פרוטוקולים/ועדת הפנים/3187




13
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
21.5.01

פרוטוקולים/ועדת הפנים/3187
ירושלים, י"ד בסיון, תשס"א
5 ביוני, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 248
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום שני, כ"ח באייר התשס"א (21 במאי 2001), שעה:10:30

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

עו"ד יהודה זימרת הלשכה המשפטית, משרד הפנים
דוד ינקוביץ' מפקד שירות כבאות פתח תקווה, משרד הפנים
חיים תמם סגן מפקח כבאות ראשי, משרד הפנים

גרישה דייטש הממונה על התקינה, משרד המסחר והתעשייה

ד"ר נתי גלבוע מנהל תחום שימור קרקע וניקוז, משרד החקלאות

חזקיה ישראלי התאחדות התעשיינים

מרים פרנקל - שור

יפה שפירא

דרורה רשף

1) תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבנין מסחרי) (תיקון), התשס"א–2001
2) תקנות שירותי הכבאות (ציוד במפעלי תעשיה או מלאכה) (תיקון),
התשס"א-2001

1)
תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבניין מסחרי) (תיקון), התשס"א–2001
2) תקנות שירותי הכבאות (ציוד במפעלי תעשיה או מלאכה) (תיקון), התשס"א-2001

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר היום תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבניין מסחרי) (תיקון), התשס"א-2001. הסעיף השני הוא תקנות שירותי הכבאות (ציוד במפעלי תעשיה או מלאכה) (תיקון), התשס"א-2001. מי מציג את התקנות?

אני אציג את התקנות. שמי יהודה זמרת, מהלשכה המשפטית של משרד הפנים.

כן, בבקשה. רק לפני זה: ראיתי שמי שחתום על התקנות זה חיים רמון, שר הפנים. אני מבין שזה מקובל גם על שר הפנים הנוכחי.

באופן עקרוני הוועדה לא חוזרת ובודקת האם זה על דעת השר, אלא אם הוועדה חושבת שיש מקום באמת להפנות את השאלה.

התקנות נחתמו אמנם על ידי השר חיים רמון, אבל למעשה הן היו צריכות להיחתם בשנית על ידי השר אלי ישי. רק לאחר קבלת אישור הוועדה ניתן לחתום על מתן אישור.

כן, אבל הוועדה לא תקיים דיון אם אחר כך שר הפנים לא יאשר את התקנות.

אנחנו אתמול העברנו את זה למשרד הפנים ולא היתה להם שום הערה, אז סימן שזה בסדר.

אנחנו, מבחינתנו יכולים לאשר?

אנחנו יכולים לאשר אותן.

בסדר. אלא אם כן יתברר שיש בעיה.

יש בעיה בין כה וכה. או שנחזור לוועדה או שהשר לא יחתום על התקנות. אלה תקנות ביצוע שבדרך כלל ממשיכות הליכים ואין להן השלכות מדיניות.

אבל אז הדיון בוועדת הפנים מתבטל.

אל תעשה לנו את זה. אם אתה חושב שיש בעיה, תגיד.

אני אסביר מה קרה. אנחנו, בשלהי כהונתו של השר חיים רמון, הבאנו את התקנות האלה לוועדה. אנחנו, בשלב מסוים, חשבנו להעלות אותן מחדש לוועדה הנוכחית ואז קיבלנו את הזימון לקראת סוף השבוע שעבר. כך התגלגלו העניינים מיום ליום ואנחנו לא הספקנו להעלות את זה לפני השר החדש. אני לא רואה מניעה לדון בזה, מאחר והנושא בין כה וכה יחזור לשר.

בסדר. אנחנו נדון על זה. רק תיקחו בחשבון שיכול להיות שאם השר לא יאשר אחרי שאנחנו נראה שאין בעיות, אז זה יכנס לתור. התור ארוך בוועדה. הרבה פעמים, הבנתי, גם מהיושב ראש הקודם, שהתלוננתם על זה שהתקנות לא מגיעות בזמן, בוועדה.

אני אישית לא.

אני לא מדבר מבחינה אישית, אני מדבר מבחינת המשרד. אני משתדל להדביק את הקצב, אבל אם השר לא יאשר אחרי שנראה שאין בעיות, זה יכנס לתור ולסבב.

התקנות אמורות לשדרג את תקנות שירותי הכבאות לשנת 2001. התקנות האלה עודכנו לפני שנים רבות. הצרכים השתנו, הבעיות השתנו. אנחנו מבקשים כרגע, במסגרת התקנות האלה, לענות על הצרכים המשתנים. יש פה שני סוגי תקנות. התקנה האחת עוסקת במפעלי תעשייה ומלאכה, השניה בציוד כיבוי בבניין מסחרי.

אתה הולך קודם לתקנות שנמצאות בסעיף השני לסדר היום?

מבחינת סדר, אין לי בעיה להתחיל עם הנושא המסחרי. התקנות האלה, מטרתן לענות על בעיה שהתעוררה. התברר שבמסגרת התקנות בעבר, לא היתה אפשרות או שהיתה אי בהירות לגבי היכולת לדרוש מבניין מסחרי – בניין מסחרי יכול להיות גם מחסן שמכיל חומרים דליקים, קרטונים, צעצועים – גם גלאים וגם מערכת אוטומטית לכיבוי אש. לאור אי הבהירות בניסוח, מטרת התקנה הזאת להבהיר שניתן לדרוש גם גלאי עשן וגם מערכת אוטומטית לכיבוי אש.

אם יש לי מחסן קטן בבית?

אין בו את הכמות שמחייבת.

מטר וחצי על מטר וחצי? מה ההגדרה של מחסן?

בניין מסחרי.

בניין מסחרי. זה בניין לצורכי מסחר ולא לצרכים פרטיים.

אתה יודע מה? בניין מסחרי. כאשר יש מחסן שהוא מטר וחצי על מטר וחצי, צריך את כל זה? מה ההגדרה? מתי זה חל?

ההגדרה היא: "בניין מכיל חדרי משרדים או - - -" אין פה הגדרה מדויקת. בודקים את זה פר המחסן. יש בחלק א', חלק ב' וחלק ג' חלוקה לפי שטחים. בחלק א' עוסקים בבניין מסחרי אשר שטחו הכולל עד 100 מ"ר ואנחנו דורשים רק מטף לכיבוי אש. ברגע שהוא יותר מ 100 מ"ר אנחנו הולכים לדרישות יותר גבוהות, ברגע שהוא עובר את ה 500 מטר, אנחנו דורשים דברים ברמה הרבה יותר גבוהה. כלומר: חלוקת הסיכון היא בהתאם לכמות השטח.

במצב הקיים על פי התקנות לא היה ברור שניתן לדרוש גם מערכת כיבוי אש וגם גלאי עשן. בא אלינו יזם מסוים שמפעיל מחסן לצעצועים באזור תעשייה והוא טען: אל תדרשו ממני מערכת אוטומטית לכיבוי אש כי יש לי גלאים. אמרנו לו: מה יעזרו לנו הגלאים אם העסק יידלק? - הוא נמצא בתוך בניין גדול שיש בו מספר מבני תעשייה – אמרנו אם העסק יידלק והגלאים יעבדו זה נורא נחמד, אבל עדיין את האפקט של הכיבוי של המערכת האוטומטית אין לנו. נכנסנו אתו להליך משפטי שמתנהל, כמדומני, גם בימים אלה.

מטרת התקנות היא להבהיר שאפשר לדרוש את שתי הדרישות האלה, לא רק לחילופין, אלא גם ביחד.

אני לא חושבת שאתם פותרים את הבעיה. בניסוח שהגשתם לוועדה אתם לא פותרים את הבעיה, מכיוון שאם אתה קורא את הרישא לתקנה 3, אתה בעצם אומר: "רשות הגבאות רשאית, לפי שיקול דעתה וחייבת לפי הוראות המפקח להורות בכתב לבעל או למחזיק…" וכולי וכולי, "…להורות בכתב על נקיטת סידורי כבאות נוספים בבניין מסחרי, כמשמעותו בחלק ג' של התוספת, כמפורט להלן".

מה שאתם עשיתם, בתקנות המוצעות לוועדה, אתם פיצלתם את תקנה אחת.

שם נאמר או ואז אפשר היה להבין שזה או זה או זה.

כן, אבל אתם לא יכולים להגיד: הכל או חלקן. אז אתם צריכים לתקן גם את הרישא של תקנה 3.

זה אחד מאלה שנקבעו. זה לא מחייב את כולם.

זה נתון עדיין לפרשנות. זאת אומרת: אם אתם רוצים לכתוב באמת שהוא יכול לדרוש מהם 1 עד 4, אתם צריכים לכתוב את זה ברישא להבהרה. כיום אתה נשאר בספק משפטי.

אני לא משוכנע שלאורך השנים לא יתעורר הספק הזה.

בזה שאתם ביצעתם את תקנה 1, אני לא רואה את הפתרון, כי התוספת שלכם בתקנה (1א) – "שאישר המפקח". אגב, "שאישר המפקח" – מה הוא אישר? את כל התקנת המערכת האוטומטית וכולי וכולי, או רק את תחליפי הלון? גם זה לא כל כך היה ברור לי.

אני מסתכלת בסוף תקנה (1א).

בסעיף 2 שלכם.

אה. ב (1א) רבתי?

כן.

"… או תחליפי הלון שאישר המפקח". זה תחליפי הלון, למעשה.

רק תחליפי הלון שאישר המפקח, כן? השאלה שלי היא האם המפקח צריך לאשר גם התקנת מערכת אוטומטית לכיבוי אש באמצעות מים. את הספרינקלר, גם קצף אבקה וכולי, או שהוא צריך לאשר רק את תחליפי ההלון?

תחליפי הלון. רק את תחליפי ההלון.

מה זה תחליפי הלון?

הלון זה חומר שפוגע בסביבה. פוגע באוזון והיום יש עם זה בעיה, עם המודעות לאיכות הסביבה וכן הלאה. לכן, יש היום תחליפים לגז כיבוי – הלון זה גז כיבוי – יש אתו בעיה של איכות סביבה וחייבים להחליף אותו בחומרים אחרים.

בתקנה המקורית היה כתוב הלון. היום מאחר ואנחנו משתמשים בתחליפים, אנחנו כותבים את זה שיהיה ברור שצריך להשתמש בתחליפים ולא בהלון עצמו.

כעיקרון, גם זו מערכת אוטומטית שבאה בעצם לתת תחליף למערכת ספרינקלרים במצבים מסוימים.

והיות ויש פגיעה באיכות הסביבה, לכן צריך את אישור המפקח?

בדיוק.

רק על זה.

רק על זה.

התייעצנו במשרד המשפטים לגבי הניסוח הזה. הם קראו את הסעיף.

כן, אבל היועצת המשפטית שלנו היא יותר מיומנת מהם.

אתה אומר לוועדה מה אתה רוצה לתקן, אז אנחנו ממליצים, לדעתי, להוסיף בסיפא של הרישא: "רשאית רשות הכבאות להורות בכתב על נקיטת סידורי כבאות נוספים בבניין מסחרי, כמשמעותו בחלק ג' - - - כולן או חלקן כמפורט להלן". כשאתה אומר "כולן או חלקן כמפורט להלן", זה ברור שאתה יכול להורות לו מה שהיום (1), או (1א) רבתי, 2, 3 ו 4. חלק או הכל. אני חושבת שבמשיכת מכחול אחת אתה פשוט פותר את הבעיה.

אין לי בעיה להוסיף.

אם אתה מוסיף כולן או חלקן, אתה פותר את הבעיה.

אז מוסיפים את זה.

כן.

עכשיו, אני רוצה להפנות את תשומת לבך לעובדה שסעיף 48 לחוק יסוד הממשלה כבר לא קיים, אלא זה צריך להיות סעיף 21א רבתי לחוק יסוד: הכנסת וזה על פי עדכון שפורסם ביום 18 למרץ 2001. זה היה תיקון עקיף לחוק יסוד: הממשלה.

מה זה?

אולי אתה רוצה להסביר מדוע בכלל התקנות האלה באות לאישור הוועדה?

בחוק שירותי הכבאות יש סעיף שאומר שכל מי שלא ממלא אחרי הוראות הכבאות, צפוי לענישה. זאת עבירת עונשין. לפי חוק העונשין, כל תקנה שיש לה עונשין חייבת לעבור אישור ועדת כנסת. במקרה של משרד הפנים התקנות הולכות לוועדת הפנים של הכנסת.

זה בדרך כלל הולך לפי הנושא.

בחוק יסוד הממשלה שפורסם ב 18 במרץ, בוטל חוק יסוד: הממשלה.

אה, הבחירה הישירה.

אז סעיף פיקוח הכנסת על ענישה, עבר לחוק יסוד: הכנסת. אני רק מפנה את תשומת לבכם, שבמקום חוק יסוד: הממשלה, שכתוב כאן, צריך להיות: סעיף 21א רבתי לחוק יסוד: הכנסת.

כשהתקנות האלה תוקנו, עדיין היה החוק הקודם. מאז היה ביטול הבחירה הישירה.

רשמנו לפנינו את התיקון.

חשוב. את זה צריך לתקן.

בסדר. עכשיו, בסעיף 2 (1) כתוב תקנת מערכת. צריך להיות: התקנת מערכת.

זה ברור.

תראה, אני לא רוצה להעיר לכם, מכיוון שבכל אופן אתם משרד טוב ויש לכם גם שר טוב ומנכ"ל טוב - - -

גם סגן שר טוב, אני מבקשת להדגיש.

כן. סליחה, גם סגן שר טוב, זה העיקר.

אתם צריכים לפני שמגיעים לוועדה לבדוק, יום יומיים קודם, לעבור על הדברים שנכתבו קודם. ההערה של היועצת המשפטית היא הערה חשובה מאד. תאר לעצמך שהיא לא היתה מעירה את זה ואתם לא הייתם אומרים כלום? היינו יוצאים כולנו מגוחכים. היינו מסתמכים על חוק יסוד: הממשלה.

לפני שאנחנו מפרסמים את זה ברשומות אנחנו בודקים מחדש.

לא, לא. אני לא מסכים. אני לא מסכים שזה יעבור בוועדה בלי שאתם תעשו שיעורי בית קודם. הבקשה להתקנת התקנות היתה ב ד' אדר, ב 27 בפברואר. אתם קיבלתם זימון בשבוע שעבר. אני הייתי מבקש – אני מבקש – להבא, תעברו עוד פעם על זה ותעירו למנהלת הוועדה או ליועצת המשפטית שיש שינויים שחייבים לעשות אותם בגלל פרק הזמן שעבר. בסדר?

אפשר לאשר את התקנות. נכון?

לדעתי כן.

התקנות מאושרות - נעבור לסעיף הבא - אבל כפוף, כמובן לכל ההערות.

אנחנו נוציא מכתב עם כל ההערות.

בסדר. עוד היו אומרים שוועדת הפנים בראשותי תומכת בבחירה הישירה.

כן, ציוד כיבוי במפעלי תעשייה ומלאכה, בבקשה.

המטרה היא בעצם לארגן מחדש את תקנות ציוד במפעלי תעשייה או מלאכה. בעבר היתה חלוקה לשלוש קטגוריות לפי רמת סיכון של התלקחות החומר. אנחנו כרגע רוצים לעשות חלוקה אחרת. להעלות את רמת הדרישות שאנחנו דורשים מחומרים, לקחת קטגוריה אחת של חומרים שאין בהם סכנת התלקחות ובקטגוריה השניה: כל חומר שיש בו סכנת התלקחות ולא משנה הטמפרטורה שלו, להחיל עליו את הדרישות ברמה הגבוהה.

אנחנו מדברים היום על מפעלי תעשייה עם סיכונים מאד גבוהים. עם מדללים, עם חומרים כימיים, אנחנו רוצים להחיל את רמת הדרישות הגבוהה עליהם. התקנות האלה לא טופלו בעשור האחרון. הן נוצרו בנקודת זמן שונה. אנחנו היום חושבים שהסיכונים גדלו ואנחנו חושבים שמן הראוי להחיל דרישות ברמה גבוהה על מפעלי תעשייה שיש בהם סיכון.

לפני שאתה ממשיך. יש פה נציג של משרד המסחר והתעשייה? לפני שהוא ממשיך, מה העמדה של המשרד שלכם?

אני הממונה על התקינה במשרד. לגבי החלק הראשון קודם כל, יש לי הערה אחת.

מה זה בנושא הקודם? בנושא הקודם אתם לא צד.

רק במילה אחת. קיימת סדרה של תקנים רשמיים בנושא. למשל, מטפים, למיניהם. יש מטפי הלון מיטלטלים, מטפי פחמן דו-חמצני מיטלטלים וכן הלאה.

מאיפה אתה קורא?

אני קורא מחוברת שלנו: רשימת תקנים רשמיים. אני אשאיר לכם את החוברת.

בסדר.

כמובן שיש עכשיו תקנים למערכות כיבוי אש אוטומטיות – מה שנקרא ספרינקלרים – ואנחנו נמצאים בקשר ומתואמים עם נציב כבאות ראשי. אתה משם, נכון?

אני סגן מפקח כבאות ראשי.

אתם תומכים בתקנות שהם הביאו, משרד הפנים?

אנחנו תומכים ואנחנו רק מבקשים: אנחנו תמיד על המשמרת - - -

אתם לוקחים בחשבון את הקושי שיכול להיגרם לבעלי המבנים הללו? הרי אנחנו מצד אחד רוצים את הבטיחות, אבל מצד שני יכולות להיגרם להם הוצאות כספיות גדולות לסוחרים קטנים.

אני אגיד במספר מילים: אנחנו נשארים ואפילו נתבעים בכל מקרה של אישור של מערכות לכיבוי אש למיניהן. זאת אומרת: הבטחת בטיחות, של מקומות ציבוריים במיוחד. אחרי כל מקרה יש גם תביעות בכיוון משרד התמ"ס. הנגיעה הישירה שלנו פה היא בנושא אישור המערכות האלה וביקורת על המערכות האלה. זאת אומרת: אישור מעבדות. זה תפקיד ישיר שלי מכוח חוק התקנים, סעיף 12א – אישור מעבדות. אז אנחנו בתיאום עם נציב כבאות ראשי ואנחנו אפילו הכנו אמות מידה להכרה של מעבדות של גופים שיאשרו את המערכות האלה על ידי נציב כבאות ראשי. שהוא יכיר בגופים, לאחר האישור של הממונה על התקינה. הממונה על התקינה מסתמך גם על הסמכת גופים, הסמכה על ידי גוף שלישי ואישור בהתאם לאמות המידה.

משרד הפנים פנה אליך לפני שהוא התקין את התקנות? הוא היה אתך בקשר?

לא. לדעתי לא. לא ידוע לי על כך.

אף על פי כן אתה אומר שזה בסדר.

בכל אופן, אני רואה חלק מתפקידי כאן, כבוד היושב ראש, לעמוד על כך שכל החקיקה הטכנית מסוג זה, כמו סעיף 2(1) ו (1א), לא תבוא בניגוד לחוק אחר, חוק התקנים, לתקן רשמי שהוא תקן מחייב ביבוא, בייצור, בשיווק ובעשיית עבודה כלשהי. כל עוד אנחנו מתואמים בנושא הזה עם נציבות כבאות ראשית, אני די שקט בנושא הזה. אני רואה את התפקיד שלי פה במעקב.

אני יכול לענות?

דקה. אני רוצה שתענה, אבל לפני זה: משרד החקלאות נמצא פה?

כן.

אתה פה צד בעניין. היה צריך התייעצות עם שר החקלאות.

בסדר. אין לי שום התנגדות.

זה בסדר? שני הסעיפים מקובלים עליכם?

כן.

אני רוצה להעיר משהו לגבי התקן הישראלי שמר דייטש דיבר עליו.

כן, בבקשה.

בתקנות יש הגדרה של ציוד כיבוי. נאמר: "ציוד, חומרים ומתקנים המשמשים לכיבוי לפי… ולפי תקן ישראלי שאושר על ידי מכון התקנים. ובאין תקן ישראלי שאושר על ידי מכון התקנים, לפי אישור המפקח" . אז הולכים לפי תקן ישראלי ורק אם אין, לפי אישור המפקח. לכן, הנושא הוסדר בתקנה.

בסדר גמור.

בבקשה.

התאחדות התעשיינים קיבלה את החומר בסוף השבוע הזה. אני רוצה להעיר משהו על ההליך. אם אני מסתכל על פקודת הבטיחות, שזה באחריות משרד העבודה. בדרך כלל השיטה בהליך, כאשר משרד העבודה והרווחה מתקין תקנות בנושא של בטיחות ומעביר את זה לגורמים הנוגעים בדבר – במקרה הספציפי לשכת המסחר או ארגונים תעשייתיים - זה שבהתאחדות התעשיינים ובמוסד לבטיחות וגהות מתקיים פורום של אנשי מקצוע שדנים ובוחנים את המשמעויות של העסק הזה ומגיבים עליו אחרי שקובעים פרק זמן מוגדר.

במקרה של התקנות האלה ההליך הזה לא נעשה ואני חושב שהוא יוצא חסר. נסינו אתמול לנסות לשבת ולראות מה המשמעות של העסק הזה. בחלק מהתקנות האנשים לא הצליחו להבין במה מדובר ואני חושב שההליך צריך להיעשות אחרת. אז מקבלים תגובות ואז הממשלה והכנסת קובעות מה שהן קובעות כשהן שומעות את התגובות של אנשי המקצוע בעניין הזה.

לשתי התקנות, גם בקטע של המחסנים וגם בקטע של מפעלי תעשייה יש משמעות כלכלית ולפי דעתי, מבלי לרדת לעומק הנושא – כי אני לא מתמצא בעומק הנושא וגם לא הצלחנו ללמוד אותו, אני אומר את זה בצורה הכי גלויה – אם יש לזה משמעויות כלכליות לא ניתן לשנות תקנות מבלי לתת לגופים, לבעלי העסקים, אם קטנים או גדולים, להתארגן לזה.

זה מה ששאלנו.

פרקי הזמן – מעבר לצד המהותי – פרקי הזמן המוגדרים פה הם מאד קצרים. אני לא יכול להגיד לכם כרגע ולכמת את המשמעויות הכלכליות, אבל אני חושב שגם אם התקנות באות למנוע אש - זה חשוב, אנחנו בעד נושא של כיבוי אש - ההליך צריך להיות אחר.

הובנת. אני אתייחס לעניין.

לגבי התקנות של מפעלי תעשייה, אתה היית באמצע.

כן. אנחנו מחלקים את זה לשתי קטגוריות במקום לשלוש. אנחנו אומרים בעצם שכל מקום שיש בו חומר עם טמפרטורות מתלקחות מעל 100 מעלות, אנחנו מחייבים אותו ברמה הגבוהה של התקנת ציוד בגלל הסיכונים שקיימים היום וכל מה שמתחת ל 100 מעלות, אנחנו מחייבים אותו ברמה נמוכה. עשינו חלוקה יותר פשוטה ויותר ברורה. אנחנו חושבים שרמת הסיכונים לא מצדיקה את החלוקה שהיתה בעבר, שהיתה חלוקה שלא התקבלה על דעת גורמי המשרד.

הבנתי. אוקי.

תראו, רבותיי, אני רוצה לסכם כך: אני מאשר את התקנות הללו, את שני הסעיפים ואני מודיע גם למשרד הפנים וגם להתאחדות התעשיינים: אני מבקש שתעברו עוד הפעם על החומר. אם יש לכם הערות בתוך שבוע ואני אבחן את ההערות וההערות אכן יהיו סבירות וענייניות, אנחנו נעשה רוויזיה להחלטה של היום. במידה ובתוך שבוע לא תתקבלנה הערות, או שתתקבלנה הערות שלא תהיינה סבירות, אז התקנות מאושרות. כך אני מסכם את הדיון.

אני רק רוצה לדעת למה בבניין מסחרי התקנות הן שלושים יום מיום פרסומן ובתעשייה ומלאכה זה שישים יום? מה הסיבה להבדל?

מורכבות התקנות בבניין מסחרי היא מאד פשוטה ובעצם החלת החובה היא מאד פשוטה. במפעלי התעשייה ציוד הכיבוי הרבה יותר מסובך.

הבנתי. ההחלטה היא לאשר את זה. במידה ובתוך שבוע תתקבלנה הערות, או של שר הפנים או של התאחדות התעשיינים והן תהיינה הערות סבירות, אז תהיה רוויזיה להחלטה. במידה ולא תתקבלנה כל הערות משני הגופים אז התקנות מאושרות.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

11:05.