העניין של שטחי הציבור. לנו בפתח-תקווה, לנציגי הציבור החרדי בעיקר, יש תחושה ששטחי הציבור בעיר פתח-תקווה שווים פחות מאשר שטחים פרטיים. למה אני מתכוון? הרי כשמגישים תב"ע לבניית שכונה או לבניית עיר לוועדה המחוזית, צריכים להראות שטחים חומים לפי פרמטר שקובעת הוועדה המחוזית. נניח שהפרמטר אומר שצריכים 10 דונם לשכונה של שלוש מאות משפחות, חייבים להציג את ה-10 דונם. מה קורה? הציגו את ה-10 דונמים האלה וכל ויכוח שיש עם כל שכן, לא חשוב מיהו ומהו, ברגע שהטרקטור מתחיל לעבוד ומגיע בן-אדם ומתחיל לצעוק: אני לא רוצה שיבנו פה, מגיעים נציגי העירייה, שואלים אותו: כמה מטר אתה רוצה מהשטח? 2 מטר, בבקשה. נזיז את הגדר 2 מטר.

רצינו להציב קרוואנים בשנה שעברה לגני ילדים ולתלמוד תורה, שהעירייה הסכימה להציב אותם על שטח ציבורי. מגיעים שכנים של וילות סמוכות, כאשר הם קנו את הווילות אחרי שהיה ברור להם שהשטח הוא שטח חום, הם מגיעים וצועקים: מה פתאום שמים פה קרוואנים. הקבלן הבטיח לנו שהשטח יהיה ירוק. פה תהיה אנדרטה לחללי אסון המסוקים, מישהו אפילו אמר את זה. מגיעה העירייה ואומרת: בסדר, נזיז אתכם 20 מטר פנימה. חתכו לנו 2.5 דונם. עכשיו אנחנו בונים את מבנה הקבע של תלמוד תורה. צריך לבנות שם גדר מסביב לבית הספר. ליד זה יש מחסן, נגריה. מגיע השכן וצועק: אני לא רוצה שיהיה פה גדר, אני צריך פה להיכנס, זה מפריע לי, זה עושה לי חושך. בסדר, נזיז את הגדר פנימה. בקרוואן שנשרף יש פלישה של 4 מטר לכל רוחב המגרש. זה אומר פלישה שמורידה מהמגרש מאות מטרים מרובעים. לא רק זה שהעירייה לא עושה כלום כדי לפנות אותם, אלא היא אומרת: אתם צועקים, בסדר. בהתחלה ראש העיר הבטיח להם שלא יבנו פה בכלל גני ילדים. יש לי פה את התכנית לפיה אמורים לקום שם ארבעה גני ילדים, יש על זה כבר פרוגרמה של משרד החינוך, הגנים כבר מתוקצבים על ידי משרד החינוך. בהתחלה ראש העירייה אמר שלא יבנו שם בכלל. אתם צועקים, לא יבנו פה.

הנושא הוא הצתה או הקצאת שטחים?

ההצתה היא לכל הדעות על רקע מצוקת הקרקעות שקיימת שם. שמו את הקרוואנים במקום שבו באים שכנים ואומרים שזה מפריע להם.

אני רוצה לשאול שאלה. יש מושג של הפקעה לצרכי ציבור. ההעברה של השטחים שם בוצעה במסגרת הפקעה לצרכי ציבור?

זה היה על בסיס של תב"ע מאושרת ומתוכננת וקווינו שלא יהיו שום בעיות. בתוך התב"ע הזאת יש שתי נקודות חיכוך בעייתיות. המגרשים נושקים לבתים הצמודים שנמצאים שם כבר חמישים שנה. אנחנו מדברים על תושבי עמישב הוותיקה. אנחנו לא צריכים לפרט את הרקע הסוציו-אקונומי שלהם. היום הם דווקא התחזקו בעקבות הבנייה החדשה מסביב.

אגב, אין כביש שמפריד?

אין כביש. אני יכול לתת דוגמאות רבות שבהן אין שום בעיה עם קרקעות ציבוריות, שהציבור הדתי או החרדי בונה עליהן. אבל יש שני אזורים שממש מתחככים או צמודים לבתים האלה.

יש הרגשה ותחושה שהציבור קלט והפנים את המסר הזה שאם אתה צועק ומשתולל, אתה מרוויח. לכן, כשבאו לשים את הגדרות לקרוואן, לפני השריפה הראשונה, הם עקרו את הגדרות ונתנו מכות לפועלים ולנו שבאנו למנוע את הריסת הגדרות.

יודעים מי נתן את המכות?

כן.

המשטרה היתה שם?

המשטרה היתה. מה המשטרה עושה כשהיא מגיעה למצב כזה? בסדר, להקפיא את העבודות. למה להקפיא את העבודות? יש היתר בנייה לקרוואן, יש היתר בנייה לגדרות. השטח הוא שטח חום. שוטר זוטר, אני לא יודע מי מינה אותו, אומר: תקפיא את העבודות. מה פתאום להקפיא את העבודות?

האם המשטרה עשתה משהו לאלה שהרביצו?

כשהמשטרה הגיעה למקום, אנחנו אמרנו שהם עוקרים את הגדרות. השוטר אפילו ראה איך הם עוקרים את הגדרות. אמרנו לשוטר מי דוחף ומרביץ לנו. השוטר רשם את השמות ואמר: קודם כל תקפיאו את העבודות.

תודה רבה. הרב ורטהיימר, בבקשה.

אדוני יושב-ראש הוועדה, חברי כנסת נכבדים, עמותת תלמוד תורה "שפתי רננות", שהיא העמותה המנהלת את הגן, הוקמה לפני כשנה וחצי כאשר מטרתה היא להתמודד עם ריבוי צרכי החינוך של האוכלוסיה החרדית במקום. מאחר שהוא תלמוד התורה היחיד הקיים במקום, נעשה צר מלענות על צרכי האוכלוסיה המתפתחת בשכונות החרדיות.

תלמוד התורה נפתח בשנה שעברה עם גרעין היסוד שמנה 10 תלמידים. בשנה הנוכחית לומדים בו 48 תלמידים, והצפי לשנת הלימודים הבאה עומד על 95 תלמידים. בהסתמך על נתונים אלו ועל נתונים נוספים כגון אחוזי הילודה הגבוהים יחסית במגזר החרדי, הרי ששיעור התלמידים המצופה בשנים הבאות יגדל בהרבה בעזרת השם.

אדוני היושב-ראש, ברשותך אני מבקש לעבור על נקודות ציון עיקריות ומכאיבות שאירעו במהלך התקופה הרלוונטית, החל מתחילת שנת הלימודים הנוכחית ועד לעצם היום הזה. אני מבקש להפנות את תשומת לב הנוכחים כי תקציר הדברים הנאמרים מופיע בתיקיות שלידי והם יחולקו לכם בהמשך.

ב-כ' באלול תשס"א, 9 באוגוסט – המבנה שהוקצה עבורנו על ידי עיריית פתח-תקווה מוצב במגרש המכונה 523 ברחוב בגין 123 בשכונת גני הדר. עלי לציין כי המקום נושק לבית ספר הקיים כבר במקום, והצבת הקרוואן בוצעה על ידי עיריית פתח-תקווה על פי כל חוק ודין.

המגרש הרלוונטי הובטח בשעתו לעמותת מוסדות הבעל שם-טוב ועליו אמורים היו להיבנות 2 דו-גנים. מעמותה זו קיבלנו רשות זמנית להצבת המבנה שלנו בשטחם.

ראש חודש אלול, 19 באוגוסט – אנחנו פותחים את שנת הלימודים. לצערנו כניסתנו לגן שלנו אינה מתאפשרת מן הסיבה שאין במקום לא גידור ולא פיתוח סביבתי מינימלי. הדבר נובע כתוצאה מהתנגדות אלימה שמפעילים השכנים נגד קבלן הפיתוח ונגד המובילים המספקים את חומרי הבנייה עד לסילוקם מן המקום יחד עם חומרי הבנייה. זמנית אנחנו נכנסים ללמוד בבית הספר הסמוך בית יעקב.

י' באלול התשס"א, 29 באוגוסט – בשל תחילת שנת הלימודים הכללית, אנו נדרשים לפנות את המקום הזמני שבו אנחנו שוהים. בעקבות כך אנו משגרים מכתב דחוף למנכ"ל העירייה מר ספקטור ובו אנו מודיעים בלית ברירה על כניסתנו למבנה, על אף שמסביב אין מגרש משחקים לילדים. במכתב זה אנו מתריעים על חששותינו מאיומי השכנים ומבקשים כי הרשויות המתאימות ייערכו בהתאם. עותקים ממכתב זה נשלחים בין היתר גם לראש העיר מר יצחק אוחיון, למפקד משטרת פתח-תקווה סנ"צ נסים אנקרי ולקצין ביטחון מוסדות החינוך בעירייה. עותק ממכתב זה נמצא בתיק שכאמור יימסר לכם בהמשך.

י"א באלול התשס"א, 30 באוגוסט – אנחנו נכנסים לגן.

י"ד באלול התשס"א, 2 בספטמבר – השכם בבוקר את אשר יגורנו בא ומתממש. הגן נשרף על כל תכולתו. חוקר שריפות של מכבי האש קובע: מדובר בהצתה. למשטרת פתח-תקווה מוגשת תלונה רשמית. ככל הידוע לנו לא נעצר איש. באותו יום לומדים ילדי הגן תחת כיפת השמים, בשמש הקופחת אל מול המבנה המפוייח. ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני מבקש להציג שקף שבו נוכל לראות את הדברים.

בבקשה.

(מציג את השקף). כאן בתמונה אנחנו רואים את ילדי גן הילדים "שפתי רננות" ביום שריפת הגן, 2 בספטמבר. הילדים נמצאים בחוץ. אין לנו מקום אחר להכניס אותם. הם יושבים בחצר לא מתוחמת, בלי כלום. הגננת נמצאת באזור.

ט"ו באלול התשס"א, 3 בספטמבר – אנו נאלצים לעבור למקום חלופי, לקרוואן המשמש כבית כנסת. במקום זה לומדים הילדים בני השלוש בלי שירותים, בלי מים, בלי ריהוט. הילדים יושבים על כסאות פלסטיק של מבוגרים כאשר רגליהם מתנופפות באוויר וכל ישיבה או קימה שלהם כרוכה בעזרה מהגננת.

ד' בתשרי התשס"ב, 21 באוקטובר – לאחר חודש ומחצה של סיוט מתמשך, מסתיים שיפוץ הקרוואן השרוף. באותו זמן מגיעים חלק מן השכנים לסיכום כלשהו עם העירייה וכתוצאה מכך מתאפשר פיתוח החצר וגידורו. אנו אופטימיים ורוצים להאמין שהגענו סוף סוף אל המנוחה ואל הנחלה.

י"ב בתשרי התשס"ב, 30 באוקטובר – בשעה 12.05 אחר חצות המבנה בוער שנית. שוב מוגשת תלונה למשטרה, ושוב קובע חוק השריפות כי מדובר בהצתה, ושוב אנו יוצאים לגלות, למקום שאותו אנו צריכים לפנות בעוד כשבועיים מהיום.

איפה זה?

אנחנו נמצאים בבית הספר "בית יעקב" בכיתת לימוד שלהם.

שוב אני מבקש להציג בפני הוועדה שקף המתאר את מראה הגן לאחר ההצתה השנייה. (מציג את השקף). גן "שפתי רננות" לאחר השריפה השנייה, 30 באוקטובר.

אדוני היושב-ראש, אני מייצג כאן 25 ילדים בגילאי 3-4 שעדיין לא טעמו טעם של שבוע אחד רצוף של לימודים במנוחת הנפש. ואני שואל אתכם: מה פשעם ומה חטאתם? מדוע נשללת מהם הזכות האלמנטרית של לימודים במנוחה? מתי סוף סוף יגיע הזמן שילדים אלו יוכלו ללמוד בגן מבלי לסבול מתוצאות האלימות?

אדוני היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, אין לנו שום אפשרות לחזור למקום שבו ראו הילדים את הצעצועים, את עבודות היצירה ואת חפציהם האישיים נשרפים באש. הורי הילדים מתנגדים ובכל תוקף לחזור למקום, ובצדק. אף אחד מאתנו, רבותי הנכבדים, לא מוכן שבנו הקטן יחזור בפעם השלישית לגן שנשרף פעמיים. יתרה מכך, יד שלא רעדה מלשרוף את הגן פעמיים, תעשה זאת גם בפעם השלישית.

אני פונה כאן ועכשיו לעיריית פתח-תקווה וזועק את זעקת הילדים: די. מספיק לנו עם הכותרות הרעשניות בעמודי החדשות ובאמצעי התקשורת. אנו רוצים ללמוד בגן בשקט ובשלווה בדיוק כמו כל הילדים האחרים.

אנו מאוד מבקשים מעיריית פתח תקווה, שסייעה בידינו בהצבת המבנה הראשון, ואף שיפצה את המבנה לאחר ההצתה הראשונה, להקצות לאלתר מגרש חלופי קבוע והולם בהליכים מזורזים לשם בניית גני הילדים כדי שסוף סוף תגיע כבר סאת הסבל של הילדים לקיצה.

מה אתם עושים בינתיים בימים אלה?

אנחנו נמצאים במקום אחר, בכיתת לימוד בבית ספר סמוך. אנחנו צריכים לפנות את זה בשבועיים הקרובים.

אנו מבקשים מוועדת הפנים של הכנסת להקציב לוח זמנים ולעקוב אחר יישום הדברים.

לקראת סיום, אבקש מחברי הרב קורלנסקי לחלק לנוכחים את התיקייה עם החומר הרלוונטי. תודה רבה.

תודה רבה.

חבר-הכנסת נסים זאב, אתה רוצה להוסיף משהו?

משפט אחד. הדברים מאוד ברורים. יש פה שני נושאים לגמרי שונים. הנושא המרכזי שלנו הוא נושא ההצתה והאם המשטרה פעלה כמו שצריך לפעול בשעת אמת. הנושא השני הוא נושא עירוני, מדיניות העירייה.

אני הייתי סגן ראש עיריית ירושלים ואני יודע מה זה מאבק על כל הקצאה, על כל גן בכל אזור, איפה רגיש פחות ואיפה רגיש יותר ומאבק של שכנים. על מקווה ברמות 03 הביאו אלף אנשים להתנגד כי אמרו שזה עומד לזהם את כל ירושלים. יש דברים כאלה. אנחנו חיים את זה בשטח.

אתה לא שמעת בתחילת הישיבה את ראש העיר. הוא אמר, ואני נוטה לקבל את זה, הסכסוך במקרה הזה הוא לא סכסוך דתיים-חילוניים. הסכסוך במקרה הזה הוא סכסוך נדל"ני מובהק. זאת אומרת, גם אם יבנו שם מועדון כלשהו, האנשים לא רוצים שיבנו שם.

הוא לא סכסוך נדל"ני. אם זה שטח חום, זה לא נדל"ני. הלא הם לא הקימו את הקרוואן על שטח פרטי אלא על שטח ציבורי. כל אדם שגר בסמוך לשטח ציבורי, יודע שיבנו שם או גן ילדים או בית ספר או בית כנסת.

אמר הרב טירר שבפתח-תקווה זה לא עובד כך.

אני אומר איך זה צריך לעבוד. ככה זה עובד. לדעתי, העירייה לא יכולה ללכת לפשרה בעניין הזה. זה שטח עירוני. למשל נושא הגדר, זה לא רק נושא עקרוני. הרי אנחנו יודעים מה קורה בקטמונים. אתה יודע איזו השתלטות של מאפיה, של עבריינים על שטח ציבורי קיים? אנשים מרחיבים מרפסות ובונים חדרים.

מדברים בלי לשמוע את הרקע ואת הבעיות האמיתיות. אם הרב היה שומע על מה אני מדבר, הוא היה מבין שיש פה בעיה יחודית.

מה זה יחודית? הציבור הירושלמי פחות יחודי?

אני לא חושב שלעיריית פתח-תקווה מגיעה ההתלהמות הזאת.

מר ספקטור, אני מאפשר לכל אחד לומר את דברו ואני לא אתן לאף אחד ללכת מבלי שאתה תאמר את דבריך, מפני שמבחינתי שני דברים חשובים בישיבה הזאת, אלה הדברים שלך והסיכום של מפקד תחנת המשטרה.

אני מאוד מעריך את העירייה הזאת. אני יודע שהיא עושה רבות למען מוסדות הדת בעיר הזאת. אני רק אומר שעירייה לא יכולה להרשות לעצמה לוותר על שטחים חומים. כאן מדובר בגדר ופשרה יכולה להיות שאולי קו הבניין יהיה במרחק מסוים, אבל לא קו המגרש. גדר היא גדר ושטח הוא שטח.

תודה. הרב קמינסקי, בבקשה.

אני רוצה להגיד שני דברים. א. מגיע קצת קרדיט למר ספקטור אישית. אנחנו מקבלים את רוב מה שאנחנו צריכים.

וזה במדינת ישראל של היום דבר גדול מאוד אם מקבלים מה שמגיע.

בנוגע לגן הזה, אני חושב שהטיפול של העירייה ושל המשטרה הוא בכפפות של משי קצת ואז יוצא החוטא נשכר. זאת אומרת, אנחנו מתמודדים עם תופעה שאנחנו לא צריכים להתמודד איתה. לפולש מגיע עונש וצריך לטפל בו בצורה החמורה ביותר ולא להסיט הצידה את אלה שנמצאים על שטח שהעירייה נתנה אותו, אנחנו לא פלשנו. זו הנקודה.

אני רוצה שבפרוטוקול יירשמו שתי שורות. למרות הביקורת הקשה שיש לנו על עיריית פתח-תקווה בנושא הפלישות ומגרשים, אנחנו מלאים הערכה לעיריית פתח-תקווה. אנחנו מקבלים כמעט את כל מה שאנחנו צריכים. יש לנו ויכוח קשה על הוותרנות של העירייה במגרשים.

אתם מקבלים משהו מהעירייה שלא מגיע לכם?

אנחנו אומרים שבמדינת ישראל בשנת 2001, אם אתה מקבל את מה שמגיע לך, אתה גם במצב טוב.

היתה שם תביעה לסילוק יד?

לא.

פה עיריית פתח-תקווה עשתה את מה שהיא צריכה לעשות. העניין פה הוא שיש שם שכנים שלא נוח להם והם לא רוצים שמבנה ציבורי יהיה על יד הבתים שלהם. זה הנושא. אין פה שום נושא אחר.

מר ספקטור, בבקשה.

אני רוצה לומר כמה משפטי רקע. (מראה את מפת העיר). השכונה הוותיקה שנבנתה בשנות ה-50 והאוכלוסייה המיוחדת שהיתה בה יושבת כולה בשטח הצהוב. השכונות החדשות נבנו מרחוב מנחם בגין דרומה. בכל השטחים החומים שנמצאים מרחוב מנחם בגין דרומה, כולל הציבור הדתי והחרדי, אין שום בעיה. בנו בתי ספר, גני ילדים, מרכזים קהילתיים, בתי כנסת. אין ציוץ לאף אחד.

בתוך התהליך הזה היו שתי חריגות. היו שלוש בעצם, אבל זה פלש לתוך שטח ציבורי ירוק, סמוך לבית ספר, לא היתה שום בעיה. החלק הראשון, זה מגרש 522 המפורסם שיועד למוסדות הבעל שם-טוב, ו-523 שגם כן יועד למוסדות הבעל שם-טוב. בפינה הרחבה הוקם בית ספר "תלמוד תורה". אף אחד לא דיבר. זה גובל מצד אחד בכביש הפנימי הותיק, רחוב צפת ורחוב מנחם בגין. הוא לא גובל עם אף בית. אין שום בעיה. הוא כבר קיים שלוש שנים ואף אחד לא מתווכח על כך. הבעיה היא ברצועה הצרה. אלה הבתים הוותיקים. אנשים שגרים שם חמישים שנה. בחוץ אין להם כלום. פתאום מתחילים לעשות גדרות, פתאום מעמידים מבנים. התכנית המקורית היתה לבנות ארבעה גני ילדים ועל כל גן בית כנסת, כי צריך לתת שירות לציבור הדתי והחרדי, אני מודע לדברים האלה. שמו את הקרוואנים. פשוט היינו מופתעים מההתנגדות הנחרצת. בשנה שעברה, במגרש 522, כשהתחלנו להעמיד שם קרוואנים לגני ילדים, היו ויכוחים: מה פתאום על יד הבית שלי וכו'. זאת אומרת, שתי הנקודות האלה אני רואה אותן כנקודות חיכוך עם ציבור בעייתי, מיוחד שיושב בשכונה ותיקה חמישים שנה ומולו בונים שכונה לתפארת. יש בזה גם נימה של טינה, אני לא יודע איך להגדיר את זה. אבל בואו נבחן את ההיבט הרחב יותר, הפסיכולוגי. אני לא מדבר על ההיבט האנטי-דתי. ללא ספק זו לא הבעיה המרכזית. רובם מסורתיים, רובם הולכים לבתי כנסת. הם לא נגד העניין מבחינה דתית. פשוט באים וחוסמים להם פתאום את האוויר שלהם.

למרות זאת, גן ילדים אחד שהוקצה על ידי משרד החינוך כבר מתחילים לבנות. אין על זה ויכוח. אנחנו מתלבטים לגבי הגן השני. אלה שטחים חומים שנקבעו לפני כעשר שנים, כשהתחילו ללכת על הפרוייקט המורחב של עמישב המורחבת עם העמותות, בתוכן שלוש-ארבע עמותות חרדיות. קיבלנו אותן בשמחה. אין לנו שום בעיה עם הדברים האלה. אבל הפלישה הזאת מצפון לרחוב מנחם בגין, בשתי הנקודות האלה, הן נקודות החיכוך. כי מה שנמצא מדרום, יכולים פה כל האורחים להעיד, אין שום בעיה. עובדה, בונים לתפארת, עושים את זה. אנחנו מחפשים פתרונות אלטרנטיביים, במיוחד באזור הזה (מצביע על המפה). גם פה זו שכונה דתית חרדית. יש לנו פה עימות אחר עם המגרשים. ישנה מצוקה. בסך הכל כמות העמותות, כמות הדירות יצרה מצב שגם עם נעשה סלטות באוויר לא נצליח לתת תשובה עם השטחים החומים שישנם כדי לספק את כל הצרכים של הציבור, במיוחד הציבור החרדי.

מה אתה מציע לפתרון הבעיה המיידית הזאת?

קודם כל, אני לא מאלה שצריך להופיע בוועדת הכנסת ולהיות מופתע שהובא לידיעתי שמוקם בית ספר רק בחודשים האחרונים, כי אני בדרך כלל מתכנן את הדברים קדימה, ואם אני לא עושה כך, אוי ואבוי.

השנה וגם בשנה שעברה, בשביל לתת פתרונות גם לציבור החרדי, היקצו עשרה גני ילדים, קיבלנו תקציב רק לחמישה כרגע. ההקצאה היתה לפני שנה וחצי שנתיים. אם היינו בונים אותם, אני מאמין שחלק מהבעיות שמעלים אותם לא היו צריכים לעלות. חוץ מזה, מקופתה הדלה של העירייה, ואני יודע את המצוקות, העמדנו חמישה או שישה קרוואנים. להעמיד קרוואן זה כ-75 אלף שקל. תעשו מכפלה. שנה שעברה כנ"ל. העמדנו קרוואנים. זו הוצאה כבדה. יש בעיות בטיחות, יש גידור, כל מיני דברים כאלה.

אתם עושים את זה רק לציבור החרדי?

עושים את זה לכולם. בעיניי כל הציבור שווה. אני יושב עם כולם ומטפל בהם. העמדנו 22 קרוואנים.

מר ספקטור, אין ויכוח לגבי העניין הזה. גם הם אומרים את זה.

לנו יש בעיה אמיתית לגבי "שפתי רננות", למצוא מקום חלופי.

אין מגרש של הינהל באזור?

ישנו מגרש של המינהל שהוא צמוד ל"תלמוד תורה". הוא גם כן גובל בין רחוב מנחם בגין לרחוב צפת. המגרש הזה מיועד לבנייה. נחפש פתרון אחר ציבורי שלא מפריע לנו.לכן אני מבקש שיופעל לחץ מכאן יחד עם העירייה על משרד התשתיות שיעשו את ההעברה.

אי-אפשר לעשות עיסקת קומבינציה?

אפשר לעשות פה עיסקת קומבינציה.

וניסיתם?

לא ניסינו.

למה?

עד לאחרונה, אני אומר בגלוי, לא היה עם מי לדבר במינהל מקרקעי ישראל. כל הזמן מתחלפים מנכ"לים ומנהלי מחוזות. אתה לא יכול לסגור איתם דברים. היום המינהל הוא בעייתי. אני מבקש את עזרתכם גם בתחום הזה וגם בתחום של זירוז קבלת האשרות לבנייה, לא לתכנון, ממשרד החינוך.

עיריית פתח-תקווה לא מקופחת במשרד החינוך.

אני לא אמרתי שהיא מקופחת, אבל היא מקבלת את זה בצורה מאוד מאוד איטית.

אני מכיר את הטיפול של משרד החינוך בבנייה ברשויות מקומיות. אתם לא מהמקופחים.

אופציה אחת זה המגרש בסמוך ל"תלמוד תורה", שגם הוא צריך להתרחב.

לסיכום, אני יכול לומר, יש לנו בעיה חמורה עם שטחים חומים כאן (מצביע על המפה). יש לנו כוונה להרחיב פה עוד פרוייקט שנקרא "נחלים", ובתוכו כבר משבצים רזרבות בשביל לתת מענה למצב העכשווי. אנחנו לא מדברים על אלה שעתידים לגור בשכונה החדשה. זאת אומרת, ישנה פה בעיה אמיתית שאנחנו מתלבטים בה ומנסים לחפש פתרונות.

מר ספקטור, אני מאוד מודה לך.

סגן ניצב אנקרי, כתוצאה מהדיון כאן, מה אתה חושב לעשות?

ברשותך, אני רוצה, קודם כל,למחות על הדברים שאמר מר טירר קודם לכן.

אגב, אני לא אומר שום דבר על עבודת המשטרה. אבל מר טירר מביא לידי ביטוי בדבריו הרגשה של רבים מאתנו, יכול להיות שלא בצדק. אני לא זוכר מקרה של הצתת גן פעם אחר פעם ולא מוצאים עד עכשיו את המצית. אני לא זוכר מקרה כזה.

בהצתות אחרות כן מצאו את המצית.

אני מציע שתהיה ער לעניין הזה. אל תכעס עליו.

שוב אני חוזר ואומר, שאני רוצה למחות על הדברים של הרב טירר. כשלא מכירים את החוק, לפעמים מפרשים אותו לא נכון. אנחנו במדינה דמוקרטית, ואני כמפקד משטרה לא יכול לעצור אנשים סתם כי בא לי או בגלל שאני חושב שהם עשו משהו. כדי להביא מישהו לבית משפט אני חייב שיהיו לי מספיק ראיות. גם אם אני יודע בוודאות שמישהו רצח אדם, אם אין לי מספיק ראיות אני לא עושה לו כלום, הוא ממשיך להסתובב חופשי ברחוב. בוודאי כשמדובר בסכסוך קרקעות ויש ויכוחים, המשטרה מגיעה למקום ועוצרת את העבודה. לו הרב טירר היה מכיר את החוק, הוא היה מבין שהמשטרה לא מתערבת בסכסוכים אזרחיים. מקרים מן הסוג הזה, על פי נוהלי המשטרה, מועברים לבית המשפט כדי שהוא יבדוק את כל הניירת אם היא חוקית או לא חוקית והוא יחליט מה לעשות. לאחר שבית המשפט מחליט מה שהוא מחליט, התפקיד שלנו זה לתת סיוע. גם אם צריך להפעיל כוח, אנחנו מפעילים כוח. הראיה, בשבוע שעבר היה צו של בית משפט לפינוי עבריין מסויים. הבאתי מספיק כוחות ופיניתי. זה על פי חוק. אנחנו נותנים סיוע לרשות המקומית. זה דבר אחד.

לעצם העניין, אנחנו לא מסוגלים לפענח כל אירוע פלילי. יש לנו עוד שני מקרי רצח שהיו לאחרונה ועדיין לא פענחנו אותם. אז מה, זה בסדר? לא. אנחנו יושבים בשקט? גם כן לא. גם במקרה הזה אני לא יכול להבטיח שזה לא יקרה פעם שלישית מן הסיבה הפשוטה, לא תפסנו את מי שהצית את המקום. כל עוד לא תפסנו מי הצית את המקום, סביר להניח שהוא יעשה את זה שוב. כדי להרתיע את השכנים במקום, בצעתי כל מיני פעולות חקירתיות, כולל אזהרות. אמרתי להם: תדעו לכם, הגן הזה יחזור לפעולה כמו שצריך, אנחנו עם האצבע על הדופק בעניין הזה, אנחנו צופים בכם, תיזהרו. אנחנו עושים את זה גם בעבירות אחרות ובדרך כלל אנחנו מצליחים. אזרחים הגונים, שהם לא עבריינים מטבעם, בדרך כלל קצת חוששים כשאנחנו מזהירים אותם.

אנחנו נמשיך לעשות הכל כדי לעלות על המצית או המציתים. זה גם האינטרס שלנו להפסיק את זה.

מר אנקרי, תודה רבה לך.

לפני שאני קורא את הודעת הסיכום, אני מבקש לפנות לשר התשתיות ולמנהל המינהל לגבי אותו מגרש כי הבעיה הזאת חייבת להיפתר. אנחנו נבקש שגם ראש העיר יפנה למינהל כדי לעשות את העיסקה הזאת לגבי הקרקע ולמצוא פתרון מיידי לגן, מכיוון שאם מינהל מקרקעי ישראל יסכים לכך, אפשר להציב באופן מיידי קרוואנים כי אין בעיה עם השכנים.

מר ספקטור, אנחנו נהיה בקשר על מנת שנעשה את זה במקביל. גם היום אני אדבר עם שר התשתיות. אני מקווה שהוא יהיה כאן בבניין ואני אדבר אתו על העניין הזה.

ועדת הפנים רואה בחומרה רבה את ההצתה החוזרת ונשנית של גן ילדים בפתח-תקווה. היא רואה בתופעה האלימה הזאת סכנה לחברה בישראל ובפרט לעיר פתח-תקווה, כאשר יש מי שמנסה לפתור בעיות באמצעים אלימים עד כדי סכנת נפשות.

ועדת הפנים רשמה לפניה את הודעת מפקד תחנת פתח-תקווה, סגן ניצב נסים אנקרי, שמשטרת פתח-תקווה תעשה הכל על מנת למצוא את העבריינים שהציתו את גן הילדים ולהעמידם לדין.

ועדת הפנים דורשת מעיריית פתח-תקווה למצוא פתרון מיידי לילדי גן הילדים "שפתי רננות", אשר כתוצאה מהצתת הגן, לילדים אין מקום חלופי ללימודים.

ועדת הפנים רושמת לפניה את הודעתו של מנכ"ל עירית פתח-תקווה, מר משה ספקטור, שהעירייה תעשה כל מאמץ, יחד עם מינהל מקרקעי ישראל, להביא למציאת מגרש חלופי אשר יהווה פתרון קבע לגן הילדים ותלמוד תורה "שפתי רננות".

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:25