פרוטוקולים/ועדת הפנים/1528

1
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
07.09.2000

פרוטוקולים/ועדת הפנים/1528
ירושלים, ו' בתשרי, תשס"א
5 באוקטובר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 154
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום חמישי, ז' באלול בתש"ס (7 בספטמבר 2000), שעה 13:00

חברי הוועדה: דוד אזולאי – היו"ר
יולי אדלשטיין
יגאל ביבי
שמואל הלפרט
נסים זאב
עופר חוגי
אחמד טיבי
יצחק כהן
מאיר פרוש
אברהם רביץ

מאיר אזרד - מנכ"ל משרד הדתות
עו"ד יעל כהן - עוזרת ליועמ"ש, משרד ראש הממשלה
שלומי עזר - מתמחה בלשכת היועמ"ש, משרד רה"מ
עו"ד איתן אטיה - יועץ השר ומרכז הנושא, משרד הדתות
הרב אליהו בן דהאן - מנהל בתי הדין הרבניים
ד"ר נסים דנא - מנהל אגף עדות, משרד הדתות
הרב יעקב סבג - מנהל בפועל של הרבנות לישראל
שלום בן-אבי - המזכיר הארצי, הסתדרות הפקידים
החאג' עאדל זיידן - איגוד אנשי הדת המוסלמיים
קבהא עבדול רחמן - איגוד אנשי הדת המוסלמיים
לניאדו רחמים - הסתדרות עובדי המדינה
יעקב מרגי - חבר המועצות בישראל
נתן נתנזון - יו"ר המועצה הדתית האזורית, מטה בנימין
יהושע פולק - המועצה הדתית ירושלים
שמעון אורבך - יו"ר ועד העובדים, משרד הדתות
הרב אשר זמל - יו"ר ארגון הרבנים בהתיישבות
פרופ' אברהם דיסקין
הרב אברהם פרידמן
הרב משה תנעמי

מרים פרנקל-שור

יפה שפירא

סיגל גורדון

החלטת הממשלה לפרק את המשרד לענייני דתות.


החלטת הממשלה לפרק את המשרד לענייני דתות

צהרים טובים, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים בנושא החלטת הממשלה לפרק את המשרד לענייני דתות. אני מקדם בברכה את כל הנוכחים כאן היום, כולנו עדים לכך, ששר הדתות, יוסי ביילין, פועל במרץ רב לפרק את משרד הדתות על כל אגפיו. היות והכנסת נמצאת בפגרה, השר עושה ככל העולה על רוחו במשרד הדתות ואנחנו, חברי הכנסת, לא מקבלים מידע בעניין.

נתבקשתי על ידי עובדי משרד הדתות לקיים את הדיון הזה מתוך דאגה לעתידם בעבודה. כמו כן, גם בתי הדין הרבניים ביקשו לדעת מה משמעות הפירוק, ענייני התקציבים וכו'.

הייתי מצפה מממשלה שחרטה על דגלה שקיפות, שהפעולה הראשונה שתעשה, להציג נתונים בפני הכנסת ולמסור פרטים מדויקים בעניין פריסת האגפים והמחלקות. ישנן שאלות רבות שצריכות לקבל מענה, לאן מתכוונים להעביר כל אגף, מה משמעות הפירוק, למה הדברים נעשים כעת באמצע שנת תקציב, איזה השלכות תקציביות יהיו לכך עד סוף שנת התקציב, האם אין חשש שבעקבות העברת אגפים למשרדים השונים וכתוצאה מקיצוצים באותם משרדים עלולים להיפגע אותם אגפים, מי האחראי על שירותי הדת?

לכל השאלות הללו אין מענה וזאת הסיבה לקיום הדיון היום. אני מצר על כך, ששר הדתות לא מצא לנכון להופיע לדיון היום. הוא הודיע, שבגלל התראה של יומיים בלבד הוא לא יכול להשתתף בדיון ועל כן שלח את נציגו, מנכ"ל משרד הדתות. אני סמוך ובטוח, שהמנכ"ל ודאי בקיא בפרטים ויוכל להציג את הדברים ולהשכיל אותנו בכל מה שקורה במשרד.

כמו כן, אני מבקש לדעת, מה המטרה של פירוק המשרד, האם המטרה היא פגיעה בשירותי הדת היהודיים, האם הכוונה היא לפגיעה במוסדות התורה במדינת ישראל, האם המטרה היא חסכון כספי והתייעלות, והאם כל שלבי הפירוק אינם צריכים את אישור הכנסת?

אני מבקש ממנכ"ל משרד הדתות להציג בפני החברים את כל הידוע לו בעניין פירוק משרד הדתות.

תודה מיוחדת ליושב ראש הוועדה, שפעיל בנושא וראה צורך חשוב לזמן את חברי ועדת הפנים על מנת להעלות את הנושא החשוב, פירוק המשרד לענייני דתות.

בדבריי אני רוצה להתייחס לשירותי הדת, לבעיות שנוצרות עם העובדים. נושא פירוק המשרד או רה-ארגון עלה ועולה על ידי גורמים שונים - - -

אני מבקש שתסביר לנו, מה כוונתך לפירוק ולרה-ארגון?

הממשלה החליטה, שב-1 באוקטובר יתבצע רה-ארגון במשרד הדתות. מדובר בהעברת עולם התורה, קרי, ישיבות, מכוני מחקר, למשרד החינוך.

מי זה שר החינוך?

ראש הממשלה.

מדובר בהישארות הרבנות הראשית לישראל – לכן לדעתי מדובר ברה-ארגון – המועצות הדתיות ובתי הדין הרבניים תחת הכותרת: משרד הדתות והמשפטים. כלומר, על פי ההצעה הזאת, משרד הדתות לא מתבטל אלא מצטמצם לטיפול במועצות הדתיות, ברבנות הראשית ובבתי הדין הרבניים, שכידוע לכולנו, הרבנות הראשית, בתי הדין הרבניים והמועצות הדתיות יישארו כיחידת סמך נפרדת. היחידות הללו יישארו תחת משרד הדתות כאשר השר הממונה על משרד הדתות הוא גם שר המשפטים, מנכ"ל משרד הדתות הוא גם מנכ"ל משרד המשפטים, וכל הניהול יהיה תחת אותו משרד, משרד המשפטים והדתות כמו שהיה משרד החינוך והתרבות.

יתר הפונקציות האחרות, קרי, פיתוח, בניית מקוואות, בניית בתי כנסת, יעברו תחת משרד השיכון. חלק מפונקציות משרד הדתות ישתייכו לרבנות הראשית תוך כדי ביטול המחלקות.

מי יהיה האחראי על הרבנות הראשית לישראל?

הרבנות הראשית נשארת והיא תהיה תחת שר הדתות והמשפטים.

זה עומד בסתירה להחלטת הממשלה שהחליטה על פירוק משרד הדתות, לפי דבריך אפשר להבין, שמשרד הדתות יישאר אבל מצטמצם.

רבותיי, בחוברת שחולקה לחברי הממשלה, לוועדת השרים ולתקשורת יש פירוט מדויק וגלוי. על פי החלטת הממשלה, ישנה החלטה שתתבצע עד 1 באוקטובר, ב' בתשרי, ראש השנה. אמרתי, ששלוש פונקציות מתפקדות באופן נפרד, הרבנות הראשית, המועצות הדתיות ובתי הדין הרבניים, לכן שלוש הפונקציות הללו נשארות תחת אחריותו של שר המשפטים והדתות, שיכהן במשרד אחד.

לא ענית על שאלתי.

עניתי תשובה מדויקת, משרד הדתות במתכונתו הנוכחית לא יישאר.

יהיה משרד הדתות או שלא?

לא, יהיה משרד המשפטים והדתות. המשרד יהיה בראשותו של שר אחד, מנכ"ל אחד, מנגנון אחד ומינהל אחד. כמובן שהיחידות במשרד המשפטים יתוגברו בהתאם לצרכים שייווצרו כתוצאה מצירוף אגף המועצות הדתיות.

הכוונה ליצור כפילויות?

לא כפילות, התייעלות.

אני רוצה לציין, שהחשוב ביותר לכולנו, לממשלה, לוועדת הפנים ולכל מי שאיכפת מענייני דתות, לבנות מנגנונים ואמצעי אבטחה, ששירותי הדת לא רק שלא ייפגעו אלא כתוצאה מהחיסכון הם יתוגברו.

אתה מאמין במה שאתה אומר?

האם מישהו דיבר עם העובדים, הבטיחו את זכויותיהם?

עוד לא נגעתי בענייני העובדים. התפקיד שלנו, לדאוג ולוודא, שאם הממשלה רוצה לעשות רה-ארגון, ששירותי הדת לא ייפגעו. איך עושים את זה? זאת הבעיה המרכזית, כיצד לבנות מנגנוני הגנה על מנת ששירותי הדת לא ייפגעו. היו ניסיונות שונים לשינויים במשרד הדתות, אחד הניסיונות הוא הנושא שעולה כאן היום, היו ניסיונות נוספים שלא עלו לדיון. כל הניסיונות מדברים על רה-ארגון במשרד הדתות.

לנו חשוב לוודא, ששירותי הדת לא ייפגעו ואף יתוגברו.

למה עושים זאת?

זאת החלטה פוליטית.

אני לא נכנס לשיקול הדעת של הממשלה, אני לא חבר ממשלה ולא שאלו לדעתי.

גם אם היה קונסנזוס של כולם לפירוק משרד הדתות, כמובן שצריך לעשות הכל על מנת שזכויות עובדי המשרד לא ייפגעו, זה תפקידנו. דרשתי מהשר לעמוד בראש הוועדה לטיפול בכל הבעיות של העובדים.

מה לגבי המחלקה המוסלמית והמחלקות הלא יהודיות?

איתן אטיה יענה על כך.

עובדי הדת המוסלמיים לא הוזכרו, כמו כן גם שירותי הדת בהתיישבות ששם אין מועצות דתיות.

המנכ"ל אמר בדבריו, שיווצר חסכון ועם זה יתוגברו שירותי הדת, אני מבקש הסבר, במה יהיה חסכון?

אמרתי, שהמשאלה שלי באופן אישי, במידה ויהיה חסכון בעקבות ההתחברות עם משרד המשפטים, שכל הכסף הזה לא יחזור למשרד האוצר אלא לשירותי הדת. זאת משאלה שאנחנו צריכים שהיא תתגשם על ידי הקמת מנגנון שייבחן זאת.

יש הסכם עם משרד האוצר להחלטה הזאת?

אין שום הסכם, זאת משאלה שלי.

לפני כחודשיים ביקש ממני שר המשפטים וממלא מקום שר הדתות, יוסי ביילין, לרכז מטעמו את נושא הטיפול במשרד הדתות ולהכין הצעת פירוק. כך הוא ביקש וכך אכן ניסיתי לבצע. הטיוטא הראשונה של הצעת הפירוק הוגשה לראש הממשלה לפני כשבועיים, וביום ראשון האחרון הביא לממשלה ראש הממשלה את ההחלטה הבאה:

הממשלה רשמה בפניה את הודעת ראש הממשלה בהתאם לסעיף 39 לחוק יסוד: הממשלה. בכוונת ראש הממשלה לערוך מקבץ שינויים שמשמעם פירוק המשרד לענייני דתות במתכונתו הנוכחית וזאת על ידי העברת שטחי פעולה של המשרד בתחומים רבים למשרדים אחרים תוך שמירה על זכויות העובדים ואיחוד סמכויותיו הסטטוטוריות עם משרד המשפטים.

כן רושמת לפניה הממשלה כי על פי סעיף 39א' (6) לחוק יסוד: הממשלה, החליט ראש הממשלה למנות ועדת שרים לעיבודה וקידומה של התוכנית האמורה.



ועדת השרים תגיש הצעותיה הפרטניות בהקדם לראש הממשלה, שיביא את התוכנית לידיעת הממשלה לאחר שיאשרה.

היו"ר – השר יוסי ביילין, חברים בוועדת השרים: שר האוצר, שר העבודה והרווחה, ממלא מקום שר החינוך – שזה ראש הממשלה בעצמו – ממלא מקום שר הבינוי והשיכון, ממלא מקום שר הפנים, והשר מיכאל מלכיאור.

סעיף נוסף בהחלטת הממשלה אומר, שהכוונה לבצע את התוכנית לא יאוחר מיום 1.10.2000.

אגב, זה בדיוק ראש השנה, צריך להסתכל על התאריכים העבריים.

ההצעה שהגשנו לראש הממשלה מונחת כרגע על שולחן ועדת השרים והיא מהווה טיוטא ראשונית – אני מדגיש, טיוטא ראשונית בלבד – לפירוק משרד הדתות. כל המרכיבים בהצעה אמורים לעלות לדיון בוועדת השרים ובוועדות המקצועיות שהוועדה הקימה. הוועדה הקימה ביום שני האחרון ארבע ועדות מקצועיות שילוו את עבודתה. ועדה אחת היא בתחום המשפטי אשר תיתן ליווי משפטי. ועדה אחרת בתחום תקציב וארגון. ועדה שלישית תעסוק בתחום החשבות ובקרה. ועדה מקצועית רביעית – שהיא בעצם הראשונה בחשיבותה – על פי הנחייה מפורשת של ראש הממשלה והשר יוסי ביילין, הוועדה לענייני כוח האדם.

הכוונה בהצעת הפירוק הזאת, לעשות אותה כמה שיותר מדויקת.

מה המטרה לפירוק המשרד?

מה הצורך לפרק את המשרד?

זה לא מתפקידי לספר על הצורך.

מדובר בקניית שלטון, מבקר המדינה כבר העביר ביקורת בעניין. אני לא יודע אם המהלך הזה חוקי.

לראש הממשלה סמכות על פי חוק יסוד: הממשלה, לפרק את המשרדים, לאחד אותם או לבנות משרדים חדשים, הוא מממש כאן את הסמכות שיש לו בחוק יסוד: הממשלה.

מטרה ראשונה, שהביזור של היחידות והמחלקות השונות חייב להיות הגיוני. אין טעם שיחידה תעבור למשרד שלא קשור לתחום טיפולה.

יש קשר בין המועצות הדתיות לבין משרד המשפטים?

המטרה השנייה הייתה, לבצע מינימום של תנודות, העברות ושינויים על מנת למנוע פגיעה בעבודה השוטפת של היחידות השונות מכיוון שמטרת העל היא לא לפרק את היחידות השונות אלא להעבירן למשרדים אחרים, כשהעבודה שלהן נמשכת כרגיל.

הצעה נוספת שהצענו, מטווה פעולה להמשך העבודה במשרדים הקולטים בעניינים השונים, אוכל לעמוד על כך אחר כך אם תרצו. ומטרת על בנושא העובדים. אין כאן שום מטרה – וזאת הצהרה מפורשת של ראש הממשלה והשר יוסי ביילין – לפגוע בעובדים.

גם לא בציבור?

זה פועל יוצא של פגיעה בציבור.

רבותיי, זה לא הוגן שאתם מתקיפים את נציג השר, אתם לא נותנים לו להשלים משפט, תנו לו להמשיך בדבריו, הוא לא השר.

אני מקבל את הערתו של חבר הכנסת אחמד טיבי, נשאלות כאן שאלות קשות, עם כל הכבוד ליועץ השר ועם כל הרצון הטוב שלו להשיב על הדברים, הוא ודאי לא יוכל לעשות זאת, יש כאן שאלות קשות ללא מענה, מי שהיה צריך לתת עליהן מענה הוא שר הדתות בעצמו. לדוגמה, אתה אומר, שלא תהיה פגיעה בעובדים – מבלי לפגוע בכבודם של העובדים – אבל לא לוקחים בחשבון את הציבור הרחב שנהנה משירותי משרד הדתות, לכך אתה לא מתייחס.

יכול להיות שהוא עוד יתייחס, תנו לו הזדמנות.

אני חוזר לעניין העובדים, נושא העובדים בראש מעינינו, יש לו את הרגישות העליונה ביותר ואת החשיבות הגבוהה ביותר, אני יכול לומר, שהוועדה בעניין כוח האדם של המשרד כבר ישבה ישיבה ראשונה.

ישבה עם נציגיה, בלי נציגי ההסתדרות, בלי נציגי הוועדים?

הזמנו לישיבה את נציגי ועד העובדים, מבחינתנו הם יכולים להיות שותפים מלאים.

מה אומרות הוראות התקשי"ר?

מבחינתנו הם יכולים להיות שותפים מלאים או משקיפים.

כמחזיק תיק ארצי אני לא יודע מזה מאומה, על מה אתם מדברים, יריתם ואחר כך סימנתם את המטרה, ככה עושים?

אדוני, אף אחד לא ירה ולא סימן את המטרה.

לא חתמתם, אין שמירת זכויות. יש לי ניסיון עשיר, 30 שנה אני עוסק בתחום הזה, אני מתפלא, זה לא המכון לפריון עבודה.

הם חשבו שההסתדרות לא תטפל בעובדים דתיים.

בראש מעייניה של ההסתדרות נמצאים העובדים.

תפקידה של ועדת כוח האדם היא לבדוק כל עובד מול זכויותיו על פי התקשי"ר ומול זכויות שיהיו לו לפנים משורת הדין, אני מדגיש, לפנים משורת הדין ולא בניגוד לדין. אני יכול לומר, שבימים הקרובים תבוא הודעה מטעם המשרד והנציבות לכל עובדי המשרד, כל עובד יקבל מסמך מפורט ובו יפורטו כל התנאים הסוציאליים האפשריים במצב של סגירת מסגרת. לדעתי, מדובר בתנאים טובים לאלה שיירצו לפרוש. עובדים שייבחרו לפרוש יוכלו לקבל תנאי פרישה מפליגים שלא היו מקבלים בפרישה רגילה. לדוגמה, עד לתשעה חודשי הסתגלות.

כל עובד מקבל את זה היום.

אני לא מסכים אתך.

למה אתה לא מסכים אתי, אני עוסק בזה.

רבותיי, אני לא מנהל דיון שקשור לוועד העובדים, אני מציע לא להיכנס לזה.

אני יכול לעבור על הנקודות המרכזיות בהצעת הפירוק ולומר לכם לאן יעבור כל אגף בתוכנית. זאת לא הצעה סופית לפירוק המשרד, זאת טיוטה.

אגף מוסדות וארגונים – אני לא צריך לספר לכם מה תחום פעילותו של אגף מוסדות וארגונים, הכוונה להעבירו יחד עם התקציב שלו למשרד החינוך.

נושא הבטחת הכנסה לאברכים – התוכנית מדברת על כך, שכל הנושא הזה יעבור למשרד העבודה והרווחה. צריך לזכור שיש בג"ץ בעניין.

לגבי אגף אירועים והסברה – הכוונה לבטל חלק מהיחידות וחלק אחר יעבור למשרד אחר.

איזה חלק יעבור?

יש מחלקות שבהן נמצא עובד אחד והגדרת התפקיד צריכה להיות תחת הרבנות, כמו למשל, המחלקה לחקר ההלכה, מחלקה שצריכה להיות ברבנות ולא לעבור משרד ממשלתי אחר כי לא הצלחנו לחשוב על משרד מתאים.

בתי הדין – בתי הדין הרבניים, בתי הדין השרעיים ובתי הדין הדרוזיים, הכוונה לאחד אותם, יישאר גרעין מסוים של כמה פונקציות שיאוחד עם משרד המשפטים בשלב הראשון של הפירוק. אחת מיחידות הסמך המרכזיות בעניין הזה היא בתי הדין הרבניים, אליה נצרף את בתי הדין השרעיים ובתי הדין הדרוזיים, שהכוונה כרגע להקים הנהלת בתי דין דתיים שתהיה מקבילה להנהלת בתי המשפט, שבראשה יעמוד מנהל בתי הדין הדתיים, מתחתיו יהיו שלושה סמנכ"לים, סמנכ"ל בתי הדין הרבניים, סמנכ"ל בתי הדין הדרוזיים וסמנכ"ל בתי הדין השרעיים. כל זה יהיה תחת משרד המשפטים.

כולנו יודעים שהרבנות הראשית היא יחידת סמך עצמאית, היא תישאר כיחידת סמך ובשלב הראשון תאוחד עם משרד המשפטים.

היא תאוחד או שתישאר עצמאית?

היא יחידת סמך שתהיה כפופה למשרד המשפטים. המצב היום, שהרבנות היא יחידת סמך עצמאית בתוך משרד הדתות, כך היא תהיה בתוך משרד המשפטים.


לגבי המרכז הארצי לפיתוח מקומות קדושים, מרבית העבודה היום נעשית חמ"ת מול החברה הממשלתית לתיירות ומול משרד התיירות, ולכן כרגע ההתלבטות היא, האם להעביר את המרכז הארצי, שזה בעצם עמותה עצמאית, יש לה קשרים כאלה ואחרים עם המשרד הן מבחינת קבלת תקציב שנתי של 9 מיליון שקל בשנה והן מהבחינה הזאת, שיש לשר הדתות סמכויות כאלה ואחרות בעמותה. ההתלבטות היא, האם להעביר את המרכז הארצי לפיתוח מקומות קדושים למשרד התיירות או לרבנות הראשית?

לגבי פיתוח מבני דת, הנושא של מבני דת יהודיים והן הנושא של פיתוח מבני דת לעדות הלא יהודיות, שתי הקבוצות הללו תעבורנה לטיפולו של משרד הבינוי והשיכון במאוחד, כאשר משרד הבינוי והשיכון בשלב הבא יצטרך לקבוע קריטריונים חדשים לחלוקת הכספים. המצע שלנו, שהקריטריונים הללו יהיו שוויוניים לכל הדתות בישראל.

ישנם 60 מיליון שקלים, צריך לתת 20 מיליון לנוצרים, 20 מיליון למוסלמים ו-20 מיליון ליהודים.

הכוונה לכל הזרמים.

איפה הצדק, 20 מיליון למוסלמים ו-20 מיליון לנוצרים?

את זה אני לא אמרתי.

הפיקוח על המועצות הדתיות יישאר במשרד הדתות ויאוחד עם משרד המשפטים, בשלב הראשון. לגבי ההמשך, נחכה ונראה.

לגבי אגף העדות העדתיות, שבתוכו יש את המחלקה הנוצרית, המוסלמית, הדרוזית ועוד, אנחנו נמצאים כרגע בדילמה, בין להשאיר את זה במשרד המאוחד משפטים דתות או להעביר את זה למשרד ראש הממשלה. אפשרות שלישית, להעביר זאת למשרד הפנים, זה יעלה לדיון בוועדת השרים המיוחדת, יעלה לדיון בוועדות המקצועיות המיוחדות, כולל שמיעת האנשים הנוגעים בדבר. לכן צריך להמתין.

רב המקומות הקדושים, הכותל ולשכת הרב ליהדות אתיופיה, ההמלצה שלנו להעביר אותם לרבנות.

אנחנו מציעים להקים יחידה במשרד ראש הממשלה לבקרה ופיקוח. הקמת שתי מחלקות, האחת לתיאום בין המשרדים השונים בנוגע למתן שירותי דת. אגב, מדובר בגוף מתאם ומפקח ולא בגוף מתקצב או גוף ביצועי. המנגנון השני יהיה מנגנון של שיתוף פעולה והידברות בין-דתית, הוא יהיה מורכב ממועצה שתורכב מבכירי העדות השונות.

מה לגבי שירותי הדת בהתיישבות, שם אין מועצות דתיות, יש רק מחלקה במשרד הדתות, לאן תעבירו זאת?

המשרתים בקודש יעברו למשרד הפנים וכנראה שתוקם שם יחידת סמך.

אני מדגיש, ההצעה הזאת היא טיוטה לדיון בוועדת השרים, כשיתקבלו ההחלטות הסופיות, כל החלטה והחלטה, הכנסת תקבל הודעה על העברת שטחי פעולה, ואם יהיו דברים מסוימים שניזקק להם לאישור הכנסת, כמובן שאותן החלטות יגיעו לאישור הכנסת. אין שום כוונה להתחמק מכך.

לא נגעת בנושא הכספי, האם כל יחידה תעבור עם תקציבה לשנה הנוכחית, האם זה יתבצע באמצע שנת תקציב או שזה יעבור לשנת התקציב הבאה והכסף שנמצא במשרד יחולק כשלל רזרבי לכל המשרדים לקראת מערכת הבחירות? אני שואל ברצינות, כיצד פותרים את הבעיה?

השאלה הכבדה הזאת תעלה לדיון בוועדה שעוסקת בעניין התקציב, הכוונה להעביר את היחידות השונות למשרדים הקולטים יחד עם התקציב, בכפוף להתאמות תקציביות כאלה ואחרות. אני לא יכול לומר, מה זה אומר התאמות תקציביות, בשל כך הוקמה ועדה מקצועית בעניין התקציב והיא תבדוק, האם ההעברה עצמה דורשת עדכונים, תוספות או הפחתות מן התקציב. בעקרון, הכוונה לא לפגוע בתקציבים של הגופים השונים ושל היחידות השונות אלא להעביר אותם יחד עם התקציב.

כמה אתם מתכוונים לחסוך מפירוק משרד הדתות? יש חילוקי דעות בעניין, יש כאלה האומרים שמדובר ב-500 מיליון שקל, יש כאלה הטוענים 100 מיליון שקל, אפשר לשמוע בעניין?

בדבריך אמרת, שכאשר יהיה דיון ביחס לעדות הלא יהודיות, ועדת השרים תדון בכך, יהיה שימוע, ישמעו את נציגי העדות. ועדת השרים תדון בתקציבים ובטיוטה שהכנתם, האם יהיה שימוע כזה גם לעדה היהודית? גם זאת עדה בישראל.

שמעתי ברדיו את שר האוצר, אברהם (בייגה) שוחט, אשר אמר, שהחסכון יהיה באופן מיידי, 100 מיליון שקל. אני מסתכל על תקציב משרד הדתות שאני מכיר אותו היטב ואני לא מבין, אם לא רוצים לקצץ בשירותים שהמשרד נותן, איך יכולים לקצץ בתחום פעולה כללי שנקרא מינהלה ושכר?

גם לאור הדברים שאתה אומר, שלא ייפגע שכרו של כל עובד, אתה אפילו מרמז לנו, שלהפך, שכרו ישתפר, בסך הכל מי שיפוטר זה המנכ"ל, ותחום הפעולה הכללי של כל הסעיף הזה בתקציב המדינה הוא 45 מיליון שקל. נאמר שיפטרו כמה עוזרים וכמה עובדים, אני לא מבין איך יחסך סכום שכזה, אלא שיש כאן רמז מאוד ברור שמתכוונים לפגוע בתחומי שירותים לציבור.

אני רוצה לשאול שאלה נוספת, היום אנחנו כבר דנים בתקציב 2001, פקידי האוצר מכינים את תקציב 2001, אנחנו מדברים על משרד שתקציב הוא מיליארד וחצי שקלים. כאשר אין אבא למשרד הזה – יש אולי סבא – מי ידאג שאכן מיליארד וחצי שקלים זה יהיה התקציב הכללי, אני לא נכנס לבעיה לאן ילך הכסף, אם למשרד הזה או אחר.


חברים, אנחנו יודעים מה קורה כאשר השר צריך להתמודד על התקציב מול פקידי האוצר, בלי התמודדות של שר מתאים בוודאי שהתקציב הזה ייפגע קשות, ואולי לכך התכוון שר האוצר, שהחסכון יהיה באופן מיידי.

אני מבין שהתקציבים הגדולים ינווטו למשרדים שונים שנראים מתאימים לכך, אני מדבר על התקציב הגדול ביותר שיש למשרד הזה, נדמה לי שהוא נקרא מוסדות עולם התורה, בכל שנה יש מהומות לא קטנות על התקציב הזה מול פקידי האוצר. מי שמסייע בעניין הוא השר הרלבנטי, שר הדתות, הוא האבא של העניין. ביום בהיר אחד ראש הממשלה יכול להפוך את המדינה למדינה אזרחית או חילונית ואז אין מקום לכל התקציב הזה ולא צריך חקיקה, הוא יכול לבטל את זה וכל התקציב של עולם התורה, שהוא בערך כמיליארד שקל, ייעלם. אני שואל, מי ידאג לתקציבים הגדולים?

ראש הממשלה צלצל אתמול לחבר הכנסת טומי לפיד ואמר לו, שהוא מתכוון לצרף אותו לקואליציה. זה לא יהיה פראי אם הוא ימנה אותו למשל לשר הפנים. שר הפנים הנ"ל יצטרך לקום בבוקר ולדאוג לדברים שנמצאים בתוקף סמכותו. אתם יכולים לתאר לעצמכם, שאדון טומי לפיד יחשוב איך לחזק את המקווה בדימונה?

משרד הדתות מספק את הסולר ישירות למקוואות, האם טומי לפיד יתקשר לחברות הדלק על מנת שיעבירו סולר למקווה, זה מה שמעניין אותו?

אני יכול לתת עשרות דוגמאות, למשל תקציב גניזה, איזה משרד יגנוז, לא הרבה כסף, 300 אלף שקל שהחליטו לתת לגניזה, וגניזה זה דבר מאוד יקר לציבור שומר המצוות. מי יטפל בזה, למי נפנה, נתחיל להתרוצץ בין משרדי הממשלה?

רבותיי, יש חברי כנסת דתיים, שחושבים שבמשרד הדתות יש קדושה, יש בו את הסמליות של מדינת ישראל כמדינה יהודית. אני לא חושב כך, אני בכלל לא רואה קדושה בממסד, אבל יש פונקציות שהן קדושות. לכן אני אומר, כל עוד שהמשרד חי וקיים, הוא יכול לחיות ולהיות קיים בצורה הנוכחית גם כאשר יודעים שכל תקציב החינוך הוא תמיכות. אנחנו יכולים לומר כאן בכנסת שאנחנו מוכנים לבטל את משרד הדתות, אבל תגנו בחוק על כל הפונקציות של שירותי הדת, אותי המסגרת לא מעניינת, אם אפשר לשנות את המסגרת, לשפר, לחסוך ולייעל, אדרבא, אבל לא ייתכן לעשות מעשה כזה, להחריב דבר קיים לפני שהקמנו את מנגנוני הבקרה וההגנה על שירותי הדת. לפני שמפרקים את המשרד, צריך תשובה אמיתית לכל שירותי הדת.

לגבי פיתוח, אנחנו יודעים מה זה הוצאות פיתוח, כסגן שר השיכון לשעבר הייתי אחראי על נושא פיתוח מבני דת. בפונקציות הטבעיות של משרד השיכון, לא בראש מעייניו מבני דת, לכן אני אומר, בלי שיניים, מעשה חקיקה, מחויבות, אין לנושאים האלה משמעות, אני מתכוון גם למגזר הערבי, ההזנחה במגזר הערבי, זה דבר ואיום, אני לא מוכן לחיות בחברה אזרחית שיש אפליה שכזאת לאנשי דת אחרים.

רבותיי, בואו לא נעשה מעשה פזיז. אני אומר בשמי ובשם חבריי מסיעת "יהדות התורה", אנחנו מוכנים לעזור לשר, אבל שיעשה זאת עם שכל, שיעשה זאת באופן שנוכל לעמוד מאחורי זה.

מילה על העובדים, שמחתי מאוד שההסתדרות נכנסה לעניין, אני רוצה לומר לנציג ההסתדרות, אם לא תגיע אתם לידי פשרה ותסמוך על שליטה של משרד הדתות בלבד, זה לא יעניין את המערכת, אם לא תאיים בשביתה כללית של עובדי המדינה, לא תזיז דבר. אל תחששו, הלוואי וצרכי הדת יהיו מוגנים כמו צרכי העובדים, אנחנו נגן עליכם.

לאחר ששמעתי את סקירתו של עוזר השר, כעת אני מודאג הרבה יותר מקודם, ברגע שהוא אמר, שהעובדים יפרשו בתנאים מפליגים, דהיינו שהכוונה היא לא לשמור על זכויות העובדים אלא פרישת העובדים החוצה. כל בר דעת מבין את הדברים, איפה עיגון זכויות העובדים, מי דיבר עם ההסתדרות, איפה ההסכם שבא להבטיח את זכויות העובדים?

עם כל הכבוד, אתה מדבר על כך שיעבירו את העובדים למשרדים השונים, לא מדובר בכלים של שחמט, מדובר בעובדים עם תארי תפקידים שונים שנתנו את מיטב שנותיהם, בגיל 50 איפה הם ימצאו מקומות עבודה, לזה אנחנו חותרים?

לא שמעתי התייחסות כלשהי לגבי רבני ההתיישבות, עובדי הדת המוסלמיים, מה קורה אתם, האם בהנפת יד אחת מוחקים את כולם? לזה קוראים פירוק משרד הדתות? לזה קוראים פירוק האנשים.

כנראה שלא הקשבת, דיברתי על זה.

עבדך הנאמן נמצא בעסק 30 שנה, עברתי זאת עם המכון לפריון העבודה, עברתי זאת עם בזק, אני מכיר את כל הנושא הזה. אני רוצה שאתה תעמוד בפני העובדים ו שיפרשו לפנסיה עם תשעה חודשי הסתגלות, עם תשעה חודשי הסתגלות לא צריך לסגור משרד, לזה לא קוראים תנאים מפליגים.

אתם מתכוונים שיהיו שני אמרכ"לים במשרד המשפטים, אתם חושבים שהעובדים יישבו בשקט כאשר תעשו כפילויות בתפקידים? תחשבו על הדברים לפני שאתם מבצעים. אתם קודם יורים ואחר כך מסמנים את המטרה.

אני מבטיח לך, הסתדרות עובדי המדינה לא תיתן יד לכך, היא תשבית את כל משרדי הממשלה. הכרזנו כבר על סכסוך עבודה, יצא על כך מכתב לשר. אם הוא רוצה לשמור על זכויות העובדים באמת ובתמים, אנא, נשב יחד, אני רוצה לשמוע את הדברים אחד לאחד.

אתה לא רוצה לשבת אתנו.

פנית אלי?

אנחנו הזמנו - - -

סליחה, אף אחד לא הזמין אותי.

אני הזמנתי דרך ועד העובדים גם אותך, סירבתם להופיע.

לא ניכנס לויכוח הזה כעת.

כידוע לכם, לעובדי משרד הדתות יש תפקידים מיוחדים ששום משרד לא יכול לקלוט אותם. מתוך היכרות אישית עם התפקידים הנ"ל אני לא רואה שאפשר להעתיק את התפקידים למשרדים אחרים, עבדך הנאמן מכיר את הדברים האלה.

אל תדבר על תנאים מפליגים, אלה לא תנאים מפליגים, היום מקבלים הרבה יותר. ההסתדרות לא מתכוונת להוציא לפנסיה את העובדים, אנחנו מתכוונים לשמור על מקומות העבודה של העובדים עם כל הזכויות על כל המשתמע מכך.

החלטת ראש הממשלה לפירוק משרד הדתות, אין ספק שזאת החלטה שרירותית, חלק מהתוכנית הזולה במהפכה החילונית. מדובר במשרד שקיים מאז קום המדינה, משרד שבדומה לו הוא קיים בכל מדינות העולם כולל מדינות טוטליטריות, אני בא ממדינה קומוניסטית שנלחמת בדת, אבל משרד הדתות קיים שם, אף אחד לא העז לפרק אותו.

אדוני היושב ראש, לשם צרכים קואליציוניים הקימו לאחרונה את המשרד לענייני תשתיות לאומית, את המשרד לאיכות הסביבה, למדע וספורט, לפיתוח אזורי, לתפוצות, יש כאלה שלא יודעים לאיזה מטרה הוקמו המשרדים הללו ואם יש בהם צורך. אני לא אגזים אם אומר שהשרים עצמם לא יודעים לאיזה מטרה הוקמו המשרדים הללו. וזאת כאשר בתקופה האחרונה 12 משרדים לא מאוישים בכלל. על אותם משרדים אף אחד לא פוצה פה, ואין ספק בכלל שהם צריכים להמשיך ולהתקיים, אך איזה משרד צריך לפרק, האם את משרד הדתות?

אדוני היושב ראש, משרד שנותן שירותים למיליוני אזרחים במדינת ישראל, תרצו או לא תרצו, ראש הממשלה יפרק את המשרד או שלא, אבל יש מיליונים במדינת ישראל שזקוקים למשרד הדתות, כ-50% מהאוכלוסייה במדינת ישראל היא דתית או מסורתית, אז מתכוונים לפגוע במשרד שנותן שירותים למיליוני אזרחים בתחומי הכשרות, קבורה, שבת, תרומות ומעשרות, בתי דין רבניים, מחלקת הישיבות. זה המשרד הראשון שצריך לפרק ותוך חודש ימים. באיזה חודש עושים זאת? כאשר הכנסת בפגרה על מנת שאי אפשר יהיה להקים זעקה.

מי ירוויח מפירוק משרד הדתות? הבטיחו מראש, שהרפורמים והקונסרבטיבים יקבלו מעתה את התקציבים שמגיעים להם – מה שלא קיבלו עד עכשיו. אדוני יועץ שר הדתות, הרפורמים והקונסרבטיבים גרמו לשואה רוחנית ולהתבוללות של מיליונים בארצות הברית ובאירופה ועד עכשיו לא נתנו להם דריסת רגל על מנת שלא יעתיקו את השואה הזאת בארץ ישראל, הם יהיו המרוויחים העיקריים, מעכשיו הם יקבלו תקציבים הגונים.

אני לא רוצה לדבר על הפגיעה בעובדים – דיבר על כך מר לניאדו – אני רק רוצה להוסיף ולומר שהפגיעה תהיה קשה מאוד עבורם.

אדוני היושב ראש, אני מציע שתפנה לראש הממשלה בשם ועדת הפנים, על מנת לדחות על הסף את ההחלטה לפירוק משרד הדתות.

אני חושב שהשיקול שנעשה הוא פוליטי ואינו מקצועי. אין לי ספק שהשיקול היחידי הוא פוליטי אבל היגיון בפוליטיקה הזאת אני לא מוצא. אם ראש הממשלה רוצה לממש את המהפכה החילונית אזרחית שלו, למה הוא לא מכניס את מרץ או שינוי לקואליציה? אבל הוא מחכה למפד"ל, לש"ס או לאגודת ישראל, הם ייתנו לו לעשות את המהפכה החילונית? לכן אני אומר, שאין שום היגיון בנושא הזה.

שמעתי את התוכנית ואני מזועזע, להעביר מועצות דתיות תחת משרד המשפטים? אם מדברים על התייעלות אז אולי היה צריך להעביר זאת למשרד הפנים, אבל כאן יש שיקולים פנימיים.

אדוני, אני חושב שצריך לכנס את הכנסת לכינוס פגרה מיוחד על מנת לדון בנושא ולנסות למנוע זאת.

אני רוצה לומר לאיתן, חבל על הזמן, אתם לא תצליחו לבצע את המהלך, זה צריך את אישור הכנסת וזה לא יעבור, או שהחלטתם להרוס את כל שירותי הדת במדינת ישראל. למעשה התקציבים לא יעברו ממשרד למשרד, צריך את אישור ועדת הכספים לכך.

אני רוצה לומר לכם מפורשת, נמאסה עליי התעמולה – אני לא רוצה לומר האנטישמית – נגד הציבור הדתי במדינת ישראל, מדינת ישראל כמעט ולא נותנת כסף לשירותי הדת, תקציב משרד הדתות הוא 500 מיליון שקל, מתוכם 400 אימאמים, רבנים, מועצות דתיות, כשרות ומקוואות. מה הבדיחה, שיחסכו מאות מיליונים? כל תקציב משרד הדתות הוא בסך הכל 500 מיליון שקל.

לכן אני אומר, ועדת הפנים צריכה להפסיק את ההסתה הזאת. רוצים לפטר את עובדי משרד הדתות, כל העובדים לא מונים מאה עובדים, זה המשרד הכי קטן במדינה, להעביר אותם לשישה שבעה משרדי ממשלה?

שמחתי לשמוע שההסתדרות עומדת מאחורי העובדים, אני מקווה שתוכיחו שגם כאשר מדובר בציבור דתי משביתים את כל משרדי הממשלה. אסור להפקיר את העובדים.

אני מבקש מיושב ראש ועדת הפנים ליזום דיון דחוף במליאת הכנסת בעניין הזה.

הוועדה לא יכולה ליזום דיון, חברי הכנסת יכולים ליזום דיון במליאה.

אף חבר כנסת חילוני לא הגיע לדיון היום, כנראה שמדברים על המהפכה החילונית רק בתקשורת ולא במציאות.

האמנתי בחבר הכנסת יוסי ביילין, אבל ברגע שראש הממשלה הפך את הנושא לעניין פוליטי, השר יוסי ביילין לא יצליח בתפקידו.

רבותיי, אם רוצים לייעל, אפשר להתחיל במשרד המדע, להעביר אותו למשרד החינוך, את התשתיות לפזר ואת משרד הפנים להפוך למשרד הפנים והדתות יחד כחטיבה אחת. אבל לחלק את משרד הדתות לשישה משרדי ממשלה, מדובר בחיסול שירותי הדת במדינת ישראל.

כבוד היושב ראש, מכובדי, אנחנו הסקטור היחידי הרבני שהוא כל-בו לצורכי דת בהתיישבות.

אנחנו רואים את עצמנו כעובדי המשרד לענייני דת. אנחנו נמצאים במאבק צודק, אלמנטרי, אנחנו עובדי משרד הדתות.

אנחנו רוצים שהדברים יהיו מעוגנים, כולל פעילות כוללת להווי דתי בהתיישבות. במועצה האזורית לב השרון, בהתיישבות העובדת יש ועדת שמיטה, עשרות משפחות מגוש תל-מונד החליטו לשמור שמיטה. אין לנו משאבים, אין לנו כלים, אנחנו מקווים שזה יסתדר עם משרד הדתות, אם לא, משרד הפנים עשוי להוות עבורנו פתרון.

אנחנו מביעים את פליאתנו הרבה, את צערנו וכעסנו, שלא קראו לנו קודם והתייעצו עמנו.

אני יוצא מנקודת הנחה, שלא איתן כתב את המסמך שלפנינו. אני קורא את ההקדמה שאמורה להסביר את ההצעה שבאה אחריה, יש לי שאלות רבות בעניין, אני לא מבין איך אתה מציג בפנינו מסמך שלא מובן מה כתוב בו. במסמך כתוב, שבניית מקוואות נעשית ממילא על ידי משרד השיכון. זה בא לשכנע מדוע צריך לפרק את משרד הדתות. אני יודע שמשרד השיכון אמור לבנות מקוואות לשכונות שנבנו משנת 1994 ואילך. היכן בונה משרד השיכון? רק בשכונות חדשות שנבנו ב-1994 ואילך. מי מטפל בכל מה שבנו עד 1994?

סיבה נוספת שבאה לשכנע במסמך מדוע צריך לבטל את משרד הדתות: כי הדבר מביא לתקצוב כפול של פעילויות רבות. אני רוצה לשאול, האם מישהו מכם שאל את העמותות לתרבות החרדית, האם טוב יותר בעקבות איחוד התקציבים בין משרד הדתות למשרד החינוך? היועץ המשפטי לממשלה הבטיח, שכאשר יאוחדו התקציבים במשרדים השונים, עמותות לא ייפגעו. אסור שתהיה כפילות, אותה פעולה אסור לבצע פעמיים, אבל פעולות שונות במוסד אחד אפשר לקבל מכמה משרדים וכך עושים זאת גם עמותות אחרות. על איזה כפל אתם מדברים, על שעות אחרות של פעילויות, על מקוואות שמשרד השיכון לא מממן?

מופיעה כאן סיבה נוספת שאמורה לשכנע למה צריך לבטל את המועצות הדתיות: כי האזרחים שצורכים שירותי דת, על פי רוב הם אינם מתייעצים עם גורמי המועצה הדתית. איפה שאלת, בבני ברק שאין שם מועצה דתית? שאלת בירושלים, ששם שואלים את הרב קוליץ? לך ותבדוק זאת בכל רחבי הארץ, האם האוכלוסייה משתמשת בשירותי המועצה הדתית? בירושלים יש את העדה החרדית, יש אגודת ישראל, בבני ברק יש את הרב לנדאו. איך אתה רוצה לשכנע את השרים, שהאזרחים שצורכים שירותי דת, על פי רוב הם אינם מתייעצים עם גורמי המועצה הדתית. זה שקר וכזב. כל השירותים הדתיים בכל מדינת ישראל ניתנים על ידי המועצות הדתיות. כך כתוב במסמך הזה. בכל רחבי הארץ רק המועצה הדתית נותנת את שירותי הדת. מי נותן בתל-אביב, מי נותן בחיפה, בצפת, בכרמיאל, מי נותן אם לא המועצה הדתית? אני חושב שכאן משקרים את השרים, לא מציגים את הדברים בצורה נכונה.

אחת הסיבות לביטול משרד הדתות, מכיוון שלמשרד הדתות קשה לתת מענה ליתר הזרמים, במשרד ראש הממשלה יעשו זאת טוב יותר. אני יודע למשל שיש ויכוח מתמיד בין הסוכנות ללשכת הקשר, הסוכנות עושה פעולות בברית המועצות לשעבר וגם לשכת הקשר עושה זאת. משרד ראש הממשלה יוכל לתת מענה טוב יותר לזרמים השונים.

במסמך כתוב, שיש צורך להקצות משאבים רבים יותר לעדות הלא יהודיות, לכן צריך לבטל את משרד הדתות, כשיעבירו זאת למשרדים אחרים יוכלו לתת יותר כסף. אי אפשר להסכים על ביטול משרד מכיוון שרוצים לתת יותר כסף לעדות לא יהודיות.

יכול להיות שיש מה לתקן, אבל אני חושב שזאת חוצפה וגסות רוח של הממשלה, שהוסיפה שישה משרדים נוספים, שני סגני שרים נוספים, ורוצה לפרק את משרד הדתות. בינתיים מסתבר, ששרים יכולים להתפטר והמדינה ממשיכה לתפקד. איך אפשר לדרוש לפרק את משרד הדתות כאשר הממשלה הזאת היא שהוסיפה משרדים.

אלה שחושבים שצריך לפרק את משרד הדתות, אני רוצה לומר להם, שזאת מצווה הבאה בעבירה, אותם אלה שרואים בזה מצווה, זו מצווה הבאה בעבירה לסמל המהפכה החילונית.

רבותיי, ראשית אני רוצה להודות בשמי ובשם חברי הוועד ליושב ראש הוועדה, חבר הכנסת דוד אזולאי ולחברי הוועדה, שאפשרתם לנו להשמיע את הדברים ולסייע לנו.

אני רוצה לומר בקצרה, הממשלה מנסה ליצור לעובדי משרד הדתות תדמית של מושחתים. המסקנה הייתה לפרק את משרד הדתות. נציב שירות המדינה - שאמור להיות אורים ותומים של משרדי הממשלה, כולל משרד הדתות – בעד סגירת משרד הדתות. בעיתונות היה כתוב, שנציב שירות המדינה, מר שמואל הולנדר, אמר בשיחה למקורבים, שאפילו העציצים במשרד מושחתים.

עובדי משרד הדתות לא חייבים לשלם את מחיר הפוליטיקה. במשרד ישנם עובדים ותיקים ומסורים שנתנו במשך שנים את מיטב שנותיהם ומשתדלים לסייע למערכת, הן בתוך המשרד והן מחוצה לו, לגבי המועצות הדתיות, לגבי שאר השירותים בהתיישבות וכו'.

נפגשתי עם שר הדתות, יוסי ביילין, אמרתי לו: משרד הדתות היה צריך להיות המשרד, ב-ה' הידיעה מבחינת הנושאים שהוא מקיף, כמו למשל המקומות הקדושים, שיש לזה השלכות לגבי מערכת היחסים הבינלאומיים שלנו. אמרתי לו, תהיה השר המשקם של המשרד ולא השר המפרק. התרשמתי מיושרו של הדתות שאמר לי: ראש הממשלה הטיל עליי לפרק את המשרד.

חברנו יחד להסתדרות עובדי המדינה והכרזנו על סכסוך עבודה.

גם אם העובדים ישיגו הטבות, מי ייתן ערובה לעובדים במשרדים השונים? בעוד שנה יאמרו להם, לא צריכים אתכם וישלחו אותם הביתה, מי יהיה ערב לעובדים, לפרנסתם ולמעמדם בהמשך? זה החשש שלנו, זאת לא בעיה של ההווה אלא בעיקר של העתיד, זה לא נותן לנו מנוחה.

לעובדי המשרד יש רעיונות טובים כיצד לשקם את המשרד, אנחנו מוכנים לעזור לשפר את המבנים, יש לנו ניסיון, אבל אל תפרקו אותנו.

אני פונה לחברי הוועדה ומבקש, אנא בטלו את הגזירה, אם חלילה לא יהיה ניתן לבטל את רוע הגזירה, נלך יחד עם ההסתדרות על מנת למצות את כל האפשרויות וכל האמצעים הן המשפטיים והן המעשיים שיש בידינו על מנת שלא להפקיר את עובדי המשרד.

רבותיי, המהפכה החילונית שמנסה ליישם ראש הממשלה, זה לא דבר חדש, בעבר הייתה מהפכה חילונית שלצערי הצליחה, בזמן טרום הקמת המדינה. שאלו את ברל כצנלסון על המהפכה החילונית, הוא אמר: רצינו לגדל אפיקורסים, גידלנו בורים ועם הארץ.

הדיון היום צריך להיות, האם מותר לראש הממשלה לעשות במשרדי הממשלה כבתוך שלו? האם בהרכב הקואליציוני שלו מותר לו להעניש מפלגות שפרשו מהקואליציה מטעמים אידיאולוגיים?

עוזר השר מביא לכאן חוברת עם נימוקים מקצועיים, ואני רוצה לשאול אותו, התקיים דיון בנושא רפורמה במשרדי הממשלה? האם מישהו מבין את הפונקציות שממלא משרד הדתות, את השירותים שהוא נותן לאוכלוסייה בישראל? ראש הממשלה עושה במשרדי הממשלה כבתוך שלו, ברצותו הוא מגדיל שרים, ובשביל להעניש את מפלגות הקואליציה שפרשו, הוא תוקף אותן בנושא משרד הדתות. בזמנו העירה על כך מבקרת המדינה ושאלה, האם מותר לקנות שלטון בכסף, האם מותר לקנות שלטון בכוח, בכוח השררה? זה צריך להיות נושא הדיון.

על מה מדברים כאן, על התייעלות, חסכון? שמים את המועצות הדתיות תחת משרד המשפטים במקום המועצה הדתית, למה? על מנת שתהיה שליטה על המינויים, שבובלין מאשקלון, ידידו של השר יוסי ביילין, ימשיך להיות סגן ראש המועצה הדתית. על איזה חסכון מדברים?

הדיון היום צריך להיות, האם מותר לראש הממשלה לעשות במשרדי הממשלה כבתוך שלו ולהשתמש בהם מנוף להקמת הקואליציה המקרטעת שלו?

כולם מזלזלים במסמך הזה, אין לו לא ידיים ולא רגליים.

נציגו של שר המשפטים אמר כי הוא הזמין להתדיינות את נציגי ועד העובדים, אני רוצה לשאול אותו, האם ציבור לא יהודי המהווה פי ארבע מעובדי משרד הדתות אינו צד בעיניך? הציבור הזה מונה 400 עובדים ויותר אך לא דאגתם להזמין נציג אחד.

יסלחו לי כבוד הרבניים, אני לא בוכה על "המת" שאתם בוכים עליו – על משרד הדתות – בזמנו אמרתי לכבוד שר הדתות דאז, יצחק כהן, בושה וחרפה לקרוא לזה משרד הדתות, צריך לקרוא לזה משרד הדת האחת. אנחנו פגועים במשך 52 ומופלים לרעה בצורה גזענית ועדתית.

כבוד היושב ראש, יש לנו 400 עובדים, המשכורת נעה בין 2,300 שקל ל-3,000, בושה וחרפה.

שמעתי שהכנסת חוקקה חוק, שעובדי חברת כוח אדם מקבלים קביעות לאחר תשעה חודשים, אני רוצה לבשר לכם שאני עובד כבר 40 שנה בחוזה מיוחד, עד מתי תתקיים האפליה?

כל עובדי המדינה עובדים שמונה שעות ביום, אנחנו עובדים 18 שעות ביום, עובדי המדינה עובדים חמישה ימים בשבוע, אנחנו עובדים שבעה ימים בשבוע, פלוס חגים וימי מנוחה. אף אחד לא שומע את זעקתנו.

תקציב משרד הדתות למגזר הלא יהודי מהווה 22%, 1.8 מיליון, בושה וחרפה, איפה אנחנו נמצאים במדינה מתוקנת או בדרום אפריקה, האם אנחנו עבדים?

אני רוצה להפנות את תשומת לבכם לדבר נוסף, אנחנו לא מקבלים שכר על פיצול שעות עבודה - - -

סליחה שאני קוטע אותך בדבריך, אבל הדיון היום מתקיים בסוגיית פירוק משרד הדתות, אתה נוגע בזכויות העובדים במשרדים וזה לא הנושא, זה לא נוגע לעניין עם כל הצדק שיש בעניין.

אדוני היושב ראש, לראש הממשלה שהחליט לפרק את המדינה מנכסיה אין בעיה לפרק את משרד הדתות. בפירוק הזה יש גם רשעות וגם טמטום. אם ראש הממשלה ושר המשפטים מוצאים לנכון להשאיר את כל האלמנטים שנותנים שירותי דת בישראל, איזה חסכון יש? הרי ברור שההחלטה היא פוליטית, מרועשת ואיוולת. מנסים להסביר לנו הסבר מקצועי, איך מתלבש הסבר מקצועי בהחלטה פוליטית?

מה עושה שר הדתות? עם כל הכבוד, שולחים לכאן פקיד מדינה אחד להתמודד מול חברי כנסת רבים, מול מוזמנים רבים, ולא שמעתי ממנו נימוק אחד מקצועי, הכל פוליטיקה זולה.

בוודאי שתהיה פגיעה בשירותי הדת וברמת נתינת השירותים.

ישנו כאן סעיף שאומר, שבמשרד הדתות קיימות יחידות, שברור לכל כי מיקומן הטבעי אינו שם. תארו לעצמכם, שטומי לפיד יהיה שר הדתות, אנחנו נעשה הכל לא לפרק את המשרד הזה, מישהו יאמין שהאיש הזה יכול לכהן כשר הדתות, אותו דבר כמו השר שטרית, הוא נלחם נגד המשרד שאמור לשרת. לא מדובר רק בנטילת שירותים, השאלה היא, מי הממונה, האם הוא אמין או לא?

לכן אי אפשר לומר שההחלטה אינה פוליטית אלא משיקולים מקצועיים ומשיקולי חסכון. רבותיי, אני אומר לכם, לא מדובר בחסכון. צריכה לצאת מכאן זעקה לראש הממשלה בשם הציבור כולו, שלא ימחל ולא יסלח לו על הפירוק הזה אז שלא ייקח את הדברים בקלות ראש ובקלות דעת.

כבוד היושב ראש , ישנה נקודה אחת שכמעט ולא באה לידי ביטוי. אני מייצג מוסד חינוכי גדול, שנתמך על ידי מחלקת ארגונים ומוסדות במשרד הדתות. המוסד כולל 1,500 תלמידים. המצב במשרד הדתות כרגע, המחלקה חייבת למוסדות כספים בסדרי גודל של מאות מיליוני שקלים. נכון להיום, התשלום החודשי השוטף האחרון לשנה ישולם בשבוע הבא בחודש ספטמבר, לאחר מכן זה אומר שהתקציב נגמר. שלושה חודשים מימון שוטפים אין מימון עבורם. האם השר חושב שהמוסדות יעברו על כך בשתיקה? אין לי ספק שהם יבקשו סעד משפטי.

אני רוצה לומר לחבר הכנסת פרוש, אין כאן מצווה הבאה בעבירה, יש כאן עבירה. יש לי ניסיון ארוך עם משרד הדתות, יכול להיות שיש מקום לשיפורים אבל אין מקום לפירוק המשרד. הפירוק נעשה כנראה ממניעים פוליטיים כי שום מניע אחר לא נשמע כאן היום, לא הצביעו כאן על שום חיסכון, ההפך נעשה, הפיזור והביזור של המשרד למשרדים שונים יגרום למצב שיצטרכו להוסיף אחראי בתוך המשרד הכולל שיצטרך ליצור מנגנון חדש כדי לקלוט את העובדים. אין ספק שהפעולה הזאת תוסיף בזבוז גדול.

הממשלה לא הוכיחה רצון לחיסכון במהלך השנה האחרונה עם הקמתם של המשרדים הרבים.

השירותים הדתיים ניתנים אך לאורך תקופה ארוכה מאוד מנסים להשמיץ את השירותים הדתיים בישראל. הסקרים מלמדים, שהציבור שזקוק לשירותים הללו זה כל אחד מאזרחי המדינה, כל אחד מגיע לשלב של נישואין, כל אדם בסוף ימיו צריך להיקבר, נשים צריכות מקוואות, בסופו של דבר המערכת הזאת היא מערכת שמשרתת את כלל אוכלוסיית מדינת ישראל. שירותי הדת ניתנים לשביעות רצונם של מקבלי השירות בצורה הגבוהה ביותר, הדברים האלה נבדקו על ידי מכונים חיצוניים.

חייבים לטפל בכל שירותי הדת בצורה מרוכזת, מהמסמך הזה עולה, שיש מגמה לנפח את הרבנות הראשית, שהרב הראשי, מעבר לתפקידו כרב ראשי הוא יהיה גם במשרה של חצי שר דתות ואת כל היתר לפזר. לא מדובר בסתם פיזור אלא ישנה מגמה של חיסול, צריך לדעת להצביע עליה היום.

אני חושב שהמהלך שנעשה לא הגון כלפי עובדי משרד הדתות, נציבות שירות המדינה מתעלמת מהעובדים. לפני תשע שנים הייתי שותף עם המשנה לנציב שירות המדינה בניסיון לשפר את מערכת העובדים על מנת לאפשר להם לפתח את המערכות וליצור את היעילות הנדרשת במשרד הדתות. התשובה האחרונה שקיבלתי ממנו לפני תשע שנים: ההצעה הנ"ל נראית לי מאוד, תוך שבועיים תקבל תשובה. השבועיים האלה לא נסתיימו עד היום. מי שבמשך תשע שנים לא מוצא לעצמו שבועיים זמן להתעסק בעניין הזה, הוא עושה מעשה נבזה כלפי אותם עובדים ומה שיש לו לומר, שהעציצים שנמצאים במשרד גם מושחתים.

אני שמח לגישה של חבר הכנסת פרוש, אני רוצה להוסיף ולומר לאלה שחושבים שזה מצווה לפגוע בשירותי הדת, זאת מצווה שבאה בעבירה כי הם לא רואים את הייעוד, הם רואים את הפרדת הדת מהמדינה בצורה הכואבת ביותר. אני לא תולה תקוות רבות ברצון הטוב של הוועדה מכיוון שזה לא יכול לשנות את כוונותיהם הזדוניות של יוזמי מהלך פירוק משרד הדתות.

ראשית, אני רוצה לברך את יושב ראש הוועדה, שבתחילת דבריו גילה רגישות גדולה לעובדים.

שנית, נאמר כאן שעם פירוק משרד הדתות ישנה פגיעה בשירותי הדת היהודיים, אני רוצה להוסיף ולומר, שיש פגיעה בכל שירותי הדת במדינת ישראל, כולל בדת המוסלמית, הדת הנוצרית ובכל הדתות.

לפני שישה חודשים שלחתי מכתב לנציבות שירות המדינה בקשר לציבור גדול של 400 עובדי הדת המוסלמיים, עד עכשיו לא קיבלתי תשובה.

הגענו לסיכום עם משרד הדתות לקידום עובדי הדת המוסלמיים, אבל האישור צריך להינתן על ידי משרד ראש הממשלה. הבעיה היא אחרת, להיכנס למשרד ראש הממשלה זאת בעיה אחרת בפני עצמה. מה יהיה כאשר משרד הדתות יהיה יחידת סמך תחת משרד ראש הממשלה? הפגיעה בעובדי הדת המוסלמיים היא פגיעה במדינת ישראל.

אם חלילה משרד הדתות יפורק, אני מודיע כאן לחברי הוועדה, כל שירותי הדת במדינה ייפסקו, לא תהיה קבורה, לא נישואין, בתי מלון לא יקבלו הכשרים וכו' וכו'. חברי הכנסת, אתם האחראיים, אם תהיה השבתה כללית של כל שירותי הדת, כולל מקוואות, כולל קבורה, כולל כשרות לייצוא ויבוא, אתם תהיו האחראיים לכך, אתם נציגי הציבור ולכן אתם חייבים לעשות מעשה שיפסיק את המהלך הנלוז הזה.

אני בוודאי מתנגד לפירוק משרד הדתות, משרד הדתות הוקם על ידי הממשלה הראשונה כאשר לא היו בעיות קואליציוניות, מתוך הכרה שצריך שירותי דת.

מי שראה את המסמך של תוכנית פירוק משרד הדתות ודאי שם לב לכך שאין חתום על המסמך. אני לא נתקלתי במסמך רשמי שאינו חתום. מי שחיבר את המסמך הזה לא יודע על מה הוא מדבר, הכל שטויות, ולכן אף אחד לא היה מוכן לחתום עליו.



שר הדתות הנוכחי, מר יוסי ביילין, הוא הקרוב ביותר לנושאים הדתיים בקרב חבריו לסיעת העבודה. אנחנו זוכרים אותו בתקופת כהונתו כסגן שר האוצר, הקידום הגדול ביותר לעולם התורה היה בתקופתו של יוסי ביילין כסגן שר האוצר. רבותיי, למה הוא קיבל את משרד הדתות? מכיוון שהוא הכי קרוב לנושאים הדתיים בקרב חברי סיעתו.

לא, הוא היחיד שמפרק משרדים, הוא פירק גם את משרד הכלכלה והתכנון.

מר איתן אטיה, אני מבקש ממך למסור לשר שלך, ראש הממשלה החליט לחסל את שר הדתות, כנראה שהוא רוצה להקטין את מעמדו של מר ביילין ולכן החליט לחסלו על ידי חיסול משרד הדתות.

הציבור הדתי הוא ציבור גדול במדינת ישראל, מדובר בציבור שמושרש עמוקות, אם מדובר בציבור הדתי, הדתי לאומי, החרדי, לכן הוא חייב לקבל שירותים. משרד הדתות לא ייסגר, אולי השר ביילין יחוסל אבל לא משרד הדתות. עצה ידידותית, תאמר לשר ביילין שיבקש מראש הממשלה לעשות שלום עם הערבים ולא מלחמה עם יהודים.

בתקשורת עלו טענות רבות שהגיעו גם לבית המשפט ולפסיקה של בית המשפט בעניין אופן הוצאת התקציבים של המועצות הדתיות.

כידוע לכם, בית המשפט קצב זמן למשרד הדתות כדי לקבוע קריטריונים אובייקטיביים על אופן חלוקת התקציבים. לשמחתי, מינה אותי יצחק כהן, כשהיה עדיין שר הדתות, להיות חבר בוועדה שבדקה את העניין, הוועדה הזאת עדיין פועלת. ביוזמתי לקחתי את הנתונים שנוגעים למועצות השונות ונתברר שלא כצעקתה. כלומר, אי אפשר לטעון שחלוקת התקציבים למועצות הדתיות נעשתה באופן שרירותי או מקרי. אם רוצים לתלות את העניין של פירוק משרד הדתות באי סדרים במגזר הזה, זה דבר שהוא בלתי אפשרי. רק כדי לסבר את האוזן, אני רוצה לספר לכם, המטען בין מספר התושבים היהודים לבין גודל התקציב שהוקצב למועצות הדתיות לפני פסק הדין הוא 0.93, זה מטען שמסביר 88% מהתופעה. כאילו שאומרים, ש-88% מהכספים חילקו לפי מספר הייעודי ועוד 12% חילקו בגלל סיבות אחרות. מה יכולות להיות הסיבות האחרות? אם ננסה לצרף להסבר את השיעור של מספר היהודים הדתיים שיושבים בתחום המועצות השונות – המטען המקסימלי הוא 1 - המטען עולה מ-0.93 ל-0.96. כידוע, המועצות הדתיות עוסקות גם בעירוב, דבר שעולה כסף ותלוי בגודל הגיאוגרפי של היישוב, אם נכניס גם את העניין של העירוב, המטען עולה ל-0.97, זה מטען בסדר גודל שאני לא מכיר בשום תופעה חברתית שחקרתי ב-30 השנים שאני נמצא באוניברסיטה.

אם אחת הסיבות לרפורמה היא, שנעשה פיזור כספים בלתי סביר, חלוקה לא מתקבלת על הדעת, כפי שבית המשפט חשף – לדעתי בטעות – אין לזה אחיזה במציאות.

כבוד היושב ראש, האמת היא שלא חשבתי לדבר, אבל מכיוון שידידי נתנזון אמר דברים, אני רואה חובה לעצמי להגיב ולהתייחס.

כידוע לכם, לרבנות הראשית אין מגמה להשתלט או לקחת את כל המחלקות של משרד הדתות, למרות שרק אתמול הייתה הצעה של נציגות העובדים, שכל משרד הדתות יעבור לרבנות הראשית – זאת הצעה של העובדים ולנו אין מגמה להשתלט על משרד הדתות.


אני חוזר ואומר, אין לנו מגמה להשתלט על משרד הדתות. מבלי להתייחס לנושא פירוק המשרד, ישנן מספר מחלקות שמקומן הטבעי הוא ברבנות הראשית. אדוני היושב ראש, ישנן מחלקות הקשורות במישרין ובעקיפין לרבנות הראשית ואם מדברים על פירוק והעברה, כולנו צריכים לשמוח שכמה שיותר מחלקות יעברו לרבנות הראשית ולא למשרדו של טומי לפיד, משרד החוץ או משרד הפנים.

אם רוצים לפרק את משרד הדתות, לא ישאירו אותו ברבנות.

על פי התוכנית, ישנן מספר מחלקות שיעברו לרבנות הראשית.

זה רק בשלב הראשון.

שאני אבין, אתה בעד הפירוק?

אני לא בעד, אתה לא שומע את דבריי.

השלב הבא הוא פירוק הרבנות הראשית.

זה המקום לדיון?

חבר הכנסת כהן, מותר לו לומר את דבריו.

אני אומר, אם ישנה החלטה על פירוק, צריך לשמוח שהמחלקות יעברו לרבנות הראשית ולא למשרדים אחרים.

כבוד השר לשעבר, חבר הכנסת יצחק כהן, אם תתקבל החלטה על פירוק משרד הדתות, על מנת לשמור ולשמר את שירותי הדת, כולנו צריכים לשמוח שהשירותים יהיו תחת הרבנות הדתית.

יצא בתקשורת כעת, שהרבנים הראשיים תומכים בפירוק, השאלה היא, האם הדברים שאתה אומר זה בשם הרבנים הראשיים או בשם עצמך?

אם אכן יהיה פירוק, אנחנו מקווים שכמה שיותר מחלקות יעברו לרבנות הראשית על מנת לשמר את שירותי הדת.

לפני שניגש לסיכום, אני מבקש מאיתן אטיה להגיב על הדברים שנאמרו כאן.

אנחנו חושבים שמשרד שבו רק שליש מהעובדים הם עובדים מקצועיים קבועים, שבמשך שנים גימדו את מעמדם והתעללו בהם, במשרד שבו שני שליש מכוח האדם הם אנשים מטעם חברות כוח אדם - - -

איך אתה מדבר, משרד הדתות עשה כדבר הזה? נציבות שירות המדינה לא מאפשרת להכניס עובדים, השר עשה את זה? נאמרים כאן דברי שקר.

מי מעסיק את חברות כוח האדם, אנחנו? הממשלה.

במשרד שבו שליש העובדים הם מקצועיים, שני שליש הם מחברות כוח אדם ועובדי מסגרת, שחלקם עובדים עשר שנים ומעלה מטעם חברות כוח אדם ולא זוכים לקבל תקן, לא משום שהם לא ראויים לכך אלא מסיבות וממניעים אחרים לגמרי, שכולנו יודעים אבל אני לא אפרט כרגע, במשרד שמפעיל מועצות דתיות ש-80% עד 85% מהתקציב הולך לשכר, שחלק נכבד מ-85% הולך לשכר של סגנים ויושבי ראש של המועצות הדתיות - - -

איזה חלק נכבד? זה פשוט לא נכון.

מה חלקו של השכר שהולך לסגנים?

במשרד שבו התקציבים הם בלתי שוויוניים בעליל, למשרד כזה - - -

הנתונים לא נכונים. ראית את דוח הממונה על השכר? המקום היחיד שאין בו חריגות שכר הוא בקרב המועצות הדתיות, נמצא שרק עובד אחד עם חריגת שכר.

לא הגון שהנציג כאן עומד במבחן שייכשל בו, הוא פשוט לא יודע את הנתונים.

אני לוקח את האחריות על דבריי.

אני מציע לך להיזהר בדבריך, אתה לא בר הסמכות לענות על הדברים.

השר הסמיך אותי לענות על הדברים.

אנחנו חושבים שבמשרד שבו מבנה כוח האדם הוא כפי שציינתי קודם, למשרד כזה אין זכות קיום כמשרד עצמאי, כמבנה ארגוני עצמאי, וזאת להבדיל אלף אלפי הבדלות מכל נושא של מתן שירותי הדת. לזה יש זכות קיום ולאף אחד אין, לא את הרצון ולא את הכוונה לפגוע או לצמצם בשירותי הדת במדינת ישראל.

זאת הכוונה וזה המסר.

אני רוצה להתייחס לכמה חששות שעלו כאן, שאנחנו יודעים שאלה חששות לגיטימיים, חששות שאנחנו נותנים עליהם את הדעת וניתן עליהם את הדעת יחד עם כל מי שיירצה להשמיע את דברו.

לגבי הנושא של המועצות הדתיות, אני חוזר, אין שום כוונה לפגוע בשירותי הדת, ההפך הוא הנכון, ביקשנו מהוועדה – במכתב שיצא אתמול – שתקבע את סל שירותי הדת, לסיים את עבודתה תוך שלושה חודשים לכל המאוחר. הכוונה היא, שהסל הזה יהיה סל מינימום – נבדוק אפשרות להחיל אותו גם במקומות שאין מועצות דתיות – גם במקום שאין מועצה דתית, עירייה או רשות מקומית, יירצו להקים מחלקה לשירותי דת בתוך העירייה, הם יהיו מחויבים לסל המינימום הזה.

אנחנו רוצים להקים ועדה ציבורית מקבילה שתקבע את סל שירותי הדת בעדות הלא יהודיות.

אתם רוצים לעשות חקיקה של סל מינימום? אני רוצה לשמוע.

אני לא צריך לספר לחברי הכנסת, שהיום אנחנו נמצאים במבנה קואליציוני פוליטי כזה, שמאוד קשה להעביר חקיקה. אבל אם חברי הכנסת הנכבדים, שבאמת איכפת להם מהעניין, יבואו ויסכימו לסייע לממשלה להעביר את הדברים האלה בחקיקה, בהחלט יש על מה לדבר.

איך אתה יכול לומר דבר כזה, כאשר היום ראש הממשלה והשר יוסי ביילין פועלים ללא אישור הכנסת, הם רומסים כל מה שעומד בדרכם על מנת להעביר את ההחלטה לפירוק המשרד. אתה מדבר אתי על חקיקה?

לגבי החשש שעלה כאן, שהוא לגמרי מובן, בנוגע לפגיעה אפשרית בתקציב, במיוחד של הארגונים ושל המוסדות, אני חוזר ואומר, ראשית, מבחינה עקרונית, אין שום כוונה לפגוע בתקציב הזה.

על מה אתה מדבר, יש קיצוץ של 100 מיליון שקל. בספר התקציב שהוגש היום, שר האוצר הגיש קיצוץ של 100 מיליון שקל כאשר אנחנו יודעים שצריך להיות גידול של 200 מיליון שקל. על פי מה אתה אומר שלא יהיה קיצוץ?

הממשלה מתכוונת בתקופה הקרובה – ואתם מוזמנים להשמיע את קולכם בעניין - - -

נפילת הממשלה זה עניין של זמן, השאלה שנשאלת, מדוע אתם מבצעים מהלכים בזמן שאול?

אני יכול לומר לכם – וחלק מהאנשים שיושבים כאן יודעים זאת - - -

המטרה היחידה שלכם זה לפגוע בעובדים.

חלק מהנוכחים כאן ישבו אתי בפגישות בארבע עיניים ויודעים יפה מאוד, שאחד הדברים שאנחנו שוקדים עליהם מבוקר ועד ליל בשבועות האחרונים, לנסות ולחשוב על מנגנוניים מינהליים כאלה ואחרים, שאכן יפיגו במידה משמעותית את החשש מקיצוצים שונים שיהיו כתוצאה של קפריזה כזאת או אחרת.

למשל בניית מקוואות?

יש דרכים לסנדל ולעגן תקציבים מסוימים בצורה כזאת שיהיה מאוד קשה לקצץ בהם, לכן אני מזמין גם אתכם, אם יש לכם הצעות, אתם מוזמנים לומר אותן. אין שום כוונה לפגוע בתקציבים בכלל ובתקציב הארגונים והמוסדות בפרט.

אם יש חשש לפגיעה, אתה תהיה מוכן לעצור את התהליך?

הצעתו של השר שוחט, לקצץ 100 מיליון שקל.

הוא הגיש את הצעת התקציב?

אנחנו רואים את המגמה.

הנושא הרגיש והחשוב ביותר הוא נושא העובדים. אני חייב לומר, מייד לאחר ועדת השרים, האנשים הראשונים שקיבלו ממני את מסמך הפירוק – פרט לשרים – היו חברי הוועד. יתרה מכך, הזמנתי את חברי הוועד, לא רק אותם, אמרתי להם, שמצדי הם יכולים להביא גם את עמיר פרץ לכל הדיונים של ועדת כוח האדם ולפתוח במשא ומתן פרטני לגבי כל עובד.

הם צריכים להזמין את עמיר פרץ, לא יכולתם לפנות אלינו ישירות? רצית שחברי הוועד יהוו חלק מהוועדה, דהיינו, יהיו במיעוט אבל כביכול תקבלו החלטות משותפות. לזה לא ניתן את ידינו.

הוועדה לא מקבלת החלטות ברוב דעות, זה לא התפקיד שלה, אין שם הצבעות.

יש כאן אי הבנה, אני עומד בראש הוועדה, מראש אמרנו, שבשלב מסוים הסתדרות עובדי המדינה תיכנס לתמונה. הישיבה והפגישה הראשונה התקיימה על מנת לנסות ולפתור בעיות כלשהן. ברור לנו, שאי אפשר להגיע להסכם ללא הסתדרות עובדי המדינה, הפגישה שהתקיימה אינה פורמלית, היא הייתה פגישה לגיבוש העניינים.

אדוני המנכ"ל, מבחינת החוק מי הגוף היציג, ועד העובדים?

רבותיי, אני רוצה לגשת לסיכום הדיון. המהלך שנעשה בעניין פירוק משרד הדתות לא נעשה בהיגיון ולא בהגינות כלפי המשרד, גם לא כלפי העובדים ולא כלפי הציבור הרחב שנזקק לשירותי המשרד. מדובר בציבור גדול ורחב במדינת ישראל שזקוק לשירותי הדת.

לצערי הרב, כל הליך הפירוק מלווה בהסתה איומה כנגד הציבור הדתי על כל גווניו. שר במדינת ישראל מצהיר, שכתוצאה מסגירת המשרד ייחסכו כ-100 מיליון שקל, ו-50 מיליון שקלים יעברו למשרד החינוך לטובת התלמידים. כל בר דעת מבין מייד את הכוונות, כבר חוסכים 50 מיליון שקלים לטובת מערכת החינוך במדינת ישראל. גם אם רוצים לפרק את משרד הדתות, ישנו סדר שאומר, להתייעץ עם כל הגורמים הנוגעים בדבר. יושבים כאן מנהלי מוסדות, שאני יודע שהם זועקים לשמיים על תקציבים שמגיעים להם בדין ומזה תקופה ארוכה שהם לא מקבלים אותם, אתה בכלל לא התייחסת לעניין. אתם מתיימרים כאן לומר, שאתם מגישים מסמך מקצועי, על איזה מקצועיות אתה מדבר?


אני פונה מכאן לראש הממשלה, שלצערי הרב הוא ראש סיעה, במדינת ישראל אין היום ממשלה, יושבת סיעה אחת בלבד עם לווין שנקראת מפלגת מרכז והיא מנהלת את המדינה. אנחנו יודעים שלשרים במדינת ישראל אין תעסוקה, בסך הכל חיפשו כיצד לפתור את הבעיות הקואליציוניות ולכן מספקים להם משרדים עם תקציבים שאף אחד לא יודע מה נעשה אתם. ודווקא משרד שפועל למען מתן שירותי צורכי הדת במדינת ישראל, זה לא מעניינו של אף אחד.

לא נותרה לי ברירה אלא לקבל את דעת חבריי, שאכן מדובר במלחמה כנגד הציבור הדתי במדינת ישראל.

אני מציע לכל מקבלי ההחלטות, לאהוד ברק וליוסי ביילין, לעשות חושבים, לבדוק את עצמם, ומותר להם לומר טעינו, צריך לשקול בשנית את העניין.

אני רוצה לגשת לסיכום הדיון ולהקריא את החלטת הוועדה:

הוועדה מביעה מורת רוח ודוחה על הסף את ההחלטה לפרק את משרד הדתות המספק שירותים לכלל אזרחי המדינה כאשר משרדים כדוגמת משרד התפוצות והפיתוח האזורי ועוד - שתרומתם לציבור מוטלת בספק – ממשיכים לתפקד. פירוק המשרד מהווה פגיעה במיליוני יהודים ולא יהודים במדינת ישראל הנזקקים לשירותי הדת.

בדיוני הוועדה עלו תהיות רבות ושאלות קשות שנותרו ללא מענה. הוועדה מתרשמת שפירוק המשרד לא יחסוך בתקציבים אלא אם תהיה פגיעה בתקציבי שירותי הדת לכלל הדתות וייפגעו זכויות העובדים. התוצאה תהיה, שכל שירותי הדת עלולים להיפגע באופן הקשה ביותר.

הוועדה קוראת לראש הממשלה ולשר ביילין, להפסיק לאלתר את התהליך של פירוק המשרד ולפתוח בדיונים עם כל הגורמים על מנת שלא לפגוע בעובדים וגם לא בשירותי הדת לאזרחי מדינת ישראל.

הוועדה דורשת מהממשלה להפסיק את ההסתה נגד הציבור הדתי במסגרת פירוק משרד הדתות, שסגירת המשרד תביא כביכול לחסכון בכסף.

הוועדה מחזקת את ידם של עובדי משרד הדתות במאבקם הצודק למען המשך עבודתם.

הוועדה דורשת מהשר יוסי ביילין לדאוג לכך, שיוסדרו החובות הכספיים והצטברות החובות לפני המשך הדיון על פירוק המשרד.

אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.




הישיבה ננעלה בשעה 15:40.











הוועדה קוראת לראש הממשלה ולשר ביילין, להפסיק לאלתר את התהליך של פירוק המשרד ולפתוח בדיונים עם כל הגורמים על מנת שלא לפגוע בעובדים וגם לא בשירותי הדת לאזרחי מדינת ישראל.

הוועדה דורשת מהממשלה להפסיק את ההסתה נגד הציבור הדתי במסגרת פירוק משרד הדתות, שסגירת המשרד תביא כביכול לחסכון בכסף.

הוועדה מחזקת את ידם של עובדי משרד הדתות במאבקם הצודק למען המשך עבודתם.

הוועדה דורשת מהשר יוסי ביילין לדאוג לכך, שיוסדרו החובות הכספיים והצטברות החובות לפני המשך הדיון על פירוק המשרד.

אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.




הישיבה ננעלה בשעה 15:40.