פרוטוקולים/ועדת הפנים/3903



19
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
31/10/01

פרוטוקולים/ועדת הפנים/3903
ירושלים, כ' בחשון, תשס"ב
6 בנובמבר, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי


פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום רביעי, י"ד בחשון התשס"ב (31 באוקטובר 2001), שעה 09:30

שביתת ראשי הרשויות הדרוזיות.

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
מוסי רז - מ"מ היו"ר
חוסניה ג'בארה
עבד אלמאלכ דהאמשה
אחמד טיבי
איוב קרא

השר סאלח טריף
סגן שר הפנים חבר-הכנסת דוד אזולאי
רות יוסף - סמנכ"ל בכיר למינהל תקציבית ברשויות המקומיות – משרד הפנים
יחזקאל לביא - משרד הפנים
ששי דקל - משרד הפנים
עמית לנג - משרד האוצר
גיורא רוזנטל - מנכ"ל מרכז השלטון המקומי
רון חן - מנהל יחידה כלכלית – מרכז השלטון המקומי
ס'מאל סאלח - יועץ לענייני דרוזים – מרכז השלטון המקומי
סאמי מקלדי - מרכז השלטון המקומי
זכי עומר - מרכז השלטון המקומי
שריף אבו רוקן - ראש מועצת עוספיה
שפיק אסעד - ראשמועצת בית ג'ן
ד"ר זיאד דאהר - ראש מועצת סאג'ור ויו"ר פורום ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות
סלמאן הינו - ראש מועצת ג'וליס
והיב חביש - ראש מועצת ירכא
פוזי משלב - ראש מועצת אבו סנאן
סלים סעידה - ראש מועצת פקיעין
עמאד עבדאללה - ראש מועצת כסרא סמיע
מופיד עמאר - ראש מועצת חורפיש
אסעד עראידה - ראש מועצת מע'אר
שוגן פשמואף - ראש מועצת כפר קמא
יוסף קארוט - ראש מועצת ג'ת ינוח
שייח' מאפק טריף - יו"ר המועצה הדתית הדרוזי

יפה שפירא

מזל כהן




שביתת ראשי הרשויות הדרוזיות

אני פותח את הישיבה. הפגישה זומנה לפי בקשתו של חבר-הכנסת איוב קרא כדי לדון במצוקה המתמשכת של הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות, בשביתה שנפתחה בשל אי-קיום ההבטחות שניתנו בשנה שעברה ואי-קיום ההסכמים שבעצם התחייבו עליהם בשנה שעברה.

אנחנו שמחים לארח אתכם פה ומקווים שנוכל לסייע בפתרון הבעיות.

אני אתן לחבר-הכנסת קרא, שביקש את הישיבה, לפתוח.

בוקר טוב לכולם. אני מברך את השייח' מואפק טריף על הצטרפותו לישיבה.

אתמול היתה ישיבה בוועדת הכספים והיתה תמימות דעים בכל מה שקשור לגרעונות של הרשויות, כולל נציג ראש הממשלה ברי הולצמן שהסכים לכל מה שהעלינו בסוגייה הזאת. היה נציג משרד הפנים שכמובן ביטא את עמדת השר, שללא ספק מבטאת את עמדת ראשי הרשויות. יש עמדה אחרת לנציג האוצר. אנחנו לא מבינים איך הוא מגיע לעמדה הזאת.

שוב, אני חושב שהנושא הוא קריטי. ביום ראשון הולכת להיות שביתה כללית, הפגנה גדולה מאוד שלדעתי תאפיל אפילו על היחסים עם הציבור הדרוזי הנאמן, המסור, המשפיע למען המשך קיומה של המדינה הזאת בביטחון ובשלום.

הנושא הזה לא צריך להיות נושא שינצלו אותו גורמים קיצוניים כדי לנגח את היחסים הטובים ששוררים בין הציבור הזה למדינה. אתם צריכים לדעת דבר אחד, יש אלמנטים רדיקליים, פונדמנטליסטים שהם עושים כל מה שהם יכולים כדי לפגוע ביחסים הללו.

אני פונה לאוצר, תמצאו את הפתרון כדי שהאנשים האלה יתקפלו עוד היום ויעזבו בהרגשה שהם קיבלו את כל המגיע להם. אני אומר לכם דבר אחד, ראשי הרשויות לא יעזבו מבלי שיובטח שוויון אמת. כל מס השפתיים שהיה עד היום לא עובר ברחוב. אנחנו צריכים אקטיביזם. אקטיביזם זה להביא בשורה טובה, שילד במע'אר יוכל להרגיש בדיוק כמו הילד בבית שאן, ילד בדליה כמו בזכרון וילד בג'וליס כמו הילד בשלומי.

אני מבקש מכם, תתעלו מעל כל שיקול. זו הקבוצה האותנטית היחידה שצריך לטפח אותה כדי לא לפגוע בה בבטן הרכה, ודי לחכימא ברמיזא.

כולנו פה מחוייבים לשוויון ורוצים בשוויון של הרשויות ושל האזרחים הדרוזים והצ'רקסים. מר אסעד עראידה, אנחנו רוצים לשמוע ממך כמה שיותר נתונים לגבי ההסכם שהיה, מה התבצע, מה לא התבצע, מה מופיע בתקציב המדינה וכל הבעיות שעומדות על הפרק.

בוקר טוב לכולם. ראשית, אני מודה לחברי הוועדה שמשתתפים ומבקשים לסייע בידינו כדי לצאת מהפלונטר.

בהזדמנות זו אני מודה בשם ראשי הרשויות לשייח' מואפק טריף שהואיל להגיע ולמנכ"ל מרכז השלטון המקומי.

אני חושב שהסיפור שלנו חוזר על עצמו. זה כבר לא נעים לנו ואנחנו מתביישים. לאחר חמש החלטות ממשלה לשוויון מלא של הדרוזים ולאחר תכנית של סגירת פערים אנחנו עוד מתחבטים ומתלבטים ולא יודעים לעשות את השוויון בצורה נאותה.
ראשית, אני רוצה לתקוף את נתוני האוצר לפני שהוא יציג אותם כי בדיוק בסרט הזה היינו לפני שנתיים ואז טענו שתכנית החומש לא הושלמה עד תום. שי וינר קם והודיע שכל הכספים שולמו לרשויות הדרוזיות. בבדיקה של רואה החשבון שהאוצר מינה עם משרד ראש הממשלה התברר שהם חייבים לנו 206 מיליון שקל מהתכנית הקודמת.

עד לסוף איזו שנה?

עד סוף 1999.

זאת אומרת, זה על תכנית החומש הראשונה.

נתתי את זה כהקדמה. חלק החזירו לנו, חלק הם עדיין חייבים.

לפי העבודה המקצועית שהכנו פה, מקדם ההוצאה ברשויות היהודיות הוא 96%, מקדם ההוצאה ברשויות הדרוזיות 90% בטענה שאין לנו חינוך לא פורמלי, טענה לא צודקת. הפעילות במתנ"סים שוקקת חיים ושירותי דת יש למכביר. בכל ישוב יש שניים עד חמישה בתי תפילה והפעילות הדתית נמשכת. לכן אין שום הצדקה שיתחשבנו אתנו לפי מקדם של 90% אלא 96% כמו אחינו היהודים. גם אם היו מתחשבנים אתנו לפי מקדם הוצאה של 90%, משנת 1994 עד שנת 2001 משרד הפנים היה צריך לשלם לנו עוד 242 מיליון שקל. אם היו מתחשבנים אתנו לפי מקדם הוצאה של 96%, משרד הפנים היה צריך לשלם לנו 366 מיליון שקל. זה מופיע בטבלאות והוצג גם בפני כבוד שר הפנים.

יש לנו גרעון בסך הכל 150 מיליון שקל. אילו היינו מקבלים את מה שמגיע לנו, אפילו לפי המקדם הדרוזי, היינו בחיסכון של 100 מיליון שקל, היינו צריכים לקבל צל"ש. אם היינו מקבלים לפי המקדם של המגזר היהודי, חסכנו יותר מ-200 מיליון שקל למשרד הפנים.

נכון, נתנו לנו, אנחנו לא מכחישים, כדי לגשר על הפערים. בנינו מבני ציבור, פיתחנו כבישים. הכל טוב ויפה, אבל כל זה דורש אחזקה, וזה לא נלקח בחשבון. לכן מרבעון לרבעון, משנה לשנה אנחנו הולכים וצוברים גרעונות שאי-אפשר לא לעשות אותם.

אני לא רוצה לדבר על החינוך והרווחה שזו בעיה בכל הרשויות המקומיות. אנחנו באים וטוענים היום, אם לא יתנו לנו את החמצן הזה כדי לסגור את הגרעון של 150 מיליון שקל אחר-כך לתקן את הנוסחה שלפיה משלמים לנו, ואנחנו מוכנים לקבל את נוסחת גדיש שנחתמה לאחרונה.

מה אומרת נוסחת גדיש?

אנחנו עוד לא יודעים את הפרטים שלה, אבל היא משפרת. אנחנו סומכים על שר הפנים שאמר לנו שאם נקבל כסף מהאוצר לפי נוסחת גדיש, המצב ישתפר. אין לנו שום ספק בדבריו של כבוד השר.

לכן אנחנו באים וזועקים ומבקשים. אני ארשה לעצמי לומר, כשאני התגייסתי לצבא לא היו לי שאלות. כשהילדים שלי התגייסו, הם הלכו בעקבותיי, אבל כשהנכדים שלי יתגייסו יהיו להם הרבה שאלות קשות. תודה.

תודה. ראש מועצת ירכא, בבקשה.

אני מחזק את כל מה שאמר אסעד עראידה. אני מודה גם ליושב ראש הוועדה ולחברי הוועדה שטרחו פעם אחר פעם על מנת לפתור את הבעיות.

בשנת 1999, כאשר היתה שביתה של 56 יום מול משרד ראש הממשלה, הלכנו הביתה בעקבות הסכם שנחתם וההסכם אומר במפורש שמעלים אותנו ל-92%. אחרי חודשיים-שלושה נכנס תקציב חדש. במקום לתת לנו את התוספת קיצצו לנו 5.7%. כשהאוצר החזיר את ה-100 מיליון שקל הראשונים למשרד הפנים, שום שקל לא הגיע לדרוזים. כשהאוצר החזיר עוד 184 מיליון שקל, גם את כסף הזה לא קיבלנו. אם היינו מקבלים את ה-92% האלה בשנתיים האחרונות היינו מקבלים עוד כ-50 מיליון שקל.

אם אנחנו פותחים את ספר התקציב, התקציב לכל המגזרים עלה חוץ מהתקציב של המגזר הדרוזי שירד. הטענה של משרד הפנים היתה, בגלל שקיבלנו 4 מיליון שקל תוספת בהוראה של משרד ראש הממשלה, שהעביר לאוצר והאוצר העביר למשרד הפנים. בשנת 2000 היינו עדים לעוד קיצוץ של 4.2.

אני חושב שוועדת הפנים יכולה לצאת בהחלטה מיידית שלפחות לגבי הקיצוץ בשנתיים האלה, שיחזירו לנו אותו על פי ההסכם. אני הולך בעקבות ההסכם הזה. הרי גם אם היום יחתמו אתנו על הסכם, לא נלך הביתה. אנחנו נלך הביתה כשהכסף יהיה בבנק.

לגבי ועדת גדיש – נוסחת גדיש אומרת מענק האיזון יחולק לפי קריטריונים, לפי מצב סוציו-אקונומי. נכון להיום נפלנו בין הכסאות. אין ועדת סוארי. אנחנו לא מקבלים לפי ועדת סוארי ואנחנו לא מקבלים על פי נוסחת גדיש. אנחנו מקבלים אולי על פי רצונו הטוב של אחד הפקידים או אחד השרים או בהסתמך על מה שקיבלנו לפי ועדת סוארי.

מה שאנחנו מבקשים זה חמצן לנשימה.

תודה. העניין ברור.

מר לנג, האם העובדות שנמסרו פה הן נכונות? האם אתם מקבלים את הנוסחה של גדיש, והאם אתה יכול להסביר לנו למה התקציב של מענקי האיזון עולה בעוד שהתקציב של מענקי האיזון לרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות יורד? אולי יש סיבה. אם יש סיבה, שנבין מהי.

דבר נוסף. העודפים שהאוצר מחזיר למשרד הפנים לא חוזר לתקציב המגזר הדרוזי.

זו שאלה לשר הפנים.

אני אחלק את דבריי לשניים. באשר לחלוקה הפנימית של תקציבי מענק איזון לגבי מקדמי הוצאה ומקדמי הכנסה, נמצאים פה נציגי משרד הפנים, אתם יכולים לשאול אותם. אני לא אחראי על ההקצאה הספציפית.

באשר לתקציב הכולל, ראשית, למיטב הבנתי ומיטב הבנתו של האוצר תיקצבנו כל הסכם שהיה עם המגזר הדרוזי, גם הסכם 1999 וגם הסכם 2000 במלואם. הפערים בתכנית בחומש לא מאי-תיקצוב, נבעו מאי-ניצול תקציבים. יש הבדל גדול בין השניים. ולמרות זאת השלמנו את הפער של אי-הניצול, לא של אי-התיקצוב כי תיקצוב היה.

באשר למענק האיזון השנה, יש קיצוץ רוחבי לכל הרשויות המקומיות. מקומו של המגזר הדרוזי אינו נפקד גם כשיש הסכמים. הקיצוץ בתקציב הוא לכולם בלי קשר להסכמים.

הסכום שמופיע במענק האיזון הכללי עולה.

נכון, משום שבשנה האחרונה היו עוד הסכמים עם הרשויות במגזר היהודי, יש"ע שנכנסו לבסיס וגרמו למשיכה למעלה של אותו תקציב. במגזר הדרוזי השנה לא היתה תוספת יעודית, ספציפית. היו תוספות של ההסכמים הקודמים.

ההסכם אתנו כלל גם את הדרוזים.

אתה נכנס עכשיו לחלוקה הפנימית של המענק. אני לא נכנס אליה. אני הוספתי את הכל לבסיס. כל מילה שכתובה בהסכם הוספנו לבסיס.

אם הם לא ניצלו בסעיף אחד, למה אי-אפשר להעביר לסעיפים אחרים שהם כן יכולים לנצל?

כל מה שהם ביקשו להעביר, העברנו. יש עדיין יתרה של 50 מיליון שקל, לפי מיטב זכרוני, ואנחנו פנינו אליהם מספר פעמים: תגידו לנו באיזה משרד אתם רוצים את ההרשאה להתחייב עבור שנת 2000. עדיין לא קיבלנו תשובה. כשנקבל תשובה, נשים את הכסף. אין לנו בעיה עם זה.

האם אתם מקבלים את נוסחת גדיש?

כן.

אנחנו יכולים לצפות שבעתיד, אחרי שייפתרו המשברים הללו, יש הסכמה לגבי המשך הדרך.

הדרג המקצועי חתם על נוסחת גדיש. אנחנו מעבירים את זה לרמות של שרים. הדו"ח כבר הוגש לשר הפנים ושר האוצר ומחכים להחלטה שלהם.

כשהתחשבנו בשנת 2000, עד סוף 1999 היתה לנו יתרה ש 206 מיליון שקל. מתוך זה קיבלנו בחזרה אך ורק 45 מיליון שקל לצורך כיסוי גרעון בתקציב הרגיל ו-15 מיליון שקל לצורך כיסוי גרעון בתקציב הפיתוח ו-5 מיליון שקל תוספת מענק. זה מה שקיבלנו מה-206 מיליון שקל. עד היום יש לנו יתרה של 156 מיליון שקל וזו היתרה של 1999.

לגבי ה-50 מיליון שקל, זו היתרה של שנת 2000. היום נגמרת שנת 2001 - - -

ב-2001 יש מאה אחוז ניצול?

עוד אין הרשאות בכלל. אם מדברים על אי-ניצול, זה מפני שלא יצאו הרשאות. איך אני יכול לצאת למכרז.

בשנת 2000 יש לנו הרשאה של 4.2 מיליון שקל ממשרד הדתות. בשנת 2001 עוד 4.2 מיליון שקל ממשרד הדתות. במחשב של משרד הדתות מופיע ניצול של 113% אצל הדרוזים ואף אחד מפה לא קיבל שקל. אתם תסיקו מסקנות לאן הכסף הולך.

למה אתם לא הולכים לבג"ץ ותחשפו את כל השקרנים?

פנינו למשרד האוצר, פנינו למשרד ראש הממשלה, אנחנו לא יודעים מה לעשות.

לגבי ה-50 מיליון שקל, מכיוון שמצבנו מבחינת הגרעונות קשה מאוד, היתה לנו בקשה למשרד ראש הממשלה שימיר את זה לכיסוי גרעון בתקציב הרגיל.

רבותי, הדרוזים יותר מדי נאיביים. אומרים לכם: הנה הבעיה והנה הפתרון מהכסף שלנו וגם לזה לא מסכימים.

מר גיורא רוזנטל, מנכ"ל מרכז השלטון המקומי. בבקשה.

אני אומר שני דברים קצרים. יש כאן שתי תופעות. תופעה אחת מוזרה, שבעצם כולם מסכימים על הנתונים, גם משרד הפנים, גם מרכז השלטון המקומי. אלה הנתונים שמוצגים על ידי הדרוזים ורואה חשבון. משרד האוצר הוא היחידי שכל הזמן משחק עם הנתונים בצורה לא ברורה ומסובב אותם כך שלא ניתן להגיע להסכמה.

הנושא השני הוא יותר כואב, איך מטפלים בדרוזים. אנחנו מלווים אותם כבר שנים ארוכות. אני חושב שזו דרך משפילה ולא מכובדת, שמביאים אותם פעם אחרי פעם לבוא לשבת באוהל, לבוא להתגודד בתוך המשרדים ואף אחד לא נותן תשובה כמו שצריך. הבטחות לא מקויימות ובסוף עושים ניסיון לסחר סוסים. בא מנכ"ל משרד ראש הממשלה ומציע להם 30 מיליון שקל, לא חשוב מאיפה. 20 מיליון השנה, 10 מיליון בשנה הבאה ותלכו הביתה. זה כל כך לא מכובד וכל כך לא יפה. צריך לעשות לזה סוף מיידי, לא בגלל מה שאמר חבר-הכנסת קרא שיהיה משבר. זו לא סיבה. לא צריך לפתור את הבעיה בגלל לחץ או איום. זה פשוט לא הוגן ולא צודק הדרך שבה מתנהגים אל העדה, וזה צריך להיגמר באופן מיידי. מעבר לכך, לדעתי הנתונים כולם מדברים בזכותם ובזכות העמדה שהם מציגים. ישבנו בוועדות וראינו שכולם מסכימים וראינו שאף אחד לא מסוגל לאחוז את השור בקרניו, להוציא את הערמונים מהאש ולהגיד: עכשיו הבנו, זה הפתרון לבעיה. אל מי הם לא הגיעו? חוץ מראש הממשלה, הם דיברו עם כולם – ועדת הכספים, ועדת הפנים היום, שר הפנים ומנכ"ל משרד ראש הממשלה. עם כולם דיברנו והפתרון עדיין לא נמצא. אולי היום מישהו יוכל להציע כאן איזושהי דרך איך לפתור את הבעיה כי היא לא צודקת והיא רק משפילה עדה שהיא לא עדה גדולה.

הרי האוצר יכול לחשב מה שנוח ומה שמתאים לו ותמיד מישהו אחר ייחשב אחרת. למה לא להקים ועדת משנה של ועדת הפנים שיחד עם מרכז השלטון המקומי, נציגי האוצר ונציגי הרשויות המקומיות ימצאו נוסחת חישוב נכונה ואמיתית?

לעולם לא תגיע להסכמה עם האוצר.

מר רוזנטל, אמרת קודם שהיה ביניכם הסכם, שבעצם הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות נכללו בתוכו. השאלה היא, על פי ההסכם הזה – אני עוזב לרגע את העבר, גם על העבר צריך לדבר אבל אני מתייחס לשנת 2002 - מה ציפיתם שיהיו מענקי האיזון לרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות?

ההערה שלי היתה בתגובה למה שאמר עמית לנג, שעם היהודים הגיעו להסכם. קפצתי ואמרתי שלילי. ההסכם היה הסכם שכלל את כל הרשויות המקומיות.

אם השאלה היא למה זה עלה אצל היהודים. היו 25 מיליון שקל שניתנו בזמנו על ידי בייגה לעיירות הפיתוח לפי מצב סוציו-אקונומי. זה נכנס לבסיס וזה משך את היהודים טיפה למעלה. זה הכל. הדרוזים לא נכללו בהסכם הזה.

חוץ מזה עשו קיצוץ אחיד על כולם.

כן. אגב, גם בהסכם הזה. כלומר, זה נכנס לבסיס, לאחר מכן היתה החלטת ממשלה על 4% אז גם זה קוצץ.

אני רוצה להתייחס לנקודה שעלתה כאן. אני בדקתי אותה אתמול ובאמת זה נשמע מאוד צודק. נכון, כשאתה מסתכל בספר יש עלייה ואצל הדרוזים אין עלייה ואני אגיד לכם למה.

יש ירידה.

נכון, אתה צודק, אבל יש סיבה. דבר ראשון, יש תוספת לקו העימות. ולכן כל יישובי קו העימות מקבלים תוספת, בתוכם יש שני יישובים דרוזיים.

דבר שני, ישנם עשרה יישובים בדרום מסומנים, עם בעיות קשות, שתיקצבו אותם והכסף שלהם צבוע. זאת התוצאה שרואים ברובריקה של משרד הפנים.

אני לא רואה חשבון. אני חושבת שהמתמטיקה שלי היא לא רעה, אבל אני למדתי דבר אחד, עם האוצר מתמטיקה פשוטה זה לא דבר שעוזר, תמיד יש איזה סיפור בעניין. בכלל, הם לא מעניינים אותי. זה לא עניין אישי נגד אדם שהוא עובד מדינה אלא זה ברמה הפוליטית.

אני מרגישה מבויישת, אני ממש חשה בושה. הקטע הזה מעורר בי כעסים. ישבנו פה, וזה לא משנה אם היום חבר-הכנסת דוד אזולאי הוא סגן שר הפנים או היה יושב-ראש הוועדה והיום זה חבר-הכנסת גפני. זה אותו ריטואל. זה פשוט ריטואל משפיל לא רק את העדה אלא גם את מי שיושב פה.

שוויון זה שוויון. אני לא מוכנה לקבל שמישהו שם באוצר מציע מניפולציות מספריות אלו או אחרות. גם לא מקובל עלי שפה יהיה ויכוח על המספרים. זה לא מעניין. שיקחו רואה חשבון אובייקטיבי, כל אחד ישטח את טענותיו והוא יפסוק. הבעיה היא שאנחנו לא מגיעים לעניין הזה, משום שאנחנו, כחברי כנסת, אין לנו שום השפעה ואין ההנחה מראש שאנחנו הולכים למישהו אובייקטיבי שיפסוק במחלוקת מספרית כשהבסיס הוא שוויון.

מדברים על נוסחת גדיש. שמעת איך הוא התפתל? לכן אתו אין לי שיח ושיג. מה זה מעניין אותי אם הפקידים עברו על נוסח גדיש. אותי מעניין האם השר אלי ישי והשר סילבן שלום קיבלו את נוסחת גדיש כי זה הדרג שאתו אני רוצה להתווכח. אני לא רוצה להתווכח על מספרים. אני מאמינה שחלק מהנתונים נכונים ואולי ימצאו שם איזה קצה קצהו של מיליון שאולי לא נכון. הבעיה היא שיש גרעון של 150 מיליון שקל היום, שמבחינתי האוצר צריך לסגור אותו כדי שבן-אדם יוכל להתחיל את הבוקר שלו בלי גרעון. לשלם ריבית לבנקים זה לא מטרת הרשויות המקומיות.

וזה לא משנה איך נוצר הגרעון?

אנחנו נגיע בחוק ההסדרים על חצי מיליארד ואז נדבר. כבר ראינו מה הוצאתם משם. אל תספרו לי שאין את ה-150 מיליון שקל. זה עניין של השקפת עולם. קודם אתה מתחיל בבסיס. כששר האוצר ושר הפנים יחתמו שנוסחת גדיש חלה על כולם, נדבר.

אני מרגישה מבויישת. אנשים מבוגרים, במקום לטפל בעיר שלהם, עולים לירושלים ולנים באוהל או בבית מלון. זה לא ממין העניין. אני מתביישת שאתם לא לוקחים את המגזר הזה כמגזר שבכלל לא צריך להתחנן. איך תנמק את זה שההרשאות עוד לא הגיעו לשנת 2001? האם הם יכולים לקחת התחייבות בבנק עם הגרעונות שלהם? איזה בנק יתן להם אשראי ובאיזה ריבית? גם אם תסגור את הגרעון, 10% מהכסף הולך למימון ריבית והפרשי הצמדה. האם ילד במוסד החינוכי נהנה מספר אחד בספריה אם הם משלמים ריבית לבנק? זה לא בזבוז כספי ציבור? אותי זה פשוט מרתיח, גם כלפי הרשויות המקומיות היהודיות. אבל פה, אני רק שנתיים בכנסת וכבר מכירה אישית את האנשים האלה. מה פתאום? אני צריכה לבקר אותם אצלם, לא הם צריכים לעלות לרגל הנה?

מראש אני מודיעה לך שזה לא אישית נגדך. יש לי כאב עמוק פה.

יש כמה אי-דיוקים במה שאת אומרת. למשל, ניצול הרשאות.

יכול להיות שראש עירייה מסויים לא יכול לנצל את ההרשאה לביוב, ויכול להיות שנתת לו הרשאה לנושא פיתוחי אחר.

אני לא נותן לרשויות, אני נותן למשרד. זה הבדל מהותי.

אם היה איכפת לכם, הייתם יושבים באמצע השנה ומעבירים חלק מהתקציבים. אנחנו יודעים שבוועדת הכספים חצי הפעילות במשך השנה זה העברה מתקציב לתקציב. הם לא יכולים לנצל את כל ההרשאות לפיתוח. יש להם בעיה בתקציב השוטף כי גם להם יש רשויות שהמעמד הכלכלי שלהן הוא כל כך נמוך שהגבייה מארנונה היא על הבנקט. אם מחילים מענק איזון מיוחד לעיירות מסכנות בנגב, האם בקרב הדרוזים לא היה ישוב אחד כזה?

ההסכם חל גם על הדרוזים. גיורא, זה היה צריך להיות הטייס האוטומטי היחידי בספרי התקציב של מדינת ישראל.

צר לי שהארכתי, אבל אני מרגישה כבר ממש בושה ונכלמת.

חבר-הכנסת דוד אזולאי, סגן שר הפנים, אודה לך עם תוכל לענות לי על שתי שאלות. אם זה לא בתחום אחריותך אז תאמר לי. אחת, האם אפשר להציג לוועדה את מענקי האיזון שמקבלות כל הרשויות בארץ? אני חושב שאת הבקשה הזאת ביקשנו כבר מספר פעמים.

זה הוצג בוועדת הכספים.

יכול להיות ששם זה הוצג. אני הייתי אז במילואים. אבל כאן זה לא הוצג.

שתיים, למה צריך להיות סעיף תקציבי לרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות? יש מענקי איזון בסך 4 מיליארד. נחלק את זה שווה בשווה.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה קודם כל לקדם בברכה את השייח' מואפק טריף שנמצא אתנו כאן. אני חושב שהוא ראוי לכל הערכה וכבוד בכך שמנהיג רוחני מגלה מעורבות בענייני העדה, מטריח את עצמו מהצפון לכאן. אני מברך על זה.

הערה נוספת שאני רוצה להעיר לגבי משרד הדתות. אני לא מגן על משרד הדתות ולא מייצג את משרד הדתות. אבל נאמרה פה אמירה מאוד קשה.

אני אישית אבדוק את זה.

זכותך. את חברת כנסת פעילה מאוד ואת יכולה בהחלט לעשות את זה. אבל אני רוצה שנזכור נתון אחד חשוב. בשנה הזאת ניהלו את המשרד הזה שני שרים משתי סיעות שונות. כאשר נאמרים דברים כאלה, כדאי לבדוק אותם עם הנוגעים בדבר בפורום הזה ולא לזרוק דברים שאחר-כך נשארים בחלל האוויר ללא כיסוי.

כבוד סגן השר, אולי אני יודע משהו בעניין הזה. בושה עלינו שאדם שיושב במשרד הדתות עושה אופוטרופוס על העדה הדרוזית. בושה על מדינת ישראל.

ידידי השייח' מואפק, אני לא מייצג את המשרד, אני לא עונה בשמו. אבל לגבי הדברים הקשים שנאמרו כאן כדאי לשמוע את נציגי המשרד. אני חושב שאם אין תשובות, הדברים הם חמורים.

היות והוועדה הזאת עוסקת גם בנושאי משרד הדתות, אני חושבת שצריך לקיים דיון נוסף עם נציגי משרד הדתות ולשאול איפה 4.3 מיליון שקל.

זכותו של היושב-ראש לקיים דיון ולקבל תשובות.

אדוני היושב-ראש, לגבי שתי השאלות ששאלת, בעניין מענקי האיזון, אני מודיע לך שהעניין הזה פתוח לכל דיכפין. זה הוצג בוועדת הכספים. נדמה שזה הוצג באחת הפעמים בוועדת הפנים. אם תרצה, הרי זו זכותכם המלאה, תקבלו פירוט מלא. אף אחד לא ימנע את הדבר הזה מכם.

לגבי סעיף תקציבי נפרד לדרוזים, אני חושב שדווקא זה היה חכם שהדבר הזה נעשה. היתה לכך מטרה. המטרה היתה שהעדה המכובדת הזאת תקבל את כל התקציבים שלה ושהם לא יבואו על חשבון סקטורים אחרים.
אני שותף לכל הדברים שנאמרו כאן. זה שראשי הרשויות באים לכאן, מפגינים ושובתים זה לא מכובד להם, זה לא מכובד לנו. זאת פגיעה מיותרת בעדה שהיא מכובדת לכולנו. יחד עם זה, אני רוצה שנזכור. נחתם הסכם ב-1999 ונעשו דברים. אי-אפשר להגיד שלא נעשה כלום. טוב יהיה שתציגו גם את חצי הכוס המלאה. אסעד אמר שנעשו פעולות. אבל מה לעשות, נבנו בניינים שהיו צריכים לתחזק אותם, התחזוקה היא יקרה, וכתוצאה מכך נכנסו לגרעונות.

יש פה נקודה אחת שאני רוצה להגיד אותה. כשאני מסתכל על הנתונים, ואני מניח שאנשי המשרד יציגו לכם את המספרים, הם עושים את זה יותר טוב ממני, הרשויות הדרוזיות נמצאות בשנת 2000 בגרעון של 92 מיליון שקל. מתוך זה, רק בשנת 2000, 42 מיליון שקל. הגרעון קפץ בשנה אחת ב-50%. למה?

כי קיצצתם.

אבל הקיצוץ לא חל רק עליכם, הקיצוץ חל על כולם.

החלש נופל.

כשאתה מדבר על חלשים, אני רוצה שתדע שגם אצל היהודים המצב לא מעודד. המצב שם לא כל כך טוב. המצב בשלטון המקומי הוא מאוד קשה. אתם חלק מהמצב הזה. יחד עם זה, אי-אפשר להגיד שהמצב קשה ובגלל זה לא משלמים ארנונה. בהסדר שהיה אתכם היתה הסכמה על כך שאתם תגבו כ-45% בממוצע ארנונה. הדבר הזה לא קרה. המציאות היא שהיתה גביית ארנונה של 28%.

אני אזכיר לך את החלטת ועדת הפנים כשהיית בצד השני של המתרס. כשהיית בצד השני קיבלת החלטה להשוות את כל הכפרים הדרוזיים.

גם היום. אני לא חוזר בי.

אני מצפה ממך, כסגן שר הפנים, שתגיד דבר אחד: אני מקיים את ההסכם.

ידידי, אתה יודע שאני לא נגדך, אני אתך. אם נקבל תוספת תקציב, אני מבטיח לך שמה שנקבל נעביר במלואו. שלא יעלה על דעתך שאנחנו נעכב איזשהו תקציב. יחד עם זה, כשמדברים על מצב סוציו-אקונומי קשה, ירוחם ודימונה, הם שני ישובים במצב סוציו-אקונומי מאוד קשה, לא פחות מאשר אצל הדרוזים. כשאני מסתכל שם על נתוני הגבייה - 80% גבייה. אני לא דורש מכם 80%, אבל בואו לפחות נעמוד בהסכם של 45%.

רבותי, אני חושב שהשר הביע את הדברים האלה ואני תומך בהם. אנחנו תומכים במאבק של הדרוזים למצוא פתרון ולתת להם מה שצריך.
אני שומע שביום ראשון הולכת להיות הפגנה. אני יודע שביום ראשון יש פגישה אצל ראש הממשלה בשעה אחת בצהריים עם כל ראשי הרשויות הדרוזיות. אני מציע לכם, אתם לא חייבים לקבל את העצה שלי, לדחות את ההפגנה ביום אחד. חבל להטריח ציבור שלם עד ירושלים. ביום ראשון יושבת כל הצמרת – שר האוצר, שר הפנים, ראש הממשלה. זה הפורום לפתור את הבעיה.

למה שלא יקבל אותנו היום, מחר או יום שישי?

שר האוצר ביטל פגישה אתנו היום בטענה שהוא יוצא לחו"ל. מספיק לטרטר אותנו.

ביום ראשון תתקיים הפגישה הזאת.

מה הבעיה לשבת היום עם נציגי האוצר ונציגי משרד הפנים על כל המחלוקת החשבונאית.

כולם יודעים פה את המספרים.

יש השגות לגבי החישוב.

בשביל זה יש ראש ממשלה ובשביל זה יש שרים.

לא נכון. ראש הממשלה צריך את הנתונים שעליהם הסכימו.

אם יש מחלוקת עם האוצר בחישוב, אם נשב יחד עם השלטון המקומי, הנציג שלך וראשי הרשויות, אולי תהיה התחשבנות נכונה שיסכימו עליה.

המשרד שלנו ישב עם ראשי הרשויות ועם מנהל החשבונות שלהם, הנתונים הוצגו, אמרנו את דברינו, אנחנו מחכים לשמוע מהאוצר. האוצר צריך להגיד את שלו, ואז ראש הממשלה יכריע. בזה נגמור את העניין. שר האוצר, שר הפנים וראש הממשלה אמורים להיפגש ביום ראשון בשעה אחת בצהרים עם פורום ראשי הרשויות הדרוזיות ושם ייחתכו העניינים.

אני מבטיח לך שידחו את הפגישה הזאת אם לא תהיה הפגנה.

אני מציע לך לקיים את ההפגנה בכל מקרה ביום שני. אני חס על האזרחים. אני חס על המשטרה שהיום ידיה עמוסות ואני לא צריך להגיד לכם את המשמעויות של הדברים.

למה שלושה שבועות לא נזכרו לשבת אתנו?

אתה צודק במה שאתה אומר. אני ראש הממשלה? אני שר האוצר? אני בא ואומר לך את הדברים בשמם עכשיו.

אני לא הייתי קודם, אני מתנצל על זה. אדוני סגן שר הפנים, אתה מציע להם לא לעשות את ההפגנה ביום ראשון?

אני אגיד לך למה. אני מכיר את העדה המכובדת הזאת. ברגע שיקראו לאנשים להפגנה, יקראו להם לדגל, הם יתייצבו כאן בהמוניהם. אני חס גם על האזרחים וגם על המשטרה שהיום צריכה לעסוק בדברים הרבה יותר חשובים מהדברים האלה. היא צריכה לעסוק בביטחון האישי של כל אחד מאתנו.

יש לציין שדחינו את ההפגנה פעמיים.

היות והישיבה תתקיים ביום ראשון ואני רוצה להאמין שיגיעו להסדר והבנה, יהיה חבל להעסיק את המשטרה ולהטריח את האזרחים. לכן ביקשתי לדחות את הפגנה ב-24 שעות, במקום ביום ראשון, ביום שני.

עד יום ראשון יש הרבה זמן. אנחנו נבדוק, אולי אפשר עד אז להתדיין. גם זה יכול להיות. היום רק יום רביעי. אולי עוד היום יהיה ניסיון לשבת עם שר האוצר.

כבוד סגן השר, אני רוצה לדעת מבחינת הנתונים. לכם אין ויכוח עם הרשויות הדרוזיות?

לא.

השר טריף, אתה רוצה להוסיף?

אני רק מבקש להוסיף שכאן יש בעיה. כשאנחנו התחלנו את התכנית הרב שנתית לפיתוח באמת נעשו דברים יפים מאוד בפיתוח. זו היתה רק שאלה של זמן מתי יצטברו גרעונות בתקציב השוטף, משום שאם נבנה מתנ"ס, צריך להעסיק עובדים. זה יוצר הוצאות שוטפות. זה מה שקרה. החברים נכנסו לגרעונות כתוצאה מכך שעדיין יש פערים בתקציבים השוטפים והפערים נראים לעין.

ראיתי את המסמך של הרשויות הדרוזיות. אני רוצה להגיד, לא רק לצורך הפרוטוקול, אנחנו כבר הגשנו לממשלה הצעה לפתרון שיהיה לכמה שנים. מזכיר הממשלה העביר את זה לשר האוצר ולשר הפנים. יש גם תשובה של שר הפנים בעניין הזה. בדיוק קיבלתי אותה היום, ואני מקריא אותה.

"הצעת החלטה – פתרון למצוקת הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות. הצעת ההחלטה מתייחסת לסקטור הדרוזי והצ' רקסי בלבד אשר מתמודדת עם הקשיים התקציביים בסקטור זה. הקשיים התקציביים הינם לדעתנו נחלתם גם של הסקטור היהודי והסקטור הערבי. על רקע האמור איננו מתנגדים להצעה זו, אך לדעתנו יש לכלול בהחלטה זו את כלל השלטון המקומי תוך העמדת משאבים תואמים לצרכים". כלומר, זה לא יאפשר פתרון חלקי.

לעניין סעיף 1 שבהצעה שלנו – אני ביקשתי לכסות את הגרעונות הרגילים והשוטפים בסך 160 מיליון שקל. משרד הפנים אומר: "סך הגרעון המצטבר של התקציב השוטף ל-11 בדצמבר 2000 מגיע ל-92 מיליון שקל בלבד. אי-לכך, יש להתאים את הסכום המוצע בהחלטה לגובה הגרעון". זאת אומרת, לא 160 מיליון שקל אלא 92 מיליון שקל לטענת משרד הפנים.

בינתיים עברה שנה.

סעיף 2 – "העלאת רמת החינוך והרווחה רצוי שתיעשה באמצעות המשרדים הנוגעים בדבר, כמובן, ולא באמצעות מענק האיזון במשרד הפנים".

זו התשובה של משרד הפנים. עוד לא קיבלתי תשובת משרד האוצר.

אדוני השר, אני צריך להסב את תשומת לבך. ברגע שהם יקבלו 92 מיליון זה לא אומר שהם נשארים בגרעון של 70 מיליון שקל. יש חוב מתגלגל ממשרדים אחרים. ברגע שהחוב הזה יתקבל, בעצם יכולנו להישאר אפילו בעודף.

ראשי הרשויות הדרוזיות מכירים את המיגבלה של תקציב המדינה. הם יודעים שיש בעיות. לכן הם גם מציעים ביושר ואומרים: מה שנשאר מתקציב הפיתוח תעבירו לכיסוי הגרעון המיידי בתקציב השוטף. זאת אומרת, היה פתרון גם בעבר והפתרון הזה נראה לי מקובל גם על הפקידים. צריך לזרז את זה. זה יפתור את המצוקה הקיימת.

בעניין מענקי האיזון וההשואה, בהחלט מקובלת עליהם הגישה שזו תכנית לכמה שנים. אין בעיה ללכת במידרג לכמה שנים כדי להגיע לאיזון. אנחנו מדברים על שלוש-ארבע שנים. מדובר בסכומים קטנים. לפי דעתי זה הפתרון שיכול להסתמן והוא לא בשמים.

אני יודע שיש בעיה בשלטון המקומי, אבל אם נכרוך את העניין, לא נגיע לפתרון כאן.

חברת-הכנסת חוסניה ג'בארה, בבקשה.

אני שותפה קבועה בוועדה הזאת. היו ימים שוועדת הפנים של הכנסת הזמינה גם את שר האוצר וגם את שר הפנים כדי לדון בבעיות דחופות מאוד, שאפשר לפתור אותן תוך עשרים וארבע שעות.

אני חושבת שיש זלזול גדול ברשויות הדרוזיות. אני זוכרת שהרשויות הדרוזיות דחו את השביתות שלהם עקב אזכרה כזו או אחרת כדי לתת כבוד לממשלה ולמדינת ישראל. לכן צריכים להחזיר להם את הכבוד הזה ולפתור את בעייתם כמה שיותר מהר, עוד לפני אישור התקציב. יושב-ראש הוועדה צריך לפנות לשר האוצר, לא לפקידי האוצר. הפקידים יכולים לתת לנו טוב מאוד מספרים, הם יכולים לקבל מאתנו מספרים אבל הם לא יכולים להחליט על מדיניות שגם שר האוצר וגם שר הפנים יכולים להחליט עליה.

אני חושבת שהוועדה צריכה לפנות לשרי הפנים והאוצר ולבקש מהם לשבת עם כל ראשי הרשויות הדרוזיות, לשמוע אותם ולפתור את הבעיה. הם יכולים לפתור את הבעיה תוך שעה וחבל על כל שעה נוספת ומיותרת שהם מפגינים בחוץ ונשארים ימים רבים בחוץ. חבל על כל הפגנה.

אדוני סגן השר, אתה כל הזמן אומר: חבל שנעסיק את המשטרה בהפגנות. הפגנה במגזר הערבי שווה משטרה ואסור שזה יהיה.

כל הפגנה מחייבת נוכחות של משטרה.

צריכים לחשוב על פתרון ואז לא תהיה הפגנה ולא תהיה משטרה. יש פה חובות שצריך לכסות אותם. צריך לקבל את התקציבים בהתאם. לרשויות הדרוזיות מגיע יותר מאשר לרשויות אחרות במדינת ישראל. הן צריכות לקבל את התקציב הראוי והמתאים להן. לכן עכשיו צריכה לצאת מכאן החלטה בנושא.

תודה.

חבר-הכנסת דהאמשה, בבקשה.

אני חושב שהפתרון ברור. אם הממשלה רוצה לפתור את הבעיה, היום היא יכולה לפתור אותה. תוך עשרים דקות, שני טלפונים או ישיבה של רבע שעה ופותרים את הבעיה. אדוני סגן שר הפנים, כשרוצים לפתור, פותרים. אני רוצה שהפתרון יהיה היום, מקסימום מחר. הפתרון הזה חייב להיות נר לרגלינו והוא חייב להיות פתרון של כל הרשויות. הרי המצוקה היא כללית. צריך לעבוד על זה פעם אחת ולסיים.

שוב, אני מתנצל על זה שלא הייתי בכל הדיון, לכן אני מכיר את העניין באופן חלקי. האם יכולה להיות הסכמה שאנחנו - השר טריף, חבר-הכנסת איוב קרא, סגן שר הפנים, גם אני כיושב-ראש ועדת הפנים וחברי הוועדה נפנה לשרים ונאמר להם שאתם מסכימים לדחות את ההפגנה מיום ראשון ליום שני.

אם נגיע להסכם.

שלוש פעמים דחינו. הציבור שלנו לא מסכים.

אני לא הולך לכפות עליכם שום דבר. אם אתם מסכימים, ההצעה שלי היא כזאת: אנחנו נפנה בתום הישיבה לשר האוצר ולשר הפנים ונאמר להם שיש הסכמה שלכם לדחות את ההפגנה בתנאי שעד יום ראשון יימצא פתרון.

עד יום שישי.

עד הפגישה עם ראש הממשלה.

מי אומר לך שלא ידחו אותה?

מניסיון קודם, הפתרון תמיד מגיע במוצאי שבת בשעה שתים-עשרה בלילה.

טכנית, אם אתם מחליטים לקיים את ההפגנה, כמה זמן אתם צריכים בשביל להתארגן?

אנחנו מאורגנים כבר.

אני חושבת שזו לא מטרת הישיבה שלנו להחליט בשבילם טקטיקה של מאבק. היות והבנו כאן שבעצם הכל מותנה בפגישה של שר הפנים, ראש הממשלה ושר האוצר, אנחנו כוועדה צריכים לוודא שהפגישה הזאת תיערך ומהר מאוד. יעד ההתכנסות כאן היה שאין מחלוקת שבעצם הדבר הזה חייב להתבצע במהירות האפשרית. זו המטרה שלנו.

יש לי הצעה. היום ההצבעה על התקציב וכולם נמצאים פה. למה להטריח אותם הלוך ושוב? שעה או שעתיים לפני ההצבעה על התקציב נשב כולנו פה ונפתור את הבעיה.

אנחנו לא באנו לכאן לעשות בעיות, באנו לפתור בעיות. אני לא אומר שלא נעשו דברים. נעשו דברים. אבל אם לא פותרים את הבעיה, כל מה שעשו ילך לטמיון. זה פשוט ישאר כמו פיל לבן. הבעיה היא בתקציב השוטף, באחזקה, והיום אף אחד לא ירשה לעצמו לחזור אם לא יהיה פתרון. אם רוצים אפשר למצוא את הפתרון לפני יום ראשון. בכל מקרה, אם יש הצעה של כבודו, תביא לנו אותה בכתב.

אני מאוד מכבד את הוועדה הזאת, היא יכולה להשפיע הרבה. עכשיו אני הולך לבקש שתיערך פגישת הכנה והבהרה ברמת השרים, האוצר, פנים ואנחנו נגלגל את זה.

אני חושב שלראשי הרשויות אין מטרה לקיים את ההפגנה. ההפגנה הזאת מאפשרת להם ללחוץ כדי שתהיה הידברות אמיתית בעניין. לכן, בהחלט יקחו בחשבון את הבקשה של הוועדה. אני אישית אדבר עם שר האוצר, אולי בכל זאת נקיים את הפגישה. אני יודע שיש לו בעיות בקשר להצבעה על התקציב. לכן הוא עסוק בזה, מטבע הדברים

חבר-הכנסת איוב קרא, תקרא את דברי הסיכום. אחרי זה אני רוצה להוסיף משהו.

קודם כל, אני מקווה שפגישה עם שר האוצר תתקיים עוד הלילה.

הוועדה קוראת למשרד האוצר לשבת מיד עם ראשי הרשויות הדרוזיות וליישב איתם את המחלוקת בנושא הגרעונות.

הוועדה קוראת לשר האוצר, לא למשרד האוצר.

הוועדה קוראת לשר האוצר לשבת מיד עם ראשי הרשויות הדרוזיות וליישב איתם את המחלוקת בנושא הגרעונות במועצות המקומיות.

הוועדה דורשת משר האוצר לקבל את נוסחת גדיש.

קבלת נוסחת גדיש זה גם שר הפנים וגם שר האוצר. צריך שתי חתימות.

עם משרד הפנים אין בעיה. הבעיה היתה עם האוצר.

אדוני היושב-ראש, חוץ מאלה שהכינו את נוסחת גדיש, אף אחד עוד לא יודע מה זה. תהיו זהירים. אל תקבלו דבר שאתם לא יודעים מהו.

אתם מקבלים את נוסחת גדיש?

אני מקבל את נוסחת גדיש.

הערה. אנחנו היינו בוועדות והזמנו שר אחד. השר והמשרד זרקו על המשרד השני. לכן כדאי להזמין את שני השרים.

הוספנו את זה.

אני חוזר: הוועדה דורשת משר האוצר ושר הפנים לקבל את נוסחת גדיש.

הוועדה עומדת על כך שההתחשבנות עם הרשויות המקומיות הדרוזיות תיעשה על פי ההסכמים שנחתמו עם ממשלות ישראל השונות.

הוועדה דורשת שתתקיים, לפני יום ראשון הקרוב, ישיבה ליישוב המחלוקת בה ישתתפו שר הפנים, שר האוצר, השלטון המקומי ונציגי הרשויות המקומיות הדרוזיות ועומדת על כך ששר האוצר יתן את התשובות וההתחשבנות הנכונה בסוגייה.

כדי למנוע הפגנות, הוועדה דורשת שיישבו איתם קודם.

אני מתקן: הוועדה דורשת שתתקיים ישיבה עוד היום.

אני מקבל את הצעת הסיכום הזאת. אבל אני מבקש להוסיף. אני לא מתערב בעניין ההפגנה. זכותם ואולי אפילו חובתם לעשות הפגנה. המצב של הרשויות הוא קשה מאוד ויש חוסר התחשבות של משרדי הממשלה בעניין שלהם. מותר להם לעשות הפגנה, כמו שלכל אחד מותר לעשות הפגנה במדינה דמוקרטית. אבל אנחנו, חברי ועדת הפנים, נמצאים בקו התפר. מצד אחד, אנחנו צריכים לפקח על עבודת הממשלה וזה הדיון במקרה הזה. מצד שני, אנחנו גם נושאים באחריות מסויימת. הרי אנחנו לא רשויות מקומיות. אנחנו ועדת הפנים של הכנסת. מכיוון שנמצאים פה השר סאלח טריף, סגן שר הפנים וחברי הכנסת, אני חוזר על הצעתי הקודמת בנוסף להצעת הסיכום של הוועדה שנעביר אותה לשרים הנוגעים בדבר. בתום הדיון כאן נוציא מכתב לשר האוצר, לשר הפנים ולראש הממשלה ונאמר להם שהתקיים דיון בעניין הזה, דיון קשה ונוקב. אנחנו, חברי הוועדה, ביקשנו מהם לא לקיים את ההפגנה ביום ראשון והם הסכימו אם עד שבת הבעיה תיפתר. הפנייה הזאת מופנית על דעת השר סאלח טריף, שהוא שר בממשלה, על דעת סגן שר הפנים שמייצג כאן את משרד הפנים, ועל דעת חברי הוועדה ויושב-ראש הוועדה.

מה המשמעות של העניין? המשמעות של העניין היא שההפגנה ביום ראשון בתקופה הזאת היא קשה. סגן שר הפנים צודק בעניין הזה. אנחנו כוועדה אומרים לממשלה: תדעו לכם שאם תהיה הפגנה ביום ראשון וזה יהיה דבר קשה, אתם אשמים מפני שלנו היתה הצעה על דעת ראשי הרשויות.

אנחנו בעצם שלושה שבועות כאן. בגלל הרצח של רחבעם זאבי ז"ל ישבנו שבעה באוהל. פנינו לנשיא המדינה, הוא ביקש מאתנו לדחות את ההפגנה ליום רביעי. חברים, אנחנו עוסקים עם אזרחים. האנשים לא יאמינו לנו. אנחנו חייבים לצאת עם פתרון מיידי בשביל לבוא אל האנשים. העניין הזה דחוף מאוד. אם לא יהיה פתרון, אנחנו לא נוכל לשלוט באזרחים שלנו.

צריך לדעת גם את מיגבלת הכוח של ועדת הפנים וצריך לדעת לנצל את זה. צריך לדעת מה אנחנו לא יכולים לעשות ומה אנחנו יכולים לעשות בחכמה המקסימלית האפשרית. אנחנו לא יכולים לבצע את הדברים. אנחנו יכולים לפקח, אנחנו יכולים להתריע. אנחנו יכולים מבחינה ציבורית להוציא את ההחלטות שחבר-הכנסת איוב קרא הקריא, גם לפנות לשרים ולומר להם שאנחנו מתוך אחריות פנינו לראשי הרשויות הדרוזיות למנוע את השביתה והם מתוך אחריות נענו לעניין, אבל הכדור עכשיו אצלכם. את הבעיה אתם חייבים לפתור היום. אם הבעיה לא תיפתר עד יום ראשון, ביום ראשון תהיה הפגנה אבל ההפגנה כולה היא עליכם. זה מה שאנחנו יכולים לעשות.

מקובל.

הוועדה צריכה להכריז שמצוקת הרשויות הדרוזיות היא בעיה לאומית, היא לא בעיה של הדרוזים, היא בעיה של מדינת ישראל. מספיק, אנחנו רוצים שוויון. נמאס לנו. מגיע שוויון לכל אזרח במדינת ישראל. מספיק להתחנן ולהתיפייף.

מישהו רוצה עוד להוסיף? תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.