פרוטוקולים/ועדת הפנים/3222




23
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
4.6.01

פרוטוקולים/ועדת הפנים/3222
ירושלים, כ"א בסיון, תשס"א
12 ביוני, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס' 258
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום שני, י"ג בסיון התשס"א (4 ביוני 2001), שעה: 13:00

חברי הוועדה: מקסים לוי – מ"מ היו"ר

יגאל ביבי
עופר חוגי
יהודית נאות
יצחק סבן
מוסי רז

עו"ד אמנון דה-הרטוך משרד המשפטים
יגאל הכהן משרד המשפטים

יחזקאל לביא מנהל המחלקה לאסטרטגיה, משרד הפנים
ישראל שפיצר משרד הפנים

שלום בן-אבי מזכיר ארצי, הסתדרות הפקידים
עו"ד נאוה סנדר יועמ"ש, הסתדרות הפקידים

הרב אברהם רוזנטל יו"ר הועדה לשירותי דת ויו"ר מועצת קריית
יערים, מרכז השלטון המקומי
עו"ד נעה בן ארי מרכז השלטון המקומי

רפאל ברנס ראש המועצה הדתית בת ים, חבר המועצות
הדתיות
הרב יהושע הרשקוביץ רמת הגולן, חבר המועצות הדתיות
יונתן כהן סגן ראש המועצה הדתית נתניה, חבר המועצות
הדתיות
יעקב מרגי ראש המועצה הדתית באר שבע
נתן נתנזון הנהלת חבר המועצות הדתיות

הרב עזריה בסיס רב ראשי ראש העין

הרב יעקב רוזנצוויג רב ראשי אבן יהודה

הרב יוסף עזרן רב העיר ואב בית דין ראשון לציון

אייבי עמר מצפה רמון

לורן פוריס המרכז לפלורליזם יהודי

צבי יעקובזון סיעת ש"ס

מרים פרנקל-שור

יפה שפירא

דרורה רשף

הצעת חוק רשות שירותי הדת היהודיים, התש"ס –2000-
ח"כ משה גפני


הצעת חוק רשות שירותי הדת היהודיים, התש"ס –2000-

בוקר טוב. אני התבקשתי לנהל את הישיבה הזאת משום שהצעת החוק שעל סדר היום זה המשך דיון בהצעת חוק בהכנה לקריאה ראשונה. יש בהחלט הזכות לכל המגזרים להשמיע את טענותיהם, או שהם מצדדים או שהם מתנגדים, או מסתייגים.

אני לא אביע את דעתי אם אני בעד החוק הזה או לא. כמי שיצא במשך שנים ארוכות מהשלטון המקומי – קראתי את הצעת החוק לפני שבאתי לכאן – אני אביע אולי את דעתי בסופו של תהליך, כאשר הצעת החוק תבוא להצבעה.

אז אנחנו מתחילים בדיון. אנחנו נעשה אולי סבב כדי שלכל אחד תהיה הזכות להביע את דעתו ושלא יאמר שלא שמעו את דעתו. היום, בכל אופן, אין הצבעה בנושא.

בבקשה. תתחילו מפה, נעשה סבב.

לפי הסעיפים? בפעם שעברה עמדנו בסעיף 13, אם אני זוכר נכון.

למה? מאחר והודיע לי חה"כ גפני שיש גופים שרוצים להביע את דעתם, אולי מי שרוצה יביע את דעתו בצורה כוללת, על כל הצעת החוק. אחר כך אולי ניכנס לגופו של עניין.

כן, בבקשה.

כמובן שהנקודה המרכזית שמשנה פה את העניין במכלול, לפני שמגיעים לפרטים, היא שעד היום המועצות הדתיות היו מוסד משולב. היה שר הדתות, היו נציגים מהשלטון המקומי והיו הרבנים וביחד פעלו את הפעולות במסגרת של נבחרים בתוך הרשויות המקומית, אנשים שקשורים עם המקום שלהם ומחויבים כלפי הבוחרים. הבוחרים במקרה הזה זה אמנם לא המסגרת המקובלת כמו שקורה ברשויות היום, זאת אומרת: אלה לא נבחרים שנבחרים על ידי הצבעות של כל אזרחי הרשות, אלא על ידי נציגי ונבחרי הרשות, שר הדתות והרבנים.

כשמערכת כזאת קיימת במועצה דתית, היא מערכת שמחויבת הרבה יותר לסביבה שבה היא משרתת. הקונספציה שמוצעת פה היא של הקמת הרשות, שממילא גם כל המחלקות המקומיות שלה, בכל מקום שבו הרשות המרכזית – אותם תשעה אנשים – יחליטו שהם צריכים מחלקות כאלה, זרוע פעילה, נקודות קצה כאלה, גם הן תהיינה מחויבות לרשות המרכזית ופחות מחויבות לציבור שבו הן פועלות.

לכן אנחנו רואים בשינוי הקונספטואלי הזה יצירת בעיה קשה מאד מבחינת הצרכים המקומיים של שירותי הדת וגם מבחינת היחס אל אותם אנשים שיעבדו שם. היחס יהיה כמו יחס שניתן לפקידים. כמו שאנחנו יודעים, במערכת בין נבחרים לנבחרים מערכת היחסים היא בדרך כלל הרבה יותר מחייבת מאשר בין נבחרים לפקידים שממונים מרשות חיצונית ארצית.

לכן אנחנו חושבים שבסך הכל המגמה צריכה להיות שיפור המערכת בתוכנו. אנחנו, באמת, כחבר מועצות דתיות עמלים ומקווים מאד שתוך מספר שבועות נגיש הצעות לשיפור – וגם הצענו להזמין את ועדת הפנים לסיור במספר מועצות דתיות, כדי שהיא תתרשם מהפעילות הקיימת היום, למרות, שלצערנו הרב אנחנו די מושמצים ברחוב. אני מניח שאנשים שיראו דברים בעיניים יבינו שהמערכת הזאת היא באמת מערכת השכר הנמוכה ביותר בארץ. אולי אני רק אומר מספר נקודות.

לא צריך, אתה כבר הסברת.

צריך שאנשים יבינו שזאת מערכת השכר הכי נמוכה בארץ. אם אנחנו משווים בין רשויות מקומיות או בין שאר המגזרים הציבוריים לבינינו, אז מבחינת חריגות שכר: בכל מערכת המועצות הדתיות בישראל בשנת 2000, על פי הבדיקה של משרד האוצר, יש חריגת שכר אחת. זאת אומרת, זאת מערכת שהיא מאד צנועה, גם מבחינת העובדים שלה וגם מבחינת השכר שלה.

אין לנו ספק ששיפור נוסף בצד המינהלי, שעליו אנחנו עמלים ונציג אותו, ייתן את התשובה הנכונה ולא הצעת החוק המוצעת.

הלאה. כן.

אני לא ארחיב יותר מדי, אני רק אולי אחדד ואוסיף משהו.

כשאתה בא לתקן מצב מסוים, ישנם דברים שמפריעים לך ואתה אומר: בתשובה שאני בונה, נתתי פתרון. השאלה היא מה מפריע, מה אתה רוצה לתקן ומה אתה מקבל עם ההצעה אתה מתקן אתה.

מי שיעבור על ההצעה שמונחת כאן יראה שבמישור המינהלי אין לזה משמעות. נאמר תקרא לראש מועצה דתית מנהל, כל העובדים מועתקים מכאן לכאן, רובים עובדים שהם נותני שירותים, אין לזה משמעות. במישור התקציבי, שזה פחות הצד שלי, זה יכביד יותר על המדינה, כי עד היום יש חלוקה: משרד הדתות, משרד הפנים, 40%-60%, גביית ארנונה, תשלומי אזרח, את הדבר הזה גם כן לא יתקנו. יכול להיות שזה יוסיף למתחים אחרים, כשזה ייגע יותר בנושא של הרבנים.

אנחנו מושמצים בדרך כלל על שכר גבוה. או על הוצאות שכר, לא שכר גבוה, אלא הוצאות שכר. טוענים שעיקר תקציבה של המועצה הדתית הולך לשכר. צריך לבדוק ולראות האם זה נכון ואם כן למה. אולי לרשויות אין את היכולת להשתתף כפי שהן צריכות – כי בדרך כלל ברוב הרשויות יש בעיה כזאת – אולי המבנה, אולי הסל שאנחנו מציעים יפתור את העניין. כלומר: במקום לבדוק נקודתית ולתת את הפתרון, אתה בא ואתה שופך את התינוק עם המים ואתה מקבל משהו שיהיה גרוע כפליים. אז השאלה היא אם לא יהיה שווה לתקן נקודתית את הנושא של סל השירותים שהוא מדיד וקבוע, המחויבות של המועצה הדתית, להשאיר נבחר שאמור לתת את הדין, או לשפוך את הכל, להיכנס להוצאות נוספות ולקבוע דברים שאחר כך יהיה קשה לשנות אותם ונבכה על חלב שנשפך.

מי שקורא את הסעיפים השונים, רואה שאתה מוציא את המועצה הדתית מהציבור. זה דבר שהוא לדעתי החמור ביותר, כיוון שיש חשיבות לכך ששירותים מקומיים תלויים בציבור ויש שיזור בינם לבין הציבור ולא מישהו, במקום כלשהו במינהלת מחוזית, אזורית, יושב וקובע דברים. יש חשיבות שבעניין הזה יושב נבחר, הן מול רבנים והן מול הציבור ויודע שהוא אמור לתת את הדין ולכן השינוי הזה לא נראה טוב.

הבנו. הלאה.

מי שלא צריך לדבר, לא חייב. אין חובה.

אני ראש המועצה הדתית באר שבע. אני נמצא פה היום כדי להכניס דברים לפרוטוקול, כי יושב ראש הוועדה גפני הכניס פה דברים לא מדויקים ושיבש אותם בשמי. לצערי הרב חה"כ גפני בחר לקחת הרישא שבדברי בוועדה הטרום קודמת, להתעלם מעיקרם של דברים שאמרתי, כי בסך הכל בוועדה הקודמת היתה מונחת הצעתו של רומן ברונפמן, שהכילה עלה נידף אחד, לעומת איזה ארבעה דפים של חה"כ גפני. כנראה אסור לתת קומפלימנטים במדינה, כי מתחילים להאמין בהם. היו בהצעה של הרב גפני ארבעה דפים. אמרתי לו יישר כוח על שלראשונה, גם זה שרוצה לבטל את המועצות הדתיות הכין עבודת יסוד. את זה הוא לקח כמוצא שלל רב והשתמש בזה בוועדה הקודמת.

אבל, לעיקרם של דברים, הזמנתי אותו לשבת וללמוד מה זה מועצה דתית. מעבר לתככנות הפוליטית הקטנה של מפלגה מול מפלגה.

את מי הזמנת? את גפני או את רומן ברונפמן?

את גפני.

מה, הוא לא יודע?

מה, חברי כנסת לא יודעים מה שהם עושים? הם יודעים, אבל הם אומרים משהו אחר. מה לעשות? טוב, נעזוב את זה. הוא לא נמצא פה כרגע.

אני התייחסתי לזה שהוא לא יודע מה זו מועצה דתית.

רק רגע. אני מנהל את הישיבה, בינתיים. לא? קודם כל, זה לא לגופה של הצעת החוק. אם כי יש לי את הדעה שלי על הצעת החוק. אבל זה שחה"כ גפני לא מבין, זה לא יפה מצדך לומר, משום שמהיכרותי את גפני במשך שנים ארוכות אני יכול לומר לך שהוא מבין. יש לו דעה כזאת או אחרת.

לא, סליחה. לא אמרתי שהוא לא מבין, התעלם.

אוקי. אז תקן גם את הפרוטוקול.

סליחה, הפסקתם אותי, לא הבנתם. הוא השתמש בוועדה הקודמת בשמי, שאני בעד הצעת החוק. אני נגד.

תיקנו.

הבנו את התיקון.

אגב, אני עדיין מזמין אותו לבוא ללמוד מה זו מועצה דתית. הוא עדיין לא יודע מה זו מועצה דתית.

בקטע הזה אנחנו לא מסכימים אתך, אבל נעשה לו בחינה בסוף היום.

כן, בבקשה.

אני אומר כך: אם המטרה היא לשפר את מעמדם של עובדי שירותי הדת ולשפר את שירותי הדת - אנחנו כעובדים, אין לנו עניין, אנחנו לא פוליטיקאים. לי אישית יש עניין להגיד מה שאני רוצה להגיד. יושב פה נציג משרד המשפטים שהיה פה בפעם הקודמת. - - - בואו נגיד ככה: נניח שהצעת החוק קיימת ונניח שכל חברי הכנסת מסכימים וכל הציבור מסכים. עדיין יהיו בעיות רבות בדרך ליישם את החוק ובינתיים מתעלמים מהבעיות שקיימות בטיפול בשירותי הדת. נניח שעכשיו תתקבל הצעת החוק הזאת. המבנים של המועצות הדתיות למשל, שייכים היום לשלטון המקומי. לא הוזמן פה נציג השלטון המקומי.

סליחה, סליחה!

נמצאת? סליחה. בפעם הקודמת לא השתתפו.

השתתפו. גם השתתפו.

יש בעיה, למשל, של הנכסים בהצעת החוק. ההצעה לא מטפלת בהם.

כתוב במפורש: נכסי מדינה.

מה זה נכסי מדינה? המדינה יכולה לקחת אותם סתם כך? אני חושב שבשלב הזה צריך לעשות דבר אחד: לתקן את החוק כדי שההעברות של הכספים שמגיעים למועצות הדתיות מהרשויות המקומיות יוסדרו מיד. קודם כל יש בעיה של העברת כספים לרשויות המקומיות.

אולי קודם נתקן את השירותים ואז נתקן דברים אחרים?

השירותים יתוקנו.

אני ביקשתי דיון כדי לאפשר לכם להשמיע את דעתכם באופן כללי על הצעת החוק. כדי לתת הזדמנות שווה לכל המגזרים לדבר. יש כאלה שלא הספיקו לדבר ויש כאלה שהספיקו לדבר. אנחנו נכנסים עכשיו לעובי החוק, כן נכסים, לא נכסים, זה לא במקום.

אבל זה שורש הבעיה. יש בעיה בוערת. היום יש בעיה בוערת של תקציבים למועצות הדתיות. אם התקציבים כולם יתקבלו במועצות הדתיות כפי שצריך, אם משרד הפנים או משרד הדתות יעבירו היום תקציב כפי שהרשות היתה צריכה להעביר, השירותים הדתיים יעלו לרמה גבוהה מאד ויינתנו שירותים טובים. כי כל העובדים כיום במועצות הדתיות הם צעירים, מוכשרים ומשכילים ויכולים לתת את השירות. אבל, מתעלמים מהבעיה ומדלגים עליה.

תודה רבה.

כן, בבקשה.

בישיבה הקודמת הרב גפני העלה כמה טיעונים שלא היו נכונים. אני ביקשתי מהרב גפני, שלפני שהוא יקיים את הישיבה הזאת, חברי הוועדה יצאו לשטח ויראו באמת מה זו מועצה דתית. עם כל הכבוד וכל הידע שיש. גם לכבוד היושב ראש, יש ידע ברשויות המקומיות לתקופה שלו. לא לתקופה של היום. היום הכל קורס, הכל נופל ולמרות הכל, למרות שהכל נופל וכל המדינה במצב של קריסה, המועצות הדתיות נמצאות בדו"ח מבקר המדינה במצב הכי יציב שיכול להיות. בואו תראו. למה לחיות בסטיגמה? בואו תראו בשטח. אחרי שוועדת הפנים היתה בשטח ובדקה וראתה וקבעה לנכון שצריכים לעשות משהו, אני אכבד את זה. אבל אתה יושב פה היום עם איזו דעה קדומה ואתה חי עם הדעה הקדומה הזאת. נכון. יש נכשלים.

מאיפה אתה יודע מה דעתי? מה, אתה נביא? אתה יודע את דעתי?

כשמציעים חוק כזה…

אני בסך הכל ממלא מקום, כדי לשמוע כמה גופים שרוצים להביע את דעתם. תיגש ישר לעניין. אני מבין שאתה נגד הצעת החוק.

כן.

יפה. אז אני מציע שמי שדיבר אז והביע דעתו על הצעת החוק, לא מוכרח לדבר היום. כדי לקיים את הישיבה הזאת ולהגיש את הצעת החוק, טבעי הדבר שרוצים וצריכים לשמוע את כל המגזרים שלא השמיעו את דעתם וזכותם להביע את דעתם. אם אתה הבעת אז את דעתך, זו לא חובה שתדבר עכשיו. ואל תגיד לי דעות קדומות או לא דעות קדומות.

סליחה, למה לא?

מאיפה אתה יודע מה דעתי?

לא, כשבאה הצעת חוק, דיברנו על הצעת החוק. הצעת החוק עולה על השולחן ואפשר לדון בה. מתי אפשר לדון בה? כשיצאת לשטח ובדקת. הרב גפני הבטיח שהוועדה תצא לשטח ותבדוק.

טוב. מי רוצה לדבר פה? בבקשה.

אני היועצת המשפטית של הסתדרות הפקידים. קצת תמוה בעיני שאין שום התייחסות בחוק לגבי מעמדם של העובדים נכון להיום, מה יהיה מעמדם מבחינת הזכויות שלהם כשייעשה השינוי הארגוני הזה, איך ייעשה השימור של הזכויות שלהם ויש קבוצה גדולה – אני בדקתי – של כשבע מאות גמלאים, שגם לגבי הגמלאות שלהם יש להבטיח איזושהי התייחסות לנושא הזה בחוק.

כן. עוד מישהו רוצה לדבר? את רוצה לדבר. כן.

ראשית, מרכז השלטון המקומי דווקא כן מברך על ההוצאה של המועצות הדתיות ויצירת איזשהו מנגנון חדש שיטפל בבעיה שקיימת במועצות הדתיות. יחד עם זאת, אנחנו, כפי שאמר היושב ראש, נביע הסתייגות. ההסתייגות שלנו היא למעשה מניסוח הצעת החוק. אנחנו סבורים שההצעה מסועפת מדי, יוצרת יותר מדי מנגנונים, יותר מדי גופים שיפעלו למען מתן שירותי הדת, באופן שמסרבל את מתן השירותים ולא פותר את הבעיה הקיימת.

ברמה היותר פרקטית, מרכז השלטון המקומי מתנגד להצעת החוק ככל שזאת נוגעת למעשה למנגנון העברת העובדים למעמד עובדי מדינה, ללא הסדרה של אותם תשלומים שיצטרכו לתת לאותם עובדים עם העברתם או עם סיום תפקידם. הצעת החוק לא נותנת מענה הולם ויוצרת גירעון תקציבי גדול יותר על הרשויות באופן שמעצים את הבעיה ולא פותר אותה.

דבר נוסף, במסגרת דיונים קודמים הצענו ש א', יערך איזשהו דיון גם עם נציבות משרדי הממשלה לגבי העברת העובדים ויצירת המנגנון על ידי השלטון המרכזי באופן כזה שהממשלה לא תתנגד להצעת החוק, אלא תוכל ללכת אתה כתף אל כתף ולראות כיצד התקציב הזה יכול לבוא מהמדינה וגם לפתור את הבעיה ומאידך לא ליצור איזשהו נטל תקציבי על הרשויות, כזה שהן לא תוכלנה לעמוד בו, כי הוא יגדיל את הגירעון.

בנוסף, אנחנו סבורים והזכרנו לאורך כל הדרך – וחבל שהצעת החוק לא נתנה לכך את המענה – שבדרך יותר פרגמטית ניתן לספק שירותי דת לציבור ברשויות המקומיות במסגרת הרשויות, על ידי מחלקות פנימיות שיספקו שירותי דת, על פי צרכי תמהיל האוכלוסין באותה רשות. היינו: שירותי הדת יינתנו תמורת תשלום, כמובן, האגרות האלה ישמשו לכיסוי תקציבי, השירותים יינתנו, הגירעון התקציבי במידה מסוימת יפתר, כמובן שהתשלומים של עובדי המועצה הדתית ישולמו ואותו ראש רשות לא יעשה איפה ואיפה בין מועצה דתית לבין תקציב שירותי רווחה, חינוך וכדומה.

למה ששירות התעסוקה לא יעבור לעירייה?

משום שזה לא במסגרת הסמכויות והחובות של הרשות המקומית.

למה שמשרד הבריאות לא יעבור לעירייה?

אני אומרת לך שזה לא שירות שהעירייה צריכה לתת, למה אתה כופר בזה?

אני לא מניח שזאת הדעה של השלטון המקומי.

למה?

היה נכון אם מרכז השלטון המקומי, שהוא מממן של 60% מהמועצות הדתיות, היה מביע דעתו בכתב. משום שאני לא בטוח שזאת הדעה של כלל הרשויות המקומיות במדינת ישראל כפי שאני מכיר אותה. אני לא מניח. אני יושב ראש הלובי המוניציפלי כאן בכנסת ואני חושב שמן הדין היה שמרכז השלטון המקומי היה מביע בכתב הסתייגויות להצעת החוק הזו, משום שזה נוגע לו יותר מכל משרד פה.

הוא עשה זאת. מרכז השלטון המקומי הביע את דעתו. הצעת החוק, אחרי הבעת העמדה, היתה אמורה להשתנות ולהיות כפופה לכל מיני דיונים שיתקיימו אחרי הבעת הדעה בכתב של מרכז השלטון המקומי והבעת דעתו היתה כזו שהצגתי כאן.

כן, בבקשה.

אני יושב ראש הוועדה לשירותי דת במרכז השלטון המקומי וגם ראש מועצה בקריית יערים. א', תשובה לחבר הכנסת ביבי על השאלה למה לא מעבירים גם משרדים אחרים למועצה המקומית. במקרה של מועצה דתית, המועצה היא שותפה פעילה, מבחינה כספית, נכון? 60%. היא גם נמצאת בגוף הבוחר, נמצאת בכל הדברים האלה, אז אוטומטית יש לזה שייכות אליה יותר ממשרד העבודה וממשרד הבריאות. זה דבר אחד.

אגב, לגבי הנושא שהציגה עו"ד בן אריה, לגבי העמדה של השלטון המקומי. אנחנו בהחלט בעד כל דבר שיפריד אותנו. אם החוק בא להפריד היום את המועצה הדתית מהמועצה המקומית, זה דבר טוב.

אני חושב שהמועצות הדתיות, בשעה שהן נותנות שירותי דת, לא יכולות להיות כבולות בידי הרשויות המקומיות, שנמצאות בגירעונות גדולים מאד. אם היתה אפשרות להעביר את הכספים האלה באופן ישיר, בצורה של חקיקה, זה היה טוב.

אתם יודעים, היה הנושא של שיעורי העשרה במתנ"סים והיה חוק שאסור להעביר ישירות למתנ"סים ממשרד החינוך. העברנו הצעת חוק שמטרתה להעביר למורים באופן ישיר. אני חושב שזה הדבר הרצוי מבחינת השלטון המקומי.

בהחלט נכון, אבל - - -

אבל אתה לא יכול לחייב את ראש הרשות שסדר העדיפות זה קודם מועצה דתית ואחר כך שכר המורים.

יש היום הצעת חוק לשינוי הפרופורציות. לעבור מ 60% רשות ל 25% רשות ו 75% מדינה.

יכול להיות.

יש מגמה בשלטון המקומי להפריד בהחלט, כשיש שני גופים שנותנים שירותים מוניציפליים: מועצה מקומית ושירותים אזרחיים, מועצה דתית ושירותים דתיים ושניהם יתוקצבו במלואם בלי שזה יעבור דרך המועצה המקומית.

אבל לא מהארנונה.

יהיה תקציב ממשרד הדתות לשירותי דת.

טוב. חבר הכנסת ביבי רצה לדבר ואחר כך אני אתן לכם לדבר.

רבותי, הצעת החוק הזאת היא חובבנית, לא בדקה את הנושא לעומק, לא רצינית, תמוהה, לא דנו בה עם הממשלה, אם הממשלה רוצה בכלל להלאים פתאום את כל שירותי הדת.

היא עברה בתקופת הממשלה הקודמת.

גם שירותים ממלכתיים פרופר, כמו חינוך, שזה שירות ממלכתי במאה אחוז, העירייה מטפלת בנושאים האלה. היא מטפלת בשירותי החינוך, היא מטפלת בגננות, היא מטפלת בעוזרות לגננות. יש לה את הטיפול השוטף. גם שירותי הרווחה, שזה שירות ממלכתי – הרשות.

יש פה בעיה מרכזית, אדוני יושב ראש הישיבה. אנחנו טוענים שנים שבכל השירותים הממלכתיים – ושירותי הדת הם חלק מהשירותים הממלכתיים – הסיווג הוא 70% המדינה 30% הרשות המקומית ואז הרשויות המקומיות שמחות לשתף פעולה וזה הולך. יש פה אנומליה גדולה בעניין הזה. השירות הממלכתי היחידי שהעירייה משלמת בו 60% והמדינה 40% אלה שירותי הדת. זה גורם לכל הבעיות הקשות והמשברים.

אז קודם כל, אם רוצים לתקן, לתקן את הסיווג. שהשירות הממלכתי של שירותי הדת יהיה כמו כל השירותים הממלכתיים. כמו תחבורה, כמו רווחה, כמו חינוך, ששם זה 70% - 30% והרשות משלמת רק 30%. אז אין בעיות.

ברווחה ובפסיכיאטרים זה 75% - 25%.

אז 25%, אבל הרשות המקומית משתתפת בחלק קטן. פה נותנים את כל הנטל על הרשות המקומית.

אני קורא את הפרוטוקול. לא השתנתה דעתך מאז 14 למאי.

נכון. עכשיו אני רוצה לומר לכם, רבותי: אחד השירותים הממלכתיים החשובים ביותר בכל עיר זה שירותי הדת. הסטריאוטיפ שנוצר, כאילו שירותי הדת זה דתיים כאלה, סחטנים כאלה, זה מוזר, כי רבותי, השירות שהולכים אליו הכי הרבה היום במדינת ישראל, יותר מכדורגל ויותר מתיאטרון, זה מקוואות. אין שירות שהציבור משתמש בו היום יותר מאשר מקוואות. אז מי יבנה את זה? אפשר לבנות מבנה ציבור בלי הרשות המקומית? כל הטיפול, כל ההקצאה, כל הבניה, כל הפיקוח.

יש עניין של בתי עלמין שצריך להחזיק אותם. יש עניין של כשרות שרוב מדינת ישראל – 70% מהמדינה – אומרים שהם אוכלים אוכל כשר. יש עניין של עירובין. יש המון נושאים שהם שירותים שכל האזרחים כמעט נזקקים להם ואלה שירותי הדת במדינת ישראל. אנחנו מדינה יהודית ודמוקרטית.

לכן, אי אפשר להגיד פה, שאנחנו רוצים לעשות משהו – רשות. אני רוצה לומר לכם שביום רביעי אני אביא הצעת חוק שלי שמסדירה את הנושא. אין ספק, אדוני היושב ראש – ובזה אני אסיים – שהמצב הנוכחי לא טוב. צריך לעשות שינויים. היום להרכיב מועצה דתית זה הדבר הכי קשה בעולם. מסובך, הרשות המקומית, הרבנים, הויכוחים עם הרבנים.

זה הכל? זה כל הויכוח?

צריך לפשט את התהליך. צריך לעשות את המועצה הדתית פחות נבחרת ויותר אנשים מקצועיים בעניין. לכן, ההצעה שלי שתגיע ביום רביעי היא לאור הניסיון שלי, הן כמי שהיה אחראי על שירותי הדת והן כמי שהיה ראש עיר, משום שאני מכיר את השטח ואת המציאות עצמה. אם ההצעה שלי תתקבל, היא תבוא לוועדה הזאת ואז נדון בה בכובד ראש, יחד עם ההצעות של שר הדתות החדש, שהוא גם מבין את הנושא וחי את הנושא ואז נוכל להתקדם ולעשות שינוי דרסטי. ההצעה הזאת של רשות, אני מציע להוריד אותה על הסף. היא לא מתאימה, היא לא בנויה נכון וצריך לבטל אותה.

כן. יהודית.

אני רוצה לומר שהנושא של מועצות דתיות צריך לעלות לסדר. לסדר הדיון. הן בהצעה של חבר הכנסת רומן ברונפמן – שהיא אלטרנטיבה – הן בהצעה של חבר הכנסת גפני והן בהצעה שאתה תעלה, שעוד לא קראתי אותה. אין ספק שחלק מהבעייתיות היא הניסיון שלא להכיר בזרמים נוספים ביהדות. זה חלק מהסיפור.

אה. זאת הבעיה? אין זרמים. יש זרם אחד. תורה אחת.

להכרתך, אבל תרשה לי לומר לך את דעתי. יהודים – יש יהדות אחת.

יש נוצרים ויש מוסלמים, את זה אני יודע.

חבר הכנסת ביבי, הרי לא נתחיל פה בהשקפות העולם השונות שלנו. אני מכירה בזרמים שונים ביהדות.

החוק לא מכיר.

אתה לא תאמר לי במה אני מכירה.

אבל החוק לא מכיר.

החוק הוא לפי כוונת המחוקק ולכן אני מבזבזת את ימי בכנסת הזאת. אז כוונת המחוקק עשויה להשתנות. בדיוק.

חבר הכנסת ביבי, אני חייב להגן על יהודית, למרות שאני לא מסכים אתה, אני חייב להגן עליה.

זו בעיה אחת שאנחנו צריכים לתת לה מענה. יש בעיה נוספת, שהרשויות המשלמות הן הרשויות שצריכות להכריע. אני מסכימה לחלוטין עם עמדת השלטון המקומי. לא יכול להיות שמישהו מחליט מה הן הפעולות ומישהו אחר משלם. אני אזרחית, משלמת ארנונה בעירי, זכותי לקבוע מהם שירותי הדת, היקפם, מה אני חפצה. להכרתי, חלק מתפקידיה של הרשות המקומית זה לתת שירותי דת. זה בהשקפת העולם שלי, הליברלית.

רגע. השקפת העולם שלך באה בבחירת נציגים במועצות העירייה למועצה הדתית. נכון?

אני רוצה לומר לך שאני סבורה שמועצת העירייה וראש הרשות ומחלקות העירייה, הם אלה שצריכים לתת שירותי דת כמו שהם נותנים שירותי ספורט וכמו שהם נותנים שירותי תרבות. אני מכירה בזכות של אנשים דתיים, חרדים, בסוג אחד של שירותי דת – כאשר פה יש הכשר עוד יותר מחמיר מהכשר הרבנות – וכיוצא באלה.

בבעיות החברתית הם צריכים להתעסק כל יום בקבורה - - -

אני מכירה בזכות של אדם להכיר במה שהוא מכיר ולהאמין במה שהוא מכיר ואני חושבת שזה תפקידי לספק לו את השירות שהוא חפץ בו, אם הוא תושב עירי והוא ודאי ראוי לכך. לכן, הנושא הזה ראוי לדיון מהותי. אני חושבת שאסור שוועדת הפנים תהיה כלי ליחסי כוחות או למאבקי כוח בין מי יותר שולט, חלוקת התפקידים וכוח השליטה. אין לי ספק שיש לנו פה בעיה של: האם הרשות המוניציפלית, שמסבסדת נכון להיום 60% משירותי הדת, לא רשאית להחליט גם מהם שירותי הדת ולפקח עליהם? ולא בצורה אקראית כמו היום עם המועצות הדתיות. האם לא כל תושבי העיר על כל מגווניהם צריכים להיות המועצה הדתית?

מי אמר לך שהם לא מפקחים? אני רוצה להבהיר: הרי אני הייתי ראש עיר. אני יודע שתקציב המועצה הדתית עובר אישור בתקציב המועצה, מבקר העירייה חלה עליו חובה לבקר.

כחלק מפרק. אין לך תוכנית פעולה, אין לך היקף, אתה לא מבקר שם שום דבר. האמן לי. המועצה הדתית אומרת: אני נבחרתי, מועצת העיר אישרה, אני אוטונומית. אני סבורה שעמדת השלטון המקומי היא הנכונה ואני חושבת שראוי שוועדת הפנים גם תחשוב: השלטון המקומי הוא זה שמשלם 60%. אם יחליטו פה שהשלטון המקומי – באמצעות ארנונה – ישלם רק 25%, יהפוך בעל המאה, שהוא זה שישלם את ה 75%, לקובע העיקרי.

את לא מבינה את הנושא.

אין ספק שיש בעיות תקציביות ויש גם כפילות ויש גם חסר.

אתה יודע, אתה פוגע באנשים. תסלח לי, עם כל הכבוד לי אליך. גם היא היתה בשלטון המקומי וגם אני וכולנו כלום, רק אתה חכם. אז אל תפגע באנשים. אני רק מבקש ממך לא לפגוע באנשים.

תראה, אנחנו מכבדים את זה שאתה הידען הגדול יותר, אבל עדיין יש לנו השקפות. גם אם הן מוטעות, תתקן אותי אחר כך. זה בלתי מנומס ואני גם מבוגרת ממך.

אוקי. הלאה. תסיימי.

אני רוצה לסיים. אני רוצה לומר, שבניגוד לדעתו של חבר הכנסת ביבי, אני חושבת שכן צריך לקיים דיונים, אנחנו צריכים להגיע פה להחלטה, כי אין ספק שאחרת הנושא הזה יעלה עוד פעם ועוד פעם. אני מציעה לצרף לכך את ההצעה שלך, שתעבור טרומית וגם את ההצעה של חבר הכנסת ברונפמן. כי אין ארבעה פתרונות. יכול להיות שנגיע לפתרון אחד.

טוב, בבקשה.

לפי דעתי, כל חילוקי הדעות בקשר למועצות הדתיות, הן ביסודן פוליטיות, קודם כל. דבר פוליטי הוא חמור ביותר. אין במדינה משרד שיש בו פוליטיזציה כמו משרד הדתות. אני אמרתי את זה גם בפעם הקודמת, אמנם הרב גפני אמר לי: אל תאמר דברי כפירה, אבל אני כן אומר דברי כפירה: רוב רבני ישראל אומרים, שמתי היתה לרבנים עדנה? כשהיה שר דתות חילוני וזה חיים צדוק. זו הדעה הרווחת בקרב רוב רבני ישראל.

לא בגלל שהוא חילוני, בגלל שהוא חיים צדוק והוא מוכשר.

אני רוצה לתת רק דוגמה אחת. למשל, מה שאמר ידידי חבר הכנסת ביבי בקשר לכשרות. מה פירוש כשרות? מי אחראי על הכשרות היום? מי שומר בכלל בנושא הכשרות של הרבנות הראשית? החילונים לא צריכים את זה. החרדים יש להם את הבד"צ, הרב לנדא, את כל הכשרויות האחרות. אז מה נעשה? נמנה מועצות דתיות שבהן הפקידים יהיו ממונים על הכשרות?

לא, נמנה רבנים.

רק רגע. לכל הפרטים, לנישואין, לכשרות, לכל הנושאים הדתיים אני חושב שמן הראוי היה להקים ועדה רצינית, אובייקטיבית ואולי אפילו לקחת את חיים צדוק שהוא בזמנו התחיל ביישום הוועדה של המועצות הדתיות ובגלל פוליטיזציה זה לא התקבל. אני רוצה רק לומר נקודה אחת שכואבת לרבנים. אמרנו את זה גם בפעם הקודמת. אני קצת מתפלא שחברי ועדת הפנים הנכבדים של הכנסת לא חשבו גם על הנקודה הזאת. אני שוב מעורר את זה: הלנת שכר. לא יתכן דבר כזה שבמדינת ישראל כיום ישנם רבנים שלא מקבלים משכורות 13 חודשים, עשרה חודשים וחמישה חודשים. כל ההסדר הזה של 60%, 40%, ראש מועצה מקומית מחליט – הוא לא מעביר כספים למועצות הדתיות. עכשיו, יש מישהו שאיכפת לו מזה? שר הדתות הנוכחי, איכפת לו?

הנה, יושב פה הרב בסיס ידידי ואני מדבר בשמו. רבה של ראש העין לא מקבל משכורת עשרה חודשים. עשרה חודשים לא מקבל משכורת. רבותי.

למה?

למה? לא משנה למה. הסיבות תהיינה אשר תהיינה, בלי לשאול למה.

לפי ההצעה הזאת, השכר שלך ישולם כולו על ידי העירייה, אז בכלל לא תקבל.

לא משנה.

אז מה אתה רוצה? שידון על ההצעה הזאת.

יגאל, מה קרה? גם הוא לא שינה את דעתו מאז הפרוטוקול הקודם.

הוא אומר את זה היום לך. גפני איננו.

אני קראתי את זה במיוחד.

יושב ראש שבא מוכן. יפה מאד.

בגבעת עדה לא מקבלים שכר 13 חודשים. אצלנו, באבן יהודה, אנחנו לא מקבלים משכורת חמישה חודשים. עכשיו, אני שואל: יש פה שר פנים, יש פה שר דתות, יש פה הרבה שרים ברוך השם. אף אחד לא איכפת לו. פנינו לפני שבועיים במכתבים לחברי ועדת הפנים כאן.

רגע, תסלח לי אדוני הרב. אנחנו לא דנים כרגע בנושא שכר של רבנים. על הצעת החוק יש לך דעה? אתה בעדה או נגדה? חברים.

אני פשוט אומר מה שכואב לנו. אני חושב ש א', המצב כמו שקיים היום פשוט לא יכול להימשך וחייבים לשנות. זה דבר אחד. לפי דעתי כדאי למנות נציגים אובייקטיביים ולא פוליטיים כדי שיפתרו את הבעיה ולקחת גם נציגים מהרבנים ומחלקי העם השונים. הם ייצגו את מה שכואב להם ואני חושב שהוועדה הזאת צריכה להאזין בכובד ראש, כי ודאי וודאי שכל שירותי הדת הם בנפשנו ואני חושב שבמיוחד בשעה כזאת – אנחנו נמצאים בתקופה קשה – אנחנו צריכים חוסן רוחני ואותו יתנו השירותים הדתיים.

תודה. מי רוצה לדבר כאן?

כן, הרב עזרן ודאי רוצה לומר כמה מילים.

למה לא קיבלו משכורת?

מפני שראש המועצה הדתית וראש העיר התמודדו על משרת ראש העיר וברגע שאחד זכה, הוא תופס את השני בגרון. זה הכל.

זאת חוצפה. תן לי את הפרטים.

רבותי, אני מבקש.

הרב עזרן.

אדוני יושב ראש הוועדה, חברי הכנסת. ישנו מושג שקוראים לו סטטוס קוו במדינה. רע, טוב, מחוסן, מקוצר, אבל יש משהו. היום אנחנו מעמידים בסימן שאלה את כל הנושא הזה. אני לא רוצה שחלילה, הוועדה תפגע מזה. היא דנה בזה, מקדישה לזה זמן, בכל כובד הראש, אבל שנדע כמה הנושא הזה הוא חשוב וכבד. כל נושא הדת, כל הסטטוס קוו, בנוי על ערך מסוים, על דרך מסוימת. כל זמן שלא בדקנו מה התחליף – אתה יודע מה שאומרים: אם אדם יש לו מים עכורים והוא מהלך במדבר, במקום צימאון, לא ישפוך את המים העכורים עד שימצא משהו אחר.

נכון, המועצה הדתית היא באמת מים עכורים וכולם דגים בה וכולם שורצים בה. השאלה היא פשוטה מאד: היא היום המסגרת של כל הסטטוס קוו. אז מה אפשר לעשות? סתם לבוא כך ולשפוך את המים האלה בלי לבדוק מה התחליף?

הציעו פה כמה תחליפים חשובים, אבל הם לא יהיו וגם לא יפתרו את הבעיות, כל זמן שלא יהיה תקציב ממשלתי מעוגן בחוק, שהוא בלתי תלוי, לא ברצונו של ראש העיר ולא ברצונו של מישהו אחר. אפשר למצוא את הפתרון. אפשר לתת דוגמאות: רשות הנמלים. היום יש לה עודף. רוצים לקחת ממנה. אני הייתי מוכן, למשל, להוסיף להצעה, ברשות כבודו, סעיף שאני הייתי רוצה להיות שותף עם רשות הנמלים.

אתה אומר שרשות הנמלים, יחד עם המועצות הדתיות, להכפיף אותן יחד?

תאמיני לי, היתה תנועה זורמת.

אם נמצא פתרון תקציבי הולם, אין שום ספק שזה המפתח.

אם אני מבין אותך נכון ואני מבין מה שקראתי, הבעת את דעתך על כך שגופים פוליטיים לא ימנו את חברי המועצה הדתית.

זה ברור. יש הסימפטום ויש התרופה.

אז אני אתן דוגמא. עירייה הולכת לבחירות עם המועצה. זה משקף בעצם את הדעה של מרבית האוכלוסיות והמגזרים, בשעה שהם בוחרים למועצה והמועצה מרכיבה את חברי המועצה הדתית על פי איזה שהן הצבעות של נציגי המגזרים. זה כמו שתגיד לי: למה אתה מצביע על איזושהי הצעת חוק? אני נבחרתי על ידי הציבור. לאו דווקא המניעים האלה, של בחירת חברי המועצה הדתית, הם רלוונטיים בכלל לטובת הציבור. יכול להיות שהמפתח הוא כאן בבעיה לא פשוטה. זו הליכה להסכמים פוליטיים, זו הליכה לקשירת קואליציות. גם אם ניקח את כל המועצה הדתית ונרכיב אותה כחלק מהרשות המקומית, גם שם תהיה עוד פעם בעיה של פוליטיקה.

מעולם אף אחד לא שקל שיהיו בחירות למועצת רשות ובחירות כלליות למועצה דתית.

זו מהפיכה.

זה לא כל כך טוב.

ידעתי שתגיד את זה.

אני אגיד לך למה. כולם זקוקים ל - - - עם כל הכבוד וכולם זקוקים למים זורמים ולכבישים ולמדרכות. רוב האנשים שזקוקים באמת למועצה דתית, שיש להם קשר ישיר אליה, הם חוג מסוים אבל, בכל זאת, אל תשכח, אדוני היושב ראש, שלעירייה, עם כל הפוליטיזציה שלה והמורכבות הפוליטית שלה – ואין מנוס. זה המחיר של הדמוקרטיה. אין מנוס. פשוט עוד לא המציאו דבר אחר – יש לה כלים. יש לה כלים ממוניים. היא יכולה לגבות. אדוני היה ראש עיר והוא יודע כמה בכל זאת, עם כל המחשקים הפוליטיים שמסביב, יש כושר תמרון. יש אפשרויות. כי יכולת לגבות כל מיני כספים ולא היית כולך תלוי.

המועצה הדתית לא יכולה. זה גוף שכל כולו יונק. יש לו אינפוזיה. אז מי שרוצה להתאנות לגוף הזה, מנתק את האינפוזיה.

אני לא קיבלתי תשובה.

אני מסביר.

אני קורא את דעתך מהפרוטוקול, דעה שהיתה עוד לפני הישיבה הזאת. אתה חושב שגופים פוליטיים לא צריכים לבחור את חברי המועצה הדתית.

התכוונתי אולי רק גופים פוליטיים.

אה, רק גופים פוליטיים.

בוודאי. זה מה שאמרתי. אבל יש הרבה גופים, ברוך השם, שהיום אינם כל כך נגועים בפוליטיקה. יש בהם מינימום של פוליטיקה. יש גם כאלה שהם 100% פוליטיקה פלוס, עם מס ערך מוסף.

הרב עזרן, רוב הפוליטיקה שאתה מדבר עליה היא בעצם פוליטיקה של דתיים. משום שחילוניים כמעט ואינם מעורבים בפוליטיקה במשרד הדתות.

למה אינם?

הם אינם. הם אינם.

סליחה, חברת הכנסת הנכבדה, עלי לתקן אותך. היום, למשל, בראשון לציון – שאין לנו שם בעיה מיוחדת. זה מתנהל פחות או יותר, כי ראש העיר נותן כסף. נקודה. זה היסוד – חברי העבודה והמערך שולטים. יש להם מה לומר. הם קובעים. אז זה לא מדויק.

תגיד לה: יהודית, אבא שלי, זכרונו לברכה, בית הכנסת היה המתנ"ס שלו. בית הכנסת היה המקום שאליו הלך מהבית שלו בבוקר, בצהרים ובילה את כל שארית הלילה. הוא לא הלך למתנ"ס. שירותי דת כאלה חייבים להינתן על ידי מועצות דתיות. למה אני נותן היום, כראש עיר, המון תקציבים למתנ"סים, למועדונים, לצופים. למה למגזר הזה לא?

אני לא אמרתי שלא. מעולם לא אמרתי את זה. אני גם לא חושבת כך, אבל כשמדברים על פוליטיקה, אם תשים לב – אוזני כרויה פה – חלק גדול מהפוליטיקה זה הקרבות הפנימיים במגזרים דתיים ולא שהפוליטיקה החילונית כפתה את עצמה על מישהו.

כן. אז אחרי שקראתי מה שקראתי ואחרי ששמעתי מה ששמעתי, עוד לא ידעתי אם אתה בעד החוק או נגד החוק.

מה לעשות, אני משתדל להלך בין הטיפין.

זו אמנות.

אמרתי לך: מגודל האחריות - עקרונית, אני בעד החוק – אבל יש לי בעיה, אדוני היושב ראש. עדיין כובד האחריות גדול פה. מכיוון שהמועצות הדתיות עד היום, נכון להיום ואני לא יודע עד מתי, הן אלה שמרכזות את כל הנושא של הסטטוס קוו. הנושא הדתי. אני פשוט מאד חרד ומפחד לבוא לזרוק את הכל, בלי לדעת מה יש לי. אתה יודע מה שהייתי כן מציע?

למה לא לומר ככה: ששר הדתות ושר הפנים, עם מרכז השלטון המקומי, יחד עם רשויות מקומיות וראשי המועצות הדתיות, יקיימו איזה שלושה ימים של דיונים בשאלה האם המועצה הדתית של שנות החמישים דומה למועצה הדתית של שנת 2001. מה הם הצרכים? איפה הדברים? אני לא ראיתי שמתקיים דיון כזה על מנת לשמוע ולהשמיע.

הצענו דיון כזה, רק שהוא לא התקיים. הצענו למעשה שהוועדות האלה יתכנסו יחדיו ויבדקו: א', מה הם שירותי הדת שיש לספק ושנית, באיזה מנגנון יש לספק אותם.

היא צודקת. נתחיל בשירות הדרוש ואז נתקדם.

וזה היה אחרי הדיון בוועדה על יסוד החוק. מבלי לגנוז את החוק.

אדוני היושב ראש. מהם הצרכים – פחות או יותר ידוע. אמנם יש ליקויים, אבל בכל דבר יש ליקויים. איך לספק אותם זו הבעיה. הנקודה פה היא לא מה יש לספק. איך לספק אותם ומי יספק אותם. מהם הצרכים אנחנו יודעים. לא מהיום.

סעיף אחד אני כן הייתי חושב שכדאי להוסיף, אם כבר משאירים את המועצות הדתיות, אם: שבמקום שיהיו שני רבנים יהיו שני ראשי מועצות דתיות.

לא, לא. ראש מועצה אחד. דיינו.

שיהיו גם שני ראשי ערים. למה לא?

אולי תקשיבו?

אחד שיהיה בירושלים ואחד בעיר שלו.

אני אסביר: היום, מכיוון שיש רק ראש מועצה דתית אחד, אז ברוך השם, נכנס לרב הזה ומסכם אתו משהו. לא מוצא חן בעיניו – נכנס לרב השני. אחר כך, בלילה, הוא מספר לאשתו שהוא צחק משניהם. אני רוצה לעשות אותו דבר.

כן. חברים.

מישהו עוד רוצה לומר משהו? שלא יעז מישהו לומר שרצה ולא הביע את דעתו. עוד מישהו רוצה להביע את דעתו? לא? חבר הכנסת חוגי, בבקשה.

יש הצבעה?

אין הצבעה, אני רק אגיד את מילת הסיכום. אולי הסיכום מקובל עלייך?

אולי תסכם וחה"כ חוגי ידבר אחר כך?

בדרך כלל הוא מסכם מהר.

משפט אחד.

משפט וחצי.

אני חושב שצריך לנסות כמה מודלים של מועצות דתיות, עם ניסיון, עם ניהול משותף עם ראש העיר, לבדוק את הצרכים של המועצה הדתית ורק אחרי זה צריך לעשות חוק.

טוב, אתה באת מאוחר. חבל.

יכול להיות שהצעת החוק הזאת מדרבנת אנשים לעשות משהו. משום שהיום, במועצות הדתיות, משכורת העובדים תלויה במידה רבה בגירעונות שיש היום בשלטון המקומי. אין היום רשות מקומית שאין לה גירעון. הדבר הקל ביותר לפגוע, זה אולי במועצות הדתיות, במתנ"סים, בצופים וכל העברת הסכומים לנושאים האלה היא בעיה קשה ביותר.

לא שהרשויות המקומיות אשמות. זה משום שתקציב מדינת ישראל לנושאים חברתיים וחינוך מקוזז ולאחר הקיצוץ הגדול, גם ועדות המענקים ברשויות מקומיות לא מתכנסות בכלל.

לכן צריך לעשות עם זה משהו.

אני רק רוצה לומר, בשם היושב ראש, שניתנה לכל אחד הזדמנות לדבר.

אני רוצה לומר משהו.

כן. שאלתי מי עוד רוצה לדבר.

כן. אני מהמרכז לפלורליזם יהודי. מי שאמור לדבר מטעמנו זה הרב אורי רגב, שהוא ראש המרכז. נבצר ממנו לדבר, הוא נמצא בחוץ לארץ – אנחנו קיבלנו את ההודעה רק ביום רביעי ולכן אני פשוט שומרת את הזכות לפעם הבאה שהרב אורי רגב יוכל לדבר פה.

--

אבל גם בפעם הקודמת הוא לא היה.

בפעם הקודמת הוא לא הוזמן.

נכון. הוא לא הוזמן.

חברים, אני חושב שיושב ראש הוועדה זימן להיום את כל הגופים. הוא לא יכול לחזות שמישהו בחוץ לארץ. הרב רגב, עם כל הכבוד - - -

הוא יביע את דעתו.

הוא יכול להעביר את דעתו בכתב לוועדה ולפרוטוקול.

רגע. חה"כ חוגי!

הרב רגב הוא לא כולו המרכז. יכול היה לשלוח מישהו אחר שיביע את דעתו, כמו שכל אחד מאתנו שולח לפעמים מישהו שיביע את דעתו. אנחנו, פשוט מאד – לא יודע אם הצעת החוק תעבור, לא תעבור, אם יהיה לה רוב פה או לא יהיה לה רוב - - -

אנחנו מצביעים היום?

לא. אבל מה שהיה חשוב לי זה שכל המגזרים ישמיעו את דעתם ושאחר כך חברי הכנסת יוכלו לשבת ולקבל החלטות.

אני עדיין מציעה שאנחנו ניתן לו הזדמנות להשמיע את דברו.

מה שכן, נאמר לי שכן תינתן לו הזדמנות, בפעם אחרת, להשמיע את דעתו.

אוקי. תודה רבה.

14:00.