פרוטוקולים/ועדת הפנים/3336




19
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
26/6/2001

פרוטוקולים/ועדת הפנים/3336
ירושלים, י"ב בתמוז, תשס"א
3 ביולי, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 275
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום שלישי ה' בתמוז התשס"א (26 ביוני 2001), שעה 13:10

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
זבולון אורלב
מוחמד כנעאן
יהודית נאות

יחזקאל לביא - משרד הפנים
עו"ד חנה זיכל - לשכה משפטית, משרד הפנים
ישראל שפיצר - מנהל אגף כוח אדם ושכר
ברשויות המקומיות
עו"ד אביטל שטרנברג - משרד המשפטים
עו"ד נועה בן אריה - מרכז השלטון המקומי
עמיחי בן דרור - מרכז השלטון המקומי

מירי פרנקל-שור

יפה שפירא

איה לינצ'בסקי

הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (תיקון מס' 76) (סייגים להעסקה בשל קרבה משפחתית), התשס"א – 2001. חבר הכנסת זבולון אורלב.









הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (תיקון מס' 76) (סייגים להעסקה בשל קרבה משפחתית)

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (תיקון מס' 76), סייגים להעסקה בשל קרבה משפחתית. הכנה לקריאה שניה ושלישית. חבר הכנסת זבולון אורלב בבקשה:

בחוק שירות למדינה, בפקודת הרשויות המקומיות יש סייגים להעסקה בשל קרבה משפחתית. מתברר, לתדהמת כולם, שזה לא חל על עיריות. מה שחל על שירות המדינה ועל רשויות מקומיות, לא חל על עיריות. ההצעה הזו באה להחיל את מה שנהוג בשירות המדינה.

תן דוגמא משירות המדינה.

בשירות המדינה, לא יכול להתקבל באותה יחידה בן זוג, הורה , בן, בת, ובני זוגם, אח אחות ילדיהם, גיס, גיסה, דוד , דודה, חותן חותנת, חם חמות, נכד ונכדה לרבות - - -

גם חתן וכלה.

אז למה זה לא כתוב?

לא כתוב. ישנה עוד הסתייגות אחת, "לא יתקבל לעבודה בעירי ולא יתמנה עובד העירייה למשרה בעירייה אם הוא קרוב משפחה של ראש העיר או אחד מסגניו, כך כתוב במועצות המקומיות בשירות המדינה.

יש פה מוקש אחד, מה קורה אם יש ראש רשות שאשתו מורה?

כמו ברשויות המקומיות, או כמו בשירות המדינה, יש פתח מילוט, למשל האח של ראש העיר הוא המומחה הכי טוב לזיהום אויר ורוצים לקבל אותו לעבודה, אז יש מנגנון במשרד הפנים, שבודק שהקבלה היא לא - - -

המנגנון הזה נשמע כמו הנוסח הנכון של ההצעה.

אבל הוא לא כתוב, צריך להכניס אותו. בדברי ההסבר זה מופיע, זה פשוט נשמט.

בהצעת החוק המקורית שהגשת זה היה?

כן.

אז איפה זה?

כנראה שזה נשמט בנוסח. בדברי הסבר כתוב: "על מנת לעקור תופעה שלילית זו, מוצע לתקן את פקודת העיריות ולקבוע בה הוראה דומה לזו הקיימת לגבי מועצות מקומיות אשר סייגים על קבלת קרובי משפחה לעבודה בעירייה. במקרים מיוחדים, כמו במקרה בו המועמד לעבודה הינו מומחה בתחום מסוים שהינו ייחודי בהתאמתו למשרה, ניתן יהיה לקבל היתר להעסקה מאת שר הפנים".

יש את החוק המקורי?

יש הרחבה לגבי סגן ראש רשות וראש רשות.

מה קורה אם מישהו עבד בעירייה ואחר כך קרובו נבחר לראש רשות?

יש סעיף תחולה שאומר שזה יחול רק מכאן ולהבא על עובדים עתידיים ועל מועמדים עתידיים, לא אל אלה שכבר - - -

לא על זה היא שואלת.

אם אני מורה לתנ"ך ובעלי נבחר לראש רשות, האם אני צריכה להתפטר מעבודתי? זה המקרה של מצנע ואשתו.

אני מבקש לומר, כנראה שהייתה פה תקלה, ואני מציע שנתייחס לזה כאילו זה נמצא עכשיו בהכנה לקריאה שניה ושלישית. יש פה ארבעה סעיפים שכנראה הייתה פה טעות שלא בוועדה ולא במליאה, אלא כנראה בהדפסה. יש סעיף ה' לחוק הזה. סעיף ה' בחוק המקורי אומר ששר הפנים או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי נסיבות מיוחדות שיפורטו בכתב להתיר העסקת אדם כעובד העירייה או מינויו של אדם כממונה על יחידה מנהלית בעירייה, גם אם לא נתקיימו הוראות סעיפים קטנים (ב( עד (ד). זה הסעיף? זה לא נמצא בקריאה ראשונה, זה הושמט כנראה בהדפסה.

אבל זה עבר בטרומית, אז מה זה משנה? אפשר להוסיף את זה גם בקריאה שניה ושלישית. אין בעיה.

לא אמרתי שיש בעיה, רק אמרתי שנוסיף את זה.

לגבי ההגדרה של קרוב משפחה, נשאלתי, ולא הייתה לי תשובה מיידית, מה קורה במקרה של ידועה בציבור? האם המושג בן זוג מתייחס גם לידועה בציבור?

אני לא בעד לכתוב שום דבר שלא כתוב בשירות המדינה.

התשובה שלילית.

הם לא מכירים בה מצד אחד וגם היא לא תעבוד.

מי זה הם?

אתה. אתה לא מסכים לידועה בציבור, אז אי אפשר לעקוף אותה, זה פעמיים לעקוף אותה.

מציע החוק גם מתנגד, רק אתה אומר את זה יותר בעדינות. חבר הכנסת אורלב לא מסכים להוסיף, ואני כיו"ר הוועדה חושב שהוא צודק. הוא אמר שזה לא מופיע בחוק.

אם אני אשאל אז התשובה תהיה שזה לא כולל- - -

נכון. אמרה עורכת דין שטרנברג בצדק שמה שלא נמצא, מה שלא כותבים במפורש, לא נמצא.

זה לא מה שאמרתי. אמרתי שיגיעו עם זה לבית משפט ואני לא אתפלא איך יפרשו את זה.

ראש הממשלה יכול למנות את הידועה בציבור שלו להיות מנכ"לית משרדו לפי חוק שירות המדינה. לא ראש הממשלה הזה, ראש ממשלה. אני לא יותר צדיק מנציב שירות המדינה, אני רק באתי לעשות תיקון קטן שמה שחל פה יחול גם פה.

השאלה הובהרה, ואני מציע להתחיל לקרוא את החוק.

נשאר רק המקרה של המורה לתנ"ך.

לזה צריך למצוא פתרון.

צריך להיכנס לתוך החוק.

אתה נגד החוק?

הוא בעד, הוא תומך בי כי זו אחת הרעות החולות ברשויות הערביות.

אבל יש לי הסתייגות.

הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות, הבמה של היועצת המשפטית:

1. בפקודת העיריות אחרי סעיף 174א. יבוא:
174א. (א) בסעיף זה – עובד לרבות אדם המוסק באמצעות קבלן כוח אדם כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו – 1996.
"קרוב משפחה – בן זוג, הורה, בן, בת ובני זוגם, אח אחות וילדיהם, גיס גיסה דוד דודה, חותן חותנת, חם חמות, נכד או נכדה לרבות חורג או מאומץ לפי העניין" ועכשיו אני מתכוונת להוסיף "חתן, כלה".

"חתן כלה" מופיע ברשויות המקומיות?

כן.

אני לא יכול להסכים ל"לרבות אדם המועסק באמצעות קבלן כוח אדם" אני לא חושב שאנחנו צריכים למנוע מאדם שעובד אצל חברה, או חברת כוח אדם או כל קבלן אחר לעבוד עם אותו קבלן שקיבל מכרז בתוך עירייה מסוימת, זה פשוט אי אפשר.

הקבלן יכול להיות קרוב משפחה, כי הקבלן עובד דרך מכרז.

לפי חוק רשויות המקומיות אם קבלן הוא קרוב משפחה של אותו ראש רשות, הוא לא יכול לעבוד.

למעשה אנחנו מדברים פה על חברות כוח אדם המעסיקות עובדים לטובת הרשויות המקומיות בכל מיני צורות. בתיקון האחרון של החוק - - -

עכשיו אני מבין את ההערה שלו. למה הכוונה בקבלן? יש שני סוגי קבלנים, יש קבלן, שכשהעירייה עושה מכרז לניקוי האשפה בישוב- - -

החוק הזה לא חל עליו, עובדי הקבלן הם לא מועסקים על ידי הרשות המקומית.

אותו קבלן שזכה במכרז של פינוי האשפה או של מחשוב הרשות המקומית, לאותו קבלן יש עובדים שהם שלו, והם קרובי משפחה של ראש הרשות או סגניו, זה אופן אחד. האופן השני הוא שהרשות המקומית מעסיקה עובדים שלה באמצעות קבלן כוח אדם שמביא לה את האנשים. למה הכוונה?

החוק הזה לא חל על קבלן שנשכר לעשות עבודה והעובדים הם עובדים שלו. אם הקבלן למחשוב שכר במכרז לחישוב הרשות המקומית והמתכנתת הראשית וכל יתר העודים הם ילדיו בניו חתניו כלותיו וחמותיו, החוק הזה לא חל עליהם.

זה יהיה הסעיף של החוזה בניגוד עניינים.

אבל זה כבר חוקים אחרים. לעומת זה, אם ראש הרשות, אחרי שנבחר, רוצה למנות את בתו למנהלת לשכתו ולהעסיק אותה באמצעות כוח אדם, החוק הזה חל עליו.

הניסוח לא טוב. אני מסכים. חבר הכנסת כנעאן, יש לך הערה על זה?

אני אומר את זה כי הייתי סגן ראש עיר במשך 9 שנים ואני מודע למצב.

אתה לוקח בחשבון שאנחנו לא מדברים על קבלנים שזוכים במכרזים. אנחנו מדברים על ראש רשות שרוצה להעסיק את בתו.

אני מדבר על מה שכתוב בחוק. יש הבדל בין מה שמדברים למה שכתוב.

מאה אחוז. אני רוצה לדעת ממך קודם, לפני שאנחנו מדברים על הניסוח, האם יש לך בעיה עם העובדה הזו? תכף נראה איך מנסחים את זה באופן מדויק. האם יש לך בעיה עם העובדה שקבלן רגיל לא כלול בחוק הזה. מי שכלול בחוק הזה זה רק אם הרשות מקומית, ראש הרשות או סגניו הולכים להעסיק עובדים במועצה המקומית באמצעות קבלן כוח אדם שהוא קרוב משפחה שלהם. עם זה יש לך בעיה?

לא, עם זה אין לי בעיה.

אז את זה ננסח במדויק. מה עוד?

צריך להבחין בין שני דברים, חבר הכנסת אורלב דיבר על הגדרה מסוימת על קבלן של אשפה למשל שמעסיק עובדים. גם קבלנים שמקבלים כל מיני עבודות ברשות. איסור קרבת משפחה למי?

לראש הרשות או סגניו.

מה עם חבר הנהלה?

לא. סגניו.

למה? אם לראש רשות אסור, למה לחבר הנהלה מותר?

לחבר הנהלה אין את הכוח להעביר עובדים בעירייה כמו שיש לראש העיר או לסגניו במקרה זה. תמיד צריך לשים את זה בגבול מסוים.

אני חושב שכאן זה לא נכון, אולי אפשר להוציא- - -

המצב הוא שני דברים, חבר הכנסת אורלב לקח מצב חוקי קיים. הרי במועצות המקומיות זה קיים, זה רק לא קיים בעיריות. במועצות המקומיות לא יעסיק אדם, שהוא קרוב משפחה של ראש העיר- - -

צריך לדייק, ההגבלה במועצות המקומיות היא לא לגבי חברי המועצה, לא יתקבל אדם לעבודה ברשות מקומית ולא יועבר עובד למשרה שלממונה קרוב משפחה שלו.

של מי?

של אותו מי שמתמנה. אתה יכול להבין את זה...סליחה, אני חוזרת בי. הגדרת הממונה כוללת- - -

בא חבר הכנסת אורלב ואמר מה שהחוק קובע לגבי הרשויות המקומיות והמועצות המקומיות, יחול גם על העיריות. הוא מוסיף תוספת, הוא השמיט חתן וכלה ואנחנו מוסיפים מפני שזה מה שקיים במועצות המקומיות ויש בזה גם היגיון. אבל הוא לא עושה שום דבר מעבר למה שקיים במועצות המקומיות, להוציא דבר אחד, ואני אסביר לך מדוע. מה שהוא מוסיף, מה שלא קיים במועצות המקומיות, זה הסגנים.

הממונה, ראש הרשות המקומית, סגניו, חבר מועצה...

אני לא רוצה לגרוע, אני פשוט לא רוצה לעשת אפליה, כי אני יודע שהיום חבר הנהלה יכול להפעיל לחצים על ראש העיר, זה בלתי אפשרי לדעתי.

ברור שלא עשיתי הכל, הורדתי קצת.

זה לא חבר הנהלה, ממונה, ראש הרשות המקומית, סגניו, חבר המועצה העובד באותה רשות מקומית הממונים על יחידה מנהלית ברשות המקומית. זאת אומרת, זה לא חבר מועצה סתם, זה חבר מועצה תמנה לאותה יחידה. זה בסדר גמור, אני מסכים לזה, כך צריך לעשות.

מה שקורה היום בפועל, אין אכיפה לחוק הזה. זה רק על הנייר. אני מעלה מחר נושא לסדר היום שיעבור אליך בסוף, שנדון כאן, לצערי הרב, לפני 8, 10 חודשים על שחיתות, על מרמה על גניבות ועל שוחד.

המשטרה לא עובדת?

אפילו משרד הפנים לא עבד.

על איזה מקרה אתה מדבר?

על הוועדה לתכנון ובניה, שחבר הכנסת דוד אזולאי, היום סגן שר- - -

זה יעבור לוועדה פה?

בטוח.

אז ניתן לזה עדיפות.

יש לי שאלה על ההגדרה של עובד, אני מציעה לכתוב : "לא יועסק אדם בעירייה אם הוא קרוב משפחה של ראש העיר או אחד מסגניו". לא יועסק אדם.

מה זה לא יועסק אדם? הוא כבר עובד שם. הכוונה לא להתקבל לעבודה לא שלא יועסק.

אני חושבת שסעיף 174 בפקודת העיריות עונה על העניין הזה, על הצורך הזה, ובהקשר הזה, כמו בסעיף, צריך להשאיר את זה - - -

אני מציע גם להשאיר את זה בגלל סיבה שחברת הכנסת נאות העלתה, המציאות הזו שבה יש מורה שמלמדת בבית הספר המקיף...

זה כולל מורים?

זה כולל מורים.

אבל אם הוא יהיה מחזיק תיק החינוך, אז יש לו בעיה. אז הוא צריך לבוא ולבקש היתר.

אז קח את סעיף 174 והוא יפתור לך את הבעיה של ניגוד עניינים.

אין בזה בעיה גדולה. יש כמה מגבלות ונראה אותם בהמשך. אם אדם עובד כמורה או מורה ברשות המקומית ולאחר מכן התמנה קרוב המשפחה שלו, אז גם לא יתקבל אדם לעבודה, כמו שמנוסח בסעיף קטן (ב).

סעיף התחולה מסייג את זה.

סעיף התחולה לא פותר את הבעיה מכיוון שנניח שהחוק חל בעוד חצי שנה, אבל היא עובדת הרבה קודם לפני שנבחר קרוב המשפחה. כתוב בסעיף קטן (ב), לא יתבל אדם לעבודה בעירייה, לא יתמנה עובד בעירייה, לא מישהו שכבר נמצא.

אז זה יגיע לאישור השר.

מה הדין היום ברשות המקומית? החוק הקיים? נבחר ראש רשות ואשתו- - -

בעירייה יש את הוועדה של ניגוד העניינים.

לפי הסעיף של 174.

בואו לא נמציא את הגלגל, מה קורה בשירות המדינה? מה קרה בלשכת היועץ המשפטי?

טוען חבר הכנסת כנעאן שלא עושים כלום, הכל מושחת.

אם אשתך עבדה שם כמורה.

לא נוגעים בה. לא יתקבל אדם.

גם לא יתמנה.

שוב אני אומר, החוק הזה הוא לא חוק תשתית, הוא העתקה. תגידו לי מה קורה היום ברשות המקומית. נבחר ראש רשות ואשתו מנהלת מחלקת החינוך, מה קורה אתה?

היא נשארת.

היא רוצה להתקדם, לגשת למכרז משנה למנכ"ל, מה קורה אז? אני לא רוצה לחדש כלום.

נבחר ראש העיר ___ ד"ר בירן, אשתו הייתה מנהלת לשכת ראש העיר, כשהוא נבחר, העבירו אותה אגף לתפקיד אחר בעירייה.

אני לא מאמין.

מה קורה היום במועצות המקומיות?

יש פניות לוועדה של דנה שפניץ בנושא זה, והיא עונה תשובות.

יש לי שאלה, אני רוצה לדעת את התשובה, למה מסבכים את העניין? מה קורה היום במועצות המקומיות? נבחר ראש רשות מקומית, אשתו מנהלת מחלקת החינוך כבר 60 שנה.

יכול להיות שנבחר מישהו כממונה על כוח אדם, לא רק נבחרים.

זה לא משנה. הגברת או האיש שאשתו נבחרה לרשות העיר, רוצה להשתתף במכרז להיות מנכ"ל ולהתקדם.

אז יש ועדה לניגוד אינטרסים.

יש ועדה, היא בודקת את זה ומחליטה.

מה שחל ברשויות המקומיות, חל גם פה. זה אותו דבר גם בשירות המדינה. יש פקידה או מזכירה שבעלה זכה במכרז להיות מנהל אגף, והאישה זכתה במכרז - - -

אני רוצה לחזור ולהדגיש, מה שכתוב בסעיף קטן (ב): "לא יתקבל אדם לעבודה בעירייה, ולא יתמנה עובד העירייה למשרה בעירייה אם הוא קרוב משפחה של ראש העירייה או של אחד מסגניו. כוונת המחוקק היא שאדם לא מתקבל לעבודה בעירייה לאחר שקרוב המשפחה שלו נבחר. אבל אם הוא היה מורה או מורה שקרוב המשפחה שלו נבחר עתה לעירייה, אין לזה שום קשר לעבודתו. הסעיף הזה נוסח בצורה כזו בגלל הסיבה הזו.

אני רוצה להסביר את הנקודה הזו. ישנו פתרון והוא עובד טוב, כאשר לא מזכירים את העובדה נמצא פתרון על ידי כך שקידומו של העובד, קביעת שכרו וכל אותן המגבלות האחרות מועברים אוטומטית לאחד העובדים האחרים כדי לא לפגוע במעמדו של אותו עובד.

מהשאלה שלך הבנתי שיש כביכול ספקות לנושא הזה. לגבי המועד "שלא יתקבל אדם ולא יתמנה"- - -

בכוונה אמרתי את זה כי רציתי שזה ירשם בפרוטוקול, זה ברור לחלוטין.

מבחינה משפטית יש ספקות?

מבחינה משפטית אין ספקות.

איפה הסעיף הזה שנשמט? הוא פותר את כל הבעיות האלה.

נגיע לזה אני מדבר קודם על הניסוח.

"(ג) לא יתקבל אדם לעבודה בעירייה ולא יתמנה עובד לעירייה למשרה ביחידה מיחידות העירייה שקרוב משפחתו ממונה עליה."

זה עבודה בעירייה או כעובד העירייה? יכול להיות הבדל עצום לעניין אותם קבלני כוח אדם. מפני שאז גם עובד של הקבלן הוא בעצם עובד פיזית בעירייה, הוא לא עובד של העירייה.

גם אחרי 9 חודשים כשייכנס התיקון לחוק הוא יתחיל להיות עובד עירייה בכל מקרה. אז אנחנו נכנסים בדיוק לאותה בעיה, כי זה לא להתמנות, הוא אוטומטית הופך להיות עובד עירייה, ואז איפה מצאנו את עצמנו? הסעיף כאילו לא חל עליו. יכול להיות מצב שכל עובדי כוח האדם האלה, יהפכו להיות עובדי עירייה, הוא מתקבל באופן אוטומטי כי התיקון לחוק מקבל אותו.

הוא נכנס בהגדרה של קבלן כוח אדם.

אתם לא מבינים מה אני אומרת.

עורכת דין זיכל, תציגי את בעיה.

אני מנסה להגיד שממילא חבר הכנסת אורלב אמר, אני מסייג את אותה תחולה של קבלני כוח אדם למצב שבו העירייה ממכרזת איזשהו שירות ע"י קבלן חיצוני, הופכת את שירותי הניקיון לקבלן חיצוני במכרז, והעובדים האלה, עליהם לא יחול החוק הזה. בעוד 9 חודשים, האנשים האלה הופכים באופן אוטומטי- - -

ממש לא. אותו עובד ביחידת המחשוב של קבלן מחשבים שהעירייה שכרה אותו במכרז, אותו עובד הוא עובד של הקבלן, אין לו שום קשר עם העירייה, לא חל עליו החוק של עובדי קבלן מסיבה פשוטה, אין לו שום קשר עם העירייה, הקשר היחיד לעירייה זה החברה. החברה נותנת שירותי מחשוב, החברה נותנת שירותי תברואה, על מי חל חוק העובדים של קבלני כוח אדם. למשל סייעות או מזכירות או לא חשוב מי, עליהם החוק חל מעכשיו.
אי אפשר לקבל עובד או סייעת או מזכירה או כל אחד אחר על פי החוק הזה שמציע חבר הכנסת אורלב. אי אפשר לקבל את העובד הזה לא בעוד 9 חודשים שהוא יהפוך להיות עובד הרשות, אי אפשר לקבל אותו כבר עכשיו בגלל שהוא קרוב משפחה של ראש העירייה או של סגניו או של מחזיק התיק.

היום ברשויות המקומיות רבים מעסיקים חברות גבייה. לפי מיטב ידיעתי ואני יודע על זה מקרוב, בדרך כלל ראש העיר שעושה את ההסכם, אומר, אתה עכשיו עובד בחברת גבייה עם עובדים של העירייה, עובדים של מחלקת הגבייה, קח אותם, שלם להם את המשכורת, הם יעשו לך את העבודה, בתום מספר שנים גומר הקבלן את העבודה, הם היו עובדי עירייה, מה דינם כעת?

לפי דעתי זה שיך לוועדה הזו בסעיף ה'. אני אגיד לך מדוע. בעצם החוק לא חל עליהם בגלל שאמרנו שאם מישהו היה עובד עירייה, עוד קודם שקרוב משפחתו נבחר, הוא ממשיך לעבוד. זו שאלה נכונה.

אני נבחר מחר לראש עיר, לפניי כשלושה חודשים נכנסה חברת גבייה לעירייה עם ראש העירייה הקודם. אותם עובדים שהיו עובדי עירייה, כמה מהם קרובי משפחה שלי. הם מקבלים את השכר מהעירייה.

הם בחופשה ללא שכר מהעירייה. הם צריכים לקבל מהעירייה חופשה ללא שכר.

בסדר. בינתיים אני מפסיק את העבודה של הקבלן אחרי שנתיים- - -

החוק חד משמעית לא חל עליו, הוא עובד העירייה. כל עוד הוא בחופשה ללא שכר...יש כאן משפטנים שיגידו אם אני טועה. הקשר בין עובד למעביד... יש בעיה, הייתי מנהל אגף כוח אדם כמה שנים.

ברגע שעבר לחברת גבייה, ברוב המקרים הוא מוצא את עצמו מחוץ לעירייה. מפוטר או שהוא הוצא לפנסיה או כל דרך אחרת ואז החוק כן חל עליו.

אם הוא ממשיך להיות עובד העירייה, מה שאני מציע לו זה לקחת חופשה ללא שכר ולהיות לפרק זמן של החברה הקבלנית כעובד העירייה, ואז החוק הזה לא חל עליו. אבל אם הוא התפטר, קיבל פיצויים, קיבל פנסיה והוא רוצה לחזור, החוק הזה חל עליו. המבחן הוא אם הוא עובד חדש או לא. אם הוא בחופשה ללא שכר, שמים וארץ יעידו עליך 20 אינדיקציות שהוא עובד, אני צודק או לא?

אני מבקש רק להוסיף בסעיף קטן (ג) את הנוסח של המועצות המקומיות שגם חבר מועצה שממונה על אותה יחידה. ממונה, ראש הרשות המקומית, סגניו, חבר מועצה או עובד באותה רשות מקומית והממונים על יחידה מנהלית, זה הניסוח. עכשיו סעיף קטן (ד):

"(ד) לא יתמנה אדם כממונה על יחידה מיחידות העירייה שבה עובד קרוב משפחתו אלא אם המינוי אינו יוצר ביניהם יחסי כפיפות.

אנחנו מדברים על עובד של העירייה כי זה יכול להיות עובד של קבלן.

יש הגדרה בפתיח של מה זה עובד.

אנחנו מוסיפים עכשיו את סעיף קטן (ה)

"(ה) שר הפנים וועדת המנהל השירות שהוקמה לפי פקודת המועצות המקומיות נוסח חדש- - - "

זה לא מה שכתוב.

ניסחנו את זה בעקבות הדיון, זה הנוסח שבעצם עבר לקריאה ראשונה:" שר פנים, ועדת מנהל לשירות שהוקמה לפי פקודת המועצות המקומיות נוסח חדש פקודת השלטון והמשפט תש"ח 1948, מי שהוסמך לעניין זה, רשאים בנסיבות מיוחדות שיפורטו בכתב להתיר העסקת אדם כעובד העירייה, או מינויו של אדם כממונה על יחידה מנהלית בעירייה, רשאים הם להתנות בתנאים גם אם לא התקיימו הוראות סעיפים קטנים (ב) – (ד)".

זה פתח המילוט בחוק רשות המדינה, שיש אפשרות לחרוג דרך ועדת מנהל השירות.

מה שקורה שלצורך זה יכול להיות שאני אוסיף חברים.

יש הערות לגבי סעיף קטן (ה) שהוקרא עכשיו?

האם יש מקום להבחין את נושא קבלן כוח אדם כהגדרתו בחוק, מה לגבי קבלנים אחרים.

נגיע לעניין הזה. סעיף קטן 2:

אל תעמיסו על החוק הזה דברים שאין ברשויות המקומיות.

הם לא יכולים להעמיס כי אנחנו לא נאפשר.

נכנס כאן ומשנה כללי משחק, צריך לקבוע תחולה, אין לך את זה בפקודת המועצות המקומיות, שם ההסדר הוא הסדר ישן.

אני רוצה לסכם את מה שדברנו עד עכשיו כדי שהעניין יהיה ברור. לגבי הנושא של קבלן כוח אדם, אני מבקש לנסח את זה באופן ברור וחד משמעי בגלל שבאמת אנחנו יכולים ליצור מצב אבסורדי. הכוונה בהצעת החוק של חבר הכנסת אורלב, בקבלן כוח אדם, למי שהוא קבלן שמעסיק עובדים של העירייה. זאת אומרת שהוא נותן את העובדים לעירייה, הוא מביא אותם, הם הופכים להיות עובדי עירייה.

לא. הם לא עובדי עירייה.

הם עובדים שעובדים בעירייה אבל לא עובדים שנותנים שירותים.

אני לא יודע איך להגדיר את זה משפטית. הכוונה בחוק זה לעובדי קבלן שהקבלן מביא את העובדים.

הנותן שירותי כוח אדם.

הקבלן מביא עובדים לעירייה, הוא נותן שירותי כוח אדם.

אני אלך לפי עובדים שעובדים פיזית בעירייה.

לא. גם העובדים האחרים עובדים פיזית בעירייה.

יש עובדים שהם עובדי קבלן והם עובדים פיזית בעירייה אבל הם לא קשורים בכלל לעירייה. תלוש השכר לא רלוונטי בעניין הזה. אמרנו יחידת מחשוב, ראש העיר הוציא מכרז, הוא רוצה חברה שתמחשב את העירייה, קבלן מתל-אביב זכה במכרז הזה והוא מעסיק עובדים. העירייה בכלל לא יודעת מי העובדים שלו, הוא צריך לתת להם את התפוקה, את התוצרת וזהו. העובדים לא מעניינם של העירייה. בין העובדים של אותו קבלן יש את אשתו של ראש העירייה. היא הייתה לפני זה או אחרי זה, זה לא חשוב, עליה לא חל החוק. מכיוון שהיחסים בין הרשות המקומית לבין הקבלן הם יחסים של תפוקה, הם לא מביאים לו כוח אדם, הוא יכול לעשות את זה בכלל בלי עובדים.

אין יחסי עובד ומעביד.

יחסי עובד ומעביד זה גם לא פשוט, זה גם לא הגדרה מדויקת. עליהם לא חל החוק. על מי כן חל החוק? יש חברת כוח אדם, שראש הרשות פונה לחברת כוח אדם ומבקש עובדים למחשוב. הם מביאים לו את העובדים מיומנים למחשוב. אם הוא יביא את אשתו של ראש העירייה, עליה חל החוק.

לכן אני חושב שהניסוח שהציעה עורכת הדין זיכל לומר "כוח אדם הנותן שירותי כוח אדם לעירייה", זה מבדיל מיתר השירותים.

כי אז מדובר בתשומות ולא בתפוקות.

קבלן כוח אדם הנותן שירותי כוח אדם.

לא קבלן שיש לו חברה ל- - -

לא קבלן זבל ולא מחשוב ולא קבלן גבייה.

הגעתם לסעיף 2 לעניין התחולה? השאלה היא מה קורה לגבי עובד שכבר נמצא אבל רוצים לקדם אותו.

זה בסעיף ה', יש ועדה לזה. מה קורה היום ברשויות המקומיות?

מה את מציעה?

אין לי בעיה של סעיף קטן (ה) רק שצריך לציין את זה. ההוראה כפי שהיא היום פה בעצם לא מוסיפה לנו דבר. על עצם ההעסקה של מי שהוא כבר עובד זה לא חל אבל זה חל מכאן ואילך ועל הכל- - -

יש שני סוגי קידומים, יש אדם שעובד בעירייה והוא מתקדם עם הפז"ם. על זה זה בוודאי לא חל . יש קידומים כמו אדם שעובד 20 שנה בעירייה, מטבע הדברים, אם הוא אדם נורמלי ועושה את עבודתו כפי שצריך, יש דבר הגיוני שאדם אחרי שהוא צובר ניסיון עושה את עבודתו נאמנה ואין עליו תלונות הוא מקודם מעבר לעניין הזה של ההסכמים הקיבוציים, יש דבר כזה?

אין דבר כזה.

התבקשתי על ידי אחד מהמשתתפים לשקול מחדש את עניין החותנת כי אם הוא מעסיק את החותנת מגיע לו את העונש הזה.

אני יודע על מקרים עם המתנ"סים. המתנ"סים הם עמותות בתוך הישובים המקבלים תמיכה מהרשות המקומית או מהעירייה, לא משנה כרגע כמה, בכל רשות זה משתנה. מה שקורה היום, ואני יכול לתת תשובה ספציפית בעיריית טמרה, ראש העירייה מתחמק מהנושא של קרבה, הוא אמר למנהל המתנ"ס כי יש לו שם את הכוח, תמנה אחד שניים או שלוש עובדים אצלך, אני אוסיף לך את השכר שלהם על התמיכות, וכך עשה מנהל המתנ"ס.

תהיה הצעת חוק משותפת, זה לא קשור לחוק הזה.

חבר הכנסת כנעאן עד היום אמרו שליהודים יש פטנטים מכל הכיוונים, אני רואה שגם לערבים יש פטנטים.

הם למדו מהיהודים.

המתנ"סים הם לא גוף של העירייה אז החוק הזה לא יחול עליו.

הדבר הזה קיים לגבי מתנ"סים לא רק ברשות הערבית.

מי בעד לאשר את החוק לקריאה שניה ושלישית?

אני רק רוצה לרשום הסתייגות לדיבור.

מי בעד הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית?

הצבעה
בעד: 3
נגד: אין

הצעת החוק אושרה, אני מברך אותך חבר הכנסת אורלב. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:55