פרוטוקולים/ועדת הפנים/1974

1
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
30.10.2000

פרוטוקולים/ועדת הפנים/1974
ירושלים, ט' בחשון, תשס"א
7 בנובמבר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 169
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום שני, א' בחשון התש"ס (30 באוקטובר 2000), שעה 11:15

חברי הוועדה: דוד אזולאי – היו"ר
זאב בוים
אליעזר כהן
מקסים לוי
יעקב ליצמן
סופה לנדבר
יהודית נאות
יצחק סבן
מרינה סולודקין
איוב קרא
משה רז

יחזקאל לביא - משרד הפנים
מטי חוטא - הממונה על מחוז ירושלים, משרד הפנים
מאיר תורג'מן - יו"ר המינהל הקהילתי, גילה
ציון תורג'מן - משנה למנכ"ל עיריית ירושלים
מוטי אבו - מנהל המינהל הקהילתי, גילה
יהודית שדה - מנהלת לשכת הרווחה, גילה
רפי ארפי - חבר הנהלת המינהל הקהילתי
יצחק ממן - קצין הביטחון, גילה

יפה שפירא

סיגל גורדון

סיור הוועדה באזור הירי בשכונת גילה.

בוקר טוב, ועדת הפנים פותחת היום את דיוניה במושב החורף בשכונת גילה. שתי מטרות ניצבות לפנינו היום, ראשית, לראות מקרוב את הנעשה בשכונת גילה לאור האירועים האחרונים, שנית, לחזק ולעודד את תושבי השכונה ובעיקר לשמוע מהם על המתרחש בתקופה האחרונה.

סדר הדיון יהיה כלהלן, מייד נשמע סקירה קצרה מאוד מנציגי השכונה, לאחר מכן, נצא לסיור, נראה את הדברים בשטח ונחזור בחזרה לכאן לסיכום הדיון.

ראשית, אני רוצה לברך אתכם על שהואלתם לבוא לשכונת גילה, אני שמח שאתם כאן כי חשוב מאוד, שוועדה של הכנסת תבחן את הדברים מקרוב ולא רק מקריאה בעיתונים ובתקשורת בכלל.

ברצוני לתת לכם סקירה קצרה שתהווה רקע לדברים. שכונת גילה מונה 45 אלף תושבים, היא אומנם שכונה אבל היא עיר ואם בישראל מבחינת גודל האוכלוסייה. אני גאה לספר לכם, ששכונת גילה היא שכונה מאוד הומוגנית, גרים כאן דתיים וחילונים, ערבים ויהודים, עולים חדשים מכל קצוות תבל, מסוריה, מרוסיה, מאתיופיה ומצרפת, מדובר בשכונה הומוגנית שחיה בשלום עם כל סוגי האוכלוסייה. אני מציין את הדברים מכיוון שביום בהיר אחד "נפלנו" על מטח ירי ומצאנו את עצמנו במצב שלא הורגלנו אליו.

ממזרח נמצאת שכונת בית צפאפא, החיים נפלאים אתם, התושבים של השכונה מגיעים לגילה ומקבלים מאתנו שירותים כמו חדר כושר, בריכת שחייה. ילדי בית צפאפא משתתפים בחוגים אצלנו, יש לנו קבוצות משותפות לכדורגל, מועדון משותף לנשים. כך גם תושבי בית ג'אלה, חלקם עובדים אצלנו כאן במינהל הקהילתי, אנחנו חיים בהרמוניה ובצורה יפה.

מה גודל האוכלוסייה בבית ג'אלה?

כ-15 אלף תושבים.

נקלענו למצב הירי מייד לאחר ראש השנה, מצב שלא הכרנו, לא תורגלנו אליו מעולם, ואלמלא השכונה הזאת הייתה בנויה ממנהיגות חזקה מאוד, משיתוף פעולה עם גורמי העירייה, עם לשכת הרווחה, עם היחידה לחירום וביטחון, לא היינו חזקים. מייד נערכנו יחד, הקמנו צוותים משותפים, צוות פסיכולוגים, עובדות סוציאליות ונתנו פתרונות לתושבים. היה קל מאוד לתת לתושבים להיכנס לפאניקה והיסטריה, אבל זה לא המקום. לשכונה הזאת יש חוסן קהילתי חזק מאוד בגלל התושבים שגרים כאן, בגלל המנהיגות שקיימת בשכונה. אני לא אומר שאין חרדות בקרב התושבים, ישנם ילדים קטנים, קשישים ומשפחות החוששות מהמצב. ברגע שיורד הליל, אנשים מסתגרים בבתים ונכנסים לבונקרים, זה מפחיד אבל זאת לא בושה לפחד. אין פאניקה, אנחנו מקרינים ביטחון רב, אנחנו מספרים לתושבים את האמת ומשתדלים לתת מענה ברמה החברתית קהילתית.

לפני שאעביר את רשות הדיבור למוטי אבו, מנהל המינהל, ברצוני לומר, ביקרו בגילה שרים וחברי כנסת, באו להצטלם מול הטלוויזיה, אבל הבעיה שהיינו רוצים לקבל מענה למצב שנקלענו אליו שלא בהסכמתנו, מצב מאוד מפתיע, פתאום אנשים צריכים למגן את החלונות, ילדים מפחדים ללכת לבית הספר, בית הספר גם לא כל כך בטוח, אין מספיק מאבטחים בגני הילדים.

זאת המטרה של הביקור שלנו כאן היום, לשמוע את הדברים, מה הבעיות שהתעוררו כתוצאה מהירי על השכונה, אני מניח שפחות תלמידים מבקרים בבית הספר, מה קורה עם אותם קשישים שלא מסוגלים למגן את הבית? באנו היום לשמוע על כל הבעיות, תתמקדו בעיקר.

אני רוצה להודות לכם על שהגעתם לגילה, אני רוצה לגלות לכם, שמה שמדאיג אותי זה היום שאחרי, אנחנו מקבלים כאן הרבה מאוד ביקורים מתוך רצון טוב של אנשים שבאים להשתתף ולהביע הזדהות עמנו, אבל אני שואל את עצמי, מה ייקרה יום אחרי שהירי ייפסק? כרגע כולנו מרגישים שתומכים בנו, אבל השאלה, מה ייקרה אחר כך? מציאות כזאת כפי שהתרחשה בחודש האחרון, שאנשים קמים בבוקר וקליעים חודרים לסלון שלהם, זאת מציאות קשה. חלק מהתושבים עדיין לא קולטים את גודל הבעיה, יש כאלה שאנחנו נדרשים לטפל בהם בצורה אינטנסיבית, ולאחרים – אני מאמין – שהקושי הזה יצוף ויעלה בעתיד, עוד חודש, חודשיים, שלושה, שנה, ונמשיך להתמודד עם המציאות הזאת גם אם הירי ייפסק.

מאיר תורג'מן אמר, שתושבי השכונה חזקים, אבל יחד עם זאת, אנחנו כבר רואים בעיות של הורים שמספרים לנו על הקושי שלהם לשלוח את הילדים לבית הספר. אתמול ישבנו בוועדת תשתית של השכונה, הורים סיפרו לנו על החשש שלהם, הם אמרו: נאמר שיש אבטחה ומיגון בבתי הספר, אבל הילד צועד מבית הספר לבית, אני פוחד בזמן שהוא צועד ברחוב, אני חושש לשלוח אותו לבד ואנחנו צריכים לתת תשובות לאנשים.

בנושא המיגון, אני לא צריך לספר לכם איזה קונוטציות יש למיגון, בירושלים, תושבים פנו אלינו בקבלת שקי חול, ניסינו לעכב זאת, הרי הדבר האחרון שהיינו רוצים לראות זה שקי חול בבתי התושבים או חומות מגן. התושבים מעדיפים שלא יהיו חומות שמסתירות את הנוף היפה ושנותנות תחושה של מחנה צבאי.

רבותיי, העלתם כמה בעיות על קצה המזלג, אני מציע שנצא לשטח, תנו לנו לראות את הבעיות בשטח ונחזור לכאן לסיכום הדיון.


יציאה לסיור בשעה 11:40.


חזרה מהסיור בשעה 12:35.

רבותיי, ראינו את הדברים מקרוב, מה שבלט במיוחד הוא נושא האבטחה בשכונה בכלל ובבתי הספר והגנים בפרט. הנושא השני שעלה הוא מיגון הדירות, מדובר בעיקר במיגון הדירות שנמצאות בשורה הראשונה מול הכפר בית ג'אלה. אני רוצה לשאול את תושבי השכונה, האם השכונה קיבלה תגבור מבחינת עובדי רווחה, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים?

ביקרנו באחד הגנים ושמענו על מספר תלמידים שעקרו לגן אחר – לשמחתי הרבה, מספר מועט של תלמידים – משפחה שרוצה להעביר את ילדה מגן אחד לשני, האם מעמידים בפניה קשיים?

היות והיו בשכונה ביקורים של שרים וחברי כנסת – שמעתי שגם ראש הממשלה ביקר כאן – ברצוני לשאול, אם היו הבטחות לתושבי השכונה, האם ההבטחות יושמו או שנשארו רק בגדר הבטחות? אם נשארו בגדר הבטחות, ודאי שזה תפקידנו לדאוג שההבטחות ייושמו בהקדם האפשרי.

הבוקר ישבתי בוועדת החינוך והתרבות, קיבלתי פתק מדוברת המשרד שאמרה, שהיה כאן סיור של מנכ"לית משרד החינוך ושל מנכ"ל משרד ראש הממשלה, השאלה היא, האם אין מצב שצורך בתחום הביטחון ואבטחת מוסדות חינוך מתגלגל בין כמה גורמים ואתם נופלים בין הכיסאות? אני למשל קיבלתי תשובה, שמערכת החינוך היא באחריות העירייה, אז שהעירייה תטפל בעניין. אני רוצה לקבל תשובה מדויקת, האם הכתובת היא הממשלה או העירייה?

אני שמח לציין, שקרו כאן נסים גלויים, אין נפגעים בקרב התושבים. בהזדמנות זאת צריך להזכיר את שמעון אוחנה, איש מג"ב, ששוכב בבית החולים בלי הכרה, נאחל לו רפואה שלמה.

לדעתי הוועדה צריכה לקיים ישיבה בהשתתפות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ראש העיר ונציגי המינהל הקהילתי, ליישר את ההדורים על מנת שלא ייווצר מצב של נפילה בין הכיסאות.

ירושלים היא עיר הבירה ונושא ביטחון התושבים הוא נושא חשוב, לא רק העירייה צריכה לטפל בבעיות של ביטחון, פסיכולוגיה ורווחה, אני חושבת שגם בצבא צריכה להיות תוכנית כוללת כיצד להגן על שכונות שאמורות לחיות במצב מאוד בעייתי בזמן של עימותים.

אני מכיר את שכונת גילה לא רע והתרשמתי שהעירייה והמינהל עושים עבודה מצוינת, כדאי שתדעו, כולנו אתכם, רוצים לחזק אתכם ולאחל החלמה לשמעון אוחנה.

ברצוני לומר לכם, אם אתם מרגישים, שמישהו מאתנו או כולנו יחד יכולים לסייע, תגידו במה, אתם יכולים לומר כעת, אתם יכולים להתקשר אלינו בכל שעה ואנחנו מוכנים לבוא, אנחנו מוכנים לבוא גם בערב שזה אולי יותר מפחיד את התושבים להסתובב כאן.

מכיוון שבגילה 25% מקרב התושבים הם עולים חדשים ממדינות חבר העמים, רציתי לדעת, האם יש תוכנית מסוימת מיוחדת לעולים, עולים אשר סובלים מקשיים בהבנת השפה?

אדוני היושב ראש, אני חושבת שאנחנו צריכים לחזור לאזור אך ורק בשעות הערב כאשר התושבים פוחדים.

רצוני לשאול, האם בקרב העובדים הסוציאליים או הפסיכולוגים ישנם כאלה המדברים בשפת אם של העולים?

אנחנו יכולים למסור לכם את מספרי הטלפונים שלנו, אם יש צורך בנו, בערב, בלילה, ביום, אנחנו מוכנים להושיט עזרה.

גם אני מצטרף לתמיכה ולחיזוקים שהושמעו כאן. ברצוני לשאול, רק מוסדות חינוך נמצאים בקו האש או שיש מוסדות נוספים שנמצאים בקו האש כמו מועדון קשישים וכדומה? אם כן, כמה מוסדות נמצאים בקו האש?

בשעת משבר, שרים מבקרים, אנשים באים, חשבתי לתומי שאם ראש הממשלה מבקר כאן הוא יאמר, שהוא מעניק מיליון שניים לטובת מיגון, הכל דיבורים בעלמא. מה שצריך לעשות היום, להניח מסמך על מנת שהכנסת תדון במסמך הזה ותקבל החלטות, אם לא, שרים יבקרו, אתם תצפו וכך תתאכזבו. אתם חזקים מדי על מנת לבוא לכנסת ולדרוש דיון במליאה בצרכים האמיתיים שלכם.

ראשית אני רוצה לומר, שאני מזדהה עם הדברים שנאמרו כאן על ידי ההנהגה המקומית. אני חושב שכל הטיפול בנושא לוקה בחסר, סגנון הלחימה באזור מסובך מכיוון שאנחנו לא יכולים לפגוע באזרחים חפים מפשע, אזרחים טובים בתוך ג'אלה החיים בשכנות טובה. היה טוב אילו היה ניתן לחשוב על שיטת לוחמה שמתאימה, למשל המסתערבים, שיכולים לתת תשובה מקומית, נקודתית.

אני מציע לוועדה לקרוא להזיז את הגדר לכיוון למטה יותר על מנת שהאזרחים לא ירגישו שהם נמצאים בתוך קופסה.

זה לפחות יגן עליהם.

זה על דעתם, בדקתי זאת. הגדר יכולה להיות לכיוון בית ג'אלה, אומנם גבוהה יותר, אבל לא בקרבת התושבים אצלנו, כך הם ירגישו בנוחות יותר.

אני מסכים עם כל מילה שלך.

הגדר הזו לא נותנת תחושה טובה.

כיבוי האורות בשכונה הוא לא לטובה, כאשר עושים כיבוי אורות, האורות בדירות התושבים הופכות ליעד לפגיעה במטרה, אם תהיה תאורה, הראייה בלילה לא תהיה מחודדת.

כרגע גילה נמצאת לא רק בקו עימות אלא בחזית המלחמה, על כן לדעתי יש לנהוג בה כפי שנהגו עם אזורים בקו העימות, העניקו להם הטבות, יש לכך תקציבים.

ציון תורג'מן, משנה למנכ"ל עיריית ירושלים, אדוני הנכבד, ראית בעיניך את הדברים ושמעת באוזנייך את הדברים, הדאגה שנשמעה לאורך כל הדרך היא בנושא האבטחה, הייתי רוצה לשמוע לגבי האבטחה, אם יש לך בשורות לגבי התקנים שנוספו למחלקת הרווחה כתוצאה מהאירועים האחרונים, אולי פסיכולוגים ועובדים סוציאליים, אנחנו מבקשים לשמוע.

ראינו שיש הזנחה באזור, הזנחה של עיריית ירושלים - - -

איזו הזנחה ראית, גברת סופה לנדבר? אני לא ראיתי הזנחה.

אתה לא ראית, אני כן ראיתי.

אני לא מבין מדוע מנצלים מעמד כזה למטרה כזאת לנגח את עיריית ירושלים במקום לחזק אותה. לא ראיתי שום בעיה בשירותים המוניציפליים, איזה מן דבר זה, גברת סופה לנדבר, את סתם משמיצה את עיריית ירושלים ואת ראש העיר שלה, יש לך ויכוח פוליטי אתו, זה משהו אחר.

הזנחה בכבישים זה ויכוח פוליטי?

ההתנצחות הפוליטית לא במקום, תעשי זאת עם ראש עיריית ירושלים במקום אחר.

הנושא שהעלתה חברת הכנסת סופה לנדבר הוא לא על סדר היום, אשמח להעלות את הנושא אם צריך, מה שאנחנו צריכים לשמוע זה בעיקר בנושא האבטחה והביטחון של תושבי שכונת גילה.

אדוני היושב ראש, כשהעיר ירושלים נבנתה עם 32 מרכזים קהילתיים מנהלים מתנ"סים, חלקם יותר דומיננטיים, חלקם פחות, למזלנו שלמערכת העירונית יש מינהל קהילתי מהסוג שאתם רואים פה, עם יושב ראש דומיננטי ומנהל מתנ"ס שפועלים כמו עירייה לצורך הנושא ובשעה שקורה משהו, כולנו מתגייסים לצורך הנושא במקום הזה. אם אני אגיד לך שאתמול צוות מנכ"ל דן בפרטים של עשרה חרשים שגרים באזור, איך לצייד אותם בביפר כדי להגיע למצב שגם הם יידעו מה קורה, אז ירדנו גם לפרטים.

יש לנו שבעה צוותים, הצוותים הללו פועלים יחד עם אגפי רווחה ופסיכולוגים, הראייה לכך, שמעת את הגננת שאמרה לך: היו אצלי אתמול בלילה ונתנו לי מערכת הסברה, היו בגן ונתנו את המערכת. יש שבעה צוותים ולכל צוות יש את הפק"ל וכל צוות יודע בדיוק מה הוא עושה. אני מאחל שלא יהיה כאן ירי, אבל אני מזמין – הלוואי שלא יהיה – אם ייקרה ירי, תתגייסו לכאן ותראו מקרוב כיצד הצוות מגיע תוך מספר דקות, יש לנו פקודות מבצע, כולל פינוי תושבים, כולל פליירים שיוצאים ברוסית, כולל כל חומר הסברה שיש לנו בתוך הנושא, עד לרמה של עובדים חברתיים, כל זה כפוף לתוך המערכת עם המינהל הקהילתי.

אגב, אנחנו מדברים על תוכנית של הגברת פעילות, אנחנו עוד לא יודעים מתי זה ייגמר אבל כדי שהילדים בשעות אחר הצהרים לא יישארו בבתים עד לרגע הירייה, יש לנו יום יום תוכניות, פעילות של אגפי תרבות באמצעות האומנות לעם, משרד החינוך והתרבות, הועלו כאן כמה נושאים. העסק עובד והלוואי ויעבוד גם באותן שכונות שהגדרנו אותן כרמות סיכון, ויש לנו עוד שכונות כאלה בירושלים, יש דברים אלמנטריים שעליהם דיברו. קודם כל בנושא אבטחה, אדוני היושב ראש, אני רוצה שתדע, מתקיימת היום ישיבה במשרד החינוך והתרבות, עיריית ירושלים לא יכולה לקבוע את נושא האבטחה, מי שקובע זה על פי נוהלי משרד החינוך, היכן שיש גן ילדים פחות מ-100 ילד, שם על פי נוהלי משרד החינוך והתרבות - - -

ברור שזה נוהל מטומטם.

נוהל בימי שגרה.

אני בהחלט חושב שצריך לתקן זאת, אני רק מציין איך זה עובד.

נושא שני הוא נושא המיגון. יש לנו תוכנית שכוללת מסגרת של סדרי עדיפויות a,b,c. המסגרת הראשונה מדברת על מוסדות, גני ילדים ובתי ספר, החלק השני מדבר על מרכזים והחלק השלישי על מיגון פרטי. העסק הזה עולה הון תועפות וצריך לפתור את הנושא הזה.

עיריית ירושלים, שמטפלת בנושאים השונים, עובדת מול פיקוד העורף, מול משטרת ישראל, ומול המינהלת. אני רוצה לומר למאיר תורג'מן ולמנהל המתנ"ס, שהם עושים עבודה בלתי רגילה בכל הקשור לפעילות השוטפת.

מר תורג'מן, מטבעי אני אדם אופטימי, אבל הייתי רוצה לשאול שאלה שלא תישמע כל כך אופטימית, אם חס ושלום המצב הזה ימשיך או יחריף חלילה וחס, האם עיריית ירושלים ערוכה גם לאפשרות של פינוי תושבים מהבתים?

בוודאי, יש צוות רווחה של עובדים סוציאליים, יש מערך פס"ח, יש לנו אלטרנטיבות שונות, לצערנו הרב, בעבר פינו לא פעם ואני מודיע לך, אם יהיה מצב שדורש זאת – הלוואי ולא יהיה – קיימת תוכנית, ותוך זמן סביר מפנים משפחות לבתי מלון, למוסדות, כל זה בתיאום עם מפקד העורף.

בינתיים אף אחד לא ביקש זאת?

לא.

איך יכול להיות, שילדים עוברים מגן הילדים ולעירייה לא הוגשו בקשות כאלה?

אם שישה מתוך 31 ילדים, בגן של נעמ"ת, מחליטים ההורים שלהם להעביר אותם מגן א' לגן ב' בשכונה, את רוצה שעיריית ירושלים תאמר שהיא מתנגדת?

להפך, שאלתי, לא רצית להקשיב.

חברת הכנסת לנדבר, זה לא פינוי.

אני שואלת, כיצד אתם ערוכים כאשר בכל זאת ישנם הורים שמבקשים לעבור.

יש לנו תוכניות של מנח"י, של גני ילדים בבתי הספר וברגע שנדע שהבעיה היא כללית, נדע לטפל בכך.

בשגרה אנחנו מטפלים בכ-2,200 בתי אב בשכונה, ההיערכות שלנו בתקופה האחרונה, לא קיבלנו כוח אדם לעבודה ואנחנו בהחלט מתוגברים בצוותים נוספים של אזור דרום ושל אגף הרווחה בכלל כולל בעבודה השוטפת. אני יכולה לומר, שרק בשבוע האחרון הגיעו אלינו כמאה פניות, הקמנו מספר קבוצות של תושבים, כולל קבוצה דוברת רוסית, קבוצה לדוברי אנגלית. אנחנו עובדים יחד עם משרד הקליטה ורשות הקליטה העירונית בעניין הספציפי שהעלתה חברת הכנסת סופה לנדבר.


בזמן אירוע יש צוותים של רווחה וחברה של מינהל קהילתי ואגף הרווחה סביב כל מערך פס"ח של עיריית ירושלים, אנשים יוצאים לשטח, נכנסים לבתים, בודקים מה קורה בתחום של פינוי, חרדות ומיגון, אלה בהחלט שלושת התחומים שעולים בצורה ברורה. פינוי זה בהחלטה גורפת של הצבא, מיגון חוזר ועולה, זו החלטה מעבר להחלטה של לשכת הרווחה או עיריית ירושלים, זו החלטה ביטחונית גורפת לצורך העניין. לגבי חרדות או פחדים של אנשים, אנחנו מתואמים עם צוותים מקצועיים של תחנות לבריאות הנפש, השירות הפסיכולוגי, לשכת הרווחה, פונים אלינו הרבה מתנדבים, חינוך מבוגרים של משרד החינוך, אנחנו בהחלט מרשתים את כל הגורמים, כולל קופות החולים בשכונה.

דיברת על 2,200 יחידות דיור?

2,200 בתי אב מתוך 10,000, זה כרבע מאוכלוסיית השכונה. כרגע יש עלייה.

כמה עובדים סוציאליים עובדים אצלך במחלקה.

אני לא זוכרת לומר לך כמה תקנים, יש כ-14 עובדים סוציאליים אבל בתקנים חלקיים, חצי משרה, שלושת רבעי משרה, יש עובדות סמך מקצועיות כולל דוברות רוסית, שהחלוקה של 2,200 בתי אב, מחציתם קשישים, מחציתם משפחות. קשישים שמקבלים חוק סיעוד, שרמת הסיכון היא יותר גבוהה, זה כולל ביקורי בית, טלפונים, מחציתם דוברי רוסית, זו באמת האוכלוסייה שנמצאת בסיכון גבוה יותר. אם מטפלת לא מגיעה לקשיש המרותק לבית ולא יכולה לדאוג לצרכיו הבסיסיים, הוא בהחלט בסיכון ממשי לחייו. לכן, כבר חודש ימים, מהירייה הראשונה, נעשה מעקב מאוד אינטנסיבי, כולל משפחות שהן יותר חלשות ומשפחות שפונות אלינו בשל האירועים. יש הרבה עבודה אבל מקבלים הרבה גיבוי ותמיכה.

אתמול היה כאן שר העבודה והרווחה, התבקשנו להכין בקשה, גם בקשות שהמינהל הציג וגם בקשות של לשכת הרווחה, זה יועבר במהלך היום לשר ואנחנו מקווים שאכן נקבל תגבור לצרכים אמיתיים שנוצרו כרגע. היקף העבודה עלה בצורה מאוד אינטנסיבית.

חברים, אי אפשר להתעלם מכמה דברים שמאוד חשובים לשכונת גילה. ראשית, נושא שהייתי מבקש שוועדת הפנים תעזור לנו, העליתי אותו גם בשיחה עם ראש הממשלה עוד לפני שנוצר המצב הקשה בגילה, לא ייתכן שלשכונה עם 45 אלף תושבים לא תהיה תחנת משטרה, לא יהיה בה שוטר אחד.

הייתה בעבר תחנה?

לפני עשר שנים הייתה תחנת משטרה ומאז השכונה גדלה ואין כאן שום תחנת משטרה.


נושא שני שאליו נדרשת עזרתכם, עיריית ירושלים נמצאת בגירעון אדיר – זה לא סוד – עם כל הרצון הטוב של העירייה, עם שיתוף הפעולה המצוין שיש בינה לבין המינהלים הקהילתיים, היא לא יכולה לתת מענה לשכונות ברמה החברתית, ברמת הרווחה והתשתיות. הממשלה – ראש הממשלה הודה בכך – חייבת כסף רב לעיריית ירושלים, היא לא מעבירה את הכסף לעירייה וזה פועל יוצא, שאנחנו תושבי השכונות, בעיקר שכונות התפר, סובלים מכך. העירייה לא מקבלת כסף, אנחנו לא מקבלים כסף. העירייה לא מקבלת כסף, אין תשתיות. ראש העיר סגר את הברזים לגינות הציבוריות בגלל שאין כסף לעירייה.

מה הגירעון של העירייה?

אני לא יודע מה גודל הגירעון, אבל אני יודע שגובה הריבית שהעירייה משלמת בכל יום זה מיליון שקלים. במיליון השקלים הללו, אותם קשישים, הנוער שמסתובב ברחובות, המשפחות הנזקקות, היינו יכולים לעשות נסים ונפלאות למענם עם הכסף הזה.

רבותיי, אני יו"ר כל המינהלים הקהילתיים בירושלים, אני מדבר בעיקר על שכונות התפר, היום מדובר בגילה, מחר יכולה להיות פסגת זאב, ומחרתיים ג'אבל מוכאבר מול ארמון הנציב. אותו מצב שקיים כאן היום יכול להיות גם שם, לא ייתכן שעיר בירה בארץ תחייה בקושי כזה. ועדת הפנים חייבת לקבל הסברים מהממשלה עד מתי יימשך המצב הזה?

מתי הוא התחיל?

זה לא משנה מתי הוא התחיל, היום אני רוצה פתרונות. תשאלו לדעתי, הלוואי ולא היו כאן יריות ולא הייתי צריך לקבל סיוע מאף אחד, אנחנו גם משתדלים שלא לקבל סיוע מאף אחד, אני רוצה לעבוד מול העירייה ומול משרדי הממשלה. זה מה שהעברתי לראש הממשלה בפגישה השבוע עם חבר הכנסת אלול.

אצל רפי אלול אתה יכול לקבל רק קמחא דפסחא.

את זה גם אני נותן. חבל שחבר הכנסת יגאל ביבי לא נמצא כאן, כי כאשר הוא היה סגן שר הדתות הוא הבטיח לנו כסף לקמחא דפסחא, קנינו קמחא דפסחא, העברנו לאגף הרווחה שחילקה זאת ועד היום לא קיבלנו את הכסף. בושה וחרפה.

ראש הממשלה היה כאן, דיברנו כאן בנושא של תחנת המשטרה, דיברנו אתו בנושא של מוסדות חינוך וגני ילדים, דיברנו אתו בנושא המיגון, בינתיים אנחנו לא רואים שום תוצאות. חבר'ה, נחמד שבאים שרים וחברי כנסת, אנחנו אוהבים לקבל אורחים, אבל אנחנו רוצים לקבל תשובות בשטח. אנחנו רוצים שהממשלה תסייע לעירייה, שתחזיר לה את החובות, שתעביר לעיריית ירושלים את 260 מיליון השקלים שהיא חייבת לה על מנת שנוכל ליהנות מהם. זה לא דבר גדול, זה דבר קטן.

רבותיי, אני לא רוצה להצטייר כמסכן, שברגע קשה מבקש שירחמו עליו - - -

גם המינהל סובל מכל המצב, מפעילים את החוגים והילדים לא מגיעים.

אני רוצה לספר לכם, שבשכונת גילה, 95% מהתקציב מגיע מהתושבים שממנים חוגים. אין ילד בגילה שרוצה להשתתף בחוגים ולא משתתף. אתמול באתי לציון תורג'מן ואמרתי לו, יש לי קבוצת כדורסל של ילדים מבית צפאפא ומגילה שרוצים לשחק, הוא נתן לי 30 אלף שקל על מנת שהקבוצה הזאת לא תיפול, אבל איפה הממשלה? לא קיבלנו גרוש ממשרד העבודה והרווחה לאורך שנים. אני לא רוצה לדבר על משרד החינוך. זאת בושה, שאתם באים לכאן בשעות הקשות האלה ושומעים את הדברים שלי, אבל אין לי ברירה, אני רוצה ביטחון, אני רוצה שקט בשכונה הזאת, אני רוצה שהתושבים יחיו את החיים שלהם, עולים חדשים, עולים ותיקים, צעירים, דתיים, ערבים, יש לנו הכל מכל ויש לנו שקט, אתם צריכים לשמוח שאין מריבות בין דתיים לחילונים, במקום לסייע, סליחה על הביטוי "דופקים אותנו".

אנחנו צריכים לשמור על התושבים בגילה, דיברתם קודם על ירושלים כבירת ישראל, גילה בתוך ירושלים וצריך לשמור על גילה. אין לי ספק שהתושבים אוהבים את השכונה, ראיתם את יופייה, מי שגר כאן נהנה לגור כאן, היופי, האוויר, יש כאן איכות חיים אבל כמובן שהמציאות הזאת היא מציאות קשה ולכן חשוב מאוד שנשקיע בחינוך.

בבתי הספר בגילה לפעמים אנחנו נלחמים מלחמה עיקשת על פעילות בלתי פורמלית. העירייה בשיתוף גורמים נוספים מסייעת לנו להחזיק את הילדים בשעות אחר הצהרים, אבל אסור שזה ייפסק לאחר שהירי ייפסק, אלא צריך להמשיך ולטפל בחינוך הבלתי פורמלי, אנחנו לא רוצים תדמית של קו עימות, אנחנו לא רוצים להיות קריית שמונה, יש לזה משמעויות מרחיקות לכת, אבל יחד עם זאת, אנחנו צריכים לשמור על שכונה שמאמינה בעתיד של השכונה ועל מנת ליישם זאת אנחנו צריכים להשקיע בחינוך, גם בחינוך הפורמלי וגם בחינוך הבלתי פורמלי. בעניין הזה תגידו לנו מה אנחנו צריכים לעשות.

אני רוצה להודות לאנשי המינהל של שכונת גילה על האירוח, אני חושב שבימים כאלה, שאתם גם מצליחים לעמוד בפני כל הלחצים ובפני כל המבקרים, אני בטוח שההנהגה שלכם ודאי נותנת את אותותיה בשטח וזה מורגש.

הוועדה מעודדת ומחזקת את תושבי שכונת גילה על עמידתם האיתנה כנגד אלה המנסים לפגוע בחיי השגרה של תושבי השכונה.

הוועדה מאחלת רפואה שלמה לפצועי צה"ל בכלל ולחייל מג"ב, שמעון אוחנה בפרט.

הוועדה מחזקת את ידי צה"ל בפעילותו להגנה על תושבי המדינה ושכונת גילה בפרט.

הוועדה מעריכה ומחזקת את פעילות המינהלת להרגעת הרוחות ולחיזוק ועידוד תושבי השכונה.

הוועדה פונה למשרד לביטחון פנים ולמשרד החינוך לפעול לאלתר לאבטחת מוסדות חינוך ומבני הציבור בשכונה.


הוועדה תמשיך ותעקוב אחר ההתרחשויות וההבטחות ותקיים דיון נוסף בוועדה בהשתתפות כל הנוגעים בדבר.

הוועדה ממליצה למינהלת השכונה להכין תוכנית בקשות ולהפנותה למשרד ראש הממשלה לביצוע. גם המשרד הטוב ביותר שיירצה לעזור, אם אין מסמך מקצועי, אף אחד לא יטפל. תכינו מסמך, תגישו אותו למשרד ראש הממשלה, לחברי הכנסת, אנחנו נפעיל את מי שצריך.

הוועדה ממליצה למערכת הביטחון לבחון בשנית את גידור השכונה בצד הדרומי של השכונה.

הוועדה פונה לשר לביטחון פנים, לפתוח תחנת משטרה בשכונה כדי להשרות יותר ביטחון על תושבי השכונה.

אדוני היושב ראש, נדמה לי שבכל הסיכום הזה לא הופיעה המילה ירושלים אפילו פעם אחת. אני מציע, במקום שכתוב לחזק את המינהלת, להוסיף: של קהילת ירושלים, כשאתה משבח את המינהלת, צריך לציין: המינהלת של עיריית ירושלים.

שכונת גילה היא בירושלים והמינהלת היא חלק מעיריית ירושלים. אני אוסיף את הדברים.

אני מציע, שהמינהלת בתיאום ובשיתוף עם עיריית ירושלים תגיש את המסמך.

קיבלתי את ההערה, מינהלת השכונה בשיתוף עם עיריית ירושלים. אני מודה לכם, הישיבה נעולה.






הישיבה ננעלה בשעה 13:10.