פרוטוקולים/ועדת הפנים/1568

1
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
25.9.2000

פרוטוקולים/ועדת הפנים/1568
ירושלים, י"ב בתשרי, תשס"א
11 באוקטובר, 2000

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני


פרוטוקול מס' 157

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום שני, כה' באלול תש"ס, 25.9.2000, שעה 09:30

חברי הוועדה: דוד אזולאי – היו"ר
יעקב ליצמן
איוב קרא
מוסי רז

יצחק גורן – מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה
יוסי ענבר - סמנכ"ל תשתיות, המשרד לאיכות הסביבה
אורי שלום – ראש אגף לחימה במזיקים, המשרד לאיכות הסביבה
פרופסור מנפריד גרין – המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות
ד"ר פאול סלייטר – מנהל המחלקה לאפידמיולוגיה, משרד הבריאות
ד"ר דן גנדקו - מחלקת אפידמיולוגיה, משרד הבריאות
שלום גולדברגר - מנהל המחלקה לבריאות הסביבה, משרד הבריאות
עידית הוד - ועדה לאיכות הסביבה, מרכז השלטון המקומי
רס"ן אלי משאלי - קצין אקדמאי בכיר לבריאות הסביבה, משרד הבטחון
ד"ר סילביו פטליק - יו"ר איגוד הרופאים למחלות זיהומיות, ביילינסון
מלכה בורו - לשכה משפטית, ההסתדרות הרפואית
חלי ניסנהולץ-גנות - לשכה משפטית, ההסתדרות הרפואית
רויטל יוסקוביץ' - מתמחה במחלקה המשפטית, ההסתדרות הרפואית

יפה שפירא

טלי רם

פעולות ההדברה בעקבות חשש ממגיפה של קדחת הנילוס המערבי.





פעולות ההדברה בעקבות חשש ממגיפה של קדחת הנילוס המערבי

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה, כשהנושא על סדר היום הוא קדחת הנילוס המערבי. הנושא בא לידי ביטוי בשבועות האחרונים גם במשרד לאיכות הסביבה, גם במשרד הבריאות, במרכז השלטון המקומי ובמשרד החקלאות.

כפי שאנחנו שומעים ורואים, יש דאגה רבה בקרב הציבור הרחב במדינת ישראל מהתפשטות המגיפה. נודע לנו על כל מיני פעולות שנעשות במסגרת הטיפול בבעיה, הן במסגרת משרד הבריאות והן במשרד לאיכות הסביבה, וכאן אני אבקש במיוחד מנציגי המשרד לאיכות הסביבה לאמת את הדברים. נודע לנו על הוראה לאפשר ערפול ביישובים – ביישובים מסויימים שקיבלו היתר לכך – ומתברר לאחר מכן שהפעולה הזאת היתה בעצם איזשהו אמצעי פסיכולוגי להרגעת התושבים.

אני שואל האם פועלים על מנת לפתור את הבעיה, או שרק מנסים להרגיע את הציבור כדי לא להכניס אותו לחרדות מיותרות. בכלל היינו מבקשים לשמוע כיצד מתגוננים בפני התופעה, מהן ההנחיות שאתם מעבירים לציבור הרחב. האם נמצאים כאן נציגי מרכז השלטון המקומי?

אני נציגת השלטון המקומי.

איך מרכז השלטון המקומי מתמודד עם התופעה? אני מבין שעיקר הפעילות מתבצעת באמצעות הרשויות המקומיות שצריכות לתת את הפתרונות לתושבים, כי התושב – ברגע שיש לו בעיה, הוא לא פונה למשרד לאיכות הסביבה ולא למשרד הבריאות, הוא פונה קודם כל לראש העיר והוא דורש ממנו פתרון הבעיה.

השאלה הנשאלת היא עד כמה ראשי הרשויות היום ערוכים להתמודד עם הבעיה הקשה הזאת, אני מניח שהנושא גם כרוך בהוצאות תקציביות, ואנחנו מכירים את הנושאים האלה. יש רשויות בעלות אמצעים שיש להן את היכולת להתמודד והן אכן עושות את זה. השאלה היא מה קורה עם אותן רשויות שנמצאות בגרעונות גדולים, שאין באפשרותן לשאת בעול הכספי הזה, איך הן מתמודדות, האם ישנו איזשהו צוות בינמשרדי שמתאם ומטפל בין כל הגורמים שאמורים לטפל בבעיה, והייתי מבקש גם באותה הזדמנות לקבל מנציגי משרד הבריאות נתונים על התפשטות המחלה.

לפחות ממה שידוע לנו, מדובר על כ- 14 איש שנפטרו כתוצאה מן המחלה ומדובר על כ- 240 חולים. האם המספרים הללו הם במגמה של עליה או שהמצב הוא סטטי? חשוב לנו לשמוע את הנתונים האלה.

נודע לי מגורם מסוים שהמשרד לאיכות הסביבה התריע בחודש מאי לרשויות המקומיות בעניין התפרצות הנגיף הזה. אני מבקש לדעת אם הדברים נכונים ואם אכן מרכז השלטון המקומי ידע על כך, האם נערכו בהתאם. היינו גם רוצים לשמוע על המחלה עצמה, איך מאבחנים, איפה המוקדים היום, באיזה בתי חולים. יש כאן מכלול של דברים שכדאי מאד שחברי הוועדה ישמעו על כך.

הייתי מבקש לשמוע את ראשון הדוברים - מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה, מר יצחק גורן.

בוקר טוב לכולם. אנחנו מטפלים בבעיית קדחת הנילוס המערבי בהיבט של הפיקוח וההנחיות המקצועיות לרשויות המקומיות בכל הנוגע להדברת היתושים, שהם מעבירי המחלה.

המשרד מודע למחלה הזו מאז האירועים שהיו בניו-יורק לפני שנה, אז ישבנו על העניין הזה וכתוצאה מכך הוצאנו התרעות והנחיות לרשויות המקומיות. נקבעו פגישות עבודה עם משרד החקלאות, השירות הווטריני, ומשרד הבריאות. הוקמו שיתופי פעולה עם משרד הבריאות לצורך איתור בעלי הכנף שהם יוצרי המחלה - אני מציע שהשירות הווטרינרי יפרט יותר את העניין של מערכות הניטור לאיתור מחלות אצל בעלי הכנף - והוצאו הנחיות מקצועיות והתרעות לרשויות המקומיות.

אדוני, אלו הנחיות הוצאו לרשויות המקומיות?

אני מציע שלאחר מכן אנשי המקצוע יפרטו.

לאחר מכן, בחודש מאי השנה הוצאנו פעם נוספת מסמכים והתרעות ונערכנו להגברת יכולת הניטור שלנו, כאשר פנינו ולקחנו אנשי מקצוע חיצוניים בשכר לניטור, ואנחנו פועלים לאורך כל הזמן בצורה זו.

אני רוצה לציין אמירה כללית, שעל פי הנתונים שיש לנו, מטרדי היתושים השנה הם הרבה יותר נמוכים מאשר בשנה הקודמת.

זה יכול להיות יותר קטלני.

אני לא יכול להסביר, אלה עניינים שלא כל כך קשורים אלינו. יחד עם זאת – אורי, תקן אותי – באותם יתושים שנשלחו לדגימות לא נמצאו מחלות.

זאת היתה בדיקה ראשונית.

גם את הנושא הזה בדקנו, אבל אני מציע שלגבי כל יתר הדברים, בתחום המקצועי אנחנו נציג, ומשרד הבריאות והשלטון המקומי יציגו את מה שהם צריכים להציג, וכן משרד החקלאות, אם נציגיו מוזמנים.

אדוני, האם יש צוות בינמשרדי שמתאם בין כל הגורמים?

קיים צוות תיאום. מי שלקח על עצמו, עם תחילת האירועים הנוכחיים, זה המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, ובמהלך החודש האחרון, בין פעמיים לשלוש פעמים בשבוע קיימנו שיחות ועידה והתכנסויות, כך שיש תיאום פעולה מלא בין כל הגורמים.

אולי תפרט בפנינו מיהם הגורמים שמטפלים בעניין הזה.

מבחינת הרמה הממשלתית יש שלושה גורמים שמטפלים בנושא: האחד זה השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, שאחראים על בעלי הכנף, העופות, כאשר המחלה מזוהה היתה בעיקר באווזים, אבל גם בבעלי כנף אחרים.

הנשא של המחלה הם העופות, כאשר הנשא הוא כנראה עופות בר שמביאים את המחלה מארצות הים – כך גם המחלה הגיעה לארצות הברית. הנגיף מועבר לאדם על ידי יתושים שעוקצים את בעלי הכנף ואחרי כן מעבירים את הדם לבעלי חיים אחרים – אפילו דווח על מחלה בסוסים ויונקים אחרים - וגם לאדם.

האם דווח גם על פגיעה בבעלי חיים?

כן, אבל לצערי לא נמצאים כאן השירותים הווטרינריים, משום מה הם לא הוזמנו. הם דיווחו על פגיעה אם אינני טועה בסוסים – לא בצורה מסיבית, אבל דווח על מחלה בסוסים – דיווחו על איתורים בארץ וכן בצרפת, נדמה לי שדיברו לאחרונה על ארבעה סוסים שמתו מהמחלה בעונה הנוכחית.

משרד הבריאות מטפל בנושא הבריאות ברמה של בתי החולים, המשרד לאיכות הסביבה מטפל בנושא היתושים, ואני רוצה להבהיר איפה תפקידנו בטיפול ביתושים.

מי שאחראי על הטיפול במניעה של מפגעי יתושים, כפי שאמר כבוד היושב-ראש, אלה הרשויות המקומיות. זה שירות שחייב להינתן על ידי הרשות המקומית, כמו טיפול החל בחינוך, דרך ביוב, דרך טיפול בפסולת, מדרכות ותאורת רחוב. זו אותה רמת שירות שצריכה להינתן על ידי הרשות המקומית והיא צריכה להיות מתוקצבת לעניין. מי שיש לו שטח פרטי, כמובן צריך לטפל בשטח.

זה בשוטף. השאלה מה קורה כאשר יש חריגות.

המשרד, תפקידו להנחות, לפקח על הרשויות ולהסביר להן כיצד למנוע, והחוכמה במקרה זה היא סוף מעשה במחשבה תחילה. אם מטפלים במניעה – ואותן רשויות שטיפלו במניעה, קרי החל מניקוז של מקווי מים וייבושם, טיפול במקווי מים שבהם יש מים עומדים בעונה השוטפת- שם לא צריכה להיות בעיה של יתושים .

ולא של תקציב.

ולא בעיה של תקציב. המשרד עושה גם דברים אחרים, כמו אישור של חומרי הדברה ופיקוח על המדבירים, וכאן גם נובע נושא הערפול שהוזכר.

בעצם, צריך לשאול את השאלה למה הרשויות המקומיות מבקשות מאיתנו אישור לערפל או לא לערפל, כלומר הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה, לצורך הדיון.

כשיש הנחייה.

כשיש הנחייה, ולפי החוק אסור לערפל – אני מדבר על בני אדם – ללא אישור של המשרד, אחרת עלולות להיות גם תביעות משפטיות וגם יישלל רישיון המדביר של אותו מדביר שעושה את הפעולה.

לגבי מה שעשינו – יושב כאן לצידי ד"ר אורי שלום, שכבר בינואר, בעקבות האירועים של השנה שעברה - והיו ניצני המחלה בשנה שעברה וסיפור ניו-יורק – התריע בכתובים להנהלת המשרד תחילה ולאחר מכן לכל הרשויות המקומיות שיש להיערך לקדחת הנילוס. יש בידיי דוגמת מכתב ששלפתי, שאנחנו מבהירים במשרד, דרך המחוזות שלנו, לכל הרשויות המקומיות.

ב-17 באפריל נשלחו מכתבים למשל לכל הרשויות במחוז ירושלים, וכך בכל הארץ, כשהכותרת היא: התארגנות מיוחדת למניעת מפגעי יתושים לאור מחלת קדחת הנילוס המערבי וממצאי התנגודת. נותנים כאן הנחיות מקצועיות כיצד לטפל בבעיה, זאת אומרת אין כאן טיפול מיוחד מעבר לטיפול השוטף.

האם מישהו בדק שאכן הרשויות המקומיות ביצעו את ההנחיות שנתבקשו לבצע?

בנוסף, אנחנו כינסנו, בין ינואר ליולי, את כל אנשי המקצוע הרלוונטיים במרבית הארץ, לא כל שכן אני יכול לומר שבאיזור המרכז: אם זה בקעת אונו שיש כאן יחסית הרבה מפגעים, אם זה באיזור השרון – כינסנו את נציגי הרשויות המקומיות, את נציגי צה"ל. הם קיבלו תדריך לפחות פעמיים – אני נכחתי באחד מהם – שבו לפני שחלמו שתהיה קדחת הנילוס המערבי, דיברנו על כך והמדבירים ידעו על כך.

תפקיד המשרד, כפי שאמרתי, הוא לנטר את הניטור, קרי לעבור באותן נקודות שאנחנו חושבים שעלולים להיות בהן מפגעים, לראות האם הרשות המקומית ביצעה את פעולתה, וכך גם עשינו. באותם מקומות שבהם היו בעיות שלחנו התרעות – ויש בידינו רשימת התרעות שאני לא חושב שזה המקום כרגע לשים על השולחן, כי אני לא רוצה להאשים אף אחד.

אולי משום כך שאתם התרעתם והיו כאלה שלא ביצעו את ההנחיות שנתבקשו לבצע, אולי זאת התוצאה?

ניקח דוגמה את תל-אביב, שיש שם מספר מקרים.

אין יתוש אחד.

אין יתוש אחד בתל-אביב וברמת-גן - יש מעל עשרה מקרים – אין מפגע יתושים.

אני גר על הירקון, ברמת גן. יש המון שפיריות, אין ולו יתוש אחד, ואם יש הרבה שפיריות, הן אוכלות טוב מאד את כל הזחלים. גם אין תלונות של תושבים.

המקרה הראשון שדווח לנו זה מחלה של גברת בתחילת אוגוסט בנוה שרת, בתל אביב. שלחנו לשם את הפקחים שלנו, הלכנו עם העיריה, הצבנו מלכודות – יש לנו מלכודות מיוחדות לתפיסת יתושים – הלכנו לספארי, הלכנו לכפר הירוק, לא מצאנו יתושים, ועדיין יש מחלה.

בכל הספרות המדעית יש קשר בין היתוש לעוף למחלה. אם היה השנה מפגע יתושים גדול משנים קודמות, אולי היה אפשר לעשות איזושהי קורלציה. אנחנו לא מצליחים לעשות קשר בין מפגעי יתושים, להוציא מקרה אחד שיכול להיות ששם יש בעיה, וזה טירת הכרמל, שם איתרנו את מקור המפגע והוא מטופל. זה איזשהו מאגר ביוב שלא היה מטופל כפי שצריך, וכנראה זה המקום היחיד שבו אנחנו מצליחים איכשהו לקשור בין מפגע יתושים למחלה.

בכברי אין יתוש אחד, עוד לפני שיצאו לתקשורת ארבעה מקרים בכברי. לפני המקרה הראשון היינו שם, כי חיפשנו באיזור – לפני חודשיים היה שם חשש למלאריה, כך שהלכנו לחפש בכלל מלאריה ולא היה שם מפגע יתושים.

לכן, אני רוצה לומר שהרשויות המקומיות – רובן, לא אגיד כולן – עשו את מלאכתן בצורה נאותה גם לפני המקרה ולפני התפרצות המחלה.

אני רוצה להעיר הערה כדי לסבר את האוזן. הנתונים שלנו מראים שבערך ב- 10% מסך כל המקרים שלנו אנחנו מוצאים דגירות של יתושים או יתושים, מעל למה שהרשות המקומית מצאה, זאת אומרת הפיקוח שלנו מראה שבסך הכל, ב- 90% מהמקרים הרשויות המקומיות עולות על הבעיות.

יוסי, אני מבין שאם יש את המחלה, לא תמיד בהכרח זה מהיתושים.

יכול להיות שאנשים נעקצו במקומות אחרים.

קשה מאד לעשות קשר, ואנחנו מנסים כל הזמן ואנחנו מנתחים.

כולם סובבים סביב היתוש, ובסוף יתברר שזה לא היתוש אלא דבר אחר – זו השאלה כאן.

לסיכום החלק הראשון – יש את ההיערכות שלפני, והמשרד כמשרד לאיכות הסביבה נערך לפני. אנחנו גם שכרנו פרוייקטורים חיצוניים לפני ההתפרצות כי חששנו מההתפרצות, על מנת לעזור לנו לנטר.

במהלך החודש האחרון הגברנו את הניטורים שלנו, את הביקורים שלנו. אספנו שוב מיידית- עוד לפני שזה יצא לתקשורת – את כל הגורמים הרלוונטיים ונתנו תדריכים. כל רשות מקומית קיבלה הנחיות מחודשות ומוגדרות. אין רשות מקומית אחת שאני מכיר שלא נענתה, אם אנחנו זיהינו – עדיף שלא נזהה דבר, אבל היו גם מקרים שזיהינו התפתחות של יתושים – כל רשות נענתה לקריאה וביצעה את עבודתה.

לגבי הערפולים – המדיניות של המשרד לא השתנתה. אנחנו לא תומכים בערפול היכן שלא צריך, ואני רוצה להבדיל בין ערפול בשטח פתוח לערפול באיזורי מגורים.

יש מקרים שאפשר ולא צריך לבקש את האישור שלנו לעשות ערפול בשטחים פתוחים. כדי להסביר – הערפול זה חומר הדברה מעורב בסולר. עיקר החומר שמרוסס הוא סולר. הערפול הזה פוגע אך ורק ביתושים בוגרים.

וגם בדרכי הנשימה.

במקומות שהיו מפגעים של יתושים בוגרים בכמות מסויימת – שוב, אנחנו לא יכולים להיות בכל מקום – שבהם המדביר המקומי אמר שיש מפגע יתושים חמור וגם היתה שם מחלה, אישרנו ערפולים.

יתרה מכך. בהתחלה, לפני שדווח על מחלה באדם, אחרי אותו מקרה של נוה שרת, דווח לנו על שלוש אווזיות, ושם קטגורית אמרנו שנעשה ערפול, כי אווזיה זהו מקור מחלה ברור ומוגדר. למרבה הפלא, ללא תלות בערפולים – כן או לא – של הרשות המקומית, שם בכלל לא היו מחלות, אבל במושבים שבהם חיסלו אווזיות בגלל מחלת קדחת הנילוס, להיפך – הנחינו לערפל כי אלה שטחים פתוחים, אלה איזורים שבהם יש דגירות, לכן נתנו אישור לערפול חד-פעמי, לא כשיטה.

אנחנו לא תומכים בשיטה. אני מסכים עם מה שאמרת שיש מקרים שבהם השתמשו בערפול. אני אומר שוב – אנחנו לא יכולים להיות בכל מקום כל הזמן. הרבה פעמים אנחנו סומכים על המדביר המקומי, אבל אנחנו משתדלים להיות.

אנחנו בפירוש לא מתירים ביד קלה את הערפול. המדיניות של המשרד היא אנטי ערפול, אלא במקרים חריגים.

אני רוצה לציין שהשיטה היעילה והכלכלית להדברת יתושים היא ניטור והדברה במקורות הדגירה וההתפתחות של הזחלים. כאשר לא משתלטים על התופעה הזו ויש להקות בוגרות, הדרך היחידה לטפל בהן היא על ידי ערפול, ובמקרה הזה חיברנו בין מקום של מחלה, מקום של אי הצלחה בטיפול...

אדוני, אתה יודע שהטיפול לא מגיע למוקד הדגירה. זה יכול להגיע כבר לא להיכן שנמצאים מוקדי הדגירה, כך שבעצם לא פתרנו את הבעיה.

לכן צריך לעשות את שניהם.

לא תמיד יש גישה למקומות הדגירה באמצעות הערפול. אני לא איש מקצוע ויושבים כאן אנשי מקצוע – השאלה אם לא היתה כאן, ותסלחו לי על הביטוי – "עבודה בעיניים" על הציבור הרחב בכך שהוציאו ערפול, ואני לא יודע מה היתה התוצאה, אפילו אם לא נגרם נזק.

אני מציע שתשאל את ראש עירית הוד השרון כמה זמן הוא לוחץ עלינו להפעיל ערפול, כי הוא חושב שזו השיטה הכי טובה.

אני ודאי לא אתערב לכם בתחום המקצועי, אבל אני שואל שאלה בקול רם, צריכים לעשות חושבים בעניין הזה.

אני אשלים – אנחנו אישרנו ערפולים ב- 35 ישובים, מתוך מאות פניות – ואני מדבר על ישובים, כלומר גם קיבוץ זהו ישוב. בסך הכל, מתוך מאות פניות, התרנו ב- 35 ישובים ערפול חד-פעמי, כאשר התנינו את הערפול בפעולות משלימות. לא מספיק הערפול, אלא צריך להגיע למקורות הדגירה ולטפל בהם, וכמו שאמר היושב-ראש – צריך לטפל בבעיה במקור, זאת המדיניות שלנו ולכך אנחנו מובילים, וב- 99% מהמקרים זה עובד. אין 100%.

תודה.

חבר כנסת הרב ליצמן, בבקשה.

אני חושב שאנחנו חוטאים בכלל למטרה. יש לי הרושם שהממשלה עשתה ערפול לעצמה. יש לנו ממשלה של "זיג-זגים". בשבוע שעבר זה היה השעיית השיחות. בבוקר היתה השעייה, אחר הצהריים כבר לא היתה השעייה. עכשיו הגענו למהפכה החילונית. פעם זו היתה מהפכה, אחר כך רק רפורמה.

אנחנו לומדים הבוקר שבמשרד הבריאות – רק חזר שר הבריאות, הוא אומר: בכלל לא היתה מגיפה. בשבוע שעבר משרד הבריאות הכריז על זה כעל מגיפה, והיום אנחנו מתבשרים בעיתונות אחרת, כך שיש "זיג-זג", יכול להיות שהממשלה עושה ערפול לעצמה ופשוט לא יודעת מה היא מדברת.

אנחנו לא מערפלים את הממשלה, אנחנו מערפלים יתושים.

לא, אמרתי שהממשלה עירפלה את עצמה.

תשאל אותו אם הוא קיבל הוראה מהשר איפה לערפל.

כנראה ל"זיג-זגים" אין תרופה. מה שמפריע לי בכל הסיפור הזה – ראשית, למה לא פורסמה רשימת ישובים שבהם יש סיכון גבוה של המחלה הזאת. דבר ראשון שתושבי המדינה היו צריכים להתבשר עליו זה על המקום המסוים - מי שרוצה לעזוב את המקום, מי שלא רוצה לעזוב-אבל מדוע לא פרסמו את רשימת המקומות.

נקודה שנייה – אמרת ש- 36 ישובים קיבלו ערפול ואמרת שזה מתוך הרבה פניות. קודם כל, הייתי רוצה שתסביר לנו כמה ישובים ביקשו, ולמה רק 36 ולא לכולם, האם זה חוסר תקציב או לא חוסר תקציב.

שלישית, נניח שהחלטתם רק על 36 ישובים, מהם הקריטריונים, ואם 36 ישובים, למה רק היישובים האלה? האם בגלל שבאמת היישובים האלה הם בסיכון גבוה, או שיכול להיות שבגלל שהיו לחצים על המקומות האלה? אם כן, זאת אומרת אתם אומרים ש- 36 המקומות האלה הם באמת בסיכון גבוה – אז למה לא פרסמתם?

לי מפריע שאנשים לא ידעו שצריך להיזהר במקומות האלה. אם יש בעיה של אנשים שהם בסכנה, אז צריך לפרסם לכולם שיש בעיה. כשיש סכנה – צריך לפרסם, וזה מפריע לי בכל העניין הזה. אני לא יודע אם ערפול עוזר או לא עוזר, אני לא יודע אם זו מגיפה או לא מגיפה, אני פשוט לגמרי מעורפל מכל הסיפור הזה.

אנחנו לא איזושהי ועדה מקצועית כאן, שיכולה להחליט איפה לערפל ואיפה לא לערפל, איפה להכות ואיפה לא להכות.

חבר הכנסת מוסי רז, אנחנו בסך הכל באמת רוצים לקבל דיווח וזה תפקידנו – לקבל דיווח ולשאול את השאלות שבעצם הציבור היה צריך לשאול. אנחנו משתדלים לשאול את השאלות שהציבור צריך לשאול אותן.

אני בסך הכל התרשמתי – גם ממעקב אחר התקשורת וגם מהדברים שנמסרו לנו כאן – שהנושא טופל, ולמרות שהיו התרעות, הוא התחיל להיות מטופל רק באיחור, כי ככה זה אצל הישראלים, וזה גם מביא אותי לשאלה הבאה.

אני מניח, לפחות ממה שאני מבין, שזה עניין של ימים או שבועות עד שהמחלה או המגיפה הזאת תיעצר, כי כבר עכשיו מתחילות הטמפרטורות לרדת והיתושים ייעלמו מעצמם, אם זה באמת בא מיתושים, כי אם זה מיונים – מגיפה כזו יכולה להמשיך גם בחורף ואז צריך להתארגן.

מה שאני רוצה לשאול זה איך מתארגנים למגיפות הבאות. שמענו שיש מגיפה שעכשיו מתקרבת מתימן ויש שפעת וכו'. אני רוצה היום לעמוד בשלב הזה של מאי, של המכתב שיוצא מהמשרד לאיכות הסביבה וכבר ודאי הגיע לרשויות המקומיות – ואנחנו אחראים כאן על הרשויות המקומיות – והן שמות אותו כרגע במגירה, כי אומרים: שפעת, זה עוד כמה חודשים, נטפל בקדחת הנילוס. זה הנושא שיותר מעניין אותי.

אני אבקש לשמוע את נציג משרד הבריאות.

ידוע לנו עד עצם היום הזה על 228 מקרים של קדחת הנילוס המערבי, מהם לא כולם אושפזו – 184 אושפזו. נפטרו, כפי שנאמר, 14 חולים.

סליחה, אדוני. ברשותכם, אני מתנצל, אני חייב לצאת לחמש דקות. חבר כנסת מוסי רז ימלא את מקומי.

נמצאים עדיין במצב קשה ולא יציב 12 חולים בבתי החולים. שני שליש מהחולים היו בני 50 ומעלה, שליש מתחת לגיל 50.

מקרי המוות – 12 מתוכם היו בני 70 ומעלה, אחד היה בן 65 ועוד אחת בת 54.

הפיזור הגיאוגרפי של המקרים – המקרים הצפוניים ביותר היו ברמת הגולן ובעכו, המקרים הדרומיים ביותר היו באיזור אשדוד, אבל החלק הגדול של המקרים היה בגוש דן ובשרון, וזה מתבטא בבתי החולים שם אושפזו מספרים גדולים של חולים: בית חולים מאיר, בית חולים שיבא, הם בעיקר קיבלו מספרים גדולים מאד של חולים.

נשאל האם המגיפה נבלמת, מסתיימת. אין לנו שום עדות שהמחלה מסתיימת, עד עצם היום הזה. אנחנו מקבלים הודעות על בערך 15 חולים מדי יום, והמספר הזה הוא יציב כבר במשך כשבועיים.

שאלו האם יש העברת המחלה הזאת בדרך אחרת חוץ מיתושים. לא ידוע לנו על העברה חוץ מדרך עקיצת יתוש. איך יכול להיות שיש מקרה של קדחת הנילוס המערבי במקום שלא נמצאים יתושים – מפני שהעקיצה קרתה לפני שבועיים ויכול להיות שהיתושים, משום מה, לא חיכו עד שיחפשו אותם שבועיים. עד שמתפתחת המחלה יכולים לעבור שבועיים.

צריך להוציא מהמחשבה שלנו שיש אפשרות של העברת המחלה באיזושהי דרך חוץ מדרך עקיצת יתושים. אין כזה דבר לפי מיטב ידיעתנו בספרות המקצועית.

אם יש לכם שאלות, אני אשמח לענות. אני חוזר ואומר: אין שום עדות לכך שההתפרצות נבלמת.

אני מבין שלאיזורים היותר מזרחיים של הארץ המחלה כמעט לא הגיעה – ירושלים, הנגב, עמק יזרעאל.

נכון מאד. היו שניים או שלושה מקרים מאיזור ירושלים. מאיזור באר שבע אין מקרים עד היום הזה.

שאלה שנייה – מה הסיבות לכך שיש כאלה שנעקצו ולא הרגישו אפילו שהם חלו במחלה, ויש כאלה – שלא עלינו – נפטרו מהמחלה. האם זה בגלל שהם בגיל יותר מבוגר, בגלל שלא טופלו כראוי, מהן הסיבות לכך?

צריך להבין שזה הטבע של הרבה הרבה מחלות. הרבה נחשפים, מעט מאד נדבקים. בקרב אלה שנדבקים, לא כולם חולים. יש עניין של הגנה עצמית, בן אדם פשוט חזק, יכול להילחם כנגד מחולל מסוים. יכול להיות שיש לו נוגדנים מפגישה קודמת עם אותו מחולל, אבל זה סיפור ידוע לנו מהרבה מחלות. נחשפים למחלות ולא כולם נדבקים, ולא כל אלה שנדבקים אכן חולים. יש הרבה סיבות לכך, בדרך כלל אנשים יותר מבוגרים נוטים לחלות ממחלות אשר הצעירים יותר יכולים להתגונן כנגדן. אין כל ההסברים בידינו לכך, אבל זה אופייני למחלות זיהומיות.

אין טיפול בחולה, אין טיפול ספציפי, אין טיפול מונע, אין חיסון. יש רק המלחמה נגד היתושים.

תודה רבה.

ד"ר סילביו פטליק, אני רופא בביילינסון ויושב ראש האיגוד למחלות זיהומיות. אני רוצה להוסיף לדבריו של ד"ר פאול סלייטר. בשום פנים ואופן אני לא רוצה להתחרות עם משרד הבריאות, אבל אני רוצה להביא נתונים מהשטח לגבי המשפטים האחרונים, שאין עדויות להפחתה של המחלה.

אני רוצה להביא מספרים שכן מביאים עדויות לכך. קודם כל, כולנו מעוניינים להרגיע את הקהל ולא ליצור פניקת יתר. זו מטרת כולנו – גם לגבי המשפחות שלנו.

ד"ר מירי ויינברגר סיכמה נתונים שהם כוללים 87 מקרים שאושפזו בבתי חולים, ואפשר להעביר את השקף הזה למי שמעוניין. אלה מקרים שאושפזו – אמנם לא כל המקרים, ומישהו יכול לטעון שהמקרים האחרונים עוד לא הוכנסו, אבל באופן גס לדעתי זה משקף. למשל מקרים של דלקת המוח שאושפזו, אלה המקרים הקשים – בשבוע המעבר בין ה- 27 באוגוסט ל- 2 בספטמבר היה שיא: עשרות מקרים של אנצפליטיס.

אנחנו רואים גם לפי מספר המאושפזים שיש פחות מאושפזים, וזה בסקר עם מומחים באותם בתי החולים מאיר, שיבא, ביילינסון, איכילוב, היכן שמתרכזים רוב המקרים. יש פחות מאושפזים. לנו זה אומר שאנחנו בעקומה היורדת של המגיפה או ההתפרצות, או לא מגיפה – איך שאתם רוצים לקרוא לכך.

מה שקורה, לדעתי, זה כמו שקרה עם האפידמיה של האיידס – בהתחלה ראו רק את קצה הקרחון, אותם המקרים הקשים ביותר. בהמשך, ככל שהיו כלים יותר רגישים, גילו אנשים פחות חולים, גילו נשאים. היום זה קורה בשטח, אנחנו מרגישים את זה. מישהו שהיה לו חום לפני חודש ימים ועכשיו הוא הבריא והוא בסדר – הוא עושה בדיקה לבדוק אם היתה לו קדחת הנילוס המערבי והוא מתווסף לאותם המקרים שמדווחים למשרד הבריאות. כלומר, אנחנו צריכם להסתכל על הקרחון הזה לעומק, לנתח כמה מהקרחון הוא מעל פני המים וכמה מתחת לפני המים.

שוב אני מדגיש – אני מאד מכבד את הפעולה של המחלקה האפידמיולוגית ושל משרד הבריאות בכלל. אני חושב שכל הגורמים צריכים להירתם, כולל הרופאים המומחים למחלות זיהומיות, שהם בין הראשונים שהתריעו כאשר היו מקרים בודדים.

רציתי להוסיף – יכול להיות שהמחלה הזאת כן היתה, לא היתה. אני חושב שהיא כן היתה, כי זה לא פשוט לאבחן דלקת מוח בבן אדם בגיל 80. דלקת המוח אצל אדם בן 80 – גם קלינאי מנוסה עם הרבה שנות ניסיון, כמוני – אני מודה, יכול להיות שהיו שנים שפספסנו, כי לבן אדם יש מחלות רקע ויש לו מחלת חום והוא מבולבל, ואז אנחנו לא מאבחנים מיד שיש לו דלקת המוח.

אין ספק שיש אלמנט של מודעות יתר, אבל אין ספק – אני בטוח שד"ר סלייטר יסכים אתי בעוד מספר שבועות – שהעקומה הזאת, כמו כל עקומה אפידמית, היא עולה והיא יורדת. יכול להיות שנתווכח – זה לא היה במעבר בין אוגוסט לספטמבר, יכול להיות שנמצא שעכשיו אנחנו במעבר, אין לי נתונים ואני לא יכול להתחרות עם המחלקה האפידמיולוגית, אבל אנחנו צריכים להבין את התהליך.

ראשית, שאלו לגבי רשימת ישובים. יש כאן חיסיון רפואי. אני חושב שזה לא נכון לפרסם ישובים ואחרי כן כתובות וכדומה. ברגע שאנחנו קיבלנו את הרשימה ממשרד הבריאות, שאנחנו מקבלים עד היום, אנחנו מעבירים ישירות לראש הרשות שיש אצלו מקרים.

זה עניין של משרד הבריאות.

זה גם לא עניין של המשרד לאיכות הסביבה. אני מדבר על כלל המערכת – זה לא נכון לפרסם, ואותם ישובים שיש בהם את המקרים – אני חושב שאין אחד שלא יודע שזה קיים.

חבר הכנסת מוסי רז, שאלת לגבי ההיערכות לשנה הבאה – אין ספק שההיערכות לשנה הבאה תהיה טובה לא פחות מאשר השנה, ואפילו הרבה יותר טובה, כיוון שהיום, כשאנחנו אומרים "זאבים", יודעים שיש "זאבים". כשאמרנו בתחילת השנה שיהיו "זאבים" או תהיה קדחת, אז התייחסו לכך כפי שאמרת – אני מניח שחלק מן הרשויות תייקו וחלק לא. אין ספק שבעונה הבאה לא יתייקו והפעילות תהיה יותר טובה.

אני בעצם שאלתי שאלה אחרת, היא כנראה לא הובנה. איזה עוד מכתבים יצאו מכם בחודשים האחרונים לגבי מגיפות שצפויות?

גילינו אתמול ברדיו שיש מחלה נוספת – קדחת השקע האפריקאי.

לגבי קדחת השקע האפריקאי – שהרדיו ואחרי כן השירותים הווטרינריים התריעו על כך – בעצם הטיפול הוא דומה, זה מניעת יתושים, ואני מעריך שהיום כבר כולם מונעים יתושים, כך שהבעיה היא פחותה.

אנחנו ניזונים מבחינת התקדמות המחלה מנתוני משרד הבריאות. אם מה שאמרת הוא נכון, שהירידה התחילה, אז זה כתוצאה מאותה פעילות שהיא פעילות מוגברת שהחלה לפני כשלושה שבועות, חודש ימים – אולי – או כתוצאה ממזג האויר. לגבי הניתוח מה גרם להתפרצות, אני חושב שכאן בחדר – אולי יש מישהו שיודע אחרת – אף אחד לא יכול להצביע היום למה השנה זה יותר.

להיפך – אני אומר שבאופן נורמלי השנה היו פחות יתושים כי לצערנו החורף שעבר היה חורף שחון, היו פחות שלוליות, היו פחות מים עומדים, ובפועל התוצאה בשטח היתה שונה. היה חם והיו פחות מפגעי יתושים בגלל המחסור בגשם, כך שקשה מאד להסביר. אנחנו עוד נצטרך לעשות מחקר הרבה יותר עמוק ולהבין למה באיזור השרון דווקא, ואם מדברים על נדידת הציפורים, למה לא באיזור הנדידה, שזה מקומות אחרים לחלוטין. אלה דברים שקשה היום להסביר.

נציגת מרכז השלטון המקומי, בבקשה.

מאד חשוב בנושא של היתושים להבהיר ראשית, שכל הרשויות המקומיות בישראל באופן שוטף עושות ניטור והדברה כל שנה, בדרך כלל הן עושות זאת ברמה איזורית – יש איגודי ערים לביעור יתושים, יש רשויות ניקוז.

אבל, צריך להבחין בין שני סוגים של מוקדי יתושים. מוקד אחד זה המוקדים הקבועים, שהרשות המקומית יודעת עליהם: יש ואדיות קבועים שבהם צריך לבצע ניטור, יש ביצות באיזורים מסויימים, ויש את המוקדים המזדמנים: זה אותו כלי קיבול על גג של בניין או אותו צמיג שיש בו קצת נוזלים שיכול לפתח אלפי זחלי יתושים.

מה שהרשויות עושות כל שנה, הן פועלות במוקדים הקבועים באופן שוטף – בין על ידי מדבירים שלהן, בין על ידי חוזים עם גופים חיצוניים שמדבירים ומנטרים ומאתרים. כל רשות נערכת מפברואר לביצוע של הנושאים האלה, והשנה היתה היערכות הרבה הרבה יותר גדולה. ברגע שהרשויות קיבלו מכתבי התרעה מהמשרד לאיכות הסביבה, חילחלו את זה הלאה לתושבים. יש כאן הודעות לתושבים ולוועדים מקומיים של הציבור, אפשר להראות שהם חילחלו את זה למטה.

מעבר לכך, הרבה רשויות מקומיות שבאמת נמצאות באיזורים שבהם יש הרבה יתושים, יוצאות טרם עונת היתושים לתושבים שלהן על גבי לוחות המודעות ובמקומונים, ומבקשות מהם סיוע באיתור המוקדים המזדמנים.

העניין הוא שלא כל הארץ מכוסה על ידי רשויות מקומיות. צריך לזכור את זה – יש הרבה בסיסי צבא, יש שטחים אקס-טריטוריאליים, וגם אם רשות מקומית עושה פעולת מניעה טובה ועושה פעולת הדברה טובה, מספיק שבבסיס צבאי ליד יש מוסך ויש שם כמה צמיגים שבהם יש מים – אי אפשר לנטר וזה יכול להיות מוקד גדול מאד ליתושים.

בתוך המוקדים המזדמנים יש באמת את אותם מוקדים הקלים לאיתור, כמו תושב שמתלונן ובאים והופכים את כלי הקיבול או מנקזים את אותו צמיג, אבל יש מטרד קשה מאד לרשויות המקומיות – מזדמן – שזה פריצות ביוב. פריצת ביוב זה קצת יותר קשה וזה יכול להיות לאורך קילומטרים.

משום מה, בשנת 1993 המדינה היקצתה הרבה מאד משאבים לטיפול בביוב במדינה – נתנו 25% מענק, 75% הלוואה בתנאים מועדפים, ורוב הרשויות המקומיות נכנסו לעניין של הסדרת הביוב, הקמת מכוני טיהור. ב- 1994 כבר שינו את התנאים, ונכון להיום – התנאים לרשות מקומית שרוצה להסדיר את הביוב הם מאד קשים מבחינת הלוואות, אין מענקים.

אנחנו קוראים באמת לממשלה לסיים את אותו תהליך שהתחיל ב- 1993 ולחבר ולרשת את כל הארץ, ואז אותם מפגעים של זרימת ביוב לתוך ואדיות, שגורמים את המפגעים הקשים ביותר לרשויות המקומיות מבחינת יתושים – יטופלו.

רק כדי לסבר את האוזן – הרשויות המקומיות הן בעצם אלה שביומיום מטפלות בכל פניות התושבים. הרשויות טיפלו בשבועיים ב- 15,000 מקרים של פניות תושבים. זה אומר שצריך להוציא מישהו לשטח, לאתר, לנטר, לראות שבאותו איזור שבו יש תלונות של תושבים אין על גג של איזשהו בניין משהו.

הם מטפלים גם בגגות למרות שזה בית פרטי?

כן. שולחים צוותים לאתר ולנטר.

האם יש לך את הנתון כמה מתוך ה- 15,000 היו פניות מוצדקות?

אנחנו צריכים להוציא את זה. יוסי ביקש ממני את זה, אנחנו נפנה לרשויות המקומיות כי יש טיפול בכל פנייה דרך מוקדים עירוניים מסודרים ואנחנו נלך אחורה וננסה לראות מה באמת טופל ומה לא.

מה שחשוב להבהיר, שמחר בבוקר יכול להיות כלי קיבול נוסף או ברז מטפטף, ולכן להגיד שבמוקדים המזדמנים אפשר לטפל באופן מושלם – מאד קשה להגיד דבר כזה.

הרשויות ביצעו 270 פעולות להדברת יתושים, מבצעות ניטור באופן שוטף. הבעיה היא שהן עומדות בפני קשיים תקציביים מאד גדולים. אם יש למשל איגוד ערים שרון דרומי להדברת יתושים שהתקציב השנתי שלו הוא שני מיליון שקלים, והם כבר התחייבו על ארבעה מיליון שקלים, אזי יש להם בעיה קשה מאד.

כאן, אם יהיה צורך בהיערכות נוספת, נצטרך עזרה ממשלתית בנושא הזה.

האם היתה פניה של מרכז השלטון המקומי למשרד האוצר או למשרד הפנים?

היתה ישיבה משותפת עם המשרד לאיכות הסביבה ומשרד הבריאות וביקשנו שבמשותף אנחנו נפנה. היתה פניה של עדי אלדר.

דרך העיתון.

יכול להיות שעדיין זה לא מצדיק כרגע הקצאת משאבים נוספים, ואולי עם המשאבים הקיימים אפשר להתמודד עם הבעיה, אבל בהחלט צריך להיות ערוכים גם לאפשרות הזאת.

יש נתון חשוב שכדאי אולי לציין אותו כאן. עשינו סקר ברשויות במשך שבועיים רק על חומרי ריסוס, שזה לא כולל הוצאות מנטרים לשטח, הדברת המוקדים העירוניים - כל טרקטור פנוי ברשויות המקומיות היום מסדיר תוואי של נחלים, נעשות פעילויות בשטח – רק על חומרי ריסוס, שלעתים גם זה נעשה על ידי קבלנים, הרשויות הוציאו 12 מיליון שקלים.

עשיתם 270 פעולות ריסוס ואת אומרת שזה עלה 12 מיליון שקל? זה מספר שקצת לא מסתדר.

לא. עשינו 270 פעולות ערפול. ריסוס והדברת זחלים – נעשו הרבה יותר.

אני בהחלט חושב שזאת בעיה, אבל אני מאמין שהבעיה הזאת צריכה להיפתר ברמה של משרדי הממשלה, הם צריכים לתת את הדעת על כך, כי בכל אופן מקווים ומתפללים שמזג האויר הולך ומשתפר לטובה והולך ונעשה יותר קריר, אולי זה יעזור קצת.

אני חושש מהגשם שיגיע מחר-מחרתיים, כי לאחר מכן יגיע גל חום.

אני רוצה להיות יותר אופטימי ממך לקראת השנה החדשה.

אני מקווה שיירד הרבה גשם, אבל מבחינת היתושים זו בעיה.

שמי פרופסור מנפריד גרין, אני ראש המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות. רציתי בכמה מלים להבהיר את אספקט האפידמיולוגיה הרפואי ולהתייחס במיוחד לנושא ההדברה והעברה על ידי יתושים.

קודם כל, המונח של התפרצות מגיפה או ריבוי מקרים הוא למעשה מונח מקצועי ויש לזה מטרה. המטרה היא בעצם להתריע על משהו יוצא דופן, ולא מעבר לכך, ואם זה מבוסס על איזשהו שינוי עובדתי או שינוי על פי רושם, החשיבות כאן היא למעשה להבהיר לאלה שמטפלים בנושא שקורה משהו שלדעתנו דורש טיפול יותר אינטנסיבי.

זאת היתה בעצם המטרה להגיד שלמעשה יש לנו ריבוי מקרים, אפשר גם לקרוא לזה במילה אחרת, ואנחנו חושבים שאנחנו צריכים להיכנס לזה יותר לעומק.

אנחנו כן שומעים שכאן נעשה מאמץ רב – וכך אני הבנתי מהמשרדים השונים, במיוחד המשרד לאיכות הסביבה – להדברה ולניסיון לאיתור מוקדי יתושים, וגם יוסי אמר שיש קושי למצוא איזשהו קשר בין המאגרים של היתושים והאנשים שחלו.

אני חושב שייתכן – ואני זורק זאת גם כהשערה – ייתכן שיש פחות יתושים אבל הם יותר נגועים, זאת אומרת הנגיף יותר נפוץ בין היתושים, יכול להיות גם במקומות אחרים. אנחנו יודעים את זה גם ממחלות אחרות: קדחת הכתמים, שלפעמים יש פחות קרציות אבל יותר תחלואה, וזה כנראה כתוצאה מכך שהקרציות הן יותר נגועות.

אם כך, זו הזדמנות בעצם להגיד שהמאמצים, המשאבים להדברה ולמיגון אישי כמובן, צריכים להיות יותר גדולים, וזה בעצם מה שאנחנו אומרים היום – שלמעשה, לפחות לפי האבחנות שלנו יש לנו ריבוי מקרים – אני גם שותף לדיעה של ד"ר פטליק שבכל זאת יש סימנים של ירידה של המקרים הקשים.

סליחה על ההפרעה. יש לכם ריבוי מקרים השנה או - כמו שאמר ד"ר פטליק – שהרגישות והמודעות יצרו מצב שיש היום אינפורמציה שלא היתה בעבר?

אני רוצה להבדיל בין שני מצבים. יש לנו את ההיסטוריה של המחלה באיזור שלנו, שהמחלה היתה – לפחות על פי הספרות – נפוצה מאד בשנות ה-50, עם התפרצויות גדולות. אנחנו יודעים שהיו תקופות – לפחות אנחנו לא איבחנו את זה – גם בזמן שהיו אמצעים לאבחן את זה – אמצעים תמיד היו, אבל זה לא היה משהו שגרתי.

השאלה היתה האם באמת השנה אנחנו מחפשים את זה יותר. קודם כל, ייתכן שכן, אי אפשר לשלול את זה, יש ויכוח מקצועי, אבל אנשי המקצוע, אם אנחנו רואים משהו שנראה לנו יוצא דופן, לפי הנתונים שבידינו, אני אומר: אני רואה מקרים, לא איבחנו את זה בשנה שעברה, אני לא יכול לשלול שיש לנו מצב יותר בעייתי. אני הולך על מצב יותר חמור כי אני רוצה לטפל בכך. זה בדיוק כמו חולה – זה לא שאני אומר שאם אני לא יודע, אני לא אתן לו טיפול. דווקא ההיפך – אם אני לא יודע, אני אתן עוד יותר, זאת אומרת אני אחפש ואתן הרבה יותר את הטיפול התמיכתי כי אני לא יודע.

אני יודע על ריבוי מקרים, אני יודע על מקרי מוות, זאת אומרת אני יודע שיש כאן לפחות לפי מה שאנחנו יודעים משהו שלא ידענו בעבר, או לפחות ריבוי מקרים. אם כך, אני חושב שכאן חייבים להשקיע בנושא של הדברה אולי מעבר לרגיל, כי אם באמת אנחנו רואים שהפעילות של היתושים היא לא במיוחד גבוהה, ויחד עם זאת יש לנו מקרים – ריבוי מקרים – אזי אנחנו צריכים לתת את הדעת ולהגיד שזה הזמן לתת משאבים ולהגביר.

אני מסכים שיש בעייתיות בשטח עם זה, וזה הוזכר כאן. אני מסכים עם העובדה שלכל בית יש את מקור המים שלו וכל אחד צריך לטפל – זה המסר לציבור, שכל אחד צריך לטפל באיזור שלו, מיגון אישי.

אני רוצה לסכם בנקודה אחת – מה שחשוב להבין, שזו מחלה שהיא מוכרת לנו היטב. אנחנו יודעים מהו הגורם, אנחנו יודעים מה מעביר את זה, זה רק על ידי יתושים ולא ידוע על שום דרך אחרת.

האם זה בטוח?

לעולם אי אפשר להגיד מאה אחוז בטוח, אבל על פי כל המחקרים המעבדתיים, ניסיונות בעולם והמחלה שהיא מפושטת מאד בכל אפריקה, במערב אסיה, עכשיו בארצות הברית וחלק באירופה – זאת מחלה שהיא מוכרת לנו היטב, זאת אומרת זו לא מחלה חדשה. אנחנו יודעים בוודאות שהיתוש מעביר את זה מאדם לאדם וגם מעביר את זה לבעלי חיים. אין דרך אחרת שידוע לנו שהנגיף כן יכול לעבור. תמיד מישהו יכול להגיד – לא שללנו את הכל, וזה נכון לגבי כל דבר.

אנחנו יודעים שהיתה התפרצות ברומניה ב- 1996, אנחנו יודעים שהיתה התפרצות בארצות הברית בשנה שעברה, אז אנחנו אומרים שיש, כמו בכל מחלה, את הגלים האלה, ייתכן שאנחנו גם בגל הזה – בואו נטפל בזה, אנחנו יודעים איך לטפל בזה, אנחנו יודעים איזה מסר למסור לציבור: מיגון אישי למעשה, וזה לרוב מחלה קלה.

למעשה יש לנו מחלה שניתן לטפל בה, גם במידה רבה ניתן למנוע את זה – לא לגמרי, כי אנחנו באיזור מה שנקרא אנדמי, ואני חושב שזה המסר שאנחנו צריכים למסור וכמובן לעבוד ביחד עם השותפים הפעילים באיכות הסביבה.

האם יש הנחיות לציבור הרחב? האם ניתנו באמצעי התקשורת?

בפירוש.

אני רוצה לשאול האם יש איזשהן הנחיות לציבור הרחב ברשויות.

הרשויות המקומיות הוציאו הנחיות.

כולל בעיתונות המקומית וכולל בלוחות מודעות.

על לוחות מודעות ובדיוור לוועדי היישובים.

כל רשות מקומית עושה זאת באופן עצמאי?

לתושבים שלה או לוועדי היישובים שלה, אם זה מועצה איזורית.

גם משרד הבריאות פירסם.

בדרך כלל הרשיות לא מחכות.

אני רוצה לומר שכאן התקשורת עזרה – עזרה מצד אחד אולי גם לעורר איזושהי פניקה, אבל מצד שני, העברת המסרים היתה מיידית, דרך התקשורת – גם משרד הבריאות, גם אנחנו, ניתנו הנחיות.

אתם העברתם הנחיות באמצעות התקשורת האלקטרונית: ברדיו, בטלוויזיה?

בפירוש כן – כל יום, כמעט כל אחד מהיושבים כאן בחדר דיבר לפחות פעם או פעמיים.

לא. אני מדבר באמצעות פירסום ברדיו או בטלוויזיה.

לא היה צורך בפרסום מסודר כי הפרסום נעשה בכל מקרה.

נעשה פרסום מסודר דרך אתר באינטרנט.

בדימונה לכולם יש אינטרנט? אני מדבר על עיתונים, רדיו, טלוויזיה.

משרד הבריאות פרסם הודעה מסודרת של הוראות והנחיות לציבור מה לעשות בעניין המחלה הזאת, כולל מיגון אישי, שימוש בדוחה יתושים – זה היה לפני חודש בערך.

בחודש מאי.

רבותי, מחודש מאי ועד היום....

החוזר חזר בחודש יולי.

אני בכל אופן מאד ממליץ לאדונים הנכבדים היושבים כאן – ואני גם אעביר את זה כהחלטה – שיהיה פרסום מתאים באמצעים האלקטרוניים במדינת ישראל לציבור הרחב, כדי שיידעו מהם אמצעי המיגון וכיצד להתגונן בפני התופעה הזאת.

אני חושב שזה יכול רק להרגיע את הציבור וזו פעולה שאפשר לעשות אותה, אלא אם יש שיקולים אחרים שאני לא יודע ואם אתם מוכנים להגיד אותם – אדרבה. נכון לרגע זה, אני לא רואה סיבה שלא לעשות את זה.

האם מישהו מעוניין להוסיף לדברים שנאמרו?

רציתי להעיר הערה שהיא יותר פילוסופית. אנחנו לא יודעים מה היה בשנה שעברה מבחינת היקף התחלואה והיקף המגיפה. בסך הכל, מה שקרה במדינת ישראל זה ששיפרו את הבריאות של הציבור, את המודעות של הציבור, על ידי הוספת אמצעים טכניים לבדיקת התחלואה הזאת.

הגלגל איכשהו התהפך, שמתוך זה שאנחנו יודעים יותר ואנחנו מעוררים יותר את הנושא, אז יש מחשבה כאילו קרתה מגיפה שאף פעם לא היתה וכאילו יש הרעה בבריאות הציבור, בשעה שכל מה שאנחנו עשינו לדעתי בשנה זאת רק הוסיף לבריאות הציבור ולא החסיר לגבי שנה שעברה. בשנה שעברה פשוט לא ידעו, השנה יש מודעות גדולה יותר.

לא בדקו.

פשוט לא היתה בדיקה מסודרת של התחלואה הזאת.

אנחנו מעריכים שברגע שאנחנו יודעים יותר, אנחנו נביא לכך שהמודעות של הציבור, המודעות של הרשויות, והתחלואה הזאת תהיה תחת שליטה ותפחת.

האם למישהו כאן יש נתונים לגבי מימדי התופעה? האם היא במגמת עליה? מבחינת הנתונים שיש לנו בשבועות האחרונים, האם יש מגמה של עליה?

דובר על כך כאשר לא היית נוכח.

סליחה, אין צורך לחזור.

רציתי לשאול את המשרד לאיכות הסביבה – התקבל כאן הבוקר אצלנו בוועדה מכתב מראש המועצה האיזורית עמק חפר, ושם הטענה היא על המצב מעבר לקו הירוק. כאן נשאלת שאלה האם אתם לא מתמודדים, כי אני לא יודע עד כמה הרשות הפלסטינית מודעת לעניין הזה ומה הם עושים, ואת היתושים אי אפשר לעצור במחסומים של צה"ל או במחסומים אחרים. הם עוברים, והשאלה אם הם לא מעבירים איתם את החיידק הזה. יכול להיות שאנחנו מחפשים אצלנו – ואצלנו בסדר – אבל זה מגיע משם.

קודם כל, יש יתושים בכל מקום – כולל היה אצלנו וצריך לטפל בהם כאילו יש אצלנו ולא לזרוק על אחרים.

המינהל האזרחי קיבל מימון תקציבי לטפל ביתושים בוואדיות שמוכרים בפגיעה של יתושים: בנחל חברון, בנחל שכם ובמקומות אחרים.

יחד עם זאת – יוסי שיושב כאן, פנה לפני כחודש אל הרשות הפלסטינית והתריע בפניהם על העניין הזה והם נוקטים בפעולות כפי שהם דיווחו לנו. אנחנו לא יכולים לנטר יתושים בתוך התחומים שבשליטה הפלסטינית, אבל יחד עם זאת, אם אנחנו מסתכלים על אותם נתוני מחלה, אנחנו לא רואים שיש השפעה על תושבי תל אביב מיתושים שנמצאים בשכם.

תל אביב לא, אבל אם אתה מדבר על כך שנמצאים בגבול...

אנחנו רואים שאין תחלואה ביישובים הישראליים ביהודה, שומרון ועזה. פשוט אין שם מחלות.

איך אתה מסביר את זה?

אין דיווח.

אין דיווח, אנחנו לא מקבלים דיווח ממשרד הבריאות. יכול להיות שלמשרד הבריאות יש, לנו אין דיווח שיש.

לגבי יהודים מעבר לקו הירוק.

אנחנו מדברים על אוכלוסיה יהודית.

אני מדבר על האוכלוסייה היהודית. אנחנו מסתכלים גם על פריסת החולים המדווחים: הרצליה, תל אביב, הוד השרון, כפר סבא, נתניה, טירת הכרמל, כברי, נהריה, עפולה – הן ביתר, הן כוכב יאיר, הן עמק חפר.

ובכל זאת, איך אתה מסביר את הפנייה של ראש המועצה האיזורית עמק חפר?

כמו למקומות אחרים, לעמק חפר מוזרם – לצערנו – ביוב גולמי משכם, והוא פנה כדי להסדיר חלק מהזרימה של הביוב שמגיע מעבר לקו הירוק.

למרות שהוא קיבל מהמשרד לאיכות הסביבה שישה מיליון שקלים, ועכשיו זה נמצא בתהליך אני מקווה – מיתקן שיפתור לו את הבעיה של ביוב שכם.

כפי שעידית אמרה קודם, בהזדמנות זו חשוב להדגיש – פתאום אנחנו רואים מהי החשיבות של הטיפול בביוב, מעבר לזיהומי תהום, מעבר למפגעים אסתטיים וריחות, כי כל הביוב שזורם היום ועדיין לא מטופל במדינת ישראל, הוא היום מקור הדגירה לאותם זחלי יתושים שאנחנו צריכים לטפל בהם.

איך אנחנו יכולים לקבל אינדיקציה בעניין של המגזר הכפרי? אני חי ביישוב מרכזי – אני חבר כנסת – אין לי ביוב עדיין בכפר שלי. מה הסיכוי שלי להיפגע ממחלה כזו, כשאין לי ביוב זורם?

מה שמדהים – כפי שאמרנו קודם – מספר מקרי התחלואה המדווחים הוא דווקא באיזורים שבהם יש ביוב מוסדר.

ברשותכם, אני רוצה להעיר הערה - בעיית הביוב היא בעיה קשה שצריך לטפל בה. אם לא יהיה ביוב ויהיו מים, יהיו יתושים אחרים, זאת אומרת יתושים יהיו וגם אם לא יהיה ביוב, רק מים.

אמרה עידית קודם – וכולנו יודעים, על אחת כמה וכמה באיזורים כפריים – שאם יש גומה של עץ ובגומה זו יש קצת עשבייה וקצת לחות, יש יתושים. לכן, הבעיה היא בעיה שצריך להתייחס אליה גם בהנחה שלא יהיה ביוב ויהיו מים נקיים, ואז יהיו יתושים אחרים – לא יתושי מטרד קולקס אלא סוג אחר.

צריך לצאת מנקודת הנחה שתמיד יהיו יתושים למרות כל מה שייעשה. השאלה מה יהיה היקף הבעיה, בכמה אפשר יהיה לצמצם ולהוריד אותם, ואיך אפשר למנוע מחלות באמצעים מניעתיים אחרים, בדיוק כפי שעשו עם המלאריה – הלכו לטיפול גם בבעיית הביצות אבל גם בתרופות.

רציתי לשאול את נציג צה"ל האם יש דיווחים על פגיעה בחיילי צה"ל.

אנחנו יודעים על שני מקרים של פגיעה בחיילים – אחד כבר חזר לתפקוד רגיל, לגבי השני כנראה שהמצב קל.

החיילים שנפגעו – האם הבסיסים שלהם נמצאים באיזורים אזרחיים שכבר נפגעו או במקומות שונים לגמרי, או שהם באו מהיישובים הללו?

אני יודע רק על חייל אחד, שהיה בצאלים והוא גר באיזשהו קיבוץ בצפון. לגבי החייל השני איני יודע.

האם החיילים נמצאים בבסיסים קבועים או מה שנקרא בסדרות, כלומר במקומות זמניים, ולכן נפגעו?

צאלים הוא בסיס קבוע, הוא בסיס של אימונים שמגיעים אליו חיילים.

השאלה אם הוא נפגע במהלך הסדרה או בתוך הבסיס.

אין לנו אפשרות לדעת איפה הוא נעקץ. תקופת הדגירה היא משבוע עד 15 יום, כך שהוא יכול היה להיעקץ בצאלים, יכול להיות בקיבוץ. מאד קשה לדעת איפה הוא נפגע או נעקץ.

עוד מילה לאינפורמציה בנושא הקודם שדיברנו עליו – עמק חפר. הפלסטינים, אין להם מידע לגבי תחלואה אצלם, אבל אני יודע שהיתה פנייה למשרד הבריאות שנעשה להם בדיקות במעבדות שלנו והסכמנו לעשות מספר מצומצם של בדיקות – כמובן לא בהיקף הכולל – במעבדה שלנו. הם יעבירו לנו דוגמאות ואז נדע אם גם אצלם יש בעיה ובאיזה היקף.

ממה שאני יודע, בכל זאת יש שיתוף פעולה בין המשרד לאיכות הסביבה לרשות הפלסטינית בכל מה שקשור לאיכות הסביבה.

גם בכל מה שקשור לבריאות יש ועדות אחרות.

בכל אופן, לאור הדיון הזה ולאור פנייתו של ראש המועצה האיזורית עמק חפר, הייתי ממליץ מאד גם למשרד הבריאות, גם למשרד לאיכות הסביבה, הייתי מבקש – אל תחכו שהם יגלו את ההתעניינות, אלא הייתי מציע שאנחנו נגלה התעניינות מה קורה שם ולבדוק האם הם מטפלים או לא מטפלים, אולי הם זקוקים לעזרה – אני חושב שרצוי מאד להתחיל לטפל שם לפני שזה יהיה בקנה מידה כזה שאחר כך להתמודד עם הבעיה יהיה קשה מאד.

לכן, המלצתי לכם, לאנשי המקצוע – כבר עכשיו להתחיל להתעניין אצלם מה קורה בנושא הזה, במסגרת שיתוף הפעולה הקיים.

בסך הכל אני חושב שקיבלנו כאן היום סקירה רחבה על כל מה שקשור לקדחת הנילוס, וכמה החלטות בהתייחס לדיון שנערך כאן:

1. הוועדה שמעה וקיבלה נתונים על טיפול משרדי הממשלה השונים בקדחת הנילוס.

2. הוועדה דורשת השקעה יתרה בהדברה באמצעות הרשויות המקומיות ותקציב הולם לרשויות המקומיות. יכול להיות שכרגע אין בעיה תקציבית, אבל אם חס וחלילה זה יילך ויתרחב, ודאי שיצטרכו לקחת זאת בחשבון, כי אי אפשר להטיל את המעמס הזה על הרשויות המקומיות, במיוחד כשישנן רשויות מקומיות שלא יוכלו לקחת על עצמן את המעמסה היתרה הזאת.

3. הוועדה דורשת מהמשרד לאיכות הסביבה וממשרד הבריאות, באמצעות הרשויות המקומיות, להעביר הנחיות לציבור על מיגון אישי וסימני המחלה – באמצעות התקשורת האלקטרונית והכתובה.

אני חושב שזו פעולה מאד מאד חשובה לציבור הרחב על מנת שלא יהיה בפאניקה, כי אם היום מביאים את הדברים הללו כשהאווירה עדיין רגועה ואין בהלה, הדברים נקלטים יותר טוב מאשר כשזה יתפשט חס וחלילה – אנחנו מקווים שלא, אבל בכל אופן כדאי להיות ערוכים לכל צרה שלא תבוא, וכפי שאומרים אצלנו: תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה.

רציתי להוסיף לגבי נושא הביוב שעלה כאן – אם אפשר לפנות לממשלה גם להסדיר ולהקצות משאבים כדי לסיים את הנושא הזה.

אני מציע – אני לא הייתי מערב שמחה בשמחה.

אני רוצה לציין בנושא הביוב, שלצערי הרב, הרשויות המקומיות עוד לא מנצלות את התקציבים שיש למדינה, משרד התשתיות, ואנחנו נאלצים להגיש תביעות משפטיות נגד ראשי רשויות שיש בידיהם תקציבים ולא מקיימים את מה שצריך לקיים.

תודה רבה לכולם, שנה טובה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:55.