פרוטוקולים/ועדת הפנים/2914




9
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
26.3.2001


פרוטוקולים/ועדת הפנים/2914
ירושלים, ט' בניסן, תשס"א
2 באפריל, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 231
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום שני, ב' בניסן התשס"א (26 במרס 2001) שעה 12:15

חברי הוועדה: דוד אזולאי – היו"ר
תמר גוז'נסקי
איתן כבל[
חיים כץ
מרינה סולודקין

רות יוסף - מנהלת מחלקת התקציבים, משרד הפנים
עמית לנג - משרד האוצר
עוזי מאיר - ראש עיריית יהוד
אליהו גרינמן - סגן ראש " "
ברכה צברי - מנכ"לית " "
אביגיל לאמי - עוזרת ראש " "
מאיר אקשטיין - גזבר " "
משה שבת - עיריית "
איריס אברהם - " "
שמוליק בן-שעיה - נציג ההסתדרות
שושנה ברוך - חברת ועד עובדי עיריית יהוד
דוד ברכה - חבר הנהלת העיר
איציק דמתי - נציג ההסתדרות
זכי וג'ימה - ראש המועצה הדתית ביהוד
חיים כהן -
ז'קלין סוויסה - חברת ועד עובדי עיריית יהוד
אורית רזיאל-מלכי - דוברת העירייה

מירי פרנקל-שור

יפה שפירא

אסתר אלפיה

364 עובדי עיריית יהוד לא קיבלו את שכרם מזה חודשיים – הצעה לדיון דחוף של
חברת-הכנסת תמר גוז'נסקי.

364 עובדי עיריית יהוד לא קיבלו את שכרם מזה חודשיים
(הצעה לדיון מהיר של חברת-הכנסת תמר גוז'נסקי)

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה בענין 364 עובדי עיריית יהוד שלא קיבלו את שכרם מזה חודשיים. ההצעה היא ביוזמתה של חברת-הכנסת תמר גוז'נסקי שביקשה להעלות את הנושא הזה בדחיפות, היות וחג הפסח קרב ובא, היא מבקשת שנעשה הכל כדי שהעובדים יקבלו את שכרם לפני החג על מנת שיוכלו לחגוג עם כל בית ישראל.

רבותי, אני מודיע מראש שאני לא מתכוון להיכנס לכל הבעיות של העירייה, מטרת הדיון הזה, למצוא פתרון כדי שעובדי העירייה יקבלו את שכרם עוד לפני החג.

חברת-הכנסת תמר גוז'נסקי, בבקשה.

אני רוצה להודות ליושב ראש הוועדה שהעלה את הנושא לדיון מהיר. העליתי את הנושא לאחר ביקור אצל עובדי העיריה ששבתו מול הכנסת, ובשיחה איתם הם העלו בפני את הבעיה. אני מסכימה איתך אדוני שמצבן של לא מעט רשויות הוא אכן בעייתי. יש בעיות שקשורות ביחסים בין הרשויות לבין משרד הפנים; יש בעיות שקשורות בניהול הפנימי של העיריה; יש בעיות שקשורות בכך שמתחלף ראש העיר, וכל מיני בעיות. אני חושבת שהיה טוב אם היינו יכולים לעזור לכל העיריות להגיע למצב שבו יוכלו לתפקד בצורה נורמלית ומסודרת.

אבל הבעיה היא שבכל פעם שיש בעיה ברשות מקומית מי שסובל זה העובדים, כלומר, מי שלא מקבל את השכר אלה העובדים. אני חושבת שהעובדים לא צריכים להיות בני ערובה של אף אחד. הם צריכים לקבל את שכרם בזמן, וכפי שאדוני ציין, זה ערב פסח ואני חושבת שמגיע לעובדים האלה לחגוג את החג כמו כל העובדים בישראל.

אני מציעה שיימצא פתרון שהעובדים האלה יקבלו את שכרם. תודה רבה.

לצערי הרב אין זו הפעם הראשונה שהוועדה מקיימת דיונים בנושאים האלה, ואנחנו משתדלים לכבות שריפות. ביקשתי ואמרתי לא פעם שלא ייתכן שראש רשות שלא נבחר ישאיר אחריו שדה חרוך, והבא אחריו ישלם את המחיר, ואת אף אחד זה לא מעניין.

אני חושב שהגיע הזמן שגם משרד האוצר וגם משרד הפנים תמצאו דרך לאותם ראשי רשויות שבסופו של דבר חורגים וחוגגים, ואין מי שישלם את המחיר. אלה שמשלמים את המחיר הם לא רק עובדי העיריה, זה גם האזרח הקטן בעיר שמשלם מחיר גבוה מאוד על כך שהרשות שלו נמצאת במצוקה.

רק אתמול שמענו מה קורה בעיריית יהוד. תלמידים נשלחים הביתה כתוצאה ממצב סניטרי זנוח, אין שירותים של פינוי אשפה ועוד דברים אחרים. אז נכון שהעובדים לא מקבלים את השכר שלהם, אבל גם האזרח הקטן סובל והוא לא יכול להפגין או לשבות נגד אף אחד. אני חושב שהגיע הזמן שהנוגעים בדבר יקחו את זה לתשומת לבם.

דובר פעם על חקיקת חוק האכיפה, הובלנו את זה כאן בוועדה, ולצערי הרב זה נתקע. אני מציע לשקול את הענין הזה מחדש, ושמרכז השלטון המקומי ישמעו אותי, אני אתמוך בזה.

ראש עיריית יהוד, עוזי מאיר, בבקשה.

יושב ראש הוועדה, חברת-הכנסת תמר גוז'נסקי, מגישת ההצעה, תודה רבה בשמי ובשם העובדים, ידידי חבר-הכנסת חיים כץ שמעורב בענייני העיר באופן אישי. אני רוצה להגיד לכם שמה שחווה עיריית יהוד לא מגיע לה. לכולנו, בעיקר נציגי ציבור ונבחרי ציבור שמכירים את העיר הזאת, מעולם לא הגענו למצבים כאלה של שביתות, של סגירת מוסדות חינוך והשבתות. כל הערכים המקודשים לעיר הזאת הולכים וקורסים. כל הקריאות שלנו של תכנית ההבראה, אפילו שבוצעה כמעט במלואה, לא יכולה להוציא אותנו מהבוץ הזה של קרוב ל-60 מיליון שקל גרעון מצטבר. 100 פיטורין בעיריית יהוד היו שקולים בשכר של 4 מיליון שקל. רק הריבית וההצמדה של הגרעון מגיעה ל-7 מיליון שקל. אותם 10 מיליון שקלים שקיבלנו, נטמעו בתוך הבור הזה שאין לו תחתית.

עיריית יהוד מעסיקה 330 עובדים שזה כולל עובדי תברואה, סייעות בתי ספר, עובדות נקיון. יש לנו עובדי קבלן בודדים שהכנסנו לאחרונה בשביל לסגור כמה חורים, סייעות במועדוניות של ילדים חריגים. יש עיריות שמחזיקות מאות עובדי קבלן, לנו את התופעה הזאת, כולם עובדי עיריה. דווקא עובדי הכפיים, הן בתברואה, והן אלה שעובדים בנקיון בתי הספר, והסייעות בבתי ספר, ומזכירות שכרן בקושי מגיע ל-3,500 שקל נטו, אפשר לבדוק את זה. האוצר יכול לבדוק זאת.

אנחנו לא יכולים לצאת מהבוץ הזה. מי שמשלם את המחיר אלה העובדים והילדים שלהם. לא רק שהם מוגבלים בבנקים, הגענו למצב שהגבילו אותם בכל רשתות השיווק גם. זו כבר תופעה, נקרע הלב. רוב עובדי עיריית יהוד עוסקים בנקיון וסייעות. קיבלו אותם בשביל לסייע להם, מקרים שיקומיים. מאז ומתמיד סייעו להם בעיריה והכניסו אותם לעבודה על מנת שיהיה מקור פרנסה יחידי לפחות, ואלה משלמים את המחיר, ואין בכוחי להושיע.

כמה זמן הם לא קיבלו שכר?

זה כבר חודשיים, לפני שבועיים הוצאנו להם חצי משכורת.

איך אדוני הצליח לשלם חצי משכורת?

ביקשנו הקדמה של תשלומים מכל מיני מפעלים שמשלמים מסי עיריה.

בקופת העירייה אין היום שום דבר?

נהפוך הוא, צברנו חובות גם לשלטון המקומי, בסכום של 80 מיליון שקל. יש לי אישור של משרד החינוך לבנות בתי ספר, אנחנו מפרסמים מכרז, אף יזם לא מוכן להשתתף. באף מכרז של העירייה לא משתתפים, לא מחשבים, לא תחזוקת מזגנים, לא נקיון, לא פיתוח, אף אחד לא משתתף היום במכרזים של עיריית יהוד.

עכשיו, על חצי מהחובות יש כונס נכסים, הוצאה לפועל שאנחנו מפקידים כל חודש 3%. זה מה שעשינו לפני שנתיים. אנחנו הצענו להגיע לזה, ובית משפט הגיע למסקנה שאנחנו לא יכולים לעמוד בחובות האלה.

תודה רבה.

אדוני יושב ראש המועצה הדתית ביהוד, מר זכי וג'ימה, בבקשה.

בשנת 2000 מועצת העיר, מתוך מיליון ו-460 אלף שקל, קיצצה למיליון 930 שקל, ועדת שרים עוד 100 אלף שקל. אין תקציב למועצה הדתית. שנה המועצה הדתית לא קיבלה תקציב.

כמה עובדים במועצה הדתית?

מ-20 יש לנו 9 עובדים במועצה הדתית. צמצמנו את מערכת כוח האדם ל-9 עובדים, כולל עובדי חברה קדישא. התייעלות רצינית מאוד.

כל צרכי הדת ביהוד, אם זה מקווה, אם זה בתי כנסת, מושבתים. המועצה הדתית חייבת למס הכנסה קרוב ל-8 חודשים.

כמה חודשים העובדים לא קיבלו שכר?

ארבעה חודשים, ויש כאלו שלא קיבלו שכר 7 חודשים.

כמעט ואין תקציב לבתי כנסת. יש לנו מקווה בודד ביהוד, ועם כל זה המועצה הדתית מתפקדת יפה.

צריך למצוא פתרון גם לעובדי העירייה, וגם לעובדי המועצה הדתית. שיהיה תקציב גם למועצה הדתית וגם לעירייה. אני לא מאשים את ראש העיר, אין לו, חודש, חודשיים שלושה, אבל אם חודשיים העירייה לא קיבלה שכר, ועובדי המועצה הדתית 11 או 12 חודשים, זה אומר דרשני, משהו פה לא מסתדר. אין אחד מול אחד.

שנה וחצי לא קיבלו שכר? חיים בלי משכורת?

לא משכורת, לא קיבלו את ההפרשות שמגיע להם.

מועצה דתית זה חוק. השכר שלה בא 60% ממועצת העיר. אין מה לעשות, אנחנו עובדים לפי החוק הזה, והחוק הזה לא מומש. אני ממליץ ומקווה שהוועדה הזאת תמליץ בפני שר הפנים לסגור את הסיפור הזה ונתקדם קדימה.

תודה.

רות יוסף מנהלת מחלקת התקציבים במשרד הפנים, בבקשה.

כולם עומדים במצב קשה, אין כאן משהו חדש. לא אבוא ואגיד שאני יכולה לשלם משכורת והכל טוב. הנתונים באמת מפחידים, מדובר על גרעון של 60% מההוצאה השוטפת, 155 מיליון שקל גרעון מצטבר.

אגיד לכם מה קורה ביהוד. ניקח חמש שנים אחורנית, ולא נדבר על שנות בחירות, ואני מדברת רק על הגרעון השוטף, אחר כך אעבור לגרעון המצטבר. אז ב-1995 – גרעון של 7 מיליון שקל; ב-1996 – 8.7 מיליון שקל גרעון; ב-1997 – 8 מיליון שקל; ב-1998 – 20 מיליון שקל, גרעון שוטף.

מה המיוחד ב-1998 ?

בחירות.

ב-1999 – 11 מיליון שקל, ובשנת 2000 - בסביבות 8 מיליון שקל. זה גרעון שוטף. בגרעונות שוטפים כאלה, אי-אפשר לתפקד.

הוא היה בתכנית הבראה?

בוודאי, הוא עדיין בתכנית הבראה. בעצם היו שתי תכניות הבראה. תכנית הבראה קודמת היתה של קודמו, וכאשר ראש הרשות הנוכחית הגיע, הוא קיבל חיזוק נוסף. סך המשאבים שהועמדו לעיריית יהוד לתכנית ההבראה עמדו על 14 מיליון שקל. מתוכם, 10.8 מיליון כבר קיבלו. היתרה של תכנית ההבראה שהיתה התכנית הגדולה, היא 3 מיליון שקל, כשהוא חייב לעמוד באיזון תקציבי, זה התנאי היחיד שלנו לאסור מתן מלוא הכסף. הוא קיבל כבר מעל 77%.

ראש העיר הקודם עמד בתכנית ההבראה?

ראש העיר הקודם לא עמד בתכנית ההבראה.

לא רק זה, בשנת בחירות 30 מיליון שקל גרעון.

גם בשנת 1999 וגם בשנת 2000 יש גרעון שוטף. אפשר להגיד שיש מגמה של נסיון. יש נסיון של העיריה להתחיל להתקדם, ולכן אנחנו רואים את הירידה בגרעון, לא צלח לחלוטין, אבל אלה העובדות.

רות, אני לא בא לפתור את הבעיות התקציביות, ולא אומר אם הסיבות מוצדקות או לא, אבל יש כרגע בעיה. אנחנו שומעים שהרשות המקומית לא שילמה שכר לעובדים כבר חודשיים. עובדי המועצה הדתית, בכלל, שבעה חודשים, שגם זה סיפור. אני לא יודע איך עד היום אף אחד לא טיפל בזה. השאלה, אם יש היום איזה שהוא פתרון.

אני מבקש לבדוק את האפשרות רק לגבי שכר, אני לא רוצה להיכנס כרגע מעבר לכך. אני מניח שתשבו במשרד, תזמנו את ראש העיר יחד עם השר ותקבעו את המדיניות. החשש שלי הוא שכרגע יש מנכ"ל חדש, שר חדש, ואני מניח שיהיו גם גזירות חדשות.

ואולי זה יהיה לטובה.

אני רוצה להאמין, אבל אני יודע שאין כסף.

שר האוצר הודיע הבוקר שהוא הולך לקצץ מיליארדים בתקציב.

מאיפה הוא יקצץ? המצב לא יהיה יותר טוב.

הוא יקצץ מהנכים, ממשפחות ברוכות ילדים. הם קיבלו מתכנית ההבראה 11 מיליון. כמה אחוזים הם עשו מתכנית ההבראה? סיימו את כולה?

לא, במפורש לא, לכן הם בגרעון של 8 מיליון שקל.

ואם הוא היה מסיים את תכנית ההבראה הוא היה נכנס לאיזון?

להיפך, קודם איזון, אחר כך כסף.

קודם הרשות צריכה להתאזן בשוטף, אם היא תרד בשוטף - - -

איך היא יכולה להתאזן בשוטף אם הוא במינוס של 55 מיליון שקל?

רק הריבית זה 7 מיליון. שילמנו השנה.

יש גרעון מצטבר, ויש גרעון שוטף. גרעון שוטף כולל ריבית.

כמה צריכים להעביר היום על מנת לשלם לעובדים שכר של חודש אחד?

לפי נתוני הגזבר,מיליון ו-700 אלף ₪, תשלומי שכר לחודש אחד.

זה נטו, בלי ביטוח לאומי, קופות, קרנות, מס הכנסה, כשבאוצר השלטון המקומי אנחנו נמצאים במינוס של 8 מיליון שקל.

אדוני הגזבר, נניח שיעבירו היום כספים לרשות המקומית, זה יגיע לעובדים או שזה ילך לעיקולים?

אם זה עובר דרך דרך בנק אוצר השלטון המקומי, הרי אמרתי שהם בהמתנה, 2 מיליון שקל מס הכנסה, חובות לבנק, עיקול של גדיש של מליון ומשהו שקל, עיקולים של סולל בונה, חובות לבנק לאומי, 8 מיליון סגורים. בשביל לקבל שקל צריך להיות 8 מיליון ושקל אחד.

עמית לנג ממשרד האוצר, בבקשה.

אין לי מה להוסיף על הדברים שאמרה רות. צריך את העזרה של משרד הפנים. אני מקווה מאוד שהתקציב יעבור כדי שיהיה בסיס להתבסס עליו, ולראות מה עושים, מה ניתן לעשות בכל מה שקשור לתכניות הבראה ומעבר לזה.

השאלה מה נעשה? גם אם יש רצון טוב של המשרד להעביר את המשכורות לחג, הרי מה שאני שומע כאן, בעצם לא עשינו כלום.

צריך לשבת במשרד הפנים, לבדוק מה האפשרויות של משרד הפנים, לראות מה המצב המדוייק של הרשות - - -

בקיצור, לא יקרה כלום.

איתן, לוועדה הזאת יש נסיון טוב בענין הזה, עשינו את זה לא מזמן.

אז אני מתנצל, אדוני היושב ראש.

הבעיה של יהוד הגיעה לשר הפנים, וקיבלנו הנחיות לעשות את כל המאמצים שיקבלו משכורות לפני החג. יש רצון טוב מאוד של המשרד לפתור את בעיית השכר. אני לא יכולה להגיד לכם שיש לי עכשיו פתרון מיידי על השולחן.

אז מה אומרים לעובדים, שיש פה רצון טוב?

רבותי, אנחנו מודעים לבעיה הזאת, ואני אומר לכם, הדבר שמפריע כאן זה החוב הגדול שרובץ על הרשות המקומית. זאת הבעיה המרכזית. יש לי נסיון טוב עם משרד הפנים, לא היום אני אומר את זה, בהרכב הקודם, היה מקרה יותר קשה מכם, והבעיה נפתרה.

אני רוצה להאמין שגם פה יימצא פתרון. אני בכל אופן, רוצה לקבל החלטה שוועדת הפנים פונה לשר הפנים לעשות כל שביכולתו על מנת להעביר לרשות, במשך השבוע הזה שלפני חג הפסח, לפחות משכורת אחת.

ובמקביל להציל את החולה הזה ולא לתת לו לחכות.

משה, בתחילת דברי אמרתי שאני לא רוצה להיכנס לכל התחלואים. אתם לא בן יחיד. לצערי הרב, כל מערכת השלטון המקומי במדינת ישראל בפני קריסה. המצב קשה, והאמינו לי, רשויות יותר חזקות מיהוד נמצאות במצב של קריסה. אם מישהו לא יתן את הפתרון לכך, זה לא בסדר גודל של שר הפנים, זו צריכה להיות מדיניות ממשלה, האם הולכים להציל את הרשויות האלה או שנותנים להם לקרוס.

דוד, אתה קורא למשרד הפנים לתת להם משכורת. מה קורה אם משרד הפנים לא עושה זאת. הכנסת יוצאת לפגרה.

אני אומר, הוועדה תמשיך ותעקוב, ואם צריך לכנס את הוועדה פעם נוספת בשבוע הבא בענין הזה, בפגרה, אני אקיים את הדיון.

עוד היום אנחנו נפנה לשר הפנים, יצא מכתב שלי ושל חברי הוועדה אליו בו אנחנו מבקשים לעשות הכל על מנת שהשכר ישולם לעובדים.

אדוני ראש העיר, יש לי בקשה אליך, באותה הזדמנות שמגיעים להסדר בענין השכר של עובדי הרשות המקומית, יש לקחת בחשבון גם את עובדי המועצה הדתית.

עובדי המועצה הדתית הם לא עובדי הרשות.

כן, אבל שיעבירו להם חלק מהתקציב.

שיעבירו לנו, ואנחנו נעביר להם.

לא ייתכן, אלא לא בנים חורגים לעיר.

רבותי, אני מאחל לכולם פסח כשר ושמח, ונקווה שתהיה לכם משכורת, בעזרת השם. תהיו איתי בקשר, גם אתה, גם ראש המועצה הדתית.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:45)