פרוטוקולים/ועדת הפנים/1975

1
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
04.10.2000

פרוטוקולים/ועדת הפנים/1975
ירושלים, ט' בחשון, תשס"א
7 בנובמבר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 159
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום רביעי, ה' בתשרי התשס"א (4 באוקטובר 2000), שעה 11:00

חברי הוועדה: דוד אזולאי – היו"ר
זאב בוים
יגאל ביבי
יהודית נאות
איוב קרא

עו"ד איילת פישמן - לשכת המפקח הארצי על הבחירות, משרד הפנים
סיגל קוגוט - משרד המשפטים
עו"ד אלי וולצקי - לשכת עורכי הדין
אמנון זך - ראש מועצת אזור

טמיר שאנן (מ"מ היועצת המשפטית)

יפה שפירא

סיגל גורדון

הצעת חוק הרשויות המקומיות (תיקוני חקיקה) (שלילת הזכות להיבחר ולכהן
בשל עבר פלילי), התשס"א-2000 (מאת קבוצת חברי כנסת).




הצעת חוק הרשויות המקומיות (תיקוני חקיקה) (שלילת הזכות להיבחר ולכהן בשל עבר פלילי), התשס"א-2000.

אני פותח את ישיבת ועדת הפנים בנושא הצעת חוק הרשויות המקומיות, תיקוני חקיקה, שלילת הזכות להיבחר ולכהן בשל עבר פלילי, של חברת הכנסת יהודית נאות וחברי כנסת נוספים.

הצעה לסדר, עברנו על הנוסח הקודם מכיוון שגילינו בו טעויות, אחר כך התקבל חוק יסוד: הכנסת, אושר חוק הבחירות בוועדת החוקה, ולכן עשינו התאמת נוסח, הבאנו נוסח שהרעיונות נשארו אותם רעיונות, אני אסביר סעיף סעיף היכן יש תיקוני נוסח.

ישנם רק תיקוני נוסח?

תיקוני נוסח ותיקונים של חללים שראינו, שבניגוד למה שהתכוונו בפעם הקודמת, הנוסח הקודם לא כלל את כל הסיטואציות. אם אדוני מקבל זאת, נעבור על הנוסח שלנו ואני אציין בכל מקום היכן ישנו שינוי.

מישיבות קודמות למדתי שאין ויכוח על הצעת החוק וההצעה מקובלת על חברי הוועדה שהשתתפו בדיונים, פרט לחבר הכנסת בוים שטרם הספיק להשתתף בישיבות הוועדה בנושא הזה. לכן, נעבור על כל סעיף בהצעה ואם יש שינויים, נשמע את הערותייך.

"הצעת חוק הרשויות המקומיות (תיקוני חקיקה) (שלילת הזכות להיבחר ולכהן בשל עבירה שיש עמה קלון(, התשס"א-2000".

שמתם לב, שההצעה המקורית דיברה על שלילת הזכות להיבחר בשל עבר פלילי, וההצעה הנוכחית מדברת על שלילת הזכות להיבחר בשל עבירה שיש עמה קלון, וזה נכון יותר.

מה ההבדל?

לא כל עבר פלילי צריך למנוע את הזכות להיבחר, רק עבירה שיש עמה קלון.

שיניתי את שם החוק.

למה שלא לשלול את זכות הבחירה על כל עבירה?

יש מדינות בעולם ששוללות את הזכות לבחור, אצלנו זה לא מקובל.

אני מציע לשלול את זכות הבחירה מכל מי שעבר עבירה ביטחונית.

אי אפשר לשלול זכות לבחור, אתה בקושי יכול לשלול את הזכות להיבחר וגם זה מוגבל מאוד.

עבירה ביטחונית היא עבירה שיש עמה קלון?

לא.

עד התיקון שעבר בחוק יסוד: הכנסת, השלילה של הזכות להיבחר הייתה רק לגבי עבירות ביטחוניות מסוימות.

אני חושב שהערתו של חבר הכנסת קרא היא במקומה, זה חומר להצעת חוק.

"תיקון חוק הרשויות המקומיות (בחירות).

1. בחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה – 1965 (להלן – חוק הבחירות)

(1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "מפלגה" יבוא: "יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית" – יושב ראש הוועדה המרכזית לכנסת ולראש הממשלה שנבחר לפני סעיף 17 לחוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה (נוסח משולב), התשכ"ט – 1969.

(2) בסעיף 7 –

(1) האמור בו יסומן "(א)", ובו, ברישא, במקום "כל אלה" יבוא: "הוראות סעיף קטן זה ובכפול להוראות סעיף קטן (ב)".
(2) פסקה (6) – תמחק.


(3) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(ב) אינו זכאי להיכלל ברשימת מועמדים ולהיבחר חבר מועצה מי שנידון בפסק דין סופי לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים וביום הגשת רשימת המועמדים טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לשאת את עונש המאסר בפועל, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, כי אין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות העניין, משום קלון".

השינוי הראשון שביקשנו לעשות זהה למה שהתקבל בוועדת החוקה. בנוסח הכחול היה כתוב, שיושב ראש ועדת הבחירות המרכזית יכול להחליט אם יש קלון עם העבירות במצטבר. עבירה ועבירות מבחינת חוק הפרשנות, יחיד ורבים, זה כלול ממילא. לגבי עבירות במצטבר, אנחנו מבקשים שזה יהיה בדיוק כמו שנקבע בחוק הבחירות לכנסת. יכולה להיות גם בעיה אמיתית לומר עבירות במצטבר במובן הזה, שאם יש למשל מספר עבירות תעבורה ואין קלון עם אף אחת מהן, האם מישהו שעשה שתי עבירות תעבורה וכל אחת מהן היא לא עם קלון, זה יהפוך זאת לקלון? אנחנו חושבים שזה לא ראוי, כמו כן, ראוי לשמור על אחידות עם מה שמקובל בכנסת.

מקובל.

אתם כותבים: לפסק דין סופי, לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים. מה לגבי עבודות שירות?

זה כולל. לפי חוק העונשין, מאסר בפועל כולל הכל.

"מאסר בפועל" – סך כל תקופות המאסר בפועל שעל הנידון לשאת ברצף אחד, לרבות מאסר על תנאי שהופעל, אף אם הוטלו בגזרי דין שונים".

"עבירה" – כל אחת מהעבירות שעליהן נדון לעונש של מאסר בפועל.

(ג) מועמד ברשימת מועמדים שנידון למאסר כאמור בסעיף קטן (ב) ופסק הדין נעשה סופי אחרי הגשת רשימת המועמדים ולפני שהחל לכהן כחבר המועצה, דינו כדין מי שהתפטר מרשימת המועמדים שבה כלול שמו, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית שאין עם העבירה או העבירות שבהן הורשע, בנסיבות העניין, משום קלון".

כאן עשינו שינוי, תראו זאת בכל הסעיפים לאחר מכן. המודל הנכון בעינינו – וזה גם המודל שנקבע בבחירות לכנסת – שיראו אותו כמי שמתפטר ולא ימחקו את שמו. עובדה שהשתמשנו במודל שלמחוק את שמו אילץ אותנו לחלק את הסעיפים לפי תקופות. מה קורה אם מישהו כבר נבחר ופתאום מוחקים את שמו? להתפטר אפשר בכל עת, גם מי שכבר נבחר וטרם החל לכהן, גם מי שכבר החל לכהן, גם מי שהוא רק מועמד, הוא יכול להתפטר. אנחנו הולכים על השיטה שייראו אותו כמי שמתפטר, זה יפשט לנו את החלוקה לזמנים. נחלק זאת לשתי תקופות, אם הוא נדון בפסק דין סופי לפני הגשת רשימת המועמדים, הוא צריך להצהיר על כך, אבל אם פסק הדין סופי לאחר הגשת רשימת המועמדים, כבר לא אכפת לי אם זה יום אחרי הגשת רשימות המועמדים, יום לפני הבחירות או יום אחרי הבחירות.

נכון, רואים אותו כמתפטר, למה לא חשבנו על זה קודם?

כי עבדנו בלחץ.

אם פסק הדין ניתן לאחר הגשת הרשימות ותאריך הבחירות בעיצומו, מה קורה?

רואים אותו כמתפטר.

על פי בקשת ועדת החוקה, הוספנו לסעיף קטן (ד) את עניין הבחירות לכנסת. הרעיון שבו, שאם בית המשפט קבע קלון, נניח שהאיש חבר כנסת ועכשיו רוצה לרוץ לראש רשות, בית המשפט חייב לקבוע אם יש קלון ולא צריך לרוץ לשופט, בית משפט קבע על פי דין. אם האיש מכהן היום בתפקיד שעל פי דין בית משפט חייב לקבוע קלון ואחר כך הוא רוצה להיבחר לתפקיד אחר, אז לא צריך לרוץ לוועדת הבחירות.

"(ד) קביעת יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לפי סעיפים קטנים (ב) ו- (ג) לא תידרש אם קבע בית המשפט, לפי דין, כי יש עם העבירה, בנסיבות העניין, משום קלון".

במשך כמה זמן נושא האיש את הקלון?

שבע שנים.

"(3) אחרי סעיף 7 יבוא: החלטת יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית – 7א. לעניין אי הכללת שמו של מועמד ברשימת מועמדים ולעניין ראייתו כמי שהתפטר לפי סעיף 7, יחולו הוראות אלה:

(1) מועמד יגיש לפקיד הבחירות יחד עם כתב ההסכמה הצהרה לעניין סעיף 7(ב).

(2) (א) מועמד או מי שרוצה להיות מועמד שהורשע כאמור בסעיף 7(ב) ומבקש כי יושב ראש הוועדה המרכזית יחליט כי אין עם העבירה שבה הורשע משום קלון, יגיש ליושב ראש הוועדה בקשה בצירוף כתב האישום, פסק הדין וכל חומר אחר הנוגע לעניין, לא יאוחר מהיום ה-32 שלפני יום הבחירות".

מה זאת אומרת, יום ה-32 שלפני הבחירות?

יום אחד לפני הגשת הרשימות.

יש עם זה בעיה, אם אנחנו מאפשרים זאת עד יום אחד לפני הגשת הרשימות, כמה זמן יש ליושב ראש הוועדה לבדוק זאת?

עשרה ימים.

זה כתוב בסעיף הבא.

"(ב) החלטת יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית תהיה סופית. ההחלטה המנומקת תימסר לפקיד הבחירות לא יאוחר מהיום ה-12 שלפני יום הבחירות.

(3) (א) נידון מועמד למאסר בפועל כאמור בסעיף 7(ב) ופסק הדין נעשה סופי בתקופה שבין יום
לאחר הגשת רשימת המועמדים ועד ערב יום תחילת כהונתו כחבר המועצה, יודיע על כך ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, ואם ביקש מהיושב ראש לקבוע כי אין עם העבירה שעליה נידון משום קלון, יגיש בקשה כאמור בפסקה 2(א). הבקשה, ההודעה וכל חומר אחר הנוגע לעניין יוגשו ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית בתוך 7 ימים מיום שפסק הדין נעשה סופי. לא הגיש בקשה, דינו כדין מי שהתפטר מיום ההודעה אף אם נבחר ואף אם החל לכהן".

עשינו כאן שינוי קטן כי בנוסח הקודם היה חלל, הוא התחשב רק במועד מי שנדון ולא במועד שבו פסק הדין נעשה סופי, מה שחשוב הוא מתי פסק הדין נעשה סופי. יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית דן בפסקי דין סופיים עד שהוא מתחיל לכהן, לעומת זאת, פקודת העיריות תיפסק עם פסקי דין שנעשו סופיים לאחר מכן.

"(ב) יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית ייתן את החלטתו בתוך 10 ימים מיום הגשת הבקשה והחלטתו תהיה סופית. החליט היושב ראש לדחות את הבקשה, יורה על פרסום בדרך שיקבע".

כאן העיר משרד הפנים בצדק, שאת הסיפא על הפרסום נמחק כי בסעיף קטן (ג) אנחנו מציינים שיהיה פרסום ברשומות.

"(ג) החליט היושב ראש לדחות את הבקשה, דינו של המועמד כדין מי שהתפטר מיום מתן ההחלטה אף אם נבחר ואף אם החל לכהן. על החלטת היושב ראש תפורסם הודעה ברשומות".

כאן אנחנו מוסיפים: תפורסם הודעה בכל דרך שתיקבע וכן ברשומות.

אני לא מבין, איך יכול להיות, שההחלטה הגיעה אחרי שהאיש נבחר?

אנחנו מדברים על מצב של אדם שהוא נדון ופסק הדין נהיה סופי, יכול להיות שהוא נדון יומיים אחרי הבחירות והוא עוד לא התחיל לכהן.

זאת אומרת, שאנחנו לא יכולים לכפות על בית המשפט את לוח הזמנים.

בינתיים הוא ממשיך לכהן עד שהשופט מחליט.

זה ההבדל בין בית המשפט לבין ההחלטה של יושב ראש ועדה.

"(4) נוכח פקיד הבחירות בהתאם לראיות שהובאו לפניו להנחת דעתו שמועמד נידון למאסר בפועל כאמור בסעיף 7(ב), ולא הצהיר על כך לפי פסקה (1) או לא הודיע על כך לפי פסקה (3), ידרוש פקיד הבחירות מן המועמד כי יגיש לו תצהיר לעניין סעיף 7(ב)".

"(4) בסעיף 93ב, הפסקה החל במילים "לפי חוק הבחירות" עד התשכ"ט-1969 – תימחק".

באיזה חוק?

בחוק הבחירות.

בסעיף 41א(א) לחוק הבחירות נאמר כך: "לא יישאר פקיד הבחירות מועמד פלוני, מספר המועמדים שבאותה רשימה...., לא יהיה בלבד כדי לפסול את הרשימה". אנחנו מבקשים להבהיר, שגם אם מועמד נפל בגלל הקלון, הרשימה לא תיפסל. על פי החוק, רשימת מועמדים חייבת לכלול לפחות שליש ממספר המועמדים לבחירה. אם מלכתחילה הגשתי פחות משליש, הרשימה פסולה, אם הגשתי מספיק ובדרך נפסלו מועמדים, הרשימה עוברת פרט לנפסלים.

סעיף 41א(א), אחרי המילים: לא אישר פקיד הבחירות מועמד פלוני, יבוא: או שיושב ראש הוועדה המרכזית דחה בקשת מועמד לפי סעיף 7 (א) רבתי. כלומר, גם זה לא יביא לפסילת הרשימה.

"תיקון פקודת העיריות. 2. בפקודת העיריות –

(1) בסעיף 120, במקום פסקה (8) יבוא:

(8) מי שהורשע בפסק דין סופי, בין אם העבירה נעברה בזמן שהיה חבר המועצה ובין אם העבירה נעברה לפני כן, ובלבד שפסק הדין נעשה סופי לאחר שהחל לכהן, וקבע בית המשפט שיש בעבירה משום קלון.

(9) מי שנידון למאסר כאמור בסעיף 7(ב) לחוק הבחירות ולא הגיש הצהרה, או לא הצהיר אמת או לא הגיש בקשה לפי הוראות סעיף 7(א)."

הצעת החוק הכחולה כללה את סעיף 9 הקודם, שעכשיו נכלל בחוק הרשויות המקומיות.

בפקודת העיריות, סעיף 120, פסקה 8 מפרטת את כל אלה שלא יכולים לכהן?

רק עבירה עם קלון.

"(2) אחרי סעיף 120 יבוא:

120א. קביעת קלון על ידי בית המשפט –

(1) גזר בית המשפט את דינו של חבר מועצה בשל עבירה פלילית, בין אם העבירה נעברה או ההרשעה הייתה בזמן שהיה חבר המועצה ובין אם לפני כן, יקבע בית המשפט בגזר הדין אם יש בעבירה שעברה משום קלון. החלטת בית המשפט לעניין הקלון ניתנת לערעור כאילו הייתה חלק מגזר הדין.

בזמן הערעור הוא ממשיך לכהן כראש רשות?

בוודאי.

ישנו סעיף אחר, שהחלטתם על השעיה, אחר כך נגיע לזה.

דהיינו, אתם משעים אותו בתקופת הערעור עד שיקבל את פסק הדין הסופי.

נכון.

על זה צריך לקיים דיון, אמרנו שנחליט על זה היום.

"(2) לא קבע בית המשפט כאמור, או שחבר המועצה החל לכהן בין מועד גזר הדין לבין המועד בו פסק הדין נהיה סופי, רשאי היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, כל עוד פסק הדין לא הפך סופי, לפנות לבית המשפט ולבקשו לקבוע אם יש בעבירה משום קלון. הבקשה תוגש לבית המשפט שנתן את גזר הדין ואם הוגש ערעור, לבית המשפט שלערעור.

(3) מזכירות בית המשפט תמציא עותק מפסק הדין או מהחלטת בית המשפט, לפי העניין, למזכיר הרשות המקומית ולשר הפנים.

(3) בסעיף 123א, בסופו יבוא:

(4) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), מי שפסול לכהן לפי סעיף 120(8), תיפסק חברותו במועצה מיום שפסק הדין נעשה סופי.
(5) על מי שפסול לכהן לפי סעיף 120(9) יחולו הוראות סעיפים קטנים (א),(ב) ו-(ג)(2), ואם הגיש בקשה לביטול ההודעה לפי סעיף קטן (ג)(1) יושעה מחברותו במועצה עד להחלטת בית המשפט בבקשה".

עכשיו יבוא סעיף ההשעיה.

בזמנו הנושא הזה עמד לויכוח בוועדה, השאלה שנשאלה, אם יתברר שראש הרשות או נבחר ברשות המקומית - - -

היום יש הבדל בין חבר מועצה לבין ראש רשות, אם לא תתקנו היום מאומה, ראש רשות מושעה, חבר מועצה לא קובעים עליו שום השעיה.

ויש אפשרות שהוא יחזור אחר כך לתפקידו?

כן, ואותו דבר אני רוצה שיחול על חבר מועצה.

אנחנו פועלים באותה נוסחה, כאשר ראש רשות וגם חבר מועצה זוכו בתקופת ההשעיה, הם חוזרים חזרה לתפקידם. מה קורה אם בזמן ההשעיה נסתיימה הקדנציה? אנחנו לא יודעים כמה זמן אורך המשפט, הדרך ארוכה במערכת בתי המשפט, הדיון יכול להתמשך כשלוש או ארבע שנים, הציבור בחר בו, בינתיים הוא מושעה והקדנציה נסתיימה.

על חבר מועצה זה פחות בעייתי.

לדעתי הבעיה חמורה יותר כאשר זה נוגע לראש רשות. המשפט שלו מתנהל ארבע שנים, הקדנציה נסתיימה והוא בעצם זוכה, מה קורה, הוא הפסיד את הכהונה?

אני חושב שהכרחי מאוד לבצע את ההשעיה מסיבה אחת, חבר מועצת עיר שיודע שיש לו עבירה עם קלון והוא הולך הביתה, הוא יעדיף לבקש ערעור על מנת להרוויח כמה חודשים.

צריך להחיל את החוק גם על חברי המועצה.

נכון, אתה יוצא מהרשות עד שתזוכה, בינתיים הבא בתור ימלא את התפקיד.

אני מקווה שהחוק מבהיר את רציפות הזכויות כמו פנסיה וכו'.

מה קורה בתקופה ההשעיה, הוא מקבל שכר?

עובד רשות שמושעה מקבל 50% מהשכר, דין עובדי עירייה כדין עובדי מדינה.

אני מבקש לבדוק, עובד בשכר, בתקופת ההשעיה, האם הוא מקבל מחצית ממשכורתו או שלא מקבל מאומה? שנית, נשאלה כאן שאלה לגבי חבר הכנסת בוים, במקרה והוא זוכה, האם זכויותיו נשמרות בתקופת ההשעיה? במידה והוא לא זוכה, אין ויכוח על כך.

נבדוק זאת.

אם זה לא מופיע בחוק, אני מבקש להכניס זאת.

אני לא מציעה להכניס זאת בחוק הזה מכיוון שזה צריך להופיע בפקודת העיריות בתנאי השכר. שר הפנים מפרסם את הדברים, זה צריך להיות בתקנות של שר הפנים.

אפשר להוסיף סעיף: בזמן ההשעיה, תנאי השכר - - -

אני לא עוסקת בשכר. איך נקבע שכר של ראש רשות? יש ספר שלם על שכר ראשי ערים וסגנים, מה קורה בחל"ת, במחלה וכו', זה לא המקום.

אם זה קיים בחוק, צריכה להיות לזה התייחסות.

נבדוק זאת.

כאשר ראש רשות מושעה, לא נכנס מחליף שימלא את תפקידו.

קבענו הוראות בעניין, מייד נגיע לזה.

"123ב. הוראות לעניין השעיה –

(1) קבע בית המשפט לפי סעיף 120א שיש בעבירה משום קלון, יושעה חבר המועצה מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בעניינו.
(2) הושעה חבר מועצה לפי סעיף קטן (א) או לפי סעיף 123א(ה), יחולו הוראות סעיף 125. חזר חבר המועצה למלא את משרתו לאחר שזוכה בערעור או לאחר שקבע בית המשפט כי אין בעבירה משום קלון, או לאחר שהחליט בית המשפט שלא נתקיימה עילת הפסול לפי סעיף 120(9), יחדל לכהן האחרון שנהיה לחבר המועצה מתוך רשימת המועמדים, ולא תיפגע בשל כך בלבד זכותו של האחרון לשוב ולהיות לאחר מכן חבר מועצה מכוח הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב)".

מתי יחדל לכהן?

מהרגע שיש פסק דין סופי.

הוא צריך להתפטר?

לא. כתוב: חזר חבר המועצה למלא את משרתו לאחר שזוכה בערעור.

חבר המועצה שנכנס לכהן במקום הנאשם, בינתיים הנאשם זוכה, זה שמחליפו באופן אוטומטי חדל מלכהן?

כן, זה הסעיף.

"(5) בסעיף 125(א), אחרי "שחדל מכהונתו" יבוא "או פקעה כהונתו".

מה ההבדל?

בגלל שהשימוש כל הזמן הוא במינוח: פקע, פקע, רצינו שיהיה ברור שהסעיף חל גם על חדל, גם על פקע, שלא ישאלו אחר כך מה זה חדל.

"תיקון חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) –

3. בחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975 –

(1) בסעיף 7(ב)(1), אחרי "סעיפים 6", יבוא: "7, 7א".
(2) בסעיף 20, במקומו יבוא: "פקיעת כהונה והשעיה מחמת קלון –

20. (א) הורשע ראש רשות בעבירה פלילית בין אם העבירה נעברה או ההרשעה הייתה בזמן שהיה ראש רשות ובין אם לפני כן ובלבד שגזר הדין ניתן לאחר שהחל לכהן, יקבע בית המשפט בגזר הדין אם יש בעבירה שעבר משום קלון.

(ב) החלטת בית המשפט לעניין הקלון ניתנת לערעור כאילו הייתה חלק מגזר הדין.

(ג) לא קבע בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א) או שראש הרשות החל לכהן בין מועד גזר הדין לבין המועד בו פסק הדין נעשה סופי, רשאי היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, כל עוד פסק הדין לא נעשה סופי, לפנות לבית המשפט ולבקשו לקבוע אם יש בעיברה משום קלון. הבקשה תוגש לבית המשפט שנתן את גזר הדין ואם הוגש ערעור, לבית המשפט לערעור.

(ד) מזכירות בית המשפט תמציא עותק מפסק הדין או מהחלטת בית המשפט, לפי
העניין, למזכיר הרשות המקומית ולשר הפנים.

(ה) כהונתו של ראש הרשות תפקע מיום שפסק הדין נעשה סופי.

(ו) קבע בית המשפט לפי סעיף קטן (א) או לפי בקשת היועץ המשפטי לממשלה או נציגו שהושעה לפי סעיף קטן (ג) כי יש בעבירה משום קלון, יושעה ראש הרשות עד למתן פסק דין סופי בעניינו.



(ז) ראש רשות שהורשע כאמור בסעיף 7(ב) לחוק הבחירות ולא הגיש הצהרה או לא הצהיר אמת או לא הגיש בקשה כאמור בסעיף 7א לחוק הבחירות, תפקע כהונתו ויחדל לכהן כראש רשות. הודעה בדבר פקיעת כהונה כאמור תשלח לראש הרשות על ידי השר ויחול סעיף 123א(ג) לפקודת העיריות בשינויים המחוייבים, ואם הגיש בקשה לביטול ההודעה לפי סעיף 123א(ג)(1) האמור, יושעה מחברותו במועצה עד להחלטת בית המשפט בבקשה.


(ח) פקעה כהונתו של ראש רשות לפי סעיף זה, יהיה לו ממלא מקום לפי סעיף 27 עד הבחירות המיוחדות."

הסגן ימלא את מקומו על לבחירות המיוחדות, זה רק 60 יום. בדיון הקודם קבענו, שאם מדובר בזמן קצר, הסגן ימלא את התפקיד, אם מדובר בזמן ארוך, המועצה תבחר כי היא משקפת את יחסי הכוחות בציבור.

מה זה זמן קצר, 60 יום?

נכון.

אם ראש רשות פרש מסיבה כלשהי – נעזוב את עניין הקלון – נניח שהוא חלה במחלה אנושה, מה קורה?

הולכים לבחירות מיוחדות.

אתם אומרים, אם הזמן עד 60 יום, הסגן ימלא את התפקיד.

מכיוון שהערעור יכול להימשך שנה, שזה הרבה זמן, חברי הוועדה סברו, שבגלל שהסגן לפעמים מסיעה אחרת ולא הסיעה שזכתה ברוב, עדיף שבמקרה הזה המועצה תבחר לתקופת הערעור מי יהיה ממלא המקום. זו החלטת הוועדה, אין לנו נגיעה.

חבר הכנסת בוים אומר, הציבור בחר בו ובעצם העברנו את המנדט למועצה.

אנחנו עושים זאת גם לראש הממשלה.

המועצה בוחרת ראש רשות בסיטואציות נוספות.

אני לא יכול להכתיב לבית המשפט תוך כמה זמן לסיים את הדיון?

לא, ולכן בישיבה הקודמת אמרתי, שיש לחייב את בית המשפט במקרים מיוחדים לפסוק את פסיקתו.

במקרה כזה צריך להגיע למגבלות של זמן.

זו בעיה גדולה. אני יכול להעיד מניסיון אישי, שהיצרים סביב שולחן המועצה הם כאלה, בגלל זה בא התיקון של הבחירות המיוחדות, בדיוק בגלל מצבים שנתקלנו בהם, שהמועצה בבחירתה לא מסוגלת לבטא את רחשי הציבור, היא מייצגת את הציבור, אבל בתוכה כגוף בוחר, היצרים משחקים.

לגבי הבחירה על ידי המועצה או על ידי הציבור, כבר דנו בזה קודם, שראש הרשות, לאחר שזוכה, ניתנת לו האפשרות לחזור לתפקידו. מה יהיה אם נפנה לציבור על מנת לבחור ראש רשות ולאחר מכן הוא יזוכה?

זו לא השעיה, אם הולכים לבחירות זה אומר שלא נותנים לו הזדמנות.

צודקים.

אני רוצה להסב את תשומת לבכם למשהו אחר. אם ראש הרשות בינתיים מושעה ויש ממלא מקום שממלא את תפקידו, למה ללכת לבחירות נוספות?

כי הוא לא נבחר על ידי הציבור.

אתם מבקשים שהמועצה תבחר ראש רשות, אני שואל, למה לא להשאיר את המצב, שאותו ממלא מקום ימלא את מקומו של ראש הרשות באותה תקופה עד שיחזור, אפשר להגדיר את התקופה, 90 יום, שנה.

אנחנו מגדירים זאת ל-60 יום.

אבל ערעור לא מסתיים תוך 60 יום וזה מהווה בעיה.

זה תלוי בעוצמה, בראיות, זה יכול להתמשך גם שנה.

זו בעיה כבדה, זה יוצר זעזועים.

סביר, שהסגן הממלא מקום הוא זה שייבחר על ידי המועצה במסגרת הקואליציונית.

שום דבר לא סביר אצל מועצה שעומדת לבחור, פתאום הכל מתפרק ואנחנו בידינו נגרום להתפרקות כזאת, כשיזוכה ראש המועצה הוא ימצא מועצה חרבה.

אתה צודק אבל איך פותרים את הבעיה?

אני אומר, על מנת לא לזעזע את המערכת, תנו פרק זמן של ששה חודשים.

אתה חושב שהבעיה תיפתר תוך ששה חודשים?

כן.

זאת גם תהיה אמירה לבית המשפט.

אין שום סיכוי שתהיה פסיקה תוך ששה חודשים.

אני רוצה לשאול את נציג לשכת עורכי הדין, אם נגדיל את פרק הזמן מ-60 יום לחצי שנה, האם יש בכך משום אמירה לבית המשפט?

זה יהווה אמירה.

אם זה מהווה אמירה לבית המשפט, אני מקבל זאת. אנחנו נכתוב בהצעת החוק, שאנחנו מאריכים זאת מתקופה של 60 יום לתקופה של חצי שנה ובכך יש אמירה לבית המשפט לזרז את ההליך על מנת לקבוע את הכרעת הדין.

מה קורה אם חלפה חצי שנה?

חוזרים למועצה.

מה מועד הפקיעה, המועד שבו נמסרה הצהרת כזב או מועד שבו נשלחה הודעה על הפקיעה על ידי השר?

הודעת השר.

באה לפתרונה השאלה בסעיף ח, סגן ממלא מקום ימלא מקום עד ששה חודשים, בין אם זה בחירות מיוחדות ובין אם זה בגלל ערעור, לאחר ששה חודשים המועצה בוחרת.

"(ט) הוראות סעיף זה יחולו גם על סגן ראש רשות".

הסעיף הזה יחול גם על סגן, אבל יש לנו כאן הוראה של השעיה. יש הוראה בסעיף 27 לחוק הבחירה הישירה, שאם סגן נבצר ממנו, ימלא את תפקידו סגן אחר, אני רוצה להחיל זאת גם כאן.

נכון.

אם גם הסגן מושעה מאיזה שהיא סיבה, היום ב-27 כתוב: באין סגן כאמור, או שנבצר אף ממנו לפעול, חבר מועצה שמינהו לכך. כלומר, או סגן אחר, ואם גם סגן אחר - - -

לא, אני לא רוצה שהשר ייקבע מי הסגן, המועצה תבחר.

לכן בסעיף קטן (ט) כתבתי סימן שאלה לגבי דינו של סגן בזמן השעיה. אתם צריכים להחליט מה קורה כאשר מושעה סגן.

או שהסגן מושעה או שהוא חולה ולא יכול למלא את תפקידו מסיבות שונות - - -

לא, זה לא נוגע לסיבות שונות כי לסיבות כאלה יש פתרון, אני מדברת על סגן מושעה.

אם נגמרו הסגנים, המועצה בוחרת.

כלומר, יהיה כתוב, או סגן אחר ואם אין סגן אחר, המועצה בוחרת.

זה המקרה שבו הסגן נבחר ישירות על ידי המועצה.

"(3) בסעיף 25, בפסקה (5), במקום "הועבר מכהונתו" יבוא "פקעה כהונתו".
(4) בסעיף 26(א), במקום "או 10" יבוא "10 או 20".
(5) בסעיף 27, אחרי המילים "או שחדל מכהונתו" יבוא "או שפקעה כהונתו".

כאן אני אתאים לפי מה שהחלטתם בסעיף הקודם.

נכון.

"4. תיקון חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה) – בחוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה), התשמ"ח-1988, (להלן - חוק המועצות האזוריות) –

(1) בסעיף 4, במקום סעיף קטן (ב) יבוא: (ב) זכאי להיבחר לראשות המועצה אזרח ישראלי הזכאי להיבחר לחבר המועצה.

זה לא שייך, אבל ניצלנו את ההזדמנות כי הנוסח היום נורא. היום כתוב כך, הדין לגבי חבר מועצה נקבע בצו המועצות האזוריות ואז כתוב שאסור שתהיה לו עבירה עם קלון, ואסור שיהיה אדם שהוא לא תושב הארץ וכו'. לגבי ראש מועצה כתוב שהוא רק צריך להיות בן 21, לא כתוב שהוא צריך להיות כשיר לחבר מועצה, הוא יכול להיות פושט רגל וכו', הסייגים רק לגבי חבר מועצה ולא על ראש המועצה. יש תקלה בחוק ולכן חשבנו שכאן המקום לבצע את התיקון.

השאלה, האם זה טוב להכניס זאת בחוק הנ"ל, השאלה, האם זה לא צריך להופיע בחקיקה ראשית?

זה הופיע בהצעת החוק הכחולה, זה לא נושא חדש.

גם לסעיף 6ב צריך לעשות התאמות.

"5. תיקון חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה) (תיקון מס' 2): בחוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה) (תיקון מס' 2), התשנ"ח-1998, בסעיף 4 –

(1) בפסקה (2), בסעיף 6ו(ב) החדש, פסקה (3) – תימחק.
(2) בסעיף 4, בסעיף 6ו1 החדש, במקום פסקה (3) יבוא: "(3) סעיף 6ו – בטל".

האם כל מה שנחליט כרגע לגבי הצעת החוק הנ"ל יחול גם על ראשי וסגני המועצות האזוריות?

זה אכן יחול.

חוק המועצות הדתיות ניזון מחוק הרשויות המקומיות.

יש כאן הסדרים שנמצאים בצווים, אנחנו מצהירים, שאנחנו נתקן את הצווים לפי נוסח החוק. יש צו המועצות המקומיות א', יש צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות). הסעיפים האלה דורשים תיקון בדיוק לפי הנוסח הזה. ברגע שיעבור החוק, נעשה התאמה.

למה אי אפשר לעשות אותו דבר גם לגבי החוק שדנו בישיבה הקודמת לגבי עיסוק נוסף?

לגבי ראש מועצה אזורית יש חוק ולגבי חברי מועצה אזורית יש צו.

הבעיה היא במועצות אזוריות, שחצי מהדברים חלים בצווים ולא בחוקים.

אולי הגיע הזמן לחוקק חוק בעניין שיחיל את כל הצווים הללו.

אין ספק שזה צריך להיות בחקיקה ראשית.

אני רוצה לעדכן את הוועדה, מזה זמן פונים ליועץ המשפטי מועצות שונות בשאילתות, האם זה חל גם על הרשעה בחו"ל? היום קל לקבל אזרחות ופתאום מגלים שהוא הורשע במעילה בצרפת, ואם הכלל הוא שלא יהיו עבריינים במועצות המקומיות, אז למה מי שבא מחו"ל כן יכול להיות. העמדה שהתגבשה במשרד המשפטים, שהנוסח הקיים, גם הנוסח של החוק הקיים וגם הנוסח של החוק הזה, חל באופן עקרוני גם על הרשעות בחו"ל, אלא שיושב ראש ועדת הבחירות המרכזית במסגרת שיקול הדעת שלו יבדוק את שיטת המשפט הזרה, את שיטת הראיות הזרה ואז הוא יוכל לקבוע. דעו לכם, שהנוסח הזה היום חל גם על הרשעות בחו"ל.

רבותיי, אני מבקש להעמיד להצבעה את הצעת חוק הרשויות המקומיות (תיקוני חקיקה) (שלילת הזכות להיבחר ולכהן בשל עבירה שיש עמה קלון), התשס"א-2000, מי בעד הצעת החוק ירים את ידו.


הצבעה

בעד הצעת החוק – 4
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשויות המקומיות (תיקוני חקיקה) (שלילת הזכות להיבחר ולכהן בשל עבירה שיש עמה קלון), התשס"א-2000, לקריאה שנייה ושלישית נתקבלה.

הצעת חוק הרשויות המקומיות (תיקוני חקיקה) (שלילת הזכות להיבחר ולכן בשל עבירה שיש עמה קלון), התשס"א-2000, עוברת לקריאה שנייה ושלישית.

יש לי הסתייגות לגבי שלילת הזכות לבחור.

זה נושא חדש.

מכיוון שמדובר בנושא חדש, לא ניתן היום בשלב הזה של הדיון להכניס אותו.

זכותו של חבר כנסת להגיש כל הסתייגות, לפעמים הוא מכניס הסתייגות לא לצורך החוק אלא כדי לנאום במליאה.

אבל אם הוא מתכוון באמת לשלול את הזכות לבחור, זה נושא חדש. אי אפשר להגיש הסתייגות על נושא חדש.

אני מבקש לשנות מילה, במקום המילה: להיבחר, יבוא: לבחור.

הזכות לבחור והזכות להיבחר אלה שני נושאים שונים ונקבעו עליהם כללים שונים לגמרי. כל החוק הזה מדבר על הזכות להיבחר. זה נושא חדש לגמרי, נושא שלא נדון.

זכותי להגיש הסתייגות.

אסור להגיש הסתייגות בנושא חדש.

מה את קובעת?

תקנון הכנסת קובע זאת.

זכותו של חבר הכנסת להגיש הסתייגות, תגיש את ההסתייגות כמו שאתה רוצה ואיך שאתה רוצה, המחלקה המשפטית תבדוק זאת, והיה ואכן ההסתייגות במקומה, היא תוגש, אם ההסתייגות לא במקומה, תקבל הודעה מנומקת מדוע לא מתקבלת הסתייגותך.

הצעת חוק הרשויות המקומיות (תיקוני חקיקה), תעבור למליאה לקריאה שנייה ושלישית. אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.






הישיבה ננעלה בשעה 12:20.