פרוטוקולים/ועדת הפנים/2921




15
ועדת הפנים ואיכות הסביבה – 20.3.2001

פרוטוקולים/ועדת הפנים/2921
ירושלים, ט' בניסן, תשס"א
2 באפריל, 2001

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 227
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
שהתקיימה ביום ג', כ"ה באדר התשס"א, 20.3.2001, בשעה 10:00

חברי הוועדה: היו"ר דוד אזולאי

סגן השר, חבר הכנסת אלי בן-מנחם
עו"ד יעל ייטב, מנהלת מחלקת חקיקה, נציבות מס הכנסה, משרד האוצר
עו"ד מיכל דויטש, נציבות מס הכנסה, משרד האוצר
שי וינר, רכז רשויות מקומיות, אגף התקציבים, משרד האוצר
אגף רגב, רפרנט שיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר
שי יפתח, רפרנט שיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר
עמית לנג, אגף התקציבים, משרד האוצר
שי קומפל, סגן בכיר לממונה על שוק ההון, משרד האוצר
עו"ד עינת רביד, משרד המשפטים
יחזקאל לביא, מנהל המחלקה לאסטרטגיה, משרד הפנים
חיים פוזנר, מנהל אגף שירותים חברתיים, משרד העבודה והרווחה
עו"ד מיכאל אטלן, הלשכה המשפטית, משרד העבודה והרווחה
יהודית בר-און, ס/מנהלת השירות לרווחת הפרט והמשפחה, משרד העבודה והרווחה
עו"ד אליהו פייל, יועץ משפטי, עיריית בת-ים
רחל וידל, מנהלת שירותים חברתיים, עיריית בת-ים
זיוה רשף, שירותי רווחה, עיריית בת-ים
חיים ברזילי, מנכ"ל עיריית גבעתיים
עו"ד אירית אורון, יועצת משפטית, עיריית גבעתיים
אריאל קפון, עיריית תל-אביב
חנן שטרן, עוזר מנכ"ל עיריית תל-אביב
עו"ד צבי נח, לשכת עורכי-הדין
עו"ד תמר פול, לשכת עורכי-הדין
רמי קמחי, נציג תושבים
שמואל מזרחי, נציב תושבים
רחל סלימן, נציגת תושבים
מוסרי אטואל, נציג התושבים
גלל דקא, נציג תושבים
שירים דקא, נציגת התושבים

מירי פרנקל-שור

יפה שפירא

חבר המתרגמים בע"מ

ס ד ר ה י ו ם

הצעת חוק פיצוי נפגעי אסון טבע בשכונות מצוקה, התש"ס2000-
הצעת חבר הכנסת אלי בן-מנחם וקבוצת חברי כנסת
הצעת חוק פיצוי נפגעי אסון טבע בשכונות מצוקה, התש"ס2000-
הצעת חבר הכנסת אלי בן-מנחם וקבוצת חברי כנסת

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים ואיכות
הסביבה שדנה בעניין הצעת חוק פיצוי נפגעי אסון טבע בשכונות מצוקה, התש"ס2000- של חבר הכנסת אלי בן-מנחם ואחרים.

בדיון האחרון שקיימנו בוועדה סוכם שהמשרדים הנוגעים בדבר יגישו את הצעותיהם ואת פתרון הבעיה הזו. אחת ההצעות שעלתה בישיבה הקודמת הייתה שכמו שיש נזקי אסון טבע ופיצוי בנזקים חקלאיים, אולי יהיה משהו דומה בעניין הזה גם לגבי נזקים בשיטפונות. תגובה קיבלנו רק מעמית לנג שלפני כמה ימים שלח לנו מסמך.

אנחנו אמרנו את הדברים בישיבה הקודמת.
משרד הפנים הוא לא צד בעניין ולא מבין למה הכניסו אותו.

זה הוויכוח עם האוצר. האוצר טוען שזה לא
באחריותו ולא באחריות המדינה אלא זה באחריות הרשויות המקומיות וכי הרשויות המקומיות הם הגורם שצריך לטפל בזה. משרד הפנים ודאי יאמר שאין לו תקציבים. לכן מצאו את הפתרון הקל ואמרו שיעשו זאת באמצעות הביטוחים וכך הטלנו את העניין הזה על האזרח והנושא נפתר. אנחנו יודעים שנכון שמדובר בנזקי טבע, אבל לו הייתה מערכת ניקוז טובה, סביר להניח שהדברים האלה לא היו קורים ובינתיים האזרח צריך לסבול וגם לשלם מכיסו. לכן באה הצעת החוק של חבר הכנסת אלי בן-מנחם ומבקשת לפצות את אותם אנשים באיזושהי דרך.

אני מבין שמשרד האוצר מתנגד לכך בכל תוקף.

רק אתמול הנושא עלה שוב בוועדת השרים
לענייני חקיקה כדי לקבל עמדת ממשלה עדכנית וגם הממשלה מתנגדת.

הממשלה נשארה בהתנגדותה.

עמדת הממשלה נכון לעכשיו היא שהיא עדיין
מתנגדת לחוק הזה.
מעבר לטיעונים שהעליתי במכתב, נמצא אתי סגן בכיר לשוק ההון בביטוח, ומסתבר שההיבטים של הצעת החוק על שוק הביטוח הם הרבה יותר רחבים ממה שאני כאגף תקציבים מסוגל לאמוד והייתי מציע שאדוני יאפשר לו לומר את דעתו.

בדבריך הזכרת את חוק אסונות ואני אתייחס גם
לחוק זה כי במידה רבה הוא קשור לשוק הביטוח.
הצעת החוק הזו נוגעת כרגע פעילות של הממשלה במספר מישורים שאין ביניהם קשר אבל הצעת החוק הזו נוגעת בכולם. אחד מהם, וזה הדבר העיקרי, רעידת אדמה. קיימת כרגע ועדת היגוי בין-משרדית שאני חושב ששותפים בה כל משרדי הממשלה כאשר לכל אחד יש איזשהו פן בנושא הזה, אם לפני האירוע, אם במהלך האירוע ואם לאחר האירוע, ויש היבטים מורכבים מאוד ומסובכים שאני לא חושב שכאן המקום להעלות אותם כי אפשר לפתוח יום עיון שלם רק בסוגייה הזאת.

אם יתקבל החוק הזה כפי שהוא מנוסח כרגע, המשמעות היא שאף אזרח במדינת ישראל לא יבטח את עצמו כנגד רעידת אדמה. ההשלכה שיכולה להיות היא האפשרות של שר העבודה והרווחה להגדיר את כל מדינת ישראל כאזור אסון טבע והמשמעות היא בעצם לפצות את כל אזרחי מדינת ישראל כנגד רעידת אדמה.

יש לך רעיון איך כן עושים ולא רק איך לא עושים?

לפני שנכנסת נאמר לנו שאתמול היה דיון בוועדת
שרים לענייני חקיקה ויש התנגדות של הממשלה להצעת החוק שלך.

אני לא רוצה רק לפרוס את הטיעונים נגד אלא
לומר גם מה המשמעויות של הצעת החוק.

תתייחס נקודתית. תאמר איך סוגרים את הנושא,
מה ההגדרות ואיך מתקדמים.

חבר הכנסת בן-מנחם, לא כך נוהגים. רק עכשיו
נכנסת, אנחנו מקיימים דיון ומר קומפל קיבל את רשות הדיבור. אני מבקש לאפשר לו לומר את דבריו.

ההשלכה של הצעת החוק כפי שהיא כרגע יכולה
להגיע לאומדן של עשרות מיליארדי דולרים ברעידת אדמה ואני לא זורק סתם מספרים אלא אומר למה אני אומר זאת. אנחנו מדברים כרגע על שוק מבוטח כנגד רעידת אדמה במדינת ישראל בסדר גודל של מאתיים מיליארד דולרים. לא כל נכסי מדינת ישראל מבוטחים ויש נכסים מסוימים נוספים שלא מבוטחים. ההערכה היא שיש בין מאה למאתיים מיליארד דולר נכסים שלא מבוטחים על-פי עבודה שביצע פרופסור קליג מהטכניון הערכה מקסימלית לנזק ברעידת אדמה היא סדר גודל של שמונה אחוז מהרכוש.

אתה מציג כאן בעיה של חברות הביטוח כי
כתוצאה מהחוק הזה אנשים לא יבטחו וכתוצאה מכך המערכת הזאת תקרוס. אני לא רוצה לומר לך שזו לא הבעיה שלנו.

לא. לא הסברתי את עצמי כראוי ואני אסביר את
עצמי יותר טוב. אני קודם כל רוצה להסביר את היקף החשיפה ולאחר מכן אני אסביר את המשמעות של הצעת החוק ואתן גם דוגמה למצב.

מה קורה היום אם תהיה רעידת אדמה?

היום הרכוש המבוטח, כל האזרחים שמבוטחים,
מקבלים את הפיצוי שלהם מחברת הביטוח ולא משום מקור אחר.

אם האנשים לא מבוטחים?

זה כמו שאדם לא ביטח את הרכב שלו, הוא לא יקבל פיצוי כשרכבו מעורב בתאונה. לאדם יש
רכוש והוא צריך לדאוג לרכושו. אם הוא לא דואג לרכושו, אם אין לו ביטוח, אין
אפשרות לפצותו. אדם לא חייב לבטח את רכבו בביטוח מקיף אלא רק בביטוח
חובה, אבל אם חלילה הוא מבצע תאונת דרכים או רכבו נגנב, גם אז אין לו פיצויי.

המצב במדינת ישראל לגבי ביטוח דירות שונה מהקיים במדינות אחרות. בגלל קבלת המשכנתאות בבנקים, נכון להיום חמישים אחוז מהדירות במדינת ישראל מבוטחות. המשמעות היא שאם יש נזקי שיטפונות, מים, הצפות, רעידת אדמה, הם מכוסים בביטוח. באירוע בגינו הוגשה הצעת החוק, השיטפונות בתל-אביב שהיו בסוף שנת 2000, יש מספר רב של מבוטחים שקיבלו פיצוי בגלל שהיו מבוטחים. למשל, כלי רכב שהוצפו עד מעל לוח המכוונים שלהם, הרכב הושבת והם קיבלו פיצוי מלא מחברת הביטוח. הדבר נכון גם לגבי כל אותם מבנים שהיו מבוטחים ונגרם להם נזק כתוצאה מאותו שיטפון והם יכלו לקבל את הפיצוי שלהם מחברת הביטוח.

אנחנו חושבים שזה המנגנון היעיל ביותר שיש במשק מפני שהוא ממזער את עלויות הנזקים.

המנגנון הזה גורם לכך שיש אינטרס גם לרשויות המקומיות להתייעל. מי שמכיר קצת את חוקי הביטוח יודע שכאשר לאדם נגרם נזק כתוצאה מרשלנות של אדם אחר והוא מבוטח, חברת הביטוח מפצה אותו על מלוא הנזק שנגרם לו אבל היא מקבלת את זכותו לתבוע את מי שגרם לו נזק. כלומר, לצורך העניין, אם אנחנו מדברים על הרשויות המקומיות ככאלה שלא טיפלו בתשתית באותו אזור, חברות הביטוח רשאיות לתבוע את הרשויות המקומיות בנזק שנגרם להן. בדרך הזו אנחנו מעמיסים את העלויות על מי שבאמת התרשל.

מה קורה אם יש מחדל של המדינה?

אם יש מחדל של המדינה כתוצאה מרשלנות על
משהו מסוים והרכוש הזה מבוטח, בהחלט יש אפשרות לתבוע את המדינה.

מה קורה אם נשאר כביש פתוח ואדם נפל לתוכו?

הוא רשאי לתבוע את המדינה בנזיקין.

כאן זה לא אותו מצב כאשר הרשות המקומית לא
עשתה את הניקוז כמו שצריך?

לאזרח יש זכות לתבוע.

אותו אדם שגר בשכונת מצוקה צריך להתמודד
מול סוללת עורכי-הדין של הרשות המקומית. אין לו מה לאכול ואתה רוצה שהוא ילך להתמודד מול עורכי-הדין של הרשות המקומית שהיא האשמה במקרה זה?

לכן הפתרון הוא בכלי שקיים היום והוא כלי של
מערכת הביטוח האזרחית שהיא זו שאמורה להתמודד. עורכי-הדין של חברת הביטוח אמורים להתמודד מול הרשות המקומית.

לגבי נושא חוק אסונות טבע הקיים. אם אנחנו עוקבים אחרי מה שקורה בחוק אסונות טבע, ובעצם זה פחות או יותר אותו מצב כפי שמוצע כאן, יש הפקת לקחים שהתופעה היא בדיוק ללכת לכיוון ההפוך. בחוק אסונות טבע בהחלט קרה מצב עליו אנחנו מתריעים כרגע. היו חקלאים באזור גוש קטיף שבגלל שידעו שאם הממשלה תכריז על אסון טבע כשיהיה להם נזק גדול, הם יקבלו את הפיצויים ולכן הם לא רצו לבטח את עצמם למרות שהם רשאים ויש ביטוח בקרן לנזקי טבע שהיא קרן ממשלתית. החקלאים האלה החליטו לחסוך את פרמיית הביטוח כדי שבבוא היום יפעילו לחץ דרך הלובי של החקלאים ואז הממשלה תכריז על אסון טבע והם יקבלו פיצוי מהממשלה.

זה אותו הדבר כמו בשכונת הארגזים? האנשים
שם בקושי חיים, הם לא יודעים מה זה ביטוח והם קבוצה קטנה. תתחילו לרדת לאדמה. היית שם פעם?

הייתי בשכונת התקווה יותר מפעם אחת.

אני לא מדבר על מקום שאתה הולך לאכול בו. אני
שואל אם היית בשכונת הארגזים.

אדוני לא מכיר את ההיסטוריה שלי, אז בוא לא
ניכנס לזה.

אתם חיים באולימפוס.

אני לא נולדתי באיזשהו מגדל שן, אבל בוא לא
ניכנס לזה.
לגבי חוק אסונות טבע. היום יש תהליך שקורה שמקטינים את החבות של חוק אסונות טבע ומעבירים אותו לקרן לנזקי טבע תמורת פרמיה שמשלמים החקלאים. זה תהליך שקורה כרגע כשהמטרה היא להגיע למצב שחוק אסונות טבע יבוטל והכל יועבר לביטוח בקרן לנזקי טבע. זאת מדיניות שמתבצעת כרגע במסגרת משרד החקלאות בתיאום עם מועצות הייצור והחקלאים כי כולם מודעים לבעיה הזאת שחקלאים לא מבטחים כדי לקבל את הפיצוי מהמדינה.

מה שקורה כאן זה מקרה בדיוק הפוך. הצעת החוק אומרת ללכת ולהביא את המצב בדיוק לכיוון ההפוך כשיש שוק ולהוציא את השוק ולהעביר אותו לחבות ממשלתית.

אני מבין שהממשלה מתנגדת להצעת החוק. היות
שהממשלה מתנגדת לכך, אני מציע שהממשלה היא זו שתעשה את העבודה כי עם כל הכבוד אני לא אעשה לה את העבודה. אנחנו נעביר את הצעת החוק לקריאה ראשונה ושהממשלה תפנה למציע כדי שיוריד את זה או שהממשלה תתנגד, זה יעלה למליאה וזה ייפול.

אתמול שר המשפטים בוועדת השרים התבטא
במפורש ואמר שהוא מתנגד לחוק, הוא חושב שיש בעיה עם החוק הזה מבחינת האחריות של העיריות. הוא אמר שלהעביר את האחריות למדינה נראה לו חמור מאוד ולא לעניין.

אנחנו בדקנו את הנושא לגופו של עניין עם עיריית תל-אביב והתשובות שקיבלנו הן:
פרדס דקא, חברת נתיבי אילון כבר מבצעת מנהרת ניקוז מהשכונה לים כשהעלות היא עשרים מיליוני שקלים ומקווים שהיא תושלם עד החורף הקרוב.

באשר לשכונת התקווה, מתבצע פרוייקט דו-שנתי בהשקעה של שבעים מיליוני שקלים.

שכונת התקווה לא הוצפה אלא שכונת הארגזים.

שכונת הארגזים נמצאת בפרוייקט של פינוי בינוי
ובמסגרת הפרוייקט הזה אמורים לבצע גם את הניקוז.

אני מבקש שנעבור על הצעת החוק ומי שיש לו
הערות לגבי ניסוח, יוכל לעשות זאת במהלך הקריאה.

הצעת חוק פיצוי נפגעי אסון טבע בשכונות
מצוקה, התש"ס2000-.
1. הגדרות
בחוק זה –
"נזק עקב אסון טבע", - נזק הנגרם לנכס, מבנה מגורים, רכוש, ציוד או כל קניין אחר עקב תופעת טבע בעלת היקף חריג או עוצמה חריגה או משך חריג או עקב הצטברות של תופעות טבע, ואשר הממשלה הכריזה כאמור בסעיף 2 שהוא אסון טבע.

"שכונת מצוקה" – שכונות או אזורים שייקבעו על-ידי שר העבודה והרווחה.

"השרים" – שר האוצר ושר הפנים.

שר העבודה והרווחה יכול להכריז על כל מדינת
ישראל כאזור מצוקה.

בישיבה הקודמת החלטנו להוריד את זה.

מה יבוא במקום? משהו צריך להיות. אני מוכן
להגדיר את זה עוד יותר, אני מוכן להכניס את שמות השכונות האלה כדי שזה לא יחול על כל המדינה. אני יכול לכתוב שכונת הארגזים, שכונת התקווה, כפר שלם, פרדס דקא שאלה הן השכונות היחידות שסובלות.

ולהנציח את זה בחוק?

אולי זה ידרבן את האחרים לפתור את הבעיות של
הביוב. אחרי חמישים שנה לא פתרו כלום ואולי אם יפתרו לא נצטרך החוק ואז נבטל אותו. אין לי בעיה שזה יופיע בחוק נקודתי.

לנושא של הגדרה של שכונות מצוקה. השאלה
היא האם אנחנו עכשיו בהצעת החוק נקבע שכונות מצוקה, אפילו מוגדרות וכדי לצמצם ולא לעשות פירצה ולמנוע מצב בו כל שכונה תהיה שכונת מצוקה, ועל-ידי כך נמסד ונקבע משהו כזה לנצח, נטיל סטיגמה על שכונות מסוימות שהן שכונות מצוקה. מאוד יכול להיות שאם אנחנו רוצים באמת להגיע לטובת התושבים זה לא הפתרון להנציח את מצב המצוקה שלהם.

את אותן ההשקעות של הרשויות המקומיות ושל כספים נוספים שאפשר לגייס לנושא, אפשר להשקיע בשיפוץ, בשיפור, בהרמת התנאים והוצאת השכונות האלה מאיזושהי סטיגמה של מעגל מצוקה.

אם כן, איך אני מכניס את זה לחוק?

לא כך אלא הפוך. תשקיע בשכונות ואל תשקיע
באנשים כי אתה משאיר אותם לנצח מסכנים.

גבירתי הנכבדה, יש לך רעיון איך פותרים את
הבעיה? אסור לשים עליהם סטיגמה. אתם לא יודעים איך המקום נראה אבל אתם לא רוצים לשים סטיגמה ואתם מאוד דואגים להם. איך את פותרת את הבעיה? מבחינתי את יכולה לומר שנכתוב בחוק שעיריית תל-אביב תעביר מאה מיליון שקלים מהתקציב לטובת הנושא.

כיוון שאני עובדת סוציאלית כבר למעלה מ25-
שנה, תאמין לי שאני מכירה גם את שכונת הארגזים אבל אני מכירה עוד כל מיני שכונות מצוקה ואני כל השנים – ואני חושבת שזו עבודתי וזה התפקיד שלי – נלחמת נגד הנצחת המסכנות והנצחת המצוקה לנצח. אני לא נגד לעזור וזה מה שאני עושה בחיים ולפחות מנסה לעשות, אבל אני נגד הנצחת איזשהו מצב, להודיע לאנשים שמעתה והלאה אתם שכונת מצוקה.

מה ההגדרה לשכונת מצוקה ומי קובע אותה?

לא יודעת.

יש הגדרה כזאת בחוק?

לא.

יש. הם לא יודעים אבל אני יודע.

אין הגדרה של שכונת מצוקה.

אין הגדרה ואין קריטריונים לזה וזה מאוד מאוד
מורכב. העמדה בוועדת השרים הייתה שלא כדאי לתת סטיגמות ולומר לשכונה שהיא שכונת מצוקה.

אני אומר לכם שיש הגדרה בחוק. יש שכונות
שיקום. השאלה היא מי קבע איזה שכונה היא שכונת שיקום ואיזה שכונה היא לא שכונת שיקום.

זה אד-הוק.

זה לא משנה אם זה אד-הוק. יש שכונות שיקום.
שכונת התקווה היא שכונת שיקום, קטמון היא שכונת שיקום, מעלות מופיעה בשיקום שכונות. כלומר, יש הגדרה על-פי נתונים סוציו-אקונומיים. אני אומר לכם שיש הגדרות כאשר הולכים על-פי נתונים סוציו-אקונומיים, רמת השכלה, רמת הכנסה וכולי.

דווקא אנחנו אנשים שמזוהים עם שכונות
המצוקה, אסור לנו לשים סטיגמה.

אל תסתכל על אלה שהם מאוד לא רוצים
סטיגמות אבל הם חיים על סטיגמות. אני רוצה שפעם אחת תבואו עם פתרונות, תאמרו איך אתם פותרים בעיה ולא איך אתם דואגים למסכנים שלא ידביקו להם סטיגמות ואיך הם יאכלו קש כל החיים שלהם.

אם יהיה חוק, העיריות יפתרו את הבעיות כי הממשלה תאלץ אותן לפתור כמה שיותר מהר כי הם יעשו את הביוב מהר ולא יצטרכו לפצות. החוק יביא את פתרון הבעיה כי לצערי לא צריך חוק במדינה מתוקנת אבל אנשים שאין להם אוכל, אין להם כלום, זרוקים בתוך בורות סובלים מדי שנה או מדי שנתיים כשיש שיטפונות. מדובר על עשרות משפחות ולא על מיליונים, משפחות שאין להם איפה לישון ועושים להם טובה ונותנים להם טרנינג ואתם יושבים כאן כשאלה דואגים לאוכל ואת לא רוצה סטיגמות. עם כל הכבוד לכם תרדו לעם ותראו מה קורה למטה במדינה.

אם יהיה חוק, וזה חוק שעלותו היא לא עולה מיליוני שקלים, הוא נקודתי ועם החוק הזה אנחנו יכולים לזרז את הרשויות המקומיות שיפתרו את הבעיה. אם אין חוק, המצב יימשך כפי שהוא היום וימשיכו להתעלל באזרחים. אני לא מוכן שיתעללו בהם. מישהו צריך לדאוג להם ואני בא מהאזורים האלה. את כעובדת סוציאלית במשך 25 שנה צריכה לדאוג להם, נציגת משרד המשפטים צריכה לבדוק את זה, בוודאי האוצר שכולם גמרו את האוניברסיטה אבל בחייהם לא ראו איך נראה ילד רעב.

אתה לא יודע מאיפה אני באתי.

אני יודע מאיפה באת, לפי המשקפיים העגולות.
תפסיקו עם השטויות שלכם.

חבר הכנסת בן-מנחם, אנא ממך, אני מבקש ממך
לא לפגוע באנשים. באים לכאן פקידים ועושים את עבודתם.

לפחות חצי העובדים במשרדים האלה צריכים
להיות כאלה שבאו מערי פיתוח כי אז אולי תהיה קצת רגישות.

אני הייתי בשיטפונות במרכז פינוי ונתתי לאנשים
טרנינגים וגרביים.

תקבלי צל"ש.

לא, אל תיתן לי צל"ש כי זה התפקיד שלי ואני
עושה אותו. דווקא האזור בו היה שיטפון לא נחשב לשכונת מצוקה. אני חושבת שאי-אפשר לעשות משהו גורף ולומר שכונת מצוקה. כמו שלמשל בחוק הנוער יש קטין נזקק ויש לו קריטריונים ובחוק מפורטים הקריטריונים, אני חושבת שאפשר להגדיר אדם נזקק או משפחה נזקקת ויש לזה קריטריונים כמו מבחן הכנסות, דוח סוציאלי, ביקורי בית שאנחנו מקיימים או לא מקיימים כדי לבדוק את זה. אפשר לעשות את הדברים מבלי לשים סטיגמה ואני בהחלט חושבת שיהודית בר-און אמרה את הדברים יפה מאוד, אלא לתת משהו יותר כוללני שיכול להיבדק, שאפשר לתת לו קריטריונים, ובאמת להתייחס לאדם כאדם או למשפחה כמשפחה ולא לשים סטיגמה על עיר או על שכונה או על עיירת פיתוח שאני בטוחה שגם בה יש אזורים טובים. באותה שכונה יש אנשים שהם כן מבוטחים והביטוח יכול להחזיר להם את כספם ויש אנשים שאינם מבוטחים.

אני מציעה במקום לכתוב שכונת מצוקה, להגדיר כמו בחוק הנוער משפחה נזקקת או אדם ולעשות זאת לפי קריטריונים. בחוק הנוער למשל יש ששה קריטריונים שמגדירים קטין נזקק.

היה לכם מספיק זמן לחשוב על זה.

כשהתקיים דיון בפעם האחרונה הסיכום היה
שיוכן איזשהו נוסח אבל זה לא נעשה.

הבנו שלא צריך וכי הביטוי שכונת מצוקה יורד.

אבל במקום זה צריך למצוא משהו אחר.

אני חושבת שההצעה הזו היא מאוד טובה.
כשהאנשים קיבלו את בית המלון והאוכל, הם נכנסו למצב רגרסיבי שבאמת אפילו ללכת ולהוציא כסף מהבנק הם לא ידעו. הם היו במצב טראומתי כל כך קשה שהם נסוגו מהדברים הבסיסיים. לכן כמו סל קליטה שנותנים לעולה חדש, כאשר הוא בא נותנים לו סכום כספי ואתו הוא מתמודד, אני חושבת שלאנשים שיוגדרו ויהיו קריטריונים, ניתן יהיה לתת סכום חד-פעמי אתו הם יתמודדו ולאחר מכן יהיה להם זמן להתמודד עם האובדן, עם המצב הנפשי הקשה וכאן תפקידנו לטפל.

כדאי שתשמעו את הדברים שנאמרים כאן כי
גברת רשף היא עובדת סוציאלית שעובדת בשטח וחשה את המצוקות. אתם יושבים במרומי האולימפוס בירושלים במשרדים הממוזגים שלכם ואתם לא יודעים מה קורה בשטח. זה ההבדל ביניכם. הדברים שנאמרו כאן הם דברים שצריכים להיכנס ללב.

אדוני, זאת לא הצעת החוק. אם הצעת החוק
הייתה טיפול באנשים נזקקים, זו הייתה הצעת חוק אחרת.

אמרת את הדברים ואנחנו מתקדמים בחקיקה
הזאת. לשם כך יש את הממשלה שתוריד את ההצעה אבל אני לא אוריד אותה.

כדאי אולי ללכת בכיוון שהציעה גברת רשף. היות
שאנחנו קובעים נורמה בספר החוקים של מדינת ישראל, נתייחס לאדם הפרטי ולא לשכונה כשכונה. זאת איזושהי פנייה מהצעת החוק של חבר הכנסת בן-מנחם. גברת רשף מציעה כאן כיוון ואומרת שאם אדם עונה על קריטריונים מסוימים, משפחה או אדם בודד, הצעת החוק הזו תחול עליו. זאת אומרת, אתה לא מכריז על שכונה כיוון שיש לך שכונה שקורה לה אסון והשכונה היא לא שכונת מצוקה. הבעיה היא שיש לך שכונה מסוימת שאתה רוצה לפתור בה את הבעיה, אבל ברגע שאתה בא לחקיקה ואתה רוצה לקבוע נורמה, זה צריך להיות באופן שוויוני על כל התושבים ולדאוג לכך שאנשים נזקקים שלא גרים בשכונת מצוקה לא זכאים לזה. זאת אומרת, קריטריון של אזור המגורים הגיאוגרפי הוא לא בהחלט תמיד הפתרון כשאתה רוצה לבוא לחקיקה. הפתרון של שכונת הארגזים או איזושהי שכונה שלא תהיה לא הייתה צריכה לבוא על פתרונה בצורה של חקיקה גורפת.

לכן צריך לעשות כאן שינוי כיוון מחשבתי ולא ללכת באופן שהצעת החוק הזו הולכת אלא ללכת בכיוון שהעלתה כאן הגברת רשף.

את רוצה להגדיר מי יהיה זכאי לפיצוי?

אם מדובר במבחן הכנסה.

אמרתם שאתם לא רוצים להדביק סטיגמות אבל
עכשיו את רוצה להדביק סטיגמה לאיש ולא למקום.

זה קיים היום במדינה.

אני בכוונה לקחת אזור מגורים ולא לקחתי בית
בודד כי אם נצטרך ללכת למשפחה שנפגעה, אנחנו צריכים להגיע לכל מקום במדינת ישראל כשאדם נפגע בגלל סיבה כלשהי ולא לזה התכוונו בחוק. אני בא עם חוק נקודתי כדי להמריץ את השלטונות שיפתרו את הבעיה של האזורים שסובלים כבר שנים על גבי שנים ואני עושה את זה נקודתי. השיטפונות במדינת ישראל היו בעיקר בפרדס דקא, בשכונת הארגזים ובכפר שלם.

היו שיטפונות גם בג'סר אזרקה, בקלנסואה,
בפרדיס.

נכון. אם אני הולך לפי משפחה בודדת, אני לא
פותר את הבעיה אותה אני רוצה לפתור. אני מוכן להחליף את המילה שכונת מצוקה ולכתוב אזור מגורים מוגדר, אני מוכן להחליף את שר העבודה בשר הפנים שיותר עוסק בדברים האלה, אני מוכן שייאמר שמדובר בשכונה שמוכרת כשכונת שיקום כי בדרך כלל כל המקומות האלה מופיעים גם במפת שיקום השכונות של מדינת ישראל.

גם אדם שהיה מבוטח בנזקי קבע יזכה לפיצוי כמו
שתקבל אותה משפחה שלא הייתה מבוטחת?

לא. בחוק נאמר שמי שמבוטח בחברת ביטוח, הוא
לא יקבל. אין אפשרות לקבל פעמיים.

בן-אדם שלא היה מבוטח ושלא גר בשכונת
מצוקה, אותו אתה עוזב בצד.

אני לא יכול לפרוס את זה על כל מדינת ישראל.
אני רוצה להגדיר מקום.

אנחנו לא עושים חקיקה פרסונלית או ליישוב
מסוים. כשאנחנו קובעים נורמה אנחנו צריכים שהיא תחול במקרה הצורך על כל אזרחי מדינת ישראל שנופלים תחת המטרייה של האסון הזה.

יקימו ועדות כדי לקבוע אם אדם מסוים בחיפה
נפגע?

לא. לשם כך יש מחלקת רווחה והיא זו שטיפלה
באנשים שנפגעו.

אם אנחנו אומרים שהשר יקבע אזור, באותו אזור
בדרך כלל נמצאים אותם אנשים. אדם יכול לגור במקום הזה ולא לקבל פיצויים כי באים שמאים ובודקים את הבית. החוק הוא לא חוק פרוץ אלא בתוך החוק אני מכסה גם את הדברים האחרים.

את מציעה ללכת על אנשים ולא על שכונה.

כן.

דבר כזה לעולם לא יעבור. יאמרו לנו שהייתה
בעיה קטנה שעכשיו אנחנו הופכים אותה לבעיה גדולה. תמצאי לי הגדרה של אזור ולא של אדם. אני לא רוצה שיהיו עוד אלף עובדים סוציאלים שיתפרנסו מחוק שלא אליו התכוונתי, וזה עם כל הכבוד לעובדים הסוציאלים. אני רוצה להתמקד באזורים שנפגעו ושזה יהיה על-פי החלטת שר.

זה אומר כל מקום שנפגע בשיטפונות.

מושב שואבה יכנס או לא יכנס?

אם השר יקבע. יש פה החלטת שר.

אומר חבר הכנסת בן-מנחם להשאיר לשרים שהם
יקבעו אם האזור הזה נכלל בהגדרה או לא.

אם כך תעתיקו את מה שנאמר בחוק נזקי טבע.
שם השר שקובע הוא שר החקלאות בהסכמה של שר האוצר. אני הייתי הולך לפי הגדרה כזאת כך שיהיה אישור של מליאת הממשלה.

בנזקי טבע קובע שר החקלאות באישור שר
האוצר?

עד כמה שאני זוכר.

אתה לא יכול להטיל את זה על שר אחד שיקבע
את זה באופן שרירותי.

בחוק כתוב שר האוצר ושר הפנים.

זה רק לצורך שמאות.

או שר הפנים או שר העבודה והרווחה, אבל אני
הייתי הולך על שר הפנים.

גם אני חושב ששר הפנים הוא הכי מתאים.

אני מציע ללכת על שר הפנים יחד עם שר האוצר.

אפשר שר הפנים בהתייעצות עם שר האוצר.

שר הפנים בהתייעצות – במקום בהסכמה - עם שר האוצר.

במקרה הזה משרד האוצר יצטרך לתת תקנים
למשרד הפנים.

אם חס וחלילה יהיו שיטפונות אחרי החוק,
ימצאו את הפתרונות.
את המילה שכונת מצוקה אנחנו מוחקים ומשאירים שכונות מגורים שייקבעו על-ידי שר הפנים בהתייעצות עם שר האוצר.

2. הכרזה על אסון טבע.
הממשלה תכריז על אסון טבע לפי המלצת שר
הפנים, שניתנה לאחר התייעצות עם השר הממונה על השירות
המטאורולוגי או על המכון הגיאולוגי.

בחוק הזה אני רוצה לקבל את כל הכיסוי
האפשרי.

כשמדברים על אסון טבע, אני מציע שייאמר
להוציא רעידות אדמה כי לנושא הזה של רעידות אדמה יש מכניזם אחר לגמרי.

אפשר לציין שהחוק אינו כולל רעידות אדמה.
במקום "הממשלה תכריז", יבוא "שר הפנים יכריז".

בחוק אסונות טבע מדובר בהכרזת ממשלה.

כאן יהיה שר הפנים.

זה יהיה קצת משונה ששר הפנים יכריז על אסון
טבע. הוא יכול להכריז על אזור או שכונת מגורים.

אני מציע ש"שר הפנים יכריז על אסון טבע לאחר
התייעצות עם השר הממונה על השירות המטאורולוגי", להוציא את המכון הגיאולוגי כי הוא לא שייך כאן.

אנחנו מוחקים את המכון הגיאולוגי.
מציעה היועצת המשפטית להוציא את המילה אסון טבע ולומר ששר הפנים יכריז על אזור מוכה שיטפונות.

אני עוסק אך ורק בשיטפונות וזה כדי שלא יאמרו
שאני עושה חוק שיעלה מיליארדים.

צריך להגדיר מה זה שיטפון.

אתם יודעים למה אני מתכוון. אנחנו רוצים
למצוא פתרון לאותם אנשים מסכנים שנופלים בין הכיסאות.

אני מציע שכאן לא יכנס שר האוצר אלא נגדיר
את השיטפון. "שר הפנים יכריז על אזור מוכה שיטפונות, זאת לאחר שהוא יתייעץ עם השר הממונה על השירות המטאורולוגי".

אנחנו נגדיר שיטפון. ברגע שזה עומד בקריטריונים, האזור יוכרז על-ידי שר הפנים.
השאלה היא אם ההכרזה על אזור מוכה שיטפונות תהיה בהתייעצות עם שר האוצר,
כי אחרת לאן אתה מכניס את שר האוצר ואיפה ההתייעצות אתו?

הכנסנו את שר האוצר לסעיף 1.

אם כן נכתוב השרים. תמיד צריך להיות שר
מוביל.

השר המוביל הוא שר הפנים.

אם כן, לשם מה אתה צריך את שר האוצר?

בהתייעצות.

על הכרזה כאזור מוכה שיטפונות?

לא. שר הפנים הוא שיכריז על אזור מוכה
שיטפונות. לגבי פיצויים, אתה הוא זה צריך את ההתייעצות עם משרד האוצר.

בסדר.

3. זכות לפיצויים.
מי שמתגורר בשכונת מצוקה ונגרם לו נזק עקב
אסון טבע, זכאי לפיצויים מאוצר המדינה לפי חוק זה.

נגרם לו נזק כתוצאה ממצב שהוכרז בהתאם
לסעיף 2.

אני מבינה שהכוונה כאן היא לגבי אותו אדם שגר
באותה שכונה שהוכרזה כשכונה מוכת שיטפונות, שהוא יהיה זכאי לפיצויים.

4. סייג
לא ישולמו פיצויים בעד נזק אסון טבע אלא אם ינוכה מסכום הפיצויים כל
סכום ששולם או שישולם על-פי חוזה הביטוח עבור אותו נזק.

למה שאנשים יעשו ביטוח?

יכול להיות שאנשים יחליטו לא לסמוך על שום
דבר אלא לעשות ביטוח בעצמם.

רוב האנשים במקומות האלה לא עושים ביטוח.

לחלק מהם יש משכנתאות.

לאף אחד מהם אין משכנתה.

הם גרים בבתים בלי חובות? אם כן, מצבם לא כל
כך גרוע.

הם גרים בבתים שהשירותים מחוץ לדירות. אני
מציע לך ללכת ולראות את המקום כי הבעיה שלא היית שם.

אלה אנשים שחיים על שכר-דירה ולכן אין להם
משכנתאות. הדירות האלה בדרך כלל שייכות לחברה משכנת.

חברה משכנת מבטחת את הדירה שלה.

רוב הדירות הן דירות שניבנו ללא רשיון לפני
ארבעים שנה ולפני חמישים שנה.

חבר הכנסת בן-מנחם, אנחנו כולנו עובדי מדינה
ולכל אחד מאתנו יש את העמדה.

הבעיה היא שאתם מדברים מהשטח שלכם ולא
מייצגים דברים אחרים. החוק מגדיר חד-משמעית דירה של ארבעה חדרים, פיצוי של חמישים אלף דולר, שנתיים השכרה, ואת הדברים האלה אני הכנסתי יחד עם כל הגופים הממשלתיים בזמנו. חלק מהדיירים פונו אבל הקבלן לא מפנה חלק כי זה יותר נוח לו. הממשלה צריכה להיכנס לזה ואם יהיה חוק כזה הממשלה תיכנס לזה ותאלץ את הקבלן כך שתוך שנה הוא יפנה את המקום. כשיש חוק ואני יודע שהאיש מקבל פיצוי, אני לא אגן עליו.

משרד האוצר מעלה כאן טענה שצריך להתמודד
איתה. הם אומרים שאם אנחנו נכתוב את סעיף 4, אף אחד לא יבטח.

גם כך כמעט אף אחד לא מבטח. אם לאוצר זה
יותר טוב, אפשר להוריד את הסעיף הזה.

אנחנו מדברים על אנשים שנמצאים נניח בחברת
עמידר או בחברת עמיגור. ברגע שיש את החוק הזה, גם אותה חברה לא תבטח את הדירות. השאלה איך אנחנו מחייבים את החברה שהיא כן תבטח.

אתה רוצה שאותו אדם יקבל פיצוי אל תכולת
ביתו?

גם אם מדובר בביתו כי יכול להיות שהבית נהרס
ואז צריך לבנות לו דירה באותו גודל דירה שהייתה לו. עיקר הבעיה כאן היא הרכוש הפנימי, ביגוד, ציוד חשמלי וכולי. כתבתי את הסעיף הזה כדי למנוע כפל תשלום לאותו אדם, אבל אם זה מפריע לאוצר, אני מוכן להוריד אותו.

אם הדירה שלו נהרסה, מאיפה יבוא הפיצוי?

גם אם נגרם נזק למבנה או נגרם נזק לטלוויזיה
שלו, אני רוצה שהוא יקבל את הפיצוי על הטלוויזיה, על מכונת הכביסה, על הבגדים וכולי. זה מה שמעניין את האנשים שהכל נשטף להם בשיטפון. יכול להיות שהשלב הראשון יהיה שנצמצם את זה לתכולה ולא למבנה הקבע עצמו.

תשעים אחוז מהאנשים אליהם אני מתכוון בחוק
– ואני חושב שמדובר כמעט במאה אחוז – לא עושים ביטוח כי אין להם אפשרות. מדובר באנשים שחיים בהבטחת הכנסה.

היום דרך הגמלאות של ביטוח לאומי האנשים
האלה מבוטחים בביטוח רפואי. מאוד יכול להיות לגבי אנשים אלה שהם כולם אנשים שמקבלים גמלאות של הביטוח הלאומי, הבטחת הכנסה וגמלאות שונות, המדינה תבטח אותם כפי שהיא מבטחת אותם ביטוח רפואי.

אני לא נכנס לדברים האלה של הביטוח הלאומי,
שם כדי לתת להם חצי שקל מוציאים להם את הנשמה.

עולה כאן שאלה לגבי בעלי עסקים. מישהו שיש לו
מכולת בשכונה ונגרם לה נזק בשיטפונות, הוא זכאי לפיצוי? סניף הבנק השכונתי, המועדון השכונתי, הם נכללים או לא?

בגלל שאני מכיר את זה, אני מוכן לא להכניס את
הבנק ודומיו לתוך החוק אלא את המשפחות עצמן. יכול להיות שצריך להכניס לגדר החוק את מי שגר בשכונה ויש לו מכולת.

מה תעשה במקרה של אדם שיש לו מכולת והוא
לא גר בשכונה? אני מציע לא להכניס לחוק בעלי עסקים. לנו חשובה אותה משפחה שביקרנו אותה וראינו את מצבה. שאותם בעלי עסקים יבטחו את העסק שלהם.

לא ניסוח אבל הכיוון הוא שהוראות חוק אלה לא
יחולו על מבנים שנפגעו שנמצאים בבעלות של חברה משכנת, או דירות שמבוטחות בביטוח כלשהו, או מבנים שניבנו שלא כדין.

לא. כשאת באה לחברה משכנת ואומרת שזה לא
נכלל, צריך להחליט איך האוצר גובה דרך החברה הזו את הפיצוי כדי שלא יהיה מצב שהדיירים באותה דירה לא נכללים בגדר החוק
כי החברה תברח מזה והאיש יסבול. אני לא רוצה להשאיר את האיש יתום. את אומרת מבנים שניבנו שלא כדין, אבל מה זה מבנה לא חוקי? כל שכונת הארגזים היא כזאת.

אתה מסכים שיש לחשוב על הכיוון ההתחלתי
ואתה אומר שמבנים לא חוקיים נעזוב בצד. אני רוצה למצוא פתרון לאותו אדם אבל גם ללכת בכיוון שהעלה כאן משרד האוצר כי אני לא רוצה לגרום למצב שהחברה תזכה בכך שהיא לא מבטחת בגלל החוק.

האוצר יפצה את החברה אבל אני לא רוצה
להשאיר את האנשים בלי כלום.

אנחנו מציעים דירת מגורים בבעלות תושב האזור,
ואז אתה מצמצם את זה לאותם אנשים שאתה רוצה. אנחנו מדברים על דירת מגורים בבעלות תושב המקום.

ואם אותו אדם שכר את המקום? אתם חושבים
שאם הוא שכר במאה דולר את הדירה, הוא כבר עשיר.

אנחנו הולכים לכיוון שהציע משרד האוצר
כשמדובר בבעלות התושב. אנחנו נבטח את התכולה, זה יהיה כללי, אבל גם דירה שבבעלות תושב המקום והוא יכנס למסגרת החוק.

כלומר, השוכר יקבל עבור התכולה שלו שהלכה
והמשכיר, אם זה בעל בית שיש לו שם בית, יקבל עבור הבית. אין סיבה לפצות מישהו שגר בחוץ עבור תכולה. אנחנו צריכים לפצות את האנשים שבאמת נפגעו.

גם אני מציע את זה.

את בעיית הניסוח נשאיר לכם.

אמר אתמול שר המשפטים שהוא חושב שלא
צריך ליצור מצב שבו העיריות יוצאות ללא כלום. הוא אומר שמששילמה המדינה פיצויים, צריכה להיות לה זכות תביעה כנגד הרשויות המקומיות כי אחרת אין להן יותר אחריות.

ובלבד שהמדינה אישרה תקציבי פיתוח לאותה
רשות מקומית. תראה מה קורה בתל-אביב כשראש העיר הופך את כל העיר אבל בשכונות האלה הוא לא נגע ואחרי כן הוא בא אלינו שנפצה אותו.

בסעיף 3 לדעתי צריך להוסיף תנאי שהפיצויים
יהיו כמו בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, שם נקבע שצריך להתנות את תשלום הפיצויים בשיקום הנזק. אני לא רוצה שהוא ייקח את הכסף וייסע אתו לחו"ל אלא הוא צריך לקחת את הכסף ולשקם כי אחרת לא עשינו כלום.

נכון. מקובל.

נלך למנגנון כזה.

המנגנון הוא מס רכוש.

המהות של הסעיף היא שאתה נותן אפשרות
למדינה לתבוע.

האוצר יהיה רשאי לתבוע.

אם אתה לא כותב את זה בחוק, היא לא יכולה
לעשות זאת. לכן צריך לתת לה את האופציה הזאת.

יכול להיות מצב שמשרד הפנים יאשר בתנאי
שהאוצר יעביר כסף, אבל מה יקרה אם האוצר לא מעביר כסף?

המשרד ייתן לאזרח מה שצריך והאזרח לא נופל
בין הכיסאות בעניין הזה.

המדינה תיתן את הכסף לאזרח.

האוצר יתמודד עם משרד הפנים. תפקידנו בחוק
הזה לדאוג לאזרח הקטן ועל זה אין ויכוח בינינו. אם הרשויות אחר-כך יריבו ביניהם, זאת לא בעיה שלי וזה לא תפקידי. לי חשוב שהאזרח יהיה מכוסה.

אני מציעה שנאמר: שילמה המדינה פיצויים,
תהא לה זכות תביעה כנגד הרשות המקומית, שבתחומה מצוי האזור או האדם, בשיעור הפיצויים ששילמה.

אני חושבת שבסעיף 4, וגם ראיתי זאת בחוקים אחרים, שמי שמתגורר באזור כזה וקיבל פיצוי בכסף או בשווה כסף מאדם שלישי, עליו להעביר סכום זה למדינה, וזאת כדי שלא יהיה מצב שהוא קיבל פיצוי פעמיים.

מקובל עליי.

את התקנות כמובן צריך לפרט.

אני מציע שבסעיף 6, שם נאמר: "השרים
הממונים על ביצוע חוק זה רשאים להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו", להוסיף "באישור ועדת הפנים".

זה לא השרים אלא שר הפנים.

הערה לסעיף 5. למשרד הפנים אין גוף שמאי. יש
שמאי ממשלתי ואני מציע להטיל את זה עליו ולא על משרד הפנים.

השמאי הממשלתי. במס רכוש קובע השמאי
ממשלתי?

אני חושב שאלה שמאים של מס רכוש.

צריך שיהיו תקנים במשרד הפנים לעניין הזה.

משרד הפנים לא יכול לצורך אותו עניין לרכוש
שירות של שמאים מבחוץ?

הוא יכול אבל אני צריך מישהו שינהל את הדברים
האלה בתוך המשרד וכאן מדובר בתקנים.

המשרד יכול לשכור את השירות הזה ממשרד
שמאים מוכר. במשרד המשפטים יש שמאים?

אני מודה שאני לא מתמצאת בזה.

אני מציע שעינת תבדוק את זה במשרד
המשפטים, תעמוד בקשר עם מירי והן ימצאו דרך לנסח את הסעיף הזה.

הערכת הנזקים על-ידי שמאי ממשלתי היא
הרצויה.

מה שכתוב כאן זה דבר מאוד ברור. בסעיף 5

"לא ישולמו פיצויים אלא אם כן הנזק הוערך בידי עובדי משרד הפנים שהוכשרו לכך, או בידי שמאים שהשר מינה לעניין זה".

ואם אין להם הכשרה, ילכו עכשיו להכשיר אותם?

אם אין, יש המשך.

אני מציע שנכתוב: "או בידי שמאים שהשרים
מינו לעניין זה או שמאים ממשלתיים". אם אין שמאי ממשלתי, השר יכול לקחת את היוזמה ולקנות את השירות הזה מחברת שמאים חיצונית. אם יש מנגנון של שמאים ממשלתיים, שישתמשו במנגנון שעומד לרשותם.

השרים יכולים למנות את מי שהם רוצים.

שמאי ממשלתי הוא לא ממנה והוא לא קונה אלא
הוא מקבל.

אתה לא רוצה שיהיה כתוב ברחל בתך הקטנה
שמאי ממשלתי אלא אתה רוצה להשאיר את זה לשר הפנים.

נכון.

אין לי התנגדות. זה יהיה לשיקול דעתו אם הוא
לוקח את השמאי הממשלתי או לא.

היום אנחנו נוהגים לכתוב תקנות יותר מפורטות
וצריך להיות כמו במקרה של חוק הפיצוי לחקלאים ועל חוק מס רכוש, שם יש את הדברים אותם יכול השר לקבוע כמו שיעורי הפיצויים.

זה יכול להיות לקראת קריאה שנייה ושלישית.

אני ממרכז המחקר של הכנסת. יש חוקה רבה
בנושא הזה בארצות העולם ואפשר להיעזר בה.

תודה. אני מציע שנעביר את זה ליועצים
המשפטיים.

לגבי סעיף 2, מי מחליט על האזור שהוא אזור
מוכה שיטפון?

שר הפנים בהתייעצות עם השר הממונה על
השירות המטאורולוגי.

למה זה קשור?

את רוצה להוריד את השר הממונה על השירות
המטאורולוגי?

בוודאי שלא, אבל אני רוצה לדעת האם שר האוצר
נשאר כאן.

כן, בהתייעצות עם שר האוצר.

על ההכרזה, לאחר שהתייעץ עם שר האוצר.

כן. זה בסעיף 2.
אנחנו מעמידים להצבעה את הצעת חוק פיצוי אסון טבע, התש"ס2000-, כשאנחנו משנים את שם החוק כך שלא ייאמר שכונות מצוקה.

נשנה את הצעת החוק, נעשה את כל ההתאמות
הנדרשות ונייחד אותו לשיטפונות. הוועדה נותנת לנו את המנדט לשנות את שם החוק.

אם כן, אנחנו מעמידים להצבעה את הצעת פיצוי
נפגעי אסון טבע משכונות מצוקה, התש"ס2000- של חבר הכנסת אלי בן-מנחם, בהתאם לשינויים שנקבעו כאן בוועדה, כאשר השינויים שנאמרו בוועדה יבואו לקריאה ראשונה.

מי בעד? אין מתנגדים ואין נמנעים.

הצעת החוק – אושרה ועוברת לקריאה ראשונה.

אני מודה לכם.



הישיבה ננעלה בשעה 11:00