פרוטוקולים/ועדת הפנים/1408

1
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
4.9.2000

פרוטוקולים/ועדת הפנים/1408
ירושלים, י"ט באלול, תש"ס
19 בספטמבר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 152

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום שני, ד' באלול תש"ס, 4.9.2000, שעה 12:00

חברי הוועדה: דוד אזולאי – היו"ר
זאב בוים
יעקב ליצמן
מוסי רז

חה"כ נסים זאב
חה"כ עופר חוגי
חה"כ יצחק כהן
חה"כ מיכאל קליינר

מרים פרנקל-שור

יפה שפירא

טלי רם

חקירת המשטרה את עצמה בנושא החוקר הפרטי מיכה רותם.


חקירת המשטרה את עצמה בנושא החוקר הפרטי מיכה רותם

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה, בהמשך לישיבה משבוע שעבר בעניין התצהיר של מיכה רותם וחקירת המשטרה את עצמה.

בשבוע שעבר, לצערי הרב, לא הצלחנו למצות את הדיון משום שהיה כאן אך ורק נציג המשטרה, ונציגי הפרקליטות לא הופיעו. על סמך אותה ישיבה, קיבלנו החלטה לזמן דיון נוסף השבוע, כאשר גם יופיעו כאן נציגי הפרקליטות, נציגי המשטרה ונציג מח"ש.

מיד בתום הישיבה, בעקבות ההחלטות שלנו, הוצאתי מכתבים לשר לבטחון לפנים, לשר המשפטים, ואני אקרא את התשובות שקיבלתי.

אני אקרא קודם כל את תשובתו של מר בן-עמי:

הקפאת חקירה – מיכה רותם

מכתבך לשר לבטחון פנים מיום 29/8/00
השר לבטחון פנים הנחני להשיבך באופן הברור ביותר שאין בסמכותו להורות על הנעת חקירה ואין בסמכותו להורות על הקפאתה או סיומה.
השר לבטחון הפנים, על פי החוק והנוהל, אינו מתערב בחקירות ואינו יורד לפרטיהן.
על כן מבקש השר להשיבך שאין בכוונתו להורות למשטרה לפעול באופן כלשהו בחקירה שבנדון."
המכתב חתום על ידי מיכה פיטרו, ראש הלשכה של השר לבטחון פנים.

קיבלנו מכתב מפרקליטת המדינה הגברת עדנה ארבל – מי שירצה, יוכל לקבל את המכתבים האלה:

הזמנת נציגי הפרקליטות ומח"ש לישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה ביום 4.9.00
בנושא חקירת מיכה רותם

בתשובה להזמנת נציגי הפרקליטות ונציגי מח"ש לישיבת הוועדה על ידי גברת שפירא מנהלת הוועדה, ומפאת כבודה של הכנסת, אבקש להבהיר, כי איננו סבורים שיש מקום לקיום ישיבה בעניין הנדון, ועל פי המקובל והנהוג, בעת קיום חקירה, ממילא אין מקום להתייצבות נציגי הפרקליטות בפני הוועדה בדיון זה.

על פי הזימון לישיבה, זו אמורה לעסוק ב"חקירת המשטרה את עצמה בנושא החוקר הפרטי מיכה רותם", נבקש להבהיר, כי חקירת המשטרה, בחשד לעבירות של שיבוש מהלכי משפט, אשר החלה זה מכבר"- היא כבר קובעת שזה שיבוש מהלכי משפט - "נמצאת בשלבים מתקדמים ומתמקדת בתצהירו של מיכה רותם, שעל פניו, לכאורה, נחזה להיות תצהיר כוזב. המשטרה איננה חוקרת את עצמה, אלא את החשד לשיבוש מהלכי משפט על ידי מיכה רותם.

ראוי עוד להבהיר, כי התלונה למח"ש הוגשה בהתבסס על תצהירו של רותם, שנמסר לאחר שחקירת המשטרה כבר החלה ביחידה הארצית לחקירת פשיעה בינלאומית ופשיעה חמורה. עם סיום חקירה זו, תיבחן התלונה על ידי מח"ש.

למותר לציין, כי כפי שנהוג בידינו לאורך השנים, במהלך חקירת משטרה אין באפשרותנו להידרש לעניין, ולכן אף אנו סבורים כי אין מקום לקיום דיון בעניין. הזמנת חוקרים ונחקרים במהלך חקירה, לדיון בוועדה של הכנסת, אינה ראויה, ויש לאפשר סיום החקירה והסקת מסקנות קודם לכן."

המכתב נשלח עם העתק ליוסי ביילין שר המשפטים, וליושב-ראש הכנסת חבר הכנסת אברהם בורג. על החתום הגברת עדנה ארבל פרקלטית המדינה, כאשר המכתב מראה תאריך 31 באוגוסט, ולמעשה הגיע אלינו בפקס רק אתמול בשעה 13:00 בצהריים.


מכובדיי חברי הכנסת, בעצם, מה שאני כאן מתקומם נגדו, שבכלל פרקליטות המדינה לא מוכנה להופיע כאן, והשר לבטחון פנים בעצם נתבקש בצורה עדינה ולאחר שיקול דעת של חברי הכנסת כאן בוועדה – כשלא ביקשנו להפסיק חקירה, בסך הכל ביקשנו להקפיא חקירה – כי כל המטרה כאן זה באמת לחקור לא את התצהיר הכוזב אלא קודם כל לחקור את תוכן התצהיר.

וכאן התהפכו היוצרות. במקום לחקור את תוכן התצהיר, חוקרים את התצהיר הכוזב, ויותר מכל – פרקליטות המדינה מודיעה שנציגיה לא יופיעו לוועדה, המשרד לבטחון פנים מודיע שהם את שלהם אמרו בישיבה הקודמת – אני הייתי רוצה לשמוע כאן קודם כל את דעתו של חבר הכנסת מיכאל קליינר, מגיש ההצעה לקיים דיון בעניין הזה.

זה כבר באמת מנותק מהדיון עצמו. אני רואה בחומרה רבה את המכתב של פרקליטת המדינה, ואגיד מה אני רואה בחומרה – עצם זה שנכתב מכתב, כיוון שוועדת כנסת מזמינה, גורם ממשלתי חייב להתייצב. הוא לא חייב לדבר, הוא לא חייב לומר דברים שלדעתו הוא לא צריך לומר, הוא לא צריך להתייחס לנושאים שהוא חושב שהוא לא צריך להתייחס אליהם, אבל בעצם מה שכאן נאמר זה שפרקליטות המדינה "מצפצפת" על הכנסת.

אני גם חושב שיש חוסר יושר בצורה שבה התנהלו הדברים, מכיוון שהישיבה זומנה ללפני שבוע. מנהלת הוועדה הודיעה לפרקליטות שהיא מזמינה את נציגת הפרקליטות. הפרקליטות הודיעה שהיא תבוא. היא ידעה מהו הנושא, הנושא היה פנייה עקרונית לשר ביילין שכל הנושא הזה ייבדק מחוץ למשטרה על ידי גורם בלתי תלוי – שופט עליון, כדי שהצדק ייראה ולא ייעשה.

אין בכך שום התערבות בחקירה, אין בזה שום אמירה לגבי האם התצהיר נכון או לא, אלא רק מה הפורום שצריך לבדוק את העניין.

זו שאלה עקרונית, היא הוצגה כשאלה עקרונית. הפרקליטות הוזמנה לדיון בנושא העקרוני מי ידון וללא כניסה לגופו של עניין, הפרקליטות אמרה שהיא תבוא. באותו יום – ויושבת כאן מנהלת הוועדה, היא יכולה לאשר, לתקן אותי אם אני טועה במצג הענייניים – באותו יום הפרקליטות הודיעה שהיא לא תבוא. היא לא הודיעה שהיא לא תבוא כי היא לא צריכה לבוא, אלא היא הודיעה שהיא לא תבוא – לכאורה טכני, לא טכני, לא היתה הנמקה מדוע הפרקליטות לא באה.

אין טעם לדון כאן ולקבל החלטות בלי לשמוע את הצד השני, ואמרנו: אנחנו מפסיקים את הדיון ומבקשים שהפרקליטות תבוא לדיון.

עכשיו מתקבל מכתב כזה – אני מבין שהתקבל רק אתמול – כשאני חושב שהנימוס המינימלי בין רשויות במדינה, כאשר הפרקליטות היא זו שצריכה לשמור על כבוד החוק, ולכן גם לשמור על כבוד המחוקק – היה לבוא ולומר כאן את הדברים, לשמוע ולהתדיין.

זה נשמע מעין בריחה פחדנית, המכתב הזה. אני חושב שצריך לפנות ליועץ המשפטי של הכנסת, לגופו של עניין. אני חושב שצריך לפנות ליושב-ראש הכנסת ולעמוד על דבר אחד – על העמדה הזו שמביעה הפרקליטות, כשאני לא נכנס כרגע אפילו לגופה. יכול להיות שהם צודקים והם לא צריכים להופיע לדיון. לגופו, הם צריכים לבוא הנה ולומר את זה ולא לכתוב מכתבים, והם לא קובעים אם הם צריכים לבוא לדיון או לא צריכים לבוא לדיון. גם אם הם חושבים שלא היה נכון להזמין אותם, הם צריכים לבוא ולומר את זה כאן.

לכן, אני מציע לך אדוני היושב-ראש, בכלל לא להיכנס לגופו של עניין. כרגע גופו של עניין לא מעניין. כבר קבענו בישיבה הקודמת שאי אפשר להיכנס לגופו של עניין בלי נציגי הפרקליטות. צריך לפנות ליושב-ראש הכנסת, ליועץ המשפטי של הכנסת, ונעמוד על כך שנציגת הפרקליטות תבוא הנה בישיבה הקרובה.

תודה רבה.

יושבת כאן היועצת המשפטית של הוועדה, גברת מרים פרנקל-שור. הייתי מבקש לשמוע אם יש לך התייחסות לעניין.

בשיחתי עם חבר הכנסת דוד אזולאי, אני בדעה – וגם התייעצתי עם היועץ המשפטי לכנסת, מר צבי ענבר – שוועדה של הכנסת, כגוף מפקח, אמורה להתייחס לנושא העקרוני בלבד.

כאן בתצהיר עולות כל מיני טענות ושאלות בנושא מאד פרטני...

באיזה תצהיר?

בתצהיר של מיכה רותם.

אבל הדיון לא מתקיים על התצהיר של מיכה רותם. הדיון מתקיים על המכתב שלי.

ברשותך, תתייחסי גם לשאלה שלי - אם הוועדה מזמינה את נציגי הפרקליטות והמשטרה, האם הם חייבים להגיע או שהם יכולים לעשות דין לעצמם ו"לצפצף" על ועדת הכנסת? זו השאלה שאני שואל.

תן לי רק לסיים את הצגת הדברים.

אבל תתייחסי גם לשאלה שלי.

כנראה הנתונים לא הוצגו נכון. הטריגר של הדיון הוא המכתב שלי. המכתב הזה של עורך-דין ניימן, אני רואה אותו היום בפעם הראשונה.

...שעלה לדיון בנושא של און ניימן ושל החוקר מיכה רותם, ואני בדעה – בהתייעצות גם עם היועץ המשפטי לכנסת – שהוועדה, כוועדה של הכנסת, כגוף מפקח על המשטרה ומשרד המשפטים- לא צריכה בכלל להיכנס לנושא הפרטני.

אבל זאת לא השאלה. השאלה זה מכתבי.

חבר כנסת קליינר, תן לי לסיים. לכן, הוועדה צריכה לדון בשאלה - ברגע שמועלות טענות כלפי המשטרה, האם צריכה המשטרה לחקור את עצמה, וזו באמת שאלה עקרונית שוועדה של כנסת צריכה בהחלט וחייבת להתייחס אליה, ועל זה צריך להתקיים הדיון בוועדת הפנים של הכנסת.

לגבי הזמנת נציגי משרדי הממשלה או נציגי פרקליטות, או כל נציג שהוא, שעל פי תקנון הכנסת צריכים להיות מוזמנים – אני בהחלט תומכת בדבריו של חבר הכנסת קליינר, שנציגי ממשלה או נציגים שמוזמנים, לא צריכים לעשות דין לעצמם ולהחליט שלא להגיע, אלא במקום לכתוב את הדברים, צריכים להתייצב בפני הוועדה, בפני חברי הכנסת, ולהביע את דעתם- להפנות את תשומת לב הוועדה מה המשטרה חוקרת, האם המשטרה לא חוקרת הכל – להתייצב בפני הוועדה, לא להסתפק במכתב, אלא להגיע, אלא אם לא להתייצב באישורו של יושב-ראש הוועדה.

אני רוצה להרחיב את השאלה, ברשותך. מה יהיה הלאה כשהיושב-ראש ימשיך להזמין אותם והם ימשיכו לא להתייחס לוועדה? יש איזושהי סנקציה בחוק?

כרגע תקנון הכנסת לא נמצא בפניי, אבל אפשר לפנות לוועדת הכנסת, אפשר לפנות ליושב-ראש הכנסת, יש צעדים שאפשר לנקוט.

בוועדה לביקורת המדינה, באחת הישיבות לא הגיעו נציגים של נציבות המים וגם שר החקלאות. הוציא יושב-ראש הוועדה צו הבאה, ובאותו יום הם הגיעו.

עד כמה שזכור לי, יש פרוצדורות שונות לגבי הוועדה לביקורת המדינה.

יש תקנון מיוחד. אני אמרתי זאת בישיבה קודמת – אני בזמנו הייתי יושב-ראש ועדת העליה והקליטה, ובגלל מחלוקות אז עם דיניץ, מכל מיני סיבות לא עקרוניות אלא של מי מזמין ולמה מזמין, היו התרשלויות.

בשלב מסוים עלה רעיון של חקיקה. התכנסו גם כל יושבי ראש הוועדות, ובסופו של דבר הוחלט שאת הסמכות שיש לבית משפט להוציא צו הבאה מקנים רק לוועדת ביקורת המדינה, ולגבי ועדות אחרות להשאיר זאת ברמה הוולונטרית.

יש לי הצעה – אולי נעביר זאת לוועדה לביקורת המדינה, נאמר להם שהפרקליטות והמשטרה מסרבים לבוא, ושהוועדה לביקורת המדינה תטפל בכך.

אני שוחחתי עם חבר הכנסת עוזי לנדאו הבוקר בעניין זה ואנחנו החלטנו שנדבר לאחר הישיבה הזאת ואחר כך נחליט אם צריך להעביר את הדיון או לא להעבירו.

אפשר להקים ועדה משותפת.

אני לא רציתי לקבל החלטה כרגע על שום דבר עד לאחר סיום הדיון הזה, ואז נחליט מה אנחנו עושים.

השאלה אם לא לפתוח את הדיון עד שהם יבואו.

לא, אני חושב שאין טעם לקיים דיון, אני אומר את זה בכנות.

אדוני היושב-ראש, הרי בסך הכל צריך להשיג את המטרות. גם אז זה הוצג באופן וולונטרי, יש לנו נשק. אני בזמנו התלבטתי, אגב, אם להעלות את הדיון בוועדת הפנים או בוועדת ביקורת המדינה, והגענו למסקנה שוועדת הפנים יותר מתאימה מכיוון שהיא במאטריה של הנושא.

גם לא היה רצון להיות חריף כל כך, אבל ברור שהאלטרנטיבה היא לדעתי או לפנות ליושב-ראש הכנסת – אסור לנו לקבל את העיקרון שהפרקליטות, צריך להכריח אותה בצו הבאה לוועדת ביקורת המדינה. צריך להסביר להם גם את העמדה של היועץ המשפטי שלנו, צריך להביא לידיעתם את הדברים שנאמרו כאן, צריך להעביר להם את פרוטוקול הישיבה הקודמת והישיבה הזו, ולשמוע את תשובתם, לפני שמזמנים ישיבה – האם הם מתכוונים לבוא לישיבה הבאה או לא.

אם הם לא מתכוונים לבוא, אזי אחת משתיים – או שיושב-ראש הכנסת ידבר עם שר המשפטים, יביע את עמדתו וידאג ששר המשפטים ידאג שהם יגיעו, ואם זה לא הולך – באמת להעביר זאת לוועדה לביקורת המדינה לישיבה משותפת.

כשבמקביל, אפשר שהיושב ראש דוד אזולאי יישב עם חבר הכנסת עוזי לנדאו.

לדעתי הם יבואו. לדעתי, הפרקליטות לא תרצה להגיע לביזיון הזה שהיא צריכה לבוא לכנסת עם צו הבאה.

יש דבר נוסף, שבינתיים המשרד לבטחון פנים אומר שהנציג שלהם היה כאן בפעם שעברה, ומה שהיה לו להגיד הוא אמר, והם לא מוכנים להופיע. גם את זה אני לא מקבל.

הדיון לא הסתיים.

הדיון לא הסתיים ואני חושב שהם צריכים להופיע כאן – גם המשרד לבטחון פנים, גם נציגי הפרקליטות וגם נציגי מח"ש. אני לא רואה סיבה שגם הם ייעדרו מן הישיבה הזאת מפני שיש גם פנייה למח"ש, ופנייה למח"ש זה אמנם חלק ששייך למשרד המשפטים, אבל היו כבר דיונים שנציג מח"ש הופיע כאן באופן עצמאי, ולכן אני בכל אופן מקבל את הדברים, שהם לא יכולים "לעשות שבת לעצמם" והם יהיו חייבים להופיע כאן.

יש כאן חשד מבוסס, חשד חמור, כנגד אותו עד המדינה, שהתצהיר הוא תצהיר כוזב ושהיו כאן טובות הנאה.

איך יכול להיות שהפרקליטות, שצריכה להראות ניקיון כפיים, נוהגת כך? היא חייבת להעביר את זה לוועדה, לגוף ציבורי, כמו ועדת חקירה פרלמנטרית, שהיא תבדוק את העניין. לא יכול להיות שהמשטרה תבדוק את עצמה והפרקליטות תבדוק את עצמה, כאשר החשד הוא שיש שיתוף פעולה בין הפרקליטות לבין המשטרה לגבי כל העדות שקיימת, ושאינה מבוססת, שאינה אמת ושהיו כאן טובות הנאה.

אני רואה בחומרה רבה שהנציגים לא באו. זה מראה שמעבר להתחמקות ואולי זילות בוועדה הזו, בעצם הם גם מודים שיש להם בעיה ושהם אשמים, אבל הם לא יכולים להביע את זה בצורה בוטה ואולי גלויה, כך זה משתמע על פניו.

יורשה לי להעיר. התירוץ של פרקליטת המדינה ושל השר לבטחון פנים לא להופיע הוא בשל היעדר סמכות הוועדה וסמכות החקירה של המשטרה.

נטען גם בדיון הקודם על ידי נציג המשטרה, שהמשטרה כלל לא קיבלה תלונה מאת שמולביץ'. אני טענתי בדיון שב- 13 באוגוסט, קרי יום א', הגיש שמולביץ' תלונה למשטרה בעניין, כאשר התלונה שלו מוגשת יומיים לאחר שהוגשה התלונה.

אני מציע שלא ניכנס לכך.

סליחה. נמסרות כאן פשוט עובדות לא נכונות, לא על ידי נציג המשטרה ולא על ידי פרקליטת המדינה.

הרי הם טוענים - אין סמכות לוועדה כי יש סמכות למשטרה. למה הם טוענים שיש סמכות למשטרה? הם טוענים: אנחנו התחלנו לחקור לפני התלונה למח"ש.

העובדות האלה הן לא נכונות. מיכה רותם נחקר לראשונה שלושה ימים לאחר שהוגשה התלונה למח"ש. הוא לא נחקר לפני כן. אלו עובדות לא נכונות, שמוסרים גם פרקליטת המדינה וגם נציג המשטרה. נציג המשטרה בכלל התכחש לכך שהוגשה תלונה של שמולביץ' למשטרה. יש לי כאן קלטת – התלונה של שמולביץ' ...

- - -

זאת העילה המדוייקת - - -

זו בדיוק הסיבה שאנחנו רוצים - - -

הדיון צריך להיות בשאלה האם המשטרה יכולה לחקור את עצמה, האם זה מהלך תקין.

גם על העובדות.

- - -

על מנת לקיים דיון כזה צריך את נציגי הפרקליטות, את נציגי המשטרה. אין טעם לפתוח עכשיו את הסוגיות הכבדות האלה שמעלה אדוני, כי מטבע העניין, אנחנו ניכנס ונקיים דיון עם עצמנו. כל הרעיון בדיוק הוא להביא את הפרקליטות לכאן ולהביא את נציגי המשטרה לכאן, כדי שהם גם ישמעו, גם יקשיבו, גם יוכלו לתת לנו אולי מענה, כדי שנוכל להסיק מסקנות.

מדובר בעובדות סביב הנושא, לא בנושא עצמו.

יושב כאן נציג המשטרה וטוען: לא הוגשה תלונה של שמולביץ'. זה היה בטלוויזיה הישראלית ב- 13 באוגוסט.

עורך-דין ניימן, אני מציע – אל תיכנס כרגע לכך, כי אנחנו מתווכחים עם עצמנו ואין כאן את הצד השני.

אדוני היושב-ראש, גברתי היועצת המשפטית, כאן מדובר בדיוק בזכותה של הכנסת, של ועדת הכנסת ושל חברי כנסת שבאים בפגרה, לשמוע את שני הצדדים ולשמוע סביב הנושא, לא לגופו של עניין, לא לגופו של תצהיר – לשמוע את הטענות האלה ולדון דיון אינטליגנטי.

זו פעם שנייה שהפרקליטות גורמת לכך שכנסת תבוא בפגרה, ולא יכולה לקיים דיון.

אני רוצה להגיד שחבל שהפרקליטות – גברת ארבל וכו' – לא לוקחת את זה בחשבון שאנחנו בעצם בפגרה, ופעם שנייה – כפי שאמר חבר הכנסת קליינר – אנחנו נדרשים לעניין הזה בעת הפגרה. למיטב זכרוני, כשהגברת ארבל היתה צריכה לצאת לפגרה, היא יצאה לפגרה וגם היו דברים שהמתינו.

אם אנחנו מוותרים ורואים את עצמנו מחוייבים לבוא בפגרה, אני חושב שהפרקליטות היתה צריכה להתייחס אחרת לעניין, ובוודאי גם מהסיבה הזאת, בנוסף לסיבה העקרונית, לבוא ולהשתתף בדיון הזה.

אני מציע להזמין את המשטרה שוב ולא להסתפק בתשובה. יש כאן שאלות סביב העובדות עצמן.

ודאי שיוזמנו.

אני רוצה להתייחס לדברים שאמר חבר הכנסת קליינר. אני חושבת שהטענות שמעלה כאן עורך-דין און ניימן, זה לא מתפקידה של ועדת הפנים לדון בהן. תפקידה של ועדת הפנים לדון לא בשאלה האם היתה תלונה של שמולביץ' או לא היתה תלונה של שמולביץ'.

תפקיד הוועדה לדון בשאלה מאד מאד עקרונית, ובשום פנים ואופן לא להיכנס ואפילו לא לשמוע את טענותיו של עורך-דין און ניימן, וזו בעצם הסיבה – אם אני מבינה נכון את עמדתה של הגברת ארבל – היא לא רוצה להיכנס לכל הנושא הזה בפני ועדה של כנסת, וזה לא המקום לדון בנושא הזה.

כבר הייתי בוועדות של כנסת שבהן יושבים נציגי מדינה ואומרים: לזה אנחנו לא רוצים להיכנס, אבל הם באים להגיד את זה כאן, לא צריכים מכתבים.

בסדר, אבל אני חושבת שבפעם הבאה שיוזמנו נציגי הפרקליטות ותוזמן פרקליטת המדינה, וכל גוף אחר שיתבקש להתייצב כאן – לא הוועדה הזאת צריכה לדון בתלונות שמעלה עורך-דין און ניימן.

הוועדה צריכה לדון בשאלה עקרונית ביותר – האם המשטרה, במקרה הספציפי הזה, צריכה לחקור את עצמה או לא – וזו השאלה היחידה שהוועדה צריכה לדון בה.

אם גברתי תראה את הפנייה המקורית שלי, היא דנה רק בשאלה הזאת.

לא להתרחב ולא להתפזר מעבר לשאלה העקרונית הזאת.

אנחנו עוסקים אך ורק בנושא האם המשטרה יכולה לחקור את עצמה או לא.

זה היה התירוץ של האנשים לא להופיע. העובדות הלא נכונות הן התירוץ של אנשים לא להופיע.

עורך-דין ניימן, תודה.

השאלה מה היה מקובל עד היום – גם לגבי המשטרה צבאית, משטרה צבאית חוקרת את עצמה. שאלה מה מקובל עד היום, לאו דווקא בסוגיה הזו. האם זה שונה מסוגיות אחרות שמשטרה צבאית או משטרה אזרחית חקרה את עצמה עד היום?

אדוני היושב-ראש, אני מקווה רק שבפעם הבאה שיזמינו אותם, הפרקליטות תיתן תשובה כן או לא.

אני מבקש לשמוע את נציגי התנועה לאיכות השלטון. יש לכם מה להגיד בעניין הזה?

אנחנו לא בקיאים בפרטי הנושא, אנחנו גם לא נכנסנו לכך...

אנחנו מדברים על הנושא העקרוני של אי הופעתם לכאן של נציגי המשטרה ונציגי הפרקליטות.

על כך היועצת המשפטית דיברה, אני לא רוצה להיכנס לזה.

אני יכולה רק להביע את עמדתנו העקרונית, שבאה לידי ביטוי גם בפעילות שלנו בנושא של אסון צאלים וגם בפעילויות אחרות, שאנחנו חושבים שגוף לא צריך לחקור את עצמו. הדבר פוגע גם במראה הצדק וגם בסיכוי שהצדק ייעשה.

בעניין הזה למשל, אנחנו בירכנו על היוזמה של משרד הבריאות להוציא את חקירות הרופאים מידיהם ולהעביר אותן לגוף נפרד, וזו העמדה העקרונית שלנו, שוב בלי להיכנס לפרטי המקרה.

תודה.

ניגש לסיכום הדיון – חברי הוועדה מביעים מורת רוח מאי הופעתם בפעם השנייה של נציגי הפרקליטות, ובפעם נוספת נציגי המשרד לבטחון פנים, כאשר הם קובעים לעצמם שלא יופיעו בפני הוועדה.

הוועדה תקיים דיון חוזר על השאלה העקרונית – האם המשטרה יכולה לחקור עצמה במקרה של תצהיר רותם, או לא.

הוועדה מסמיכה את יושב-ראש הוועדה לפנות לגורמים בכנסת – ליועץ המשפטי וליושב-ראש הכנסת – על מנת לדאוג לכך שבדיון הבא שיתקיים אכן יופיעו כל הגורמים המוזמנים. זה מה שחשוב.

מה זאת אומרת מסמיכים? יש לו את הסמכות. הוועדה דורשת.

האם כשיש טענות כלפי המשטרה, המשטרה היא זאת שצריכה לחקור את עצמה.

האם המשטרה צריכה לחקור תלונות שהיא צד להן או שהיא כתובת להן, כדוגמת תצהיר רותם.

כדוגמה. את זה אפשר להוסיף בסוגריים כי אנחנו באמת לא ניכנס לכך.

לא, הוא הטריגר. אנחנו לא מזכירים שזה הטריגר. אנחנו לא נקבע אם התצהיר נכון או לא – זו הכוונה.

אני חוזר על הסיכום:

1. חברי הוועדה מביעים מורת רוח מאי הופעתם של נציגי הפרקליטות ונציגי המשרד לבטחון פנים, כאשר הם קובעים לעצמם שלא יופיעו בפני הוועדה.

2. הוועדה תקיים דיון חוזר על השאלה העקרונית האם המשטרה יכולה לחקור עצמה, כדוגמת תצהיר רותם.






3. הוועדה פונה ליושב-ראש הכנסת להורות לנציגי הפרקליטות, מח"ש והמשרד לבטחון פנים להופיע בוועדה ולהציג את עמדתם.

4. הוועדה שמעה את עמדת התנועה לאיכות השלטון, שאסור לגוף כלשהו לחקור את עצמו.


תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:40.