פרוטוקולים/ועדת הפנים/118



פרוטוקולים/ועדת הפנים/118
ירושלים, כ"א ב אדר א, תש"ס
27 בפברואר, 2000

הכנסת החמש-עשרה


מושב שני
נוסח לא מתוקן




פרוטוקול מס' 67

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום שני, ט"ו באדר א' התש"ס (21 בפברואר, 2000), שעה 13:00

חברי הוועדה: דוד אזולאי- היו"ר
אחמד טיבי
מוחמד כנעאן
יעקב ליצמן
איוב קרא

חה"כ טלב אלסאנע



חה"כ משה גפני



חה"כ עבד-אלמאלכ דהאמשה



חה"כ רחמים מלול



חה"כ מאיר פרוש



אהוד שילת
המפקח הארצי על הבחירות, משרד הפנים


מוחמד כעביה
משרד ראש הממשלה


הרב צוריאל קריספל
ראש מועצת אלעד


יאסר טבאש
ראש מועצת כסייפה


יעקב כץ
ראש מועצת לקייה


נאיף אבו-ערר
ראש מועצת ערערה בנגב


דן יצחק
ראש מועצת מזרעה


ציון הדר
ראש מועצת ערערה


רובי מגאל
כעביה-טבאש


סולטן אלהייב
מהנדס ודובר מועצת בית זרזיר


יוסף אבולגיאן
מזכיר מועצת חורה


זידאן כעביה
כעביה-טבאש


איברהים הייב
בית זרזיר


יוסף אלעטאונה
חורה, חבר בעמותת השלום והזריחה


עבדאללה ג'ואמיס
בית זרזיר


מוסה אלהייב
בית זרזיר


סאלח כעביה
כעביה-טבאש


חלד גריפת



סאלח עיידאת



פריד גריפת



סאלח מזריב



מוחמד ג'ואמיס



איברהים אל-עמור
כסייפה


מוחמד עלי
מזריב


סבג עטאללה



חמיס מזריב



אנואר עיידאת



פלאח רחאל



מוטי משיח



סולימן ג'ואמש



פאיז מזריב
מזריב


עלי אבו-ג'ואד



עיסאם ג'ואמיס



אמיר הייב



עיסה ג'ואמיס



עלי הודה



רשיד עוסמה



מופדי ג'ואמיס
בית זרזיר


סעד גריפת



גאסן גריפת
בית זרזיר


מוסטפה דיאבד
מזריב


סולימן ג'ואמיס
בית זרזיר


ריאד אבולגיאן



פתחי מזריב



חמדן זמירו

מרים פרנקל-שור

יפה שפירא

רשמה: אירית שלהבת

1. קביעת מועדי בחירות ראשונות ברשויות מקומיות מסויימות.


קביעת מועדי בחירות ראשונות ברשויות מקומיות מסויימות

אני פותח את הדיון בעניין קביעת מועדי בחירות ראשונות ברשויות המקומיות. על-פי החוק כדי לקיים בחירות במהלך השנה החמישית על שר הפנים להתייעץ עם הוועדה. אם הוא רוצה לקיים בחירות לאחר השנה החמישית הוא צריך לקבל את אישור הוועדה. ישנן רשויות מקומיות בהן כבר הזמן חלף. אני אקרא את שמות הישובים שאנחנו נקיים עליהם דיון היום: אלעד, חורה, כסייפה, לקייה, ערערה בנגב, שגב שלום, כעביה-טבאש, מזרעה וזרזיר. אני אאפשר רשות דיבור לכל ראש מועצה שירצה. אני רואה שיש פה גם נציגות של התושבים. אני לא אוכל לאפשר לכולם להתבטא אבל אני מציע שכל ישוב יקבע נציג אחד שיידבר בשם הישוב, וגם זה בקצרה.

אני מבקש ממר אהוד שילת, שהוא המפקח הארצי על הבחירות, להציג את הדברים. בבקשה.

כמו שאמר היושב-ראש, החוק קובע שבחירות ראשונות במועצה יהיו תוך 60 יום ממלאת 4 שנים להקמת המועצה. כל המועצות שאנחנו עוסקים בהן היום הן מועצות שמכהנת בהן מועצה ראשונה. החוק קובע שאם השר רוצה לדחות את הבחירות לתוך השנה החמישית הוא צריך להתייעץ עם ועדת הפנים, ואם הוא רוצה לדחות את הבחירות מעבר לכך הוא צריך הסכמה של ועדת הפנים.

אתחיל מהישוב הראשון, אלעד. בישוב הזה הוקמה מועצה בנובמבר 1994, כלומר 4 שנים חלפו להן בנובמבר 1998, כשהיו בחירות כלליות. אי אפשר היה אז לעשות בחירות כי עוד לא היה בכלל איכלוס של הישוב. כשאין תושבים אי אפשר לעשות בחירות. איש לא גר בנובמבר 1998 באלעד. שר הפנים גם לא היה יכול אז לפנות לוועדה כי לא היה ברור מתי יתחיל האיכלוס ובאיזה קצב יהיה האיכלוס ולכן לא היה באפשרותו להציע תאריך לבחירות. הרי על 100 התושבים הראשונים עוד לא עושים בחירות.

4 שנים היתה מועצה ולא היה עדיין תושב אחד באלעד?

היו כמה מקרים בישראל בהם הקימו את המועצה קודם לאיכלוס כדי שהיא תבנה את הישוב. גם במודיעין היה כך. במודיעין הקימו את זה בתור מועצה מקומית. היום לדעת השר והמנכ"ל זה בשל לבחירות.

האם אפשר לדעת כמה אנשים גרים שם היום?

אין לי את הנתונים. בפנקס הבוחרים רשומים שם 1,668 בוחרים. באוכלוסיה יש 3,300 אנשים ולחצי מהם יש זכות בחירה.

השר חושב שהישוב בשל לבחירות ראשונות. אנחנו מציעים לעשות את הבחירות האלה בספטמבר, למעשה לגבי כמעט כל הישובים שמוצעים פה. הסיבה לזה היא אחידה: פנקס הבוחרים שתקף כרגע, שיעמוד בתוקפו עד 15.8, הוא הפנקס שלפיו נערכו הבחירות לכנסת במאי 1999 והוא מעודכן לפברואר 1999. אין טעם לעשות בחירות במאי, יוני או יולי 2000 כאשר ב-16.8 נכנס לתוקף פנקס חדש ומעודכן. לכן השר מציע לוועדה שכל הבחירות האלו ייערכו ב-19.9. כלומר, רשימות המועמדים בכל הישובים האלה יוגשו ב-17.8, שזה יום אחרי שהפנקס מתעדכן. פנקס בוחרים תקף הוא חשוב מבחינת החוק בעניין רשימות מועמדים, ששם יש תומכים שחייבים להיות בוחרים בפועל.

כלומר פנקסי הבוחרים יגיעו למועצות ולישובים רק אחרי 16.8 ולא לפני כן?

פנקסי הבחירות יגיעו לישוב לפי מה שהחוק קובע. החוק קובע מתי. פנקס בוחרים לפי חוק הבחירות לכנסת מוצג לעיון הציבור בערך בחודש מאי, ואז יגיע עותק של הפנקס הזה ויוצג בכל ישוב. יש תקופה של 10 ימים להגיש עררים, עד 12.6. אנחנו נפרסם את כל לוחות הזמנים האלה גם בעיתונים וגם בטלוויזיה וכן הלאה, כי זה לא רק הפנקס של כסייפה, חורה ואלעד. זה פנקס של הבוחרים לכנסת. יש מועד עד יוני בערך להגיש עררים.

זה לא 90 יום לפני הבחירות?

לא. אז קולטים את כל העררים ואת כל הערעורים וזה הפנקס התקף שאותו מוסרים לרשימות אחרי שהן מאושרות. הכל כתוב בחוק. הפנקס יוצג בישובים, בוודאי, בערך בחודש מאי.

בכל העיתונים?

בכל העיתונים תהיה מודעה.

התאריך שהצענו, חוץ מישוב אחד, הוא אחיד לכולם. ה-19.9.2000 הוא היום ה-34 לאחר ה-17.8 שבו יגישו את רשימות המועמדים. זה התאריך הכי מוקדם שאפשר לעשות בו בחירות לפי הפנקס החדש. כך באלעד.

חורה, כסייפה, לקייה, ערערה בנגב ושגב שלום הוקמו ב-22 למאי 1996. כעביה-טבאש-חג'אג'רה ומזרעה הוקמו 6 ימים אחרי זה, ב-28 במאי 1996. אנחנו רוצים לעשות שם את הבחירות ב-19.9.

בזרזיר השר ביקש לדחות את הבחירות בשנה. גם המועצה בזרזיר הוקמה באותו תאריך, במאי 1996, אבל השר מבקש לדחות את הבחירות בשנה משום שהמועצה התחילה לכהן שנה יותר מאוחר. היא מונתה במאי 1996 אבל הוגש בג"ץ והמועצה פשוט היתה רק על הנייר, לא פעלה.

כמו אלעד. באלעד לא היו תושבים.

אבל באלעד היתה מועצה. בזרזיר היו תושבים ולא היתה מועצה ואילו באלעד היתה מועצה ולא היו תושבים.

מר שילת, אם לא היו תושבים אז המועצה פעלה שם אבל אולי צריך לתת גם שם ארכה.

המועצה בנתה את הישוב.

היו צריכים להעביר את התושבים של בית זרזיר לאלעד.

כשמקימים מועצה בדרך כלל עושים את זה בשיטה של צוות בניה ולא של מועצה, צוות הקמה שמקים ומתכנן וכן הלאה. אחר-כך הישוב מתאכלס, מקימים מועצה ראשונה ממונה והולכים לבחירות. יש מקומות שהשטח של הרשות המקומית בא מצירוף שטחים של רשויות מקומיות אחרות, כמו מודיעין, ואני חושב שאותו דבר היה באלעד. כלומר, בעיר מודיעין לקחו קטע ממועצה איזורית גזר, קטע ממועצה איזורית מודיעין ומעוד רשות. כדי שצוות הקמה כזה יוכל לעשות תוכנית בניה הוא צריך שתהיה לו ועדת תכנון. הוא לא יכול לגשת לבניה בלי אישור. לפיכך זה לא יכול ללכת על שטח של 3 רשויות. לכן הקימו קודם מועצה, כדי שתהיה רשות מקומית, ואז היתה ועדת תכנון ואפשר היה לאשר את התוכניות ולהתחיל לעבוד.

באלעד לא לקחו את זה מכמה רשויות.

נדמה לי שכן. אני לא יודע. בכל אופן, עשו אותו דבר, אני לא יודע למה. אני לא עוסק בתחום הזה. אני עוסק בבחירות. במודיעין אני יודע שזאת היתה הסיבה.

במודיעין כן ובאלעד לא.

אז היתה איזה סיבה אחרת. לא יודע למה.

בזרזיר הבג"ץ מנע את המועצה מלפעול ומלתפקד. המחוקק קבע את התקופה הזאת של 4 שנים למועצה ראשונה כדי להכין את תשתית העבודה של הפקידות ושל המועצה עצמה. הזמן הזה לא היה לאותה מועצה בזרזיר. לכן השר חשב שצריך לאפשר להם את השנה הנוספת. הוא ביקש לקבוע את תאריך הבחירות שנה יתר מאוחר.

זה לא שנה. זה 8 חודשים.

ב-3.4.2001.

לגבי אלעד צריך את הסכמת הוועדה, כי זה מעבר ל-5 שנים.

מה סמכות הוועדה? האם לוועדה יש מגבלה כלשהי באישור שלה?

הוועדה לא קובעת. השר מציע תאריך, הוא מתייעץ עם הוועדה והיא יכולה להסכים או לא להסכים, לאשר או לא לאשר את הצעת השר.

שנה רביעית זה רק התייעצות ושנה חמישית אישור?

כן. הוא הדין לגבי זרזיר. גם שם אם מתקבל התאריך של אפריל 2001 זה במסגרת אישור או הסכמה של הוועדה, ואם לא אז זה במסגרת ההתייעצות לגבי ה-19.9.

מועצת אלעד הוקמה בנובמבר 1994. כשהסתיימו 4 השנים ולא היו בכלל רשומים אנשים בישוב, זאת אומרת שהישוב בעצם עוד לא אוכלס, האם אתם ביקשתם אישור מוועדת הפנים ואיכות הסביבה להאריך את זה?

לא. השר לא מבקש להאריך. החוק קובע שהשר יציע תאריך לבחירות. אם התאריך הוא בתוך השנה החמישית, זה התייעצות; ואם זה מעבר לשנה החמישית, זה מחייב אישור הוועדה. השר לא בא לבקש תאריכים. השר צריך להחליט על תאריך ואז הוא צריך לבוא לוועדה. עד לאחרונה האיכלוס היה במצב כזה שלא היה ברור מה קורה, לא היו תושבים והשר לא יכל להציע תאריך. גם כשהישוב התחיל להתאכלס עוד לא ידענו מה להציע. זאת אומרת, לא היה עם מה לבוא לוועדה, לבד מלמסור מידע לוועדה. כשאין תושבים אני עוד לא יודע מתי לעשות בחירות.

זאת אומרת, זה הפעם הראשונה לגבי אלעד שאתם יודעים עכשיו שיש תושבים.

שיש תושבים ושהשר חושב שאפשר לעשות בחירות.

תודה רבה. כרגע נעבור לשמוע את הנוכחים לפי הסדר. אבקש מכל ראש מועצה בקצרה להציג את עצמו, מאיזה ישוב הוא, ולדבר לא יותר מ-3 דקות. בבקשה, ראש מועצת אלעד, הרב צוריאל קריספל.

המועצה המקומית אלעד כוננה ב-5.7.95 ולא ב-1994 כפי שנמסר.

ב-20.11.94 התפרסם צו של שר הפנים, בחתימתו, ברשומות שמקימים מועצה. יש הבדל בין זה לבין מינוי חברי מועצה.

מה שקובע הוא יום הפירסום ברשומות.

המועצה המקומית אלעד הוקמה כ-4 שנים לפני שהגיעו התושבים, במגמה למנוע את הדברים שקרו בעקבות הקמת שכונות חדשות, שכאשר הגיעו אליהן התושבים לא היו תשתיות, לא היו מוסדות ציבור וחינוך ושאר הדברים. המועצה המקומית אלעד משתרעת על פני 2,700 דונם, שנגזרו מהמועצות האיזוריות מודיעין ודרום השרון. במשך 3.5 שנות קיומה הראשונות של המועצה היא טיפלה במערך התשתיות הבסיסיות של הקמת הישוב ובמקביל תשתיות כגון מוסדות חינוך, מוסדות ציבור ודת.

התושבים הראשונים, כ-10 משפחות, הגיעו באוקטובר 1998. היום אנחנו מונים למעלה מ-1,000 משפחות. נכון שבמשרד הפנים מופיעים כ-3,300 תושבים אבל זה נגזר מכמה נושאים שונים, אם בגלל תושבים שהגיעו ממקומות ביש"ע ששם היו להם הנחות גדולות במיסים ועדיין הם לא העבירו כתובת, או בגלל כל מיני נושאים של חוק חינוך חובה, של תושבי ראש העין שעברו לאלעד ועדיין לא העבירו שינוי כתובת וכדומה.

בפועל אנחנו חיברנו עד היום כ-1,100 מוני מים למשפחות. טופסי 4 ניתנו ל-1,500 יחידות דיור. בפועל באלעד היום נבנות כ-4,500 יחידות דיור, שחלקן תאוכלסנה עוד במהלך השנה הזאת, לכ-2,000 משפחות עד סוף שנת 2000. במהלך השנה וחצי האחרונות נקלוט עוד 2,500 משפחות.

זה בקצרה, כפי שביקש היושב-ראש, סקירה על המועצה המקומית אלעד. אם יש שאלות אני אשמח לענות.

תודה רבה. ראש מועצת חורה נמצא פה?

אני מזכיר המועצה.

אני רוצה קודם כל לאפשר לראשי מועצות לדבר ואחר-כך אני אאפשר לנציגים אחרים. כסייפה.

אנחנו מאמצים את החלטת השר. אנחנו מבקשים שהשר יתחשב בדעת התושבים ובעמדתם. אני לא יודע מה בדיוק העמדה אבל השר צריך להתחשב בה.

יש פה נציגות של התושבים?

מכסייפה לא. אבל כעיקרון עמדת המועצה היא כן לאמץ את ההחלטה. אני גם תושב כעביה. עכשיו אני מחליף כובע. אני גם מאמץ את החלטת השר.

אלה שני דברים שמשתלבים זה עם זה.

לגבי כסייפה אין בעיה.

לקייה.

לקייה משתרעת על פני 5,500 דונם. 75% מהקרקע היא בתביעות בעלות של תושבים שגרים בתחומי הישוב ומחוץ לישוב, שני שבטים עיקריים שהם בעלי הקרקע, ו-25% הנותרים גרים על אדמות מדינה. יש דרישה עצומה לכניסה פנימה לישוב ואין למדינה ולמועצה יכולת לספק את הדרישה הבסיסית הזאת, לקבל מגרש ולבנות בו בית.

אלא אם כן יורחב שטח השיפוט. זה יפתור את הבעיה.

התאריך שנקבע הוא תאריך ראוי ונכון. האנשים בשלים.

יש בעיה קשה אחת. אני נפגשתי עם המפקח על הבחירות וחשבתי שיהיה נכון להשמיע בפניו את המצוקות, לשמוע ולהתרשם. אני מתכוון לבעיה של מרחב לקייה. סביב לקייה חיים מאות רבות של תושבים שרואים את לקייה כמרכז החיים. דהיינו, הם מקבלים מערכות של שירותים מהמועצה, מים, שירותי בריאות, טיפת חלב או בריאות המשפחה, הילדים שלהם לומדים בבית-הספר בלקייה או בגני הילדים. הם בהחלט רואים בלקייה את מרכז החיים שלהם ולכן הם מצפים שהם יהיו אלה שייקבעו מי יהיו הנציגים שלהם. הבנתי ממר שילת שהדבר הזה הוא בלתי אפשרי. מי שיכול לבחור הוא מי שחי בתחומי הישוב הפורמלי, על אותם 5,500 דונם.

כמה תושבים יש שם?

חלקם גרים בצורה של פזורה פנימית וחלקם במבנים קבועים. בסך הכל המספר הוא 7,600. בפזורה יש כ-1,800.

יש להם זכות בחירה?

לא. אני רוצה להסב את תשומת לב הוועדה, ואני מניח שבעניין הזה המפקח על הבחירות ירחיב, כי זו סוגיה שהיא אופיינית ללקייה אבל גם בכסייפה הבעיה קיימת, גם בשגב שלום ובישובים נוספים. יש זיקה וציפיה שגם הם ישתתפו בבחירות. לעיתים חלק מהמשפחה פרוס בפנים וחלק בחוץ. אנשים מצפים להשפיע על מה שקורה שם. למיטב בדיקתי, לא ניתן יהיה לעשות את זה. זה יגרום בהחלט לבעיות לא מבוטלות וצריך לתת את הדעת איך מתגברים על המורכבות של הבעיה הזאת.

אבל לדעת משרד הפנים כמה תושבים יש שם שיוכלו להצביע?

7,600 תושבים, גברים, נשים וילדים, בתוך תחומי הישוב וכ-1,800 בפזורה המיידית שאופפת את הישוב. זה לא בעלי זכות בחירה. אין לי מושג מה מספרם של בעלי זכות הבחירה.

האם יש שם התפתחות? בונים שם היום בכמויות?

בונים על כל מגרש שמתפנה. לצערי מגרשים לא מתפנים כי אין אדמות מדינה. אמרתי שאין פיתרון של בעיות הקרקע. זאת סוגיה בפני עצמה. לכן הבניה היא בהחלט לא מסיבית. יש שכונה אחת חדשה, אבו עמר.

דרך אגב, בכסייפה יש התפתחות בניה?

לא.

כאן אתה נכנס לבעיה נוספת.

מר אהוד שילת, אני מבקש את התייחסותך לטענה שעלתה כאן. בסך הכל אלה אזרחים שנהנים משירותי העיר לקייה ואין להם זכות בחירה. איך אתה חושב להתמודד עם הבעיה הזאת?

החוק קבע בדיוק למי יש זכות בחירה ולמי אין. אני לא חושב שכדאי וצריך - בוודאי לא צריך ולדעתי גם לא כדאי - למשוך את החוק ולנסות לתת לו פרשנויות כך שיתאים לכל מקרה בצורה קצת אחרת. החוק קובע שבעל זכות בחירה ברשות מקומית הוא תושב באותה רשות מקומית שהינו רשום במרשם האוכלוסין באותה רשות מקומית. זאת אומרת, יש פה שני אלמנטים: שהוא תושב, ושהמען שלו רשום באותה רשות מקומית.
בדרך כלל אין בעיה לרשום מען. אתה יכול ללכת לכל לשכה, להגיד אני גר פה, אני גר שם וירשמו את זה. לא שולחים בלשים. העניין של תושבות הוא קצת יותר מורכב כי בתושבות צריך להיות אלמנט של תושבות בתוך תחום הרשות המקומית ולא על-יד הרשות המקומית.

אנחנו יודעים על דבר דומה, שעיר מסויימת היא מרכז רציני בשביל האנשים, שם הם עובדים, שם הם מתפרנסים, שם הם חיים, שם הילדים שלהם לומדים, אבל אותם אנשים גרים במושב על-יד העיר. זה עוד לא אומר שהם רשאים להצביע באותו מרכז, כי הם לא תושבים שם.

לכן אני חושב שהדרך הבטוחה ביותר לעשות בחירות היא להיות צמודים להוראות החוק ולא לגרור את הסדין הזה ימינה ושמאלה לכל מיני כיוונים.

זה פרשנות שהיא לא נכונה. זה לא החוק. אפשר לפרש את החוק גם אחרת.

מר אהוד שילת, אני אומר לך, זה מניעת זכות דמוקרטית מאזרחים שלא יכולים לממש אותה.

פה לא מדובר על אזרחים אלא על תושבים. השאלה היא תושבים איפה. לכן בא החוק ואמר: לרשות מקומית יש תחום מסויים, שמעבר לו היא לא שולטת. מי שגר מעבר לו לא בוחר בה.

במועצות האיזוריות יש אנשים שהם תושבים ולא משתתפים בבחירות. אז מה הם? יש במועצות האיזוריות בנגב תושבים שחיים בתחום השיפוט של המועצות ולא משתתפים בבחירות. אז מה ההגדרה שלהם? עב"מים?

הם לא תושבים. זה שאתה נמצא על שטח מסויים עוד לא עושה אותך תושב.

האם תושבי הפזורות בלקייה ובשגב שלום יכולים היום לשנות את מענם במינהל האוכלוסין ותהיה להם זכות בחירה?

כן.

הם רק לא רוצים כי הם יאבדו את האדמה.

זה לא על-פי החוק.

אני רוצה להבהיר שלכל אדם יש זכות לבוא ולשנות את מענו לאן שהוא רוצה. אף אחד לא אומר לו להגיד כך או להגיד אחרת. במקרה הזה של הישובים בנגב עליהם דיבר חבר הכנסת אלסאנע נדרש שיהיה אישור של המועצה שאכן אותו אדם גר בישוב.

אז אין זכות אוטומטית.

יש לו זכות. לכן אני אומר: כן, נקודה.

יש לי מקרה אישי שלי.

אינני יודע אם אנחנו יכולים כרגע לדון בזה. אני מציע, חבר הכנסת טלב אלסאנע, שכרגע לא נדון בזה.

זה נושא חשוב מאוד.

יכול להיות שהנושא הזה שווה דיון בפני עצמו.

נציג ערערה בנגב.

אני ראש המועצה המקומית ערערה בנגב. מוניתי לפני 5 חודשים לראשות המועצה. אני בן המקום. כל הזמן דגלתי בצורך לערוך בחירות. אני מאמין בזכות האדם לבחור ולהיבחר. אני מברך על ההחלטה של השר. יש לי בקשה אחת, אם אפשר להקדים את הבחירות מחודש ספטמבר, כי זה נופל בדיוק על חשבון מערכת החינוך. אני מציע להקדים ולעשות את זה לפני פתיחת שנת הלימודים.

אבל זה באמצע החודש.

אף שהשר רמון, שר הפנים דאז, כונן את המועצות ב-5 הישובים בנגב, הן התחילו לעבוד רק בחודש אוגוסט, עקב בג"ץ. כלומר, בלי טובה של אף אחד הבחירות היו צריכות להיות ב-30.10. לא איכפת לי אפילו להקדים את זה ליולי אבל שזה לא יהיה על חשבון מערכת החינוך, כי מתחילים ב-1.9 את שנת הלימודים.

אבל גם באוגוסט זה יפריע.

האם יש היום התפתחות ובנייה גדולה בערערה שבנגב? כמה בתים חדשים בונים עכשיו שם? האם בונים שם היום בכמויות של מאות?

לא מאות. זה ישוב קטן. יש לנו תנועה של בנייה.

הבנתי מהמפקח על הבחירות שאי אפשר להקדים את זה מחודש ספטמבר. אני מבקש מכם לחשוב היטב שחודש ספטמבר, ה-1.9 זה תחילת שנת הלימודים.

הבחירות יהיו ב-19.9, לא ב-1.9.

זה אותו חודש. זה יבוא על חשבון מערכת החינוך. אבקש לדחות את זה לכל החודש.

כל הסיפור הוא רק יום אחד.

האם יש כאן נציג של שגב-שלום? אין.

ראש מועצת כעביה-טבאש- חג'אג'רה.

הוא איננו כאן אבל אני יכול לדבר כנציג התושבים. עקרונית מבחינת התאריך אצלנו לא תהיה בעיה. אבל יש בעיה אחרת. בחודש האחרון פנו נציגים של התושבים בטבאש וביקשו, במידה והבחירות יתקיימו, להתנתק מן המועצה ולחזור למועצה האיזורית עמק יזרעאל. אותו דבר נציגים של חג'אג'רה העלו את הטענות האלה. הייתי מבקש, לפני שיפורסם תאריך כלשהו, שהם יזומנו למשרד הפנים או לוועדה וישמעו מה קורה.

אנחנו לא הגוף שדן בזה. מי שדן בזה הוא רק משרד הפנים.

האם ראש המועצה המקומית מזרעה נמצא פה? לא.

זרזיר.

אני חבר המועצה. ראש המועצה נמצא בשליחות ממלכתית מחוץ למדינה ולכן אני מייצג אותו. אני מהנדס ודובר המועצה. אני רוצה להגיד לחברי הוועדה וליושב-ראש הוועדה ארבעה דברים.
נכון שהמועצה בבית זרזיר הוקמה ב-28.5.96 אבל כתוצאה מחילופי השלטון למחרת נמנעה הקמת המועצה ותיפקודה. היה תהליך של בג"ץ שנמשך כ-11 חודשים. המועצה התחילה לתפקד בפועל ב-7.4.97. לכן אנחנו מבקשים, כמו שהחוק אמר, לתת למועצה ארכה של 4 שנים על מנת שהיא תכין את התשתית לבחירות.

דבר שני, המועצה בזרזיר היא המועצה היחידה בה ראש המועצה וחבריה הם תושבי המקום. בפעם הראשונה במדינת ישראל נערך משאל בקרב התושבים ו-84% מהתושבים אמרו שהם רוצים ראש מועצה מתוך הישוב.

מי ערך את המשאל?

משרד הפנים.

לא צריך להיות חוק משאל עם?

היתה הצעה שבוצעה.

עשו סקר. לא משאל עם. זה וולונטרי. זה לא על-פי חוק.

הגיעו להסכמה מקומית בהבנה ביניהם, בין כל החמולות.

המועצה התחילה בפועל לתפקד ב-7.4.97. תוקף המועצה יסתיים ב-7.4.2001. אנחנו עכשיו בעידן של התפתחות בכל מיני פרוייקטים שאנחנו מבצעים כיום. אנחנו דורשים את התקופה המינימלית, שהיא 4 שנים, על מנת לגמור את התשתית ולהכין את הרקע לבחירות.

נוסף לכך אני רוצה, אם מותר לי, לחלק לכם את ההמלצות של מנכ"ל משרד הפנים והממונה על המחוז.

הוא מתכוון להמלצת משרד הפנים שהבחירות יהיו ב-3.4.2001. לחברי הכנסת יש את זה.

לכן אנחנו מבקשים מהוועדה להמליץ להסכים להחלטה של השר.

האם גם התושבים מסכימים לזה?

רוב התושבים מסכימים.

איך קבעת שרוב התושבים מסכים? הרוב המוחלט של התושבים לא מסכים.

אני חושב שהרוב המוחלט של התושבים מסכים. יש קבוצה של אנשים שמתנגדים והם לא מייצגים אף אחד, הם לא נבחרו.

יש מחלוקת בנושא הזה.

כמה תושבים יש בזרזיר?

כ-7,000.

כמה זמן הם גרים שם?

מאז קום המדינה.

חמשת חברי המועצה בזרזיר שמייצגים את 5 השבטים מונו על-ידי השר לאחר שהם נבחרו לוועד המקומי. הם אנשים שנבחרו בבחירות דמוקרטיות והם מייצגים את התושבים. ישנה קבוצה שולית בזרזיר שכל הזמן חותרת להחליף את המועצה.

אני מבקש ממך לא להשתמש בביטויים כמו "קבוצה שולית". לכל אחד יש את הדיעות שלו וזכותו להביע אותן, עם כל הכבוד לך.

הוא התכוון לקבוצה קטנה ולא לקבוצה שולית.

אני עובר כרגע לסבב נוסף של התושבים. אני אלך לפי אותו סדר. נתחיל עם חורה.

אני מזכיר מועצת חורה ואני תושב המקום. ברצוני לתקן דברים שנאמרו פה על חורה. הישוב חורה כונן ב-1991 ולא ב-1996 כפי שנאמר, אבל הוא הוקם תחת הוכתרת "מועצה איזורית שוקת". אפשר תמיד לעקוף את החוק. במקום להכריז על בחירות ב-1996 הפכו את זה למועצה מקומית חורה כדי למשוך את זה עוד 4 שנים, בטענה שהתושבים עדיין לא בשלים. זה לא נכון.

לאור המצב שנוצר ב"חורה" היום, בוודאי חברי הוועדה שמעו ש"חורה" היתה בכותרות, היום יש אצלנו שני ראשי מועצה. אחד מהם היה ראש המועצה בפועל והוא מתפקד. אנחנו דווקא עזרנו וסייענו לו. הוא מחפש את דרכו, רצה לרוץ לבחירות במקום אחר, זה זכותו, הוא נבחר באותו מקום אבל בגלל שחברי המועצה המקומיים בחרו בתושב מקומי שיכהן בתקופה שעד לבחירות משרד הפנים לא מאשר אותו בטענה שהוא יבנה לעצמו רשת לבחירות.

בניגוד למקומות אחרים.

בניגוד למקומות אחרים שנמצאים במרחק של 3-4 קילומטרים, כמו ערערה, שם ראש המועצה הוא מקומי. יש פה דילמה. אני היום מתפקד עם שני ראשי רשויות.

מי חותם?

יש ראש מועצה שנבחר על-ידי חברי המועצה, שהוא מורשה החתימה וזה מאושר בבנקים; ויש ראש מועצה שמשרד הפנים מחזיק.

זה בדיון בבג"ץ.

אני רוצה להציג בקשה אחת למפקח על הבחירות. ב"חורה" אנחנו מתחננים - אני אומר לך בשם כל תושבי חורה - להקדים את הבחירות ככל האפשר. בעוד חודשיים, בעוד 3 חודשים, כדי שנוכל לפתור את הבעיה.

אבל כך אתם מפסידים שנתון שלם של מצביעים, של גילאי 18, שלא יצטרפו, לא יקבלו זכות בחירה.

או שמפסידים או שמרוויחים. זה משפיע באופן שוויוני.

יש פה תושבים מ"חורה"?

אדוני היושב-ראש, לפי הסדר זה אלעד. האם הוזמנו נציגי תושבים? קיבלתי אתמול בפאקס מכתב מעורך-דין שכותב שהוא מייצג את ועד התושבים.

הוא נמצא פה?

הוא לא הוזמן. התקשרתי אליו לשאול והסתבר שאף אחד לא הזמין אותו.

אם הוא היה פונה לפה והיה מבקש להיות נוכח - - -

הוא לא ידע על הישיבה הזאת. אם אתה רוצה, אני אקרא את מכתבו. אולי אני אייצג את העניין הזה.

חבר הכנסת גפני, אני מציע שכאשר תקבל את רשות הדיבור כחבר כנסת תוכל להגיד את הדברים.

לי כחבר כנסת יש מה לומר. יכול להיות שאני לא מסכים עם המכתב שלו או כן מסכים עם המכתב שלו.

אני רוצה שתדע שכל התושבים שיושבים כאן באו מיוזמתם, על דעת עצמם. הם לא הוזמנו על-ידי הוועדה. גם המכתב של העורך-דין שמייצג את התושבים, אני חושב שמן הראוי היה שייפנה את המכתב הזה לוועדה ויציג את טיעוניו. האמן לי, בשמחה רבה הייתי מזמין אותו.

שאלתי אותו. התושבים ידעו מאוד מאוחר על קיום הישיבה היום. ואלי כדי שלא ייראה כלפי חוץ ש- - -

אני מוכן לקבל ממך את המכתב ולהתייחס אליו אחר-כך באמצעות היועצת המשפטית של הוועדה.

יש פה תושבים מ"חורה"? יוכל לדבר תושב אחד מכל ישוב במשך 2-3 דקות. רבותי, אני אומר, אם יש חילוקי דיעות בישוב אז אף אחד לא ידבר.

אני מברך על ההחלטה לקיים את הבחירות מוקדם. אני מתפקד כמנהל מחלקת החינוך במועצה ומאז 2.11 ועד היום אין לנו ראש מועצה. לא מי שנבחר על-ידי החברים ולא מי שמונה על-ידי משרד הפנים. לאור המצב הקיים היום ב"חורה", כאשר יש שני ראשי מועצות, אנחנו רוצים שהבחירות יתקיימו מוקדם ככל האפשר.

יש לי בקשה אליכם לגבי העניין הזה. אני מבקש להפנות אלי מכתב. ברגע שתהיה פנייה אני אפנה את זה לשר הפנים ואני אבקש שהוא יקבל החלטה בעניין הזה.

יש דיון בבג"ץ בעניין הזה.

האם יש פה נציג מכסייפה?

אני תושב כסייפה. היו שני אנשים שכיהנו כראשי מועצות שלנו, ביניהם חבר הכנסת רחמים מלול, ובעקבותיהם נתמנה מר יאסר טבאש כראש מועצה. כאדם הוא אהוב עלינו, הוא נחמד מאוד, אבל באיזה מקום התושבים צריכים לנהל את עצמם בעצמם.

האדם הראשון לא היה אהוב עליכם?

הוא כבר יצא מרצונו. לא אנחנו הוצאנו אותו. בלי כל קשר לאנשים שעבדו אצלנו כראשי מועצה, אנחנו מכבדים אותם, אבל אנחנו חושבים כתושבי כסייפה שהגיע הזמן שאנחנו ננהל את עצמנו בעצמנו. בכסייפה יש תושבים אקדמאים. יש מקיר לקיר תושבים שמעוניינים להתמודד בבחירות. אנחנו רוצים בחירות בזמן הקרוב ביותר.

תודה רבה. לקייה. אין פה נציגים של לקייה. חבר הכנסת טלב אלסאנע ידבר בשם התושבים.

ערערה בנגב.

אם ראש המועצה רוצה בחירות אז כולם רוצים.

שגב שלום: יש פה תושבים?

אני אייצג אותם.

כעביה-טבאש.

אני תושב כעביה-טבאש-חג'אג'רה. אני מתפלא על דבריו של ראש המועצה שלנו, שבמקום שהוא יציג פה איזה עמדה מלכדת, עמדה טובה לזכות כל התושבים, הוא בחר, לא כדרכו, להציג פה עמדה מפלגת, כביכול יש פה תושבים ושם תושבים.

ורק הוא המאחד ולכן צריך לשמור עליו.

לפי דעתי 99% מתושבי הישוב כעביה-טבאש-חג'אג'רה מברכים על קיום בחירות בישוב ועל החלטת השר. הם גם מבקשים מהוועדה לאשר את הבחירות האלה. אנחנו נוטשים עידן של מינויים והולכים לעידן של דמוקרטיה, לממש את הדמוקרטיה ולחגוג אותה במדינת ישראל. לכן אנחנו מבקשים מאוד מכבוד הוועדה להמליץ על קיום הבחירות בזמן.

ועוד דבר בעניין מה שאמר פה חברי לגבי קיום הבחירות בחודש ספטמבר. אני לא יודע אם הבקשה שלי תתקבל או לא אבל עלה לי עכשיו רעיון. היות והבחירות עצמן, כך אני מקווה, יהיו חגיגה ושמחה אז ביום הזה אני מקווה שתהיה המלצה לכך שזה יהיה יום שבתון. הרי במילא אם הילדים יהיו בין כתלי בית-הספר הם לא ילמדו.

זה על דעת יועץ ראש הממשלה?

בהתייחס למה שנאמר פה על-ידי ראש המועצה, אנחנו מדברים על בחירות ועל דעת הרוב. המטרה היא להכריע על-פי דעת הרוב. אם יש בודדים או פרטים פה ושם שנמצאים בדיעה אחרת, אני לא חושב שאנחנו צריכים להיגרר אחריהם. המגמה בישוב, בעיקר בטבאש, היא ללכת לבחירות.

עמדת האגף שלנו במשרד ראש הממשלה שמטפל בנושא של הבחירות היא שהגיע הזמן לבחירות.

אתה מדבר עכשיו כתושב או כנציג משרד ראש הממשלה?

בשני הכובעים גם יחד.
אני רוצה לדבר גם על כעביה. אנחנו מעריכים אותך. אתה תצא לפנסיה ונעריך אותך. מספיק לך. אתה חבר של כולם, תישאר חבר של כולם. בשביל מה לדבר על טבאש וחג'אג'רה? התושבים אוהבים אותך.

אני חושב שזאת החלטה היסטורית של שר הפנים. אני מעריך אותו על שהוא החליט סוף סוף לקיים בחירות גם במגזר הערבי, בכל המגזרים.

כיועץ של ברק אתה צריך לתת תאריך ...

יש המלצה של ועדת שרים שנשלחה גם אליכם. אני חושב שיושב-ראש ועדת הפנים, שאני מעריך אותו מאוד והוא אוהד את האוכלוסיה, יידע בדיוק שאין פה אינטרסים אישיים. חשוב שהבדואים ירגישו - ואני מסתובב בכל המגזר - שהם חלק מהמדינה הזאת, שישתתפו בבחירות. מספיק עם כל הטלטולים שעברו על המגזר הערבי.

האם ההמלצה של משרד הפנים מקובלת עליכם?

מקובלת.

אולי יועץ ראש הממשלה יכול להגיד לנו האם ראש הממשלה מסכים שבאותו מועד יהיו גם בחירות לכנסת?

אנחנו נברך על כך.

אל תכניס אותי לעניינים האלה.

מזרעה: אין כאן נציגי תושבים.

זרזיר.

בזרזיר יש שתי קבוצות. יש רוב תומך אבל יש עוד קבוצה שהיא לא תומכת. אני חבר מועצה.

היות וזרזיר הוא הישוב האחרון אני מוכן לתת רשות דיבור לאחד מהתושבים שמתנגד לקיום הבחירות במועדן ואחד שרוצה לאשר.

אני מייצג את שבט ג'ואמיס המונה 500 בוחרים.לכל שבט בבית זרזיר יש שני נציגים.

הוא לא נציג.

אדוני יושב-ראש הוועדה, המועצה כוננה ב-28.5.96 והתחילה לפעול - - - בבג"ץ הוחלט שבתום 4 שנים השר יחליט תוך 60 יום על מועד הבחירות. כאן שמעתם את מזכיר המועצה ודובר המועצה מציגים את הפרצוף האמיתי של המועצה הזאת וזה מה שמוביל להתמרמרות התושבים.

אני מבקש, בלי השמצות. דבר לעניין.

אתם מתחילים את הבחירות מוקדם מדי בזרזיר.

השאלה העומדת על הפרק היא, יש כאן שני תאריכים.

אדוני היושב-ראש, אני מבקש שיתנצל.

אם הוא יתנצל, גם אתה תתנצל על מה שאמרת. אני מציע, בואו לא נתחיל עם התנצלויות. למשרד הפנים יש הצעה לקיים את הבחירות ב-3.4.2001. מבקשים מאיתנו לאשר 8 חודשים יותר מאשר בשאר המועצות, או לקיים את הבחירות ב-19.9.2000, כמו כל המועצות. אנא התייחס בקצרה לעניין הזה.

רוב התושבים חתומים על עצומה, שנמצאת אצלי בתיק. הם מבקשים בחירות ב-18.9.2000 לכל המאוחר. האנשים המעוניינים בדחיית הבחירות הם כולם עובדי המועצה, שהיום עזבו את המישרה וממשיכים לקבל משכורת על חשבון התושבים. הקהל הזה מייצג רק את עובדי המועצה.

אני מכפר מזריב.

אדוני, אני מבקש שעובדי המועצה לא יביעו דיעה.

אנחנו לא נקבע כאן היום מי זה הרוב ומי זה המיעוט. עד כמה שאני יודע רוב תושבי בית זרזיר נהנים מהעבודה שעושה ראש המועצה ומהתיפקוד הנכון. אנחנו לא נגד עריכת הבחירות אלא אנחנו מאמצים את הבקשה של השר. בעוד שנה תהיינה בחירות ומי שיזכה נלך ונלחץ לו יד.

ראש מועצת מזרעה הגיע. האם אתה רוצה להגיד משהו? מדובר על תאריך הבחירות שנקבע למזרעה ל-19.9.2000. האם יש לך מה להגיד בעניין הזה?

למעשה במזרעה היה בג"ץ שעיכב את כינון המועצה עד נובמבר 1996 כך שתחילת הכהונה היתה קצת יותר מחצי שנה מהמועד שבו הוחלט לעשות שם מועצה עצמאית. אנחנו נמצאים כעת באמצע פרוייקטים רבים: טיהור הוואדי, בניית בית-ספר, החלפת הצנרת, ביוב. אני חושב שאם ידחו את זה לעוד כחצי שנה, עד שנגמור את כל הפרוייקטים, מי שיבוא אחרי זה יקבל את הכל מסודר. לכן אני חושב שבמזרעה אם ידחו את הבחירות בחצי שנה זה יועיל הרבה לישוב.

האם אתה לא מסכים שהבחירות יהיו במועד שמציע שר הפנים?

אני מעדיף שהבחירות יהיו בפברואר שנת 2001.

רבותי, יש לי בקשה מכל האורחים. אנחנו רוצים לקיים כרגע דיון עם חברי הכנסת בלבד. אני מודה לכם על כך שבאתם. תסמכו עלינו שנקבל את ההחלטות הטובות ביותר. תודה רבה לכם.

נשאר פה ראש מועצת אלעד שמבקש להשמיע נימוק אחד בקצרה לגבי מועד הבחירות. הוא אומר שהוא לא התייחס לזה בדבריו. אני אאפשר לו, בבקשה. אני רוצה להגיד לך שיש פנייה של עורך-דין שמייצג את התושבים. אני אפילו לא יודע מה נאמר אבל הוא התייחס לזה בחוות דעת משפטית.

אני התייחסתי למבנה הארגוני של המועצה ולמבנה הפיסי. לא התייחסתי למועד הבחירות. למעשה האיכלוס של הישוב החל, כמו שאמרתי, באוקטובר 1998. הישוב מורכב מאוכלוסיה דתית ובאופיו הוא ישוב בעל צביון דתי. מאכלסות אותו אוכלוסיות ששייכות לציבור החרדי, על כל גווניו, ולציבור הדתי-לאומי.

האווירה בישוב היא לא הכי בריאה מכיוון שיש מחלוקות סביב מי יעמוד בראש וכל הדברים שמסביב לכך. אני חושב שאם ימשכו דבר כזה עוד הרבה זמן זה יפגע בחיים התקינים של הישוב ובאווירה הציבורית. מכיוון שהישוב מונה היום כ-1,100 משפחות, אני חושב שיפה שעה אחת קודם כדי שהישוב הזה יירגע ושלא יגררו לדברים שהזמן יקשה על המחיקה שלהם וישקיע אותם כמשקעים חברתיים שלא רצויים בכלל.

אתה גר שם?

אני גר שם אך אני לא מועמד לבחירות. אני גר שם מכיוון שאני נמצא שם יום ולילה, ובשבתות יש אירועים בישוב. אבל אני לא מתייחס כרגע לבחירות ולא חושב שאני אהיה מועמד בבחירות. הישוב הוא ישוב יפהפה. הוא נמצא במיקום מצויין.

מאחר שהאדון התייחס כבר נותרת שאלה אחת. תענה לנו מה דעתך על מועד הבחירות.

אני סבור שטובת הישוב היא קיום בחירות בהקדם על-פי המלצת השר. ככל שיותר מוקדם, כך ייטב לישוב מבחינת האווירה הציבורית.

האם הוזמנו גם נציגי התושבים מאלעד?

הנושא הזה כבר עלה וכנראה שאתה לא מתואם עם חבר הכנסת הרב גפני.

הם לא הוזמנו.

מר אהוד שילת, עלו פה שני דברים תוך כדי דיון. אחד מהם הוא עניין הבחירות בחודש ספטמבר, שזה פתיחת שנת לימודים. מי שמכיר קצת את האוכלוסיה הערבית יודע שהאווירה שם מתחממת מהר מאוד. אני לא רוצה להתערב בשיקולים האלה אבל השאלה היא האם הדבר הזה נלקח בחשבון, האם זה שיקול בכלל. ודבר נוסף, עלתה בקשה שיום הבחירות יהיה יום שבתון. נדמה לי שצריך לנהוג בהם אותו דין שנוהגים בבחירות לרשויות המקומיות.

למה רק באוכלוסיה הערבית? גם בישובים היהודיים. בציבור החרדי מדובר על אמצע חודש אלול, שזה ערב ראש השנה.

מר שילת, אני מבקש שתתייחס אחר-כך לדברים הללו. אני אאפשר לחברי הכנסת לומר את דברם.

אני מודה לחברי, חבר הכנסת מוחמד כנעאן, שמאפשר לי לדבר לפניו. אני אתייחס לנושא באופן כללי עקרוני וגם במישור הקונקרטי, לשני ישובים לפחות.

לדעתי, כבוד היושב-ראש, הוועדה צריכה לבדוק מחדש את נושא המועצות הממונות, את נושא המינויים של אנשים מחוץ לישובים, ואת הנושא של הגבלת הבחירות לתקופה של לא פחות מ-4 שנים. זאת אומרת, אם שר הפנים רוצה לערוך בחירות לפני תום 4 שנים יש לו בעיה.

כמה יש עוד שלא מופיעים כאן? עוד 10-20?

אני לא יודע. על-פי החוק הקיים כל ישוב חדש שיקום מחוייב לחכות 4 שנים עד מועד הבחירות הראשונות.

במגזר הערבי יש עוד 4 שלא מופיעים פה.

שתי מועצות, ועוד מועצה אחת שאמורה להיות מפוצלת.

למה לא עשו הכל ביחד?

אני לא יודע. אנחנו מייד נשמע.

הבעיה היא שאם יש מועצה איזורית שמפצלים אותה למועצות מקומיות, בכל ישוב מועצה, אז רואים את זה כאילו הוקמה רשות מקומית חדשה ואז יש בה מינוי לעוד 4 שנים. אם מועצה איזורית כללה 8 ישובים ופיצלו אותה לשתי מועצות איזוריות, אז הבחירות אמורות להיות בעוד 4 שנים אבל אז מפצלים אותה למועצות מקומיות וצריכים להמתין עוד 4 שנים. הדבר הזה יכול להימשך עד לאינסוף.

דבר נוסף, במגזר הערבי יש את התופעה של ישובים לא מוכרים. בכל ישוב חדש שיכירו בו יש חובת מינוי ל-4 שנים ואי אפשר לקצר את התקופה. צריך לעשות בדיקה על הסטטוס המשפטי, מבחינת החוק הקיים.

עדיין לא ענית למה לא כוללים את כולם ביחד עכשיו.

חבר הכנסת ליצמן, השאלה היא במקום ונאפשר אחר-כך למר שילת לענות עליה.

אני רק יכול להצביע על הבעיה. גם המטרות לא הושגו. אני יודע שראשי המועצות הממונים לא תרמו כלל להכנת הישובים לבחירות. אומרים שהתושבים "בשלים" לבחירות, כאילו באים לנציב ומודיעים לו: אנחנו סיימנו את המלאכה, הם עומדים לרשותך. מה זה? למשל בזרזיר בראש המועצה עמד תושב המקום ולדעתי הישוב שלו תיפקד הרבה יותר טוב מאשר רשויות מקומיות שבראשן הועמד איש חיצוני, מבלי לפגוע באף אחד אחר.

אתה אומר שלא צריך מועצות ממונות?

לפעמים יש צורך בזה ואי אפשר להתמודד בלי זה. אבל אסור לשלול את האפשרות שבראש המועצה יהיה תושב המקום, ואסור להגביל את זה לארבע שנים לפחות. אולי מספיק שנה, אולי מספיק שנתיים. אסור להגיד "ארבע שנים לפחות".

זה מצריך תיקון חקיקה.

יש לך זכות להכין הצעת חוק.

חבר הכנסת טלב אלסאנע הגיש את זה בקדנציה הקודמת. הוא ביקש לקצר את המועד ל-3 שנים.

בקדנציה הקודמת ביקשתי לקצר מ-4 שנים ל-2 שנים.

אל תכליל ותגיד שכל ראשי המועצות הממונים לא תפקדו טוב, אני מבקש ממך.

אתה יכול לקחת את הצעת החוק שהציע חבר הכנסת טלב אלסאנע מהקדנציה שעברה ולהגיש אותה כעת.

אני לא רואה בזה פסול.

אני רוצה לתת לכם דוגמאות שיראו את האבסורד בתופעה של מועצות ממונות שהופכות להיות נחלה של שר הפנים. למשל ב"חורה" ראש המועצה הממונה מטעם ש"ס נבחר לישוב אחר ואז הוא התפטר. בעקבות זה כינסו את מליאת המועצה לבחור ראש מועצה. נבחר איש אחר שלא היה המועמד של השר ואז השר סירב לאשר את המינוי והחזיר את ראש המועצה הקודם, שהתפטר, שיהיה כאילו ראש מועצה בזמן שיש כבר ראש מועצה אחר שנבחר. כעת יש שני ראשי מועצה. המזכיר אמר שהוא לא יודע מי הוא ראש המועצה שלו. המועצה משותקת. העוזר של השר בא ואמר להם: זה המועמד של השר ואתם צריכים להצביע בעדו. יש חופש הצבעה דמוקרטי, אבל אתם חייבים להצביע למועמד של השר ... מאחר ולא הצביעו בעד המועמד של השר אז אמרו במשרד: אנחנו לא מאשרים לכם. למה לא מאשרים? מכיוון שזה נותן לו יתרון על מועמדים אחרים במהלך הבחירות, מתוך דאגה לתושבים. אבל אותו אדם מצהיר שהוא לא הולך להתמודד. זה ממש אבסורד.

כלומר יש כאלה ששיכללו את שיטת ש"ס.

משהו אף יותר אבסורדי, במועצה המקומית שגב שלום היה בג"ץ. ראש המועצה וסגנו הם אנשי ש"ס - והם במקרה היו אנשי ש"ס - ואז בית המשפט הגבוה לצדק אמר שהם לא יכולים להמשיך לכהן בתפקיד וביטל את המינוי שלהם. היום שר הפנים הוא לא מש"ס והוא הביא ראש מועצה וסגן מטעם העולים החדשים. זה המצב הנוכחי. אני רוצה להציג את האבסורד, להשכלתכם כללית.

תגידו את זה בבג"ץ.

הוא אומר שזה לא יכול להיות. תסביר לו שזה מה שיש.

בעקבות החלטת בג"ץ פיטרו את ראש מועצת שגב שלום ואת סגנו, שהיו מאנשי ש"ס, ושר הפנים החדש מינה שני אנשים מטעם "ישראל בעליה".

למה את המינוי של הרוסים הבג"ץ לא ביטל?

התושבים הלכו ואמרו: על גופתנו הם יכנסו לישוב או למועצה. לפיכך כבר חודש ראש המועצה וסגנו לא יכולים להיכנס לישוב ולא יכולים להיכנס למועצה. ראש המועצה וסגנו מנהלים את המועצה בשלט רחוק. אין ראש מועצה ואין סגן ראש מועצה בישוב שגב-שלום. הם מקבלים שכר עבור זה.

אין מי שיחתום.

עכשיו הם אומרים: אנחנו רוצים לדחות את הבחירות בשגב שלום - אף שאין ראש מועצה ואין סגן ראש מועצה - ל-19.9. אני לא יודע למה. גם ב"חורה" אין ראש מועצה ואין סגן ראש מועצה ואומרים שהבחירות יהיו רק בחודש ספטמבר. אני באמת לא יודע למה. יש ואקום, פשוט מאוד, כי אין ראש מועצה ואין סגן ראש מועצה.

הגיעו שם לסיכום, שראש המועצה יהיה מטעם השר והסגן יהיה מקומי.

הביאו רעיון. אני עדיין לא בטוח שזה מקובל על התושבים.

לדעתי זה לחלוטין לא מצחיק. זה צריך לתת לנו תחושה קשה, של שחיתות ושל מינהל לא תקין.

למה לא הלכתם לבג"ץ על העניין הזה?

כי זה לוקח זמן. אני מבקש לאשר את ההמלצה של שר הפנים. אם יש אפשרות להקדים, אז אני מעדיף להקדים. אם אין אפשרות, אז מחוסר ברירה נסתפק במועד הזה.

להקדים לכולם?

להקדים לשני מקומות, לשגב שלום ול"חורה".

לגבי זרזיר - אין ספק שיש מחלוקת בתוך הישוב. מצד אחד יש את העקרון הדמוקרטי של זכות התושבים לבחור את הנציגים שלהם. מצד שני התקופה המבוקשת היא 8 חודשים, שהיא תקופה לא ארוכה, היא בתחום הסבירות, מה גם שראש המועצה הוא תושב המקום והיה משאל בין התושבים והוא מצליח בתפקידו. אבל אני לא אתנגד אם הוועדה תחליט להקדים את זה. אני לא חושב שזאת חריגה מתחום הסבירות בשיקול הדעת. שר הפנים לא חרג מהסבירות כאשר המליץ לתת בזרזיר עוד 8 חודשים.

אני רוצה לציין שחבר הכנסת טלב אלסאנע עבר בין הטיפות בסדר.

חבר הכנסת מוחמד כנעאן. אני רוצה לבקש מחברי הכנסת, אנא מכם, דברו בקצרה ותתייחסו לעניין שאנחנו דנים בו. לא נפתור כרגע את הבעיות של המועצות הממונות. אלא אם יש בעיה של מועצות שלא נמצאות ברשימה הזאת ואתם רוצים להעלות אותן, זה משהו אחר. בבקשה.

אני רוצה לציין ששלחתי מכתב ב-31.8.99 לכבוד שר הפנים לגבי 11 מועצות ממונות במגזר הערבי. קיבלתי תשובה ב-27.12.99, שהשר מודיע: "קיבלתי החלטה לאחר התייעצות שלי עם גורמים מקצועיים במשרד הפנים לערוך את הבחירות במועצות הממונות במשך שנת 2000". שר הפנים התייחס במכתבו ל-11 מועצות ממונות ולא רק ל-7-8 שהוא הביא לנו היום לוועדה. השאלה שלי היא איפה יתר המועצות (נוף הגליל, מעלה עירון ובאסמת טבעון בוואדי ערה)?

יש להן 4 שנים?

יש להן יותר מ-4 שנים.

הם היו בהתחלה מועצה כפרית, אחרי זה עבדך הנאמן כיהן שם כראש מועצה איזורית, ולאחר מכן זה פוצל לשתי מועצות מקומיות. מאז שהן פוצלו למועצות מקומיות עוד לא חלפו 4 שנים.

הסיפור של חבר הכנסת דוד אזולאי חוזר על עצמו, וכנראה יחזור על עצמו עכשיו בעוד מקום. זה משחק ילדים של משרד הפנים, שמשחק בתושבים. זה קורה, לצערי הרב, רק במגזר הערבי. על זה אני מוחה. מה זה חשוב ממתי זה נקרא "מועצה כפרית" וממתי "מועצה איזורית"? כבר 10 שנים יש שם מועצה ממונה. חבר הכנסת דוד אזולאי היה שם מספר שנים וכשהחליפו אותו פיצלו את זה לשתי מועצות.

לדעתי היום התושבים הערבים בשלים לבחירות בכל מקום. לא משנה אם חלפו רק שנה או שנתיים. אפשר אפילו מייד לעשות בחירות. על ביר-אל-מכסור אמרו שהתושבים לא בשלים ואף על פי כן נערכו שם בחירות למופת. על אף שהיתה מועצה ממונה לתקופה קצרה הבחירות היו למופת ומאז הכל מתנהל כמו שצריך.

לדעתי, אדוני היושב-ראש, צריך פשוט לשים קץ לתופעה שדיבר עליה חבר הכנסת טלב אלסאנע ולהפסיק אותה על-ידי חקיקה, על-ידי תיקון החוק. הוכח מעל לכל ספק ש-4 שנים הן לא ערובה לכך שאותו ישוב יטופל כשורה. ישנם היום ישובים שיש בהם מועצות ממונות שהם במצב גרוע מאוד, "על הפנים", וישנם ישובים ששם זה להיפך. אין שום קשר בין פיתוח הישוב לבין מינוי מועצה ממונה או יושב-ראש מועצה ממונה.

לגבי המלצות השר, הייתי מעדיף שכל הבחירות ייערכו במועד שלהן ולא יהיו דחיות. נקבע בחוק 4 שנים. אבל כעיקרון לפחות ישנה החלטה לקיים בחירות. מר שילת ואדוני היושב-ראש, אני מבקש לדעת מדוע לא הועמדו לבחירות גם המועצות בנוף הגליל שקיימות כבר מעל 4 שנים. לפני הישיבה דיברתי עם מנכ"ל משרד הפנים. הוקמה ועדת חקירה על מנת לחלק את המועצה - - - לשניים. ישוב אחד מצרפים לשיבלי, 4 לכאן ו-4 לכאן, ואז לא ייערכו בחירות אלא ימתינו ובינתיים ימנו עוד פעם 4 מועצות ממונות ל-4 שנים. יש ישובים בהם במשך 8-9 שנים תהיה מועצה ממונה. לכן אני פונה אליך אדוני היושב-ראש בנושא הזה, של נוף הגליל, של מעלה עירון ושל באסמת טבעון. הייתי גם רוצה לראות את ערערה שבמשולש נכללת בזה.

תפריד. בערערה במשולש זה ועדה קרואה.

יש הבדל. תשמע, כי זה טרגדיה שם.

אני יודע שהיתה מועצה נבחרת שפיזרו אותה ומינו יושב-ראש מועצה. הייתי רוצה שבערערה ובערה שבמשולש גם ייערכו בחירות עם יתר המועצות. כששר הפנים פיזר את המועצה הוא אמר שהמועצה הממונה תהיה לשנתיים. היא כבר מכהנת שנתיים ובינתיים לא עשתה שום דבר, מעבר לזה שהיא לקחה בית-ספר והפכה אותו לבניין המועצה המקומית. כשהיה דיון במליאה על נושא המועצות הממונות אני זוכר שחבר הכנסת פרוש קרא קריאת ביניים ואמר: זאת גזענות.

אני חושב שלא צריך להשמיץ. בלי שום קשר למי שהיה ואיך הוא תיפקד ואיך הוא מתפקד היום, רבותי, הדרישה האלמנטרית, הבסיסית שלנו היא לקיים בחירות דמוקרטיות בכל ישוב וישוב ולאפשר לתושבים לבחור את הנציגות הנבחרת שלהם. יש להם אפשרות לבקר את ההנהגה ואחרי 4 שנים להחליף אותה אם היא לא בסדר. אם היא בסדר אז היא תמשיך לכהן. אדוני היושב-ראש, בעזרתך ובעזרת החברים שנמצאים מסביב לשולחן הזה אנחנו רוצים לשנות את החוק האומלל הזה בנושא המועצות הממונות, שכופה על ישוב מועצה ממונה במשך 4 שנים.

אני מבקש, אדוני היושב-ראש, לציין בפרוטוקול ששר הפנים ענה לי, וכאן ישנה הטעיה, במכתב רשמי שבשנת 2000 ייערכו בחירות במועצות הממונות.

אבל הוא לא כתב לך "בכל המועצות הממונות". כנראה שזה משפט מחושב. הוא היה זהיר.

לא אדוני. לפי הפירוש המשפטי "במועצות הממונות" מתייחס לכולן.

חבר הכנסת מלול, צריך לחזור למכתב של חבר הכנסת כנעאן. חבר הכנסת כנעאן ביקש שייערכו בחירות בכל המועצות הממונות ותשובת השר היתה "יהיו בחירות". השר לא הגביל את התשובה שלו.

לכן, אדוני היושב-ראש, אני מבקש ממך, שוועדת הפנים תבקש משר הפנים לערוך את הבחירות בנוף הגליל, במעלה עירון ובבאסמת טבעון יחד עם יתר המועצות הממונות. לא יתכן להמשיך את המצב הנוכחי עוד כמה חודשים. עוד 2-3 חודשים לא יוסיפו שום דבר לישוב. להיפך. תהיה אווירה של בחירות, עורכים בחירות ב-11 ישובים ועוד יהיה שבתון של בתי הספר, שאני חושב שהוא מוצדק, באותו יום, פשוט כדי להקל על ועדת הבחירות.

שתי המשלחות שהיו כאן היו גם בביתי. הנושא הזה הוא עקרוני. זה לא עניין של בית זרזיר. אני מחבב את ראש המועצה, מכיר ומוקיר אותו, הוא ראש מועצה מוצלח שהצליח בעבודה שלו. אבל בלי שום קשר, לדעתי שר הפנים טעה בנושא הזה. הוא צריך לקיים את הבחירות ולאפשר למר חסן אלהייב, ראש המועצה, לרוץ לבחירות יחד עם כל המועצות הממונות. אבל אני לא אשתולל אם בסופו של דבר הוועדה לא תקבל את הנושא הזה.

אני פונה ליושב-ראש, לחברי הוועדה וגם למר שילת. בעיקרון אני חושב שצריך ללכת לבחירות, וזה בעצם מה ששמענו מכל הישובים. אבל באלעד-מזור, הישוב הראשון שעליו שמענו, הבנו שרק ב-1998 התחילו לאכלס את הישוב. אני יכול להגיד לכם מהתקופה שאני הייתי במשרד הבינוי והשיכון: בשנים 1996 ו-1997 משרד הבינוי והשיכון שיווק באלעד-מזור 1,664 יחידות דיור ואילו בשנים 1998 ו-1999 משרד הבינוי והשיכון שיווק 2,389 יחידות דיור. זאת אומרת, כמעט כפול בשנים 98-99 לעומת 96-97.

על מה אנחנו הולכים לעשות בחירות? אנחנו הולכים לעשות בחירות בספטמבר 2000 וזה בעצם יהיה כמעט רק לאלה ששווקו ב-96-97. אני אומר שאין כל היגיון לקיים בחירות בספטמבר 2000 לאוכלוסיה ששיווקו לה ב-96, שאז בסך הכל שיווקו 1,600 יחידות דיור, בעוד שהולכים כבר להתאכלס כאלה ששיווקו עבורם את הדירות בשנים 1998-1999, שמספרם יותר מאשר כפול מאשר אלה ששיווקו להם ב-1996-1997.

אני מציע לעשות לפחות דחייה של עוד שנה. לא ספטמבר 2000 אלא ספטמבר 2001. אז יש סיכוי שאלה שמשרד הבינוי והשיכון שיווק עבורם בשנים 1998-1999 יוכלו לבחור. אחרת, על מה אנחנו הולכים לעשות בחירות? על שליש מהתושבים. 1,600 ששווקו בשנים 96-97 מול עוד 2,389 ששווקו בשנים 98-99. אני מציע לתת ארכה של עוד שנה ולעשות את הבחירות בספטמבר 2001 ואז יש סיכוי לפחות ש-2/3 או 80% מאלה ששיווקו עבורם ביסוד הישוב יוכלו להצביע בבחירות. אחרת זה בכלל לא בחירות דמוקרטיות. אתם הולכים להרכיב מועצה ל-5 שנים כאשר 2/3 מהתושבים לא יוכלו להביע את דעתם בבחירות.

אני חושב שאנחנו לא יכולים להיות דמוקרטים רק בחלק מהמקומות ולא בכולם. אנחנו צריכים לקבוע בחירות דמוקרטיות, על אחת כמה וכמה במגזר הבדואי ובמגזר הערבי בכלל, ואנחנו לא יכולים להשאיר לעצמנו פתחי מילוט בגלל קשר של ראש מועצה זה או אחר. אי אפשר שלמועצה תהיה הנחה ואילו למועצה אחרת לא תהיה הנחה. אנחנו צריכים לקבוע את כללי המשחק. כללי המשחק הם: כמה שיותר דמוקרטיה.

אני חושב שאפילו לא צריך לנצל את 4 השנים. אין שום סיבה, פרט לזה שהממונה הוא עסקן המקורב למפלגה כזאת או אחרת, להשאיר אותו בכיסא הזה 4 שנים. לדעתי אין שום מניעה, אם המועצה פועלת, ללכת לבחירות מייד עם כינונה. אני חושב שבריא וטוב שהאזרחים ינהלו את חייהם. אם למישהו יש הנחות בגלל קשר כזה או אחר, אנחנו לא צריכים לצדד בזה. אנחנו צריכים לצדד בעיקרון: הולכים לדמוקרטיה בכל מקום, ועל אחת כמה וכמה כשיש אפשרות לשלב בחירות בכל-כך הרבה רשויות ביחד. זה יוזיל מאוד את העלויות. הבחירות ייתנו הרגשה הרבה יותר טובה. רוב הרשויות עליהן מדברים שייכות למגזר אחד. גם בצפון, לא יכול להיות שיהיו בחירות בכעביה-טבאש ולא יהיו בחירות בזרזיר. כל הבדואים שם הם באיזור אחד. צריך להסתכל על טובת הציבור. אם אחד מראשי המועצה הוא כל-כך טוב כמו שאומרים פה אז הוא יזכה בבחירות. שיילך לקבל כהונה של 4 שנים, לא חצי שנה.

שני עקרונות: העיקרון הראשון הוא בחירות דמוקרטיות בכל מקום, כמה שיותר מהר, בלי חריגות, בלי יוצאים מן הכלל. גם אם דעת התושבים או צד ממשלתי זה או אחר היא שראש המועצה הזה הצליח כביכול. ולכן, בחירות בכל מקום, מהר כל האפשר. משרד הפנים מבקש שזה יהיה בספטמבר - שיהיה בספטמבר.

כולם בספטמבר? מה עם אלה שלא נכללו?

אני מסכים עם מה שאומר חבר הכנסת כנעאן, יש כאן חור.

אתה מדבר על באסמת טבעון, על מעלה עירון ועל נוף הגליל. אני מציע, בואו נתייחס לזה בנפרד. אנחנו ניפנה לשר בעניין הזה. בואו לא נערב שמחה בשמחה.

אני רוצה שתירשם בפרוטוקול הנקודה הזאת שהועלתה על-ידי חבר הכנסת מוחמד כנעאן. אנחנו תמהים, אנחנו לא יודעים למה השר לא צירף אותם יחד עם כל-כך הרבה מועצות.

מכיוון שהתאריך טרם הגיע.

התאריך טרם הגיע בגלל תרגילים ותחמונים.

אם נסתכל על זה בהיבט המשפטי, עו"ד מרים פרנקל-שור צודקת.

מהבחינה המשפטית היבשה. הוא יכול עוד 6 שנים לסחוב את זה על-ידי תרגיל נוסף של חלוקה.

תלוי מי יהיה השר ומי יהיה יושב-ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה.

אני חושב שהנקודה שהציג חבר הכנסת טלב אלסאנע לגבי שגב שלום אומרת הכל. זה מצב אבסורדי ביותר. בקונגו ברזוויל לא יכול להיות מצב כזה. זה סיפור שלא ייאמן. וזה שעדיין זה לא עלה לכותרות בעיתונים, זה פגם גם של העיתונות וגם של האנשים. השר יודע שהוא יפסיד בבג"ץ אבל עד שאנשים יפנו לבג"ץ יגיע המועד.

אומרים שרוצים להמתין עם הבחירות למועצות עד שהתושבים הערבים יבשילו. אתה יודע מה קורה? הם מתבשלים בתוך עצמם עכשיו בשגב שלום, לא מבשילים. הם הבשילו מזמן. עכשיו הם מתבשלים.

אדוני היושב-ראש, למרות שזה קשור ולא קשור, מעניין לעניין באותו עניין, הוזכר הנושא של ערערה וערה. נכון שזה לא קשור לנושא. אני לא יודע אם אתה מודע לכך שמה שקורה שם הוא דיקטטורה, עריצות מוחלטת, התעמרות בתושבים, ניצול משאבים כלכליים ותקציביים של המועצה, צעקות על עובדי ועובדות המועצה. לכן כל אנשי הציבור פנו למשרד הפנים, אני פניתי לשר, לסלק את האיש הזה - ציון - מהר ככל האפשר. זה הדבר שצריך לעשות וחשוב שזה יירשם בפרוטוקול. אגב ציון הזה נדמה לי הוא גם חבר במועצה במבשרת ציון בו-זמנית.

אדוני היושב-ראש, ראשית אני רוצה לומר שני דברים עקרוניים. הדבר הראשון הוא שאני מסכים עם קודמי שהתבטאו כאן בנושא העקרוני. הבחירות צריכות להתקיים בזמן, כפי שמתקיימות על-פי החוק. אם רוצים להקדים את המועד אז צריך להגיש תיקון חקיקה. אני חושב שראוי לדון בעניין הזה. אני תומך בעמדה שאומרת שבחירות צריכות להתקיים בזמן ואי אפשר גם לעשות הבחנה בין תושבים. אני באופן עקרוני מסכים עם הגישה הזאת.

עכשיו אני רוצה לומר מה היתה כוונת המחוקק בעובדה שהוא אמר שתהיה מועצה ממונה ל-4 שנים ולמה בעצם לא בחירות מייד. הרי אנחנו מדינה דמוקרטית. מקימים ישוב וצריך לקיים מייד בחירות. למה המחוקק, עד נכון להיום, כל עוד לא שונה החוק, אמר 4 שנים? אני חושב שמנכ"ל משרד הפנים עשה דבר שהוא לא היה צריך לעשות. הוא עשה עירוב לא נכון מבחינה טכנית בין הישוב אלעד לבין שאר הישובים שמופיעים ברשימה. אני אומר מדוע.

כל הישובים שעליהם מדובר, להוציא את אלעד, הם ישובים שבהם התושבים חיים במקום מאז קום המדינה ומכירים את הישוב. לא הולכים להיות שינויים דרמטיים מבחינת הרכב האוכלוסיה וגודלה. מבחינה מינהלית אכן הוקמה מועצה 4 שנים קודם ועושים את הבחירות, על-פי החוק, אחרי 4 שנים. טכנית זה המצב. התושבים יודעים על מה שנעשה בישובם ומכירים אחד את השני. כוונת המחוקק היתה שצריך 4 שנים בכדי שהתושבים יידעו לנהל את הישוב, כדי שהישוב יוקם, יתנהל ואז התושבים יקיימו את הבחירות.

בישוב אלעד, על-פי מכתבו של מנכ"ל משרד הפנים אליך, אדוני יושב-ראש הוועדה, לפני 4 שנים הוקמה מועצה ממונה כשהישוב עדיין לא היה קיים. לא רק שלא היה קיים, לא היה גם איפה למקם את משרדי המועצה ולכן משרדי המועצה היו בפתח-תקווה. הסתיימו 4 השנים, שזה המועד שהמחוקק התכוון שבו התושבים ילמדו את הישוב, יכירו האחד את השני, יידעו כשהולכים לבחירות איך הישוב מתנהל, מי ראוי להיות ראש מועצה ומי ראוי להיות חבר מועצה. 4 השנים הללו של קיום המועצה הממונה באלעד לא נתנו שום דבר מכיוון שלא היה כלום. מכאן ואילך צריך למנות את התקופה שבה אכן התושבים "יהיו בשלים" להכיר האחד את השני ולהכיר את סדרי הנוהל כדי שיוכלו להיכנס לבחירות.

לו היה מצב שבו אכן הישוב יהיה קיים גם בעוד שנה ובעוד שנתיים כמו שהוא קיים היום, בסדר, אז אתם יודעים מה, שנה וחצי אולי זה מועד מספיק. אבל כולם יודעים, ומשרד הפנים יודע את זה, שבמועד שבו מבקשים לקיים את הבחירות יגורו בישוב, או שתהיה זכות בחירה, רק לשליש מבין התושבים שיהיו במהלך השנה הקרובה.

זאת אומרת שיהיה מצב באלעד שאם נקבל את המלצת מנכ"ל משרד הפנים - שליש מהתושבים, שרק עכשיו מתחילים להתאכלס, יקבעו את גורל הישוב מבחינת ההנהגה המוניציפלית שלו למשך 4 שנים לעוד שני שליש שבכלל לא גרים שם כעת. הישוב הוא חדש לגמרי, בניגוד לכל הישובים האחרים, כפי שאמרתי, שהתושבים גרים בהם מאז קום המדינה. התושבים עדיין לא באו לגור. הם רכשו דירה ואמורים להתאכלס במהלך השנה הקרובה. זה שני שליש מתושבי הישוב, שלא תהיה להם זכות בחירה.

נדמה לי שמגיעים לוועדה בידיים לא נקיות, מכל בחינה אפשרית. מצד אחד קיימת מועצה ממונה 4 שנים, כשאף אחד לא מבין מדוע היה נדרש פרק זמן כל-כך ארוך לפני שהתאכלס התושב הראשון. ולאחר מכן הולכים לקיים בחירות מייד, כעבור שנה וחצי, כשמניתי את כל הדברים, שבעצם לשני שליש מהתושבים בכלל לא תהיה זכות בחירה ושליש מהתושבים רק עכשיו נמצאים בשלבי איכלוס. נדמה לי שיכול להיות שיש פה כוונה פוליטית. אני לא יודע מה. אני לא יכול להעלות בדעתי למה הכוונה פה.

באקראי הגיע לידי מכתב של עו"ד אילן בומבך שפנה אתמול במכתב בהול למר אבי מעוז, מנכ"ל משרד הפנים, וביקש ממנו לדחות את המועד של הדיון בוועדה בכדי שהוא יוכל, לפני שמקיימים על זה דיון, להציג את הנתונים, כדי שחברי הוועדה ויושב-ראש הוועדה יידעו על מה מדובר.

ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני לא אקרא את כל המכתב, אני אתן לך אחרי זה את המכתב, אבל אני רוצה לקרוא חלקים ממנו. אולי בזה אני אהיה פה לתושבים. הוא מייצג את ועד התושבים של רוכשי הדירות במועצה המקומית אלעד, שזה כאמור שני שליש מהתושבים וחלק מהתושבים שגם גרים היום.

הרוכשים העתידיים?

הרוכשים הקיימים. הם רכשו את הדירות. המתאכלסים העתידיים. אנשים שרכשו את הדירות אבל עדיין לא התאכלסו, שזה שני שליש מהתושבים.

כך הוא כותב בשם התושבים, אני אומר את עיקרי הדברים: "בתאריך המיועד לבחירות בישוב, 19.9.2000, תמלא שנה וחצי מאז תחילת איכלוס הישוב. כיום מצויים בישוב 1,600 בוחרים. ברם, על-פי הנתונים שבידי מספר זה מהווה רק כשליש מכמות הבוחרים שיתגוררו בעיר בחודש ספטמבר 2001. על-פי המידע שבידי מרשי - שזה התושבים - בתשעת החודשים שלאחר ספטמבר שנה זאת אמור הישוב להתאכלס בכ-2,500 משפחות חדשות. אם תתקיימנה הבחירות במועדן הנוכחי, לפי בקשת מנכ"ל משרד הפנים, עתידה שליש מאוכלוסיית העיר להכריע את גורל שני השלישים הנותרים לארבע השנים הקרובות.

בנסיבות המתוארות אין ספק שהישוב לא יהיה בשל לבחירות בחודש ספטמבר הקרוב. תכליתו של סעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965, היא לאפשר לפלח האוכלוסיה העיקרי ולגרעין הקשה של הישוב המתהווה לבחור כולו במנהיגות הישוב. דא עקא, שאם אכן תתקיימנה הבחירות הללו תסוכל כוונת המחוקק לחלוטין.

אזכיר כי במכתבך הנ"ל - העורך-דין כותב למר אבי מעוז - שהופנה ליושב-ראש ועדת הפנים, לחבר הכנסת דוד אזולאי, מיום 15.2.99 קבעת, ובצדק, כי על אף שפורמלית חלפו ארבע שנות כהונת המועצה מאז הקמת המועצה הרי שלא ניתן היה לערוך בחירות בשל היעדרם של תושבים בישוב ואף משרדי המועצה המקומית של הישוב באותה תקופה שכנו בפתח-תקווה. על אותה גישה להנחותך גם במקרה זה".

על כן הוא מבקש, ואת זה אני בעצם אומר בשמו, בשם התושבים: "אשר על כן אבקשך במצוות מרשי כדלקמן: לדחות את מועד הישיבה בוועדת הפנים של הכנסת" - זאת אומרת, למשוך את ההמלצה של מנכ"ל משרד הפנים לגבי הישוב אלעד. "דחייה זאת תאפשר לי להמציא לידיך מסמכים המעידים על גידול האוכלוסיה הצפוי בישוב ולאפשר לוועדה קבלת תמונה שלמה לגבי המועד הראוי לעריכת הבחירות בישוב".

חבר הכנסת הרב גפני, סליחה שאני קוטע אותך. עם כל הכבוד לאותו עורך-דין, אני חושב שהוא לא נהג כאן בהגינות. אם מכתב כזה הגיע לידך הוא יכול היה גם להגיע לידינו באותה מידה, ואז לפחות היינו יכולים לדון בניחותא ולשקול את עצם קיום הדיון מלכתחילה.

אני חושב שהעורך-דין נהג לא נכון בעניין הזה. אני יכול ללמד עליו זכות, אני מכיר אותו, בגלל שכאשר הייתי סגן שר הדתות הוא היה יועץ שר הדתות. אני חושב שהוא אדם הגון אבל כנראה מחמת הבהילות הוא נהג פה לא נכון. את המכתב הזה הוא קודם כל היה צריך להפנות ליושב-ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת. זה היה צריך להיות הדבר הראשון. אני מבין, אם ללמד עליו סניגוריה, שהיה ברור לו, מחמת הבהילות, שמנכ"ל משרד הפנים כנראה לא מודע לדברים האלה. הוא סבר שאם הוא יעביר לו את המכתב הזה בבהילות אז מנכ"ל משרד הפנים אכן לא יביא עדיין לדיון בוועדה את הנושא של אלעד.

אתה יודע שהפניה של מנכ"ל משרד הפנים הגיעה אלינו לפני זמן רב. זאת פניה מ-28.12.99.

אני מסכים אתך לחלוטין. אין בינינו כל מחלוקת בעניין הזה. אני אומר לך שהמציאות של מה שקיים בישוב אלעד - אתה יודע מה, אני אפילו לא מלמד סניגוריה. הוא יבוא ויגיד שאת הידיעה הזאת הוא קיבל רק אתמול והדבר הראשון שהוא עשה הוא הדבר הזה.

לכן אני מבקש ממך, אדוני יושב-ראש הוועדה, לנתק את אלעד מהישובים האחרים ולהזמין לדיון בוועדה, כפי שאכן צריך להיות, גם את מנכ"ל משרד הפנים וגם את נציגי התושבים, מכיוון שעולים פה דברים שלמיטב הבנתי הם לא בסדר. רק אז ניתן יהיה לקבל החלטה. אני מדבר על התושבים, גם העתידיים וגם חלק מהקיימים. אני אומר שהמתאכלסים העתידיים הם 2/3 מהתושבים.

גם אתה עובר בין הטיפות יפה.

לא, אני אומר חד-משמעית. אני בכלל לא עובר בין הטיפות. אני אומר שצריך לדחות את הבחירות.

שמענו מעורך-דין שילת שני נתונים. שמענו שעד 1998 אף דייר לא גר באלעד. זאת אומרת, במשך חצי מהזמן שהוועדה פעלה כלל לא היו תושבים. אני לא יודע מה הם עשו, זה לא ענייני, אני מניח שעשו דברים טובים אבל כאשר לא היו תושבים לא היה עבור מי לפעול.

אם משרד הפנים הבין שצריך להקים, שנתיים לפני 1998, ועדה ממונה עבור הדיירים העתידיים אז החוק בוודאי מבהיר שצריך לחכות לבחירות עבור הדיירים העתידיים. אחרת זה פשוט פשע, שהם הקימו ועדה ממונה שנתיים לפני הזמן. אין טעם להקים מועצה ואחר-כך להמתין לבוא התושבים. ואותו דבר בבחירות. אין טעם לעשות בחירות אם יודעים שלמחרת נכנסים אנשים חדשים.

הנתון השני, אנחנו יודעים, שמענו גם ממר שילת, ש-50% מאלה שכן גרים במקום אפילו לא רשומים כתושבים במקום.

אני לא אמרתי כך.

ראש המועצה, מר קריספל, אמר את זה. הוא גם הסביר למה.

הוא אמר שיש 3,600 דיירים אך רק 1,800-1,500 רשומים כתושבים במקום. אני מניח שהוא מוסמך, אחרת לא היו ממנים אותו כראש מועצה. זאת אומרת שיותר מ-50% בכלל לא רשומים.

ודבר אחרון, יש הבדל עצום בין אלעד לבין ישובים אחרים. לדעתי צריך לערוך בחירות בכל המקומות. יש הבדל אחד, זה ישוב שנמצא באמצע הבניה ואילו במקומות האחרים מדובר על תושבים ותיקים שנמצאים כל הזמן במקום ורק לא נתנו להם זכות בחירה. באותם ישובים צריך היה לערוך בחירות לא היום אלא לפני 10 שנים. כאן מדובר על ישוב שנמצא באמצע ההקמה, באמצע האיכלוס. מה אתה רוצה, שיתחילו עכשיו לגייס את כל אלה שרכשו את הדירות כדי שיעשו שינוי כתובות? הרי אסור לעשות את זה.

לכן אני מציע מה שחברי הציעו, חבר הכנסת מאיר פרוש וחבר הכנסת משה גפני. לגבי כל המועצות האחרות אני בהחלט בעד. לא רק בעד, אני רוצה לצרף גם את ארבע המועצות שעדיין לא נמצאות ברשימה כי אני חושב שהגיע הזמן לגמור את העניינים. אבל לגבי אלעד אני מציע לחכות קצת.

רציתי להיכנס לפולמוס עם ידידי חבר הכנסת טלב אלסאנע על תרומתם של הממונים במועצות הממונות.

למה לך? העובדה היא שאנחנו חברי כנסת.

אני טוען באופן עקרוני שהעובדה שהממונה משתייך למפלגה זאת או אחרת איננה פוסלת אותו.

הוא לא אמר את זה.

בי"ת, אני מאוד רוצה להודות על רוחב ליבם של אנשי יהדות התורה, שמוכנים לכך שראש מועצת אלעד, המזוהה כאיש ש"ס, שמונה על-ידי שר הפנים הקודם, יכהן עוד שנה בתפקידו.

אני לא דיברתי כאיש יהדות התורה. דיברתי כדמוקרט.

לא זה מה שאמרנו.

אבל זה הפועל היוצא מדבריכם.

אני לא יודע. אני לא מכיר את ראש המועצה.

חבר הכנסת גפני, עוד לא פגשתי פה חבר כנסת ציני כמוך.

אני בעמדה אחידה לגבי כל המועצות שהוזכרו כאן, שהבחירות אמנם צריכות להתקיים ב-19.9.

ומה עם אלה שלא הוזכרו?

לגבי אלה שלא הוזכרו צריך אולי לפנות לשר הפנים והוא יבדוק אם ירצה. כדאי אולי לבקש שגם שם תתקיימנה בחירות.

מר שילת, אני פונה אליך, אני חושב שבאמת ראוי לקיים יום שבתון באותו יום.

צריך לחוקק חוק בנושא הזה.

אני חושב שגם בלי שנקבע את זה כיום שבתון, ממילא יהיה שם יום שבתון.

בבחירות המוניציפליות האחרונות האם היה שבתון?

לא. היה שבתון בבתי-הספר וגם את זה פוצץ שר החינוך יום אחד לפני יום הבחירות. הוא אמר שייפתחו את בתי הספר שאין בהם קלפיות ואז מנהלים אמרו: תוציאו מפה מהר את הקלפי.

דין הבחירות ברשויות המקומיות שלפנינו יהיה כדין יום הבחירות לכלל הרשויות המקומיות.

והערה אחרונה לידידי חברי-הכנסת הערביים. אני מכיר את הישובים הבדואים עליהם אנחנו דנים. אני מקווה שתפעילו את מלוא השפעתכם על מנת שהבחירות תתקיימנה באופן תקין, שלו ושקט. ידוע לנו על מבנה המשפחות והחמולות בתוך הישובים האלה. ברור שלקראת יום הדין, או יום הפקודה, עלולים להיות סכסוכים רבים, שילוו אולי בתגרות. אנא הפעילו את מלוא השפעתכם על מנת שהבחירות תתקיימנה בצורה הדמוקרטית והשקטה ביותר.

בקצרה אני רוצה להביע גם את דעתי.

קיבלנו פה מכלול של ישובים. אני חושב שצריך ללכת על מועד אחיד לכולם, כולל זרזיר. אם אנחנו רוצים לתקן עוול, צריך לתקן את העוול לגבי כולם בצורה אחידה. טוב שיהיה יום בחירות אחיד לכולם.

גם לגבי אלעד, עם כל הצער והכאב, אני חושב שצריך לקיים בחירות במועד שנקבע. אני מבקש לשמוע את התייחסותו של מר אהוד שילת, המפקח על הבחירות, גם לעניין הזה. בבקשה.

אני אדבר על שניים-שלושה דברים שעלו פה.

בנושא של קיום הבחירות ביום לימודים: יש תמיד בחירות ברשויות מקומיות לא יחד עם הבחירות הכלליות ובכל רשות מוצאים את הדרך להשבית את הלימודים. לאלה שהעלו את הטענה הזאת לגבי קיום הבחירות ב-19.9 אמרתי: אין דבר, אם יפסידו יום לימודים אחד הם רק ירוויחו, כי בתי-הספר מקלקלים את הילדים. תיקחו דוגמא ממני. הפסד יום הלימודים הזה הוא באמת לא נורא.

אכן לדעתנו צריך לעשות שבתון בחוק לגבי בחירות לרשויות מקומיות, במיוחד כשזה בחירות כלליות. זה לא קיים היום. זה מופיע במכתב שהגשנו ליושב-ראש הוועדה לגבי הצעות לתיקון החוק.

לגבי תקופת מינימום של ארבע שנים: המצב החוקי הקודם היה שלשר הפנים היה שיקול דעת בחוק. הסעיף הזה, האומר שיש 4 שנים מינימום למועצה ממונה ראשונה, הנוסח הקודם שלו היה "השר יקבע את מועד הבחירות הראשונות". ואכן בישוב אחד הוא נתן אחרי שנתיים, באחר אחרי 3 שנים, וברהט אחרי 10 שנים. היתה התייחסות שונה לישובים שונים. אבל אחר-כך היו פניות לבג"ץ, מאותו ישוב היו אנשים שרצו בחירות ואחרים שלא רצו בחירות - וראיתם פה מה קורה. פסקי-הדין בבג"צים דחפו את המחוקק לקביעת מועד אחיד של 4 שנים. אנחנו יודעים את האמת. תלך ללקייה, תלך ל"חורה", תלך לאלעד. באלעד פנו תושבים בבקשה לדחות את הבחירות אבל אני יכול להביא לך 10 תושבים אחרים שרוצים להקדים.

בגלל זה צריך לעשות בחירות.

לכן בא המחוקק ואמר: בואו נגביל את שיקול הדעת של שר הפנים, שלא יהיה חופשי לגמרי לקבוע איזה תקופה תהיה לתקופת כהונה. 4 שנים מינימום. עכשיו אתה אומר: בואו נחזיר את זה למצב הקודם. זה לא יועיל בכלום. בכל מקרה צריך לתקן את החוק.

אמרתי ש-4 שנים זה יותר מדי וצריך לתת בין שנה לשנתיים.

אז תוכלו להציע לתקן את החוק.

אני לא יודע את הנתונים. אני פניתי לפני חודשים למנכ"ל משרד הפנים, הצגתי בפניו את הבעיה והוא אמר שהוא ילמד את הנושא, יראה את קצב האיכלוס ויחליט. ואז הוא הודיע לי שהוא החליט על 19.9. הוצגו פה נתונים שאני לא פוסל אותם, כלומר שהיום יש 1,600 בוחרים ובעוד שנה נניח יהיו כפליים, יהיו 3,000 בוחרים נוספים.

כי חצי מהתושבים לא רשומים היום.

כמה יהיו בעוד שנתיים? כמה יהיו בעוד 3 שנים? הרי בכל ישוב כזה, כולנו יודעים, יש שלב א' ואחר-כך מתחיל שלב ב' ושלב ג'. זה דבר שאין לו שיעור. תמיד, בכל נקודת מצב בישוב כזה, גם בעיר מודיעין, אפשר להגיד: אבל בעוד שנה או חצי שנה מספר התושבים יגדל. בעיר מודיעין עשינו בחירות ב-1998 כשהיה שם מספר מסויים של תושבים והיום בטח יש שם יותר מכפליים. כלומר, בישובים מסוג זה שנבנים, מה שמשרד הבינוי והשיכון הוציא למכירה - אני לא יודע מה זה בדיוק המושג הזה "שווק".

"שווק" זה נמכר. אני מכיר את אלעד. זה לא אותו דבר.

אני לא אתווכח על זה. אבל תמיד יש עוד. הוא לא ציין פה מה הם שיווקו בשנת 2000, מה הם משווקים בשנת 2001. והרי יבואו אז ויגידו שצריכים לבוא עוד 3,000 איש בשנה הקרובה ולכן לא נעשה עכשיו בחירות. אלה מצבים שצריך לבדוק אותם. אני לא יודע מה מנכ"ל משרד הפנים מצא בבדיקה שלו ומה לא. אני יודע מה שהוא אמר לי, שהוא החליט לעשות את הבחירות. אני מניח שהוא בדק ושהוא מצא שמן הראוי לעשות את הבחירות בספטמבר.

כלומר אתה בדיעה שצריך להשאיר את מועד הבחירות כפי שנתבקש?

אני מקבל את עמדתו של המנכ"ל. לי אין נתונים אחרים. אני מניח שהנתונים שיש למשרד הבינוי והשיכון הם הנתונים המיידיים שהיו גם בפני מנכ"ל משרד הפנים.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לפנות להגינותך. אני לא מבקש לדחות את המועד. לא זה מה שביקשתי, לא זה מה שחברי ביקשו. אתה איש הגון, אני מבקש ממך שתנהג גם פה כמו דרכך תמיד. אני לא ביקשתי לדחות. יכול להיות שמנכ"ל משרד הפנים עומד מאחורי הדברים שהוא כתב במכתב ואז הוועדה תחליט ושלום על ישראל. אבל אני פונה אליך בדבר נורא אלמנטרי. אני לא רוצה להציג את התמונה במלואה כי יכולים להיות פה דברים לא נעימים.

זה לא דומה לישוב מודיעין. כולנו יודעים, לפחות חברי הכנסת החרדים יודעים שזה לא דומה לישוב מודיעין. אנחנו יודעים גם מי התאכלס עכשיו ומי יתאכלס בעוד חצי שנה. אנחנו יודעים בדיוק את פלחי האוכלוסיה. אני מבקש ממך, אדוני היושב-ראש, לא יקרה דבר אם תאשר את כל הישובים שמנכ"ל משרד הפנים ביקש פרט ל- - -

אני לא יכול.

אני מציע לך כך: לפי חוות הדעת של היועצת המשפטית יש התייעצות ויש אישור. קודם כל בואו נוציא את כל הישובים לגביהם יש התייעצות עם הוועדה - חורה, כסייפה, לקייה, ערערה בנגב, שגב שלום, כעביה-טבאש-חג'אג'רה, מזרעה - לגביהם חייבים התייעצות ואין שום בעיה בכלל. הבעיה מתמקדת רק בזרזיר ובאלעד, כי שם צריך אישור של הוועדה. אני מציע שתצרף את אלעד וזרזיר ונעשה על זה דיון ביום אחר. למה לא? זאת פשרה.

למה אתה לא נענה לפניה הזאת?

מפני שיש פה מכלול של ישובים ברשימה שקיבלנו ממנכ"ל משרד הפנים.

אנחנו יודעים. פרוצדורלית זה בסדר. אלעד הוא הישוב היחיד - - -

כולם פה באים בידיים לא נקיות.

גם מר שילת בא בידיים לא נקיות.

למה לך להגיד על מר שילת דברים כאלה?

הוא מייצג מי שבא בידיים לא נקיות.

אם בעוד שנה יתקיימו הבחירות, מה יקרה אם אז יתברר שרכשו באותה שנה עוד 1,000 דירות שיתאכלסו עוד 2-3 שנים? מה תבואו ותאמרו אז?

בניגוד לישוב מודיעין ובניגוד לכל ישוב אחר, השיווק באלעד נעשה על-פי קבוצות אוכלוסיה. חברות שבנו, בנו לאוכלוסיה מוגדרת בתוך הציבור החרדי: ציבור שמזוהה עם ש"ס, ציבור שמזוהה עם יהדות התורה וציבור שמזוהה עם המפד"ל. בספטמבר 2000 הקבוצה הגדולה והדומיננטית שתהיה בישוב תהיה אוכלוסיה שמזוהה עם ש"ס. האוכלוסיה שמזוהה עם יהדות התורה תיכנס לישוב ב-2001. לכן, אדוני היושב-ראש, אני מציע בנושא של אלעד לשמוע את נציג התושבים ולאחר מכן לקבל החלטה.

חבר הכנסת הרב גפני, אנחנו נלך על הצבעה היום, על כל הישובים, כולל זרזיר, כולל אלעד, נלך להצבעה אחת על כולם.

על אלעד תעשה הצבעה נפרדת.

אני אעשה גם על אלעד וגם על זרזיר. אם צריך, נעשה הצבעה על כל ישוב בנפרד.

לא צריך להצביע על כולם. על התייעצות אין הצבעה.

אנחנו נקיים הצבעה על חורה, כסייפה, לקייה, ערערה בנגב. קודם כל נעמיד להצבעה את קיום הבחירות באלעד ובזרזיר ב-19.9.

לגבי אלעד זאת גם בקשת השר.

אני מוסיף לכך גם את זרזיר.

אני מבקש התייעצות סיעתית על אלעד.

חבר הכנסת אזולאי, תוכל תוך 5 דקות לעשות הצבעה.

נעשה הצבעה בעוד 5 דקות. למה לא?

בגלל שזה נראה לא טוב. בגלל שהוא צריך להתייעץ עם הסיעה. פה זה לא ועדת הכספים.

עם כל הכבוד, אני הפעם יכול להגיד שאני בא בידיים נקיות. אם המכתב הזה היה מגיע לידי, ניחא. אבל לא קיבלתי את זה.

אתה צודק.

קיבלתי פה חוות דעת, ועוד חוות דעת, ואני פועל על-פיה. לכן אני מבקש להעמיד את העניין הזה להצבעה. באלעד ובזרזיר הבחירות יהיו ב-19.9.2000, כמו בכל הישובים.

אני מכריז על הפסקה של 5 דקות לצורך התייעצות סיעתית. עוד 5 דקות נקיים הצבעה.

(הישיבה הופסקה בין 15:05-15:10)

אני מפריד את ההצבעה לגבי אלעד וזרזיר משאר הרשויות המקומיות.

אנחנו ביקשנו שתהיה הצבעה נפרדת על אלעד.

בבקשה. אני מעמיד קודם כל להצבעה את אלעד. יש פה הצעה אחת האומרת לקיים את הבחירות על-פי המלצת מנכ"ל משרד הפנים ב-19.9.2000, ויש הצעה של חברי הכנסת ליצמן וגפני האומרת לדחות את הבחירות.

אנחנו מציעים להזמין לכאן את נציגי התושבים ואת מנכ"ל משרד הפנים. לא לקבל החלטה עדיין.

הצבעה על הצעת חבר הכנסת אזולאי לגבי מועד הבחירות באלעד ב-19.9.2000

בעד - 4
נגד - 1
אין נמנעים
ההצעה נתקבלה.

אני מבקש רביזיה.

חבר הכנסת ליצמן צריך להגיש בקשה ויתקיים דיון בוועדה האם לקבל את בקשת הרביזיה.

אני מבקש לקיים הצבעה על מועד הבחירות בזרזיר, שזה בגדר התייעצות ולא אישור.

אתה חייב אישור על-פי החוק.

לא, אם הוא רוצה לקיים את זה בספטמבר אז זה התייעצות.

רוצים לקבוע את מועד הבחירות בזרזיר ביחד עם האחרים.

אנחנו כרגע הולכים על התייעצות. נצביע על כך שהבחירות בזרזיר יהיו כמו ביתר הרשויות ב-19.9.2000.

הצבעה על הצעת חבר הכנסת אזולאי לגבי מועד הבחירות בזרזיר ב-19.9.2000

בעד - 5
אין מתנגדים
אין נמנעים
ההצעה נתקבלה.

אני מציע שהוועדה תחליט שדוחים את הצעת שר הפנים לקיים את זה בעוד שנה. אני חושב שכדאי להוסיף שהוועדה ממליצה לשר לקיים את זה ביחד עם יתר המועצות.

הוועדה אינה מאשרת את בקשת מנכ"ל הפנים לקיום הבחירות בזרזיר ב-3.4.2001.

יש פה דבר נוסף, מאחר וכל הישובים האלה נמצאים באותה סביבה ויהיה חבל לקיים את זה בנפרד.

בסדר, שתהיה דחייה של הצעת מנכ"ל משרד הפנים והמלצה לשר לקיים את הבחירות ב-19.9.2000.

אני מעמיד להצבעה את הישובים: חורה, כסייפה, לקייה, ערערה בנגב, שגב שלום, כעביה-טבאש-חג'אג'רה ומזרעה. אנחנו מקיימים התייעצות ומאשרים את בקשת מנכ"ל משרד הפנים לקיום הבחירות ב-19.9.2000.

הצבעה על הצעת חבר הכנסת אזולאי לגבי מועד הבחירות ב-19.9.2000
ב"חורה", כסייפה, לקייה, ערערה בנגב, שגב שלום, כעביה-טבאש-חג'אג'רה ומזרעה

בעד - 5
אין מתנגדים
אין נמנעים
ההצעה נתקבלה.

חבר הכנסת הרב ליצמן, תגיש בקשה לרביזיה. אני רוצה לקיים על כך הצבעה.

אני מבקש לסכם את הדיון.

הוועדה מביעה תמיהה על כך שהישובים נוף הגליל, מעלה עירון ובאסמת טבעון לא מופיעים ברשימת המנכ"ל לעניין קביעת מועד לבחירות ברשויות המקומיות. הוועדה פונה לשר ומבקשת לקבוע מועד, ב-19.9.2000, ולהגיש המלצתו לוועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת.

אבל זה לא יהיה 4 שנים.

כמו יתר הישובים. זאת הפניה שלנו.

מר אהוד שילת, אנחנו יכולים לקבוע תאריך?

אתה פונה. אתה לא קובע. מותר לך לפנות ולבקש.

גם השר לא יכול. אתם ממליצים על משהו שהוא לא חוקי .

גם אם השר היה רוצה לקיים את הבחירות לפני זה הוא לא יכול מכיוון שהחוק קובע שהבחירות יכולות להתקיים רק בתום 4 שנים מתום כהונת המועצה. זה לא נתון לשיקול דעת של השר.

לפי מיטב ידיעתי הבחירות באותם מקומות אמורות להיות בתחילת חודש דצמבר 2000 ולא ב-1.2.2001. אפילו לפי מה שכותב השר.

הוא יכול להאריך את זה בעוד כמה חודשים.

אבל אז מתחיל חודש הרמדאן. למה שהוא לא יעשה את זה לפני הרמדאן?

המועד הראשון שיכולות להתקיים בחירות זה 3.12.2000. יכול השר לקבוע את מועד הבחירות לאורך 60 ימים מתום 4 שנים לכהונת המועצה. המפקח על הבחירות הביא לידיעת יושב-ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה שבאותו זמן חל צום הרמדאן. תיפנו למפקח על הבחירות לקבוע. זה לא נושא של ועדת הפנים ואיכות הסביבה בכלל.

אנחנו יכולים לפנות אבל לא לקבוע תאריך.

הוועדה מביעה תמיהה על כך שהישובים נוף הגליל, מעלה עירון ובאסמת טבעון לא מופיעים ברשימת המנכ"ל לעניין קביעת מועד לבחירות ראשונות ברשויות המקומיות. על כן אנו מבקשים מהשר לקבוע מועד לבחירות ברשויות הנ"ל.

ותוסיף גם באיזה תאריך. אתה פונה ומבקש לקבוע בחירות באותם מקומות במועד החוקי הראשון האפשרי. אתה לא קובע. מותר לך לבקש.

חבר הכנסת ליצמן, אתה לא יכול.

הוועדה ממליצה בפני השר שהבחירות באותם ישובים יתקיימו במועד החוקי המוקדם ביותר האפשרי.

1) הוועדה מביעה תמיהה על כך שהישובים נוף הגליל, מעלה עירון ובאסמת טבעון לא מופיעים ברשימת המנכ"ל לעניין קביעת מועד לבחירות ראשונות ברשויות המקומיות. על כן אנו מבקשים מהשר לקבוע מועד לבחירות ברשויות הנ"ל וממליצים שהבחירות יתקיימו במועד החוקי הראשון האפשרי.

2) הוועדה פונה למשרד הפנים לצרף תושבים מהפזורה בדרום לישובים הסמוכים על מנת שיוכלו לנצל את זכותם הדמוקרטית.

אני מקיים דיון על הרביזיה בעוד 5 דקות.

חבר הכנסת דוד אזולאי, רק רגע, אתה לא צריך להיות כזה אגרסיבי. האם יש לך איזה עניין בזה? אנחנו ביקשנו להזמין את מנכ"ל משרד הפנים. אני אומר לך, יש שינוי אצל מנכ"ל משרד הפנים.

אז למה לא פנו לוועדה? הייתי מצפה לקצת יותר הגינות בנושא הזה של אלעד. הדבר הזה לא צץ היום או אתמול. אני מתייחס למכתב הזה.

עזוב את המכתב. אין מכתב. אני לא מייצג את כותב המכתב.

אני מתייחס למכתב שקיבלנו ממנכ"ל משרד הפנים. הדברים האלה לא נולדו היום. היו צריכים לבוא לוועדה. יכולת לפנות אלי ולבקש לא לקיים ישיבה ואז לא הייתי מקיים ישיבה.

אני מבקש ממך סליחה על כך שלא היתה התייעצות אתך. אני מבקש ממך טובה, שתזמין את מנכ"ל משרד הפנים. אתה שומע שיש כאלה חילוקי דיעות. לא צריך ללכת "ייקוב הדין את ההר". ככה לעשות, התייעצות סיעתית ורביזיה בבת אחת?

אנחנו נקיים מחר בבוקר דיון על הרביזיה. אני מודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 15:20