פרוטוקולים/ועדת הפנים/3288




16
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
13/06/01

פרוטוקולים/ועדת הפנים/3288
ירושלים, ל' בסיון, תשס"א
21 ביוני, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 267
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום רביעי, כ"ב בסיון התשס"א (13 ביוני 2001), שעה 09:30

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
איתן כבל
יהודית נאות
איוב קרא
מוסי רז

נעמי אנג'ל - מתכננת מחוז ת"א – משרד הפנים
יחזקאל לביא - מנהל המחלקה לאסטרטגיה – משרד הפנים
שרון שפר - ראש צוות מחוז תכנון ת"א- משרד הפנים
מיכאל רועה - סגן ראש העיר ויו"ר ועדת תכנון ובניה –
עיריית תל-אביב-יפו
דני קייזר - מהנדס העירייה – עיריית תל-אביב-יפו
דניאלה סמיטס-פוסק - עיריית תל-אביב-יפו
מירה שוורץ - אגף תכנון ופיתוח – מינהל מקרקעי ישראל
ישראל גודוביץ - אגודת האדריכלים
הלנה פרנק - מזכ"ל אגודת האדריכלים
יעקב דף - סמנכ"ל חברת אחוזת החוף
נתן זך - סופר – נציג התושבים יורם מיוחס - מנכ"ל מרכז רבין לחקר ישראל

יפה שפירא

מזל כהן

דיון מהיר בנושא שינוי יעודה של כיכר רבין, של חבר הכנסת איתן כבל.








דיון מהיר בנושא שינוי יעודה של כיכר רבין

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה. על סדר היום הצעתו של חבר-הכנסת איתן כבל לדיון מהיר בנושא שינוי יעודה של כיכר רבין.

שינוי שנעשה בתקנון בחודשים האחרונים מאפשר לחבר הכנסת, אם יושב-ראש הכנסת מאשר לו, לקיים דיון מהיר בנושא שחבר הכנסת מוצא לנכון שהדיון הוא דחוף ולא לחכות בתור לדיונים שמתקיימים בוועדה, ואנחנו נמצאים בהליך הזה של דיון מהיר. אני שמח שזה קיבל את הדחיפות הזאת. אני גם יעצתי לידידי איתן כבל ללכת בהליך הזה, ואני מקווה שהדיון הזה אכן ימצא פתרון לבעיה שאיתן העלה.

חבר-הכנסת איתן כבל, אני מבקש ממך להציג את הנושא.

תודה, אדוני היושב-ראש. בוקר טוב לכם, חברי הכנסת וכל המכובדים.

מצאתי לנכון להעלות את הנושא לדיון דחוף בוועדת הפנים של הכנסת כיוון שהגיעו אלי פניות גם של תושבים וגם של אנשי ציבור מתל-אביב על תכנית של עיריית תל-אביב ההולכת ומתגבשת, כך זה הוצג, לשינוי הייעוד של כיכר רבין והפיכתה למרכז מסחרי מסוג כלשהו.

מבדיקות שגם אני ערכתי אמרתי למהנדס העיר, בפגישה שהיתה לי אתו לא מזמן, כמי שעבד הרבה שנים במערכת הציבורית סיגלתי לעצמי להיות מאוד מאוד זהיר כשאני מקבל תשובות מרשויות של המדינה. גם כשאומרים לי: כבר אושר התקציב, התכנית היא כזאת והכל בסדר, אני עדיין חושש והולך לחפש מה לא בסדר. אפשר לומר שזו גישה לא נכונה, אבל המציאות מחייבת אותי להתנהג באופן הזה.

הדיון הוא גם דחוף מבחינתי כיוון שאני מכיר הליכי תכנון והליכי קבלת החלטות, ובשלב מסויים יש קושי רב להחזיר את הגלגל אחורה. אני מאוד מאוד מקווה שבסוף הדיון הזה, הדבר המרכזי שיצא ממנו הוא שאין תכנית כזאת, ואולי אף לא היתה תכנית כזאת ואין בכוונתה של עיריית תל-אביב לשנות את פני הכיכר.

כיכר רבין, לפי תפיסתי, היא כיכר שמזמן הופקעה מידי עיריית תל-אביב למרות שבטאבו חלקה הגדול לא שייך למינהל מקרקעי ישראל אלא לעיריית תל-אביב.

הכיכר הזאת היא היום סמל. סמל, לצערנו, בראש ובראשונה בגלל ששם נרצח ראש ממשלה במדינת ישראל. אבל מעבר לעניין הזה, המקום הזה הפך להיות מקום התכנסות, לצערנו בימי אבל וכן ירבו שמחות במדינת ישראל.

אני לא חושב שעיר גדולה כמו תל-אביב, שהיא בעצם, כפי שאוהבים להגדיר אותה, עיר ללא הפסקה, שהיא אולי העיר היחידה במדינת ישראל שהיא של כולם למרות שהיא אמורה להיות העיר רק של תושביה, במצב הזה לא יתכן שתהיה עיר כל כך גדולה כמו תל-אביב, שלא יהיה בה מקום פתוח להתכנסות מכל סוג שהוא. המקום לא שייך לא לימין ולא לשמאל, הוא מקום של כולם. כשישנם אירועים מגיעים לשם מדן ועד אילת.

כאשר עשיתי בדיקות באופן שמצאתי לנכון, וכשהתחלתי לקבל תשובות: כן, היתה תכנית לבית קפה אבל היא לא תהיה, ואני מדבר על, כפי שאנחנו אוהבים להגיד: דרגים בכירים בעירייה, אז אני שואל: יש או אין תכנית כזאת? תהיה או לא תהיה תכנית כזאת? אני עושה עוד מספר בירורים ואני לא מצליח לקבל תשובות. הרי החכמה הקטנה היא לפנות למהנדס העיר. מי כמוך, כאיש שיודע להפעיל מערכות, יודע שכדי לדעת את האמת אתה צריך לפנות לאותם אנשים שעוסקים ביום יום בעניין הזה. אני מצרף לזה את חוסר היכולת שלי לקבל מהמערכות את הדברים כ"ראה וקדש".

הייתי רוצה לראות, אדוני היושב-ראש, שעיריית תל-אביב תבוא ותניח כאן את התכנית של הכיכר, מה הוחלט בוועדה המקומית, מה היא מתכוונת להעביר לוועדה המחוזית או כבר העבירה תכנית לאישור הוועדה המחוזית. הייתי רוצה לדעת האם היתה תכנית לשינוי פני הכיכר?

אני אומר לכם, אני איתן כבל, בכל מקרה מתכוון להגיש הצעת חוק שתקבע את הכיכר הזאת ככיכר לאומית עם כל מה שמשתמע מכך. אינני יודע, אולי בקדנציה הזאת הדברים יהיו בסדר, אבל החיים נמשכים ויבואו ראשי עיר אחרים עם מחשבות אחרות.

אדוני היושב-ראש, בשלב הזה אני מסיים את דבריי על מנת שנוכל לשמוע את האנשים שהוזמנו לדיון.

אני מודה לך, חבר-הכנסת איתן כבל.

אני במקום אנשי עיריית תל-אביב הייתי מרגיש מאוד לא נוח עכשיו. זאת אומרת, מה הכנסת בכלל רוצה מאתנו? מה, אנחנו אנשים לא רציניים? אנחנו מודעים לעניין הזה. למה מתערבים בעבודה שלנו? אנחנו מופקדים גם על נושא התכנון וגם על השינויים ואנחנו לוקחים את הנושא מאוד ברצינות.

המצב הוא לא כזה. יש רבים בארץ הזאת שהכיכר הזאת הפכה בעיניהם לסמל, מבלי להביע עמדה לכאן או לכאן, וחבר-הכנסת איתן כבל אמר נכון, יש בימין ויש בשמאל, והכיכר, מטבע הדברים, כתוצאה מנסיבות רעות הפכה להיות סמל. גם לפני כן הכיכר היתה מין אתר לאומי. הפגנת 400 אלף שהיתה שם הפכה להיות מושג שהתברר מהר מאוד שהכיכר בכלל לא יכולה להכיל מספר כזה של אנשים.

לכן, חשוב מאוד שהנושא הזה עולה גם כאן. יכול להיות שנשמע את ההסברים שלכם ונגיד: בסדר גמור. יכול להיות שנשמע את ההסברים שלכם ונגיד שזה לא בסדר. ואז עומדות בפנינו שתי אפשרויות. האפשרות שהצביע עליה חבר-הכנסת איתן כבל, שינוי חקיקה, ולהפוך את המקום הזה למקום עם סטטוס חוקי שונה, או לנסות להגיע להידברות אתכם שתעשו שינויים בהתאם למה שגם אנחנו מבקשים. לכן חשוב לנו לדעת מה אתם הולכים לעשות שם.

דני קייזר, מהנדס העיר תל-אביב, בבקשה.

מכיוון שנאמר כאן שנעשו דברים בעבר ויש החלטות עבר של העירייה, הייתי רוצה להציג את הדברים כפי שהם קורים וכפי שנעשו בעיריית תל-אביב ובוועדה המקומית. בנובמבר 1999 אישרה הוועדה המקומית תכנית שהיוזם שלה היה מהנדס העיר באותה תקופה, הוא היה המתכנן והוא הגיש תכנית. אני קורא מהחלטת הוועדה.

"עקרונות התכנית להתיר בהוראות התכנון חניון תת-קרקעי עד ארבע קומות – מדובר על כיכר רבין – עם חניה לכ-2000 מקומות חניה, לשקם את פני הכיכר, להרחיב את גבולות הכיכר סטטוטורית, זכויות בנייה של עד 20 אלף מ"ר לשטחים עיקריים מתחת לקרקע. בנוסף לזה שטחי שירות, מדרגות, מבואות מעל הקרקע ששטחם ייקבע במועד אחר".

הוועדה אימצה את ההחלטה הזאת. היא הציעה אפילו שישתתף בתכנון מתכנן נוף וכן הלאה, כי באותו שלב לא היה צוות שלם שאמור לתכנן את זה.

אתה יכול להגיד לנו את מספר התכנית?

2791 זה מספר התב"ע. אני לא יודע אם אז כבר קראו לה בשם הזה.

מי תיכנן את התכנית הזאת?

מהנדס העיר שהיה אז בתפקיד, ישראל גודוביץ.

והיא קיבלה אישור של הוועדה המקומית.

היא אושרה בוועדה המקומית. לא נאמר שם שום דבר על תחרות. למיטב ידיעתי, מדיונים שהיו, אפילו היתה התנגדות מאוד חריפה ללכת למהלך של תחרות.

חודשיים לאחר מכן, ב-5 בינואר 2000, 25 יום לפני שאני נכנסתי לתפקיד, אני נכנסתי לתפקיד ב-1 בפברואר 2000, שוב באו לוועדה המקומית. הפעם מבקשים אישור תכנית להקמת ביתן למודל העיר ברחבת בניין העירייה והוספת קומה לבניין העירייה, בסמכות הוועדה המקומית, אפילו ללא צורך בוועדה המחוזית. הלכו כאן בהליך של סמכות ועדה מקומית. מוצע להרחיב את קומת הלובי של בניין העירייה בתחום רחבת הגישה העילית מכיכר רבין, מה שכולנו קוראים היום המרפסת, על ידי הקמת ביתן אשר יכיל את מודל העיר, וקומה נוספת לבניין הגדול, תוספת קומה 13 לבניין. זכויות הבנייה לביתן המוצע, מדובר על 45 על 25 מטר מבנה בשטח של 1,200 מ"ר, והקומה העליונה למעלה 1,500 מ"ר נוספים. בסך הכל 2,700 מ"ר נוספים. גובה הבניין למודל העיר בגובה קומת הלובי כ-6 מטר מבנה שיעמוד על המרפסת של בניין העירייה. נדמה לי שכבר לא צריך להרוס אותה, זה הורס אותה. התכנית אושרה.

מכל העניין כולו, הדבר הנכון לעשות מתחת לכיכר רבין הוא חניון. הסיבה למה לעשות חניון מתחת לכיכר רבין היא, בין היתר, מצוקת החניה בתל-אביב. זה סיפור ידוע לכל. צרכי החניה הלא מסופקים באזור הזה הם כ-15 אלף מקומות חניה ברדיוס של 500 מטר סביב הכיכר. אם סופרים חניה לאורך הרחובות, בחניונים ומה שנותר בחצרות, אנחנו מדברים על כ-7,000 מקומות חניה במקום. הצורך שלנו לחניה באזור הוא ל-7,000 עד 8,000 מקומות חניה.

מה תעשה חניה כזאת אם נספק מקומות חניה. ראשית כל היא תגרום לזה שכל האנשים שבאים וחונים בכל הרחובות האלה, כשאנחנו רוצים לבוא לאבן-גבירול, כשאנחנו רוצים לבוא לעיריית תל-אביב, לא מעט שהולכים להיכל התרבות חונים כאן ועולים בשדרות חן – כל מי שרוצה לחנות כאן בסביבה אין לו מקום לעשות את זה. הדבר הזה יספק ויאפשר לעיריית תל-אביב לבוא לאכוף ביתר שאת את מדיניות החניה שלה ולהביא לכך שאנשים יעזבו את הרחובות שישנם כאן ויחנו בכיכר. חוץ מזה, יאפשר לעיריית תל-אביב לתת את שטח החניה הזה בשעות הערב לתושבי המקום בחינם לחנות כאן. מה שיביא בעצם לאנשים צעירים סוף סוף לבוא ולגור בתל-אביב אבל לא לעזוב אותה אחרי שנולד הילד הראשון והשני וכבר יש מכונית ואולי גם מכונית שנייה ואין איפה להחנות אותה, אלא יבואו לחנות כאן. לכן חניון תת-קרקעי במקום הזה הוא פעולה של שיקום עירוני. חניון במקום הזה לא יביא בשום צורה שהיא להריסתה של הכיכר, להיפך. מה שהחניון הזה יעשה בסך הכל ייצר כניסה ויציאה על חשבון רחוב אבן גבירול, לא על חשבון סנטימטר אחד של הכיכר, ועוד זוג כניסות ויציאות בהמשך שדרות חן כאשר כאן ייגרעו 6 מטר על 25 מטר רמפה של ירידה לחניון.

בכיכר, כיוון שצריכים מרחקי בטיחות של מילוט ממבנה כזה של חניון תת-קרקעי, יהיו במרחקים הדרושים על פי חוק וכפי שנאמר בהחלטות הוועדות, שישה מבנים למעלית וחדר מדרגות ופינוי אוויר, שימושים טכניים בכיכר. לבד מזה הכיכר פנויה לחלוטין, תישאר פתוחה ותהיה פתוחה לתמיד כמקום הכינוסים הגדול של מדינת ישראל.
כשבניין העירייה הוקם, המרפסת לא הוגדרה כשטח בנייה. אני לא אכנס למה ואיך. בשנות ה-60 לא עשו תב"ע, בנו את הבניין על פי אישור בוועדה המחוזית.

לא הבנתי.

כשבניין עיריית תל-אביב הוקם, שיטת חישוב השטחים אז לא כללה שטחי שירות, ומבנה הפלטה הגדולה לא נחשב אז כשטח. הוא היה מחוץ לאחוזי הבנייה. היום כשאנחנו באים לעשות תב"ע לכל המיתחם הזה, חייבים לעגן את זה חוקית נכון. לכן הבאנו לאישור הוועדה 4,500 מ"ר שהם הפלטה הזאת.

אני מבין מדבריך שלא יהיו שינויים דרמטיים. מה שהולך להיות זה חניון מתחת לכיכר. השינויים הם לא ברחבה עצמה של הכיכר אלא בשוליים שלה, ששם יהיו מבנים של מעליות, כניסות ויציאות וכו'. מה עוד יכול לקרות?

מתחת לרמפה הזאת, למי שמכיר את המקום, יש המשך הרחוב והחניה שנמצאת צמודה. אנחנו לא זקוקים יותר לחניה הלא סימפטית והלא יפה. במקום הזה נעשה לובי עירוני שבו יוצגו פרוייקטים עירוניים לציבור, מודיעין עירוני, לשכת תיירות ודברים ציבוריים. על מנת להגיע ללובי הכניסה של העירייה, שבו מוצגים לציבור פרוייקטים עירוניים או משלמים מסים או רוצים לשאול שאלה, הבן-אדם שרוצה להגיע לשם צריך לעלות 24 מדרגות, לטפס מעל מפלס הרחוב, להגיע ולקבל אינפורמציה שצריכה להיות נגישה וטובה לכל. אם הוא נכה, הוא צריך להיכנס בפשפש תחתון, ללכת במסדרון ולעלות במעלית כי הבניין לא תוכנן לו.

מר קייזר, הצגת הדברים היתה מרשימה מאוד ואני מאוד מודה לך.

מר גודוביץ, לפי מה שמר קייזר הציג, הוא הפך אותך למהנדס לא רגיל. זאת אומרת, עשית פה תכנית מאוד מצויינת, יפה. אתה עשית את התכנית הזאת, נכון?

זה מה שהוא אמר.

הוועדה המקומית אמרה, לא אני.

מר גודוביץ, לפי מה שהבנתי אתה עשית את התכנית הזאת. קודם כל אני רוצה לדעת אם זה נכון. אתה מודה באשמה?

לא. אני חושב שצריך כאן להסביר. קודם כל, ראש העיר לא הגיע וזה חבל. אולי לא בחינם הוא לא בא למרות שהנושא הוא די חשוב.

אני חושב שזה היה נאום כמעט לא הגון. אני התפטרתי מהתפקיד שלי הרבה קודם לכן, האנשים יודעים את זה, והסיבות להתפטרות אני לא רוצה כרגע להעלות. חלקן ידועות חלקן לא ידועות. כיכר רבין הוא החלק הבלתי ידוע ואני לא מתכוון לחשוף אותו כאן.

מהנדס העיר תיכנן, כשם שמהנדס העיר הנוכחי לא מתכנן אלא יש מי שמתכנן. זה לא מהנדס העיר מתכנן למרות שכך כתוב. זה שימוש ציני בכיתובים. אני חושב שזה לא ראוי, בייחוד כשאני יושב כאן. אני גם לא באתי כאן להתכתש, דרך אגב. סך הכל שמעתי את מה שהוא אמר. זה היה מיותר לחלוטין. אם הוא היה בודק או מדבר אתי לפני כן הוא היה מקבל את התשובות שכאן אני לא אגיד אותן.

זו החלטת ועדה.

כשכתוב: חוות דעת מהנדס העיר או מהנדס העיר זה עניין פרוצדורלי. זה לא שמהנדס העיר אכן עושה את זה. יכולים להגיד מה שרוצים, הסיבות הן אחרות ולא משנה כרגע. להגיד שיש צורך בחנייה שם, וזה אחד הדברים שאני התרעמתי עליו, אני יודע שאין צורך בחנייה שם. אם יש צורך בחנייה זה בהיכל התרבות, ואכן עושים שם חניון. אבל בכיכר רבין אין צורך בחנייה.

דבר נוסף, עניין הביתן למודל העיר היה סך הכל הרחבת לובי העירייה על גבי הבמה הקיימת.

לגבי החנייה אני רוצה להגיד עוד מילה אחת. אחד הדברים שאני לפחות הייתי נגד, ואת זה ראש העיר יודע לכן אולי הוא לא פה, היתה הסיבה שכשמתחילים לחפור חנייה - תנסו לדמיין את זה, מי שיגיד אחרת הוא פשוט מטעה - זה בין שלוש במקרה האידיאלי לחמש שנים של טרטור מערכות והכיכר לא קיימת. טבעו של האדם הוא שהוא מוצא אלטרנטיבות. שנה, שנתיים לא תהיה רחבה. אז אולי באמת תימצא אלטרנטיבה. תודה.

תודה רבה.

נתן זך, אתה גר באזור ואני מבין שלא נבחרת על ידי התושבים לייצג אותם, אבל אנחנו נסמוך על שיקול דעתך לצורך הדיון הזה.

אני גם גר באזור, אבל אני מדבר לא רק בשם תושבי האזור. אם זה באמת היה רצונם של תושבי האזור לזכות במקום החנייה הזה, הם לא היו חותמים במאותיהם על העצומה כנגד התכנית הזאת. חוץ מזה, מה שמציגים לכם זה פשוט, אני לא אוהב להשתמש במילה שקר, לכן אני אומר: לא אמת כיוון שהכל חלקי. אם באמת 7,000 אנשים זקוקים שם לחנייה, מה יפתרו ה-2000?

מי יכול להתנגד לרעיון של חניון, עד שהבנו מה ההשלכות של חניון בכיכר רבין. והנה, למזלה הרע של העירייה יצאה ההכרזה של ראש ארגון העובדים. אגב, זאת העירייה היחידה בארץ שחצי מעובדיה אינם תל-אביביים והג'נטלמנים האלה לא מוכנים לנסוע באוטובוס כמו שאני נוסע לאוניברסיטה שאני מלמד בה. הם גם לא מוכנים להחנות, למשל, את מכוניותיהם בצפון תל-אביב, בתחנת הרכבת ולבוא באוטובוס מרחק שבע דקות נסיעה למקום עבודתם. אומר ראש העירייה: אם אתם לא תיתנו לנו את מקומות החנייה, אנחנו רוצים את 2,000 מקומות החנייה בכיכר עצמה. זאת אומרת, זה לא לתושבי האזור. מה גם, שיש שם שני חניונים. מהנדס העיר שכח להזכיר שכבר קיימים שם שני חניונים: חניון גן העיר וחניון מתחת למרפסת שלא רשומה על שם העירייה. לכן אמרתי לו: אתה הולך להרוס את המרפסת שבה נשא רבין את הנאום האחרון שלו? הוא אמר: אנחנו הורסים את זה רק כדי לבנות את זה מחדש. אם נהרוס אז אנחנו יכולים לקבל רשיון בנייה. כרגע אין לנו רשיון בנייה. שאלתי: מה תעשו שם? הרי בעיתונים כתבו, והם לא לגמרי הכחישו את זה. כותב כאן ראש ועד העובדים: אנחנו נהרוס את הכיכר, אנחנו נהרוס את העירייה אם לא תיתנו לנו את 2,000 מקומות החנייה האלה.

במקרה ידוע לי, מבירור שעשיתי בצרפת, שהחברה, שהיא המועמדת הרצינית לעשות את זה, קיבלה הבטחה של שלושים שנה, 2,000 מקומות חנייה לעובדי העירייה. זה לא לתושבי האזור שכולם מתנגדים לזה, הם גם לא זקוקים לזה. זה המקום היחידי בתל-אביב שיש בו צפיפות?

היום מלאו ארבעים שנה ליום בו ועדה מקומית דנה בדיוק בעניין הזה: מה תהיה דמותה של כיכר רבין והם כמעט קיבלו החלטה. חוץ מהחניון כמובן שיזהם את הסביבה, עם פתחי יציאה, שיחייב לבטל את המקדש מעט שיש לנו, השדרה הקטנה של מלכי ישראל, שהיא המשך של שדרות ח"ן, כמובן תבוטל. בתכניות הם לא רצו להראות את זה, אבל אם תבדקו יפה בתכניות, לפני ארבעים שנה, כאשר הוועדה עמדה לקבל החלטה כזאת, הם קיבלו מכתב מאורי צבי גרינברג. אורי צבי גרינברג לא שייך למפלגה שלי. בניגוד לחלק מן האדונים המכובדים שיושבים כאן, אני לא חבר מפלגה אבל אני תומך במפלגה הזאת.

אני לא יודע לאיזו מפלגה הם שייכים, לכן אני גם לא יודע במי אתה תומך. זה בכלל לא רלוונטי.

לכן לא ציינתי את שם המפלגה.

הכיכר הזאת, שהיא היחידה שנותרה בתל-אביב, כיכר המושבות בילדותי עוד היתה כיכר, היום זה צומת רחובות מאובק ומלוכלך. כיכר מגן דוד זה שוק הכרמל. כיכר המדינה, שלפני ארבעים שנה הובטח שתהיה שם הריאה הירוקה של תל-אביב, איפה הריאה ואיפה הירוקה. אז אומרים פארק הירקון, אבל פארק הירקון לא בתל-אביב, הוא בעיבורה של העיר לא בעיר.

זו הכיכר של עם ישראל. עם ישראל יוצא להפגין בעד, נגד, לשמוח, לבכות, הוא יבוא לכאן. אין לו מקום אחר. לאן הוא ילך?

עכשיו אתם תבנו. קודם כל יהיה בור שחור של שלוש-ארבע שנים. אני לא אופטימי, ארבע שנים זה אופטימיות. הם אומרים לי שנה. הם מבטלים גם את שדרות ח"ן והם מקרבים את הכיכר עד לבתים ממש בלי שלבתים יהיה כביש שמוליך אל הבתים. אמרתי: בבית שעל ידי גרים שלושה נכים, איך הנכים האלה יגיעו לבתיהם? הם יסעו על הכיכר, אומר לי מהנדס העיר. נראה שהוא יכחיש את זה. יסעו על הכיכר? אמבולנס יבוא לקחת אותי, אני כבר לא בן 60 ולא בן 65, או את שכניי שחלקם אנשים זקנים, הוא יסע על הכיכר? המונית שאחזור איתה מחוץ לארץ תיסע על הכיכר? אתם תקבלו אריחים הכי יפים שאפשר, זו התשובה שהוא נתן לי. האריחים יגיעו עד מתחת לקומה הראשונה של הבית. שם לא תהיה מדרכה.

בתחילה הם באים אליכם רק בעניין החניון, תאשרו לנו את החניון. אחר-כך המשטרה תגיד: איפה תהיינה היציאות? הם יגידו: יש חניון, מוכרחות להיות יציאות. הורסים את הכיכר. את המרפסת ממילא הורסים. מה הם יבנו שם? בתחילה הם דיברו על בתי קפה. אחר-כך ראו את הרעש הציבורי אז הם אמרו גלריה לתכניות העירייה. אני שואל אתכם: מישהו ראה את התכנית הזאת שהועברה חאפ=לאפ בישיבה אחת בלי נוכחות תושבי העיר? בפעם אחת העבירו ואישרו את החניון. היתר הרי ישתלשל מזה. אנחנו יודעים מה ייצא מהחניון הזה. אם אתם צריכים מקום כזה, למה לא הראיתם לנו את התכניות היפות שהוא הביא עכשיו? אמרו: הם שלחו את זה למשרד הפנים. אני צילצלתי, לא התעצלתי, למשרד הפנים.

מי אמר לך את זה?

סגן ראש העיר, מר מיכאל רועה.

מר רועה, אתה אמרת לו שזה במשרד הפנים?

יש פרוצדורה בהליכי תכנון ובניה, כשמאשרים תב"ע התב"ע עוברת לוועדה המחוזית, כי אנחנו בסך הכל ועדה ממליצה.

אתה אמרת למר זך שזה עבר לוועדה המחוזית?

עוד לא עבר אפילו לוועדה המחוזית.

אתה מעז להגיד בפניי שלא אמרת לי שזה במשרד הפנים? על סמך מה אני פונה למשרד הפנים? מניין אני, אזרח רגיל, יודע שצריך לפנות למשרד הפנים? משרד הפנים כותב: זה עוד לא הגיע לידינו.

האמת היא שלא איכפת לי מי משקר, אבל מעניין אותי מי אומר את האמת.

זה לא עניין של מי משקר.

אני שולח לראש העירייה מכתב אישי, לא הולך לעיתונות, לא מפרסם את זה, לא פונה לחבר-הכנסת כבל, אין בינינו בכלל שיתוף בעניין הזה, אני לא יודע מה הוא אישר ומה הוא לא אישר, אני פונה אליו ואומר לו: אני בא אליך בתחינה, לא בבקשה, כי אם בתחינה כי גם אם אינך אחראי לכל מעשי הברבריות שבוצעו בעירך-עירנו בעבר, הפעם תצטרך אתה לשאת באחריות. אני לא מקבל תשובה 12 ימים. אז אני הולך לעיתונים. אחרי שהלכתי לעיתונים, אני מקבל באלו הימים, חודש וחצי יותר מאוחר מכתב של ראש העיר: חבל שלא שקלת לפנות אלי ישירות. אני יקה, שמרתי את הקבלה של המכתב הרשום עם התאריך ששלחתי לראש העיר. אחרי חודש וחצי הוא כותב לי: למה לא פנית אלי ישירות. אחרי שבוע אני מקבל מכתב עם תאריך מזויף, עם תאריך של יום אחרי כתיבת מכתבי, כלומר 23 באפריל, ומה כתוב שם? עוזר בכיר לראש העיר כותב: פנייתך לראש עיריית תל אביב מר חולדאי מתאריך 13 באפריל התקבלה בלשכתנו ונמצאת בבדיקה.

תודה רבה. נעמי אנג'ל, בבקשה.

התכנית המפורטת לכיכר עדיין לא הגיעה אלינו. אני אסביר לגבי כיכר רבין בתכנית המיתאר המחוזית, תמ"ם 5 ואחר-כך ההשלכות שלה לכשתבוא תכנית מפורטת.

תכנית המיתאר המחוזית, תמ"ם 5, משמשת כבר כמדיניות לוועדה המחוזית היות ואנחנו המלצנו עליה למועצה הארצית והיא נמצאת בדיונים להפקדה במועצה הארצית. היא מסמנת את כיכר רבין יחד עם מספר אתרים נוספים כמוסד ציבורי מטרופוליני ובין-עירוני. זאת אומרת, לכשתגיע תכנית לכיכר או לבניין העירייה נתייחס אליה בהקשר הזה: הכיכר כשטח פתוח, שכמובן משמש גם ביום יום כשטח פתוח, כיכר עירונית מאוד חשובה לתושבי המקום, אבל בעיקר ברמת המחוז אזור של התכנסות המונים וברור, גם לאור ההיסטוריה הייחודית שלה, שכזאת היא תהיה והתמ"ם מכוונת לזה. בסך הכל מצויינים מעט מאוד שטחים בסדר גודל כל כך מצומצם כיחידת שטח בסימון נקודתי כזה, והכיכר היא אחת ממעט שטחים כאלה בתשריט של התכנית.

העירייה ומהנדס הוועדה המקומית הביאו לידיעתי שהתכנית בהכנה ונערכו תיאומי תכנון ראשונים לעניין החניון התת-קרקעי. תכנית המיתאר המחוזית מכוונת לשני נושאים: להתחדשות עירונית של אזורי המגורים הקיימים והמתיישנים, במקרה הזה דני קייזר הראה באזור של הצפון הישן, ובהקשר הזה באמת יש חשיבות למתן פתרונות חנייה נוספים ולהחזרת המדרכות לאזרח ולתושב. ההקשר השני, אנחנו רוצים ליצור מקומות חנייה במיקום ובכמויות שיעזרו וישתלבו בתכנית הסעת המונים וקווי הרכבת הקלה וקווי הרכבת העירונית שיעברו גם בכיכר רבין. זו אחת הנקודות החשובות ואחת התחנות החשובות שיהיו בהסעת ההמונים במחוז. בהקשר הזה נבחן את התכנית לפרטיה כשהיא תגיע. המסמכים שלה לא הגיעו אלינו ולא קיימים עדיין אלא הוצגו בלבד לצורך בחינה והתייחסות לנושאים שאמרתי קודם.

הוצגו בפני מי?

הוצגו בפניי כמתכננת מחוז על ידי מהנדס העיר. לשכת התכנון של מהנדס העיר מקיימת באופן שוטף דיונים, ישיבות עבודה, הכנות כדי שתכניות לכשיגיעו יהיו מעובדות, יתאמו את מדיניות התכנון.

האם אפשר לפרש מזה שאת תומכת בתכנית?

אני רוצה לציין שתמיכתי בתכנית היא הייעוץ המקצועי שאני נותנת לוועדה ועדיין לא החלטת ועדה.

התכנית לכמות החניות שתינתן, אם היא אכן תיתן פתרון לתושבי האזור, אנחנו נתמוך בה.

לעובדי העירייה, לא לתושבי האזור.

גם להם מגיע.

ככל שהתכנית היא לפי חוק התכנון והבניה אנחנו נוכל לקבוע בעניין. לא כל נושא, כמו ניהול חניונים, הוא בסמכותה של הוועדה המחוזית. חוק התכנון והבניה מתייחס לתכנים הפיזיים והאורבניים ולא להקשרים של ניהול החנייה.

גב' אנג'ל, העמדה שלך עד לרגע זה לא ברורה. אני מבין שבינתיים היו ישיבות ועדה וכו'. בכל אופן את מתכננת המחוז. את מודעת לעובדה שהתכנית, לגביה עיריית תל-אביב מתייעצת אתך מקצועית, היא שנויה במחלוקת ציבורית גדולה? את לוקחת את זה בחשבון?

בוודאי שאני מודעת מקריאת העיתונים ומשמיעת הדברים לגבי המחלוקת על פני הכיכר ועל השטח הפתוח.

יש מחלוקת גם לגבי החניות.

רוב הנושאים שאנחנו עוסקים בהם הם במחלוקת וישנן דעות הרבה פעמים מאוד לוהטות לכאן ולכאן. לכן ההחלטה צריכה להיות בהתאם למדיניות היררכית גבוהה יותר, של מה אנחנו רוצים שיקרה במחוז תל-אביב, בעיר תל-אביב. אנחנו רוצים התחדשות עירונית של האזור הזה.

אני מאוד מודה לך.

יורם מיוחס, בבקשה.

כיכר רבין היא בהחלט, כפי שאמר חבר-הכנסת איתן כבל, סמל של כל עם ישראל. זה מקום שבו נרצח ראש ממשלה. עולים למקום מכל העולם. אני בהחלט חושב, כפי שממשלת ישראל וכנסת ישראל חוקקה חוק להקמת מרכז רבין לחקר ישראל וכפי שהיא חוקקה חוק ליום זכרון של ראש הממשלה ביום הירצחו, מן הראוי שהכנסת תחוקק חוק לשימור כיכר רבין כפי שהיתה ביום הרצח כזיכרון לכולנו. תודה.

תודה רבה לך.

יחזקאל לביא, בבקשה.

אנחנו מואשמים מפעם לפעם בכך שהליכי התכנון מתמשכים. כשמהנדס עיר או כל פונקציה אחרת מתייעצים עם ועדה מחוזית, ההתייעצות הזאת הרי מלכתחילה נועדה להביא למצב שהוועדה המחוזית לא תגיד לאחר מכן: יש לנו הערה א', הערה ב' והערה ג', אלא כשהתכניות תוגשנה הן תוכלנה לעבור בצורה מסודרת, כאשר תמיד לכל חברי הוועדה המחוזית יש אפשרות להתנגד, יש אפשרות להביע דעה ויש אפשרות גם להחזיר את התכנית כולה בחזרה למתכנן ולומר לו: אדוני, זה לא מתאשר לך.

הם צריכים לתכנן פרפקטית. מה פתאום הם צריכים להעיר להם? מה הסטטוס של התושבים שמגישים את ההתנגדות שלהם?

חברת כנסת יהודית נאות, את היית חברת ועדה לתכנון ואת יודעת שזה חלק מהליכי התכנון.

תודה רבה לך.

חברת-הכנסת יהודית נאות, בבקשה. אחריה – חבר-הכנסת איוב קרא.

אני נרתעת בדרך כלל להתערב במה שלא בסמכויותינו. יש מועצת עיר, יש שם נבחרי ציבור ואני תמיד חושבת: יטעו, יאכלו. אבל חשבתי בדרך מה בעצם הדבר שכיכר רבין מסמן עבורי, למה הדבר דומה? זה כאילו שמישהו בעיריית ירושלים יבוא היום ויציע לעשות שינויים בגבעת התחמושת. בעיניי יש לזה אותו ערך ואולי אפילו יותר. רציתי להמחיש שזה יהיה מחוץ לאמוציות שכאן.

אני לא חושבת שבתוך חודשיים צריך היה להגיש את תכנית הביתן מהר מהר במסגרת אישור ועדה מקומית. אם אתם מדברים על חידוש פני העיר, תגישו את הכל במסגרת תב"ע ותרשו לכולם להגיש את ההתנגדויות.

אם רשמתי נכון אז בנובמבר 1999 אישרה הוועדה המקומית להתיר את החניון ואילו ב-5 בינואר 2000 יש את הביתן כולל המרפסת וכיוצא באלה. אם אתה מדבר אז לך בגדול ותגיד את כל כוונותיך. אתה נותן לאזרח תחושה שאתה עושה את זה במחטפים.

לא הבנת מה אמרתי.

באשר להצגת הדברים, ולא בחנתי את התכניות, אני רוצה לדעת האם יש תסקיר השפעה על הסביבה? מה עם רמת זיהום האוויר בפתחים, בכניסה וביציאה? יש לנו את זה היום בעירי חיפה במודלים של המנהרות. זה לא רק מנהרה שמשורטטת על נייר. אתם יודעים מה כמות זיהום האוויר בכניסות וביציאות של אלפיים כלי רכב?

לא נראה לי שהיום אנחנו יכולים לשבת ולדון בפרטי התכנית הזאת. אני כן חושבת שתפקיד מועצת העיר הוא לחזור ולדון בתכנית. יש שאלה אחת שאני רוצה לברר כתוצאה מכך, האם לוועדת הפנים יש סטטוס כמערער ומתנגד בזמן הפקדת התכנית?

אין.

אם כך, לאור מה שהביא חבר-הכנסת איתן כבל לידיעתנו, אולי כדאי שתחזרו ותשקלו את הרעיון הזה.

איזה רעיון?

הרעיון שלכם להגיש את כל התכנית הזאת לשינוי פניה של כיכר רבין.

תודה רבה.

חבר-הכנסת איוב קרא, בבקשה.

אני מתרשם מהשיחה הקצרה הזאת שיש פה ניסיון לפגוע, לדעתי, במקום הכי מקודש פוליטית במדינת ישראל, אחרי הכנסת. זה כואב לי, יש לי הרגשה לא טובה שמנסים לעשות מחטפים, כך זה מצטייר. יכול להיות שאתם לא מתכוונים לכך, אבל כך זה נשמע, כך זה יוצא החוצה.

מדינות מתקדמות בעולם בדרך כלל משמרות אתרים כאלו והן לא נוגעות בהם. עוד לא ראיתי מקום מרכזי כזה שאנשים מנסים לשנות בו דברים, להיפך. אם המרפסת קיימת, היא צריכה להיות אותה מרפסת. אם בכיכר יש עץ, אפילו את העץ צריך לשמר עשרות אולי מאות שנים.

אנחנו מסתכלים על מדינת ישראל באופן כולל. מבחינתי, דווקא שמתל-אביב ייצאו לגור במקומות אחרים ולשמר דברים קדושים. כיכר רבין זה דבר מקודש. אסור לנגוע בכיכר, אסור לעשות חניון. אסור לעשות שם שום דבר. צריך להשאיר את הכיכר כמו שהיא כי זה סמל ובסמל, מדינה שמכבדת את עצמה לא נוגעת.

תודה רבה.

חבר-הכנסת מוסי רז.

אני מצטער, אבל אני לא הצלחתי בשעה לגבש עמדה לגבי הנושא הזה. אני חושב שזה יהיה חובבני מאוד לבוא ולהגיד שאני תומך או מתנגד.

קודם כל כיכר רבין הוא מקום לאומי חשוב מאוד. יכול להיות שיש מקום שהכנסת תקבע בחוק מה מותר לעשות שם ומה אסור לעשות שם. אני לא קובע כאן שאסור לעשות שם חניון. יכול להיות שאסור. אגב, אני לא בטוח שזה בדיוק המקום הכי טוב, אבל על כל הדברים האלה אני לא חושב שאנחנו יכולים להחליט תוך שעה.

הסיכום שלנו מהישיבה הזאת צריך להיות: ראשית, אנחנו סומכים על קובעי התכנון. שנית, למרות זאת, אנחנו אולי מצטרפים לאותה הצעה של חבר-הכנסת כבל, להבטיח את מקומה של כיכר רבין. אבל אני לא מקבל את הגישה הזאת שכל עץ לא יזוז. אולי מותר לטעת עץ, אולי מותר להקים ביתן. ודאי שאסור להרוס מרפסת. אני לא בטוח שאסור להקים חניון. את כל הדברים האלה צריך לבדוק. זה לא צריך להיות שימור וזהו, לא לגעת בשום דבר. אני לא חושב שזה הצורך שקיים בכיכר רבין.

תודה רבה.

סגן ראש העיר, בבקשה.

רבותי חברי הכנסת, אני מאוד מכבד אתכם, אתם נבחרי ציבור. גם אני במקרה נבחר ציבור עם אותה אחריות שאני נושא כלפי תושביי. בוועדה המקומית לתכנון ובנייה יש 11 נבחרים עם אחריות. הוועדה המקומית של עיריית תל-אביב היא ועדה קשה מאוד. היא נכנסת לקרביים של כל אנשי המקצוע.

הוועדה המקומית קיבלה, בתחילתה של התב"ע, תכנית כתמים שאומרת מה רוצים לעשות. לא טיפול פני הכיכר, להיפך. היא קבעה שיהיה דיון ציבורי לגבי פני הכיכר.

אני רוצה להגיד משפטים מאוד ברורים כדי שכנסת ישראל לא תתלהם לגבי נבחרי ציבור אחרים. נאמרים פה דברים לא אמיתיים.

יש לי בשורה בשבילך. אתה וראש העיר לא תמיד מדברים באותה לשון.

מר רועה, עם כל הכבוד. גם אתה עוסק בפוליטיקה, גם אנחנו עוסקים בפוליטיקה. אנחנו לא ניתן ציונים אחד לשני. הכנסת לא מתלהמת. הכנסת עושה את תפקידה. אני מבקש ממך לדבר לגופו של עניין. אנחנו לא נקבע עמדה בהתלהמות ובדיון של שעה. אנחנו ניכנס לעניין. תיכף נדבר על האפשרויות שיש בעניין הזה. לכן, דבר לגופו של עניין. מר זך אומר שהחניון הוא לטובת עובדי העירייה ולא לטובת התושבים, זה נכון או לא נכון? באילו שלבים נמצאת התכנית הזאת? אתם רוצים שיתוף פעולה עם ועדת הפנים של הכנסת, כן או לא?

השלב שאנחנו נמצאים בו זה לאחר דיון בוועדת המשנה ובמליאת ועדת בניין ערים. היו שני דיונים. דיון אחד של 11 חברים ודיון אחד שהיו צריכים להשתתף בו 31 חברים, כל חברי מועצת העיר. התקיים דיון ונשאלו כל השאלות הקשות מכל גווני הקשת הפוליטית. נאמרו הדברים הכי קשים בעולם ואז הובהר שאנחנו כרגע נמצאים בשלב של תכנית הכתמים שאותה נעביר לוועדה המחוזית. צריך לזכור שהוועדה המקומית היא ועדה ממליצה, והוועדה המחוזית היא הוועדה המתכננת, היא הקובעת. זה דבר אחד.

דבר שני, קבענו דיון ציבורי פתוח לגבי פני הכיכר ותחרות אדריכלים. אז ייפתח דיון ציבורי רחב האם מזיזים את הצ'ופצ'יק או לא מזיזים את הצ'ופצ'יק. המרפסת צריכה להשתקם, היא מפורקת. פני הכיכר נמצאים במצב לא טוב. צריך לטפל גם בהם.

גם בניין העירייה מתפורר.

מר גודוביץ, להראות לך את התכנית שהיתה בתקופתך?

זה ממש לא רלוונטי. למה לא העברתם אותה לוועדה המחוזית?

נבחרי ציבור בעיריית תל-אביב אלה אנשים שעובדים בה בלי הפסקה. מתלהמים בהם ופוגעים בהם בלי הפסקה. מר זך היה במשרדי, הצגנו לפניו את כל התכנית. ירדתי אתו למטה להסתכל על מה שקורה במקום.

צריך להבין, אנחנו נבחרי ציבור אבל אנחנו לא סמרטוטים שיחבטו בנו בלי הפסקה. יש לנו אחריות ורבין בשבילי הוא בדיוק כמו לכל מי שרוצה לדבר בכבודו ובהיסטוריה שלו. אני הייתי עם רבין מספיק זמן, והמקום חשוב לי. אנחנו נשמור עליו ונטפח את הכיכר. זאת תהיה הכיכר המפוארת ביותר של מדינת ישראל כי זה השטח הפתוח הגדול ביותר. זו כיכר הדמוקרטיה של מדינת ישראל. כך אנחנו מסתכלים עליה, ואף אחד לא יטיף לנו מוסר איך להסתכל עליה.

תודה רבה לך.

דני קייזר, בבקשה.

אני מצטער להגיד שהיו כאן אי-דיוקים בלי סוף מהכיוון ההוא. אני לא כותב שירים. אני מציע שלא יעסקו בתכנון וישתמשו במונחים תכנוניים כאשר הם לא בקיאים בהם וכתוצאה מזה יגידו: יש קונספירציה סביב העניין, כי אי-הדיוק יכול להוביל לזה. זה דבר אחד.

דבר שני, המתוקנות במדינות העולם עושות חניונים מתחת לכיכרות. יש לי כאן דוגמאות מצולמות.

מר קייזר, זה לא הנושא שעומד כאן לדיון. אנחנו דנים בחניונים? זו הבעיה שלנו עכשיו?

אני רוצה להגיד, הכיכר תישאר דמוקרטית ופתוחה לכל לתמיד כזיכרון לאיום על הדמוקרטיה שהיה בתל-אביב. כך אנחנו רואים את זה, כך נשאיר את זה.

אני חייב לציין, שתי ישיבות הוועדה שציינתי קודם, לא היו בזמננו. הם הביאו לזה שעשוי היה להיבנות מבנה על מרפסת הכיכר, מבנה של 1,200 מ"ר בגובה של 6 מטר. אנחנו את זה מנענו בהחלטת הוועדה. אנחנו אמרנו שהתכנון הסופי של פני הכיכר יבוא לדיון ציבורי. זה לא היה בהחלטת הוועדה הקודמת. להיפך, נלחמו בזה.

תודה רבה.

חבר-הכנסת איתן כבל, בבקשה.

אני רוצה לומר לכם את דעתי אחרי הדיון הזה. קודם כל, אני שמח שיש הסכמה לגבי החשיבות של הכיכר הזאת. דהיינו, שכנעתם אותי אף יותר שישנה חשיבות ממדרגה עליונה להגדיר את הכיכר ככיכר לאומית. אני כבר התחלתי בהליכי חקיקה. אני מתכוון להניח, אולי כבר בשבוע הבא, הצעת חוק ואני מקווה מאוד שוועדת הפנים גם תיתן לי גיבוי בעניין הזה.

אנחנו נצטרף אליך.

בשביל להצטרף אליו אתה צריך לעבור פריימריס.

לא. רק לא כנסת.

אני רוצה לפנות אליך, מיכאל, כסגן ראש העיר. הייתי שמח מאוד אם כל שלב נוסף בתכניות שאתם מכינים, תביאו לעיון בוועדת הפנים כיוון שהנושא, על פי תפיסתי ועל-פי תפיסת החברים, נמצא במחלוקת. בכל מקרה, אני ארצה שבהליכי החקיקה האלה יוגדרו הגבולות, יוגדר המותר או האסור, יוגדר גם מי אחראי על מנת לשנות כל דבר בתוך הכיכר.

תודה רבה.

אני רוצה לסכם את הדיון. אני רוצה לומר לכם, אנשי עיריית תל-אביב, מה התפקיד שלנו בכל העניין הזה. יש קונסנזוס בוועדה לגבי הנושא שחבר-הכנסת איתן כבל העלה. אין חילוקי דעות ברעיון של העניין. אנחנו צריכים לדעת מה אנחנו עושים בלי להתלהם ובלי לעשות דברים לא אחראים, ואנחנו סומכים על עיריית תל-אביב שגם היא עושה את עבודתה. אבל מה לעשות, אנחנו מדברים על אתר שכל שינוי בו – אני לא מדבר על התכנון, אנחנו לא נלך לבדוק את הדברים התכנוניים, אנחנו סומכים על גופי התכנון. אנחנו לא הולכים לשנות סדרי בראשית. הנושא הזה לא יורד מסדר-היום. דברו עם ראש העיר. אתם צריכים להחליט מה אתם עושים.

אני אומר לכם מה בסמכותנו לעשות. אנחנו יכולים לעשות חקיקה מהירה. המשמעות היא שחבר-הכנסת איתן כבל מניח הצעת חוק שלא תאפשר לכם לעשות בעניין הזה שום דבר. נבקש מוועדת הכנסת, שחלקנו גם חברים בה, לשחרר את החוק מחובת הנחה. יהיה לי קשה מאוד לראות מישהו מחברי ועדת הכנסת מצביע נגד שחרור מחובת הנחה. זה יעבור במהירות מכיוון שכאן בוועדה ניתן לזה דחיפות עליונה.

יש אפשרות נוספת. לא ללכת יקוב הדין את ההר. אני אומר את זה למשרד הפנים. אנחנו גם ערים למוזיקה שבדבר. זה שהם הולכים לקיים דיון פתוח על דמותה של הכיכר וכו' זה מאוד נחמד ויפה. אבל יש דיון ראשון לפני הדיון הציבורי הפתוח, שאין לי עדיין עמדה לגביו, האם הולכים לעשות חניון תת-קרקעי או לא. אתם לא הולכים לשנות את דמותה של הכיכר, אמרתם זאת. השאלה אם הולכים לעשות חניון כן או לא. זה שבכל העולם עושים חניונים תת-קרקעיים. אנחנו יודעים.

אנחנו נקבל החלטה ללכת באחד משני האופנים, או שאנחנו הולכים על חקיקה מהירה ואז ניאלץ אתכם להיות כפופים לנו, או שלא נלך על חקיקה ונרצה להיות כפופים אליכם בתנאי שלא תעשו שום דבר בעניין החניון ללא הסכמתנו. זאת אומרת, אנחנו נהיה שותפים בעניין, נוכל גם לחוות את דעתנו מכיוון שהנושא הוא ציבורי.

אתה מתכוון לפני ההעברה לוועדה המחוזית.

בוודאי. אפשר לעשות את זה בדרך של כפייה, אבל אנחנו רוצים לעשות את זה בדרך של הסכמה.

הפרוצדורה היא כזאת, אנחנו נוציא מכתב אליכם ובו יהיו שני הדברים שנאמרו פה על דעת כל החברים. אני כמו חבר-הכנסת מוסי רז וחברים אחרים, אין לי עמדה בעניין. חבר-הכנסת איתן כבל העלה את העניין, שמעתי את דבריו, אני חושב שהדברים מתקבלים על הדעת. מצד שני, אני לא חושב שבעיריית תל-אביב יושבים אנשים שלא מעניינים אותם הנושאים שהועלו כאן.

מנהלת הוועדה תוציא מכתב לראש העיר עם העתק אליכם והיא תאמר: ועדת הפנים החליטה את מה שאמרתי עכשיו. אנחנו מבקשים מכם, האם אתם מוכנים לשתף אותנו בעניין או שנלך בהליך חקיקתי. אם התשובה תהיה חיובית, אנחנו נלך בדרך הזאת ואתם לא תעבירו לוועדה המחוזית את הבקשה לאישור חניון תת-קרקעי לפני שיתקיים פה דיון ביחד אתכם.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:50.