פרוטוקולים/ועדת הפנים/2387



10
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
19.12.2000

פרוטוקולים/ועדת הפנים/2387
ירושלים, כ"ח בכסלו, תשס"א
25 בדצמבר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 195

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום שלישי, כ"ב בכסלו התשס"א (19 בדצמבר 2000), שעה 12:30

חברי הוועדה: דוד אזולאי - היו"ר
סלח טריף
איוב קרא

נצ"מ ראובן אריאב - מפקד תחנת חיפה
דוד יונה - ממונה פיקוח מחוז חיפה, משרד הפנים
יחזקאל לביא - מנהל האגף לתכנון אסטרטגי, מש' הפנים
ד"ר רמזי חלבי - ראש המועצה דלית אל-כרמל
אנעאם אבו מפלח
קציר אמאנה
חלבי חייר
שמסה חלבי
לביב חלבי
נג'יב חלבי
נמאל חלבי
חלבי סיראם
חלבי סלימאן
וג'יה כיוף - חבר מועצה מקומית עוספיה וחבר הוועדה
לתכנון רכס הכרמל
בנצי מורדוב - יו"ר ועדת רכס הכרמל

יפה שפירא

צו הריסה נגד מפעל בטון בדליית אל-כרמל.




צו הריסה נגד מפעל בטון בדליית אל-כרמל

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה בעניין צו הריסה נגד מפעל בטון בדליית אל-כרמל. הישיבה היא על פי בקשתם של חברי הכנסת איוב קרא וסאלח טריף.

אני חושב שהסוגיה של המפעל הזה היא עוד כיוון חשיבה של הממסד נגד פתרון אמיתי וכנה של סוגיית רשיונות הבנייה והתפתחות האזור בדליית אל-כרמל. אני חושב שהמפעל הזה, שמפרנס הרבה מאוד משפחות בדליית אל-כרמל, שהיום מנסים להביא לסגירתו, הוא אות ותעודת קלון לכל משרדי הממשלה. בדליית אל-כרמל הממשלה לא השקיעה אף פעם בשום מפעל, ועד שסוף סוף קם יזם ועשה מפעל שמפרנס משפחות, הממשלה לא רק שלא עוזרת, היא גם רוצה להרוס. אין לנו הרבה במה להתגאות מבחינה תעשייתית, אבל אנחנו מתגאים ביזמים כמו אלה שהקימו את מפעל "בטון הכרמל" ואנחנו צריכים לגבות אותם.

במקום שהממשלה תבין שיש לנו חיילים משוחררים שאין להם תעסוקה וצריך למצוא להם פתרון, היא עושה דבר הפוך, כי יש ביורוקרטיה ממשלתית באמצעות משרד הפנים. מבחינתי אף משרד לא אשם, אבל אני רוצה פתרון למפעל הזה כדי שלא ייסגר. המפעל הזה לא ייסגר, ואני אומר בנוכחות נציג המשטרה, שאני אשב עם החסינות שלי בתוך המפעל ולא אתן שיקרה למפעל הזה משהו. לא יעזור לאף אחד שום דבר, אנחנו לא ניתן שהמפעל הזה ייסגר. אני אומר את זה חד משמעית ובריש גליי.

הופקדו תוכניות מתאר ואין שום בעיה לקבל אישור זמני כדי שהמפעל הזה יוכל לפעול, עד שיהיה אזור תעשיה. צריך לזכור שאין שום אזור תעשייה באזור הזה ולא נותנים לנו שום פתרון אחר באזור. הפתרון היחיד שמוצע הוא באזור התעשייה ביוקנעם. איזה מין פתרון זה שמישהו מדליית אל-כרמל צריך לרוץ עד יוקנעם כדי למצוא לו אזור תעשייה?

נמצאים פה מכובדי העדה הדרוזית, חבר הכנסת סאלח טריף וראש מועצת דליית אל-כרמל, ואנחנו עומדים על כך שתמצאו פתרון, אולי דחייה של צו ההריסה, עד שיימצא פתרון סופי ומחייב של העברת המפעל. אם לא תהיה דחייה כזאת ויקרה משהו למפעל, תהיה פרובוקציה שלא זכורה בהיסטוריה של מדינת ישראל.

אני יודע שהבעיה היא בעיה תכנונית וצריך לפתור אותה באופן מיידי. כולנו מודעים לכך שהנושא הזה עבר דיון משפטי - וזה הקושי – ויש החלטות בית משפט. החלטות של בית משפט צריך לאכוף, אבל יש בעיה לאכוף את החוק אצל הדרוזים, כאשר מדובר בפגיעה בהם. לא פעם אנחנו גם מגיעים להבנות כדי לפתור את הבעיות האלה.

מבחינה עובדתית העניין הזה נמצא בהליכי תכנון ובנייה. אני מבין שהוועדה המקומית החליטה להפקיד והוועדה המחוזית צריכה לאשר, אבל משום מה העניין הזה נתקע שם ולא נדון. אני מניח שזה לא סתם וקיימת שם בעיה. אפשר לעצור את כל התהליך הזה בבית המשפט ולקבל דחיה של הקץ באמצעות אישור לשימוש חריג וכד'.

אני בטוח שהעניין הזה נמצא בסדר העדיפות האחרון של המשטרה והיא לא היתה רוצה להיכנס לדליית אל-כרמל ולהרוס שם משהו. אני משוכנע בזה, אבל צריך לאפשר לה את זה על ידי דחיית צו בית המשפט ושהוועדה המחוזית אכן תעשה את מה שהיא צריכה לעשות.

לכן אני מבקש מהיושב ראש לפנות אל הוועדה המחוזית, כדי שיזרזו את הדיון יחד עם המועצה המקומית, כדי שיינתן פתרון תכנוני לבעיה שיכולה להיעצר בבית המשפט וכך בעלי המפעל לא יעברו על החוק. זה מאוד קריטי ומאוד דחוף.

המפעל הזה קיים כבר 12 שנה בדליית אל-כרמל.

על איזה שטח הוא הוקם?

בהתחלה המפעל הזה היה על שטח שנמצא ליד ביתו של בעל המפעל, כלומר על אדמת מגורים. עקב בעיות קשות עם השכנים, שלא הסכימו בשום פנים ואופן לאפשר למפעל בטון לפעול בתוך השכונה ואפילו סגרו לו כמה פעמים את הכביש, המפעל הועבר. הגענו למצב של כמעט ריב בין המשפחות.

בשנה שעברה אמרנו לבעל המפעל נג'יב חלבי שהוא לא יכול להפעיל את המפעל בתוך שכונת המגורים. נג'יב חלבי הסכים להעביר את המפעל, כי לדבריו הוא לא רוצה להזיק ולהציק לשכנים, אבל הוא מבקש שניתן לו מקום אחר שבו הוא יוכל להמשיך לפעול.

באותה תקופה יושב ראש ועדת התכנון והבניה רכס הכרמל היה והבה והבה. אמרתי לו שאין מקום בדליית אל-כרמל שמוגדר כאזור תעשייה שאפשר להפעיל בו מפעל בטון. אנחנו חיים בתוך פארק הכרמל, שהוא מקום מאוד יפה. בכל מקום באזור הזה, היכן שרוצים לעשות משהו, אומרים שזה לא ניתן, כי זו פגיעה בערך נוף.

יושב ראש ועדת התכנון, בעל המפעל ואני איתרנו מקום מחוץ לשטח השיפוט של הכפר, שאפשר יהיה למקם בו את מפעל הבטון, כדי לפתור בעיה וכדי שלא יהיה ריב בין המשפחות בכפר. איתרנו שטח מחוץ לשטח השיפוט של המועצה, נג'יב חלבי קנה את האדמה מגורם פרטי ובנה עליו את המפעל. השטח הזה הוא על אדמה גלילית ואמרנו שזה המקום היחיד שאפשר לבנות עליו מפעל. כבר אז אמרנו שנלך לפתרון תכנוני.

שלא באשמתו, נאלץ בעל המפעל להעתיק את המפעל לאותו מקום. זה היה המקום היחידי שאפשר היה להקים בו את המפעל.

האם הוא קיבל אישור ממישהו להקים שם את המפעל?

גם אני, כראש המועצה, וגם יושב ראש ועדת התכנון והבניה הקודם, אמרנו לשופט שאם הוא צריך לשפוט מישהו, הוא צריך לשפוט אותי ואת יושב ראש ועדת התכנון. אנחנו האשמים בזה שהמפעל הועתק לשם, כי לצערי הרב ולבושתנו אין לנו אזור תעשיה שאפשר להעביר אליו את המפעל.

מה לעשות שבדליית אל-כרמל אנחנו לא משופעים במפעלי היי-טק ומפעלי צווארון לבן? כל אנשי הביזנס שלנו הם אנשים עם צווארון כחול – מפעלי בטון, עבודות פיתוח, עבודות עפר, כלים כבדים, חפירות וכד'. לכל הדברים האלה אין מקום בדליית אל-כרמל ועוספיה, כי האזור הוא אזור ירוק ויפה.

איפה נמצא המפעל היום?

מפעל הבטון נמצא בגבול השיפוט של הכפר, באדמה גלילית.

זה בתוך שטח הכפר העתידי?

לא. מאחר שזה כך, הגשנו לוועדה המחוזית תוכנית מפורטת ונקודתית לאזור הזה, כי הוועדה המקומית לא יכולה לדון במפעל, כי הוא מחוץ לשטח השיפוט שלה. הגשנו את התוכנית והיא נדונה כבר בפורום הירוקים והוגשה לדיון בוועדה המחוזית, קיבלנו אותה חזרה לתיקונים ועד השבוע הבא התיקונים יהיו מוכנים. אתמול נפגשנו עם הממונה על המחוז והסברנו לו את העניין הזה.

הפתרון קיים. אני מתכוון שהתכנית הזאת, ע"ד 255, תבוא לדיון בוועדה המחוזית הקרובה יחד עם התיקונים. הצגתי את התוכנית לפורום הירוקים והם לא התנגדו לה.

למרות התהליכים שעברתם עד היום בבית המשפט?

אין קשר בין הדברים. אין ספק שהיה מהלך משפטי, אבל המהלך התכנוני רץ במקביל.

דרך אגב, בית המשפט ממתין לפעמים עד שוועדות התכנון יחליטו.

מאחר שיש צו סגירה למפעל ל-31 בדצמבר 2000, כלומר סגירה של המפעל בעוד עשרה ימים, והוועדה המחוזית אמורה לדון - -

כמה אנשים מעסיק המפעל?

המפעל מפרנס למעלה מ-30 משפחות, גם יהודים.

אני רוצה להדגיש שהמפעל הזה מהווה 50% מהתעשייה בדליית אל-כרמל. בדליית אל-כרמל יש שני מפעלים: מפעל דלתא בתחום הטכסטיל ומפעל הבטון. כלומר, אם אנחנו סוגרים את המפעל הזה, זה אומר שסוגרים מפעל אחד מתוך שניים, וזה לא כמו השכנים שלנו ביוקנעם שאם סוגרים להם מפעל אחד זה מפעל אחד מתוך 200. אם המפעל הזה ייסגר יישאר מפעל טכסטיל אחד, שלא ניתן לדעת מתי יסגרו גם אותו.



בית המשפט הוציא צו סגירה עד 31 בדצמבר 2000, כלומר עד אז נג'יב חלבי צריך להעביר את המפעל שלו למקום אחר. לא ניתן להעביר את המפעל הזה למקום אחר, כי בכל מקום אחר באזור שאנחנו נוגעים יש מגבלה לעבור לשם, כי הוא שטח ירוק.

אני חושב שהפתרון לכך הוא שבית המשפט, בתיאום עם המחוז, יסכים לארכה של מספר חודשים, אשר במהלכן תידון התוכנית שהגשנו יחד עם הירוקים לוועדה המחוזית. יש לנו סיכוי סביר שהתוכנית הזאת תאושר. אם התוכנית תאושר, אזי המפעל הזה יהיה בתוך אזור התעשייה של דליית אל-כרמל, ובא לציון גואל.

אתה מדבר על אותו מקום בו המפעל נמצא עכשיו?

כן. השכנים של המפעל הזה הם אותם קבלני עפר ועבודות פיתוח, שיכולים בעתיד להקים שם עוד עסקים. כך אני חושב שהבעיה תיפתר.

יש ציפיות שאני אפתור את הבעיה.

יש לו בעיה משפטית.

לכן שאלתי איפה זה עומד מבחינת בית המשפט.

למפעל הזה יש צו סגירה. צו סגירה הוא הליך שיפוטי שעבר כבר את כל הערכאות, כולל ערכאת בית משפט עליון, שנתן לגיטימציה לצו. הצו אמור להיכנס לתוקפו בינואר 2001. זה צו הפסקה שיפוטי.

מה עמדתך לגבי ההצעה לבקש ארכה?

הבעיה היום היא בעיה משפטית, כלומר, לא אני ולא הממונה על המחוז יכולים לתת הנחיה לתובע המחוזי.

אתה צריך להצטרף לבקשה של המועצה.

ראש המועצה הציע הצעה. יש אפשרות שאתם תיענו לבקשה הזאת ותבקשו דחיה של הצו ובד בבד המועצה תקדם את התוכנית?

התובע המחוזי התקשר אליי אתמול בערב ואמר לי שהוא מבין שהוגשה בקשה לבית המשפט בחיפה לקבל ארכה. התובע המחוזי, שהוא נציג היועץ המשפטי לממשלה, ולא אני, צריך להגיב על הבקשה הזאת.

העמדה שלך קובעת. אתה חושב שאנחנו טיפשים?

העמדה שלי לא קובעת.

אתה יכול להגיד שזה נמצא בהליך של דיון בוועדה מחוזית ולכן אין מניעה לקבל ארכה. אם אתה לא תתנגד, בית המשפט ייענה לבקשה.

הוא לא יכול להגיד לכם מה העמדה, כי הוא הנציג של המחוז.

למה הוא בא לכאן כשהוא לא יכול להביא את העמדה?

ד"ר רמזי חלבי, כמה זמן אתה מעריך יכול להימשך המהלך הזה שאתה מדבר עליו?

בין חצי שנה לשנה. אתמול, הממונה על המחוז חיים קופלמן, התחייב בפניי שיביא את התוכנית לדיון בחודש פברואר 2001. התחייבתי להביא את התוכנית עד אז.

עד פברואר 2001 תהיו ערוכים להביא את התוכנית?

בוודאי. יתרה מזאת, הצגתי את התוכנית בפני פורום הירוקים והם לא התנגדו. למחוז אין בעיה אם הירוקים מסכימים. המחוז לא צריך להיות מודאג מזה שמפעלי בטון יהיו באזור, כאשר הירוקים שמטפלים בזה לא מתנגדים.

יש בעיה לתת ארכה?

כרגע זה לא בידיים שלנו.

אם יש אפשרות בסוף התהליך לאשר את זה, מדוע להיכנס לעימות מיותר אם אפשר להגיע לפתרון זמני של דחיית הצו למשך חצי שנה?

צריכה להיות הסכמה של היועץ המשפטי לממשלה. זה לא בהסכמה שלנו. לאחר שזה כבר עבר הליך שיפוטי, אתה יודע שאנחנו לא יכולים להתערב.

כשמזמינים ממונה על המחוז שיכול לתת תשובה, עם כל הכבוד לו, הוא לא יכול להגיע.

ניתן כאן פסק דין לא בערכאה ראשונה ולא בערכאה שניה. מי שצריך לנקוט את ההליך זה היועץ המשפטי לממשלה. אם הוא יעשה את זה, זה ייעשה.

הבקשה החדשה של המועצה המקומית הוגשה לאחר החלטת בית המשפט העליון, ולכן יש נסיבות חדשות שצריך לחשוב עליהן. מה הבעיה שהמחוז יאמר שהעמדה שלהם היא ללכת לקראת פתרון הבעיה?

ראש המועצה אמר שהוא שוחח אתמול בערב עם הממונה על המחוז. על השיחה הזאת אני לא יודע ולכן לא היתה לי התמונה הזאת.

שוחחתי עם הממונה על המחוז לפני יומיים והוא אמר לי שיש לו נכונות לעזור והוא מוכן ללכת לקראת כל פתרון חיובי. הבעיה שלו היא אחת ויחידה, היות שהנושא נמצא כרגע בערכאה משפטית, הוא לא יכול לעשות שום דבר.

אז הוא לא אומר את האמת.

אם זו בעיה של היועץ המשפטי - -

סליחה אדוני היושב ראש, זו לא בעיה של היועץ המשפטי. אני קצת מתמצא בעניינים האלה. אני אומר לכם שזה לא בסדר שהממונה על המחוז לא לוקח אחריות. אם הוא מסכם עם ראש המועצה שיהיה דיון בפברואר, אם הוא רק מודיע שהוא כן יעשה דיון בפברואר, בית המשפט ידחה את הצו. מה ההתחמקות הזאת? קופלמן לא יכול להתחמק מאחריותו.

ישנה הנחיה מפורשת של היועץ המשפטי לממשלה שתביעות שכבר מנוהלות בבתי משפט, רק התובע ורק הוא אחראי עליהן והוא יכול להחליט לגביהן.

התובע אוסר עליו לקיים דיון?

הוא מוכן לקיים דיון.

זה מה שאני רוצה. אני רוצה שהוא יגיד שהוא מקיים דיון בפברואר.

הוא הרי אמר שהוא מוכן.

הוא צריך להגיד את זה כאן ושזה יונח על סדר יומו.

אני אצטט את קופלמן במלוא האחריות, שאמר שהיו נסיבות חדשות לאחר פסק הדין. כמו כן, התוכנית הוגשה וקופלמן התחייב להביא אותה לדיון בוועדה המחוזית במהלך חודש פברואר. אני מבין שזה בידיים של התובע ושל היועץ המשפטי לממשלה, אבל אם הוא ישמע שהמחוז מביא את התוכנית לדיון, זה יהיה בגדר דבר חדש.

אני מציע – ולא קיבלתי על כך שום הסכמה של היועץ המשפטי לממשלה – שתהיה פנייה משותפת של המועצה המקומית ושל קופלמן אל התובע המחוזי, שיבקש מבית המשפט עיכוב ביצוע של פסק הדין. והיה והתובע יסכים לדבר, גמרנו.

יש אפשרות לבקש שימוש חורג?

לא.

אני מקבל את ההצעה של מר לביא. אם יפנו בצורה זו לתובע, אני אומר לכם שהעניין יידחה. חבל על הזמן, זו בעיה שאפשר לפתור. אני רק זועם על כך שלא באים לכאן נציגים שיכולים לתת תשובות מקצועיות.

גם קופלמן לא יכול היה לתת לך תשובה.

אם התובע יקבל חוות דעת מקצועית מהמחוז על כך שיש נסיבות חדשות ויש תנאים חדשים, התובע ישקול שוב את העניין. אנחנו צריכים להיות חכמים ולא רק צודקים.

לא סתם הצעתי את הרעיון שגם ד"ר רמזי חלבי וגם קופלמן יהיו חתומים על הפנייה.

אני מברך על הפגישה הזאת ואת היוזמים של הישיבה הזאת. כמי שנמצא יותר בדליית אל-כרמל מאשר בתל-אביב, אני חי את כל מה שקורה שם. אני מכיר את המפעל ואת הבעלים של המפעל וכל מה שקורה שם. ואכן, הדברים כפי שהוצגו על ידי ראש המועצה הם נכונים וזה מה שאכן קורה בשטח.

דעתי פשוטה מאוד – חוק צריך לקיים, אבל יחד עם זאת צריך גם לחיות את המציאות ולראות את העובדות בשטח. אם שואלים את דעתי, אני ממליץ שתהיה פנייה משותפת או פנייה של הבעלים של המפעל לבית המשפט. יש לי יסוד מוצק להניח שהמחוז לא יתנגד לכך ואנחנו כוועדה המרחבית לתכנון ובנייה בוודאי שלא נתנגד.

אתה יכול להצטרף לפנייה?

אנחנו נצטרף, כי אנחנו חושבים שהמקום צריך להיות מוסדר. אנחנו נברך על כל יוזמה כזאת ועל כל פתרון חיובי כזה שיהיה למקום, כי אני חושב שזה חשוב מבחינת העסקת התושבים וחיוניות המפעל. אני לא רואה במפעל הזה איזשהו מפגע.

בית המשפט החליט ואת דיני התכנון והבנייה צריך לקיים, אבל יחד עם זאת צריך לחיות את המציאות. אני חושב שזה הזמן וזה המקום לקרוא לראשי הרשויות באזור, החברות במרחב התכנון של רכס הכרמל, לתת את ידם, ולא רק במלל, להכנת תוכניות מפורטות.

אני מאוד מקווה שהסיכום שאקרא להלן יהיה מקובל על דעת כולם ואנחנו נמשיך ונעקוב אחר העניין הזה. על פי הצעת נציג משרד הפנים, המועצה והממונה על המחוז יפנו לתביעה במחוז כדי לדחות ביצוע הצו בשל נסיבות חדשות שנוצרו, ולקיים בהקדם דיון בוועדה המחוזית על התוכנית המפורטת שהוגשה.

אנחנו כבר הגשנו את התוכנית, קיבלנו תיקונים טכניים והיא תוחזר לוועדה בעוד שלושה ימים.

אם יותר לנו לצרף את אותו אזור לתחום השיפוט של המועצה המקומית, זה יפתור את הבעיה.

המועצה תגיש את התוכנית המתוקנת תוך שלושה ימים.

אני מציע שהוועדה הזו, שהיא גם ועדת הפנים וגם ועדה לאיכות הסביבה, תמליץ בפני פורום הירוקים ללכת לקראת היישוב במה שנקרא מקורות פרנסה.

זה דיון אחר.

אני מציע שהצעת הסיכום של יושב ראש הוועדה תועבר אלינו, כדי שנוכל להמשיך לטפל בנושא במחוז.

אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.





- - - - - - - - - -




הישיבה ננעלה בשעה 13:05