פרוטוקולים/ועדת הפנים/833

1
ועדת הפנים
4/7/2000

פרוטוקולים/ועדת הפנים/833
ירושלים, כ' בתמוז, תש"ס
23 ביולי, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 122
מישיבת ועדת הפנים
יום שלישי א' בתמוז התש"ס (4 ביולי 2000), שעה 13:00

חברי הוועדה: דוד אזולאי – היו"ר
דני נווה

יחזקאל לביא - מנהל המחלקה לאסטרטגיה, משרד הפנים
סיגל קוגוט - משרד המשפטים
ישראל ויסנשטיין - מסמ"ר ללימודי הסביבה, משרד החינוך
עו"ד לימור סולמן - המועצה לשלום הילד

מירי פרנקל-שור

יפה שפירא

איה לינצ'בסקי

הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 30)(גיל הבוחר)
התש"ס – 2000 של חבר הכנסת דני נווה.

הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 30)(גיל הבוחר) התש"ס – 2000

אני מתכבד לפתוח את הישיבה. הנושא היום הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מספר 30) (גיל הבוחר) התש"ס 2000 של חבר הכנסת דני נווה. הצעת החוק הזו עברה בקריאה טרומית, עברה בקריאה ראשונה ואנחנו היום מכינים אותה לקריאה שניה ושלישית. אני רק רוצה לשאול את המציע אני רואה שכרגע זה רק בקשר לבחירות מקומיות. מתי נוכל להחיל את זה גם על הכנסת?

צריך חוק נפרד. אם אנחנו רוצים להחיל את זה לבחירות לכנסת ולרשות הממשלה זה כבר תיקון לחוק יסוד הכנסת , זו סוגיה אחרת, אני יודע שיש הצעות חוק מהסוג הזה שהונחו על שולחן הכנסת, של הורדת גיל הבחירה לכנסת ל- 17 אבל זה כבר נשא לדיון בפני עצמו.

כמה בשנתון של שנה הבאה? כמה מצביעים מצטרפים?

כמה עשרות אלפים אני לא יכול לומר לך אם זה 70,000 או 90,000 אבל זה לדעתי פחות או יותר סדר הגודל.

חיפשתי האם המצב הזה קיים במדינה אחרת בעולם ולא מצאתי.

כולם מגיל 18?

מ- 18 ואילך יש גם 21 וכל מיני תופעות אבל לא לפני 18.

אני לא יודע אם יש עוד מדינה בעולם שיש לה טייסים בגיל כל כך צעיר.

לא בגיל 17.

היו"ר צודק בכך שאין הרבה מדינות בעולם שבהם אנחנו מטילים על האנשים צעירים שלנו אחריות כל כך כבדה לגיל כל כך צעיר גם אם זה גיל 18. אני חושב שבמידה רבה מאד, הנוער בישראל מתבגר הרבה לפני גיל ההתבגרות בהרבה מאד מדינות בעולם.

זה היה גם הטיעון לפני שהעלו את הגיל ל- 18.

זה בדיוק הטיעון שאנחנו מציעים פה, שהכנסת כבר אישרה בקריאה ראשונה. יש רק שאלה אחת שעלתה בדיון לקריאה ראשונה, והיא שאלת מועד התחולה של החוק. הניסוח כפי שאישרנו אותו בקריאה ראשונה מדבר על כך שתחילתו של חוק זה, ואני מקריא את סעיף 4 "במועד הראשון לאחר פרסומו..." זאת אומרת שזה יהיה רק לבחירות שיערכו בשנת 2003, של הרשויות המקומיות בישראל. נשאלה השאלה, ואני רוצה לשמוע את משרד הפנים בזה אולי, מה קורה עם רשויות מקומיות שבהם יש בחירות שלא במועד הקרוב ויש לי רשימה.

הפנקס סגור, אי אפשר.

אני חושבת שבנושא הזה אנחנו היינו צריכים לשמוע את ___וחבל שהוא לא כאן.

אני מציע שהתחולה תהיה מהבחירות לרשויות המקומות הקרובות.

אני מעלה את זה כי היו חברי כנסת שהעלו את זה בדיון בקריאה ראשונה את השאלה מה קורה אם יש מקומות בהם יש בחירות במועד מוקדם יותר.

החיפזון הוא מהשטן, אין טעם כרגע שנתחיל להכניס את המערכת ללחץ, אני לא רואה שום סיבה אם 10 רשויות מקומיות מקדימים את הבחירות, מסיבה זו או אחרת, כאשר לכל המדינה יהיו בחירות בנובמבר 2003, אני מציע שזה יהיה לקראת 2003.

אני מסכים לזה. לא מדובר בהכרח ברשויות שמישהו מקדים אלא למשל בישובים שאתה בוודאי מכיר מהכובע פוליטי שלך כמו אלעד ומודיעין עלית שבהם נערכות בחירות בפעם הראשונה.

צריך לעשות נספח אחר לחלוטין וזה סיפור לא פשוט, ולעשות את המאמץ הזה...

אני מקבל את זה.

לכן אמרתי שנשאיר את זה לקראת בחירות ואז יש מספיק זמן להיערך גם נפשית וגם טכנית להכין את הנוער לבחירות. יש לי דבר נוסף, היות ומדובר בגילאים מאד צעירים ומדובר על תלמידים שהם עדיין בבתי הספר התיכוניים, אני קצת חושש מהקטע הזה שאנחנו מכניסים ראשי רשויות שצריכים להתמודד, לתוך בתי הספר, והם יתחילו לנהל תעמולת בחירות בבית הספר.


כשראש רשות שמתמודד על כסאו, נכנס לבית ספר ששם בעצם הוא יכול לתקצב והוא יכול לעשות הכל, ולא תהיה הזכות הזאת למועמדים נוספים, ובכלל החדירה של גורמים פוליטיים לתוך בית הספר, אני חושב שיהיה בזה טעם לפגם. הייתי שואל אם לא היה כדאי לעגן את זה בחקיקה שתיאסר כל פעילות פוליטית בשטח בית הספר.

אני רוצה להוסיף עוד דבר בנוסף למה שאמרת, יש מקום לחשש של השפעה של מורים, בצוות החינוכי.

האם זה לא קורה היום לבני ה- 18? הרי בני 18 הם שמיניסטים. חלק גדול מאד מבני ה- 18 הם שמיניסטים.

מרבית התלמידים במדינת ישראל הם כבר לא במערכת החינוך.

נניח שהבחירות הם בנובמבר 2003, תלמידי השמינית שמסיימים את לימודיהם ביוני יולי 2003, הם רובם אנשים שהולכים להציע בנובמבר 2003. אנחנו עכשיו רק מדברים על הכמה. כי זה שיש כבר היום שנתון שלם של שמיניסטים בעלי זכות בחירה ברובו הגדול, כי אותם אלה שיצביעו בנובמבר 2003 הם בשנתון שלפני כן שמיניסטים. אז גם היום הבעיה העקרונית הזו כביכול קיימת. אנחנו לא ממציאים פה דבר חדש, אנחנו מרחיבים את ההיקף של אותם תלמידי תיכון שיהיו בעלי זכות הצבעה. אם ישנם כללים שמשרד החינוך רוצה בהזדמנות החגיגית הזו, אולי ראוי להגיד אותם, אין לי התנגדות עקרונית, אבל זה לא שעכשיו מתרחש פה דבר שלא היה קודם.

אבל בוא נגיד שהגדלנו את המעגל . אם רק יום היו תלמידים בסוף השמינית שלהם, היום זה יכול להיות גם בסוף השביעית. אז בעצם הכנסת למעגל את כל כיתה יב'.

אני לא יודע לכמת את זה מבחינת הכמות, בפירוש אנחנו מרחיבים את המעגל של תלמידי תיכון שהם בעלי זכות בחירה.

כל בית הספר באופן אוטומטי הופך להיות מקום שיכולה להתרחש בו תעמולת בחירות, ואנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו מונעים את זה.

יש כללים שאולי משרד החינוך יכול לעדכן אותנו בהם שקיימים לפני הבחירות לכנסת, ואם אין כללים אז אולי ראוי לקיים על זה דיון נפרד מהם הכללים ומהם המגבלות שצריך.

אני רוצה להרחיב על כך. פעילות בנושא תעמולת הבחירות היא בעיקר לקראת הבחירות ואי אפשר לדבר על נובמבר, על כל השנה הקודמת. חודשיים שלושה קודם, אלה שיבחרו בנובמבר הם מחוץ למערכת החינוך בכל מקרה, הם לא חלק מהעניין. אבל אם אנחנו פותחים את זה לגיל 17, אז כמו שנאמר, מספר גדול מאד של תלמידים מעורבים בעניין וזה לא כל כך פשוט, ויצטרכו במידה וזה יתקבל, להחליט על החלטות איך הדבר הזה מתנהל במערכת החינוך וזה לא פשוט. גם של גורמים מחוץ למערכת החינוך, אנחנו יודעים מה זו השפעה של ראש רשות בתוך בתי הספר, ואני לא מדבר על תקציבים, אבל השפעה שלו ואנשי מועצת העיר היא השפעה רבה מאד, יש חשד בדברים האלה.

יש למשרד החינוך כללים היום של חוזר מנכ"ל שאומר מה לעשות?

יש דברים.

אני מהרהר אם כדאי להכניס את זה לחקיקה.

אם יש מקום לחקיקה ראשית בעניין זה, זה לא המקום. חוק דרכי תעמולה לא חל על הבחירות לרשויות המקומיות.

הוא עכשיו נדון בוועדת חוקה על כל מיני תיקונים, אפשר לכתוב לאמנון רובינשטיין שיכליל גם את הנושא הזה דיון.

בפקודת העיריות בהקשר הזה, אני לא חושב שזה המקום להכניס את זה מבחינת חקיקה ראשית. יכול להיות שבאמת זה נוגע עניינית לחוק דרכי תעמולה. יכול להיות שזו חקיקה שצריכה לעמוד בפני עצמה, מה מותר ומה אסור בבתי ספר.

אני לא אהיה שלם אם החוק הזה יעבור ולא סגרתי את הפרק הזה. יש לי חששות, לא שיש לי כרגע פתרונות, אני רוצה לשמוע הצעות. אבל אסור לנו לתת יד להצעת חוק כזו שפשוט תכניס את בית הספר לאווירת סוף שנת לימודים, אווירת בחירות בבית ספר.

אני מסכים אתך שצריך לתת לזה מענה, מבחינת תפקדנו כמחוקק אני חושב שהתיקון הנוכחי שאנחנו עושים לפקודת העיריות, זה לא המקום לספר החוקים שבו אנחנו צריכים להכניס מגבלות דווקא לבתי הספר.

מה שאני חושב, מכיוון שהתחולה היא בכל מקרה נובמבר 2003 והזמן עוד ארוך, זה צריך לתת לנו די והותר זמן כדי להביא לידי ביטוי בחקיקה במידת הצורך את הדבר הזה, אני לא יודע אם אתה רוצה לזמן אצלך בוועדה דיון על הנושא הזה, אולי בוועדת החינוך של הכנסת. יכול להיות בוועדת החוקה של הכנסת שדנה בחוק דרכי תעמולה. אני מוכן לשבת ולנסח יחד אתך הצעת חוק שמתייחסת לנושא הזה. אני רק חושב שזה לא יכול להיות בהזדמנות הספציפית שאנחנו מטפלים כאן כי זה לא שייך לתיקון הספציפי שאנחנו עושים כאן מבחינה משפטית.

אנחנו יכולים במסגרת הצעת החוק לפנות למשרד החינוך, לפחות שמשרד החינוך יתחייב להוציא חוזר ברור בעניין הזה לפני מערכת הבחירות.

אין ספק שמשרד החינוך יאלץ לעשות את זה אפילו אם הוא לא ירצה לעשות את זה כי אז יהיה שמח במערכת החינוך. השאלה אם זה מספיק. אין ספק שהוא יצטרך לנקוט בצעדים כאלה ואחרים, עד כמה שאפשר להימנע ולמנוע דברים כאלה, אל להבטיח שהדברים לא יתבצעו, זו שאלה אחרת.

יש מקום לתקן את החקיקה, אני מסכים, אני רק חושב שזה לא המקום, זה יכול להיות בחוק דרכי תעמולה, וזה יכול להיות בחקיקה הנוגעת יותר למערכת החינוך.

משרד החינוך יוזם חקיקה כזו.

אני גולש מעבר למשרד החינוך, יש את תנועות הנוער, יש לזה השלכות כבדות ולא רק משרד החינוך.

לי נראה, ומשרד המשפטים יכול לתקן אותי, אני חושב שהמקום הנכון ביותר עניינית זה בחוק דרכי תעמולה, זאת אומרת אם יאמר בחוק דרכי תעמולה מה מותר ומה אסור לבצע במערכת החינוך.

זה לא רק בבחירות, לפי החוזרים שלכם אסור לעסוק בפעילות פוליטית גם לא בבחירות.

רק בהיבטים חינוכיים לא מעבר לזה, לא מעורבות אישית.

אני מקבל את דעתה של היועצת המשפטית שאומרת כך, אני לא משחרר את משרד החינוך מחובתו לדאוג לכך שיצא חוזר ברור בעניין הזה לכל בתי הספר לכל ראשי הרשויות.

דבר שני, אנחנו נפנה לוועדת החוקה ונבקש מהם, במסגרת דיון שלהם היום אם אפשר להוסיף את הסעיף הזה.

דבר שלישי, חבר הכנסת נווה ואני ואולי עוד מישהו יצטרף, נגיש הצעת חוק פרטית בעניין הזה של איסור דרכי תעמולה בבתי הספר.

רציתי לומר שאנחנו, המועצה לשלום הילד, באופן כללי תומכים בהצעת החוק הזאת במתן ביטוי לבני נוער שיש להם מה לומר בדברים האלה. הסיכום מקובל עלינו ואני לא חושבת שחוזר מנכ"ל מספיק, חוזר מנכ"ל מחייב את מערכת החינוך ולא את אלה שיבואו ויעשו את התעמולה.

חוזר מנכ"ל מחייב את מנהל בית הספר. אבל את צודקת למנהל בית הספר יש בעיה לעמוד מול ראש העיר, אני מסכים אתך, אני מכיר את זה בעברי וזה לא פשוט. מנהל בית ספר כפוף גם לראש הרשות. זה בעייתי מאד, ואנחנו יודעים כמה מנהל בית ספר נתון לחסדיו של ראש העיר אם זה שיפוצים תוספות ועוד.

אפשר לקבוע לקיים על זה דיון חשיבה בצורה מסודרת, שבפרק זמן מסוים שלפני מועד הבחירות לרשויות המקומיות לא יתנו לראש העיר או לחברי מועצת העיר להופיע לפני תלמידים. או שלמשל איסור על חלוקת חומר תעמולה בתוך שטח בית הספר, דברים מהסוג הזה שאפשר יהיה לקבוע אותם.

איזה הנחיות יצטרכו לתת למורים כדי שהמורה המחנכת בכיתה יב' תסגור את הפה במהלך השנה הזו על כל מה שקשור לעמדתה.

אם הבחירות הם בנובמבר ופתיחת שנת הלימודים היא בספטמבר, וראשי הרשויות מסיירים בפתיחת שנת הלימודים בבתי הספר, כדי לוודא שהכל בסדר. אני חושב שבעניין הזה נצטרך לעשות עבודה יסודית שלא יקרה לנו מה שנקרא מצווה הבאה בעבירה. יש מישהו שרוצה להוסיף. אני מעמיד את הצעת החוק הרשויות המקומיות (בחירות) תיקון מס' 30 (גיל הבוחר) התש"ס 2000 להכנה לקריאה שניה ושלישית.

הצבעה
בעד: רוב
נגד: אין

ההצעה אושרה לקריאה שניה ושלישית.

הישיבה ננעלה בשעה 13:25