פרוטוקולים/ועדת הפנים/4103



5
ועדת פנים ואיכות הסביבה
26/11/2001

פרוטוקולים/ועדת הפנים/4103
ירושלים, כ"א בכסלו, תשס"ב
6 בדצמבר, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 326
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום שני י"א בכסלו התשס"ב (26 בנובמבר 2001), שעה 11:00

תקציב הרשות לשיקום האסיר

חברי הוועדה: מוסי רז – מ"מ יו"ר הוועדה

אברהם הופמן - מנכ"ל הרשות לשיקום האסיר
חנה אטקס - מנהלת שירות מבלן למבוגרים,
משרד העבודה והרווחה
דניאל הרטוב - ממונה על תקציבים, משרד העבודה והרווחה

יפה שפירא

איה לינצ'בסקי




















תקציב הרשות לשיקום האסיר

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה. מר הופמן בבקשה.

אנו מביאים את התקציב שמונח בפניכם במסגרת סעיף 22 ד' לחוק הרשות לשיקום האסיר, כשלפני שמביאים לדיון בפני ועדת הכספים של הכנסת, אנחנו מביאים את זה הנה. דברי ההסבר כוללים הסברים בכל מקום שיש בו שינויים ותוספות.

ראשית, יש לנו שני צבעים, הצבע האחד הוא זה שאנו מקבלים מוועדת הכספים, מהמדינה, אלו כספים הנקראים הוצאה המותנית בהכנסה. מותר לנו, לפי החוק לקבל גם מגופים אחרים. כאן יש השוואה בין שנה לשנה. התקציב לשנת 2002 מתוכנן לטפל בכ- 6,000 אסירים משוחררים ואלף מבני משפחותיהם, כשחלק מהפעולות חופף אותו אסיר משוחרר. כלומר, יכול להיות שאסיר אחד יקבל שלוש פעולות ואחד ארבע וחמש פעולות.

מה זאת אומרת אלף מבני משפחותיהם?

אנחנו מטפלים בילדי אסירים ונשות האסירים בזמן שהם בכלא ובחודשים הראשונים לאחר השחרור. השנה, אחד הנושאים העיקריים הוא שהכנסת חוקקה חוק שמגדיל את נפח הפעילות שלנו בצורה ניכרת. החוק נקרא "חוק שחרור על תנאי מאסר התשס"א-2001" זהו חוק שמשתי בחינות שינה את המצב.

דבר ראשון הוא שינה את המצב מבחינה מספרית, עובדתית, כי עדיין הוא כלל חלק מהאנשים משנת 2001 ו- 2001 שמשתחררים לאחר חצי שנה, עם כל ההגבלות שנקבעו בתקנות על אנשים שזה לא חל עליהם. זה מתבטא ב- 580 איש שהשתחררו בשנת 2001 , נטו, אחרי ניקוי כל הדברים, ו- 440 נוספים בשנת 2002. גם אלה של שנת 2001 נניח שאחד משתחרר באוקטובר, שנת 2002, תהיה השנה העיקרית שבה נצטרך להתמודד אתו.

דבר שני, השופטים בוועדות השחרורים מחייבים אותנו על פי החוק להגיש חוות דעת, זה אומר שצריכים להיפגש עם המון אנשים שקודם לא היית צריך להיפגש אתם, ומבחינה זו יש גידול עצום במספר הפונים אלינו.

דבר נוסף, וזה אחד הדברים היפים, שוועדות השחרורים מקיימות מעקב, אתה צריך לדעת אחרי שלושה חודשים לדעת מה קרה עם האדון הזה, ואחרי ששה חודשים. אלו דברים שלא היו קודם, מבחינת טיב העבודה זה נותן עבודה יותר יעילה כשאתה יודע בדיוק מה קרה עם כל אחד, ובצורה הרבה יותר טובה משידעת קודם, וכל הדברים האלה מגיעים לוועדת השחרורים. גם אם יש מצבים של שינוי בתכנית, נניח הוא קיבל תכנית שיקום בתל-אביב והוא מתחתן ועובר לערד, אז צריך לקבל אישור של ועדת השחרורים שהתכנית עוברת לערד.

מבחינה זו ההיקף גדל ואנחנו צריכים לתת תשובות. התשובות מתבטאות בשלושה נושאים עיקריים, שאני לא רוצה להיכנס לפרטי פרטים. הנושא הראשון, אנחנו מוכרחים להרחיב את מספר האנשים שלנו בבתי הכלא. למשל היועצים, בסעיף הראשון, הטיפול באסיר המשוחרר ומשפחתו, הגדלנו מ- 2.195 מיליון ל- 2.5 מיליון.

כמה זה תוספות משרה וכמה תוספות שכר?

תוספות השכר כאן לא כל כך גדולות מפני שכל התוספות הגדולות היו השנה. היינו צריכים לתת כ- 400,000 שקל לתת על דברים שלא היו בתקציב, על כל מיני תוספות רטרואקטיביות שהיינו חייבים לתת.

אני רואה שיש לך 14.5 משרות, כמה היו קודם?

קודם היו לנו 9 משרות. זו תוספת של משרה וחצי. לקחנו גם אנשים מהוסטלים כדי להרוויח עוד משרה וחלק עובדים במשרות חלקיות. המקום השני בו אנחנו צריכים לגדול בצורה ניכרת זה הקליטה בהוסטלים כשהמטרה שלנו להתחיל הוסטל לאסירים אלימים במשפחה שזה הכרח מיידי ולצערי הרב עוד לא קבלתי את הכסף. לצערי אני שם את זה בהוצאה מותנית בהכנסה כי עוד לא קבלתי את הכסף, אני לא אעשה את זה אם לא יהיה לי כסף. זה הוסטל יקר.

ממי אתה צריך לקבל את הכסף?

מביטוח לאומי. זה הוסטל יותר יקר מהוסטל רגיל, כולל 24 איש בשנה. ישנו מצב אובייקטיבי שבבתי הכלא, ב- 97 היו לנו 570 אסירים בגין אלימות במשפחה. בשנת 2000 הגענו ל- 1600. האנשים האלו ישתחררו בשנים הקרובות, להחזיר אותם הביתה, כפי שזה קורה היום, זו טיפשות.

ואפילו מסוכן.

גם מסוכן. זה הכרחי, וכל מי שבדק את הנושא מבין שאנחנו צריכים לקחת אותם לפחות לחצי שנה הדרכה. בדרך כלל בהוסטל נמצאים שנה אבל ההוסטלים האלה, גם בגלל היעדר תקציבים מראש עשינו דבר מינימליסטי, וקבענו שזה יהיה חצי שנה כשהמשך הטיפול לאחר מכן, לאחר שהוא עוזב את ההוסטל יהיה לעוד שנה. אז הוסטל שולח מטפל או שהוא מגיע לטיפול, לאחר שהוא לא גר בהוסטל אלא חזר לאשתו ולילדיו.

יהיו שתי אופציות בהוסטל לאלימים, אחד לאלה שמתגרשים, חשוב מאד שהגירושין ייעשו בזמן שהוא בהוסטל. לפי נתוני המשטרה, 90% ממשי הרצח היו בזמן של תהליכי גירושים או פרידה, כל מיני תהליכים שלא נכנסים לצד המשפטי של הנושא, אבל התהליכים האלה מאד מסוכנים כשהם גרים ביחד, לכן ההכרח כאן שלא יגורו ביחד. ההוסטל מהבחינה הזו מגן על האישה.

דבר שני, כשהאישה רוצה שהוא יחזור הביתה, אנחנו רוצים שזה יהיה בהדרגה. היא תבוא כל שבוע לטיפול זוגי בהוסטל. אחרי שבועיים ניצן לו חופשה של 8 שעות, נראה איך הוא חוזר, ניתן לו אחרי שבועיים 12 שעות, אם יצא טוב ניתן לו 16 שעות, כלומר נעשה את זה בהדרגה. כל הרעיון הוא שהנחיתה תהיה יותר רכה וכדי שאם משהו הולך להתפוצץ שם, אנחנו נעמוד על זה בזמן ולא נחכה לאחר פיצוץ, להגיד כמה המצב גרוע.

המקום השלישי בו אנחנו רואים גידול זה בישובים. הוספנו הרבה מאד כסף , 460,000 ₪ לרכזי עמותות בישובים, זה נמצא בסעיף 3 "שיקום האסיר המשוחרר בקהילה. כאן הגדלנו את כל הסעיף בצורה ניכרת מכיוון שמרבית האסירים לא הולכים להוסטל, בהוסטל משלבים את הקשים ביותר, וגם לא כל האסירים מוכנים ללכת להוסטלים. לכל אלה אנחנו הגדלנו את התקציב מכיוון שאנחנו מוכרחים לתת יותר תשובות, וזה לא מספיק. אולי זה עושה רושם כזה- -

זה נראה יותר טוב.

זה נראה יותר טוב אבל זה עדיין רחוק מאד ממה שצריך לעשות. אם אתה זוכר את הדיונים שהיו בוועדת חוקה חוק ומשפט, דברו שייתנו לנו 5 מיליון שקל תוספת כדי שנוכל לענות לצרכים, אבל יש גידול יפה. סעיף 4 מדבר על שיקום משפחת האסיר, כאן נשארנו פחות א יותר באותו סדר גודל השנה. במחקר ירדנו קצת מכיוון שקבלנו דרך הביטוח הלאומי והאוניברסיטה אפשרויות למחקר שבפועל נעשות עבורנו אבל לא אצלנו וזה לא מפריע לי. ריאלית הייתי אומר שהתקציב הוא 715 ולא 515 בגלל הכספים שהוקדשו למחקר.

גמרנו עכשיו מחקר חשוב על התנועה הקיבוצית שחקרה מ- 1984 115 אסירים שזה די קשה למצוא ולאסוף אותם מכל מקום, והמחקר הזה מסתיים עכשיו. יש היום בתהליכי חקירה, מחקר על השיקום שאנחנו עושים לאסירות במרכז תעסוקתי לאסירות משוחררות. הגענו לאחוז גדול יותר של אסירות שהולכות לעבודה כאלו שקודם לא הלכו לעבודה.

מחקר מנוסף שעשינו הוא פרוייקט של אבות לילדים. לחנך את האבא כשהוא יוצא מהכלא לא רק להיות אבא ביולוגי אלא גם איך לטפל בילדים שלו. כל כסף שאנחנו מקבלים אנחנו עוברים אתנו, לא נותנים לנו אותו סתם ולא בחינם, ואני שמח על זה בסך הכל מקבלים אחר כך עבודה יסודית על הדברים האלה.

מחקר נוסף נעשה על פרוייקט שאנחנו עושים עכשיו של אמהות וילדיהם במסגרת תכנית אשלים של אסירות. זה מתחיל בעבודה עם אסירות בכלא, המשך בהוסטל לאסירות שהן אמהות לילדים, והמשך בדירות לוויין ששם הן גרות כמה שנים עצמאיות, ליד ההוסטל כאשר מבחינה טיפולית הן נשארות בטיפול.

כך שלמעשה כל נושא שאנחנו עוסקים בו, יש עליו מחקר הערכה שחלק גדול מהעבודות שלנו גם שינינו לאור הישגים של מחקרים והנחיות של מחקרים. יש יתרון גדול לחוק שהוא לא משולב כל כך ואז הוא יכול לעבוד. אלו הדברים העיקריים. בסופו של דבר התקציב שלנו השנה מגיע ל- 616,491,000 ₪ בתקציב ובהוצאה מותנית בהכנסה זה מגיע ל- 3.75 מיליון.

מאיפה יש מקבלים כספים חוץ מביטוח לאומי?

יש לנו מקרנות בארץ ובחו"ל. השנה רק בגלל שאנו מאד חוששים למשל כי ארצות הברית נתנה הרבה מאד כסף, אז מדובר רק על כספים שאנחנו בטוחים ב- 100% שנקבל. בגלל זה ירדנו גם בנושא הזה. סך הכל, עומדים לרשות האסיר המשוחרר כספים שעוברים דרך החשבון שלנו כ- 20 מיליון שקל. ברור שלפי התפיסה שלנו, הגענו להסדר עם הרשויות המקומיות שעל כל שקל שאני נותן, הם נותנים שקל. אם אני נותן 2.460 לרכזים אז זה אומר שהם נותנים עוד 2.460 מצדם.

זה מגיע ל- 22 מיליון.

אני מניח שנגיע ל- 22, 23 ואולי אפילו 24 מיליון שקל ריאלי וזה גידול חשוב כי היום הרשויות המקומיות מתחילות להבין שזה חשוב. פעם הייתי בא לשם ועומד כמו עני בפתח, היום הם פונים אלי כי הם יודעים שאם לא נטפל בדברים אז אוי ואבוי להם ולנשמתם ממה שקורה אצלם בישוב.

גייסנו לרשות השנה גידול משמעותי של כ- 3.5 מיליון ₪, באחוזים זה כמעט 25% ואפילו יותר מזה. זה נעשה אחרי מאמצים רבים כשהנהלת המשרד שומרת לעצמה חלק מהסכום ברזרבה לבחון האם באמת ההתפתחות בשדה מחייבת את מלוא ההקצבה.

רציתי לשאול אם יש לכם תכניות הרחבה שלא ממומשות בגלל היעדר תקציב?

היינו רוצים להקים שלושה הוסטלים לגברים אלימים, זה מופיע על סך מיליון שקל בהוסטלים בסעיף השני בהוצאה מותנית בהכנסה. אם נקבל לצורך זה את המיליון שקל נבצע את זה. בוועדת השרים הייתי וביקשתי שלושה מיליון כי זה לא כל כך הגיוני שאקים את זה רק במרכז הארץ, אבל אין לו לדיין אלא מה שהוא מקבל.

תודה רבה מר הופמן, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:15