פרוטוקולים/ועדת הפנים/3133




31
ועדת פנים
26/2/2001


פרוטוקולים/ועדת הפנים/3133
ירושלים, ב' בסיון, תשס"א
24 במאי, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס' 217
מישיבת ועדת הפנים
יום שני, ג' באדר התשס"א (26 בפברואר 2001), שעה 12:00

חברי הוועדה: דוד אזולאי – היו"ר
יאיר פרץ
יגאל ביבי
מקסים לוי
איוב קרא
זאב בוים
מרינה סולודקין
אופיר פינס

אליהו זיטוק - גזבר עיריית ירושלים
ריטה לדיז'נסקי - אגף תקציבים, עיריית ירושלים
רינת אפרת - מנהלת אגף כלכלה ותקציב,
משרד התיירות.
אורן גלעד - רפרנט תמ"ס, משרד האוצר
אלעד תמרי - רפרנט תיירות, משרד האוצר
סנ"צ ציון שי - ראש ענף סיור, משרד לביטחון פנים
יחזקאל לביא - מנהל אגף לתכנון אסטרטגי, משרד הפנים
יורם גורדון - התאחדות בתי המלון בישראל
יונתן הרפז - התאחדות בתי המלון בישראל
מישל ארנפויד - התאחדות התעשיינים
יואל ביאלה - מנהל התאחדות התעשיינים
אילן רומן - מנהל מנהלת עטרות
עזרא עטיה - מזכיר האיגוד הארצי למסחר
דורית צדוק ביטרן - יחסי ציבור, איגוד ארצי למסחר
יריב בן עמי - הסתדרות
מיכאל נוימן - נציג לשכת ארגוני עצמאים.

יפה שפירא

איה לינצ'בסקי

הפגיעה בעסקים בירושלים עקב המצב הביטחוני.


הפגיעה בעסקים בירושלים עקב המצב הביטחוני.

צהרים טובים לכולם. אני מבקש לפתוח את הישיבה שתעסוק בפגיעה בעסקים בירושלים עקב המצב הביטחוני. מאז פרצו המהומות, אנחנו מודעים למצב קשה, בארץ בכלל ובירושלים בפרט. נתבקשתי על ידי עמיתי לסיעה, חבר הכנסת הרב יאיר פרץ, להעלות את הנושא הזה לדיון על סדר יום של הוועדה, ואני שמח לעשות זאת.

לפני שאתן את רשות הדיבור למציע, הייתה לי התלבטות אם לקיים את הדיון הזה לאור המצב שבו נמצאת הממשלה שזה בין לבין, ואנחנו לא יודעים כרגע מי יהיה ואיך יתנהלו הדברים. התלבטתי מאד ולמרות הכל החלטתי לקיים את הדיון וזאת בשל המצב הקשה הסורר גם במלונאות, גם בתעשייה. לפי נתונים שקבלתי כאן, ואני מקריא מהנתונים: שיעורי הירידה בפדיון העסקים עומד על 48% בממוצע בחודשים אוקטובר נובמבר 2000, לעומת החודשים המקבילים אשתקד.

אני חושב שגם אנחנו כחברי כנסת שמתארחים בבתי המלון בירושלים, אנחנו גם חשים את זה ורואים מה קורה בבתי המלון שבעונות כאלה הם בדרך כלל היו עמוסים באנשים. פשוט כואב לב לראות ימים שבשעות הבוקר הייתי לבד בחדר האוכל של המלון. המלון המשיך לתפקד אבל כמה זמן המלון יכול להמשיך לתפקד? מהנתונים שיש בידינו כאן, אני למד על פיטורי עובדים בצורה מאסיווית ויותר מזה, אני שומע על בתי מלון במזרח העיר שנסגרו ובתי מלון שנמצאים בכמעט קריסה בצד המערבי של העיר.

המצב לא הולך ונהיה טוב יותר לצערנו, והתוצאה היא שעסקים נסגרים ואנשים מפוטרים. מצד שני בעלי עסקים נדרשים לשלם את מחירי הארנונה וכל המיסים שמסביב לכך, וגם הרשות המקומית, שאני מקווה שנציגי עירית ירושלים נמצאים כאן, כשיגידו להם לעשות הנחות בארנונה הם ישיבו בצדק, מי יממן? לכן אני חושב שהפתרון נמצא בידי הממשלה.

היום זה יהיה רק הדיון הראשוני לפתרונות הללו כאשר אני מאד מקווה שהממשלה קום תקום במהרה ונוכל לזמן לכאן את הנוגעים בדבר על מנת לתת את הפתרונות ההולמים למצב השורר היום בירושלים. כעת אני מבקש ממציע ההצעה, חבר הכנסת הרב יאיר פרץ לומר את דבריו.

אדוני היו"ר, נעניתי לבקשתם של התאחדות בתי המלון ושל סוחרים בעטרות. פניתי ליו"ר ועדת הפנים, עמיתי חבר הכנסת הרב אזולאי על מנת לערוך דיון מורחב על התופעה שהציג אותה לפני היו"ר.

מעבר לזה, התופעה הזו שאנו עדים לה מאז פרוץ המהומות, כששמעתי אותה היא הייתה אולי עדיין קטנה, היום הבעיה חצתה קווים רחבים גם בתחום העסקים, גם בתחום המלונאות. אני רוצה לומר שכמו שאמר היו"ר, יוצא גם לי ללון במסגרת תפקידי בבתי מלון, ואני פשוט מזועזע שמלונות שהיו בתקופות מקבילות בתפוסה מלאה, הם ריקים מאדם. הדבר הזה משליך לא רק על בעלי העסקים המקומיים, זה משליך הלאה, זה גורם לפיטורי עובדים, הוצאת אנשים ממעגל העבודה. היה וייטב המצב, יצטרכו שוב לקלוט אנשים מחדש ולהכשיר אותם. הנזקים הם ישירים ועקיפים ואני לא אלאה אתכם בפרטים.

אני חושב שחובה על מדינת ישראל, שרוצה מצב כלכלי שפיר במדינה, חובה עלינו בבית המחוקקים למצוא את הפתרונות ההולמים, הן על ידי פטור מארנונה, הן על ידי פיצוי. כמו שיש פיצוי בחקלאות על נזקי טבע, יש קרן המאפשרת לחקלאי פיצוי כתוצאה מנזקי טבע, על מנת שלא יפשוט רגל ואז לא יישארו לא בתי מלון לא עובדים ולא כלום.

לכן ראיתי לחובה להביא את הנושא הזה לדיון בצורה המהירה, אני מודה ליו"ר הוועדה שנענה והביא את הנושא לדיון, אני מקווה שהנושא יידון בוועדה הזו. כפי שאני מכיר את יו"ר הוועדה הוא לא ינוח ולא ישקוט עד שהנושא יבוא לפתרון, הן באמצעות חקיקה או הבנות עם הממשלה, או כל דרך אחרת שתביא פתרון לעסקים, שנפגעו בעיקר בירושלים שהפגיעה היא קטלנית ואני מתבטא במילה מאד חמורה. אני אאפשר לאנשים שיציגו את הדברים בצורה מהותית, אין אדם שיכול להציג את הדברים טוב יותר מאלה שנפגעו באופן ישיר. אני יכול לתאר את הדברים, אבל מעבר לאדם שנפגע, אין תיאור יותר חשוב ורצוי. לכן נאפשר לאנשים להציג את הדברים, לתמחר את הנזקים ולסבר לנו את האוזן על מנת שנוכל למצוא את הפתרונות ההולמים. תודה רבה.

תודה לך. אני מבקש ממר יונתן הרפז מנכ"ל התאחדות המלונות שיציג את הדברים:

קודם כל אני רוצה להודות ליוזמי הישיבה.

יוזם הישיבה, אני רק נעניתי.

אני יודע שאתה מקורב לעניין הזה דרך החוק. כבר נפגשנו בעבר בנושא. אני רוצה בכמה מילים להוסיף על הנייר שהמצאתי לכם. אני לא רוצה להלאות ביותר מידי מילים, לכן לא אחזור על מה שנאמר בתוכן.

אני לא רוצה להיות יותר מידי דרמטי, אבל המלונות נמצאים בהתמוטטות. כשהמלונות בהתמוטטות צריך להביא בחשבון שהמלונות מעסיקים/העסיקו בשנה האחרונה כ- 6,500 עובדים רק בירושלים. מכפיל התעסוקה במלונות לעומת מגזרי תיירות נוספים הוא 1 כפול 4 או 1 כפול 5. כלומר, מינימום, קרוב ל- 30 בתי אב בירושלים והסביבה, גם ירושלים המזרחית והכפרים מסביב ועד לקריית גת , הועסקו בירושלים.

אנחנו פיטרנו עד יום כ- 50% ויותר מצוות העובדים בבתי המלון פשוט מחוסר ברירה, ואם אתם מכפילים את זה בתעסוקה של תעסוקת מזון ודברים אחרים הקשורים בתיירות, אתם יכולים להבין כמה בתי אב למרבה הצער מאבדים את התעסוקה. חשוב מאד להדגיש את זה מכיוון שהסטטיסטיקה תומכת בכך. אם המצב ימשיך בצורה הזו ובמגמה כפי שהיא עוד כמה חודשים מעטים, ייסגרו ללא ספק בתי מלון רבים בירושלים וחייבים להביא את זה בחשבון כשמדברים על כלכלת ירושלים שנסמכת ברובה על התיירות וכמובן על מגזרי תעשייה ומסחר אחרים.

חשוב ביותר לסייע למלונות בירושלים בהורדת הוצאות התפעול שלהם כדי שיוכלו להמשיך להתקיים כי כבר כמה חודשים מלונות בירושלים מביאים מידי חודש כסף מהבנק כי לשלם משכורות לכמות העובדים שנותרה בבתי המלון. אנחנו כהתאחדות מחזיקים בציפורניים את המלונות לא להיסגר כיוון שמשמעות סגירת המלונות היא פיטורים נוספים ותדמית תיירותית הרוסה של ירושלים להרבה שנים קדימה. ביקשנו בהקשר הזה מספר פתרונות שאני רוצה לעבור עליהם בקצרה.

האם בתקופה הקשה הזו הורדתם מחירים?

הורדנו מחירים עד כדי 50%, היום אפשר לקבל חדר בבית מלון בירושלים במחיר של ארוחת ערב. ברוב המקרים, כשמדובר בתיירים, זה כולל חצי פנסיון, כלומר, ארוחת בוקר בבופה, כפי שמוכר לכם, וארוחת ערב, במחיר של ארוחת ערב במסעדה.

גם לישראלים?

גם לישראלים.

זוג בפנסיון מלא, במלון 4 כוכבים, המחיר מסתובב סביב 500 שקל כולל 17% מע"מ. במלונות 5 כוכבים, מדברים על 590, 600 שקל לזוג, על בסיס פנסיון מלא.

אני רוצה לומר לך שמניסיוני, בשיא, בחול המועד סוכות, ביקשתי להתארח באחד מבתי המלון והסכומים שאמרת הם נמוכים בהרבה ממה שנדרשתי לשלם, מחירים גבוהים מאד. כנראה שזה לא תואם את המציאות.

ממשלת ישראל, מתוך הכרה במצוקה תיירותית של ירושלים, אישרה הנחה בארנונה למלונות ירושלים בשיעור של שליש, בתנאי שעירית ירושלים תאשר שליש נוסף. זה מותנה באישור של העירייה. אני רוצה להפנות את תשומת לב חברי הוועדה, הארנונה בירושלים היא הגבוהה ביותר מבין כל הארנונות באזורי התיירות בארץ. ויתור של השליש לעירית ירושלים משמעה סך הכל 3.5 מיליון שקל. מדובר על שליש, על רבעון אחד בלבד. סך הכל משלמים מלונות ירושלים 45 מיליון שקלים בשנה. החישוב המתאים נותן 3.5 מיליון שקל, כלומר עירית ירושלים מתבקשת לוותר על 3.5 מיליון שקל מתוך תקציב שנדמה לי 2.6 מיליארד שקל של תקציב עירוני. זה הולך לאיבוד.

לנו, למלונות, ההנחה הזו חשובה ביותר כי היא תעזור לנו להמשיך ולתפעל את המלונות ברמת הוצאות תפעול נמוכות כפי שמתבקש. ביקשנו, וגם דברנו על כך עם עירית ירושלים, כדי להגביר את לינות הישראלים בירושלים, שגם הם לא כל כך באים, יש לנו על כך תמיכה יותר מהצהרתית של עירית ירושלים, שיפטרו את ירושלים ממע"מ במשך שנה בהוראת שעה. החישוב שעשיתי על פי בסיס של לינות ישראלים וגידול של 20% כתוצאה מהפטור על מע"מ, זה יוזיל את החבילה במיידית ב- 17% שזה משמעותי מאד לכיס הישראלי, ולממשלה, עם הגידול הצפוי, אובדן ההכנסה מסתכם ב- 18 מיליון ₪, אלה לא סכומים בשמיים.

את הפטור ממע"מ אנו מבקשים לשנה שלמה מכיוון שחצי שנה לא מספיקה לנו, אנו צריכים גם את הקיץ. חוץ מזה, לפי תחזית שלנו, שלצערנו הולכת ומתאמתת, את שנת 2001 בתיירות אנחנו כבר חתמנו כי זה הולך לאיבוד, אני לא רוצה להיכנס להסברים כי הסברתי את זה בנייר, ההתאוששות בתיירות בירושלים בגלל ההרכב של התיירות נמשכת בין 6 ל- 8 חודשים. כפי שאנחנו, במצב של היום, גם אם מחר מחרתיים נחתם הסכם וגם מגלים כלפיו אמון בעולם הרי שזה יימשך עד סוף שנת 2001.

נקודה שלישית, בשונה ממשברים תיירותיים אחרים, ירושלים נמצאת הפעם במתקפה פיזית של יריות. בעולם רואים את זה כמלחמה בתוך ירושלים. אנחנו מבקשים מממשלת ישראל שתגלה הבנה בנושא הזה ותפצה אותנו, את מלונות ירושלים על אובדן הכנסות שהיה עד עכשיו ועל אובדן צפוי שיהיה, כמובן לא מראש, כפי שהדברים נעשים בגבול הצפון במקרים של יריות קטיושות ומשברי תיירות שם. שם הדברים מעוגנים בחוק, ירושלים לא מעוגנת בחוק.

גם שם זה לא תמיד כך, מהביקורים של הוועדה באזור הצפון, לא תמיד הדיווחים תואמים את מה שקורה בשטח.

אבל יחד עם זה, זה נמצא בחוק והדרישה שם היא לגיטימית, וגם התשלום המשולם הוא לגיטימי. נקודה אחרונה, במסגרת השיווק הכללי, צריך להבין שירושלים מובילה את התיירות בארץ. כל תייר שלא בא לירושלים לא בא למקומות אחרים, למעט אילת. אם תייר לא בא לירושלים אז הוא גם לא בא לתל- אביב ולא לטבריה ולא לגליל. כל אובדן תייר בירושלים יש לו השפעה על התיירות בארץ בכלל.

משרד התיירות משווק את ירושלים במסגרת השיווק הכללי של מדינת ישראל, בהתאם לכללים שלהם הם לא יכולים לשווק רק מקום זה או אחר. במציאות של ירושלים כפי היא נמצאת היום מבחינה תדמיתית בכל מה שקשור לתיירות, חייבים לעשות פעולות שיווק יזומות לירושלים בלבד. למרבה הצער, עירית ירושלים לא מתייחסת בהתאם לנושא של התיירות בטענה ששיווק התיירות מחוץ לארץ לירושלים צריך להיעשות אך ורק על ידי הממשלה. הפעולות של הממשלה בעניין הזה , כפי שהסברתי, לא מספיקות. לכן אנחנו מבקשים שבמסגרת המענק שניתן לבירה, יוקצב סכום מיוחד לשיווק ירושלים אבל שיהיה גם מנגנון פיקוח שהכסף הזה יוצא.

ראיתי היום במדור הכלכלי של ידיעות אחרונות על הקצבה צפויה או על תכנית להקציב 5 מיליון שקל כפי שכתוב, לסיוע בקליטת תיירים. ריצוף מדרחוב זה גם כן סיוע בקליטת תיירים, וזה בהחלט חיובי אבל ריצוף מדרחוב בירושלים או כל פעולת תשתית אחרת , שאני מדגיש שהיא חיובית ונחוצה, לא תורמת במישרין להבאת תיירים, בוודאי שלא בתקופה הקשה כפי שאנו נמצאים כעת.

שר התיירות הבא הוא ירושלמי, אז יש להניח שהכל יהיה בסדר.

אני רואה שיש לך מהלכים חובקי עולם.

יש לו זכויות בממשלה הזו מה שלך אין.

חבר הכנסת פינס היה היו"ר המשותף של הלובי הפרלמנטרי למען ירושלים. בכל מקרה אנחנו מצפים ממנו לתמיכה בעניין הזה, כמו בראש העיר לשעבר של טבריה. בזה סיימתי את דברי, אני אשמח לענות על שאלות.

תודה רבה. אני מבקש את מנהל התאחדות התעשיינים בירושלים בבקשה:

שלא כמו חברי, אני לא רוצה להשתמש במינוח "דרמטי" אבל אני באמת רוצה לפנות בקריאה נרגשת מכיוון שלעניות דעתי ולעניות דעתם של התעשיינים והסוחרים שנמצאים באזור התעשיה בעטרות, אם אנחנו ממשיכים בכיוון כפי שהתנהלנו בחודשים האחרונים, הסבירות לאבד את אזור התעשייה הזה הוא מאד גדול. אני רק רוצה לחזק את דברי אדוני, מבלי לפטור את האחריות של עיריית ירושלים בנושאים מסוימים, לבוא ולומר בהדגשה, שהכתובת הברורה היא פתרון ממלכתי. זה בראש ובראשונה הכתובת שאליה צריכים לפנות, והפתרונות הם פתרונות ממלכתיים. אנחנו מדברים על עטרות שהיא אזור תעשייה שבשטח המוניציפלי של ירושלים.

אני לא רוצה כרגע להתמקד בנזקים שיש לתעשייה בתוך ירושלים, זה מתגמד לעומת הנושא המרכזי שהוא אזור התעשייה בעטרות. באזור התעשייה בעטרות יש כ- 4,500 עובדים שהם ברובם הגדול מירושלים, והם מגיעים כל יום מאזור התעשייה הזה וכ- 200 מפעלים ובתי מסחר כאלה ואחרים.

אני רוצה לפתוח את דבריי ולומר שנקודת המפתח בראש ובראשונה היא רמת הביטחון. הבעייה המרכזית של אזור התעשייה בעטרות נובעת מרמת הביטחון שבגינה העובדים במפעלים לא מגיעים לאזור התעשייה. אני לא צריך להכביד במילים שבימים הראשונים של פרץ המהומות, קרי מיד אחרי ראש השנה, אזור התעשייה בכלל היה סגור. סגרו אותו מכל דרכי הגישה.

מי סגר?

צה"ל והמשטרה. אבל כאשר הצלחנו, בשיתוף פעולה עם העירייה ועם המשטרה ועם הצבא לפתוח דרך חלופית, ואני רוצה לציין ולברך כאן את כל הגורמים שהיו שותפים לתיחת ציר 45, סלילתו במהירת, שהביאה להקלה מסוימת. אבל אם רמת הביטחון באזור התעשייה ובדרכי הגישה לא תהיה כזו שתאפשר לעובדים ולמנהלים להגיע יום יום לאזור הזה, לאזור הזה עתיד של סגירה בטווחי זמן לא ארוכים. זה כמו מגדל קלפים, ישנה דינמיקה שמפעל אחד כבר מדבר על עזיבה, השני מעתיק את הכיוון הזה ואז מתחילה שרשרת של זיבה של מפכעלים, והאזור הזה יכול להפוך לאזור נטוש.

כיום, מהנתונים שיש לנו, ואני רוצה לומר אותם בזהירות, יש ירידה של כ- 50% ברמת המכירות שהסדר גודל שלהם הוא כ- 300 מיליון ₪. בוודאי שיש עצירה של כל רמת ההשקעות שהאזור הזה והמפעלים האלו רצו להגיע אליהם, בניתוח שעשינו, זה סדר גודל של 120 מיליון ₪. צריך להבין שברגע שבאזור הזה יש רמת ביטחון שמביאה לידי חשש של עובדים שעם החשכה ם מבקשים לעזוב במהירות את אזור התעשייה, כל המשמרת השניה והשלישית פשוט לא קיימות.

היום בפועל יש משמרת שניה ושלישית?

ברוב המפעלים יש מציאות, שאני לא רוצה לומר בהכללה, שאין משמרות כאלה. בוודאי שזה לא בהיקף מלא, אבל רוב המפעלים שהייתה בהם משמרת שניה ושלישית כיום אין. אני לא רוצה לומר בהכללה כי אפשר למצוא מפעל כזה או אחר.

עשיתם השוואה לגבי אזורי תעשייה אחרים בארץ? גם שם יש ירידה כללית, באופן יחסי, מה אחוז הירידה באזורים אחרים?

אני לא יודע לתת תשובה, אבל אני לא מכיר אזור תעשייה, שהפגיעה שלו כתוצאה מפוץ המאורעות, היא כמו אזור התעשייה בעטרות. אני גם מעורה בפעילות של התאחדות התעשיינים בכלל במישור הארצי, אז אני יכול ללמוד מאזורי תעשייה אחרים, אבל הבקיאות שלי היא באזור התעשייה בירושלים, אין לי נתונים של השוואות אבל לעניות דעתי, האזור הפגוע ביותר כאזור תעשייה, הוא אזור התעשייה של עטרות.

צריך להבין שמעבר לרמת הביטחון שההשפעות שלה הן כפי שתיארתי, יש השפעות נוספות שכרוכות במצב של האינתיפאדה וחלקן התחילו אפילו לפני כן. קודם כל יש מצב של חובות אבודים מצד הרבה מפעלים, שהמוצרים שלהם נמכרו אם בצורה ישירה או עקיפה, לסוחרים ברשות הפלשתינאית, והצ'קים האלה הפכו לצ'קים שאפשר נופף אתם כמזכרת, אין פירעון ואלה חובות די גדולים. אין לנו סקר מדויק אבל ידוע שהם חובות די גדולים של מפעלים. צריך להבין שהרשות, וחלק מאלו שסובבים אותה, רואים באזור עטרות אזור שהוא התנחלות מבחינת המושגים שלהם.

יש גורם במדינת ישראל שמטפל בדברים האלה?

בהתאחדות התעשיינים פנינו לגורמים הרלוונטים בממשלה, קרי, האוצר משרד הביטחון והתמ"ס, לדאוג לכך שאותם כספים שמועברים לרשות הפלשתינאית יקוזזו מהם החובות שלפחות התעשיינים נכללים בהם. כרגע אין פתרון לזה.

מה הייתה התשובה של הגורמים האלה?

התשובה שזה לא פשוט, יש בעיות מבחינה משפטית, מישהו יגיש על זה בג"צ וכו'. בינתיים אין תשובה ואין פתרון.

מצד אחד הם ממשיכים לקבל כסף ומצד שני מפסיקים לשלם.

נכון.

יש חרם פלשתינאי כולל על כל הסחורות שמיוצרות בהתנחלויות, היום הם הגדירו את החרם בכלל על סחורה ישראלית. אסור להחזיק בכלל בשטחי הרשות מוצרים שיש עליהם תוויות בעברית.

ואנחנו ממשיכים לקנות את הסחורות שלהם?

אנחנו הרי נלחמים להכניס ירקות בגלל שנת שמיטה, ועוד כמה דברים, וגם כדי לעזור להם כלכלית.

עניין החרם על ההתנחלויות זו המצאה יהודית, לא?

זה התחיל אצל היהודים.

חבר הכנסת בוים, עטרות מבחינת הפלשתינאים נחשב גם להתנחלות היום.

יש מספר מפעלים באזור עטרות שמרכיב גדול מאד מרמת המכירות שלהם, ואני לא רוצה לנקוב לא בשמות ולא באחוזים כי זה משתנה ממפעל למפעל. אבל יש מפעל למשל שמייצר משקאות שמרכיב של 25% מרמת המכירות שלה הייתה על השוק הפלשתינאי, זה היקף של רבע מהפעילות העסקית שלו.

אני רוצה להתמקד בעוד כמה נקודות ובעיקר להגיע לפתרונות. ברור שכתוצאה מרמת הביטחון הזו קרו גם מעשים בשטח כמו שריפה ופגיעה במבנים שהתוצאות הנגררות והנלוות שלהם היא שיש בעיה מבחינת היכולת שלהם לבטח בכלל את אותם מבנים מול חברות הביטוח. חברות הביטוח לא מסכימות לבטח היום עסקים בעטרות. אז לא רק שהמציאות הזו היא כפי שאנחנו מתארים אותה שהיא קשה וחמורה, אז גם את מה שקיים היום, אף חברת ביטוח היום לא רוצה לבטח.

אלה עובדות?

עובדות.

שר האוצר הכריז על הנושא הזה שהוא לקח את זה לתשומת ליבו והוא מטפל בזה כרגע.

הייתה ישיבה אצל ציפי סמט והמפקחת על הביטוח עם פניה שלנו עוד מדצמבר בנושא כשהתחילו הסירובים לחדש ביטוחים ובוודאי סירובים לביטוחים חדשים. התירוץ של חברות הביטוח כביכול, שחברות הביטוח משנה בחו"ל אינן נותנות להן כיסוי. לעניות דעתי זה לא אמת.

זו אמת.

את מי אדוני מייצג?

את לשכת העצמאים, את סוכני הביטוח.

מן הסתם. אני לא ראיתי מכתב אחד של מבטח משנה שאומר, בשכונת רמות אני מוכן לבטח ובעטרות אני לא מוכן. כי אם הוא לא מוכן, הוא לא מוכן לתת ביטוחי משנה בארץ. גיאוגרפית הוא לא מכיר את האזור, והשם עטרות לא אומר לו יותר מהשם רחובות. זה עד שיוכיחו לי אחרת. גם בזק חברת חשמל, המשרד לאיכות סביבה ועוד כמה גורמים שאמורים לתת שירותים, אינם מגיעים לעטרות, העובדים פוחדים. אני גם פוחד, אני נוסע לעבודה עם שכפ"צ, אבל זה לא יכול להיות שלא נותנים לי פתרון של שירות חליפי על ידי קבלן עצמאי או משהו אחר. הציבור של התעשיינים בעטרות, אינו מקבל שירתים ממלכתיים, אינו מקבל את מה שהוא אמור לקבל על פי חוק. אני לא מדבר על מעבר לזה.

אני רוצה לגעת רק בעוד שתי בעיות ולעבור לנושא של הפתרון כפי שנראה לנו. בשל המצב כפי שתיארתי, מפעל שרוצה להמשיך את הפעילות שלו ביום יום לא מחכה לפתרונות ממלכתיים ברמת הביטחון ומנסה לפתור את הבעיות הביטחוניות שלו כדי שיוכל לקיים את הפעילות שהיא קשה מימלא מחר בבוקר. לכן הוא חייב למגן את עצמו, והוצאות הביטחון של המפעלים עלו בצורה מאד משמעותית. בדקנו את זה מול מספר מפעלים ואני אתן דוגמא למפעל אחד שעד היום, כל מה שהיה קשור לליווי ושמירה במפעל היה 240,000 לשנה , הסכום היום הוא 640,000, זה עליה של 150%. אתם לוקחים את הירידה ברמת המכירות שהיא ב- 50%, ועל כל זה צריך להוסיף את הוצאות האלה.

שום גורם לא משתתף?

שום גורם. עכשיו נגיע לנושא של הפתרונות, אני נזהר מלהשתמש, כי אני תושב ירושלים, אני לא רוצה להשתמש במינוח של קו עימות, כי מדובר בקונוטציה של עיר הבירה ירושלים.

למה לא לדבר על קו עימות? אתה לא יכול לקבל אסון טבע, קו עימות אתה יכול לקבל.

לא קו עימות כי זה בכל זאת עיר בירה, זה יוצר תדמית. אם תגיד קו עימות אז אם מישהו חשב לבוא לירושלים הוא כבר לא יבוא לירושלים.

כבר לא באים.

אז אתה רוצה להנציח את המצב שלא באים או שאתה רוצה שיבואו?

לדעתי צריך לתת להם אבל יש את החוק של קו עימות.

אני רוצה להשתמש במינוח של הטבות לאזור בעל מעמד מיוחד שהמשמעות שלו היא בדיוק אותם דברים. לקבל את אותם הטבות שנמצאות בקו העימות בצפון אבל אני חושב, כירושלמי וכישראלי, לא צריך להשתמש במינוח של קו העימות אלא צריך להשתמש במינוח של אזור בעל מעמד מיוחד.

אני רוצה לומר, אם מדברים על הקמת ממשלה חדשה, אז מהממשלה הקודמת, בנקודה הזו לא קבלנו עזרה מכיוון שיש הצעת ממשלה שמדברת על חוק נזקי מס רכוש, שחלק מהבעיות שהיו קיימות באזור הצפון היו נפתרות אם היו מצרפים את אזור עטרות לעניין הזה. הצעת הממשלה כפי שאנחנו קיבלנו אותה, לשנות את המינוח של נקודת ישוב לדבר מוגדר יותר, כאזור נרחב. ההצעה לא קיבלה את תמיכת הממשלה ומי שפעל בעניין הזה היה חבר כנסת לנגנטל שהגיש הצעת חוק פרטית והיום אני יודע שהיא מועלית להצבעה לקריאה ראשונה. היא לא תעלה להצבעה כי אני מבין שחלק גדול מחברי הכנסת לא נמצאים, אז ההצבעה תהיה מחר.

חברי הכנסת, אני מודיע שאסור לדבר בטלפון בזמן הישיבה, חבר הכנסת זאב בוים, בבקשה כבד את הישיבה.

הנקודה ראשונה מופנית לחברי הכנסת וליו"ר הוועדה הנכבד והיא קודם כל לתמוך אם זה בהצעת ממשלה חדשה שתקום כדי שאפשר יהיה להכליל את אזור עטרות, או באותו חוק שכבר קיים. החוק הזה שקיים פתר את חלק מהבעיות באזור קו העימות בצפון.

מצד שני ההצעה של חבר הכנסת לנגנטל שמעלה בהצעה שלו במפורש את המינוח של אזור שאפשר לצרף אותו ונתן דוגמא את אזור עטרות וברקן. אני חושב שבמסגרת הפתרונות הממלכתיים צריך לקבל עזרה ממלכתית בנושא של ארנונה. אי אפשר להפיל את כל העניין על עיריית ירושלים , זה לא יכול לבוא לפתרון על ידי עיריית ירושלים. הפתרון חייב להיות ממלכתי, יש רעיונות בעניין הזה אבל הממשלה צריכה לקדם את הנושא הזה.

מישהו ישב ודיבר אתכם בנושא?

ישבנו עם השר לענייני ירושלים השר רמון והוא הבטיח שייתן לנו הצעה, אבל מי שצריך לתת את הכסף זה האוצר. כשהגענו לאוצר, כרגע אנחנו נמצאים תחת שוקת שבורה. יש עוד כמה דברים שנמצאים בניירות שחולקו. תודה רבה.

יש נציג מהעירייה?

כן. גזבר העירייה.

יש 8 סגנים למה לפחות סגן אחד לא הגיע? אני רוצה לומר ליו"ר הוועדה ולחברים, גם ללא האינתיפאדה האחרונה, הארנונה בירושלים היא זוועתית. מלונות ירושלים משלמים ארנונה גבוהה מידי לדעתי, אולי הכי גבוהה בארץ. העסקים בירושלים משלמים כל השנה ארנונה גבוהה מידי, הרבה עסקים נסגרו רק בגלל הארנונה. ירושלים היא אחת הערים העניות בארץ אבל הארנונה בה היא אחת הגבוהות בארץ.

בתקופה האחרונה, על אחת כמה וכמה ואין לי ספק שהמלונות והעסקים בעטרות לא יוכלו להחזיק מעמד אם המצב יימשך. מה שאותי מדהים ומרגיז ומעצבן זה שהאוצר סיכם סיכום על דעת המלונאים, כך כתוב במסמך שלהם, ששליש העירייה תספוג, שליש הממשלה ושליש המלונאים ישלמו. אם המסמך הזה נכון, אני מזועזע מגישת העירייה. אם הממשלה כבר סוף כל סוף רוצה לסבסד שליש והמלונאים גם ישלמו שליש ושליש העירייה ואומרים לי שזה רק 3.5 מיליון למרות שקשה לי להאמין שזה הסכום---

זה הסכום שמנכ"ל העירייה נקב בישיבה האחרונה.

על פניו אני אומר לך שזה לא יכול להיות, זה הרבה יותר גבוה. אם העירייה לא מוכנה לוותר בדבר כזה. בתקציב של 2 מיליארד, 3.5 מיליון שקל אתם לא מוכנים לתת למלונאים?

ראש עיריית ירושלים נשאל ובצדק, הוא מוכן לתת את זה אבל מי יחזיר לו? מאיפה יקבל את זה?

יש לו תקציב של 2 מיליארד בעירייה הנהדרת הזו. אם זה באמת 3.5 מיליון שקלים...אז אני אומר, אם הארנונה פה לא הייתה גבוהה בירושלים על המלונות כל השנה---

היא לא הכי גבוהה, הנתון שלך הוא לא נכון. היא לא הכי גבוהה בארץ.

אני אומר לך שהיא הכי גבוהה בארץ.

יש הסכמה על זה.

איזו הסכמה? מאיפה אתה יודע?

לפי הנתונים פה.

היות והארנונה בירושלים על בתי מלון היא הכי גבוהה בארץ, אז העירייה יכולה לוותר קצת במצב כזה לטובת התיירים והתיירות. דבר אחרון שאני רוצה לומר ליו"ר ועדת הפנים, הגשתי בזמנו הצעת חוק, כל הנושא של הארנונה הוא שערוריה גדולה והגיע הזמן לטפל. אני זוכר עוד שהייתי סגן יו"ר השלטון המקומי לפני 20 שנה דברו על מע"מ מקומי, זה צודק וזה נכון. אני פונה ליו"ר שיתחיל לקדם את הצעת החוק הזו של מע"מ מקומי כתחליף לארנונה הקשה, ורק העניין של פינוי האשפה יישאר לעיריות. זה יפתור את הבעיה לטווח הארוך.

אם נגיד שאנחנו ממליצים פה בוועדה אז מה ייצא? יש המלצה. לדעתי צריך שחברי הוועדה יזמו בחוק ההסדרים הקרוב שיבוא החודש, להגיש הסתייגות שנוכל בכלל חוקית. היום הסמכות שלנו היא רק להמליץ. אם חברי ועדת הפנים הגיעו למסקנה שצריך לעשות להם הנחה, צריך להגיש הסתייגות לחוק ההסדרים שיהיה בחודש הקרוב, ואז זה יהיה חוקי וברוח דברים שנאמרו פה היום.

אני מסכים על כל מילה שאמר עמיתי, אני מוסיף לכך שאנחנו צריכים לחיות היום בסיטואציה מציאותית. אנחנו ערים לבעיה הביטחונית שקיימת היום וזה לא סוד כמוס. צריך לראות איך מטפלים בכל הסוגיה הכלכלית בירושלים ולמצוא פתרונות בהתאם לנסיבות שאנחנו חיים בהם כרגע.

מי שיושב במנהטן היום ושומע מה קורה בירושלים מבין שזה לא גילה, זו ירושלים. אם אתה מדבר על גילה להם זה ירושלים. אתה מדבר על עטרות ובשבילו זה ירושלים, ואז בעצם עיר הבירה של ישראל נמצאת במצוקה קשה, לא כדאי להגיע אליה, לא כדאי בכלל ליזום שיווק תיירותי, ולכן כל הסוגיה הפיננסית של ההתפתחות הכלכלית והפגיעה בעסקים היא דבר מובן מאליו. אנשים לא באים, לא יוזמים ולא רוצים לקחת סיכון קטן ביותר בקטע של ביקור פה, וצריך לדעת איך אנחנו עוזרים לעסקים להמשיך לפעול באילוצים הללו, כולל מציאת פתרונות.

הייתי ממליץ לראות בירושלים היום מקום שצריך טיפול נקודתי למשך תקופה מסוימת, אולי במשך שנה. לראות איך הדברים יתפתחו, לראות לאיזה הסכמים תגיע הממשלה החדשה ובהתאם לכך תצא המלצה שהוועדה ממליצה לממשלה להכיר בירושלים כמקום שצריך לקבל טיפול נקודתי למשך שנה בתקציב הקרוב לראות בו כיוון שצריך לתת פתרון של טיפול נקודתי בכל מה שמשתמע בכך . לדעתי, עם כל הכבוד, עטרות זה ישוב ספר, קו עימות, גילה אותו דבר, העסקים נפגעים ואנו רואים את זה יום יום שעה שעה. להצעת התקציב החדשה נגיש הסתייגויות ואנחנו נסייע.

אני מקווה שאנשי האופוזיציה לא שומעים אותנו כי הם יעשו את זה.

אנחנו נעשה את זה, אני איש ממשלה.

מה תעשה? אתה תצביע בהסתייגות נגד עמדת הממשלה שאתה תהיה חבר בה?

כן. אני אומר לך חד משמעית, זה דבר שצריך לעשות.

אז אנחנו נהיה בדרך הנכונה, אתה יודע לאן.

זה לא העניין, אתה צריך לתת עזרה במציאות שאנשים חיים בה.

חבר הכנסת קרא ידידי ואני אומר את זה גם לחבר הכנסת יגאל ביבי, עם כל הכבוד, אני חושב שלפחות בתחושה אנחנו הולכים להיות שותפים בממשלה הזו, והצעות כאלה לא יפתרו את הבעיה. אלה הצעות טובות כשאתה יושב באופוזיציה והממשלה צריכה להגיד את שלה. כשהיום אתה הולך להיות שותף קואליציוני, זו בעיה. הפתרונות הן לא בהסתייגויות לתקציב.

בשביל זה אמרתי שצריך טיפול נקודתי. אם הממשלה באה בהצעות שלה לטיפול נקודתי בירושלים לאור הנסיבות, אז אין לי בעיה, אני לא צריך להגיש הסתייגות.

אני על הממשלה הזו צריך לשמור, על הממשלה הקודמת לא שמרתי.

אני רק אומר שאם תקבל את ההצעה שלנו לקריאה להכיר בירושלים כמפגע כלכלי נסיבתי תקופתי אז אין לי בעיה עם זה והממשלה תמצא כבר את הדרכים. סך הכל מדובר בסכומים לא גדולים וצריך לעזור. צריך למקד את זה, שיהיה פוקוס לבעיה הזו והיא נמצאת בעיקר בירושלים, וירושלים מלאה עסקים וצריך לדעתי לכלול בזה גם את אריאל וכמה מקומות שיש שהם בתי מלון ביהודה ושומרון. אז מקבלים קונספציה, שאיפה שיש בעיה שיש בה סיכון ביטחוני, הממשלה צריכה לתת את הדעת על כך.

חבל שחבר הכנסת יגאל ביבי יצא, הוא באמת עמד בראש עירייה של עיר שהיא עיר תיירות, טבריה. רציתי לשאול אותו אם הוא נתן פעם הנחה בארנונה במצב כזה או אחר לבתי המלון. אני עמדתי בראש עיר שהיא לא עיר תיירות, אבל היו לה מגזרים מסוימים שהיו בהם משברים, זו הייתה בעיה גדולה מאד ותמיד היה העניין שהעירייה תבוא ותושיע במצב כזה. אני חושב שזה נכון. יש ויכוח אחר כמה גובה הארנונה, זה לא הדיון עכשיו, אנחנו מדברים פה על מצב משברי, לא על מצב של גובה הארנונה. בקשר לגובה הארנונה, פעם בשנה יושבת מועצת העיר, מועצת החכמים ואם הארנונה גבוהה שהתושבים יוליכו את שליחי הציבור שנבחרו, יוליכו אותם בפעם הבאה הביתה.

זה אחת לחמש שנים.

אז שינסו להשפיע על נבחרים כשהם יושבים אחת לשנה על הארנונה.

היום זה בידי חוק ההסדרים במשק.

זה נכון. ירושלים היא לא עוד עיר בכל המובנים. לכן גם הויכוח, שבסוף הסכמנו לו, שלא צריך להשתמש, דווקא בגלל הרגישות, במושגים שבמקומות אחרים משתמשים בהם. בקרית שמונה ובמעלות אפשר לדבר על קו עימות, אבל באותו מצב בדיוק בירושלים, צריך להיזהר, ואני חושב שאנחנו מבינים ומסכימים.

אבל אנחנו מבינים ומסכימים שדווקא עיר הבירה, כמו שהיא, על מורכבותה, על בעיותיה, מכל הכיוונים היא בעיית הממלכה ולא בעיית העירייה. הפתרונות ההם, לפי דעתי, הם מעבר לכוחה של עירייה כי צריך להבין דבר נוסף, בא מגזר אחד ורוצה הנחה. אני לא יודע אם דברו עם עירייה או לא דברו, אני מבין שהעירייה לא הסכימה לדבר הזה, יכול להיות שזה היה משא ומתן פנימי. אי אפשר לעשות פעולה כזו מבלי שכל הגורמים שותפים ומסכימים לזה.

זה היה מותנה בהסכמה גם לתת הנחה לתעשייה בעטרות. על זה אוצר לא הסכים ובשביל זה זה נעצר.

זה רק מראה על המורכבות של העניין. במצב כזה קשה למקד ולהגיד לזה אני אעשה פעולה יוצאת דופן, כי מיד אחרי זה אתה יוצר תקדים שאליו מתפרצים כולם. לכן הבעיה של ירושלים בכלל, ובמצב המיוחד הזה בפרט, היא בעיה שהממשלה צריכה לטפל בה. נדמה לי שיש כיוון לעניין, נדמה לי שראש הממשלה יבוא לכנסת ויציע לשנות את חוק יסוד הכנסת שנוגע לחסינות חברי כנסת ואיסור כפל תפקידים כדי למנות את ראש העיר של ירושלים כשר לענייני ירושלים. אני חושב שאז תהיה כתובת, לא רק ראש העיר, אלא באוניה הפרסונליה הזו של ראש עיר שהוא שר בממשלה, זה יהיה המקום שממנו אפשר יהיה להביא אליו את הדברים וגם לתקוף על הדברים.

הממשלה לדעתי צריכה להתייחס לעניין של ירושלים כעניין בפני עצמו. זה לא טיפול נקודתי, חבר הכנסת קרא, זו מילה לא נכונה, ירושלים לא דומה. טיפולים נקודתיים עושים בפתרונות עד הוק. ירושלים בירת ישראל, במצבה בכלל ובמצבה המיוחד היום, צריכה טיפול מיוחד וממשלתי.

זה טיפול נקודתי בעיני.

העניין הטרמינולוגי הוא חשוב

חבר הכנסת בוים, הבעיה שעליה אנו צריכים לתת עליה את הדעת, יש כרגע מצב נתון והוא מצב קשה שלא היה קיים בכל השנים האלה בירושלים. בחצי השנה האחרונה המצב הזה הלך והחמיר ושמענו את הנציגים שטוענים ובצדק, כי אנו חיים בירושלים ורואים את המצב, חנויות נסגרו, עובדים פוטרו, בתי מלון נסגרו, זה המצב, ואני חושב שפה צריך לבוא פתרון מצד הממשלה, ואני מסכים אתך, צריך לתת פתרונות למצב הנתון.

הכל בגלל ממשלה. העניין הזה של החקלאים, כל השנים, מתחילת הכרת המדינה יש קרן נזקי טבע. יש נזקים מוכרים וידועים. העניין הזה של חקלאות ועכשיו גם עסקים אחרים, אבל ניקח את התיירות, היום עולה מחדש העניין עם עירק, אנחנו זוכרים את המשבר הגדול שקרה ברגע שסאדם חוסיין התעטש וכל פעם כזו התיירות פה נגמרת. זו דוגמא שהיה צריך לעשות משהו ולאמץ את הרעיון של קרן נזקי טבע לעניין הזה של התיירות. פה יש משהו מיוחד שנוגע למגזר מיוחד ושהוא נתון למצב רוח אזורי וברגע שיש מתח הוא הראשון שנפגע וכמעט הבלעדי שנפגע, כמובן שהוא גורר אחריו עסקים נוספים כי הוא חשוב.

זו דוגמא שהיה צריך לעשות חוק מיוחד לנזקי תיירות ואפשר להגדיר בפרמטרים מתי מופעל החוק זה כמו שמגדירם בפרמטרים מתי מופעל חוק נזקי טבע. לפי כמות משקעים, לפי גידולים, כך אפשר למדוד את זה ועל פי המדידה לקבע. אני בטוח שכמו שהטבלאות אלה מראות פה, אפשר למדוד ולבדוק ובהתאם לזה לומר מתחת לזה זה קו הרעה, כמו שנקרא בחקלאות, זה מצב שהתיירות על הקרשים. זה דבר שצריך ואפשר מהר לעשות. יש עוד דברים קטנים אבל אלו ההערות הגדולות והעיקריות.

לפני חודשיים התחלתי לקבל פניות ומכתבים של עולים חדשים שעובדים בעטרות. ראיתי שיש שם דאגות שגם ראשי המפעלים גם משטרת ישראל וגם הצבא לא מתייחסים לזה בכלל. זה לא רק המצב הביטחוני, אני אקריא לכם מהמכתב: "שערי המפעל פתוחים ואין שום שמירה" את זה כותבים לי ממפעל שוקולד אופנהיימר, "למפעל מביאים עובדים ערבים מהשטחים באמצעות מתווך ערבי ללא שום בדיקות וללא אישורי עבודה בישראל".

אנשים לא יודעים לאן לפנות כשהם רואים שהמצב לא נורמלי. אני רוצה לומר שהישיבה הזו מאד במקום ואני רוצה לתמוך בהצעות של האנשים שדברו לפני, אני רוצה לומר למה להתבייש ולא להגיד שירושלים עכשיו בקו עימות? ירושלים בקו העימות ואזור תעשייה עטרות בקו עימות ומה שמגיע לקו העימות הם צריכים גם לקבל. אני לא רוצה לומר מצב רגיש אנחנו במלחמה.

דבר שני, אני מסכימה אתך אדוני היו"ר, שם אנחנו רוצים לסדר את העניין של הארנונות גם למלונות גם לאזור התעשייה עטרות, אנחנו צריכים לעבוד בכמה מסלולים. מסלול פוליטי הוא בתקנות לחוק ההסדרים, אחר כך, יש את משרד הפנים ופונים כוועדה לשר הפנים בנושא של מימון הנחה בארנונות. לא שמעתי היום, ואני רוצה לשמוע שביטחון של אזרחי מדינה לא יכול להיות רק עניין פרטי שלכם. כתבתי לאהרונישקי, על תחנת משטרה נווה יעקב, שעולים חדשים פנו אליה בבקשה לטפול בנושא והם התייחסו בזלזול לכל הנושא. גם לצבא, אם זה מקום עבודה יומיומי אז צריך לממן את האבטחה והשמירה.

אני שומע את כל אנשים כאן מדברים, אי אפשר להביא הצעת חוק לגבי ירושלים ומחר בבוקר לגבי אשקלון ומחרתיים לגבי כל המדינה. אני טוען שהמצב שאליו נקלעה ירושלים הוא כתוצאה לא ממדיניות ממשלה, מדיניות גורם עוין למדינת ישראל שרוצה לשבש את החיים בירושלים. זה לא שזה רק כרגע של רשות מקומית. רשות מקומית, עם כל הכבוד לכל אלה שדברו כאן, רשות מקומית כמו ירושלים מתקיימת על פי מסגרת תקציב שנקבע לה על ידי ועדת כספים.

ומאוזנת.

אני יודע, אני 30 שנה במקצוע הזה.

30 שנה זה לא היה מאוזן ועכשיו ב- 2000 היא מאוזנת.

אני לא יודע אם זה מאוזן, זה מאוזן לשנת הכספים, אבל היא רובצת חובות שהיא משלמת אותם במשך שנים. לעיריית ירושלים יש תקציב מסוים שעל פי הגדרות הממשלה היא חייבה את האנשים. אם היו אומרים לה אתמול בבוקר שהיא צריכה להוריד מיסים, אז היה צריך להימצא תקציב במקום זה. מי שאומר שעיריית ירושלים יכולה לוותר על מיליון או שניים או שלוש, הוא טועה ומטעה משום שעירית ירושלים מתנהלת על פי בסיסי תקציב מסוים. אם יורידו 10 מיליון מכאן אז יורידו משירותי רווחה 10 מיליון. לכן זו מדיניות ממשלה.

הייתי מציע, אדוני היו"ר, שמה שקורה בירושלים הוא שונה מאשר שאר ערי ישראל. היא עיר בירה, עיר בעייתית, עיר שעיני כולם נשואות אליה, צריך לקיים מייד ישיבה משותפת לוועדת הכספים וועדת הפנים של הכנסת. יש רזרבה בתקציב האוצר שאפשר להזרים כתוצאה מזה לשנה הזו, X תקציב שייקל גם על התעשייה וגם על התיירות.

לעניות דעתי זה ניתן בעבר לכמה ערים ויכול להינתן גם עתה למציאת פתרון לשנה הזו. יכול להיות שבשנה הבאה יהיה מצב עוד יותר גרוע, אז תבואו לשנות עוד חוק? כל שנה בדיעבד, עם המצב יחמיר, תבואו לראש עיריית ירושלים תאמרו לו, אנחנו היום יכולים לשלם רק שליש ואם שנה הבאה יהיה מצב גרוע יותר, תבואו לראש עיריית ירושלים ותגידו שאנחנו לא יכולים לשלם בכלל? מאיפה ההכנסות העצמיות שיש לו? אז יש לו פטורים לכל מיני אנשים במצוקה למשפחות ברוכות ילדים, לאזורי מצוקה, והוא ייתן עכשיו גם לתיירות מה ישאר לו? איך הוא יוכל לארגן את עצמו?

כך רוצים לעשות גם באשקלון, פונים לעירייה ומבקשים ממנה לשלם שליש שהאזור העירייה הריק ישלם שליש, מאיפה עיריית אשקלון תתקיים? עם 10% אבטלה? מה שאני מציע, אדוני יו"ר, אני מסכים אתך שאנשי קואליציה לא יוכלו להצביע נגד המדינה, זה יפה מאד לדבר כאן, אבל אם אתה בקואליציה אתה חייב להצביע עבור זה. מה שחשוב הוא זה לקיים דיון עם יו"ר ועדת כספים, ישיבה משותפת, להביא את האוצר, להגיד שיש בעיה ואנו מבקשים השנה 10 מיליון שקל לפתרון בעיית התיירות והתעסוקה בעטרות. זה הפתרון המיידי וזה אפשרי וניתן.

תודה. סוף סוף אנחנו נמצאים באותו מקום. הייתי מבקש לשמוע את נציג המשטרה על מה שהעלתה חברת הכנסת סולודקין. בהזדמנות זו אולי גם תספר לנו מה קורה גם בשעות היום וגם בשעות הלילה, העלו כאן חברים שכדי להגיע למקום הם רוכשים שכפ"צים בעלות של כ- 1000 דולר. מה קורה עם אותם אנשים שאין ביכולתם לרכוש את השכפ"צים וזה מחויב במציאות.

קודם כל, את המציאות הביטחונית במקום ובירושלים בכלל כולנו מכירים. לא בכדי האזור הזה הועבר לאחריות צה"ל בגלל האופי של פעילות שם.

כל אזור עטרות?

כל האזור שמצומת ארם וצפונה, הועבר לאחריות ביטחונית, אחריות צה"ל. אנחנו מתואמים מול צה"ל וגם החבר'ה שנמצאים בעטרות נמצאים בקשר ישיר עם צה"ל. מבחינתנו אנחנו נותנים את שירותי המשטרה הקלאסיים, בנושאים של עבירות פליליות וכל הדברים האחרים. במקום יש ניידת קבועה. אני לא מכיר מקום על שטח כזה קטן שיש שם ניידת צמודה כמו שיש בעטרות וזה בדיוק לצרכים שהועלו כאן.

נשמעה כאן האשמה מאד חמורה על כך שישנם אנשים שמגיעים מהרשות הפלשתינאית לעבודה ללא שום בדיקה. אם הדברים נכונים, ואני מסייג את זה, מדובר פה בפיקוח נפש של ממש.

אני מכיר את המקרה ספציפית, זו הייתה בעיה והיא נסתיימה בטיפול של התחנה.

אני מניח שהוא יודע על זה ובוודאי ישיב על כך.

אני באמת עוסק בזה ביומיום אבל מאחר והופנתה כאן פניה למפכ"ל מחברת הכנסת, אני לא יודע אם זה המקום שאני אתן תשובה של המפכ"ל.

לא תשובה, אבל תגיד דבר ראשון אם זה נכון.

אני לא אדבר על מקרה ספציפי אבל אני יכול להגיד לך שאנחנו, משטרת ירושלים עושים הרבה מאד מאמצים ופעילויות, ואפשר לבדוק את זה, בנושא שאנחנו קוראים לזה שב"ח, שהיה בלתי חוקית. אנחנו לא מתעסקים כל כך בפועל הקטן שמגיע. אנחנו מתעסקים במעסיקים. הבעיה מתחילה במעסיקים כי מי שמביא את הפועל הזה זה אותו מעסיק שרוצה להעסיק אותו אצלו מהסיבות שלו. אני לא נכנס לנושא של עטרות ספציפי, אבל אנחנו יודעים שבירושלים יש הרבה מאד בעלי עסקים שמעסיקים שב"ח, ועם זה אנחנו נלחמים. אז יכול להיות שבנקודה כזו או אחרת, בתחנת נווה יעקוב, הייתה תקלה, זה ייבדק לגופו של עניין והתשובה תינתן. אבל אי אפשר להגיד שלא נעשה.

אני לא אדבר ברמה הארצית, אני אדבר בירושלים בפרט. בירושלים אנחנו מדברים על סל תקציב, אצלנו סל תקציב זה סד"א כוחות וסד"א כוחות במשטרת ישראל ובירושלים יש מגבלה מסוימת. אם זה צריך לחלק ירי בגילה, וצריך לשמור בעיר העתיקה, לטפל בהתראות שמדברות על פיגוע כזה או אחר בירושלים וצריך לתת שם את המשאבים, ולתת גם לעטרות בין היתר.

אנחנו חלילה לא מטילים דופי בעבודתה של המשטרה בירושלים, אנחנו מודעים לכך שהמשטרה עושה עבודה טובה, יוצאת מהכלל במציאות הקיימת היום ובנתונים שיש בידכם. מה שהייתי כן רוצה לשמוע ולא שמעתי, תאר לנו קצת על האווירה השוררת במקום הזה בשעות היום. אני מתאר לעצמי מה קורה שם בשעות הלילה אבל מה קורה בשעות היום?

עובדי מפעל פרג הלכו היום הבוקר לעבודה עם שכפצ"ים. אני מייצג את ההסתדרות ואני רוצה להשמיע את קולם של העובדים.

אם היו נותנים לו 200 שוטרים הוא היה שם בכל שכונה.

בעיות המשטרה ידועות לנו לאו דווקא בתחום של ירושלים בכלל. אבל בכל זאת, על מנת שנדע במה מדובר, אנחנו כחברי כנסת, מותר לנו לשמוע את הדברים ואת זה אני מבקש לשמוע ממך. אנחנו מודעים למצוקות, אני מקווה שגם אתה יודע וכולם יודעים כאן שלא באנו כרגע לקיים את הדיון איך לפתור את הבעיות הקשות של המשטרה, והן קיימות.

אני בכלל לא מעלה את הבעיה הזו. אני אומר שבמסגרת מה שיש אנחנו מחלקים את זה בצורה עניינית. בנושא של עטרות, אין ספק שדרכי הגישה למקום, בעיקר מכיוון ירושלים, יש עם זה בעיה. צריך לטפל שם כל הזמן באירועים, בהפרעות סדר, בידויי אבנים ומידי פעם גם ירי. אני אומר לכם שעובדים שם כוחות בשילוב עם צה"ל, עם מגוון של פעילויות שלנו במקום כולל סמים ועוד.

בשביל לתת מענה לעטרות. בכביש 45 גם נעשתה פעילות בעד הוק לפתוח את הציר הזה ולפרוש שם כוחות ומושקע שם כוח. אני אומר שעדיין זה בתחום אחריות של צה"ל. אנחנו כמשטרה, אחרי דיונים שהיו לנו גם עם עטרות הכנסנו לשם כוח שלנו, אגב יש לנו גם כוח שיושב שם ושומר על מתקני משטרה. גם אנחנו נכנסים לשם עם ג'יפ ממוגן ואנחנו גם מסתובבים שם במקום וגם אנחנו הפכנו להיות מטרה, אז כולנו מסתובבים שם.

הסרתי מעלי את העומס של חברי הכנסת, ידעתי שהם ידברו וילכו.

למה אתה אומר את זה רק כשאני קמתי? תוכל להוסיף את הישיבה המשותפת של ועדת הכספים?

אני לא יודע אם זו הבעיה.

זו הבעיה.

אני לא כל כך מסכים אתך, אני חושב שצריכה להיות מדיניות של הממשלה בעניין הזה.

אני רוצה לפתוח ולומר שלא תואם כך, אבל דברי חבר הכנסת בוים עשו לי את העבודה. אני אסביר, ירושלים לא מקום ראשון בנושא ארנונה. אני לא אומר שהיא מקום אחרון ומטה, היא מקום טוב ביציע. בחלק מהסקטורים היא מקום שני ובחלק היא שביעי ובחלק היא חמישי, אבל עדיין היא לא מקום ראשון.

דבר שני, בנושא התיירות, כינסנו צוות מכובד שבו השתתפו כל הנוכחים בחדר הזה, לפחות ברובו, והבענו בהחלט נכונות לסייע כמיטב יכולתנו. הדגשנו שהסיוע שלנו יבוא, חלקו מאצלנו, וחלקו לצערנו לא נוכל להושיע ונבוא לממשלה.

בנושא התיירות אנחנו לא מתנגדים להיענות לבקשתו של שר האוצר בקשר לשליש של העירייה, אבל אנחנו עומדים על כך, שלא נוכל באותה נשימה להפלות את עטרות. עטרות הוא אזור שמאד כואב לנו, אנחנו שמים מתקציב המדולדל של העירייה, ושלא תחשבו שם התקציב הוא 2.1 מיליארד, אז יש לי 2 מיליארד מאה שקלים בהתחייבות להשקיע. התקציב מדוד על האגורה השחוקה, אני מייד אחזור לנושא.

תקציב העירייה מאוזן פעם ראשונה אחרי הרבה "שנות גלות". תקציב העירייה בשנת 2000 מאוזן, תקציב העירייה בשנת 2001 מאוזן. אנחנו בעיצומה של תכנית הבראה עם הממשלה, וכל שקל נמדד, וכל שקל שאני לא אאזן, אני אחטוף.

הבענו את עמדתנו שאנחנו רוצים באותה נשימה כפי שאנחנו רוצים לסייע לתיירות עם הממשלה, אנחנו מבקשים מהממשלה גם לסייע לעטרות בנוסחה מסוימת, וגם אז נבוא ונשים את חלקנו אנו. כך שלא תחשבו שאנחנו מתנגדים לסייע לתיירות.

באותה נשימה אני אומר, ואת זה אמר חבר הכנסת לוי, הרי לא ייתכן שעירית ירושלים תישא על גבה את בעיית הביטחון של ירושלים. זה שיורים בגילה או בעטרות, עירית ירושלים בתקציבה הדחוס והמאוזן, אין לה משאבים אינסופיים. יריות בעטרות או יריות בגילה, זה לעניות דעתי כגזבר העיריה, וראינו את זה בגילה, כאשר אני ממגן את חלונות גילה בשלב ראשון זה 10 מיליון בשלב ב' וג' 36 מיליון וכולם מכירים את המספרים. אני לא שם אגורה שחוקה, אלה כספי מדינה טהורים של משרד הפנים והאוצר.

סליחה, לא ממשרד הפנים, הכל מכספי האוצר.

כספי ממשלה, כספי מדינה. לכן, כשיורים לא עלינו בעטרות, הרי אי אפשר להקפיץ את העירייה ולהגיד לה לשים 5 מליון או 10 מיליון שקלים, זה לא עובד כך.

אני מסכים אתך, אני רק רוצה בהזדמנות זו לנצל את נוכחותך ולשאול, איך קרה שוועדה הכספים, וועדת הפנים החליטו לפני כמה חודשים, בנוכחות נציגי משרד הפנים, ונציגי משרד האוצר כאן, להעביר תקציב של 10 מיליון ₪ לצורך מיגון הדירות, ורק השבוע נתבשרנו בשעה טובה ומוצלחת שהכינו את המיגון בשכונה.

אני אתן לך תשובה שאתה לא תאהב לשמוע אותה אבל היא תשובה מדויקת.

אתה רוצה להגיד לי שהאוצר לא העביר את הכסף.

בהחלט. מ- 36 מיליון שקלים, עבדך הנאמן לא קיבל אגורה שחוקה, מה שקבלתי זה התחייבות לקחת.

אתה חושב שאתם הייתם בסדר בעניין הזה?

היינו עשר.

אני אומר לך שלא. אני חושב שמן הראוי היה שאותן ועדות שהחליטו על כך, הייתם צריכים להביא את זה לתשומת ליבם, להביא את זה לידיעתנו על מנת שנעמוד על המשמר, זה תפקידנו.

איך אפשר להתמודד עם המדיה? כל החודשים האחרונים נאמר, עירית ירושלים קבלה 11 מיליון שקלים ולא הוציאה אגורה.

נדמה לי שזה היה מאז חול המועד סוכות.

השאלה היא הוגנת ויש לי תשובה מלאה. 36 מיליון שקלים, 4 חודשים אנחנו נערכים יחד עם רב בריח שזכתה במיגון וחיכינו לא רק לכסף, גם להתחייבות של סגנית החשבת של משרד הפנים. ברגע שניתנה ההתחייבות לחצתי אנטר, חתמתי על החוזה ואחרי 48 שעות צוותים מודדים את חלונות גילה. לגבי ה- 11 מיליון שקלים, תופתע לשמוע, מתוך ה- 11 מדובר פה על 6 מיליון ו- 5 מיליון. מה- 6 מיליון שקל שנועד למיגון מוסדות קבלתי בינתיים רק 2.2 מיליון שקל עד עכשיו, השאר זה התחייבות. לגבי ה- 5 מיליון קבלתי את כולם והכל בסדר. זו תשובה מלאה לשאלה שלך.

תודה רבה. זה לא שייך לעניין אבל היה חשוב לי לשמוע את זה.

משרד הפנים שימש בנושא הזה צינור בלבד ולא היה לו שום שיג ושיח מכספו הוא לעניין הזה.

אני מייצג את האיגוד הארצי למסחר. הגשנו לכם חומר על מצב המסחר בירושלים לאור המאורעות האחרונים. אני רוצה לציין פה שמצבו של העצמאי הקטן היה רע גם לפני תחילת המאורעות. יש כמה סיבות שזה לא תלוי בנו, אלא מצמיחתם של רשתות השיווק הגדולות, הסוחרים הקטנים נבלעו בתוכם. אנחנו עדים לתופעה של פתיחת חנות מגה בשבוע שעבר. בבדיקה שעשינו מסתבר שבעל העסק הקמעונאי משלם עבור הסחורה שהוא קונה מהיצרן סכום שהוא גבוה בעשרות אחוזים מאשר מגה מוכר לקמעונאי. אז אני שואל, איך העצמאי הקטן יכול להתמודד בתוך המערכת הזו וזה ללא שום קשר למצב הביטחוני כרגע.

השאלה מה זה שייך לעניין? זו בעיה שאנו מודעים לה ואני לא יודע אם זה רלוונטי כרגע.

המאורעות האחרונים כמובן גרמו לקריסה של הרבה בתי עסק, הנתון של 48% זה נתון שאנו עומדים מאחוריו. הוא נכון היה לסוף דצמבר, ינואר והמחצית הראשונה של פברואר זה לא השתנה. אנחנו עדים לתופעה שהרבה עסקים עומדים לסגור את העסק שלהם ואני חושב שזה מעגל שיפגע גם בצמיחה של ירושלים וגם בתשלומי ארנונה אם העסקים ייסגרו.

אני רוצה להביא דוגמא שזועקת לשמים, היה לנו בעל עסק שמחזיק בשטח של 250 מטר מרובע לחנות רהיטים. גובה הארנונה שלו לחודש 7,000 שקל והפדיון שלו לחודש ינואר היה 2000 שקל. זאת אומרת שתשלום הארנונה הוא פי שלוש מהפדיון. אני שואל, איך בעל עסק כזה יכול להחזיק מעמד?

בחודש דצמבר, מרבית העצמאים מפקידים כספים לקופות גמל לצורך ניצול ההטבות במס ההכנסה. השנה תופעה הפוכה. אנשים משתמשים ברזרבות שיש להם, הם נכנסים למשיכות יתר בבנקים, משלמים ריבית של 13% באינפלציה---

אם הבנק נותן להם.

למי שהיה ביטחון, הבנק נתן, מרגע זה ואילך הם הפסיקו לתת לאותם בעלי עסקים שכבר משכו את כל החסכונות שלהם. אני רוצה להציע פתרון כפתרון דחוף להצלת מספר עסקים באופן מיוחד במרכז העיר שגם מעסיקים עובדים. עברנו תהליך דומה במלחמת יום הכיפורים, סיוע דחוף לעצמאים קטנים שנמצאים במצוקה, זה אולי ייתן להם אוויר בתקווה שיבוא הסדר ואז נוכל לצאת מתוך המצב הקשה הזה. אני אומר ומזהיר שהעסקים האלה ייפלו כנטל על המדינה. אלה אנשים שאין להם פנסיה, הם לא זכאים לקבל את הקצבה של הביטוח הלאומי, הפרוטות האלה, הם לא זכאים למענק אבטלה מביטוח לאומי כי הוא עצמאי, הם יהפכו לנטל על המדינה.

לדעתי, העירייה תשתתף, הממשלה תשתתף, את בעל העסק הקטן זה לא מעניין, הוא רוצה סיוע וסיוע דחוף. לכן אני מציע, יש במסגרת חוק ההסדרים בנושא ארנונה, חל איסור על רשויות לתת הנחות לעסקים במצוקה. לשנות, או לבטל את זה. דברנו עם מנכ"ל האוצר והוא היה בעד זה. נושא חוק ההסדרים, לפחות לעסקים שנמצאים במצוקה.

במימון האוצר?

אני לא יכול להציע במימון מי, אני פונה ליו"ר ועדת הפנים של הכנסת שייתנו סיוע כי את בעל העסק הקטן זה לא מעניין אם זו הממשלה או האוצר, אותו לא מעניין גם הויכוחים בין הממשלה לעיריות, אנחנו מבינים את כל הדברים האלו אבל תיכנסו לנעליו של בעל העסק העצמאי.

אני יו"ר העמותה של עטרות.

אתה בעל עסק שם?

אני בעל מפעל שמייצר חומרים כימיים. אני רק רוצה להמחיש עמדת השלטונות בעטרות. מג"ב השקיע 8 מיליון שקל בבניין שהיה לשעבר של המשביר כדי להעביר מפקדה/בסיס. הדבר הזה בוודאי תורם לביטחון האזור. לפני חודש התבשרנו שהם לא עוברים, מפסיקים את כל העבודה. דבר שני, שדה התעופה עטרות נסגר טוטאלית לפני חודש וחצי.

יותר מזה.

הפסיקו את הטיסות בסוף ספטמבר אל לפני חודש וחצי פשוט נעלו את הדלתות. היום הצבא שומר על המתחם אין שם נציג של בעל הבית.

הייתה נוכחות והיא הייתה חשובה לנו. למשטרה יש, ואנו מברכים על זה, סדנא בעטרות. בפרוץ האינתיפאדה, המשטרה סגרה את הסדנא, היא יצאה מעטרות וחזרה עכשיו בצורה יותר מצומצמת. הדברים מאד סיפטומטים, ואין לי טענות חס ושלום, אנחנו מברכים על כל ניידת.

המצב קריטי. או שאנחנו נהיה מסוגלים לבשר שעטרות תוך זמן קצר מקבלים סטטוס מיוחד ואז אנשים יסכימו להישאר, או אין לי ספק שתוך זמן לא רחוק, כולם ינטשו.

רציתי להשמיע ברשותך את הזעקה של העובדים. אני מניח שפה המקום להעלות את הזעקה. ירושלים הייתה עיר שמבחינת אחוזי אבטלה מצבה היה טוב יותר מאשר הערים הגדולות בארץ, היום לצערנו האבטלה בירושלים עלתה באחוז ניכר. שמענו את יונתן הרפז שדיבר על מספר המפוטרים בבתי המלון, וזה לא רק בבתי המלון כי זה גורר את המסעדות, את תעשיות המזון ועד לשוחטים ומשגיחים ומכבסות ומגהצות וכל מה שכרוך בזה. אנשים מפוטרים מעבודה.

בעטרות, ההערכה שלנו ששליש מהעובדים בהערכה זהירה, פוטר, וכמו שנאמר כאן, ישנה תופעה סוחפת שכשמפעל נוטש, התבשרנו לצערנו שמפעל נוסף נוטש את עטרות על 150 עובדיו. כשניסינו לברר מה יהיה גורל העובדים אז אמרו לנו שהם לא יודעים. כל מפעל שעוזב את ירושלים, עובדים נפלטים, במפעל כזה זה אומר 150 בתי אב שנזרקים לרחוב.

אנחנו היינו בעצם הראשונים שנזעקנו , היינו הראשונים שצעקנו והמצב הגיע לידי אבסורד שתקפו אותנו בעיתונים מדוע אנחנו כהסתדרות מייצגים את נותני העבודה. הגנתי על ההסתדרות ואמרתי שאני מניח שכל נותן עבודה שצריך להיפלט ולסגור את שעריו, יחד אתו נזרקים גם העובדים. לצערי חלק גדול מהמפעלים מוצא היום מקומות טובים יותר. הוזכרה אשקלון, ואשקלון היא אחת המקומות האטרקטיבים שמציע קליטת מפעלים מירושלים. זו החלשה בכלל של ירושלים מכיוון שעובדים שנפלטים הם גם עובדים שעוזבים את העיר. בשם העובדים האלה, רציתי להביא את מצוקתם. אם אמרתי שאלה אנשים שהולכים עם שכפ"צים, אז הבוקר עובדי מפעל פרג הלכו לעבודה עם אפודי מגן שאתמול קבלו אותם.

ממי הם קבלו את האפודים?

מכספנו. זה חל מעלויות הביטחון.

הרכבים שהעובדים מגיעים אתם הם רכבים ממוגנים?

אין רכב ממוגן ירי, יש שירות שאפשר לשכור מחברות הובלה, כמו ביתר תור, שיש להם אוטובוסים ממוגנים. השבוע הודיעו לי שמשרד הביטחון אוסר על בית תור לתת שירות למפעלים, וזה שירות יקר מאד שעשה הסדרי הסעות עם האוטובוסים אלה. אלה האוטובוסים שיה סבסוד של משרד הביטחון למגן אותם, אז הם חייבים להישאר רק בשטחי יהודה ושומרון, אצל המתנחלים, אסור להסיע אתם בתוך ירושלים.

אז האופציה היא להגיע ברכבים פרטיים או ציבוריים?

חלק גדול מהם באמת מגיע ברכבים פרטיים, סופג אבנים ואחר כך מפוטר. לצערי המצרך הזול ביתר בכל המערכת הזו הם העובדים.

תודה רבה, נציג משרד האוצר, שמענו פה את המצוקות של האנשים, אני אומר לך בכנות, אין לי ציפיות שברמה שלך, עם כל הכבוד, תוכל לענות כאן על הדברים שנאמרו. יחד עם זה, הייתי רוצה לשמוע בכל זאת האם משרד האוצר נתן את דעתו על כך, אני לוקח כדוגמא את אפודי המגן, שזו עלות של 1000$ לאפוד מגן. מפעל שצריך לקנות 10 אפודים כאלה האם לא היה כאי לחשוב לפחות בימים אלו , כדי לעודד את האנשים שממשיכים לעבוד שם, לפחות לוותר להם על מע"מ? זו רק דוגמא.

הועלו פה הרבה הצעות, אני באמת לא יכול לענות אחת לאחת. אפשר לוותר על מע"מ ואפשר לוותר על ארנונה, אפשר לממן אפודים ואפשר לעשות הרבה דברים. אני מסכים עם הרבה דברים שנאמרו כאן מהחברים על למה זה צריך ליפול על העירייה? למה אנחנו צריכים לוותר על הארנונה שהעירייה גובה כי הרי בסופו של דבר מישהו בעירייה יצטרך לממן את זה או לחילופין יורידו שירותים של העירייה. אני מסכים עם הטענה הזו, אני רק אומר שתזכרו גם שכל ההצעות המאד יפות האלה, אם לא על העירייה אז מן הסתם מפילים אותו על תקציב הממשלה.

נכון.

גם לממשלה אין תקציב מיותר.

שום עירייה לא מסוגלת להרים דבר כזה במצב ביטחוני כל כך קשה. יעלה על הדעת שעירייה, גם אם תהיה עשירה, תהיה מסוגלת להתמודד עם הבעיות האלה? אני מתפלא עליך.

בהחלט לא, ואני מבין את זה. אני רק אומר דבר מאד פשוט, אתם חייבים לזכור שברגע שאין לנו מקור מימון אחר, ואם העירייה לצורך העניין היא לא מקור מימון, אז ללכת לדרך הפשוטה הקלה ולומר---

אני אגיד לך למה אני חותר ומה הציפיות שלי כרגע ממך כנציג האוצר. אין לי ציפיות שתבוא ותיתן לי פתרונות לדברים שנאמרו, מדובר כאן על מיליארדים של שקלים, זה לא מיליונים. אבל האם אתם, אנשי משרד האוצר, איזשהו צוות היגוי, ישבתם, קיימתם דיון לאור הנתונים הקשים? כשמפטרים למעלה מ- 45% מהעובדים בבתי המלונות, זה בסופו של דבר נטל על המדינה. הם צריכים לשלם דמי אבטלה. האם לא היה כדאי שאתם, אנשי האוצר תשבו ותחשבו על פתרונות למצוקה הזו.

אני יכול להגיד שבהחלט חושבים גם אצלנו על פתרונות ואלו שהוזכרו פה לפי דעתי לא הועלו אצלנו, אני גם לא יודע מה בדיוק עלה כי אני לא חבר בשום אחת מהוועדות האלה שמדברת על תיירות או דברים אחרים. אני אומר שוב, הצעות שהוצעו כאן, שהן הצעות שבבסיסן תקציביות, אני לא בטוח שהם מהוות פתרון לבעיות של המפעלים. מה שאני כן בטוח שמדובר בבעיה תקציבית מאד גבוהה שלא ניתנה פה על ידי אף אחד מהגורמים.

בשביל זה יש ממשלה שתעשה סדרי עדיפויות.

אז אני לא יודע להגיד לך עכשיו, כנציג ממשלה, מאיפה ניקח את הכסף הזה שאתם מציעים לתת לטובת התיירות או לטובת המפעלים בעטרות. עם כל הרצון אני לא יודע מאיפה הכוונה לקחת את אותם תקציבים. לי אין קופה קטנה---

מאותו תקציב שלקחו את ה- 11 מיליון שקל כדי למגן את הדירות בגילה, שבוודאי אף אחד שהכין את התקציב של שנת 2000 לא חשבו על הכנת תקציב למיגון דירות בגילה.

הסכומים שמדוברים פה הם סכומים הרבה יותר גבוהים, ויש כמה דברים שהם באמת קיפוח נפש ואולי צריך לתת עליהם את הדעת כמו הנושא של אפודים שאפשר בהחלט לדבר עליו, אבל הנושא של הנחות מארנונה או הנחות ממע"מ, מדובר בעלות תקציבית של עשרות מיליוני שקלים, אני לא יודע להגיד לך מאיפה אני יכול לתת את הכסף.

אני, עבדך הקטן, אגיד לך מתי תמצאו את הפתרונות, כשאזור התעשייה עטרות ייסגר לגמרי והפלשתינאים יתיישבו שם, אז אני בטוח שיימצא פתרון.

זה לא רחוק. מה שמשתמע מהדברים שלך, וסליחה שאני בוטה, שבמילים אחרות שלך לא אכפת אם זה יקרה---

אדוני, אני מבקש, אני רוצה שתדע שעם כל הכבוד, בא כאן נציג האוצר, ואין לי טענות כלפיו. הוא פקיד שמבצע את מלאכתו על ידי הממונים עליו, והוא אומר כאן את הדברים. הפתרונות צריכים להינתן ברמה של שר בממשלת ישראל שצריך לתת את הפתרונות ולא פקידים. הם מבצעים מדיניות. יחד עם זה, אני מנצל את ההזדמנות הזו להגיד, הדברים נשמעו כאן, האנשים האלה יושבים שם, בוודאי שהם צריכים להביא את הנתונים הללו בפני הגורמים שמקבלים את ההחלטות. לזה התכוונתי.

אני גם נציג של האוצר , לקחנו בחשבון שהמשבר הזה הוא כלל אזורי , אמנם תעשיית התיירות נפגעה בצורה החריפה יותר, אבל יכולים לראות שהייתה ירידה בכלל הפעילות של המשק של עשרות אחוזים בכל הענפים. בייחוד באוקטובר נובמבר, עכשיו המשבר הוא יותר ספציפי בנושאים מסוימים. כאשר מדברים על תעשיית התיירות, היא נפגעה בעוד מקומות. אמנם הדיון כאן הוא על ירושלים, ירושלים נפגעה ואין ספק בכך, אבל נפגעו עוד אזורים בכלל הארץ לא פחות מירושלים וצריך לקחת את זה בחשבון.

הפתרונות שמשרד האוצר דן בהם והסכים עליהם היו פתרונות כלליים, מוזכר פה הנושא של הארנונה על המלונות, אלה היו עוד כלי סיוע למלונות באמצעות הכלה שאפשרו למלונאים ולגורמים אחרים בענף להוציא את העובדים לחופשה ולהשתלמויות שהיו חשובות להם. ניתנה תוספת תקציב לשיווק למשרד תיירות לקמפיין תיירות פנים מיידי שנועד לאפשר למלונות ולענפים בתעשייה איזשהו תחליף לתיירות החוץ שקשה לפנות אליה, כי לתיירות הפנים קצת יותר קל לפנות.

תיירות הפנים, ואחרי זה נציגת התיירות תרחיב על זה, התאוששה מאד בזמן האחרון. בירושלים עדיין המצב בעייתי גם מבחינת תיירות הפנים אבל רואים התאוששות של הענף. בנוסף נמצא בתהליכי אישור קרן לעסקים מצטיינים בתחום התיירות, קרן הלוואות של 50 מיליון שקל שאולי תיתן פתרון בסיוע לעסקים קטנים בתחום. בנוסף לזה מדובר בתהליכים ממשלתיים הקשורים לתקציבי השיווק של משרד התיירות, וצריך לזכור את זה כשבאים לדבר על זה.

מבחינת כלי סיוע, אנחנו מתנגדים ומעדיפים שהסיוע לא יהיה דרך---

שזה לא יהיה דרך האוצר, שזה יהיה דרך העירייה.

לא, אני מדבר על כלי סיוע ישירים ועקיפים. אנחנו מדברים על כלי סיוע עקיפים כמו מע"מ, אז יש פה ניגוד מסוים, כלי סיוע צריך להיות שיהיה אפשר להתאים, אם דברת על הארנונה למלונות, זהו כלי סיוע שהופנה אלינו למשרד התיירות מהתאחדות המלונות, ובאים אלינו מעיריות מסוימות שאומרות, אנחנו נהיה מוכנים לספוג שליש מהעלות אם אתם תתנו שליש. זה יה המנגנון שבעקבותיו אושר הנושא הזה. אני לא זוכר אם עיריית ירושלים הייתה בין המכתבים שקבלנו, שתומכים, כנראה שלא, אבל בכל אופן הרעיון היה לצאת לפרוייקט כלל ארצי ולא ספציפי, כאשר הרשות המקומית מגבה את זה וגם רואה את החשיבות של סיוע לענף התיירות.

מי יכסה את הרשויות המקומית שלא מכוסות כתוצאה מכך?

שייכנסו לגירעונות.

אני רוצה לשאול שאלה, נכון שישנה הנחיה של היועץ המשפטי לממשלה שמשרד אסור לו לריב עם משרד אחר בוועדות? כי משמעות של הדברים האלו היא אחת שרפרנט א' של משרד האוצר טוען שצריך לעשות על חשבון רפרנט ב' של משרד האוצר את הוצאות.

הדברים סוכמו קודם והעניין מסוכם בינינו ואין בעיה.

אחר כך באים אלינו שאנחנו נבצע את זה.

קודם כל תעשיית התיירות והתעשייה בעטרות הם מחוברים. אתמול ישב אצלי בחור שמקצועו מסגר, והתלונן על זה שבתי המלון ריקים וכתוצאה מזה עבודות שיקום ופיתוח שהיו צריכים להיעשות נעצרו וכתוצאה מזה הוא הגיע לפת לחם. בעטרות יש לנו כ- 25% מהמפעלים שהם מפעלי מזון. הלקוחות היותר מכובדים הם בתי המלון, המכבסות ה עובדים רק עם בתי מלון ובתי חולים, אז בתי חולים לצערנו התפוסה בסדר, אבל בתי המלון ריקים, וזו שוב בעיית משבר. זאת אומרת שאין לנו פן אחד של ענף שנפגע, מרגע שענף אחד נפגע יש השלכה על כל התחום.

יש כאן בעיה מעבר לכל מה שהעלו פה. צריך לזכור דבר אחד, עטרות במיקום הגאוגרפי שלה נמצאת כמובלעת, כאי בודד של ים עוין שמקיף אותה מכל עברים. נכון שזה בשטח הריבוני של ירושלים וכך ההתייחסות שלנו וכך ההתייחסות של העירייה, וכך ההתייחסות של הממשלה.

אבל, מעבר לזה, התנאים של עטרות ושל אלה שבאים לעטרות הם כמו אחד הישובים הנצורים ביהודה ושומרון ולא יכול להיות שנקבל תשובה על נושא מיגון רכב בפני ירי חלילה, או יידוי אבנים כמו שכותב גורם ממלכתי בצה"ל, שמשרד התחבורה משרד האוצר ומשרד הביטחון אינם מאשרים לעטרות מיגון בפוליקרבונט בגלל המיקום ובגלל שיש שם עסקים פרטיים. זאת אומרת מגיע לכם עונש כי אתם פה ואתם עסקים פרטיים. אם היינו עובדי מדינה, לכולם היה רכב ממוגן, כי עובדי מדינה מקבלים מיגון רכב. אם היינו תושבי יש"ע, היינו מקבלים מיגון רכב, לאנשי עטרות אין. בנושא תחבורה, אין תחבורה ציבורית לעטרות.

הייתה והפסיקה?

יש אוטובוס אחד שיוצא בבוקר מהתחנה המרכזית ומגיע עד עטרות ויש אוטובוס אחד הצהרים שיוצא מעטרות ומגיע לתחנה המרכזית. תקופה ארוכה מאד לא היה, הם החזירו את האוטובוס.

האוטובוס הזה מלא בנוסעים? או לא.

אלה שמשתמשים באוטובוס הזה, באים אתו. יש לו הצדקה כלכלית.

הייתה פניה שלכם?

מלחמות, לא רק פניות. היום, לאור המצב, אם אגד היה מעמיד אוטובוס ממוגן ירי הוא יכול היה לעבוד כלכלית, אבל משרד הביטחון לא מאשר לו את זה, כי אוטובוסים ממוגני ירי הם רק לשימוש יש"ע, לא לעטרות. יש פה בעיה, ואני נתקל בקירות חלקים, אין פתרונות. אז הלכו המפעלים ועשו הסכם עם ביתר שיש לו אוטובוסים ממוגני ירי, היום משרד הביטחון אוסר על ביתר תור לתת את השירות כי הוא אומר שהסבסוד שהם קבלו על מיגון האוטובוסים היה כדי לנסוע ביש"ע, לא בירושלים. אנשים לא רוצים לבוא לעבודה.

מצד שני זה טוב, הממשלה לא רוצה לתת את ההרגשה שירושלים היא עיר ספר. זו נקודת זכות שאני מוצא.

כל זמן שמגיעים שלמים לעבודה וחוזרים שלמים הביתה.

הבעיה היא לתת לעובדים את התחושה שלמישהו אכפת מהחיים שלהם ושהם לא ירגישו מופקרים.

אני רוצה להזכיר לכל הדוברים הממשלתיים ולנציג העירייה שבתקופת האינתיפאדה הראשונה, במשך 4,5 שנים, עיריית ירושלים העניקה למלונות ירושלים הנחות תפוסה בארנונה, או הנחות בגין תפוסה נמוכה. לפני חוק ההסדרים, אז זה היה בהחלטת ובסמכות מועצת העיר.

בעניין הזה אין לי טענה כלפי עיריית ירושלים. אם צריכים לבוא למישהו בטענות זה לאותם קובעי מדיניות, כלפי הרשות המקומית, הם הנוגעים בדבר.

אני מייצגת את משרד התיירות. היה לי הרבה יותר נוח לדון בנושא התיירות בכלל ולא ספציפית לירושלים כי התיירות נמצאת במצב קטסטרופלי, ואני לא בטוח אם כולם מודעים עד כמה המצב קשה. אם כבר דנים בירושלים אז שווה בכל אופן להגיד את הדברים.

משרד התיירות הוא היחיד שמבין עד כמה חמור המצב של התיירות ועד כמה בעצם המוצר התיירותי הולך לקרוס. אחד הדברים היותר חשובים שאנחנו צריכים לעשות על מנת לשמר את המוצר התיירותי, זה כמו שיונתן הרפז אמר קודם, זה בנושא הפיצויים. פיצויים עבור אובדן הכנסות. אני בעד פעילות שיווקית, ואנחנו עושים עד כמה שאפשר בפעילות שיווקית, אני לא יודעת כמה זה אפקטיבי היום, בגלל אני חושבת שבכלי הכי אפקטיבי, זה אכן פיצויים בגין אובדן הכנסות.

אני לא רוצה להיכנס לפתרונות פרטניים בנושא הביטוחים, שכפ"צים ארנונה פיצויים לעסקים וכו'. אני חושב שהבעיה קיימת ובגדול. קראתי את הדברים, שמעתי אותם, אבל ממה ששמעתי היום זה נשמע ונראה הרבה יותר חמור מכפי שזה מוצג בתקשורת, ואולי זה טוב שזה מוצג כך בתקשורת, מפני שאם היו מציגים את האמת בתקשורת, מי יודע מה האויבים שלנו היו מזוממים לעשות. לכן, אולי צריך להסתכל על זה גם בפן החיובי של זה.

הסקירה מאד קשה, מאד עצובה, גם כי מדובר על ירושלים בירת ישראל. אני לא רואה שאנחנו מיצינו את הדיון מפני שאין פה מי שייתן פתרונות, אני מראש צפיתי שזה מה שיקרה בדיון הזה, אבל מבחינתנו זה טוב שהדיון הזה התקיים, זו פתיחה לדיון הבא שיהיה. הדיון הבא יהיה כאשר תכונן הממשלה החדשה, נראה מי השר הנוגע בדבר, אנחנו נעמוד על כך שהשר הנוגע בדבר יופיע כאן, ואז יחד אתכם אנחנו נדרוש תשובות.

דבר אחד שאני רוצה להגיד לאנשי המלונות, תוך כדי דיון פה, אני רוצה להשמיע לכם כמה נתונים על מנת לסבר את האוזן, על מחירי התיירות בירושלים, שהם מאד יקרים. באחד מבתי המלון כאן בירושלים, באמצע השבוע 599 ₪ לזוג, לינה וארוחת בוקר. בשבילי זה יקר. אחר כך אני לוקח לעומת זה, 4 לילות בורנה בולגריה, חצי פנסיון, 4 כוכבים, כולל טיסה זה בערך 1000 ₪. צריך להיות פרייר כדי לבוא לירושלים.

ההבדל הוא ברמת ההוצאות. בורנה עובד מקבל 100 דולר לחודש, ובארץ אצלנו הוא מקבל 1000 דולר לחודש.

טוב שאתה אומר, אבל אני רוצה שתדע בסופו של דבר זה כמה שהאזרח צריך לשלם. זה בימים שהמצב מאד קשה, ואפשר לעודד תיירים ישראליים עם הוזלת מחירים, להביא אותם לירושלים. מצד שני, לא עושים את הדברים אלה וחבל. אני חושב שניתן להציל את המעט שנותר.

הורדנו , כמו שאמרתי לך, ב- 50% את המחירים. אם יש מלון שגובה את זה אני רוצה לדעת מיהו.

זה נקרא מחיר מבצע, מנהלת הוועדה מסבה את תשומת ליבי.

זה לא מחיר מבצע.

אני התקשרתי כרגע.

זה דבר שצריך לקחת לתשובת הלב, הנושא הזה מאד חשוב. תדע לך שמחירי בתי המלון בארץ יקרים מאד, ואנחנו אשמים במו ידנו בכך שאנחנו מעודדים תיירים מהארץ לצאת לחו"ל, במקום לנפוש בארץ ישראל. אני אוהב את ארץ ישראל ואני רוצה לעשות את החופשה בה.

הוועדה שמעה בדאגה רבה את התאחדות המלונות והתעשיינים על המצב הקשה השורר בירושלים הבירה כתוצאה מהתגברות האלימות הפלשתינאית על ירושלים.

הוועדה פונה לממשלה החדשה שתכונן בקרוב להעמיד את ירושלים בראש מעיינה ולמצוא פתרון למצוקה של בתי המלון והתעשייה בירושלים כתוצאה ממצב שנכפה עליה על ידי הרשות הפלשתינאית.

הוועדה תמשיך ותקיים דיון נוסף בעניין הפגיעה בעסקים עם כינונה של הממשלה חדשה בהשתתפות השר הנוגע בדבר.

אולי גם ביקור של הוועדה בעטרות.

יכול להיות. אני רוצה להיות יעיל ומי ששם לב לסיכום הוא מאד פרווה, אבל זה פשוט כדי לאפשר המשך דיון. לגבי סיור, יכול להיות שגם זה יבוא אבל כרגע אין טעם לקיים סיור כאשר הדברים מאד לא ברורים. אני מקווה שהמצב יסתיים תוך שבוע ונדע מי ומי נמצאים בממשלה. אני מודה לכולם, תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:50