פרוטוקולים/ועדת הפנים/269



פרוטוקולים/ועדת הפנים/269
ירושלים, כ' ב אדר ב, תש"ס
27 במרץ, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום רביעי, ח' באדר ב' התש"ס (15 במרץ 2000), שעה 09:15

חברי הוועדה: דוד אזולאי – היו"ר
אחמד טיבי
עבד אלמאלכ דהאמשה
עסאם מח'ול
יצחק סבן
גדעון עזרא

לילי פיינטוך - אגף התקציבים - משרד הפנים
רן איזנברג - " "
גדי איזנרייך - ממונה על תקציבי פיתוח – משרד הפנים
מרגלית בוטרמן - הלשכה המשפטית – משרד הפנים
יחזקאל לביא - משרד הפנים
מיטל כהן - אגף תיאום ובקרה – משרד ראש הממשלה
ראמז ג'ראיסי - ראש עיריית נצרת
סלמאן אבו-אחמד - סגן ראש העיר נצרת
ג'פרי ג'דע - גזבר עיריית נצרת
עבדאללה ג'ובראן - מנכ"ל עיריית נצרת
עלי סלאם - חבר מועצת העיר נצרת
רמזי חכים - חבר מועצת העיר נצרת

יפה שפירא

מזל כהן

המצב בעיריית נצרת.





המצב בעיריית נצרת

אני פותח את ישיבת הוועדה בנושא: המשבר הכספי בעיריית נצרת. לצערי הרב, את אשר יגורתי בא. לפני כשבועיים קיימנו דיון בוועדת הפנים בעניין ביקור האפיפיור במדינת ישראל, ובין היתר, כפי שידוע לכולם, האפיפיור יבקר גם בנצרת. ראש העיר הנכבד היה כאן והעלה את הבעיה.
אחת ההחלטות היתה שאכן יישבו עם עיריית נצרת כדי להגיע להסדר שחרור תקציבים לקראת ביקור האפיפיור. אבל כנראה שהשיטה במדינה שלנו היא לצעוק, לכתוב למחות ואחר-כך להפגין ואם אפשר להבעיר צמיגים עוד יותר טוב. יכול להיות שאם היית אומר שאתה מתגעגע לתקופתו של ביבי, הסיכויים שלך היו טובים. לא אמרת את זה, יש לך בעיה עכשיו.

או מתגעגע לש"ס במשרד הפנים.

אין הנחתום מעיד על עיסתו. אני לא יכול להגיד לך את זה. אבל כבר אמרו את זה הרבה אנשים אז זה בסדר.

בכל אופן, לאחר המשבר הקשה שעברה העיר נצרת, לאחר הוויכוח הקשה שהיא עברה, הייתי מצפה לקצת יותר רצון טוב מצד משרדי הממשלה. כולנו ראינו והיינו עדים למאבקים הקשים שהיו בתוך המועצה, נוצרים ומוסלמים, ובשעה טובה ומוצלחת, לאחר שכל הגורמים התערבו, הגענו למצב שלראש העיר יש קואליציה והקואליציה מתחילה לתפקד.

בנוסף לכל, עניין ביקור האפיפיור. כשכל המדינה על הרגליים, יוצאת מגדרה ומשקיעה מליונים רבים כדי שביקורו של האפיפיור יהיה מוצלח, יש כאן אנשים שכנראה טוב להם המצב הזה או שמעוניינים להכשיל.

הדבר החשוב הוא, רבותי, נדמה לי שהיום או מחר מתחיל החג של המוסלמים. כל אחד רוצה לחגוג ולהנעים את החג לבני ביתו בקנייה. והנה פה אנשים לא קיבלו כמה חודשים משכורת למרות הבקשות החוזרות ונשנות.

אני רוצה להגיד לך, אדוני ראש העיר, עוד אתמול שוחחתי עם אנשי האוצר והם אמרו לי שכנראה הישיבה בוועדת הפנים לא תתקיים כי הם מניחים שעוד הלילה ייגמר הדיון בנושא זה. קוויתי שאכן היום לא אקיים את הדיון.

אני מבקש לשמוע את ראש העיר, ראמז ג'יראיסי, בבקשה.

קודם כל, אני צריך לציין שמסתמן פתרון רגעי למצוקה הקיימת בעיריית נצרת, נכון, אחרי תקופה ארוכה של מגעים ונסיון להביא לפתרון הבעיה בלי שתגיע להתפוצצות כפי שהגיעה, שלצערי זה לא עלה יפה ורק כשהדברים מגיעים לרגע הקריטי, כפי שציינת, אדוני היושב-ראש, ככה זה פועל.

זה היה עם הנכים, עם הסטודנטים. זה יהיה עם כולם.

מסתמן פתרון, כפי שאמרתי, פתרון רגעי לא פתרון לגרעון המצטבר ולבעיה המתמשכת בעירייה זה זמן רב, לפחות בשנה וחצי האחרונות, שהתעמקה בתקופה האחרונה.

הפתרון הרגעי שאני מדבר עליו הוא העברה של 5 מיליון שקל מהאוצר, שעכשיו מתקיים דיון מקביל בוועדת הכספים שאמורה לאשר העברה זו. עוד 5 מיליון שקל ממשרד הפנים, שהם 2 מיליון שקל מענק שר, כפי שקראו לזה, והקדמת מענק של 3 מיליון שקל. בנוסף, אישור הלוואה לזמן ארוך של 5 מיליון שקל. בסך הכל העמדת מקורות של 15 מיליון שקל.

שיעבירו עוד השבוע?

זה צריך להיות היום. ההלוואה לא תהיה היום, אבל כשאני אוחז בידי את האישור להלוואה, אני יכול ללכת לבנק ולבקש שישהו את הדרישה לסגור את החריגה. זאת אומרת, לשלם משכורת על אף החריגה, כשיש אישור של ההלוואה ביד.

אלה המקורות שדובר עליהם אתמול. היתה לי השגה אחת בקשר להקדמת מענק של 3 מיליון שקל. אני ביקשתי שזה לא יוגדר היום כהקדמת מענק. אנחנו נכנסים להכנת תכנית הבראה. דובר על תכנית הבראה קפדנית, שתהיה מבוססת גם על העמקת גבייה ומקורות עצמיים וגם תמיכה ועזרה של משרד הפנים במסגרת תכניות ההבראה לרשויות המקומיות, ואז להשאיר את הסכום הזה תלוי ועומד ויידון במסגרת תכנית ההבראה.

מדוע אני דורש את זה? משתי סיבות. סיבה ראשונה, היה קיצוץ עמוק במענק שלנו יחסית לשנת 1999 של 7 מיליון שקל. אני מדבר על 7 מיליון שקל מתוך 26 מיליון שקל, שזה כולל 3 מיליון שקל מענק מיוחד ב-1998, ב-1999, ואמור להיות ב-2000. על זה יש מחלוקת עם משרד הפנים. היה סיכום עם מנכ"ל משרד הפנים הקודם על תוספת של 3 מיליון שקל לשלוש שנים: 1998, 1999 ו-2000. ב-2000 זה קוזז בטענה שב-1997 היתה התחשבות באותו גורם שבגללו ניתן המענק המיוחד. אני טוען, יש לי גם מסמכים כהוכחה, שב-1997 בכלל לא היתה התחשבות והסכום הזה צריך להגיע ב-2000. זה 3 מיליון מתוך ה-7 מיליון. 4 מיליון, שמהם 14% מהמענק הרגיל של עיריית נצרת. קיצוץ של 14% מהמענק הרגיל של העירייה, זה דבר שאנחנו לא יכולים לעמוד בו. קיצוץ של 7 מיליון שקל מהמענק הכללי בין 1999 ל-2000, זו גזירה שאי-אפשר לעמוד בה. אנחנו נמשיך לדון בנושא הזה עם משרד הפנים.

הסיבה השנייה, היתה לנו הקדמת מענק בדצמבר 1999 של 5 מיליון שקל, כי אז הבעיה היתה, הבעיה היא לא חדשה. היתה שביתה. זה היה לפני הכריסמס וחג עיד-אל-פיטר ואז הזרים משרד הפנים 5 מיליון שקל. 5 מיליון שקל אלה מורידים אותם בשנת 2000.

5 מיליון שקל ועוד 3 מיליון שקל שהם במסגרת ה-10 שדיברתי עליהם זה 8 מיליון ועוד 7 מיליון שהם קיזוז - זה כבר 15 מיליון שקל. זה דבר שאי-אפשר לעמוד בו, זה דבר אדיר.

לכן ביקשתי, מה שהיה – היה, נעשה. אבל 3 מיליון שקל האלה לא יוגדרו במשרד הפנים כהקדמת מענק.

אלא התחשבנות במסגרת תכנית ההבראה?

התחשבנות במסגרת תכנית ההבראה. לכן ביקשתי להשאיר את אותם 3 מיליון שקל תלויים ועומדים עד לדיון בתכנית ההבראה.

אני רוצה להתייחס לסיבות הגרעון בתקציב הרגיל. אני מדבר על גרעון מצטבר של 51 מיליון שקל עד סוף דצמבר 1999. יש כמובן הסיבות של כלל הרשויות המקומיות. חוסר בנושאי חינוך ורווחה. יש עוד גורם שקשור להסכמים של הממשלה שהטילו גזירות על הרשויות המקומיות והרשויות המקומיות לא קיבלו כיסוי תמורתם. דוגמה, שני הסכמי השכר – 4.8% רטרואקטיבי ו-6.8%. בעיריית נצרת זה הטיל תוספת של כ-3 מיליון ו-200 אלף שקל שאין להם מקורות, לא קיבלנו כיסוי. קיבלנו גיבוי על חלק מהתוספת שקשורה בעובדי חינוך ורווחה. זה הכניס אותנו לעוד גרעון בנושא השכר.

יש גם סיבות שקשורות ברשויות המקומיות הערביות, כולל עיריית נצרת. צריך לציין נקודה מאוד חשובה. השנה הפסיקו לדבר על נוסחת סוארי. דיברו על קריטריון אחר לחישוב המענק בהסתמך על מענק 1999 וקיצוצים. כמובן אין שום הצדקה לקיצוץ של 14%, כפי שאמרתי, כי כל הקיצוץ שהטיל משרד האוצר על משרד הפנים זה 2% מהיקף התקציב. עכשיו זה יורד ל-1% מהיקף התקציב. 1% מהיקף התקציב אי-אפשר לתרגם אותו ל-14% מהמענק. נקבעו דברים שרירותיים, כפי שנקבעים תמיד, והגענו לזה.

איפה אתם נמצאים במסגרת ההסדר עם הרשויות המקומיות הערביות?

מי מבצע את ההסדר הזה? אני אגיע גם לזה. אני מוכן לקבל אותו, לא צריך דיונים מיוחדים ולא צריך כלום.

לא מיישמים את זה?

לא מיישמים את זה. אני אתייחס גם לזה.

בנוסחת סוארי אפשר לשחק עם הקריטריונים ועם הגורמים שמכניסים לנוסחה כך שמקבלים את התוצאה שרוצים מראש. אני אתן דוגמה. השוואה בין נצרת לנצרת עילית. לנצרת עילית יש מצב סוציו-אקונומי טוב יותר מנצרת. יש לה מקורות הכנסה עצמיים גדולים יותר מנצרת. אלפי דונמים של אזורי תעשייה, מפעלים גדולים, וזה מופיע גם במסגרת התקציב. האוכלוסיה היא שני שליש מהאוכלוסיה של נצרת והיא מקבלת מענק קצת יותר מנצרת. למה? כי נקבעה הוצאה לנפש בנצרת עילית הרבה יותר גדולה מההוצאה לנפש בנצרת. אם היתה נקבעת לתושב נצרת אותה הוצאה לנפש כמו התושב בנצרת עילית השכנה והיינו עורכים את החישוב על פי נוסחת סוארי ב-1999, היתה מגיעה לנצרת תוספת של 22 מיליון שקל במענק. לא היינו נכנסים לגרעונות, לא היינו נכנסים לשום בעיה. המשחק הזה בקביעת המדדים השונים בנוסחה יכול להביא לכל תוצאה שתיקבע מראש. נניח שאני רוצה להוריד 7 מיליון שקל מהמענק של נצרת, מספיק להוריד 100 שקל בהוצאה לנפש. פחות 100 שקל בהוצאה לנפש, תכפילו ב-70 אלף שהם אוכלוסיית נצרת, זה 7 מיליון. אפילו כשמדברים על נוסחת סוארי והשוואה, אני אומר שהשימוש במדדים בתוכה הוא שימוש שרירותי שמביא לכל תוצאה. לכן ההשוואה מצביעה על אפלייה משוועת. אם זו היתה מגדל העמק היא היתה אחרת. למה צריך לקבוע משני עברי כביש שתי רמות הוצאה לנפש ועל ידי כך גם מקורות מימון שונים לגמרי?

בנוסף לדברים האלה, שהם דברים מאוד כואבים, ואם הם היו מתוקנים בכלל לא היינו צריכים להגיע למצב הזה, ישנה גם הבעיה המיוחדת של נצרת והמעורבות הפוליטית שהיתה. אני לא רוצה להיכנס לפרטים, אבל אלמלא זה לא היינו מגיעים למשבר הפנימי שהביא גם לפגיעה בהכנסות העצמיות, כולל התקופה של שנה ושלושה חודשים ללא קואליציה, ללא ועדה מקומית לתכנון ובנייה, ללא הכנסות מאגרות והיטלים שפגעו קשות בהכנסות העצמיות. כל הגורמים שהיו במגעים אתנו אמרו בפירוש: תגיעו לקואליציה, אנחנו נעזור כדי להוציא את נצרת מהמשבר. הגענו לקואליציה, כולם התכחשו. לא רק זה, אפילו במהלך התקופה שבה היו משאים ומתנים ודיונים, משרד הפנים הוציא מסמכים לפיהם היה מוכן לאשר תוספת 10-20 תקנים נוספים. ועוד כהנה וכהנה.

אף אחד לא מוכן להתייחס למצב שנוצר ושמחייב התייחסות מיוחדת נקודתית כדי להוציא את העיר הזאת מהמשבר אליו היא נקלעה ולתת הזדמנות לקואליציה להצליח ולפתור את הבעיות הקשות ואת הנזקים החברתיים הקשים שנוצרו בעיר.

כשהגענו למצב של משבר וחוסר תשלום משכורות, הגענו גם למנכ"ל משרד הפנים שסיכם את הישיבה ואמר: כל הכסף שיש לי כרגע לנצרת הוא 1.6 מיליון שקל.

מתי זה היה?

זה היה ב-28 לחודש. כך הוא סיכם: לנצרת בעיה מיוחדת, ביקור האפיפיור, מבקש פגישה אצל מנכ"ל משרד ראש הממשלה או אצל שר האוצר. אם יביאו לי כסף מיוחד לנצרת, אוכל לעזור. כל הכסף שיש לי כרגע לנצרת הוא 1.6 מיליון שקל.

1.3.

1.3.

לגבי ההסכם שנחתם עם המיגזר הערבי, היתה התייחסות לסעיף סגירת גרעונות ושם אומץ ההסכם עם הדרוזים. בהסכם עם הדרוזים נאמר שהגרעון המצטבר בתקציב הרגיל יכוסה במסגרת תכנית הבראה כאשר משרד הפנים יעמיד 50% מהיקף הגרעון ו-50% הנוספים הרשות המקומית. בדיון עם המיגזר הערבי זו הנוסחה שאומצה. אחר-כך באו נציגי האוצר ומשרד הפנים ואמרו: אנחנו לא יכולים לאמץ את זה כפי שנחתם עם הדרוזים, אנחנו רוצים להוסיף את המלה עד 50% כדי לא לעורר מיגזרים אחרים. נתנו אמון בשר, בנציגי משרד האוצר ומשרד הפנים שאמרו: אנחנו נפתיע אתכם בגמישות שלנו.

אני מסתפק בפתרון שיתן לי כיסוי ל-50% מגובה הגרעון המצטבר שהוא 25 מיליון שקל מתוך 50 מיליון שקל, ואני מתחייב ממקורות העירייה העצמיים על ידי העמקת גבייה, הפעלת ועדות העירייה אחרי הקמת הקואליציה, לאזן את תקציב העירייה ולסגור מתוך הגרעון 25 מיליון שקל, אמנם לא בשנה אחת. זה אומר שאנחנו עושים את שלנו, אנחנו נותנים את חלקנו אבל אנחנו צריכים את העזרה.

מה שהיה צריך להיות הוא הזרמה מיידית של 15 מיליון שקל. כשקיבלנו את ההצעה הזאת עם הסתייגות ש-3 מיליון יהיו על חשבון תכנית הבראה עתידית, שנגמור אותה עד 15 במאי, כשהסכמנו לזה ואפילו לקבל הלוואה של 5 מיליון, התחשבנו בשני דברים: בחג, בכאב של המשפחה שלא יהיה לה כסף חודשיים ואין לה אוכל, בגדים ומתנות לילדים. הדבר השני, שבכל זאת יש ביקור היסטורי חשוב בנצרת. אמרתי ואני אומר, מי שחושב שנצרת היא אי מבודד בעולם - לא. נצרת היא במדינת ישראל והיא לא תהיה חלון ראווה לעצמה בלבד, היא תהיה חלון ראווה למדינת ישראל. אני לא יודע למי טוב שהיא תישאר במצב שהיא נמצאת בו עם כל כלי התקשורת הבין-לאומיים שיבואו לכאן. אמרתי שאם איאלץ לצאת לוותיקן להסביר את הסיטואציה הזאת, אני לא אהסס לעשות את זה. אבל למה צריך לחכות עד לרגע הקריטי.

קיבלתי הצעה לא טובה, 15 מיליון שקל כדי לעבור תקופה של חודשיים-שלושה חודשים ואחר-כך להמשיך במשא ומתן. זה בסדר, אבל על אף שההצעה לא טובה, נאלצתי לקבל אותה בהתחשב גם בביקור האפיפיור וגם בחג.

דיברת על זה שוועדה לתכנון ובנייה לא התכנסה ולא גביתם אגרות, האם בתקופה הזאת גם לא גביתם ארנונה?

היתה פגיעה חמורה בתשלומי ארנונה.

לא היתה גבייה?

היתה גבייה. גבינו 30 מיליון שקל.

מתוך כמה?

היינו מסוגלים לגבות לפחות 40 מיליון שקל.

זה נשמע טוב אם מתוך 40 מיליון שקל גביתם 30 מיליון שקל למרות המשבר.

הגרעון שלי בשנה האחרונה בתקציב הרגיל הוא 16 מיליון שקל, שהוא קצת יותר מ-10% מהיקף התקציב.

אני רוצה לציין עוד נקודה בקשר להסכם עם המיגזר הערבי. דובר שלא יהיה קיצוץ בתקציב הרגיל ותהיה תוספת. אני מחזיק את העלון הפיננסי של מרכז השלטון המקומי ואיגוד הגזברים ובו נאמר: היקף הקיצוץ הגיע לסדר גודל של כ-10% בממוצע. בשני סקטורים לא הופעל קיצוץ: ביישובי קו העימות והסקטור הערבי שקיבל תוספת של 28.6 מיליון שקלים. ואני מקבל קיצוץ של 7 מיליון שקל בתקציב שלי.

נציגת משרד הפנים, בבקשה.

משהו כללי לגבי ההסכם עם המיגזר הערבי. התוספת של 28.6 מיליון שקלים כן ניתנה במלואה ואף על פי כן היה קיצוץ בתקציב המיגזר הערבי, פחות מאשר במיגזר היהודי.

זה מעניין מאוד מה שאת אומרת. היתה תוספת וגם היה קיצוץ?

אני מציע לך לא להיכנס איתה לוויכוח הזה, כי זו לא פעם ראשונה שאני שומע מראשי הרשויות הערביות את הטענה לגבי ההסדר איתן. אני לא רוצה שהיא תהיה הכתובת שלנו. תאמין לי שיש לי הרבה מה להגיד בעניין הזה ואני לא רוצה לעשות את זה מולה.

בנוסף, לגבי הסכם ההבראה - סוכם בסופו של דבר שההסדר יהיה כמו הנוסחה של הסדר קודם של שנת 1996, אף על פי שזה לא מה שסוכם בהתחלה, וזה הנייר הסופי שהגיע לרשויות הערביות. בכל מקרה, על פי הנוסחה המקובלת נצרת לא הגיעה להסדר הבראה. אנחנו מבינים שהיום יש מגמה להגיע איתה להסדר הבראה חדש.

למה לא הגעתם איתה עד היום להסדר הבראה?

אין לה. יתרות הפיגורים שלה הן 120-130 מיליון שקל. הגרעון שלה הוא 56 מיליון שקל.

מה המגמה? אם לא מגיעים איתם להסדר הבראה זה לתת להם להיקבר?

ההסדר נעשה בזמנו על פי הנוסחה המקובלת. על פי הנוסחה המקובלת, לחלק מהרשויות מגיע מענק ולחלק מהרשויות לא מגיע מענק. עיריית נצרת היא מהרשויות שלא הגיע לה מענק על פי הנוסחה המקובלת. אלו הם התנאים.

ואז שיתבוססו בדמם.

חלק מהעניין היום זה להגיע איתם להסדר ולראות איך הם גובים את הארנונה. אנחנו לא מתנגדים להגיע איתם להסדר.

הארנונה תפתור להם את כל הבעיות? מה מסגרת גביית הארנונה שלהם?

היום הם גבו 30 מיליון שקלים מתוך 120 מיליון שקלים, רבע. זה כלום.

ראש העיר אומר 30 מיליון שקלים מתוך 40 מיליון שקלים.

היא מציגה כולל פיגורים.

גם ה-30 מיליון שקלים כוללים פיגורים.

אני מבטיח שלך שהפיגורים של מס הכנסה יכולים לממן את תקציב מדינת ישראל שנתיים.

פיגורים בגביית הארנונה של כמה שנים?

מאז נוסדה העירייה.

יתרת הפיגורים שלהם בגביית ארנונה זה 96 מיליון שקל ומים זה עוד 28 מיליון שקל.

על איזו תקופה את מדברת?

כל התקופה. זה מצטבר.

אני לא יודעת אם יש לי הרבה מה לחדש כי בעצם ראש העיר כבר דיבר על הסיכום. אני לא יודעת מה אתם רוצים עוד לדעת.

אני רוצה להיות תכליתי ולהגיע כאן לאיזושהי תוצאה. אני לא רוצה להיכנס כרגע לעניין גביית חובות הארנונה של יתר הרשויות הערביות. יש שני דברים שעומדים פה על הפרק ובהם נתמקד בהם. דבר אחד, זה החג שמתחיל היום בערב. דבר שני, זה ביקור האפיפיור. אולי החג של המוסלמים לנו לא כל כך חשוב, להם זה ודאי חשוב. לגבי ביקור האפיפיור, אין חילוקי דעות שזה ביקור היסטורי חשוב מאוד במדינת ישראל. המצב כיום בנצרת לא יכול להימשך, ופה מעלה ראש העיר דרישה, שאפשר לבדוק אותה. ראש העיר בא ואומר: רבותי, במסגרת ה-15 מיליון שקל שאתם הולכים לתת לי, אנא מכם 3 מיליון השאירו בצד עד לדיון בתכנית ההבראה. אם בתכנית ההבראה תחליטו להוריד את זה, נריב אתכם. תחליטו לא להוריד את זה, תבורכו על כך. זאת הדרישה.

אני אגיד לך איפה הבעיה בעניין הזה. השאלה היא כמה מהר הוא רצה את הכסף.

הוא רוצה את הכסף אתמול.

אם הוא רוצה את הכסף מהר, הוא יודע שזה בקידום מענק. אם הוא רוצה את זה על חשבון הסדר הבראה, יש עוד משרד שקוראים לו משרד האוצר והוא לא יתן קידום מענק במסגרת תכנית ההבראה.

אני חושב שראש העיר נצרת נוקט בטקטיקה לא נכונה. הוא צריך היום לבוא ולהגיד: רבותי, זאת לא בעיה שלי, תעשו מה שאתם רוצים, שעם ישראל יתמודד עם הבעיה הזאת, ואז נראה איך כולם מתחילים לטפל בבעיה.

ראש העיר בכל זאת לוקח על עצמו איזושהי אחריות ואומר: אני מוכן להתמודד עם הבעיה. יש לו בעיה. אל תתחילי עכשיו להגיד לו: אם אתה רוצה את זה על חשבון תכנית ההבראה, זה יקח זמן. יש בעיה צריך לפתור אותה. השאלה היא איך פותרים אותה ומתי.

אם יש הסכמה עם ראש העיר, אין לי בעיה להעביר לו היום 5 מיליון שקל.

יש עוד 5 מיליון שקל שעברו ממשרד האוצר.

מה שהועבר, הועבר. לגבי 2 מיליון שקל, אין בעיה להעביר מיידית. לגבי 3 מיליון גם אין בעיה להעביר מיידית. זה ייקרא בשלב זה קידום מענק. אין מה לעשות, זו הדרך. ברגע שיהיה הסדר הבראה, יצבעו את הכסף להסדר הבראה. זה משחק פנימי. אני מבינה את ההתעקשות של ראש העיר, אבל אם הוא רוצה את זה מהר, זה הפתרון.

אם מסכמים, אפשר להעביר את זה כקידום מענק ולעשות את הפעולה הזאת בחודש הקרוב.

עוד שבועיים-שלושה, כשתהיה חתימה על הסדר הבראה, יעבירו את ה-3 מיליון מקידום מענק להסדר הבראה. אנחנו עושים את זה הרבה פעמים.

שלא יהיה קיזוז.

לא יתחשבו בקיזוז.

מתי מתחיל הדיון על תכנית ההבראה של נצרת?

מצידי אפשר בעוד שבועיים.

אפשר לזמן אותו תוך שבועיים לדיון?

כן, ואני אטפל בקידום מענק.

אנחנו נוכל לקבל היום בשורה מראש העיר שהשביתה תיפסק עוד היום עם העברת הכסף?

השביתה לא הוכרזה על ידי אלא על ידי עובדי העירייה. אם הם יקבלו את המשכורת, הם חוזרים לעבודה. בין כה מחר חג. עם 15 מיליון שקל אני אשלם את המשכורות, אין בעיה.

ויש בדרך אישור ההלוואה. אם כך, אתה יכול ללכת עם זה כבר לבנק.

נכון.

אני חושב שיש לנו דוגמה לגישה מאוד אחראית. אולי היא יכולה להיות דגם לטיפול אחראי בבעיה מצד עיריית נצרת ולא מצד משרד הפנים. אני שמח שיש הצעה קונקרטית עכשיו איך לצאת מזה כבר היום. זו לא בדיוק ההצעה שהציע ראש העיר ולא ההצעה שהציעה העירייה, אבל זה מתוך אחריות ומתוך רצון לצעוד קדימה עם העיר הזאת, לעבור את החג, לעבור את ביקור האפיפיור. אני חושב שהעירייה וראש העיר מגלים כאן אחריות למופת, וצר לי מאוד שהשביתה הזאת היתה צריכה לפרוץ. צר לי מאוד שהוויכוח עם משרד הפנים לא נגמר לפני שבוע או לפני שבועיים.

אני חושב שהעיר נצרת היתה עיר פצועה בשנתיים האחרונות. לא פעם דנו בזה גם בוועדה כאן ומן הראוי היה שהממשלה תתייחס אחרת ותראה בעיה זו כבעיה כללית של החברה הישראלית, וגם בפתרון תראה הישג שהממשלה, האוצר והפנים היו צריכים לאמץ אותו ולתת לו דחיפה קדימה. אני רוצה לתבוע שזאת תהיה הגישה כלפי עיריית נצרת בתקופה הקרובה.

תודה רבה.

חבר-הכנסת גדעון עזרא, בבקשה.

כל פעם אני תמה מחדש. זו לא השביתה היחידה ברשויות המקומיות. משהו מוזר קורה במדינה שלנו. מכתבים שחתומים על ידי גורמים ממשלתיים ושיש להם סמכות, לא מכובדים. לדעתי אסור לעבור לסדר היום בעניין זה, משום שכך הציבור מאבד את האמון בכל רשויות המדינה. אתה צריך סיבה טובה מאוד לא לכבד מסמך. אנחנו נפתור את הבעיה של נצרת, מחרתיים זה יהיה בחדרה. אנחנו כוועדת פנים צריכים התחייבות של ראש העיר לגבות את הארנונה. זו משימה שראש העיר צריך למלא אותה. נדמה לי שהרצון להגיע לתקציב מאוזן הולך ומאבד את ערכו כל הזמן. כבר אין משמעות אם אתה בפיגור של 34 מיליון או 37 מיליון. כשאתה קרוב לסגירת פערים, יש לך מוטיבציה.

לגבי נושא תכניות ההבראה, אני יכול להגיד דבר אחד. אוי ואבוי למדינת ישראל שנותנת מצד אחד חופש פעולה לראשי העיריות לגייס עובדים ואחר-כך עושים תכנית הבראה בשביל לפטר את העובדים. שמראש לא יהיה חופש פעולה לגייס את העובדים האלה, ולא צריך לעשות תכניות הבראה לאחר מכן. אני הגשתי הצעת חוק בעניין הזה ומשרד הפנים התנגד. אם תכנית הבראה, למה לא בממשלה, למה רק בעיריות? במקביל לקיצוץ בעיריית נצרת, שיעשו קיצוץ במשרד הפנים. למה זה יכול וזה לא יכול?

עשו.

מתי עשו? מי עשה? פיטרתם עובד אחד? אם אני כראש עיר צריך לקרוא ל-30 עובדים קבועים אצלי בעירייה ולהגיד להם: לכו הביתה, אין משימה יותר קשה מזאת. זה מאוד פופולרי לדבר עכשיו על החג אבל אנחנו צריכים למצוא את הפתרון הכללי לבעיה, לא לסתום חורים. אנחנו לא בעד סתימת חורים, אנחנו צריכים לדבר בגדול על התהליכים.

אני מאוד מקווה שמה שסוכם פה יתבצע עוד היום. יש לי רק קצת ספקות לגבי העניין, כי נציג משרד האוצר לא פה.

החלק שלנו לא קשור למשרד האוצר.

אני מדבר על הסך הכל, על ה-15 מיליון. אם יוחלט על כך היום בוועדת הכספים, האם תוכלו לממש את ההחלטות ולהעביר עוד היום את הכסף?

אני אבדוק את זה.

אני מבקש שכל סיכום של גורם ממשלתי שלא בוצע, להעביר למבקר המדינה לבדיקה.

סיכום הוועדה יהיה כזה: הוועדה דורשת ממשרדי הממשלה לפעול לאלתר להעברת תקציב של 15 מיליון שקלים עוד היום על מנת להפסיק את השביתה בנצרת.

בהזדמנות זו אני רוצה לאחל לאחינו הערבים חג שמח ושיהיה טוב לכולם.

תודה רבה, ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:15