פרוטוקולים/ועדת הפנים/2312



2
ועדת הפנים
4/12/2000


פרוטוקולים/ועדת הפנים/2312
ירושלים, י"ז בכסלו, תשס"א
14 בדצמבר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 177
מישיבת ועדת הפנים
יום שני, ז' בכסלו התשס"א (4 בדצמבר 2000), שעה 12:45

חברי הוועדה: דוד אזולאי – היו"ר
זהבה גלאון
יהודית נאות
יעקב ליצמן
יאיר פרץ
מרינה סולודקין
מוסי רז
יוסף פריצקי

יחזקאל לביא - משרד הפנים
אהוד שילת - מפקח ארצי על בחירות, משרד הפניםעו"ד אביטל שטרנברג - משרד המשפטים
עמי בן דרור - מרכז השלטון המקומי

מירי פרנקל-שור

יפה שפירא

איה לינצ'בסקי

הצעת חוק הרשויות המקומות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)(תיקון מס' 20)
(איסור עיסוק נוסף), התש"ס 2000 –קבוצת חברי כנסת.

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. הצעת החוק הזו עלתה למעשה למליאה לקריאה שניה ושלישית, ותוך כדי דיון לקראת הקריאה השניה והשלישית היו פניות שונות לקיים דיון חוזר בוועדה ומשכנו את החוק בהסכמת המציעות חברת הכנסת יהודית נאות וחברת הכנסת זהבה גלאון. כעת על פי התקנון של הכנסת, נתבקשתי על ידי היועצת המשפטית של הוועדה להביא לידיעתכם שאנחנו קודם כל חייבים כרגע לקיים הצבעה על דיון חוזר בוועדה.

אם הוועדה מסכימה למשוך את הצעת החוק ממליאת הכנסת לוועדה...

בלי הפרוצדורה הזו לא נוכל להמשיך. אני מבקש להעמיד את זה להצבעה, מי בעד לקיים דיון חוזר בוועדה.

הצבעה
בעד: כולם
נגד: אין
ההצעה התקבלה.

עכשיו לעצם הדיון, יש בקשה להכניס שינויים בהצעת החוק.

אני אסביר מה סך כל ההסתייגויות, נתחיל בחברי הכנסת איוב קרא וזאב בוים שלהם הייתה הסתייגות לאור הופעתו כאן של ראש רשות מסוימת, שמותר יהיה לראש רשות להיות חבר בדירקטוריון של חברה מסחרית גם בתמורה, ובלבד שיכהן בלמעלה משתי חברות שונות בו זמנית. זאת אומרת הם הרשו לראש רשות להיות דירקטור בשתי חברות. למה שתיים, ולא שלוש?

חברות עירוניות?

לא. על עירוניות אין ויכוח, זה כתוב בחוק, זה חלק מהתפקיד.

מה עם פיס?

זה שייך למרכז שלטון המקומי, זה מותר. הוא מתכוון לנעלי גיבור למשל, סתם הכנסה מהצד. בוועדה אמרנו שלא, כי אז אין הבדל אם הוא יהיה מורה בבית הספר, מה הבדל בין חבר דירקטור שמרוויח או מורה בבית ספר שמרוויח אם אין ניגוד עניינים. אז כל המשמעות של החוק מעוקרת לכן זה הפך להסתייגות ואני מקווה שהמליאה תצביע נגד.

הדבר הנוסף, והתלבטנו בזה קשות, וזה עיקר הבעייתיות או ההתנגדויות, כתוב אצלנו שסגן שאיננו עובד במשרה מלאה. אמרנו, שמותר לו לעסוק עיסוק אחד נוסף באישור המועצה ומשרד הפנים, ובלבד, וזה היה התנאי, שהשכר שלו מעיסוק הנוסף לא יעלו ביחד על שכר של סגן ראש רשות במשרה מלאה. אמרנו אם הוא 50% משרה אז שירוויח בחוץ עוד 50% מהמשרה, כי זה מפחית מהעלות על הרשות.

באו חברי הכנסת זאב בוים ואיוב קרא ומציעים שבלבד שהיקף פעילותו מהעיסוק הנוסף אינו עולה על היקף פעילותו ברשות המקומית. הם אומרים מה אכפת לכם מהכסף הרי מטרת החוק זה שראש הרשות או סגנו בשכר יתנו את שעות העבודה , מה אכפת לכם שהוא מרוויח אחר כך לשעה בייעוץ בענייני גירושין שאין סתירה, אלא אם כן הוא עוסק בגירושין ברשות, כי אחד מהם לא יצביע עבורו. הם מדברים על היקף פעילות.

לי לא אכפת משכר אכפת לי מהיקף פעילות וזו הייתה מטרת הצעת החוק שלנו, שאנשים שמקבלים כסף מרשות מקומית, יהיו בה. הבעיה היא מה זה הגדרה של היקף פעילות. איך תגדיר דבר כזה, אין דבר כזה, ראש רשות לא דופק כרטיס. רוב האנשים שאליהם זה מכוון הם בעלי מקצועות חופשיים, איך תגדירו היקף פעילות, באיזה שעות הוא שם? לכן הגדרנו את זה בכל זאת בשכר.

ההסתייגות הנוספת היא שחבר הכנסת פינס העלה והוריד לבקשתנו. הוא אמר, ראשי רשויות במקומות קטנים, כאשר מועצות של עד 10,000 תושבים. ראש הרשות במקום כזה מקבל כ- 70% משכרו של ראש רשות בעיר גדולה. הוא אומר, תרשו שראש הרשות וגם סגנו לא ימשכו שכר מקופת הרשות, ימשיכו לעסוק בענייניהם. בלי ניגוד עניינים, כי גם ללא שכר אסור, שהם לא ימשכו שכר, תחסכו שכר לרשויות המקומיות, תרשו להם להמשיך בעסק פרטי שלהם. אם היה להם משרד עורך דין משגשג, אם הייתה להם חנות נעלים משגשגת.

זו הייתה הצעתו של חבר הכנסת פינס. הייעוץ המשפטי אמר שזה מעקר את המשמעות של חוק הבחירה הישירה. שהרי התושבים בחרו ואם הם היו יודעים שהוא ימשיך להיות בעל חנות נעלים משגשגת מי היה בוחר בו? אנחנו רוצים אותו בעיריה. זו המשמעות של הבחירה הישירה. זו ההסתייגות של חבר הכנסת פינס, הוא השתכנע והוריד אותה, אבל אני מעלה אותה בשל ההגינות כי קיימנו דיון נוסף. עכשיו חבר הכנסת פרץ יציג עוד הסתייגות.

ברשותך, אני תמכתי בחוק הזה בדיון הראשון. התעוררו כמה שאלות לגבי החוק ורציתי להתייעץ עם חברי בסיעה. יש התייעצות סיעתית ויש התייעצות סיעתית באמת, ולכן אני מבקש באמת התייעצות סיעתית.

תגיד מה הבעיה שלך.

אני אגיד לך אחרי שנגמור עם הנושאים.

אבל מה הבעיה בחוק? אולי זה חופף לסוגיה של חבר הכנסת פרץ?

אני בטוח שיהיה דיון שוב.

תשמע קודם את ההסתייגות, היא פשוטה מאד. על מנת לשמר את הכוחות ברשויות המקומיות ועל מנת לתת את הנוחות של אנשים שיישבו בתוך הרשות ולא יגזלו את פרנסתם כתוצאה מאותו חוק. מה שאני מבקש זה דבר אחד פשוט, לטווח ארוך בסופו של דבר החוק יתיישב ויגיע לאותה אמת מידה שחברת הכנסת נאות אמרה. השינוי המתבקש לחוק, החוק יחול על ראשי רשויות שייבחרו בבחירות בקדנציה הבאה, זה בא מתוך החוק.

לגבי ראשי רשויות, או סגני ראשי רשויות שכיהנו בקדנציה הזו ועסקו בתחום נוסף וייבחרו בעתיד, החוק הזה לא יחול עליהם בקדנציה הזו.

זו אפליה, אתה לא יכול לעשות כך.

בדרך כלל כל חוק מפלה.

אני יכול להסכים לגבי כל נושא, חברים בדירקטוריון לא יהיו באופן אוטומטי. לכן אני אומר, בפרק זמן קצר דובר אולי על שלושה ארבעה כאלה בכל מדינת ישראל.

זו חקיקה לצורך אנשים מסוימים? ההפך, אם היית אומר שרובם של הסגנים שמכהנים היום, אתה לא רוצה לפגוע בהם, אז היינו אומרים בסדר, זה למען כלל מסוים.

יש כאן שני דברים, הוא דיבר כרגע על ראשי רשויות, ההסתייגות נובעת בעיקר לסגנים מכהנים.

יש בזה מן הצדק אם מדובר באמת על ראשי רשויות, אני בהחלט מקבל את העמדה של חברת הכנסת גלאון, מפני שחוק הבחירה הישירה חל עליהם. פה אני מסכים אתך ואין בינינו ויכוח. כשמדובר על סגנים, וסגנים לא נבחרים בבחירה ישירה, הם נשלחים כנציגי המפלגה, כאן הבעיה. חבר הכנסת פרץ אומר שהחוק הזה בלאו הכי תחולתו תחיל רק בסיום הקדנציה הזו, והיה ואם ייבחרו אותם אנשים שכבר נמצאים בעיסוק הנוסף הזה, בואו נאפשר להם להמשיך עד שייבחרו.

וגם במשך כהונתם, לא רק עד שייבחרו, אם הם כיהנו בעבר, כל עוד הם משמשים בתפקידם.

תמיד תהיה אפשרות לתקן חקיקה.

אני מוכן לקבל את הפשרה הזו.

אני רוצה לחלק את ההערה שלי לשניים, אחת לגבי ראשי רשויות ואני מצטרפת לעמדתה של חברת הכנסת נאות ולעמדתך יו"ר הוועדה כי באמת נראה לי שזה מעקר מתוכן את כל מהות חוק הבחירה הישירה. לגבי סגני ראש עיר, התעוררה בעיה, וכשהגשנו את החוק במתכונת הזו, לא נתנו את הדעת. אני מודה, אני אומרת לגבי, אני לא אומרת לגבי חברת הכנסת נאות. יזמתי את העניין הזה עם ראשי סגני עיר כי חברת הכנסת נאות הציעה הצעת חוק מורחבת ממני, היא כללה ראשי ערים וסגני ראשי ערים. אני התייחסתי בזמנו רק לראשי ערים ואחר כך אחדנו את ההצעות.

אני מודה, שכשהגשתי את הצעת החוק הזו, לא נתתי דעתי לגבי סגני ראשי ערים. כיוון שהם לא נבחרו בבחירה ישירה, והם מונו לקדנציה, נוצרה להם בעיה לגבי העיסוק הנוסף, זאת אומרת פרק הזמן לא מאפשר לאנשים להשתחרר ולסגור, כמו שבן אדם יודע שהוא הולך לרשות עיר או לכנסת.

יש להם לסיים את הקדנציה עד 2003. הדילמה מתחילה בעיקר בבחירות באות. הם צריכים להחליט, כמו חברי הכנסת, זה מה שנקרא בחוק חסינות חברי הכנסת איסור עיסוק נוסף. חברי הכנסת, בכנסת ה- 14 היה מותר להם להמשיך בעיסוק הנוסף עד סוף הכנסת ה- 14, ולקראת הבחירות לכנסת ה- 15 הם היו צריכים להחליט האם הם מתמודדים בכהונה על חברי כנסת או שהם ממשיכים בעיסוק הנוסף.

ההסתייגות של חבר הכנסת פרץ מתייחסת רק לגבי סגני ראשי ערים לעוד קדנציה.

למה שלא יהיו סגן לא בשכר ויוכלו לעשות מה שהם רוצים.

אני מציע שנפריד ונבהיר את הדברים. אני מודיע שאנחנו מקיימים כרגע דיון רק על הסגנים בלבד. על ראשי הרשויות אין ויכוח. לגבי ראשי רשויות, חוק הבחירה הישירה הוחל עליהם ופה אין פשרות או אי הבנות בעניין הזה. לגבי הסגנים, אני חושב שצריך למצוא את הפתרון.

נתחיל את החוק לגבי סגנים ב- 2008, דין שווה לכולם.

אבל אז אני רוצה שגם מורה באוניברסיטה.

אבל אין לך איסור עיסוק נוסף על סגנית בכלל , כי לא יכולה להיות אפליה לגבי סגנים שכיהנו וסגנים שלא כיהנו.

זאת אומרת שהכל לגבי סגנים יחול רק מ- 2008, מקובל עלי.

מקובל.

תנו לבעלי התפקידים להביע את דעתם.

זה נורא בעיני לעשות חוק במדינת ישראל שיתחיל רק ב- 2008.

אבל את הצעת

זה עדיף מאשר לעשות אפליה.

המוסכמה הבסיסית בחקיקה, שאנחנו לא משנים בדרך כלל, אלא אם יש נסיבות מיוחדות, את כללי המשחק באמצע המשחק. המשחק שלנו הולך להיגמר כנראה בנובמבר 2003, שזה התאריך לבחירות הנוספות לשלטון המקומי. כל מי שירצה להתארגן לקראת הבחירות ולהחליט אם הוא רוצה להמשיך לעבוד או לא יש לו מספיק זמן להחליט ולהתארגן. למי שנמצא היום בקדנציה אנחנו בוודאי לא נשנה את הכללים.

על זה אין ויכוח.

לגבי הקדנציה הבאה שתסתיים רק בעוד 8 שנים, אני לא רואה שום סיבה שבעולם לא לשנות את כללי המשחק. זה נראה רע גם ברשויות מקומיות קטנות כשנבחרי ציבור מתעסקים בדברים אחרים ולא מקדישים את מיטב זמנם לתפקיד שלשמו הם נבחרו. אני גם לא רואה שום סיבה שבעולם להגן על הזכויות ומדובר בקבוצה מאד קטנה של אנשים וכשזה יראה כחקיקה פרסונלית.

מעבר לזה, אותו סגן שייבחר בפעם הראשונה ב- 2003 שייראה את חברו שנבחר פעם שניה כסגן, אף אחד לא מכריח אותו לרוץ לבחירות, הוא יגיד מה האפליה הזו? למה לו מותר ולי אסור? זה נראה רע.

עדיין מקובל שהסגנים האלה לא יכולים לעבוד יותר מאשר בעיסוק אחד באישור שר הפנים ובהיקף פעילות...אתה מדבר על סגן במשרה מלאה.

זה פטור לחלוטין.

אני לא הבנתי, האנשים האלה שאתה מדבר עליהם היום...

יחול עליהם בשנת 2008 כל החוק.

אבל מה יחול עליהם מ- 2003 עד 2008?

שום דבר. כמו היום.

והיום הם עובדים במשרה מלאה במקום אחד ומושכים מהרשות משכורת של סגן ראש רשות במשרה מלאה איך אפשר?

כן.

מה הם כל כך מוכשרים? המעביד ההוא לא זורק אותם?

יש עוד דבר שלא נתנו עליו את הדעת, למשל חבר כנסת יכול לעסוק בעיסוק נוסף כשמדובר בהרצאות אקדמיות.

בהתנדבות בלבד. לא בשכר.

אני הייתי הולך על ההצעה הזו של עד 2008, אבל יחד עם זה צריך לבדוק את האפשרות, לא ייתכן ואני מסכים עם ההערה, שממלא מקום יקבל שכר מלא, יש עם זה בעיה. אנחנו נצטרך לדאוג לכך שיורידו לו מהשכר כי לא ייתכן עיסוק נוסף וגם שכר מלא, הוא יצטרך לעבוד בפחות ממשרה. שאלה כמה אנחנו מגדירים את זה.

עם כל הכבוד, על איזה אינטרס אנחנו מגנים? זה מישהו שאולי ייבחר בעוד שלוש שנים למה הוא צריך להנות מחסינות מלאה מהחוק הזה עד 2008? על מה אנחנו מגנים? איזה אינטרס ציבורי עומד מאחורי זה?

כאילו יוצא מסר מהוועדה שהחוק בינתיים לא חל על סגנים מה יהיה עד 2008, אין שום סיבה רציונלית ואמיתית להחיל את החוק על סגנים ב- 2008.

מדוע שזה לא יכנס לתוקף ב- 2003?

כי יש שלושה סגני ראשי ערים או ארבעה ש...

הציבור במקרה זה יחליט אם אדם שעסק בעיסוק נוסף ייבחר שוב או לא.

כשמדברים על סגנים, מדובר בנשים שההכנסה שלהם היא מעסק פרטי, לא עובדי מדינה שהמשכורת שלהם כראש רשות או סגן ראש רשות היא הבוטנים לעומת ההכנסה האישית. לכן שלא ימשכו שכר, זה פתרון יותר אלגנטי וזה נכון גם לתמיד. מ- 2003 ואילך. לדעתי סגן שרוצה לעבוד במקום אחר שיעשה את החשבון שלו.

למה שיעשה את העבודה הזו בהתנדבות?

למה לא? אני החלטתי שאני לא רוצה להפסיק את האקדמיה, הייתי סגן ראש עיר בהתנדבות. השקעתי מהזמן הפרטי שלי ובמקום לראות כדורגל הייתי בעירייה. כל נבחר ציבור, חבר מועצת עיר למשל, לא עובד בהתנדבות? לו יש כותרת, תיק וכבוד, הוא גם סגן ראש רשות, אבל כל חברי מוחצה הם גם בהתנדבות למה הם יעשו בהתנדבות? לדעתי הפתרון הנכון הוא שמי שלא רוצה שלא יעבוד.

יש לי הבהרה, אם נוכל להכליל רק את אלה שנבחרו כיום ועוסקים כיום?

זו אפליה.

אומרת חברת הכנסת נאות שיש לו עוד 3.5 שנים, שיחליט. מה הוא רוצה. ישנה בעייתיות לא פשוטה. לצערי הרב, לא אמרתי את זה, יש אחרים שאומרים את זה, שבעקבות האיסור על עיסוק נוסף, אנחנו מאבדים כוחות טובים בכנסת, תסכימו או לא, זה קיים. אותו דבר הולך לקרות ברשויות המקומיות, יש אנשים מוכשרים, ובגלל האיסור על עיסוק נוסף הם יעזבו את המערכת. אנחנו מסכימים עם זה ואני חושב שהלכו יחד עם זה לאורך כל הדרך, הסכמתי עם חברת הכנסת נאות והיא הסכימה אתי, עובדה שזה הגיע למה שהגיע בזכות זה שהכרנו בעובדה הזו.

נעשה את ההבחנה בין ראשי ערים לסגנים. ראשי ערים, חוק הבחירה הישירה חל עליהם ואת זה קבלנו כולנו ועל זה אין ויכוח. לגבי סגני ראשי ערים, אנחנו אומרים מה יקרה אם הוא ייבחר לעוד קדנציה. חברת הכנסת נאות מעלה טיעון צודק, הוא ימשיך לעסוק בעיסוק נוסף וימשיך לקבל משרה מלאה, לא מקובל עלי, נעשה פה סייג. אני מקבל את זה ואני מוכן להצעה הבאה, אני אומר, שהוא ל יוכל להמשיך לקבל שכר ל משרה מלאה. הייתי הולך על 50% משרה ועד סוף 2008 בלבד.

עד סוף הקדנציה שלפני 2008, וב- 2008 החוק חל עליהם.

בדיוק, ואז נאפשר לו לעבוד רק חצי משרה בלבד, הוא יוכל לקבל שכר, יוכל לעסוק בעיסוק נוסף. האם ההצעה הזו מקובלת עליכם?

אולי בהזדמנות חגיגית זו אפשר להחיל את זה גם על חברי כנסת?

חבר הכנסת פריצקי, עלי זה לא מקובל שיחילו את זה לחברי הכנסת, כי אני מרגיש היום טוב שאני יודע שיש לי תפקיד אחד בלבד, והוא לעבוד בכנסת, ואני שמח לעשות את זה ואני חושב גם שיש לי משכורת יפה.

זה יחול גם על מי שייבחר לראשונה ב- 2003?

כן.

אני הייתי אומר שלא, הייתי אומר דווקא מי שנבחר...

למה את מתעקשת שכן?

כי זו אפליה. אין שום סיבה שאדם שכיהן בעבר...

אני אומר, מי שהיה, שימשיך. אבל לבוא היום וליצור מצב חדש.

לא, ואני אגיד לך למה, כי כל אחד היה איפה שהוא או בא ממקום כלשהו, זה היה מורה זה היה באוניברסיטה וכו'. אם נעשה את ההדרגתיות זה יפתור את זה.

את אומרת להחיל את זה על כולם?

בוודאי.

אני מציעה לך לעשות חושבים עוד פעם, את מחטיאה את המטרה. את בעצם מכניסה למעגל קבוצה נוספת כשאנחנו רוצים שזה ילך ויפחת. אתם טועים רבותיי. אתם מרחיבים את המעגל מפני שאם עד יום אנחנו מנסים לצמצם את הקבוצה הזו למינימום האפשרי, אנחנו עכשיו הולכים ומרחיבים.

מה שאת עושה זה שלמעשה בקדנציה שתחול ב- 2003, את מאפשרת לקבוצה נוספת לעסוק בעיסוק נוסף. אני אומר שמי שעסק בקדנציה הזו בעיסוק נוסף, וייבחר לקדנציה הבאה, יוכל להמשיך בעיסוק הנוסף. מי שייבחר – 2003 לא יוכל לעסוק בעיסוק נוסף.

הוא יכול, הוא מקבל 50%. אני אתרגם לך את החוק, ב- 2008, סגן ראש רשות ב- 50% משרה יוכל לקבל בעיסוק נוסף רק על 50% מגובה השכר של סגן ראש רשות. עד 2008 ב- 50% הנותרים הוא יוכל להרוויח 3 מיליון לחודש, זה מה שאמרת. אתה מצמצם את השכר אבל גם החוק כמו שהוא, אם היה נכנס היום, הוא אומר, מי שסגן ב- 50% משרה, יכול להרוויח במקום אחר עוד 50% משרה. זאת אומרת שאנחנו מדברים פה על גובה ההכנסה כי החוק שלנו מרשה גם ב- 2008 לעסוק ב- 50% משרה, ובאקדמיה עוד 50%.

פה מדובר בהצעת החוק שלנו, כאשר אנחנו נותנים למישהו לעבוד ב- 50% משרה, מותר לו לעבוד במקום אחר עד לגובה המשרה.

ופה עד 2008 הרשת לכולם לעבוד משרה וחצי, זה ההבדל. עשית את זה בהדרגה, כי הרי עורך הדין הזה הוא לא סופרמן, יש לו גם שעות שינה. מה עושה אותו עורך דין מוכשר שהוא סגן ראש רשות, עובד במשרד עורכי דין וקופץ לעיריה מפעם לפעם.

האם אותו ממלא מקום יוכל לעסוק בעיסוק נוסף אחרי 2003? ויעסוק במשרה ללא הגבלה של הכנסות?

הסייג יחיד הוא שהוא יוכל להרוויח 50% משכרו כסגן ראש רשות.

ומעבר לזה הוא יכול להרוויח בלי הגבלה?

אין מגבלה בעיסוק הנוסף.

זה כל ההבדל, צמצום הכנסות, אז נעשה את זה בהדרגה, אבל לא הפרנו את העיקרון, עד 2008 יוכל סגן שרוצה לעבוד בעיסוק נוסף...

עד 2003 הוא עובד במשרה מלאה, עם זה אין לנו בעיה. מ- 2003...

2003 עד 2008 אם הוא רוצה לעסוק בעיסוק נוסף, הוא יוכל למשוך מהעיריה רק עד 50%. מ- 2008 נכנס הכלל שאם הוא עוסק בעיסוק נוסף, העיסוק הנוסף יכול להשלים הכנסתה לסגן ראש רשות, וזה הפתרון הנכון.

אני מבקשת לעבור על החוק ולראות איך ההחלטה הזו משפיעה ואם יש שינויים שנצטרך החלטת ועדה.

אני מציעה להגיד לחבר הכנסת ליצמן את הפתרון הזה כי לדעתי בזה תיפטר הבעיה.

גם אם חבר הכנסת ליצמן יצביע, יש לך רוב.

עם כל הכבוד להסכמים, לי כיו"ר הוועדה יש מחויבות לוועדה. הוא ביקש התייעצות סיעתית, זה אומר שמחר או מחרתיים, מתי שאני אקבע, נקיים דיון נוסף. אם הוא מוריד את ההתייעצות הסיעתית שלו, אני לא צריך לקיים דיון נוסף, זה ההבדל.

נדבר עם חבר הכנסת ליצמן כי לדעתי המקרה שהוא רצה להציג זהה למקרה שהצגתי.

אני מבקש ממך שתדבר עם הרב ליצמן תסביר לו את ההתפתחות פה ואת הסיכום שהגענו אליו, ואם הוא מוריד את ההתייעצות הסיעתית שלו, לא נקיים דיון נוסף אלא אם היועצת המשפטית של הוועדה תגיד לנו שצריך לקיים דיון נוסף. אם היא תגיד שלא צריך והוא מוריד את ההתייעצות הסיעתית שלו, אני לא מקיים דיון נוסף, אני ניגש ישר למליאה.

אנחנו נעמיד את זה להצבעה לקריאה שניה ושלישית בכפוף לתיקונים של היועצת המשפטית של הוועדה ובכפוף להתייעצות הסיעתית של חבר הכנסת ליצמן. והיה ואין תיקונים, והכל כמו שרצינו, וחבר הכנסת ליצמן יוריד את ההתייעצות הסיעתית שלו, אז אנחנו עולים עם זה למליאה, מקובל? אז אני מעמיד את זה להצבעה. מי בעד?

הצבעה

בעד: כולם
נגד: אין

הצעה עוברת לקריאה שניה ושלישית במליאה.

ואנחנו מתנגדים לדירקטוריונים.

הסתייגות זו הסתייגות, היא תבוא למליאה, מי שירצה יצביע, יהיה רוב היא תעבור, לא יהיה רוב היא לא תעבור. יכול להיות שנמשוך את הדיון במליאה.

זה מופיע בסדר היום של היום. אז אתה צריך לדחות, ישמחו להוריד לך סעיף מסדר היום. זה לא יכול לעלות היום.

אז נבקש להוריד את זה מסדר יום עד שמירי תגיד לנו שהכל בסדר. תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 13:25