פרוטוקולים/ועדת הפנים/563

1
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
31/05/00

פרוטוקולים/ועדת הפנים/563
ירושלים, ג' בסיון, תש"ס
6 ביוני, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום רביעי, כ"ו באייר התש"ס (31 במאי 2000), שעה 09:00

חברי הוועדה: דוד אזולאי – היו"ר
יהודית נאות

ישראל שפיצר - משרד הפנים
אילנה לוין - יועצת משפטית – משרד הפנים
עו"ד מנחם ליברמן - משרד הפנים
עו"ד בנימין לנקין - משרד הפנים
עמית לנג - משרד האוצר
עו"ד מירית דובר - מרכז השלטון המקומי
עו"ד אלי וולוצקי - לשכת עורכי-הדין

מרים פרנקל-שור

יפה שפירא

מזל כהן

הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון -
איסור עיסוק נוסף), התש"ס-2000 – של קבוצת חברי הכנסת

הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון -
איסור עיסוק נוסף), התש"ס-2000 – של חברת-הכנסת זהבה גלאון.

הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם (תיקון –
איסור עיסוק נוסף), התש"ס-2000
(מאת קבוצת חברי הכנסת)

הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם (תיקון –
איסור עיסוק נוסף), התש"ס-2000
(מאת חברת-הכנסת ז' גלאון)

אני פותח את הישיבה. על סדר-היום: הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם (תיקון – איסור עיסוק נוסף), התש"ס-2000, של חברת-הכנסת יהודית נאות ואחרים.

קיימנו דיון רחב בהצעת החוק הזאת. הבעיה שעלתה בקשר לעיסוק הנוסף היא איך אנחנו גורמים לכך שלא תהיה כאן פירצה לפיה אנשים יעבדו במשרה חלקית ברשות המקומית ומשרה נוספת מחוץ לרשות. מצד שני, צריך להבין את המצב. לא יתכן לאסור על סגן ראש עיר, שעובד בחצי משרה ברשות המקומית, עיסוק נוסף. די התלבטנו בעניין הזה. אחד הרעיונות שעלו בראשי זה שבעצם נאסור על עיסוק נוסף למי שעובד במשרה מלאה, כמובן. מי שיעסוק במשרה חלקית, מותר יהיה לו לעבוד בעיסוק נוסף להשלמת המשרה. כלומר, אם הוא יעסוק ב-60% כסגן ראש עיר או 50% משרה, יהיה מותר לו לעסוק בעיסוק נוסף בחצי משרה או ב-40% משרה. כך שלפחות אנחנו יכולים להגיד שהאיש עובד משרה מלאה. בכך אני גם מבטיח שהוא יעבוד ברשות המקומית.

הייתי מוסיף לזה ומסייג את זה. הייתי אומר: ובלבד שסך הכל הוא מועסק במשרה אחת, כל החלקים מגיעים למשרה אחת, ושכרו לא עולה על שכר סגן ראש עיר או סגן ראש רשות.

קיבלתי את זה.

והדבר הנוסף שרצית להגיד, שלעיסוק הנוסף הוא צריך אישור של משרד הפנים.

אנחנו צריכים להיות גם הגונים וגם להתחשב בנסיבות שיש. אני חושב שזאת הצעה יוצאת מן הכלל. אנחנו לא באים להעניש. המטרה פה היא ברגע שנבחרת, שתעסוק במה שנבחרת ולא מעבר לכך. אחרת, לוקחים את הטפל ועוסקים בו, ומזניחים את העיקר שלשם כך הוא נבחר, לעסוק בענייני הציבור שבחר בו.

כלומר, הוא יהיה רשאי לעסוק בעיסוק נוסף ולהשלים את זה למשרה מלאה.

עד לגובה השכר של סגן ראש העיר. למעשה, כיסינו את זה מכל ההיבטים.

והוא צריך אישור.

צריך שיהיה ברור דבר אחד, שזו משרה אחת.

לא הבנתי מה אמרת.

אם הוא מורה, הוא צריך שתי משרות של מורה כדי להגיע להשלמה של 60% סגן ראש עיר. אותנו זה לא מעניין, כי השעות שלו חשובות לנו.

מקובל עלינו עד היקף כולל כאשר כל חלקי המשרות בזה ויותר מזה הוא צריך אישור לעיסוק הנוסף, כי גם עובדים בכירים בעירייה צריכים את זה.

נשאר עוד דבר אחד בדיון. בהצעה המקורית היה: "כהונה כיושב-ראש של תאגיד או מוסד ממלכתי", ועורכת-דין פרנקל לקחה על עצמה להוציא מזה את איגודי הערים, את מוסדות התכנון ואת הגופים המשותפים למרכז השלטון המקומי.

איפה הסעיף הזה נמצא?

הסעיף הזה נמצא בסעיף 15ב(א)(2) של הגדרת עיסוק נוסף.

נכון. "למעט כהונה כיושב-ראש או כחבר – (א) במוסד תכנון כהגדרתו בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965".

הכוונה כאן לוועדות התכנון והבניה.

"(ב) באיגוד ערים כהגדרתו בחוק איגודי ערים, התשט"ו-1955; (ג) בחברה, עמותה, אגודה שיתופית או אגודה אחרת שמטרותיה במסגרת סמכויות הרשות המקומית ותפקידיה, ויש בידי הרשות המקומית הון או כח הצבעה בהן".

יש לי בעיה עם זה. לדוגמה, החברה לאוטומציה במרכז השלטון המקומי הוא זה שממונה את הנציגים. כלומר, כוח ההצבעה, אני חושבת, הולך למרכז השלטון המקומי ולא לרשות המקומית.

לא אסרתי על ראש עיר להיות חבר בגוף כזה. אנחנו עוסקים בראש העיר ובסגנו.

ברור לי. כאן בעצם יוצא שארבעת הגופים שהם חברות בת של השלטון המקומי כן יפלו בגדר איסור עיסוק נוסף, משום שכוח ההצבעה הוא לא של הרשות המקומית אלא של מרכז השלטון המקומי שממנה נציגים בגופים האלו.

אני הייתי מכניסה פה: "או גופים של מרכז השלטון המקומי".

מרכז השלטון המקומי זה גוף שמעוגן בחקיקה?

זו עמותה. גם מרכז המועצות האזוריות.

אני לא כל כך יורדת לסוף דעתך, משום שאנחנו מכניסים עמותה. את אומרת שזה לא נכנס לגדר סעיף קטן (ג) מכיוון שלא לרשות המקומית יש הון או כוח הצבעה אלא למרכז השלטון המקומי.

היא רוצה להבטיח שראשי רשויות מקומיות שמתמנים כדירקטורים בחברה למשק ולכלכלה וכו', יוכלו להמשיך לכהן כדירקטורים.

בסך הכל יש ארבעה גופים כאלה.

החברות במרכז השלטון המקומי היא תמורת תשלום כלשהו?

בוודאי, הרבה כסף.

יש לאותה עמותה, שכרגע אני קוראת לה: מרכז השלטון המקומי, הון באותה עמותה?

יש לה הון בחברה לאוטומציה, בחברה למשק ויש לה כוח הצבעה. כלומר, כוח ההצבעה הוא לא של הרשות המקומית אלא של מרכז השלטון המקומי.

למי יש עוד הון בחברה לאוטומציה?

בחברה לאוטומציה 40% מדינה ו-60% רשויות מקומיות.

אני חשבתי שבזה שהוצע "במסגרת סמכויות הרשות המקומית ותפקידיה", זה בעצם פותר את הבעיה.

אבל יש תנאי נוסף. אני חושבת ש"במסגרת סמכויות הרשות המקומית" זה מצומצם מדי. לדוגמה, פיתוח קשרי חוץ עם חו"ל. אני לא בטוחה שזה בגדר המטרה של רשות מקומית.

הם מקבלים שכר תמורת החברות? יש להם איזושהי הטבה כלשהי?

אני לא חושבת.

יש. לדירקטורים במפעל הפיס יש.

כל ראש רשות משלם איזשהו סכום שנתי דמי חברות במרכז השלטון המקומי.

הרשות המקומית משלמת דמי חבר, כמו כל עמותה.

השאלה אם זה שראש הרשות או סגנו חברים באחד הדירקטורים של מרכז השלטון המקומי מקנה להם תוספת שכר.

אני לא יודעת, ולצערי נודע לי על הישיבה הזאת רק אתמול בערב. הכוונה היתה לזמן את האדם שעובד באחת החברות האלה ולא הספקנו. אז אני לא יודעת לתת לך תשובה. אבל אני לא חושבת שאנחנו צריכים להיכנס לזה. הרעיון הוא בסך הכל לא לאסור על ראש הרשות לבוא לחברה למשק ולחברה לאוטומציה. הרי החברות האלה נוגעות לענייני השלטון המקומי. ראש הרשות וסגנו הם אנשים שבקיאים בצרכים של הרשות וחיוני לשמר את הייצוג של הרשויות בחברות בת של השלטון המקומי.

לדעתי, התיקון צריך להיות בסעיף קטן (ג) "–ויש בידי הרשות המקומית ו/או מרכז השלטון המקומי הון או כח הצבעה בהן".

אם מרכז השלטון המקומי מופיע ממש בחקיקה, אני יכולה להגיד: למעט במרכז השלטון המקומי ואני פותרת את העניין.

נדמה לי שהם לא מופיעים בחקיקה.

הבעיה היא לא חברות במרכז השלטון המקומי כי היא מכוסה פה, אלא ייצוג בתאגידים של מרכז השלטון המקומי.

אין לי כרגע תשובה.

את צריכה לקחת גם את מרכז השלטון המקומי וגם את מרכז המועצות האזוריות מכיוון שזה גוף נפרד.

החוק הזה לא חל על המועצות האזוריות. החוק הזה חל רק על מועצות מקומיות ורשויות מקומיות.

והמועצות האזוריות אינן חברות במרכז השלטון המקומי?

היום לא.

צריך לבדוק את זה לגבי מועצות אזוריות, מכיוון שלפני שנתיים החלת עליהם את חוק הבחירה הישירה על כל המשתמע.

זה לא כל כך מדויק, כי חלק עשינו בצו.

צריך לראות שלא יווצר מצב של אפליה בקטע מסוים.

אנחנו נתקן במקביל גם שם.

צריך לבדוק את זה. זה לא כל כך פשוט, כיוון שרוב החקיקה של המועצות האזוריות מופיע בצו ולא בחקיקה. בדיון שעבר הוועדה לא קיבלה החלטה שמחילים את זה על המועצות האזוריות כך שלא בדקתי את העניין הזה.

כרגע אנחנו מתקנים את צו המועצות האזוריות.

לא הגשנו את זה ואז יתחילו לתקוף אותנו שזה יכול להיות נושא חדש.

אנחנו לא יכולים לפטור את המועצות האזוריות מהחוק הזה. אני מציע שמיד נגיש הצעת חוק בעניין הזה. אולי לקראת הקריאה השנייה והשלישית נריץ אותה ביחד עם הצעת חוק זו.

אתה לא יכול להריץ את זה ביחד כי זה שונה.

אני מציעה שלפני שמחליטים על הגשת הצעת חוק, נבדוק בלשכה המשפטית האם יש מקום להחיל את זה. כי אם אפשר לעגן את זה בחקיקה – בסדר. אם לא – נכתוב לשר הפנים שהוועדה ממליצה לעגן את זה בצו.

במשרד המשפטים אמרו לי שאם רוצים להחיל, צריך לכתוב שהכללים האלה יחולו עם כל השינויים המתחייבים בצו המועצות האזוריות. וכך פותרים את הבעיה.

אני חולקת על הדעה המשפטית הזאת.

יש לי עוד הערה. הייתי מעדיפה שבמקום: "שמטרותיה במסגרת סמכויות הרשות המקומית ותפקידיה" יהיה כתוב: "שעוסקת בענייני השלטון המקומי וקידומו". למשל, פיתוח קשרי חוץ עם רשויות בחו"ל.

אני מתנגדת.

למה? זה גם משהו שהוא אינטרס של השלטון המקומי.

אני נגד חילופי המשלחות. שיפסיקו לנסוע מעבר לים. אגב, אני חושבת שגם חברי כנסת מגזימים.

בסך הכל לומדים ממה שקורה בחו"ל.

אני חולקת עליך. אני רוצה שתגידי לי דבר אחד שהועיל לאיזושהי רשות מקומית מנסיעות של חבריה? זה לא מועיל, זו לא מטרת הרשות המקומית וזה לא מופיע בפקודת העיריות כמטרת הרשות המקומית. תשאירו את זה למשרד החוץ.

למשל, פיתוח, מיחשוב. יש רעיונות טובים בחו"ל שאפשר ללמוד מהם.

בהגדרה של תמורה חומרית, בסוף ההגדרה יש בעצם משהו ששולל את ההגדרה. עיסוק ללא תמורה הוא ממילא עיסוק שלא נשלל על פי החוק. לכן המלים "בהתנדבות וללא תמורה" צריכות להימחק פה.

מה ההבדל בין עיסוק בהתנדבות לעיסוק ללא תמורה?

אין הבדל. אלה עיסוקים מותרים. לפי הרישא של החוק, שעבר לסעיף קטן (ב), עיסוק ללא תמורה הוא עיסוק שמותר לראש רשות או לסגן ראש רשות לעסוק בהם אלא אם כן הם נוגדים ומופיעים כחריגים. אבל ככלל מותר להם לעסוק בעיסוק ללא תמורה או בהתנדבות. לכן צריך למחוק את המלים: בהתנדבות וללא תמורה.

זה נכון. אנחנו צריכים רק להגדיר מה זה תמורה חומרית.

אני אבדוק את זה.

בסעיף קטן (ו) כתוב: "סעיף זה לא יחול בתקופת ששת החודשים הראשונים לכהונתם—". הערתי בישיבה הקודמת שזה צריך לחול רק לגבי עיסוק שהחלו בו לפני תחילת הקדנציה ולא שיתחילו בעיסוקים חדשים בששת החודשים הראשונים.

לא משנה מתי העיסוק התחיל. אתה נותן לו שישה חודשים.

אני רוצה ששישה החודשים האלה יהיו כדי לגמור את העיסוק, לא להתחיל עיסוק חדש.

ואם הוא התחיל, יש לו שישה חודשים. בכל מקרה הוא חייב לגמור אחרי שישה חודשים.

זה לא תקין. אנחנו נותנים לו שישה חודשים לסיים את הדברים. אבל מלכתחילה אסורלך להתחיל בעיסוק נוסף.

לדעתי צריך להיות כתוב כאן: למעט עיסוק שבו התחילו טרם כהונתם.

נניח שהיה מדובר שהוא יהיה סגן ראש עיר. בינתיים יש בעיות קואליציוניות, לא הרכיבו את המועצה, האיש צריך להתפרנס. הוא יישאר תלוי באוויר? הוא יעסוק שישה חודשים. הוא לוקח על עצמו את הסיכונים ואחרי שישה חודשים הוא לא יוכל לעסוק בעיסוק נוסף. אנחנו מכירים מקרים כאלה שתהליך של הרכבת קואליציה נמשך זמן ארוך.

אני חושב שאין צורך להוסיף את זה.

לא צריך להחמיר.

אולי בקטע אחד צריך לחשוב על זה, בקטע של הסכמי הרוטציה שאיפשרנו בסעיף 129, של מחצית תקופה. על פי ההסכם, אחרי עשרים ושמונה חודש מותר על פי חוק לעשות את הרוטציה. את החלק השני הוא יסיים לפני כן.

אתה אומר ששישה חודשים לפני התחלת הרוטציה מבחינתך הוא צריך כבר להפסיק את העיסוק הנוסף.

או ביום תחילת הרוטציה.

אני נגד החמרה בעניין הזה. זה לא מהות החוק. בדיוק אותם טיעונים שהיושב-ראש אמר, שהוא מחכה אבל הוא עדיין צריך לפרנס את משפחתו, גם הסכמי רוטציה לא תמיד מתקיימים. שישה החודשים חלים עליו כשהוא יודע שהוא כבר בלשכה.

כשאדם הולך להיבחר, מראש הוא יודע שהוא לא יוכל לעסוק בעיסוק נוסף. הוא כבר צריך להכין את עצמו בהתאם. בואו לא ניכנס לסעיף של הרוטציה.

יש לי עוד הערה. חזרה לסעיף קטן (ג), לגבי חברה, עמותה, אגודה שיתופית, לא מופיעה כאן שותפות. כבר היום, למשל, יש בכרמיאל שותפות עם חברת מקורות לגבי טיפול מכון טיהור כרמיאל.

מה ההבדל בין שותפות ואיגוד ערים?

איגוד ערים זה גוף משפטי.

זו לא אגודה אחרת שמטרותיה במסגרת סמכויות הרשות המקומית?

למה לא המונח תאגיד?

רציתי להישאר בקו של חברת-הכנסת נאות, ממש להיות צמודה לתיקון של חוק חסינות חברי הכנסת.

זה לא מכסה את כל סוגי התאגידים.

יושב-ראש מרכז השלטון המקומי והסגנים מקבלים איזושהי הטבה ממרכז השלטון המקומי?

אני לא יודעת. אני יודעת שבחוק העמותות יש אפשרות שחברי ועד יקבלו שכר באישור הוועד.

השאלה אם זה נחשב כעיסוק נוסף. המטרה שלנו בהצעת החוק היא שראש העיר והסגנים שנבחרו, שיעסקו בענייני העיר.

אני חושבת שהשגנו אותה לחלוטין.

אני עדיין לא רואה שהשגנו את המטרה אם ישנם מקומות אחרים שראש רשות יכול לקבל משם שכר או הטבות אחרות. אם זה נכון שראשי רשויות שחברים במרכז השלטון המקומי מקבלים שכר או כל טובת הנאה אחרת, לא השגנו את היעד.

הם לא מקבלים שכר. הם עוסקים בהתנדבות. הם באים לאסיפות כלליות, הם לא מקבלים על זה שום דבר.

השאלה שנשאלה פה היא, האם ראשי רשויות וסגנים, שיש להם איזשהו עיסוק במרכז השלטון המקומי, האם יש להם הטבה כלשהי, לא רק משכורת?

ככל הידוע לי לא, אבל אני אתן לכם תשובה בכתב.

אני רוצה לסכם את הדברים. לגבי סעיף (2)(ג), מירי תבדוק את זה.

אנחנו רוצים להוציא את מרכז השלטון המקומי.

להתיר אותו.

להתיר חברות שלמרכז השלטון המקומי יש הון או כוח הצבעה בהן.

נכון.

למעשה מה שפה הערנו קודם זה גם אם יושב-ראש השלטון המקומי מקבל שכר?

למה להיכנס לחוק העמותות? למה לעשות את זה רק לרשויות המקומיות?

כי אנחנו ועדת הפנים.

יושב-ראש מרכז השלטון המקומי מקבל שכר?

אני לא יודעת אם הוא מקבל שכר. אם הייתי יודעת לא היינו צריכים לתת תשובה בכתב בעניין הזה.

השאלה אם אנחנו ממתינים לתשובה, כי אני לא יכולה להעביר את הצעת החוק לקריאה ראשונה.

לא. אני סבורה שהוא לא צריך לקבל שם שכר. הוא יכול לעסוק בזה בהתנדבות כי זה משרת את מטרות העיר.

אני מקבל את מה שחברת הכנסת יהודית נאות אומרת, שאם הוא מקבל שכר, הוא לא יוכל להמשיך לקבל שכר.

האם סעיף קטן (ג) נשאר כמו שהוא?

הסעיף נשאר כמו שהוא רק לראות מה מעמדו של מרכז השלטון המקומי.

לא, אין צורך.

יש להפריד בין שכר לבין ההון של מרכז השלטון המקומי בגוף הזה. התיקון בסעיף קטן (ג) נשאר בעינו.

עבודה בהתנדבות מותר תמיד.

אז מה זה משנה.

מכיוון שפה ההון הוא לא הון הרשות. בסעיף קטן (ג) את מגדירה שההון הוא הון הרשות. היא מדברת על הון של כל החברות במרכז השלטון המקומי.

הבעיה היא שמרכז השלטון המקומי בכלל לא מוזכר בהצעת החוק. מירי צריכה לבדוק מה מעמדו של מרכז השלטון המקומי.

יש הרבה חיקוקים שמרכז השלטון המקומי מופיע בהם.

מירי, את צריכה לבדוק מה ההגדרה של מרכז השלטון המקומי בחוק כדי לאפשר לראשי רשויות להיות חברים במרכז השלטון המקומי.

אבל זה בעיסוק נוסף. עיסוק נוסף זה לא עיסוק בהתנדבות או בתמורה. החלק הזה נכנס בסעיף קטן (ג) להגדרה של עיסוק נוסף. אם הוא לא מקבל שכר הוא יכול לפעול על פי סעיף קטן (ב), מכיוון שסעיף קטן (ב) אומר: ראש רשות וסגן ראש רשות לא יעסקו בכל עסק או בכל עיסוק נוסף, למעט עיסוק בהתנדבות וללא תמורה. אם הוא מקבל תמורה במרכז השלטון המקומי, הוא נכנס להגדרה של עיסוק נוסף. לדעתי לא צריך לבדוק פה שום דבר, מכיוון שאם זה ללא תמורה, מותר לו.

מבלי להזכיר את מרכז השלטון המקומי.

מכיוון שהוא עושה את העבודה בהתנדבות וללא תמורה.

בסעיף קטן (ג) צריך להשאיר את התיקון. סעיף קטן (ג) לא מדבר על שכר בכלל.

סעיף קטן (ג) הוא חלק של הגדרת עיסוק נוסף.

אז את חייבת לאפשר את זה.

למה מותר לעבוד בעבודה עירונית ולקבל שכר כראש העיר? זה מה שאני רוצה לדעת. לפי מה שכתוב פה מותר לעבוד בעמותה עירונית ולקבל על זה שכר.

על זה דיברנו כבר. לא זו הבעיה כרגע. עכשיו אנחנו מדברים על סעיף קטן (ג). בסעיף קטן (ג) אנחנו חייבים להכניס: או גוף שלמרכז השלטון המקומי יש בו הון או כוח הצבעה, כי זה עצם העיסוק. אחרת זה יהיה אסור לו, לא משנה אם זה בתמורה ולא משנה אם זה בלי תמורה.

את חייבת להתיר ולהכניס שם את הגופים של מרכז השלטון המקומי.

מירי לא יכולה כרגע לעשות את זה כי היא לא יודעת מה ההגדרה של מרכז השלטון המקומי בחוק.

אין הגדרה של זה בחוק. יש חוקים שמרכז השלטון המקומי מופיע בהם במפורש.

מרכז השלטון המקומי וארגון המועצות האזוריות.

מה זה עיסוק נוסף? עיסוק נוסף על העיסוק כראש רשות או סגן ראש רשות, לרבות עיסוק חד-פעמי וכו' וכו'. מה אנחנו אומרים לו? אסור עיסוק נוסף, למעט. אתה יכול להיות חבר במוסד תכנון, אתה יכול להיות חבר באיגוד ערים ואתה יכול להיות חבר בחברה, עמותה או אגודה שיתופית שמטרותיה וכו' וכו'. מה אנחנו אומרים הלאה? ברור שיש פה תמורה.

לא. התמורה במקום אחר מוסדרת. כלומר, גם אם העיסוק הוא ללא תמורה, אסור יהיה לו לעסוק בחברה.

לא, את מבלבלת.

תמיד יהיה מותר לעבוד בהתנדבות.

זה סעיף קטן (ב) של ההצעה. אבל אנחנו אומרים לו: אתה לא יכול לעסוק בעיסוק נוסף. אבל היות ובמוסד תכנון או באיגוד ערים יש לך אינטרס ואתה חייב לעסוק שם, ויכול להיות אפילו שהוא מקבל שכר, אבל הוא חייב להיות חבר באיגוד ערים או דירקטור באיגוד ערים, אנחנו אומרים לו: מותר לך.

את צודקת.

אנחנו מאשרים את העקרונות של העניין. זאת אומרת, ברור לנו מה אנחנו רוצים.

אנחנו אומרים שאם ראש עיר יושב במרכז השלטון המקומי ותמורת זאת הוא מקבל שכר, החלטת הוועדה היא שהוא יכול להיות שם ולא לקבל שכר.

אני מציעה לאשר את הצעת החוק לקריאה ראשונה. מירית, את בינתיים תבדקי כי אנחנו לא רוצים לעכב את הצעת החוק. בין קריאה ראשונה לקריאה שנייה ושלישית יש עוד זמן ואנחנו יכולים לעשות רוויזיה על ההחלטה הזאת.

אגב, תגובות רבות קיבלתי מראשי ערים רבים על איגודי ערים. קיבלתי הרבה מאוד פאקסים שאנחנו צריכים לתקן, זה נראה להם, הם מסכימים אבל להכניס איגודי ערים.

צריך לבדוק יחד עם משרד הפנים איזושהי דרך להחיל את הצעת החוק על המועצות האזוריות. אחרת ניראה לא טוב בנושא הזה, שישנם ראשי רשויות וסגנים שלא יכולים לעסוק בעיסוק נוסף והמועצות האזוריות הן בחוץ.

חלק מההחלטה היום הוא שאנחנו נחיל את זה בדרך שמירי תגיד לנו.

אנחנו צריכים לפרסם את זה בקריאה ראשונה. אנחנו לא יכולים, לקראת קריאה שנייה ושלישית, להחיל את זה על מועצות אזוריות.

בוודאי שלא. את מתנגדת שנכתוב: הוראות חוק זה יחולו בשינויים המתחייבים.

אני לא מתנגדת. אני לא יודעת האם צריך להסדיר את זה בצו או אפשר להסדיר את זה בחקיקה. אם אפשר להסדיר את זה בחקיקה, יכול להיות שנשלח את זה לארגון המועצות האזוריות, כמו שעשינו בבחירת ראש הרשות, ואם לא תהיה להם התנגדות – בסדר. אם תהיה להם התנגדות, יצטרכו או לזמן אותם או לא להחיל את זה ולשלוח את זה לפרסום.

בסדר. לגבי עיסוק נוסף סיכמנו עד לשכר משרה מלאה של נבחר באישור משרד הפנים.

וסגן ראש רשות בשכר. בנוסף, שזה יהיה רק במשרה אחת. בסעיף קטן (ג) להכניס גם את נושא השותפות.

הוא לא יוכל לעבוד בשני חצאי משרות כדי להגיע למשרת נבחר.

שני חצאי משרות מעבר למשרת נבחר.

זה מצטבר. משרה אחת עד לגובה.

יש עוד דבר. כמובן אשלח לכם מכתב תשובה. לדוגמה עדי אלדר. הוא נוסע הרבה מכרמיאל לתל-אביב. ברגע שנאסור עליו בעצם לקבל איזושהי תמורה, רכב למשל, הוא לא יהיה זכאי לקבל את זה.

הרכב לא שלו, הרכב הוא של הרשות המקומית.

אני לא יודעת, בגלל זה אני מעלה את זה. למה שנאסור לתת שירותי משרד לאדם שמכהן בגוף שהוא של השלטון המקומי?

אנחנו לא אסרנו שירותי משרד.

אבל תמורה חומרית מוגדרת: לרבות העמדת משרד ושירותי משרד לרשות ראש הרשות וסגן ראש רשות.

ממה נפשך? אם הוא ראש רשות יש לו רכב צמוד מהרשות המקומית. אם הוא סגן, הוא מקבל החזקת רכב.

כתוב: תמורה חומרית – לרבות העמדת משרד ושירותי משרד לרשות ראש הרשות וסגן ראש רשות לצרכיהם הפרטיים. למשל, הוא רוצה להיבחר לפריימריס כראש רשות, הוא רוצה לרוץ לכנסת, אי-אפשר להעמיד לרשותו רכב ומשרד על מנת לנהל משם את קמפיין הבחירות שלו. אם זה לא לצרכיו הפרטיים אלא לצרכי השלטון המקומי, אני לא רואה כרגע, בבדיקה שטחית, מניעה.

אני אבדוק את זה ואתייחס לזה בכתב.

מירי, אנחנו יכולים לאשר את הצעת החוק לקריאה ראשונה?

כן.

ומה לגבי התיקונים הנוספים שיבואו?

אני אכניס ואשלח אותם.

לפני הקריאה הראשונה?

כן, בוודאי.

צירפנו פה גם את ההצעה של זהבה גלאון.

אנחנו נכתוב את זה בדברי ההסבר למטה.

אז בעצם אתם לא צריכים את התשובה שלי.

לא.

רבותי, אני מעמיד להצבעה את אישור הצעות חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון – איסור עיסוק נוסף), התש"ס-2000, של חברת-הכנסת יהודית נאות ואחרים וזהבה גלאון ואחרים להעברה לקריאה ראשונה. מי בעד ומי נגד?

ה צ ב ע ה
בעד העברת הצעות החוק לקריאה ראשונה - 2
נגד - אין
ההצעה להעביר את הצעות חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)
(תיקון – איסור עיסוק נוסף), התש"ס-2000 לקריאה ראשונה נתקבלה.

הצעות החוק עוברות לקריאה ראשונה. תודה רבה. ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:00