פרוטוקולים/ועדת הפנים/3095




23
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
8.5.2001

פרוטוקולים/ועדת הפנים/3095
ירושלים, כ"ד באייר, תשס"א
17 במאי, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי



פרוטוקול מס' 243

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום שלישי, ט"ו בכסלו התשס"א (8 במאי 2001), שעה 10:00

חברי הוועדה: משה גפני - היו"ר
יגאל ביבי
יהודית נאות
מרינה סולודקין
משה רז

יוסף פריצקי

המשרד לאיכות הסביבה:
דליה בארי - מנהלת מחוז תל-אביב
ברוך ובר - אגף מים ונחלים
יוסי ענבר - סמנכ"ל תשתיות

שלום גולדברגר - מ' המחלקה לבריאות הסביבה, משרד הבריאות
יחזקאל לביא - משרד הפנים
משה בלסנהיים - מנהל הרשות לאיכות הסביבה, עיריית ת"א
חיים ברזל - מנכ"ל עיריית גבעתיים
אלכס למדון - מנהל מח' תשתיות, עיריית גבעתיים
חיליק רוזנבלום - מנהלת מח' איכות הסביבה, עיריית רמת-גן
דניאל סלומון - מנהל היח' לאיכות הסביבה, איגוד ערים דן
שרה אלחנני - השירות ההידרולוגי
שמואל קסלר - מנהל השירות ההידרולוגי
שמעון צוק - הידרולוג, "אדם טבע ודין"
רקפת כץ - החברה להגנת הטבע
מור שמגר - פורום משק וכלכלה למען איכות סביבה
יפעת שחק - מ.מ.מ.
ירון פישמן - מ.מ.מ.

יפה שפירא

חנה כהן

דיון מהיר בעניין הממצאים החמורים העולים מדוח על זיהום מי התהום באזור
תל-אביב והסביבה.


דיון מהיר בעניין הממצאים החמורים
העולים מדוח על זיהום מי התהום באזור תל-אביב והסביבה

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. היום נדון בבקשה של חבר הכנסת פריצקי לדיון מהיר במסגרת הסעיף בתקנון שהתקבל לפני כמה חודשים, שאם חבר הכנסת מוצא לנכון לקיים דיון מהיר בוועדה בנושא שלדבריו הוא דחוף, ואם יושב ראש הכנסת מאשר את זה, מקיימים תוך שבוע דיון בוועדה. חבר הכנסת פריצקי הגיש בקשה לדיון מהיר בנושא של זיהום נחל הירקון, שהוא נושא חשוב לפי דעתי.

נכנסתי לתפקידי כיושב ראש הוועדה ביום רביעי האחרון ומצאתי לנכון לקיים את הדיון הדחוף הזה, גם מעצם העובדה שהתקנון אומר לעשות כן, גם מעצם העובדה שאני חושב שהנושא הזה באמת נושא חשוב וצריך לדון בו וכן בגלל שאני מכבד מאוד את חבר הכנסת פריצקי. שלוש הסיבות הביאו אותי לדון בעניין הזה כבר עכשיו.

לפני כ-20 דקות קיבלתי מכתב מיושב ראש ועדת הכנסת לגבי פניית חבר הכנסת פריצקי בנושא הזיהום בנחל הירקון והוא מבקש ממני לדון בנושא כמה שיותר מהר. אמרתי לו שאני נענה לבקשתו ותוך 20 דקות נקיים את הישיבה.

אדוני היושב ראש, אני מאחל לך הצלחה בתפקידך. אני מבקש להודות לך מקרב לב על היענותך המהירה לבקשה. לפני שישה חודשים כשהתפרסם בעיתון "העיר" בתל-אביב כתבה תחת הנושא "מישהו מתנדב להכניס את היד למים" של אלעד וינגרד, שתיאר את המצב הקטסטרופלי שקורה בנחל הירקון, ביקשתי דיון דחוף. מכל מיני סיבות הדיון לא התקיים. אני רוצה להודות שוב לחבר הכנסת גפני שברגע שהוא נכנס לתפקידו כיושב ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה קבע מייד בשיחה קצרה איתי את הנושא הזה לדיון.

יש שני דברים חמורים מאוד באזור הזה – ויש לי נגיעה לכך, כי אני גר שם. יש נושא קשה מאוד של זיהום נחל הירקון. זה נחל שפעם שטו בו. זה נחל שפעם שחו בו. זה נחל שהיום הוא ביב שופכין תעשייתי גדול, בחלקו מצחין, מתקרב לרמת הסיכון של הקישון. אנשים אומרים שלא רק שלא היו נכנסים, אלא אפילו לא היו נוגעים במים. הסכנה הולכת וגוברת, משום שזועקים הרבה ועושים מעט. אני מקווה שנשמע עוד מעט מה עושים.

התפיסה האקולוגית של גוש דן הגיעה למצב שאולי יש כבר זיהום במי השתיה. לכן ביקשתי ממחלקת המחקר של הכנסת להביא גם את הנושא של זיהום מי התהום באזור תל-אביב והסביבה, משום שצבת בצבת עשויה והא בהא תליא. בשעה שמזהמים נחלים, בשעה ששופכים שפכים, בשעה שאין התייחסות אקולוגית, גם בסוף מי התהום שלנו, המים שהם ממילא במסורה, הולכים ונפגעים כל הזמן.

מעצם טיבו הנושא הזה לא נמצא כל יום במהדורת החדשות והוא לא בסדר היום הפוליטי, אבל הוא נושא שנוגע בנפשנו ולדעתי בנפש ילדינו, כי אנחנו שותים, אבל ילדינו כבר יקומו למצב שיהיה בוודאי בלתי הפיך.

לכן אני מבקש לקיים את הדיון הזה ולראות איזה מסקנות אפשר להוציא מכאן ולהמשיך איתן הלאה.

אתה רוצה לומר כמה מילים בנושא המכביה?

הנושא של המכביה הראה רק את האסון הגדול. דרך אגב, לא נעשה הרבה מאז. הוקמה רשות שאני מניח שהיא מלאה באנשים טובים שמנסים לעשות את כל מה שצריך לעשות. אני רוצה לספר בדיחה שאני חושב שהיא בדיחה עצובה – שודד נכנס לבנק בתל-אביב ושולף אקדח מול הקופאית ואומר לה: תני לי את הכסף. היא אומרת לו: אתה משוגע? זה אקדח מים. הוא אומר: כן, אבל אלה מים מהירקון. זה בערך העניין.

אנחנו נמצאים במצב שבו נחל ראשי בתל-אביב, פינת חמד לכולם – לחילוניים, לדתיים – הולכת ונהרסת כל הזמן. מצקצקים בלשון כהרגלם, כותבים דוחות, אבל מה שעושים בכל מדינות העולם הנאור, באירופה ובארצות הברית, שם קונסים, ומנקים ונלחמים, לא נעשה כאן. אולי עושים את זה, אבל בתוצאה לא קורה כאן משהו.

יש פה מישהו מרשות נחל הירקון?

הם הוזמנו ויכול להיות שהם עדיין לא הגיעו.

האמת היא שהוזמנו לדיון על מי התהום של תל-אביב ולא על הירקון. יכול להיות שזו הסיבה שלא הגיע נציג מרשות נחל הירקון.

אנחנו דנים גם על זה.

מנכ"ל רשות נחל הירקון הודיע שהוא לא יכול להשתתף בישיבה והוא ישמח לבוא לישיבה הבאה בנושא.

מר ענבר, אתה מכיר את רשות נחל הירקון, תוכל לתאר מה קורה שם?

אני אנסה.

אני לא רוצה לדבר שלא בנוכחותו. עוד לפני שנכנסתי לתפקידי כיושב ראש ועדת הפנים יש לי השגות על כל הפעולה הזאת של רשות נחל הירקון. דרך אגב, אני לא מתכוון לשחק עם העניין הזה ולכן אני ארצה לשמוע אותו וגם את השר לאיכות הסביבה. הסיפור הזה לא מוצא חן בעיני, הוא דבר בלתי מתקבל על הדעת.

הזימון לדיון לא דיבר על הירקון. אני מצטט: "דיון מהיר בעניין הממצאים החמורים העולים מדוח על זיהום מי תהום באזור תל-אביב והסביבה". אנחנו פירשנו את זה שרוצים לדון על הנושא של הזיהום מתע"ש וכדומה.

אני שמח על הדוחות שנעשו פה על ידי מחלקת המחקר של הכנסת, אבל כגורם המרכזי במשרד לאיכות הסביבה שמטפל בנושא, אליי לא פנו. אני לא יודע על אף אחד במשרד לאיכות הסביבה שפנו אליו בנושא זיהום נחל הירקון ולא בנושא מי התהום באזור תל-אביב והסביבה. תגובתנו בכתב לא נרשמה ואנחנו לא ידענו אפילו על מה הדיון, אלא ניסינו לנחש. עבודת ההכנה הזאת מבורכת, אבל זו הפעם הראשונה שאני נתקל בה.

אתם עוסקים בעניין הזה של זיהום נחל הירקון ומי התהום בכל הארץ ואזור תל-אביב. קיבלתם הזמנה לישיבה בסוף השבוע שעבר והיה לכם מספיק זמן כדי לברר. אתם צריכים להיות מעונינים בדיון מסוג כזה, כי הרי אנחנו משרתים אתכם בעניין הזה. הדוחות שמונחים על השולחן הם דוחות פנימיים של הכנסת. מדובר בעבודות שמחלקת המחקר של הכנסת עושה, כי יושבים כאן חברי כנסת שעוסקים באלף ואחד נושאים והם מעונינים בעבודות האלה, כי אחרת הם לא מתמצאים בזה. אתם לא צריכים את העבודות האלה, כי אתם צריכים להכין את העבודות.

ביקשתי לתת את האימפוט שלי ולא להעביר ביקורת על הנייר, אלא שאני מבקש שבפעם הבאה יפנו גם לגורמים שעוסקים בעניין.

במשרד לאיכות הסביבה עוסקים בשיקום נחלי ישראל. לקחנו על עצמנו ללא שום סמכות, ללא שום תקציב, את נושא שיקום נחלי ישראל. מאז 1993 המשרד לאיכות הסביבה ללא תקציבים וללא כוח אדם מקדם את הנושא לאט לאט, עקב בצד אגודל. גרמנו לכך שיקימו גופים שיטפלו בכך – רשות נחל הקישון ורשות נחל הירקון ועוד 12 מינהלות נחלים התנדבותיות שמטפלות בנחלים מהנעמן בצפון ועד נחל באר-שבע והבשור בדרום. אלה גופים שמטפלים ומנסים להחזיר את הנחלים לציבור, כי אין חילוקי דעות שהנחלים הפכו ברבות השנים למובילי ביוב והתפקיד שלנו למנוע את זה. מינהלות הנחלים אינן סטטוטוריות.

רשות נחל הירקון אחראית רק על 20 מטר. זו נקודת המפתח בדיון פה.

מה מעמדה של רשות נחל הירקון, מה תפקידה, מי מופקד עליה ועל כמה היא אחראית?

אני אסביר ואני אבקש גם ממר חיליק רוזנבלום, שהיה מנהל הרשות הקודם, שישלים את פערי הידע שלי. רשות הנחל הוקמה ב-1988 והשר הממונה הוא השר לאיכות הסביבה. יש לרשות מועצה ומינהלה שבה חברים כל הרשויות המקומיות, רשויות הניקוז וכל הגופים מסביב לנחל. תחום האחריות של רשות הנחל היא 20 מטר. מכאן משתמע שהתפקיד העיקרי של הרשות הוא לטפל במים ויש לה פחות שליטה על גורמי הזיהום מחוץ למים.

זאת אומרת שאם המים מתוקים ואין בהם זיהום ואין כלום, אז הם אחראים לשתות את המים? מה זאת אומרת שהם אחראים על המים?

אני לא מנסה להתחמק מתשובה. הרשות אחראית על טיפול בגוף המים, קרי, אם יש לטפל בעצים, הידרדרות של הדפנות, יתושים, בעיה של ניקוז, הם מטפלים בנושאים האלה. תפקידם גם להתריע אם מגיעים גורמי זיהום לנחל.

המשרד לאיכות הסביבה והרשויות המקומיות אחראים לטפל באותם גורמי זיהום עיקריים, קרי, אם במשך שנים עיריית כפר סבא ועיריית הוד השרון דרך נחל רבא, ועיריית רמת השרון דרך נחל הדרים הזרימו ביוב גולמי לנחל - -

מחצבות נחל רבא שפכו שם.

אפשר גם למנות אחרים. לרשות הנחל אין שום כלי סטטוטורי לטפל. כאן זו בעיה של הרשות המקומית.

לרשות יש תקציב?

לרשות הזאת יש תקציב של כ-2 מיליון שקל.

לשר יש אפשרות להוציא צו סגירה.

כרגע אנחנו דנים בתפקידי הרשות.

לרשות אין סמכות להוציא צו למחצבה או דבר מהסוג הזה, אבל הרשות התמנתה על ידי השר לאיכות הסביבה. בסמכות השר לאיכות הסביבה להוציא צווים.

השר לאיכות הסביבה טיפל במרבית המזהמים העיקריים של הירקון. מכון טיהור רמת השרון לא קם בהתנדבות, אלא בעקבות אכיפה של המשרד לאיכות הסביבה. מכון הטיהור של כפר סבא-הוד השרון לא קם בהתנדבות. לגבי העיר קלקיליה שמזהמת את הירקון – בפעילות ארוכת שנים הביוב של קלקיליה מוכנס היום למאגרי טיהור באזור ניר אליהו. אין היום מפעל סביב הירקון שמזרים שפכים לירקון. המצב אכן לא טוב, אבל אין מפעל שבאופן מודע מזרים את השפכים שלו לירקון. אין אף רשות מקומית, להוציא דליפות של שפכים מהשטחים דרך נחל קנה, שחלק מהשפכים של ההתיישבות היהודית נכנסים היום לצינור מאסף שיועבר למכון הטיהור או בכפר סבא או בניר אליהו. עדיין יש קצת שפכים מהרשות הפלסטינית, אבל זו הכמות הקטנה.

הבעיה שלנו הולכת להיות הפוכה – הבעיה היא שאין מים לירקון. מהירקון נלקחו 250 מיליון מ"ק של מים שזרמו בנהר ואין מים לירקון. היום המלחמה היא על השפכים המטוהרים שצריכים להיות מטוהרים בדרגה גבוהה יותר מהיום – למרות שגם היום הטיהור ברמה טובה, אבל לא טובה מספיק – שיוזרמו לירקון. היום אנחנו נלחמים בצורה אבסורדית על כך שהשפכים המטופלים ימשיכו לזרום בנחל, אחרת לא יהיו מים לנחל. על מנת שיהיה נחל ויקראו לו נחל, צריך גם מים.

מבחינת מקורות זיהום, מרביתם – לא הייתי חותם שזה מאה אחוז – מטופלים ואין זיהום כבד שאנחנו יודעים עליו. יש עדיין זיהומים נקודתיים כמו מאזור המוסכים באזור האצטדיון. יש מערכות ניקוז של הרשויות המקומיות שלא מופרדות לצערי מהביוב ולפעמים כשיש עודפי ביוב יש הגלשה לירקון. זה נושא שצריך לטפל בו – הפרדה של מערכות ניקוז – אבל בשוטף אין הזרמה של ביוב גולמי או ביוב לא מטופל לירקון.

מה מצב המים היום?

הייתי מגדיר את מצב המים כבינוני מינוס. לא הייתי שוחה שם, לא הייתי שותה את המים האלה.

אתה סבור שהולך להיות מצב שבו המים יטוהרו ואפשר יהיה לשחות שם.

אני יושב ראש ועדה שמינתה הממשלה לטפל באיכות הקולחים במדינת ישראל. איכות הקולחים, לאור המחסור במים הולך להיות כזה שיהיה בהגדרה לשימוש בלתי מוגבל. לא הייתי אומר שהייתי מאשר לשחות בקולחים, אבל אם הקולחים המטוהרים יטוהרו לרמה שאנחנו מדברים עליה, לא יהיה חשש לקיים נופש ושייט בירקון. היינו רוצים, אבל אני לא רואה שבמצב המים הנוכחי יוזרמו לירקון מים שפירים. המלחמה שלנו היא להחזיר מים שפירים לירקון.

מר רוזנבלום, היית בעבר מנהל רשות נחל הירקון. על איזה 20 מטר מדברים כל הזמן?

בזמן הקמת רשות הנחל רצינו שהרשות תשלוט בכל נושא אגן הניקוז וכל גורם שמזהם באגן הניקוז, הזיהום יודע רק לרדת, ולכן לא משנה מה צריך להיות המרחק שלו מהנחל. לכן רצינו שרשות הנחל שתוקם תשלוט בכל אגן הניקוז.

ראשי הערים לאורך הנחל התנגדו, ואז הוחלט שהרשות שתוקם תשלוט מבחינה ניהולית שוטפת לטיפול בגדות ודברים דומים לכך – 20 מטר מהגדה, מכל צד. בל נשכח שהגדה הזאת היא גם גדה משתנה, היא לא כל הזמן אותו הדבר, כי בהצפות יש שינוי לגדה ולפיכך 20 המטרים האלה זזים.

אני חושב שזו לא הבעיה. נראה לי שיוסי ענבר טעה שלא במתכוון בנושא של סמכות רשות נחל הירקון. אני חושב שחשוב שהוועדה תזמין לישיבה הבאה בנושא את מנכ"ל הרשות, כי הוא יודע את האינפורמציה הטובה, המהימנה והעדכנית ביותר. יש לרשות נחל הירקון סמכות לאכוף על כל מזהם, ולא משנה המרחק שלו מהנחל.

באיזה אמצעים לאכוף? להוציא צווי סגירה?

להוציא צווים מתאימים דרך בתי המשפט. המרחק של הגורם המזהם מהנחל לא משנה בכלל. כשאומרים 20 מטרים הכוונה היא שראש עיר לא יעשה עבודה לא מתואמת וכו'.

לגבי נושא זיהום המים אין לרשות נחל הירקון או למשרד לאיכות הסביבה שום בעיה לאכוף את כל האמצעים העומדים לרשותה ועל פי החוק ואם צריך לסגור, לסגור.

אני רוצה להבהיר את הנושא של המזהמים העיקריים. יש שני מזהמים עיקריים לירקון ושני המזהמים האלה הם מזהמי המדינה: אגן הקולחים של רמת השרון שנמצא בצומת מורשה. כל אדם שעובר שם, למרות שהמקום עבר טיפול ושידרוג לעומת מה שהיה לפני ארבע-חמש שנים, מריח את המכון וסביבתו. המכון הזה עדיין מזרים מים לא באיכות המצופה למי נחל. זה הרע במיעוטו.

המכון שנמצא יותר מזרחה, מכון השפכים של כפר סבא – הוד השרון, הוא הבעיה העיקרית של הנחל. המכון נמצא בהוד שרון סמוך לבתי התושבים. זה מכון משותף לשני היישובים. איכות המים הקולחים שנפלטים מהמכון הזה לא עונים לקריטריונים שרשות הנחל מעונינת לקבל.

אם המים האלה יגיעו באיכות מתאימה לדרישות של רשות הנחל, הרי שבאופן כללי לא יהיה זיהום של נחל הירקון ונוכל ליהנות מכמות המים שמוזרמת גם על ידי רמת השרון וגם על ידי כפר סבא.

יש עוד גורמים מזהמים מלבד השניים האלה שמנית?

אין מזהמים אחרים ברמה משמעותית. יכול להיות שפה ושם תהיה תקלה בעיר. אם אנחנו מטפלים בשני המזהמים העיקריים ורשות הנחל קבעה בתוכנית האב מה הקריטריונים של איכות המים, אם נביא אותם – דבר שלדעתי קל ביותר לאכוף את זה על ראשי הרשויות האלה, כי אנחנו לא מדברים על ראשי רשויות שהן עניות, לא רמת השרון - -

מה אתם רוצים מרמת השרון? השפכים שלה הם באיכות יוצאת מן הכלל.

אני לא חושב כך. לפי דוח של הרשות הם לא הגיעו לרמה הנדרשת.

כמי שהקים את המשרד לאיכות הסביבה, אני מצטער לפעמים שדברים שהשארתי לפני תשע-עשר שנים כשעזבתי, עוד נשארו בעייתיים. אני זוכר שטיפלתי ברמת השרון ועשינו סיורים ברשות. לראות אחרי עשר שנים שמה שהחלטנו, הנחינו ועשינו לא בוצע, זה מחדל קשה מאוד, מה גם שאין לי ספק שחל שיפור גדול במה שקשור למפעלים. נתנו אז דגש רב לנושא נחל חדרה והירקון.

רבותיי, כל שר לאיכות הסביבה שהוא חצי נורמלי יכול לעשות משהו רוצה במדינת ישראל. יש לו כוח אדיר, הבעיה היא אם יש לו את השכל ואת הרצון להפעיל את הכוח שלו ואת האפשרות שלו. אחת הבעיות של המשרד לאיכות הסביבה היא שכל שנה-שנתיים מתחלף שר. חושבים שזה משרד לא חשוב, אבל אני חושב שזה אחד המשרדים החשובים ביותר במדינה. בגלל התחלופה של השרים אין את הנחישות לפעול.

אם היינו מזמינים לכאן את השר לאיכות הסביבה עם ראשי הרשויות שמופקדים על אותם מי קולחים והיינו אומרים לו שאלה המזהמים העיקריים ושאנשי המקצוע אומרים שניתן לפתור בקלות את הבעיה ושיתן פרק זמן שנחליט עליו לראשי הרשויות ואם לא שיוציא צו סגירה, אתה סבור שזה ניתן?

אין שום בעיה. מה שמדהים אותי הוא שביום שאין מים, הביוב המטוהר הוא אחד הדברים המבוקשים ביותר שיש. יש כבר מתקני טיהור, רק צריך להעלות את אחוז הטיהור. צריך להשקיע עוד קצת כסף ואז מרוויחים הרבה כסף מכך שיש מים טובים יותר – החקלאים נהנים וכולם נהנים. לא צריכה להיות שום בעיה עם הנושא הזה, כי זה עסק כלכלי, זה משתלם, זה כדאי. יש כאן כנראה שלומיאליות ואין יד אחת מכוונת. לדעתי השר לאיכות הסביבה צריך להיות השר המוביל לסכם דברים ולהביא את כל הגורמים לפתור את הבעיה הזאת. זו בכלל לא בעיה, אבל צריך שר שיעבוד, שר שהראש שלו יהיה באותו נושא.

אני יודע שכל דבר שרציתי, למרות שזה היה משרד חדש ואני שר חדש, יכולתי לעשות. רצו לעשות את מחלף הכפר הירוק, מחלף מפלצתי. היום נוסעים למטה בזכות הצו שאני הוצאתי נגד מע"צ. בהחלטה הזאת גרמתי שלא הקימו מחלף מפלצתי. לגבי בתי הזיקוק הוצאתי צווים והם עברו לדלק דל גופרית. בעצם כל מה שרציתי, אני הצעיר והלא מנוסה, עשיתי. לשר יש כוח אדיר והוא יכול לעשות הכל, רק שיידע לעשות וירצה לעשות.

אני בהחלט מברך על מה שנעשה. אני זוכר שכשקיבלנו את הירקון הוא היה במצב זוועתי, תעלת ביוב אחת גדולה. הרשות עשתה עבודה יפה ואם רק אלה המזהמים, תאמינו שאפשר לתקן את המצב בקלות.

נראה לי שבישיבה הזאת אני הכי מעודכן. אני מנהל הרשות לאיכות הסביבה בעיריית תל-אביב ואני גם חבר בהנהלת רשות הנחל מטעם עיריית תל-אביב. אני לא יודע אם יש לי את כל האינפורמציה של מנכ"ל הרשות, אבל אני יודע את מרבית הדברים.

רשות נחל הירקון הכינה וגמרה תוכנית אב מלאה לרשות, אפילו בשטחים שמעבר לתחום האחריות שלה. התוכנית הזאת נמצאת בשלבי אישור סטטוטוריים אחרונים. כל ראשי הרשויות באזור, כל ועדות התכנון המקומיות והמחוזיות מודעים לתוכנית וחלקם אפילו אישרו אותה.

במקביל לכך הכינה רשות נחל הירקון תוכנית מלאה לאספקת מים לנחל. אי אפשר לשקם את נחל הירקון בלי מים. לרשות נחל הירקון אין מים משלה. מים זה משאב שצריך להשיג אותו – או לקנות אותו או לקבל אותו. אם לקנות אותו, צריך כסף, ואם לקבל אותו – צריך צו של המדינה.

בזמנו הצעתי לעשות מספר מאגרים בדרך שיאגרו את מי השיטפונות ויזרימו לנחל.

יש כרגע תוכנית מקצועית מלאה איך לשקם את הנחל מחר בבוקר. יש שתי בעיות: 1. יש תוכנית אב למי הירקון, אבל בשטח הפקרות מוחלטת וראשי הרשויות עושים מה שהם רוצים. יש בניה בלתי חוקית, גזילת שטחים וכו'.

אתה יכול להביא לנו דוגמאות?

אני לא רוצה לתת דוגמאות, מנכ"ל הרשות יוכל לתת לכם את העובדות. בשטח יש הפקרות מוחלטת של הרבה רשויות שקובעות עובדות בשטח.

אתה מייצג את עיריית תל-אביב.

במקרה הזה אני יכול לייצג את רשות הנחל.

מה עיריית תל-אביב עושה בעניין הזה?

עיריית תל-אביב לא יכולה לעשות כלום. ראשי הערים והמדינה צריכים לעשות.

כאשר בונים מבנה בלתי חוקי על גדות נחל הירקון, התפקיד של עיריית תל-אביב הוא להוציא צו הריסה.

בעיריית תל-אביב לא בונים דברים לא חוקיים. אני מדבר על ערים אחרות.

אני יכולה להגיד לכם בדיוק איזה ערים לא פועלות כהלכה. עיריית פתח-תקוה למשל - -

נאמר שם אחד שאני מקבל אותו. אני לא מתכוון לא לתל-אביב ולא רמת גן.

גם לא בני ברק.

אנחנו מדברים על השטחים הפתוחים שיש להם השפעה ישירה על מאזן המים, על הניקוז, על השפכים ועל הכל. הכל בלתי חוקי ויש התעלמות מוחלטת. כל זה לא הבעיה המרכזית.

הבעיה המרכזית היא שרשות הנחל גמרה להכין תוכנית מלאה לשיקום הנחל, יש הקצבת מים, אבל אי אפשר לקבל את המים האלה. המים מבוססים על הקצאת מים מנציבות המים בצורה כזאת או אחרת, מה שאפשר ממקורות ראש העין, ולקבל את כל המים המטוהרים ממכוני הטיהור. התוכנית הזאת תביא בסופו של דבר לנחל שעומד בסטנדרטים הנדרשים ואז הנחל יהיה נקי. התוכנית גמורה.

ראשי הערים, ראשי המועצות או מנהלי מכוני הביוב שבדרך ושאמורים לתת את המים, לא רוצים לתת את המים. כל אחד עושה משהו רוצה. לכן, אני מצטרף למה שאמר חבר הכנסת ביבי, שמדינת ישראל צריכה להפעיל את כל השרירים ולאכוף או לצוות על אותם ראשי הערים לתת את המים לנחל הירקון. בלי אותם מים, אין ירקון. לא רק שאין ירקון, אלא שלדעתי הקיץ הזה הוא יהיה אבנים, יבש.

למה ראשי הערים לא רוצים לתת מים?

צריך לשאול את ראש מועצת רמת השרון למשל למה הוא לא רוצה לתת את המים לנחל הירקון. 20 שנה הוא זיהם את הנחל, ועכשיו כשהוא גמר לנקות הוא טוען שהמים שלו. אני לא רוצה לרמוז עוד רמזים. המדינה צריכה לקחת עליה את האחריות ולעשות סדר אצל ראשי הערים ומכוני הביוב והמים האלה יכולים כבר מחר בבוקר להגיע לירקון. הניזוקים העיקריים מהנושא זה עיריית תל-אביב. אנחנו במורד ולכן אנחנו מקבלים עלינו את הכל.



יש עוד מזהם אחד והוא נחל איילון. נחל איילון גם הוא מקור זיהום לא קטן לנחל הירקון. נחל איילון מנקז שטח אדיר של מדינת ישראל – ירושלים, רמלה, לוד, תעשיה אווירית וכל מי שבדרך. הכל עובר בסוף לירקון.

יש גם כפילויות בסמכויות. יש רשויות ניקוז של נחל ויש רשות נחל הירקון. מי שאחראי למשל על מרחב פרוזדור הוא בכלל רשות ניקוז ירקון. זה אומנם שם דומה, אבל זו רשות אחרת שלמעשה צריכה לטפל במניעת המזהמים שמגיעים לנחל. יש רשות ניקוז ממלכתית שאחראית על מה שנקרא מ-20 מטר ואילך. גם בזה צריך לעשות איזשהו סדר.

לכל עירייה יש רשות ניקוז.

שמתי פה את שתי הבעיות המרכזיות. הכי חמור הוא שהתוכנית גמורה ומוכנה. מנהל רשות נחל הירקון יכול מחר להציג בפניכם את התוכנית. זו תוכנית מפורטת כמעט עד לרמת השיבר. הבעיה היא שיש מי שיש לו את המים בכיס והוא לא רוצה לתת אותם, אלא בתנאים שהוא מחליט.

אני רוצה להעיר הערה לסדר היום על כך שבנושא שאנחנו עומדים להציג עכשיו, אפילו לא הוזמנו לוועדה, אלא נדחפנו.

אני מקבל את ההערה, אבל למיטב ידיעתי הוזמנתם, הרי לא היה כתוב בעיתון שיש ישיבה. אנחנו מקבלים בברכה שבאתם, או ביוזמתכם או בהזמנת הוועדה. בכל מקרה אתם תוזמנו גם הלאה, מכיוון שאני הולך לעלות מדרגה בעניין.

(הוצגו שקפים)

אני מבקשת לעבור לנושא השני – זיהום מי תהום תל-אביב והסביבה. מפעל תע"ש שנמצא בדרך השלום פעל במשך 50 שנה ופונה לפני כשלוש שנים. בסקר קרקע שעשתה חברה בריטית, נמצא זיהום קרקע כבד מאוד ומרכיבים אורגנים ומתכות שהשתמשו שם בכמויות גדולות. ההמלצה היתה לסלק קרקע והנושא הזה טופל על ידי המשרד לאיכות הסביבה. המסקנה היתה שאין בעיה משמעותית עם זיהום מי תהום.

למרות זאת, בגלל הממצאים החמורים שהתגלו בזיהום קרקע, פנינו לנציב המים וביקשנו לעשות סקירה יותר מקיפה למה שנמצא בכל זאת במים, כיוון שהאזור נמצא באזור מאוד פעיל מבחינת שאיבה מאקוויפר החוף. כל הנקודות האדומות בשקף הם קידוחים שמספקים מי שתיה לעיריות גבעתיים, רמת-גן, תל-אביב. למעשה כל הבארות כאן הן כולן בארות מי שתיה. אין שום דבר שמגן על הבארות האלה מפני חלחול מפני השטח, זה אקוויפר פתוח.

בשקף הזה אתם רואים מפה של מפלסי מי תהום. למעשה אלה קווים שמסמנים את מפלסי מי התהום ורואים פה שכיוון זרימת מי התהום היא לא מערבה לים, כמו שצפוי, אלא לכיוון צפון מזרח, בגלל הרבה מאוד שאיבה פה, הרבה קידוחים שיצרו שקע הטו את כיוון הזרימה.

מגיעים מים מלוחים?

מים מלוחים עוד לא באים לכאן, אבל מגיע לפה הרבה מאוד זיהום שלא נשטף לים, אלא מוטה לאזור הזה במשך עשרות שנים. כבר משנות החמישים היה פה שקע הידרולוגי כזה.

נציב המים הסכים לממן עבודה שמבוצעת היום בשיתוף פעולה בין השירות ההידרולוגי – שהוא חלק מנציבות המים – לבין מכון וולקני.

מכון וולקני שייך למשרד החקלאות?

כן.

ההידרולוגי בחקלאות, הוולקני בתשתיות, הצווים באיכות הסביבה, ואיילון בפנים.

נציבות המים שייכת למשרד התשתיות. השירות ההידרולוגי זה חלק מנציבות המים. מכון וולקני שייך למשרד החקלאות. יש לנו שיתוף פעולה איתם.

העבודה הזאת נעשית בשיתוף פעולה בין משרד התשתיות למשרד החקלאות.

נכון, ובמימון משרד התשתיות.

הם משתמשים בשירותי מעבדה ואנשי מקצוע של משרד החקלאות. זו יכולה היתה להיות גם מעבדה אחרת לצורך העניין.

זה לא עניין של מעבדה, אלא עניין של שיתוף פעולה עם חוקרים שיש להם יכולת.

החומרים שאנחנו מדברים עליהם ושהשתמשו בהם הרבה מאוד בתע"ש הם ממיסים אורגניים נדיפים. בחומרים האלה משתמשים הרבה בתעשיות, בעיקר בתעשיות נשק. החומרים שהיו מאוד פעילים בשימוש זה טריכלורואתילן וגם טטרהכלורואתילן. אלה חומרים שהריכוזים המותרים שלהם במי שתיה הם מאוד מאוד נמוכים – חמישית חלקי ביליון – 50 ppb. מדובר בריכוזים מאוד קטנים. אלה מרכיבים שהתחילו לבדוק אותם במי שתיה רק לאחרונה והם לא נבדקו קודם, כי היה קושי לבדוק אותם. אלה חומרים שידועים גם כמסרטנים, גם כרעילים, טרטוגנים ועוד כאלה תכונות. החומרים האלה מסוכנים גם אם נושמים אותם וגם אם שותים אותם.

החומרים האלה נכנסים פנימה לתוך האקוויפר, שוקעים שם ומהווים זיהום שקשה מאוד להיפטר ממנו.

בשקף שמוצג עתה אתם רואים חתך גיאולוגי. אלה פני הקרקע וזה חתך עומק שבו רואים את מבנה הסלעים. אלה שכבות שיש להם מוליכות קצת יותר נמוכה והחומרים האלה שסומנו פה באדום יכולים לשקוע ולנוע על גבי החרסיות האלה ולהישמר בקרקע תקופה מאוד ארוכה כחומר אורגני ולשחרר כל הזמן מומסים למים.

חשוב לדעת שכדי להיפטר מזיהום כזה צריך להשקיע הרבה מאוד מאמץ כדי לאתר אותו ולנסות לתפוס אותו או את האזורים שבהם הוא מרוכז. זה דבר לא פשוט.

אנחנו עושים עכשיו קידוח בשטח של תע"ש שפונה. היום פינו כבר את הקרקע משם תחת הנחיה וליווי של המשרד לאיכות הסביבה. אנחנו נכנסנו לפעולה אחרי שהטיפול בקרקע כמעט הושלם. אנחנו נקדח קידוח שלנו – קידוח מגן 1 – שמטרתו לראות מה יש בפני המים. הקידוח הזה הגיע לעומק של 30 מטר, 13 מטר מתחת לפני המים.

בשקף זה, אפס מציין למעשה את מפלס מי התהום, כשהחלק מעליו אנחנו קוראים לו חלק לא רווי, שיש בו מים ויש בו אוויר, כלומר הוא לא רווי במים. מעומק אפס, שזה למעשה עומק של 17 מטר מפני השטח, הכל מלא במים. זה מאגר מי התהום.

בחלק העליון נמצאו ריכוזים של 250,000 ppb, פי 5,000 ממה שמותר לשתות במים, כלומר התקן המכסימלי שאפשר לשתות. זה ריכוז מדהים.

מצאו שם קוקטייל של חומרים, הרבה מאוד חומרים אורגניים בריכוזים של פי עשרות ומאות ממה שמותר לשתות במים. זה נמצא בפני מי התהום בתוך אתר תע"ש שפונה.

דבר נוסף וחשוב, שאני אזכיר אותו רק בקיצור, אבל יש לו חשיבות ועליו גם דובר הרבה, ויש לו גם הקשרים נוספים, זה הנושא של אדים. החומרים האלה נדיפים, הם משחררים גזים לחתך הלא רווי, לתוך האזור שיש בו חללים של מים ואוויר משתחררים גזים ורואים שהריכוזים של הגזים של אותו חומר שהוא נדיף, עם לחץ אדים מאוד גבוה, מגיע פה לריכוזים מאוד גבוהים של 300,000 ppb ואלה למעשה מבטאים פה את ריכוז הגזים.

מה הפתרון לבעיות שאת מעלה עכשיו?

מה גרם לכם לבדוק את זה בכלל, הרי זה לא נולד אתמול?

הממצאים שעלו מסקר הקרקע, שדרך אגב הגיע אלינו לגמרי במקרה, הדליקו אצלנו נורה אדומה. עשו באתר תע"ש סקר קרקע על ידי חברה בריטית. כשראינו את הממצאים האלה והם הגיעו עד פני המים – מה גם שהם לא חקרו כמו שצריך את נושא המים – זה מייד הדליק נורות אדומות והחלטנו לבדוק. זה לא היה פשוט, תע"ש כבר עזבה והיא לא רצתה לממן בדיקה. הם אמרו שהם את שלהם גמרו, הם קיבלו אישור לפנות קרקע וללכת. נציב המים החליט בכל זאת להשקיע פה סכום נכבד מאוד – בשלב הראשון מיליון ורבע שקל – שגייסנו במהירות - -

מתי התחלתם את העבודה?

לפני שנה. עשינו את זה כדי להתחיל לבדוק מה קורה וכשפתחנו את זה ראינו תיבת פנדורה, אף אחד לא העלה על דעתו שיש שם כאלה ריכוזים.

כמה זמן שתו את המים האלה?

אני רוצה להבהיר שמדובר בבאר שנקדחה לצורך איתור, לא שתו את המים בריכוזים האלה, אבל אולי שתו מים בריכוזים אחרים.

בשקף שמוקרן עתה אתם רואים חומר שנשפך כנראה מתע"ש, שהיה אחד המוקדים. יש כאן מומסים שנעים על פני מי התהום. יש גם שכבת אדים, גזים של חומרים אורגניים שונים, שאנחנו מנסים לאתר. זה יכול גם להימצא במרתפים של בתים שמגיעים לעומק וגם קצת בצמחיה.

עשינו בדיקות גם בקידוחים של מי שתיה. משרד הבריאות עשה אף הוא ב-99' סקר ואנחנו המשכנו ועשינו בדיקה של עוד 25 בארות. מצאנו פלומות זיהום של חומרים שונים. כאן בשקף אתם רואים שזה הכיוון שאליו זורמים מי התהום – כלפי צפון מזרח. רואים פה למעשה ריכוזים של החומר הזה, במקרה הזה זה טריכלורואתילן. הכתם האדום בשקף מסמן ריכוז של פי ארבעה מהתקן המרבי למי שתיה. זה קידוח נחלת יצחק שסיפק מים בשעת חירום לתל-אביב. באזור הזה נמצאו ריכוזים של בין 50 ל-100 מהריכוז המותר לשתיה.

למעשה, בכל הבארות שבדקנו מצאנו לפחות מרכיב אחד מזהם של חומר אורגני, לא בהכרח מעל התקן, בדרך כלל זה היה מתחת, אבל אלה מרכיבים שלא אמורים להימצא במי תהום.

אני לא אראה לוועדה את כל המרכיבים שבדקנו, אבל מדובר על פלומת זיהום במי תהום שנמשכת למעשה על שטח של לפחות 30 קילומטר מרובע. אני אומרת לפחות 30 קילומטר מרובע, כי לא בדקנו בינתיים מעבר לזה. מדובר בשטח גדול מאוד. כל האזור הכתום בשקף מסמן תחום שבו מצאנו שכל הבארות שנמדדו היו מעל הריכוז המרבי למי שתיה, לפחות באחד המרכיבים.

המלצנו לנציב המים לטפל במים לפני שמספקים אותם לשתיה. עיריית גבעתיים למשל יוצאת היום למכרז לטיפול בבארות. זה קיבל אישור במסגרת ועדה של נציבות המים, כדי לטפל במים לפני שמספקים אותם לשתיה. גם רמת גן תעשה כן.

מה קורה בערים אחרות חוץ מרמת-גן וגבעתיים?

נבדקו גם הבארות של בני ברק שיחסית הן עומדות עדיין בתקן. זה לא אומר שצריך להישאר שלווים. המלצנו כאן לדגום לעיתים יותר קרובות, ואומנם משרד הבריאות יצא עם הנחיות לבדוק בתדירות גבוהה יותר את אותן בארות באזורים שבהם נמצאו מזהמים, כי הריכוז יכול להשתנות במשך הזמן. יש כאן תנודות גדולות בזמן והיום זה יכול להיות נמוך ומחר גבוה. לכן חשוב מאוד לדגום לעיתים קרובות.

מה שברור הוא שכדי לתת פתרונות ולשקם אזור כל כך בעייתי, צריך להמשיך ולאתר את מוקדי הזיהום. אנחנו נמצאים רק בתחילת העבודה שתימשך זמן והיא מאוד יקרה. אנחנו בודקים גם מה קורה עם הגזים בחתך הלא רווי, כי יש לזה גם משמעות בטיחותית לגבי מבנים וגם לגבי המשך הזיהום.

הצענו פתרונות ביניים מעשיים עם מפת סיכונים לטפל בבארות בעייתיות באזורים רגישים. כבר היום אנחנו רוצים להתקשר לחברה שעוסקת בשיקום, כדי שתנחה אותנו לגבי הפעולות שצריך לעשות כדי להתקדם לקראת שלבים מעשיים.

צריך להוסיף גם את משרד הבריאות בתוך המשרדים הבודקים, כי הם הסמכות לאשר את איכות המים.

הנתונים ששמענו וראינו זה עתה מהשירות ההידרולוגי מהווים לדעתי רצח טבע סדרתי. אני חושבת שלישיבות כאלה חשובות ורציניות אנחנו צריכים להזמין את הרשות המבצעת בראשותו של השר לאיכות הסביבה. רק בידי השר יש תקציבים וכושר ביצוע, ואם השר לא שומע את כל הדברים האלה ואם הוא לא כל כך מתלהב, אז אולי כאן בוועדת הכנסת אנחנו יכולים להמליץ, אבל לא יהיה הרבה שינוי.

ברוך שכיוונתי לדברייך, אבל לפני שנכנסת לישיבה הודעתי שלישיבה הבאה אני רוצה להזמין את השר לאיכות הסביבה עם ראשי הרשויות שקשורות בכל העניין הזה. אנחנו נבקש לשמוע ממנו את דעתו, מכיוון שממה שנאמר בישיבה זו מסתבר שיש שני מזהמים עיקריים לנחל הירקון שהפתרון לגביהם הוא קל, רק יש בעיה שראשי ערים שזיהמו את נחל הירקון, עכשיו כשהם צריכים לספק מים, הם מבקשים שישלמו להם. כלומר, אני לכלכתי, וכשאני צריך לתקן אז עבור התיקון אני מבקש שישלמו לי. מי שיכול לכפות עליהם זה השר לאיכות הסביבה. בסיום הדיון היום אני אבקש ממנהלת הוועדה לתאם זמן שיתאים לכולם, גם לשר לאיכות הסביבה וגם לראשי הרשויות והאישים הנוספים. בסוף הדיון הבא אני מבקש שנצא עם מסקנות שהשר אכן יתחיל לבצע והתפקיד שלנו הוא לפקח על מה שהוא יעשה.

לגבי נחל הירקון – כל מה שדובר פה על הירקון נכון רק לתקופת הקיץ, כי בתקופת החורף המצב של הירקון הרבה יותר גרוע. לא מדובר רק בשני המזהמים שהוזכרו פה, אלא יש מזהמים אחרים. בכלל אין מה לדבר על איכות המים בירקון וביובליו בתקופת החורף שהיא הרבה יותר גרועה.

למה? הרי יש מים.

כי השיטפונות מביאים את הזיהום והם סוחפים ולוד ורמלה נכנסים לתוך האיילון מה שלא קורה בקיץ. בחורף הבעיה הרבה יותר חמורה מאשר בקיץ.

משרד הבריאות דוגם את הירקון כל שבוע, כאשר הנגיעה שלנו למה שקורה בירקון זה אם לאשר שייט או לבדוק אם המים מתאימים לשייט. לא מדברים בכלל על רחצה והמים באיכות הפחות טובה מרחצה זה מים לשייט. התוצאות של אתמול הן שלפי הקריטריונים שלנו המים אסורים בשייט.

מה אתם בודקים בדגימות שלכם?

חיידקים. אנחנו בודקים רק את הנושא המיקרוביאלי.

כלומר, אם ילד נופל מהסירה לנחל, חבל על הזמן.

התפקיד של משרד הבריאות בעסק הזה הוא להודיע לציבור ולרשויות שהמים של הירקון מזוהמים ומסוכנים לשייט. המשרד לאיכות הסביבה והרשויות המקומיות הם אלה שצריכים לאכוף. לפי הנחיות של משרד הבריאות המים של הירקון מסוכנים לשייט.

לפי דבריך המצב בחורף יותר גרוע מהקיץ – הפוך ממה שסברנו כל הזמן.

כי אז כל הביובים נכנסים לירקון. יש הרבה יותר בעיות בחורף מאשר בקיץ וזה לא מתמקד רק בשתי הרשויות שהוזכרו כאן.

האם למשרד הבריאות יש סמכות להוציא צו על איסור שייט, על איסור שחייה, על איסור רחצה?

לא.

מה אתם עושים, אתם ארגון מתנדבים?

פחות או יותר כן. הדוגמה שאני נותן תמיד היא חוף רחצה. אם אנחנו מוצאים שהמים בחוף רחצה מזוהמים, אנחנו לא יכולים לסגור את החוף, כי העירייה היא זו שצריכה לסגור את החוף, שכן החוף נפתח בסמכות העירייה.

מה קורה אם העירייה לא סוגרת, כי היא גובה למשל אגרות כניסה?

האמצעי שלנו זה יציאה לתקשורת – הודעה ברדיו ובעיתונות. צריך לזכור שלנו אין סמכות, הרי אנחנו לא פותחים חופים. משרד הפנים והעירייה הם אלה שמחליטים ופותחים חופים, הם אלה שיסגרו כשאנחנו נחליט.

משרד הפנים יכול לאכוף על עירייה לסגור חוף.

אני די מופתע מהעניין הזה. כאזרח הייתי סמוך ובטוח שיש משרד בריאות במדינת ישראל. חשבתי שדברים שנוגעים לבריאות העם משרד הבריאות מופקד עליהם, כמו שקורה בכל מדינה מתוקנת בעולם שיש סמכות למשרד הבריאות. זה לא ארגון "הירוקים" ולא הרשות להגנת הטבע, אלא מדובר במשרד שנוגע לבריאות העם וכאשר מתגלה מפגע כזה שיכול לסכן חיים, למשרד הבריאות יש סמכות להוציא צווים ואילו כאן אנחנו שומעים שאין למשרד הבריאות סמכות.

מי שאחראי על איכות המים בירקון והוא עם סמכות זה המשרד לאיכות הסביבה ונציבות המים. אלה המשרדים הממשלתיים שאחראיים לכך. אנחנו יכולים להודיע להם שהמים הם באיכות מסוימת ושיעשו את הפעולות הנדרשות.

אם כבר משרד הבריאות דוגם, מדוע הוא לא בודק מתכות כבדות?

למתכות כבדות אין נגיעה ישירה ומיידית לבריאות.

לפחות תדגמו, כי אולי אתם לא יודעים. לא לבדוק זה לא לדעת.

אנשים לא שותים את המים האלה. אנחנו דוגמים בהתאם לשימוש.

אתם בודקים אם יש שם טריכלורואתילן?

אנחנו בודקים אם זה קיים במי שתיה. בירקון אנחנו לא בודקים אם החומר הזה מצוי, כי המים שם לא מי שתיה. לא צריך לבדוק טריכולורואתילן בירקון.

משרד הבריאות אחראי לאיכות מי השתיה. המשמעות היא שהאחריות שלנו על המים בברזים של התושבים ואנחנו הולכים אחורה על לקידוחים שמשמשים למי שתיה, לא לכל מה שנציבות המים ומשרד החקלאות וכו' עושים במי התהום. זו לא האחריות וסמכות שלנו. אין לנו אפשרות למנוע זיהומים של מי תהום. אנחנו אחראים למי שתיה בקידוחים פרופר. אנחנו בודקים קידוח מי שתיה.

התחלנו בבדיקות לא הרבה לפני נציבות המים ואנחנו בודקים בכל הארץ ולא רק באזור תל-אביב. יש לנו תוצאות לגבי כל קידוחי מי השתיה במדינת ישראל, כולל טריכלורואתילן וכל המריעין בישין האלה. יש לנו תקנות איכות מי שתיה שמגדירות מה מותר ומה אסור ועד איזה רמה מותר שחומרים מסוימים יהיו במי השתיה. קידוח שחורג מתקן מי שתיה נסגר על ידי משרד הבריאות. פה יש למשרד הבריאות סמכות לסגור קידוחי מי שתיה ואנחנו סוגרים קידוחים שחורגים. קידוחים או אזורים שנמצאים אצלנו בקבוצת סיכון בגלל מידע שיש אצלנו, אנחנו דוגמים בצורה דחופה ונמצאים עם אצבע על הדופק, כדי שבזמן אמת, אם תהיה חריגה אנחנו נסגור את הקידוח.

המשמעות היא שאפשר לשתות את המים שיש בברזים ולא צריך לקנות מים מינרליים, כי לברזים של התושבים לא מגיעים מים מזוהמים. כל העובדות האלה על תע"ש וכו' לא מגיעות לברזים של התושבים.

אני יכול להגיד לך שבירקון שטים. מה אתם עושים בעניין הזה?

אני לא יודע את כל האינפורמציה בקשר לכך, אבל אני יודע שההיתר לשוט בירקון מותנה באישור של משרד הבריאות. כלומר, משרד הבריאות דוגם את מי הירקון והוא שמתיר או אוסר את השייט בירקון.

היום, מותר או אסור?

זה לא תחום האחריות שלי ואני לא יודע אם היום מותר לשוט או שאסור. דבר אחד אני יכול להבטיח לך, שכל היתר לשייט הוא באישור משרד הבריאות לאחר דגימת המים.

נאמר שאין היתרים לשייט. אם כך, תסביר לי איך זה שכן שטים?

אנשים יכולים לקחת אחריות על עצמם ולשוט. זה דבר שאנחנו לא יכולים למנוע.

אם אדם בא לירקון ב"מוצאי שבת בבוקר" ויש מישהו שמשכיר לו סירה ולא כתוב שם שאסור, מה הוא צריך לעשות? זה על אחריות הציבור.

אם מישהו משכיר סירות זה כבר עסק וזה מצריך רשיון והיתרים וכל מה שכרוך בכך.

כנציג של רשות מקומית אני יכול לומר שכשיש איזשהו דוח על איכות המים, תראו כמה משרדים יושבים עלינו, כאשר לא לכל אחד יש סמכות להגיד לנו מה לעשות. אנחנו גם לפעמים מאבדים כיוון כמוכם חברי הכנסת, כי אין צווים ואין הנחיות איך ומה לעשות, מי נותן תקציבים וכו'.

העירייה מצווה לעשות דגימות של מים בתדירות שבועית, חודשית, תלת-חודשית של כל החומרים שהוזכרו כאן. הדבר העיקרי הוא מי השתיה וטיב מי השתיה. מי השתיה בגבעתיים הם מים טובים בחתימה של משרד הבריאות, שגם הוא הסמכות היחידה שיכולה להגיד אם לסגור או לא לסגור, אם מים טובים או לא טובים. מי שמחליט אם המים לא טובים זה רק משרד הבריאות ולא המכון ההידרולוגי, לא איכות הסביבה ולא "הירוקים". אף אחד לא יכול להגיד לנו שהמים שלנו לא טובים ושנסגור את הברז. היחידי שדוגם ונותן לנו אחריות שהמים שלנו הם מים טובים שאפשר לספק אותם כמי שתיה לתושבים, זה משרד הבריאות.

איך אתם מפרסמים את המידע לציבור לפי החוק החדש?

לפי החוק החדש אנחנו מפרסמים גם במקומון שלנו וגם באינטרנט. כל אחד חופשי לדעת מה טיב המים ומה התוצאות שהתקבלו. המידע פתוח לציבור.

יש איזושהי פאניקה ותחושה לא טובה של התושבים שגרים ליד תע"ש ששואלים אם המים אצלם לא בסדר. אז צריך להסביר להם שהמים בברזים אינם מושפעים מזה.

לפני שנה היינו ערים לעניין. עיריית גבעתיים ניזונה ממים ש-50% מהם הגיעו ממקורות ו-50% מבארות. חשוב לנו שטיב המים בבארות יהיה טוב. כדי שזה אכן יהיה כך, נכנסנו עכשיו למכרז שעל הבארות נעשה גם מטהרים, שאם חס וחלילה בעוד שנתיים-שלוש יגלו שהגזים עלו מעלה, לא תהיה לנו בעיה. תוך חודש-חודשיים נגמור את המכרז לטיהור מי הבארות ואז אם יעלו חומרים לא רצויים למעלה, יהיו מטהרים. את הדבר הזה אנחנו לא חייבים לעשות, אבל אנחנו בכל אופן נערכים לעניין הזה, כי אנחנו שכנים ואנחנו רוצים שהמים שיגיעו לתושבים שלנו יהיו באיכות טובה.

מה לגבי נחל הירקון?

אין לנו נגיעה לנחל הירקון, כי אין לנו גבול עם הנחל. יש לנו נציגים ברשות הנחל. אנחנו לא מזהמים את הנחל, כי הביוב שלנו לא מגיע לשם.

כשיש תקלה הביוב של גבעתיים זורם לנחל איילון.

אני חברת מועצה ברמת השרון ואני הראשונה בארץ שהגישה תביעה ייצוגית נגד תע"ש על זיהום מי השתיה ברמת השרון. הכלי הכי מהותי של ועדת הפנים של הכנסת לטפל באיכות השתיה, מעבר לעובדה שצריך להעלות את זה לדיון ציבורי, הוא לדון בקריטריונים, כלומר באיזה סף באר הופכת להיות שמישה או לא שמישה, כי הם הרבה יותר גבוהים ממה שנהוג בעולם.

ברמת השרון הנושא הזה התפוצץ, כי היתה גברת אחת מאוד אמיצה במשרד לאיכות הסביבה, גברת בארי, שהפעילה את הסמכות הפלילית שלה נגד המזהמים, למרות שהיו עליה לחצים פוליטיים אדירים. אני חושבת שהרשויות הסטטוטוריות בוועדות הכנסת הכוח הכי גדול שלהם הוא לתת גיבוי לאנשים שיש להם את הסמכות המקצועית להפעיל את הצווים על הגורמים המזהמים, כי כשאין עונש אף אחד לא יטפל.

אני הגשתי את התביעה הייצוגית על כרומטים-מתכות ועל חומרים אורגניים. באסון הירקון עלה שיש שם חומרים כימיים ולכן התחושה שלי היא שבמדינת ישראל בודקים את מה שהחוק הכליל ואף אחד לא בודק את הזיהום האמיתי. אני מתפללת כל יום שאת מה שקצת מטפלים, מטפלים במה שיודעים. אף אחד לא יודע מה אנחנו שותים, כי לא בודקים את כל מגוון הזיהומים. זה בעיניי האסון הכי גדול.

כלומר, את מדברת על קביעת תקן, שיהיה קריטריון ברור מה בודקים וכו'.

יש תקנים, אבל הם מאוד מצמצמים. הבעיה היא איזה חומרים בודקים, שכן לא בודקים חומרים כימיים.

את חברת מועצה ברמת השרון?

אני חברת אופוזיציה במועצת רמת השרון.

אני מבין שאת לא מייצגת את העירייה, אבל הנושא של רמת השרון מאוד חשוב לנו והוא יעלה בדיון הבא. הנוכחים מבינים שאת חברת אופוזיציה ולכן ייקחו את הדברים שלך כחברת אופוזיציה, אבל אנחנו סומכים על הרמה המקצועית שלך, שאת לפחות תשתדלי להיות אובייקטיבית לגבי תפקודה של רמת השרון.

אני חברת אופוזיציה לכל דבר ועניין חוץ מאשר בנושא המים, משום שאני חושבת שנושא המים הוא הרבה יותר מדיי קריטי והוא בבחינת פיקוח נפש, והוא נושא חברתי ואנושי ממדרגה ראשונה. לכן לכל דבר ועניין עד עכשיו לא השתמשתי בזה כמנוף נגד המועצה .

ניסיתי לשכנע את המועצה ללכת לתביעה נגד תע"ש, היא לא הסכימה לעשות כן ולכן עשיתי את זה בערוץ נפרד עם עו"ד בהתנדבות. אני מאוד שמחה שעשיתי את זה, כי זה העלה את הנושא למודעות.

לפני שבע-שמונה שנים משרד הבריאות סגר מספר בארות ברמת השרון. היה אז ראש מועצה בשם פיחוטקה, שהיה לו את האומץ לסגור בארות - צריך לזכור ש-70% מהמים שלה הם מבארות מקומיות – והלכו למכרז מאוד מפורט שלפני שנתיים וחצי זכתה בו חברת "ניטרון" לטיהור מי השתיה ברמת השרון. זה עוכב במשך שנה וחצי כתוצאה מבעיה תקציבית. לפני שנה, כשהתברר שבקיץ לא יהיו מים, קמו סביב הבארות ברמת השרון מתקנים מדהימים לתהליכי טיהור מי השתיה. היום, שש בארות ברמת השרון מטוהרות לחלוטין. הבעיה שלי היא שאני לא בטוחה שמטהרים נגד הדברים הנכונים.

לא לזה היתה כוונתנו. הועלתה כאן טענה מאוד פשוטה – רמת השרון היתה אחד מהמזהמים הגדולים של הירקון - -

לא רמת השרון, אלא תע"ש.

לגבי הנושא הכללי של מי התהום ומי השתיה אמרת את דעתך, וזה בסדר. הועלתה טענה שרמת השרון היתה, ואולי אפילו עודנה, אחת המזהמות הגדולות ביותר של נחל הירקון, וכאשר מגיעים למצב שצריך את רמת השרון בשביל המים היא מסרבת. היא אומרת: אני ללכלך – לכלכתי, אבל כשצריך לנקות – אני לא בעניין, זה עולה כסף. את מכירה את העניין הזה?

אני מכירה את העניין הזה. אני חייבת לומר שבנקודה הזאת אני לא יכולה לא להיות אופוזיציה, כי אני מכירה את הנפשות הפועלות ולמה הן מחליטות מה שהן מחליטות. אני חושבת שרמת הניהול המוניציפאלית ברמת השרון היא כל כך ירודה, שתוך שנתיים הם הצליחו לעשות כזה מינוס. הם קיבלו עירייה מאוזנת ותוך שנתיים הם יצרו כזה מינוס, שעכשיו חסר להם כסף.

לנושא של זיהום מי התהום באזור גוש דן הוקמו שתי ועדות – ועדת מנכ"לים כמו מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה, מנכ"ל משרד הבריאות ונציב המים. כמו כן הוקמה ועדת חקירה מקצועית בראשות השופט יעקב שמעוני. שתי הוועדות דנות באותה סוגיה. אין שקיפות של הוועדות האלה ולא מתפרסמים הפרוטוקולים. חלק מהדיונים מתנהלים בדלתיים סגורות. אנחנו דורשים קודם כל לפתוח את הוועדות האלה, כדי שהציבור יידע מה קורה וגם ישמיע את דעתו.

מי עומד בראשות הוועדה?

בראשות ועדת המנכ"לים עומד מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה. בראשות ועדת החקירה הציבורית עומד השופט יעקב שמעוני.

מה הסמכות הסטטוטורית של ועדת חקירה?

ראש הממשלה אהוד ברק מינה את ועדת החקירה הזאת בעקבות הממצאים שהתגלו.

היתה החלטת ממשלה או החלטת כנסת בקשר לזה?

כשנודעו המחקרים לגבי מי התהום עיריית תל-אביב פנתה לראש הממשלה להקים מייד ועדת בדיקה וחקירה.

השאלה היא אם לוועדה הזאת יש סמכות לדרוש חומר, אם יש לה סמכות לגבות עדות בשבועה וכו'.

לוועדת חקירה יש סמכויות בחוק. אם מדובר על משהו פנימי שמישהו עושה, יכול להיות שאין יכולת לבקש פרוטוקולים וכו'. אני אבקש ממנהלת הוועדה לפנות לראשי הוועדות האלה ולומר להם שוועדת הפנים מבקשת את הפרוטוקולים של הדיונים בעניין הזה ואנחנו גם מבקשים לדעת מדוע ארגונים שעוסקים בעניין הזה – כמו "אדם טבע ודין" ואחרים – אינם רשאים לקבל את הפרוטוקולים.

לגבי איכות מי התהום – התקנה שתוקנה בשנת 2000 לגבי האיכות של אותם מזהמים נדיפים שעיריית גבעתיים צריכה לטפל בהם, תוקנה רק בשנת 99'. יש לשער שהציבור בישראל שתה את המים האלה לפחות עשרות שנים. המים האלה לא בריאים וגם קודם הם לא היו בריאים. משרד הבריאות בודק כ-80 מרכיבים שונים של תרכובות כימיות שונות. כ-80 בלבד, כשבעולם קיימים 70 אלף. אני לא דורש שיבדקו 70 אלף, אבל אפשר לומר שהטיפול האקסלוסיבי ביותר במים שמתנהל בעולם המערבי עולה 1.30 שקל בלבד לקוב. 1.30 שקל כדי לטפל במים באופן הכי אקסלוסיבי, כלומר פחם פעיל, החלפת יונים ואוורור. העיריות גובות היום כ-4 שקלים. עירייה שמפיקה את המים שלה ממי התהום שלה עולה לה לא יותר מ-50 אגורות להפיק את המים, לטפל בהם יעלה לה עוד 1.30 ולספק אותם עוד כשקל. אנחנו מגיעים לזה שעדיין נשאר לעירייה עוד כסף למתנ"סים ולפעילויות אחרות.

אתה שוכח את התשתיות ואחזקת התשתיות וכו'.

התשתיות והאחזקה זה לא יותר מ-60 – 70 אגורות.

הנושא של האגרות שהעיריות גובות איננו רלוונטי לצורך העניין הזה, מכיוון שהוועדה תדון עם מרכז השלטון המקומי וכו'. אין לזה כרגע קשר לעניין הזה.

לגבי אקוויפר החוף באזור גוש דן – על סמך כל המחקרים ועל סמך השינויים שחלים, אקוויפר החוף לא צריך לעבור ניטור. אזור גוש דן הוכרז כבר בשנת 70', לאחר שהיה מיפוי וסקר מקיף על הנושא, כבעל סיכון ברמה הכי גבוהה. לכן תמוהה בעיניי שיש רשויות אומרות היום איך יכול להיות שמפעלים זיהמו. צריך לזכור שאנחנו נמצאים רק 17 מטר בלבד מעל מפלס מי התהום. כל מוקדי הזיהום – תע"ש, מוסכים ואחרים – אקוויפר החוף באזור גוש דן מזוהם ולכן צריך לטפל בכל הקידוחים ולספק אך ורק מים מטופלים ולא לנטר ברמות כאלה או אחרות.

יש לכם מה לומר לגבי נחל הירקון?

אנחנו חקרנו את הנושא ומצאנו שמפעל הקולחים של כפר סבא הוא המזהם העיקרי. יש פתרונות גם למניעת הזרמה מאזורי התעשיה כדי שלא ייכנסו לנחל בחורף. יש מערכות סינון ומערכות איסוף של אותם תשטיפים אל מערכות הביוב. הביוב של רמלה ולוד אכן מזהם את האיילון ואת הירקון.

להערכתנו הנחל לא ראוי כרגע לשום פעילות ויש לטפל בנושא. אפשר לטפל בנושא בשנים קצובות.

ההערכה של מר בלסנהיים ששני מזהמים עיקריים של נחל הירקון – כפר סבא, רמת השרון והוד השרון - מקובלת עליכם?

רמת השרון מספקת קולחין ברמה גבוהה והם ראויים להזרמה לנחל. הבעיה היא שרמת השרון לא מוכנה לתת אותם בחינם.

אני רוצה להדגיש שאני לא אמרתי שום דבר לגבי זה שרמת השרון מזהמת את הנחל.

אני ביקשתי הבהרה לגבי מי שבעצם ממשיך לזהם את נחל הירקון, דבר שאפשר לתקן בקלות, אבל יש כאלה שזיהמו ועכשיו שצריך לתקן הם אומרים שרוצים שישלמו להם.

מקור זיהום גדול מאוד של נחל הירקון הוא נחל איילון. נחל איילון היה אמור להיות נחל אכזב, אך זורמים בו שפכים גולמיים. האיגוד מזרים כל שנה כ-8 מיליון מטר קוב של שפכים גולמיים. כל פעם שיש שיטפון בנחל, כל השפכים האלה זורמים דרך תעלת איילון הישר לירקון ולים.

אני מנהל השירות ההידרולוגי וגם יושב ראש ועדת תפעול של מקורות המים וניצול המים. אני רוצה לתקן איזשהו עיוות שנוצר בקשר לקולחים מטוהרים והזרמתם לנחל. איכות המים הנדרשת להזרמה לנחל היא יותר גבוהה מאשר איכות המים להשקיה. כמו כן, המים האלה הם משאב ומשתמשים בהם לחקלאות ולכן יש להם עלות. צריך לזכור שראשי הערים אינם מוסמכים להתקשר עם מישהו ולתת לו את המים. מי שמקציב את המים האלה הוא נציב המים והם נמצאים בתוך פוטנציאל המים. אסור להפנות אצבע מאשימה כלפי רמת השרון. במצב שאנחנו נמצאים בנוגע למקורות המים שלנו, כנראה שרשות הנחל עומדת בסוף התור, כי יש גורמים שעומדים בסדר עדיפות יותר גבוה, כי זה אמצעי ייצור, זה אמצעי מחייה וקודם יקבלו החקלאים את המים ורק אחר כך הנחלים.

רמת השרון זיהמה את נחל הירקון?

כן.

רמת השרון צריכה להשתתף במאמץ לתקן את הנזקים שהיא עשתה. מדוע אתה לא מפנה אצבע מאשימה כלפיהם? מדוע המדינה לא יכולה לחייב את רמת השרון שתשתתף בתיקון של מה שהיא קלקלה.

הטענה שהועלתה כאן היא שרמת השרון לא מוכנה להזרים מים לנחל ולא מוכנה להעלות את איכות המים להזרמה כפי שנדרש לנחל. ברגע שיש שימושים חלופיים למים, שמבחינה כלכלית לא צריך להוסיף יותר טיפולים וניתן להשתמש בהם כפי שהם יוצאים מהמפעל וזה משאב ייצור, עושה רושם שאף אחד לא ילך להוסיף כסף כדי לטהר את המים לרמה יותר גבוהה ממה שהיא נדרשת לנחל ולהזרים אותם לנחל.

זאת לא הבעיה, כי מים שמוזרמים לנחל לא נעלמים ואפשר בקצה הנחל להחזיר אותם לחקלאות.

אפשר לשאוב אותם ולהשקות את גני יהושע.

אני רוצה להתייחס למי התהום, כי יש הבדל בין אספקת מי שתיה, טיפול בבארות, מצב מקורות המים במי התהום וטיפול במי תהום. כשאנחנו מטפלים בבאר מזוהמת, אנחנו מטפלים באיזשהו צינור, באיזשהו חור שיש לו עלות, שיש לו חשיבות שהמים שיוצאים ממנו יהיו ראויים בהתאם לשימושים שלהם. בכך פתרנו את הבעיה של אספקת המים במקום מסוים. בכך לא פתרנו שום בעיה מבחינת זיהום מקור המים. אנחנו יכולים לבדוק את כל הרכיבים של מי השתיה. לגבינו, גם כשהמזהם מופיע בכמות מזערית שרחוקה מאוד מתקן מי השתיה, אבל הוא מזהם שלא אמור להיות במים, לגבינו מתרחש תהליך זיהום. עלינו ללכת ולמצוא את המקור ולטפל במקור הזיהום, על מנת למנוע את התפשטות הזיהום וכל היתר זה אחר כך אנטיביוטיקה. אם אנחנו לא נטפל במקור ולא נמנע את המחלה, אנחנו ניתן אנטיביוטיקה למי שצריך לטפל במחלה.

אני בטוח שבישיבה האחרונה של ועדת המנכ"לים השתתפו נציגים של "הירוקים".

לא הוזמנו.

זה לא משנה אם היו או לא היו. את העבר אנחנו לא נתקן. אנחנו מחפשים פה פתרונות לעתיד.

אם נציגי "הירוקים" הוזמנו כמו שאתם הוזמנתם כאן לוועדה, אז הם אכן הוזמנו.

לאור הדברים שנאמרו כאן אני רוצה להדגיש מספר נקודות. נציבות המים כאחראית על המים במדינת ישראל לא מוכנה במצב המים במדינת ישראל לספק מים לנחלים, ועל זה המלחמה.



לנושא זיהום תע"ש ונושא זיהומים בכלל - המשרד לאיכות הסביבה "גרם" לכך שיבדקו את הקרקע בתע"ש. לא הסכמנו שיפנו את תע"ש ויקבלו היתרי בנייה ללא בדיקות קרקע. בעקבות הפעילות שלנו התגלה קצה קצהו של קרחון, שאני רוצה לומר פה קבל עם ועדה שתע"ש היא רק דוגמית לבעיה במדינת ישראל מבחינת זיהומי העבר. צריך לזכור שמי שזיהם בעיקר זה המדינה
ולא מישהו אחר. תע"ש זה המדינה, חברות הדלק בעבר היו המדינה.

כל הנוכחים כאן דיברו על סמכות ועל אכיפה. לצערי היחידים שעוסקים באכיפה בכל הנושאים שהועלו פה זה המשרד לאיכות הסביבה. זה לא מספיק והקצב אינו מהיר. דיברו פה על נחל איילון, אבל כל מזהמי האיילון היום מתחברים לשפד"ן או שמקימים מכוני טיהור, כך שאם מסתכלים קדימה, אפשר לומר שהעסק מתקדם.

לגבי ועדת המנכ"לים אני רוצה להקריא מה אומר המינוי של ראש הממשלה ברק: "בכתב המינוי נקבע כי הוועדה תעסוק בנושאים האלה: הגדרה וקביעה של רמת הסיכון הבריאותי של התושבים באזור מהחומרים הרעילים שנתגלו בקרקע ובמי התהום". במאמר המוסגר אני רוצה לומר שאחת הבעיות החמורות היא שבמים אנחנו יודעים לטפל, אבל יש בעיה של חומרים נדיפים שהתגלו במרתפים של הבניינים החדשים שהוקמו סביב מתחם התע"ש. הבניינים הוקמו בניגוד לדעתנו ואכן מה שאמרנו אז שהמזהמים הנדיפים יגיעו, הם אכן הגיעו והיום במרתפים ובחנייה של חלק מהמבנים יש גורמים מזהמים, חומרים מסרטנים, שהם חומרים נדיפים שהגיעו ממי התהום. כלומר, הם ירדו למטה ועלו למעלה חזרה.

בכתב המינוי נאמר גם שתפקיד הוועדה גם להמליץ על צעדים ופעולות במישורים המתחייבים – אם זה בריאות הציבור והנדסה – כדי למנוע או למזער תחלואה אפשרית ונזקים אחרים בגין הזיהום.

כאמור, אנחנו יודעים לטפל במים, אבל זיהום האוויר הזה שהיום יוצא בנקודה A ומחר יוצא בנקודה B, בעייתי. הוא מחפש את הסדק כדי לצאת. אנחנו עוד לא יודעים איך לטפל במקור.

יש בעיה עם הפרוטוקולים של הוועדות הללו, כפי שאמר מר צוק?

לא ידוע לי על כך שהם ביקשו את הפרוטוקולים. לפי דעתי אין בעיה להעביר להם את הפרוטוקולים.

מתי הוועדה צריכה לסיים את עבודתה?

אין לנו את הידע בארץ לטפל בהיקף זיהום מהסוג הזה והיום אנחנו יוצאים למכרז כדי שחברה בינלאומית תגיע לארץ ותגיד לנו מה הצעדים שצריך לנקוט מהידוע ממקרים דומים בעולם.

בתחילת הישיבה התייחסת לחומר שהכינה מחלקת המחקר של הכנסת. אני יודע שהם קיבלו חומר מהמשרד שלכם.

לא שאני יודע. לי אין בעיה לספק חומר.

חלק מהחומר הגיע מהמשרד לאיכות הסביבה במחוז המרכז.

אני רוצה להדגיש שאחד ממקורות הזיהום של הנחל היא עיריית פתח תקווה. אפשר לראות את זה מהכביש כשנוסעים מבית הקברות.

אני מודה לחבר הכנסת פריצקי וליושב הוועדה על קיום הדיון, משום שכשקוראים על הדברים בעיתון מתמלאים חלחלה, אבל בעצם מרגישים חסרי אונים. צדק מר קסלר שאמר שאם לא נלך למקורות הזיהום, לפחות היום, אנחנו נעסוק אחר כך בעוד בארות שנסגרות מחמת זיהומן. מה הועלנו בכך שבאר נסגרת, גם אם משרד הבריאות אוסר שימוש במים? הרי המים כלים והולכים וזה מוסיף למצוקת המים. גם אם מטהרים את המים מבאר שנגועה בזיהומים, זה לא הפתרון ובהחלט צריך ללכת למקור.

הבעיה שלי היתה תמיד לגבי התקן ומה הם המזהמים. אני חושבת שאי אפשר לבדוק 70 אלף מזהמים, אבל כן אפשר לבחור כימיקלים שמייצגים. לא צריך לבדוק את כל הטריכלורואתילנים, אלא מספיק לבדוק נגזרת אחת, כי היא אינדיקטיבית. יש ספרות מקצועית שאומרת מה הדברים שצריך לבחור.

אין ספק שסדרי הגודל בתקן הישראלי לא נכונים וצריך לשנות אותם. צריך שתהיה לכך התייחסות של המשרד לאיכות הסביבה ומשרד הבריאות יחד, כי לא לבדוק, זה לא לדעת, ואז נקבל בעוד 20 – 30 שנה שחוסר הידע שלנו יהיה בעוכרנו.

מי אחראי לקביעת התקן?

רק משרד הבריאות. אני מוציא בכלל את המשרד לאיכות הסביבה מהנושא הזה.

משרד הבריאות אכן בודק קולי צואתי ואחרי כן המשרד לאיכות הסביבה אומר שצריך לבדוק כימיקלים וכו'.

זה לא נכון.

אני חושבת שאין ניגוד עניינים בין משרד הבריאות והמשרד לאיכות הסביבה בעניין הזה וההתנהגויות בעניין הזה צריכות להיפסק. אני סבורה שבהיותך מומחה אתה צריך לדעת שיש עוד מומחים ושצריך להקשיב. כלומר, התקן צריך להיות עיצוב של גורמים שונים שצריכים לקבוע אותו, כי גם אתה משרת את אותו ציבור שהוא משרת. אין כאן ניגוד עניינים להרחיב את התקן הישראלי.

אני לא אדם שנוטה לדיכאון, אבל עכשיו אני יושב בדיכאון. יש חיכוכים בתוך חברה שהם טובים וטובים פחות, והם לגיטימיים. אבל חובתה הראשונה של מדינה היא להבטיח לתושביה חיים, אחרת אנחנו לא צריכים להיות פה. אין לזה שום משמעות אחרת. זו חובתה הראשונה של מדינה. מדינה מבטיחה חיים בשני דברים – בזה שהיא מקיימת מערכת ביטחון וגם בזה שהיא מספקת לאזרחים שלה את הדברים המינימליים, שהם אוכל, שתיה, מלבוש ומערכת בריאות פחות או יותר סבירה.

מה שאנחנו מגלים כאן הוא דבר נורא. אנחנו מגלים כאן מדינה, שבגלל סכסוכים פוליטיים בין משרדים, סכסוכים בין אישיים, כוונות טובות של אנשים שונים, שלמעשה נותנת לאזרחיה לשתות מים שבשום מדינה מתוקנת לא היו נותנים להם לשתות, שמתייחסת לגורמים אקולוגיים כאל סרח עודף ולא מבינה שזו פצצת זמן מתקתקת ולמעשה מפקירה את חיי אזרחיה. מבחינתי, זו הפקרות בדיוק כמו ששמים אנשים בשכונת גילה בלי מיגון. מה זה משנה אם אדם מת מכדור של מחבל או ממים מזוהמים. בסוף שניהם מתים.

אני חושב שלא צריך לסכם היום את הדיון, אלא להמשיך ולדון בנושא. אני חושב שיש לנו חובה כפרלמנטרים משני קצוות הקשת הפוליטית, כי זו האחריות שלנו כנציגי ציבור של מדינת ישראל. לכן אני מבקש להמשיך בדיון הזה, להוציא מסקנות ולפקח על כך.

אני מודה לחבר הכנסת פריצקי על כך שהעלה את העניין הזה. אני מודה לעצמי על כך שזירזתי את הדיון בעניין בשבוע הראשון לכניסתי לתפקידי.

ברכות מהמשתתפים.

אני מבקש לומר כמה דברים לסיכום. לגבי הנושא של הוועדות שדנות בנושא הזה – אני מבקש ממנהלת הוועדה לפנות לראשי הוועדות ולבקש את הפרוטוקולים, כדי לבדוק מה נעשה בעניין ולבדוק אם באמת – כפי שמר צוק טען – אי אפשר לקבל פרוטוקולים.

אני מבקש לפנות לשר הבריאות לגבי הנושא של התקן ומה שבודקים, כפי שהעלתה חברת הכנסת נאות. אנחנו מבקשים לדעת מה התקן, מתי הוא נקבע, מה התקן שמשרד הבריאות בודק ועל מה הוא מסתמך.

זו ירייה לכיוון הלא נכון.

אני מבקש לפנות לשר הבריאות ולבדוק מה התקן שבודקים לפיו, מתי נקבע התקן הזה, אם נעשתה בדיקה לגבי מה שקורה היום במדינות העולם, אם יש כוונה לשנות את התקן, אם מתכוונים לבדוק חומרים נוספים שלא נבדקו בעבר.

חשוב לנו לדעת מה משמעות התקן הזה בהשוואה למה שקיים בעולם.

התקן שלנו טוב לפחות כמו התקנים בעולם ואולי אפילו יותר טוב.

מתברר שעל פי התקנון אנחנו חייבים לסכם את הדיון ולהניח אותו על שולחן הכנסת. התייעצתי עם חבר הכנסת המציע וסוכם על דעתו שלא נעשה כך היום. אני מבקש לקבוע ישיבה נוספת בנושא, לתאם עם השר לאיכות הסביבה ועם ראשי הרשויות שקשורות במישרין לנחל הירקון – גם אלה שזיהמו את הנחל והיום לא מספקות מים לנחל וגם אלה שממשיכות עדיין לזהם את הנחל, למרות שאפשר לטהר את המים בקלות.

צריך לזמן לישיבה גם את נציב המים.

הסמכות לגרום לכך שהדברים ייעשו זה השר לאיכות הסביבה, ולכן אני רוצה שתהיה פה ישיבה בדרג הבכיר ביותר, כדי לקבל החלטה. אני מבקש להזמין לישיבה הזאת גם את נציב המים, מנהל רשות נחל הירקון ואת כל הגורמים הרלוונטיים לעניין הזה.

אני מקווה שכתוצאה מהישיבה הבאה, שתתואם עם כולם, נגיע למסקנות. אני מקווה שנתרום תרומה מעטה לעניין הזה.

אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.




- - - - - - - -




הישיבה ננעלה בשעה 11:55