פרוטוקולים/ועדת הפנים/816

1
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
05/07/00

פרוטוקולים/ועדת הפנים/816
ירושלים, י"ז בתמוז, תש"ס
20 ביולי, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 123
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום רביעי, ב' בתמוז התש"ס (5 ביולי 2000), שעה 09:00

חברי הוועדה: דוד אזולאי – היו"ר
יעקב ליצמן
יהודית נאות

איילת פישמן - משרד הפנים
מנחם ליברמן - משרד הפנים
סיגל קוגוט - משרד המשפטים
מירית דובר - מרכז השלטון המקומי

מרים פרנקל-שור

יפה שפירא

מזל כהן

הצעת חוק הרשויות המקומיות (תיקוני חקיקה) (שלילת הזכות להיבחר ולכהן
בשל עבר פלילי), התש"ס-2000, של קבוצת חברי הכנסת.

הצעת חוק הרשויות המקומיות (תיקוני חקיקה) (שלילת הזכות להיבחר ולכהן
בשל עבר פלילי), התש"ס-2000

בוקר טוב לכולם. אני פותח את הדיון בהצעת חוק הרשיות המקומיות (תיקוני חקיקה (שלילת הזכות להיבחר ולכהן בשל עבר פלילי), התש"ס-2000, של חברת הכנסת יהודית נאות ואחרים. זה הדיון השלישי שאנחנו מקיימים בעניין הזה לצורך הכנתו לקריאה ראשונה.

נעבור על הצעת החוק סעיף סעיף, מירי תקרא אותו. אם יש מה להוסיף או לשאול, כל אחד יכול לעשות את זה וככה נתקדם. מירי, בבקשה.

"הצעת חוק הרשויות המקומיות (תיקוני חקיקה) (שלילת הזכות להיבחר ולכהן בשל עבר פלילי), התש"ס-2000. תיקוני חקיקה של מספר חוקים שקשורים לרשויות המקומיות. אנחנו מתקנים את חוק הרשויות המקומיות (בחירות), אנחנו מתקנים את תיקון לפקודת העיריות.

אני רוצה להעיר הערה לשם החוק. אנחנו לא שוללים בגלל עבר פלילי אלא בגלל עבירה עם קלון. מהות החוק הזה היא לא אם יש עבר פלילי אלא בגלל עבירת קלון.

נכון.

"1. בחוק הרשויולת המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 (להלן – חוק הבחירות) –

(1) בסעיף 7:
(1) האמור בו יסומן (א), ובו, במקום פסקה (6) יבוא:
"(6) מי שנידון בפסק דין סופי לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים וביום הגשת רשימת המועמדים טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר בפועל, אינו זכאי להיכרלל ברשימת מועמדים ולהיבחר חבר המועצה אלא אם כן קבע יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה או העבירות שבהן הורשע, בנסיבות הענין, משום קלון;"

למה שלושה חודשים?

זה להבדיל בין סוגי העבירות: עוון, פשע וחטא.

זה גם נקבע לגבי חברי הכנסת.

אני יכולה להגיד לך למה זה נקבע לגבי חברי הכנסת. פשוט כדי שלא עבירות קטנטנות וזוטות תיכנסנה לעניין, ולא כל אחד שהיתה לו עבירה עד שלושה חודשי מאסר יצטרך אפילו להגיש תצהיר לשופט וכו'. זה לסנן את העבירות הקלות החוצה.

רצוי שהשופט חשין לא יצטרך לדון. שיהיה משהו מינימלי של חומרה כדי שהשופט חשין יצטרך להתחיל לדון בזה. אם אין אפילו את זה, השופט לא צריך לדון. אם יש את זה, אז הוא צריך לשקול.

"לענין סעיף קטן זה, "מאסר בפועל" – סך כל תקופות המאסר בפועל שעל הנידון לרצות ברצף אחד, לרבות מאסר על תנאי שהופעל אף אם הוטלו בגזרי דין שונים;

(ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(ב) מועמד ברשימת מועמדים שנידון למאסר כאמור בסעיף קטן (א)(6) אחרי הגשת רשימת המועמדים ולפני שהחל לכהן כחבר המועצה, לא יתחיל ושמו יימחק מרשימת המועמדים שבה היה כלול שמו, אלא אם כן קבע יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית שאין עם העבירה או העבירות שבהן הורשע, בנסיבות הענין, משום קלון;"

בסעיף (א) דנו לפני הגשת רשימת המועמדים. בסעיף (ב) אנחנו דנים בתקופה שבין הגשת רשימת המועמדים לבין יום הבחירות. בהמשך נדון מה קורה לגבי מי שכן התחיל לכהן כחבר מועצה, שאז הוא בא תחת המטריה של פקודת העיריות.

האם יש התייחסות בהמשך למועד שבו יושב-ראש ועדת הבחירות צריך לקבוע אם יש עם העבירה קלון?

אנחנו נעבור לסעיף 7א, לפרוצדורות.

(2) אחרי סעיף 7 יבוא:

7א. לענין אי-הכללת שמו של מועמד ברשימת מועמדים ולענין מחיקת שמו של מועמד מרשימת מועמדים לפי סעיף 7, יחולו הוראות אלה –" אנחנו רואים בעמוד 2 שיש לנו פיסקאות 1, 2, 3 ו-4 וכל פיסקה מתייחסת לתקופה שונה כאשר הפיסקה הראשונה מתייחסת לתקופה לפני הגשת רשימת המועמדים.

"(1) (א) נידון אדם ששמו נכלל ברשימת מועמדים ( להלן – מועמד) למאסר כאמור בסעיף 7(א)(6) לפני הגשת רשימת המועמדים, יגיש לפקיד הבחירות, יחד עם כתב ההסכמה להיות מועמד, כאמור בסעיף 53(ח), הצהרה לענין סעיף 7(א)(6).

(ב) הוגשה הצהרה לפי פסקת משנה (א), יחליט יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית, על פי בקשה שתוגש בצירוף כל החומר, אם אין בעבירה משום קלון; הבקשה בצירוף כל החומר תוגש לא יאוחר מהיום ה-32 שלפני יום הבחירות;" לאורך כל הדרך אנחנו הולכים בהנחה שהוא לא יכול לכהן כי יש בעבירה משום קלון, אלא אם קבע יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית שאין עם העבירה משום קלון, וכך הוא יקבל את ההכשר.

צריך אולי לומר במפורש שהבקשה מוגשת על ידי המועמד.

נראה לי שזה ברור מאליו.

אפשר להוסיף את זה.

"(ג) החלטת יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית תהיה סופית; פסק הדין המנומק יימסר לפקיד הבחירות לא יאוחר מהיום ה-12 שלפני יום הבחירות.

(3) (א) – כאן אנחנו עוברים לתקופה שלאחר הגשת רשימת המועמדים ולפני יום הבחירות. "נידון מועמד למאסר, כאמור בסעיף 7(א)(6) בתקופה שלאחר הגשת רשימת המועמדים ולפני יום הבחירות, יודיע על כך המועמד ליושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית, ואם ביקש מהיושב-ראש לקבוע כי אין עם העבירה שבשלה נידון משום קלון, יצרף לבקשה את כל החומר; ההודעה, הבקשה והחומר המצורף יוגשו ליושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית בתוך 7 ימים מיום מתן גזר הדין;" כאן הוא צריך להגיש הודעה. אם הוא רוצה להמשיך להתמודד, הוא צריך להגיש את הבקשה כמו אותו מועמד שרוצה להיכלל ברשימה.

היושב-ראש יכול לבקש את זה על סמך זה שמישהו הלך והודיע?

לא. "ואם ביקש מהיושב-ראש". זאת אומרת, אם ביקש המועמד מהיושב-ראש.

החובה מוטלת על האיש עצמו.

עכשיו תיקנו את זה. אם לא היינו מוסיפים בסעיף קטן (ב) את המלים "על ידי המועמד", האם כל אחד יכול היה לגשת לפקיד הבחירות ולהגיד לו: אדוני, האיש עבר עבירה?

למעשה החובה כפי שהיא בחוק הזה היא שאותו אדם שרוצה להתמודד, אם הוא הורשע, הוא צריך להודיע.

בהנחה שהוא לא הודיע ופקיד הבחירות מקבל תלונות מאנשים, מה הוא צריך לעשות עם זה?

אנחנו נוסיף שאם פקיד הבחירות קיבל תלונות, הוא יכול לשאול את האיש ולבקש ממנו הצהרה.

עם כל הכבוד, אנחנו מטילים את החובה רק עליו. אם הוא לא יעשה את זה, אז מה?

יש סנקציה אחרת, כי הוא יעוף אחר-כך לפי פקודת העיריות. אבל זה לא משנה. עדיף לפני.

השאלה היא אחרת. אנחנו מחייבים כל אדם לכתוב בכתב ההסכמה שלו: אני לא פסול לפי סעיף זה וזה. זאת אומרת, אותו אדם כתב כבר שהוא לא פסול. פקיד הבחירות קיבל עשר תלונות, מה זה יעזור לו שהוא יזמין אותו אליו להצהיר עוד פעם. הרי הוא הצהיר כבר.

זה הרבה יותר חמור.

אני חוששת גם מפניות סרק. אני חושבת שמי שפונה, לפחות צריך לדרוש ממנו לצרף אסמכתאות. אני פוחדת מניצול לרעה של דבר כזה.

אני חושבת שאת מתכוונת לדבר אחר והיושב-ראש מתכוון לדבר אחר. אם האיש הצהיר בכתב ההסכמה שלא היה כלום, אני לא מקבלת יותר עכשיו שום דבר. אם מישהו רוצה לפעול נגד הוא יכול ללכת לבית המשפט ויתבררו העובדות, ואז זה ילך לפקודת העיריות, כי בפקודת העיריות כתבנו שמי שלא היה זכאי מלכתחילה ובטעות התפקשק יעוף אחר-כך.

חשבתי שהיושב-ראש מדבר על דבר אחר. נגיד שהוגשה כבר רשימת מועמדים. אנחנו מדברים עכשיו על החודש שבין הגשת הרשימה לבין הבחירות, ואנחנו אומרים פה שאם הוא הורשע, הוא כבר לא מגיש כתב הסכמה כי כבר עבר הזמן של כתב ההסכמה, אנחנו אומרים פה: אתה תלך עכשיו ותודיע. ואז היושב-ראש שאל: ואם הוא לא מודיע ומישהו אחר יבוא ויודיע? ואז אני אומרת: כאן באמת זה לגיטימי שבתקופה הזאת יוכלו לבקש ממנו הצהרה.

מה אני עושה בתור פקיד בחירות? מצבי לא השתנה. גם היום, כשאני מקבלת תלונות על קלון, אני בתור פקיד בחירות לא עושה עם זה שום דבר, הכל הולך דרך בית משפט.

את שואלת אותו: האם בתקופה הזאת שבין הגשת רשימת המועמדים לבין היום נדונת למאסר?

אני מתייחסת לסיטואציה אחרת, ואני חושבת שזה גם מה שהיושב ראש התכוון. אני מתייחסת לסיטואציה שבה פסק הדין ניתן לפני הגשת הרשימה ואותו מועמד הצהיר הצהרה כוזבת.

נעיף אותו אחרי שהוא נבחר.

זאת אומרת, שאני נמצאת באותו מצב חוקי שאני נמצאת היום.

פקיד הבחירות לא יכול לעשות כלום.

קודם כל, הוא עובר עבירה פלילית בגין הצהרה כוזבת. אני לא דואגת בעניין הזה. מתוך מה שהבנתי, מספר המקרים זעום. אל תשכחו שכל זה בשביל להיות חבר מועצה בהתנדבות. לא צריך להגזים. ראש רשות הוא בעין הציבור ממילא.

עד היום, כל המקרים שבהם באו תלונות על פסקי דין זה במקרים שבהם אותו מועמד כתב בכתב ההסכמה: על פי מיטב ידיעתי אני כשיר. נו, אז מה?

צריך להיות כתב הסכמה אחר: לא הורשעתי בשבע השנים האחרונות.

אנחנו מסכמים כאן שאם הגיעה לפקיד הבחירות תלונה, המועמד יזומן והוא יתן הצהרה נוספת.

נכון מאוד. יש הרבה מקרים שבהם באים ואומרים לפקיד הבחירות: המועמד בכלל לא גר פה. זה מאוד שכיח לגבי מקום מגורים. פקיד הבחירות מזמן את המועמד ואומר לו לבוא עם תעודת הזהות, שהרי בהתחלה הוא לא בא עם תעודת זהות. זה בדיוק אותו דבר.

מה זה התצהיר הזה שהוא חותם עליו בפני יושב-ראש ועדת הבחירות? מה אומר התצהיר הזה?

זה לא תצהיר בפני יושב-ראש ועדת הבחירות. יש טופס שכל מועמד חותם עליו שנקרא: הסכמה להיות מועמד.

יש איזו סנקציה?

מה שהיושב ראש רוצה הוא שהתצהיר יהיה תצהיר רציני.

אם רוצים תצהיר בפני עורך-דין, צריך לכתוב שזה יהיה תצהיר כמשמעותו בפקודת הראיות. ואז אם זה באמת תצהיר, בן-אדם יחשוב פעמיים לפני שהוא מרמה.

אני מסכימה אתך.

במידה ופועלים על פי תלונות, אני חוששת שכל אדם יוכל לשלוח מכתב: הורשע בעבירה שיש עמה קלון. הייתי רוצה שתיווסף איזושהי דרישה או אסמכתא.

אני מדבר על אדם שבא ומציג מסמכים. אם הוא בא, למשל, אם פסק דין שניתן בתאריך מסוים, זו אסמכתא?

אני מסכימה אתך, אין לי בעיה עם זה, אבל אני רק רוצה שיהיה ברור מהחוק שזו לא פנייה אנונימית ולא פנייה יש מאין.

אנחנו נכתוב: קיבל פקיד הבחירות ראיות להנחת דעתו שכך וכך, יזמין אותו.

בסדר גמור.

"(ב) יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית יתן החלטתו בתוך 01 ימים מיום הגשת הבקשה והחלטתו תהיה סופית; החליט היושב-ראש כי יש בעבירה משום קלון, יורה על פרסומה כפי שיקבע;

הוא יפרסם בעיתון?

לא בעיתון אלא באותו ישוב כדי שהציבור ידע.

הוא מועמד של עיריית ירושלים. איך הוא עושה את זה?

אין שום בעיה. הוא מחייב את פקיד הבחירות לתלות מודעה בכל לוחות המודעות של עיריית ירושלים. הרי כל מודעה שפקיד הבחירות צריך לפרסם, בין אם זה במטולה ובין אם זה בתל-אביב, מתפרסמת בכל לוחות המודעות של העיר. במטולה זה עולה מעט, בתל-אביב זה עולה הרבה, אבל עדיין עושים את זה.

את רוצה שנשאיר את זה ליושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית לקבוע איך, או את רוצה לקבוע כאן בחוק.

לא איכפת לי שהשופט יקבע.

אני חושב להשאיר את זה ליושב-ראש ועדת הבחירות, כי אנחנו כאן לא יכולים להחליט על כל הסיטואציות האפשריות.

השופט צריך להחליט. הוא גם יודע מה המשמעות של ההחלטה שלו.

אני מציע להשאיר להחלטתו של יושב-ראש ועדת הבחירות את דרך הפרסום.

"(ג) החליט היושב-ראש כי יש בעבירה משום קלון ונבחר המועמד כחבר המועצה, לא יתחיל לכהן כחבר בה ושמו יימחק מרשמת המועמדים; הודעה על המחיקה תפורסם ברשומות;

(4) (א) – כאן אנחנו עוברים לתקופה אחרת, לתקופה שלאחר יום הבחירות עד להתחלת הכהונה.

לפני כן יש לי עוד שאלה. האם מדובר כאן כבר על פסק דין שהוא סופי?

כן.

האם ניתן להתיר דרך כאן פרסום מודעה בעיתון? זה נראה לי די משפיל. אדם גם ככה מאוד נפגע מבחינה ציבורית.

למה לא? זו בדיוק הנקודה.

אני מניחה שדבר כזה כבר יגיע לידיעת הציבור. היריבים יעשו את זה. אבל לעשות פרסום בפומבי של דבר כזה?

הפרסום שהוא לא כשיר לכהן זה בשביל שהציבור לא יבוא לבחור בו כשהפתק שלו נמצא בקלפי.

אולי הפרסום צריך להיות בסגנון שלא כשיר לכהן ולא לפרט.

זה אדם עם עבירה פלילית שיש עמה קלון. זה גנב או רמאי, אנס או מכה.

אני לא באה להגן, אבל השאלה היא איך זה נראה. יהיה פרסום שהוא לא כשיר.

השופט פסל אותו מלכהן, בסדר?

אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שזה שופט עליון. אנחנו נותנים לו את שיקול הדעת.

אפשר להוסיף שתתפרסם הודעה על אי-כשירותו ולא להיכנס לדבר עבירה שיש עמה קלון או לא.

אנחנו מדברים פה על אדם שהוא או בערכאה נמוכה וזה פסק הדין הראשון ואז כל העולם יודע שהוא בבית משפט; או אדם שממתין לערעור שלו. זאת אומרת, שכבר כולם יודעים שהוא הורשע.

איילת, למה שבע שנים מהיום שסיים לרצות את עונש המאסר?

זה אותו מודל של הכנסת.

אני רציתי עשר שנים.

אני חושב ששבע שנים זה הרבה.

מה פתאום? זה חמש שנים היום. אנחנו מייצבים אותם עם חברי כנסת.

תדעי לך שכשאת מדברת על שבע שנים, זה לא שבע שנים, זה הרבה יותר מזה, כי אם זה באמצע התקופה?

שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונשו. לא אלמן ישראל. הרי תמיד ברשימה יש מישהו הבא בתור.

אדם שנענש, מה את רוצה ממנו?

שיחכה שבע שנים.

הוא חיכה חמש שנים, למה שבע שנים?

משום שזה לא מספיק. זה רק קדנציה. אני רוצה למנוע ממנו שתי קדנציות. אני חושבת שאדם שהורשע בעבירה שיש עמה קלון, לא צריך לרוץ. מה זה נענש? לא אמרתי לו: אתה לא תלך לעבוד, אתה נזרק מהבית, אתה יוצא לגלות. כל מה שאני אומרת זה: אתה לא צריך להיות חבר מועצה או ראש רשות או סגן. אנחנו לא יכולים למצוא ברשויות המקומיות אנשים שאין להם עבר פלילי עם קלון?

זה עניין של השקפת עולם. אני מאוד שמחה שאנחנו עושים את זה היום. זה לא סמוך לבחירות ולא ידוע לי על שום תיק פלילי של אף אחד.

אני חושב ששבע שנים זה הרבה מאוד זמן.

קודם שישקם את עצמו ואת משפחתו.

חמש שנים זה מספיק זמן לשיקום.

המטרה היא להקשות מאוד על אדם שעבר עבירה פלילית עם קלון לחזור להיות נבחר ציבור. אומרים לי: אסירים לא צריכים ייצוג ברשויות המקומיות? לא. אפשר לדאוג להם ולענייניהם גם על ידי אנשים ישרים. אנחנו לא צריכים שבכל מועצת עיר תהיה בבואה של כל מיגזרי החברה.

איך זה בכנסת? גם שבע שנים?

כן, אנחנו מיישרים את הקו.

ניצחת אותי.

"(3)(א) נידון מי שנבחר כחבר המועצה למאסר כאמור בסעיף 7(א)(6), בתקופה שלאחר יום הבחירות ועד ערב יום תחילת כהונתו, יודיע על כך ליושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית; הוראות פסקה 2(א) ו(ב|) יחולו לעניין הבקשה, ההחלטה בבקשה והפרסום.

(ב) החליט יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית כי יש עם העבירה משום קלון וטרם התחיל הנבחר לכהן כחבר המועצה, יחולו הוראות פסקה (2)(ג); החל לכהן, יחולו הוראות סעיפים 120(9) ו-123א(ד) ו-(ה) לפקודת העיריות.

(4) הוראות פסקה 3 יחולו בשינויים המחוייבים גם על מועמד שנדון כאמור באותה פסקה הכלול ברשימת מועמדים שנציגיה נבחרו למועצה אף אם טרם החל לכהן בפועל." זאת אומרת, שהוא מועמד אם מישהו יפרוש מהרשימה.

אני מציעה לדלג על סעיפים 2 ו-3 ונעבור לסעיף 4, פקודת העיריות.

"(1) בסעיף 24(א) אחרי "יתחילו לכהן 21 ימים לאחר יום הבחירות" יבוא "למעט מועמד ששמו נמחק לפי סעיפים 7 ו-7א לחוק הבחירות". זה תיקון טכני, שאם הוא נמחק מרשימת מועמדים כאן אנחנו מתקנים את זה.

סעיף 120 לפקודת העיריות דן על מי הם הפסולים לכהונה, וכאן אנחנו מכניסים שלוש קטגוריות: אחת מחליפים ושתיים מוסיפים.

"(2) בסעיף 021 במקום פסקה (8) יבוא:

(8) מר שהורשע בפסק דין סופי, בין אם העבירה נעברה בזמן שהיה חבר המועצה ובין אם העבירה נעברה לפני כן, ובלבד שגזר הדין ניתן לאחר שהחל לכהן, וקבע בית המשפט בגזר הדין שיש בעבירה משום קלון;

(9) מי שיושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית קבע כי יימחק שמו מרשימת המועמדים לפי סעיפים 7 ו-7א לחוק הבחירות;

(01) מי שנידון למאסר כאמור בסעיף 7(א)(6) לחוק הבחירות ולא הגיש בקשה לפי הוראות סעיף 7א.

אחרי סעיף 120 יבוא: קביעת קלון על ידי בית המשפט." כאן אנחנו מחייבים את בית המשפט לקבוע קלון. אם בית המשפט לא קובע קלון, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לבקש מבית המשפט לקבוע אם יש בעבירה משום קלון.

"120א. גזר בית המשפט את דינו של חבר מועצה בשל עבירה פלילית יקבע בית המשפט בגזר הדין אם יש בעבירה שעבר משום קלון. לא קבע כאמור, רשאי היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, בתוך 30 ימים מיום מתן גזר הדין, לפנות לבית המשפט ולבקשו לקבוע אם יש בעבירה משום קלון; החלטת בית המשפט לענין קלון ניתנת לערעור כאילו היתה חלק מגזר הדין."

אנחנו רואים שפה אנחנו מאפשרים לערער על החלטת בית המשפט לעניין קלון. לעומת זאת, לעניין החלטת פקיד הבחירות - - -

לא פקיד הבחירות, שופט בית המשפט העליון. האדם הוא כבר חבר מועצה ויש הוראות שהוא יושעה גם בתקופת הביניים. בינתיים הוא יערער.

דבר נוסף. לא ראיתי התייחסות לכך שלא ניתנה החלטה אם יש עם העבירה קלון או לא במועד שנקבע. מה יהיה במקרה כזה?

הרי כל הפנייה אליו זה שיקבע. היושב-ראש הסכים לקחת על עצמו רק את הדבר על סמך חומר שהוגש לו לומר האם יש בעבירה קלון או לא . שהרי אין לנו בספר החוקים הגדרות מה זה קלון.

מה קורה אם בית המשפט העליון לא יתן פסק דין תוך שמונה ימים? נניח שרשימה גזענית מערערת לעליון וצריך לתת פסק-דין תוך שמונה ימים. אם הוא לא יתן, מה עושים?

אנחנו קובעים ומחייבים את יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית לתת החלטה תוך עשרה ימים והוא לא נותן, מה גורלו של אותו אדם? זו השאלה של מירית דובר. אני חושבת שאם לא קבע יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית, הוא לא יימחק.

צריך להוסיף את זה משום שכל ההנחה בחוק היתה שכל עוד לא נעשה דבר, אנחנו מניחים שהוא עבר עבירה שיש עמה קלון.

שהאדם פסול אלא אם כן הוא קיבל שחרור.

אולי ננסח את זה כך שבמידה ונקבע תוך עשרה ימים כך, הרי שהוא לא יהיה רשאי לכהן.

אנחנו לא רוצים להעביר את הנטל שהוא יכול לכהן רק אם הוא קובע שיש קלון. זה הולך בדיוק ההיפך. אתה לא יכול לכהן אלא אם השופט נתן הכשר.

אם זה כך, צריך להוסיף מה שאמרתי קודם, שבמידה ולא ניתנה החלטה תוך עשרה ימים צריך לקבוע איזשהו מנגנון מה עושים עם הבן-אדם הזה.

הבן-אדם הזה הוא לא אדם צח ונקי. האיש ישב בכלא.

אם קורים דברים לא צפויים?

יש ליושב-ראש הוועדה ממלא מקום.

אני חושבת שהפתרון פה הוא מאוד פשוט. לקבוע שהוא לא יהיה רשאי לכהן אם תוך עשרה ימים קבע יושב-ראש ועדת הבחירות שיש עם העבירה קלון.

את משנה את העקרון, כי לאורך כל הדרך, גם לגבי חבר מועצה וגם לגבי ראש רשות, היושב-ראש לא פוטר אותו אלא הוא נותן לו את ההכשר.

נכון. בגלל זה הוא גם חייב להגיש בקשה. אם הוא לא יגיש את הבקשה – תתקני אותי אם אני טועה – זו כבר סיבה לפסול אותו.

זה נמצא גם במקומות אחרים. כשיש סתם ערעור על אישור מועמד ומכל סיבה שהיא הולכים לבית המשפט, החוק אומר: פסק הדין יימסר לפקיד הבחירות לא יאוחר מהיום ה-12 שלפני יום הבחירות.

אני לא מבינה את ההתנגדות שלכם.

זו לא התנגדות. יש איזושהי בעיה מפאת כבודו של יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית להטיל עליו איזושהי סנקציה.

זו לא סנקציה, זה לעזור לאותו אדם שכרגע, את בעצמך אמרת, זה דיני נפשות.

איזה דיני נפשות?

את יודעת מה המשמעות של פרסום אם האדם הזה עבר עבירה שיש עמה קלון?
אותו אדם גמור לא רק מבחינה ציבורית, לדעתי.

הפרסום לא יהיה על עבירה שיש עמה קלון, רק שהוא עבר עבירה, זה הכל.

אני חושבת שצריך להסדיר את העניין הזה, שאם יש אירוע לא צפוי ולא ניתנה החלטה תוך עשרה ימים, מה קורה עם אותו אדם.

איילת, היו לכם מקרים שבית המשפט לא נתן החלטות?

לא. מדובר על שופטים מחוזיים, שאנחנו אמנם היינו צריכים לשבת להם על הראש, אבל אין דבר כזה שלא נתנו החלטה.

אם את לא תהיי, ולא יהיה מי שיישב לו על הראש?

אני חושבת שאם השופט יכול לתת החלטות מהירות בעניין אם להוריד מודעות או לא אז הוא יתן החלטות מהירות גם בדיני נפשות. אני לא מטילה סנקציות על שופטים.

מירית, יש לך הצעה?

אמרתי, שבמידה ויושב-ראש ועדת הבחירות קבע תוך עשרה ימים מיום הגשת הבקשה שיש בעבירה משום קלון, הוא לא יהיה רשאי לכהן. ואז זה גם לא מנוסח בצורת סנקציה על השופט.

זה יוצר נורמה שהשופט יכול להחליט ויכול גם לא להחליט. לא כותבים בצורה כזאת.

אם השופט נתן את ההכשר לא בזמן אלא בזמן מאוחר יותר. לפעמים יש לזה השפעה כי נמצאים פה בזמן מאוד רגיש. זה יכול להיות בערב התחלת הכהונה. כבר מודיעים לבא אחריו ובדיוק ביום התחלת הכהונה השופט נותן את ההחלטה. אפשר ללכת אחורה?

זו סיטואציה מאוד מעניינת. אדם שנמצא בהליך משפטי, לפני שיש לו את פסק הדין הסופי, ובדיוק אז הבחירה לרשויות המקומיות. מי בכלל הולך להיות מועמד כאשר הוא יודע שעוד יומיים שלושה או ארבעה השופט עומד להחליט בערעור שלו על פסק דין.

אולי הוא יודע שהוא זכאי.

אדם שהגיש ערעור, לפי הבנתי, בכלל לא נכנס לתחולת החוק, מפני שהחוק אומר שזה רק פסק דין סופי, אי-אפשר לערער עליו יותר.

לעניין הפרסום, אני רוצה להפנות לסעיף 48 לחוק. זה סעיף שמחייב אותנו לפרסם שישה ימים לפני הבחירות הודעה שמפרטת את כל המועמדים וכו' ובין היתר שמות המועמדים כפי שאושרו על ידיו, על ידי פקיד הבחירות, או על ידי בית המשפט המחוזי. צריך אולי להפנות בסעיף הזה גם כן לסעיפים האלה.

אין בעיה. אפשר להכניס את סעיף 48, שגם את זה יידעו.

זו הערה מאוד טכנית, שהמודעה הזאת תכלול גם את האנשים שנמחקו על ידי השופט – זה הכל.

בסדר.

מירית, האם יש לך איזשהו רעיון? נכון לרגע זה אין לי משהו אחר.

אני הצעתי את הרעיון שלי.

אז אנחנו צריכים לעשות רוויזיה לכל אורך חוק הבחירות כדי ליישר את הקו.

אני לא רוצה להיכנס להליך הזה. זו לא מטרת החוק.

אני אחשוב על זה. בכל מקרה אני יוצאת מהנחה שמדובר במקרים מאוד חריגים שייכנסו לתוך החוק הזה.

וחזקה על יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית שהוא מודע לבעייתיות.

חזקה עלינו ששופטינו עושים מלאכתם נאמנה.

"(4) בסעיף 123א בסופו יבוא:

"(ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), מי שפסול לכהן על פי סעיף 120(8)
תפקע חברותו במועצה מיום שפסק הדין נהיה סופי ומי שפסול לכהן לפי סעיף
120(9) - מהיום שבו קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי שמו יימחק
מרשימת המועמדים.

(5) על מי שפסול לכהן לפי סעיף 120(10) יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) ואם הגיש בקשה לבית המשפט לביטול ההודעה, יושעה מחברותו במועצה עד להחלטת בית המשפט בבקשה".

(5) אחרי סעיף 123 יבוא:

"123ב(א) מי שהורשע בפסק דין, בין אם העבירה נעברה בזמן שהיה חבר המועצה ובין
אם העבירה נעברה לפני כן ובלבד שגזר הדין ניתן לאחר שהחל לכהן, וקבע
בית המשפט לפי סעיף 120א, שיש בעבירה משום קלון יושעה מכהונתו עד
למתן פסק דין סופי בעניינו והוראות סעיף 125 יחולו; מזכירות בית המשפט
תמציא עותקמפסק הדין למזכירות הרשות המקומית ולשר הפנים".

פה אני אומרת שברגע שיש ערעור, חבר המועצה מושעה עד למתן פסק דין סופי בעניינו.

"(ב) חזר חבר המועצה למלא את משרתו לאחר שזוכה בערעור או לאחר שקבע בית
המשפט כי אין בעבירה משום קלון, יחדל לכהן האחרון שנהיה לחבר המועצה
מתוך רשימת המועמדים, ולא תיפגע בשל כך בלבד זכותו של האחרון לשוב
ולהיות לאחר מכן חבר מועצה מכוח הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב).

(6) בסעיף 125(א) אחרי "שחדל מכהונתו" יבוא "או פקעה כהונתו".

עכשיו אנחנו עוברים לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) וכאן נקבעה התייחסות לראש רשות מקומית, כאשר סעיף 20 מדבר על העברה מכהונה.

"(1) במקום סעיף קטן (א) יבוא:

(1) הורשע ראש רשות בעבירה פלילית בין אם העבירה נעברה בזמן שהיה ראש רשות ובין אם העבירה נעברה לפני כן, ובלבד שגזר הדין ניתן לאחר שהחל לכהן, יקבע בית המשפט בגזר הדין אם יש בעבירה משום קלון; לא קבע כאמור, רשאי היועץ המשפטי לממשלה או נציגו בתוך 30 ימים מיום מתן גזר הדין, לפנות לבית המשפט ולבקשו לקבוע כאמור; החלטת בית המשפט לעניין קלון ניתנת לערעור כאילו היתה חלק מגזר הדין;"

בית המשפט צריך לבוא ולקבוע או שהוא נדרש?

הוא נדרש.

אם זה לא היה נבחר ציבור, בית המשפט היה צריך לקבוע אם יש בעבירה משום קלון או לא?

רק תפקידים מסויימים, לפעמים דירקטור. תלוי איזה תפקיד.

כאן מחייבים את בית המשפט לקבוע אם יש בעבירה משום קלון.

כשאומרים מחייבים, מי זה מחייב?

החוק. אבל אנחנו גם נותנים אפשרות ליועץ המשפטי לממשלה לבקש מבית המשפט לקבוע אם יש בעבירה משום קלון אם בית המשפט לא קבע.

כלומר, יכול להיות שבית המשפט קבע גזר דין ולא קבע קלון?

לא התייחס.

מי פונה ליועץ המשפטי לממשלה?

חבר מועצה שהיה המועמד השני.

תמיד האינפורמציה מצויה בין היריבים.

את הסיפא מ"החלטת בית המשפט לעניין קלון וכו" בסעיף זה צריך למחוק מכיוון שזה כתוב פה.

"(א1) מזכירות בית המשפט תמציא עותק מפסק הדין או מהחלטת בית המשפט
כאמור בסעיף קטן (א) למזכירות הרשות המקומית ולשר הפנים.

(2) בסעיף קטן (ב) במקום "החלטה לעביר ראש רשות מכהונתו או לסרב להעבירו" יבוא
"החלטת בית המשפט לעניין הקלון."

(3) בסעיף קטן (ג) – אולי כאן אני רוצה לקרוא איך הסעיף החדש, לא מה שכתוב בהצעת החוק הזאת אלא מה שכתוב כאן.

"החליט בית המשפט שיש בעבירה משום קלון, יושעה עד לגמר תקופת הערעור, ואם הוגש ערעור - עד להכרעה בו; עם היות ההחלטה לסופית תיפסק כהונתו של ראש רשות."

פה אני רוצה להציג לכם שני דברים שאתם צריכים להחליט. 1. לגבי "יועה עד לגמר תקופת הערעור" מי ממלא את מקומו.

זה לא מעניין אותי.

את לא יכולה להשאיר ואקום. הוא מושעה. הוא הגיש ערעור, יכול להיות שיהיה פה עניין של שלוש שנים. יש כאן שתי אופציות שאתם יכולים להחליט. או ממלא מקום ראש הרשות, שהוא הסגן, או שהמועצה תבחר ממלא מקום.

אותו עניין בפסק דין שהפך לסופי וראש הרשות חייב לעזוב את משרתו. כאן גם יש לי הצעה. ראש הרשות באמצע הכהונה צריך ללכת. צריך לדעת מי יהיה ראש הרשות.

איילת, כאן אני צריכה את עזרתך. יכול להיות שאפשר להציע לוועדה, אם זה באמצע כהונה, ניתן ללכת להסדר של פחות משנה ולמעלה משנה.

אם יש פחות משנה, הולכים לבחירות.

גם למועצה?

כן.

בעצם המועצה הזאת תיבחר לשש שנים?

לא. אחר-כך נצטרך לראות איך מתאחדים מחדש.

זה גם נכון כשראש מועצה נפטר, חלילה וחס.

בבחירות מיוחדות יכול להיבחר גם אדם מהרחוב, לא אדם שהיה חבר מועצה. צריך לדרוש מהמועמד החיצוני הזה להצהיר את אותה הצהרה.

נכון. אנחנו צריכים להוסיף סעיף, שהוראות הפסלות האלה חלות גם בבחירות מיוחדות.

כמה זמן סגנו יכול לכהן בתפקיד?

אם אלה בחירות מיוחדות, כתוב בחוק שהן צריכות להיעשות תוך 60 יום. אולי פחות איכפת שהסגן יהיה. אם זה ערעור, אנחנו לא יודעים כמה זמן הערעור יימשך. ואז אם אתם רוצים את הסגן, נכתוב הסגן.

הסגן ממלא מקום או שהמועצה תבחר לטובת העניין ממלא מקום.

אדוני היושב-ראש, ראש הרשות הושעה, מי ממלא את מקומו בתקופת הערעור שלו?

ממלא מקום כבר נבחר בתחילת הקדנציה, והוא ימשיך למלא את מקומו של ראש העיר. לזה דווקא היו תקדימים.

אם זה לתקופה ארוכה של שלוש שנים, למשל, הסגן יהיה ממלא מקום?

לא. אני חושב שפה אנחנו בבעיה מבחינת הציבור. הציבור לא בחר בו כראש העיר. תארו לכם סיטואציה שבה ראש העיר נבחר על ידי רוב הציבור וכתוצאה ממה שקרה הוא מושעה. הממלא מקום היה בעצם מתחרה מולו. מסיבות כאלה או אחרות הם יצרו קואליציה והוא יהיה ממלא מקום. אנחנו הולכים היום בעצם בחקיקה לתת לו את הזכות הזאת כאשר הציבור לא רוצה אותו.

נניח שבבחירות אף אחד לא עובר 40% כדין. בעצם בסופו של דבר יכול להיווצר מצב שמועצת הרשות, זאת שנבחרה בבחירות, בוחרת לעצמה את ראש הרשות. כשראש הרשות מושעה, אתה לא יודע כמה תקופת ההשעיה. לכן אנחנו צריכים לקבוע שאם מתארכת תקופת ההשעיה מעבר לשנה, תבחר המועצה ראש רשות.

או ללכת לבחירות מיוחדות.

אי-אפשר בחירות מיוחדות.

תבחר המועצה.

תבחר מהתחלה המועצה.

אני חושב שהנושא הזה שווה מחשבה. יש כאן בעיה וצריך לתת עליה את הדעת. אסור לנו להיות הציבור.

המועצה, שהם נציגי הציבור, תבחר.

מה קורה במקרה של חלילה פטירה – מי בוחר?

יש בחירות מיוחדות. זה סופי.

פה הערעור לקח זמן. אם הוא יזוכה, הוא רוצה לחזור. המועצה צריכה לבחור.

עד סוף הקדנציה?

עד שפסק הדין ייהפך לסופי. או שהוא יצטרך לעזוב את הרשות או שהוא יחזור לכהן.

המועצה תבחר מהתחלה את הממלא מקום.

תוך כמה זמן המועצה צריכה לבחור?

תוך שלושים ימים.

זה הרבה מדי. בישיבת המועצה הקרובה.

אני הייתי קובע את זה תוך שלושים ימים ולא בישיבת המועצה הקרובה, כי גם ישיבת המועצה הקרובה יכולה להיות לאחר שישים יום.

מי יכנס אותה? ראש המועצה מכנס אותה.

אפשר לכתוב: בישיבת המועצה הקרובה או תוך שלושים ימים, לפי המוקדם מביניהם.

תוך שלושים יום.

אני מקבלת את ההצעה הזאת.

"(ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על סגן ראש רשות." זה ברור שאם קורה אותו דבר כמו ראש רשות, ראש הרשות צריך לקרוא לסגן אחר.

"(ה) ראש רשות שלגביו קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי לפי הוראות סעיפים 7 ו-7א לחוק הבחירות יש למחקו מרשימת המועמדים, או שלא הגיש הודעה, או שלא הגיש בקשה כאמור באותם הסעיפים תפקע כהונתו ויחדל לכהן כראש רשות והוראות סעיפים 123א(ד) ו-(ה) לפקודת העיריות יחולו בשינויים המחוייבים, ובלבד שהשר הוא שישלח את ההודעה לראש הרשות."

לגבי ההודעה למזכירות, אולי צריך להפנות את זה לממלא תפקיד מסויים, אולי למזכיר.

למזכיר המועצה? אין שום בעיה.

לא, כי אנחנו במגמה לבטל את התפקיד הזה שנקרא מזכיר המועצה.

תגידי את איזה בעל תפקיד מתאים לקבל הודעה.

כשזה חבר מועצה, ההודעה תישלח לראש הרשות. אם זה ראש הרשות?

מזכיר המועצה.

ואם לא אז המנכ"ל, כי משרד הפנים נוטה לבטל את התפקיד הזה.

בואו נחליט אנחנו. מזכיר המועצה.

בסדר.

יש לי בקשה לגבי ההערה של חברת-הכנסת יהודית נאות. למרות שנעביר את הצעת החוק לקריאה ראשונה, אני מבקש שתהיי בקשר עם מירי אם יש לך הצעה בעניין הזה בימים הקרובים.

בסדר. אני גם אדבר היום עם יו"ר מרכז השלטון המקומי.

תהיי בקשר עם חברת הכנסת יהודית נאות ועם מירי.

אני מעמיד להצבעה את הצעת חוק הרשויות המקומיות (תיקוני חקיקה) (שלילת הזכות להיבחר ולכהן בשל קלון), התש"ס-2000, לקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד?

ה צ ב ע ה
בעד הצעת החוק – 3
נגד – אין
נמנעים - אין
הצעת חוק הרשויות המקומיות (תיקוני חקיקה) (שלילת הזכות
להיבחר ולכהן בשל קלון), התש"ס-2000 נתקבלה.

3 בעד, אין נגד, אין נמנעים. אנחנו מאשרים את הצעת החוק לקריאה ראשונה והיא מועברת למליאה. תודה רבה לכולם. ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:15