פרוטוקולים/ועדת הפנים/162



פרוטוקולים/ועדת הפנים/162
ירושלים, כ"ט ב אדר א, תש"ס
6 במרץ, 2000

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 68
מישיבה משותפת של ועדת החינוך והתרבות וועדת הפנים ואיכות הסביבה
שהתקיימה ביום ב', א' באדר א' התש"ס, 7 בפברואר 2000, בשעה 13:30

חברי הועדה: היו"ר זבולון אורלב
היו"ר דוד אזולאי
עזמי בשארה
חוסניה ג'בארה
שמואל הלפרט
מוחמד כנעאן
רחמים מלול
יהודית נאות
גנדי ריגר

ד"ר גד אביקסיס, סמנכ"ל בכיר למינהל ולמשאבי אנוש, משרד
החינוך
אברהם צדקה, ממונה על בטיחות ביטחון ושעת חירום, משרד החינוך
שרון גמבשו, אגף התקציבים, משרד האוצר
עו"ד מגי בר-אשר, משרד האוצר
אודי לוי, חבר המטה ללוחמה בטרור, משרד ראש-הממשלה
מיטל כהן, עוזרת ראש אגף תיאום ובקרה, משרד ראש-הממשלה
ניצב יעקב בורובסקי, ראש אגף תכנון, המשרד לביטחון פנים
נצ"ב שייקה הורוביץ, רמ"ח אבטחה, המשרד לביטחון פנים
דני קריבו, סגן ראש אגף תקציבים, המשרד לביטחון פנים
שפרה מתתיהו, דוברת המשרד לביטחון פנים
דוד עמר, ממלא מקום יושב-ראש מרכז השלטון המקומי וראש עיריית נשר
שרון עזריאלי, רכז ביטחון, מרכז שלטון מקומי
רון חן, כלכלן, מרכז שלטון מקומי
יהושע קרני, חבר הנהלת הסתדרות המורים
שמואל בן-עיון, חבר הנהלת ארגון המורים העל-יסודיים
דוד שוורצבאום, מועצת תלמידים ונוער ארצית

יהודית גידלי

חבר המתרגמים בע"מ



ס ד ר ה י ו ם

ביטול אבטחת מוסדות חינוך


ביטול אבטחת מוסדות חינוך

אני מתכבד לפתוח את הישיבה המשותפת של
ועדת החינוך והתרבות וועדת הפנים ואיכות הסביבה בנושא אבטחת מוסדות חינוך.

אני מקדם בברכה את האורחים שהגיעו לישיבה.

זימנו ישיבה דחופה בנושא אבטחת מוסדות חינוך לאחר שנודע לנו שיש כוונה למשטרה ולמשרד לביטחון פנים לקצץ באופן משמעותי באבטחת מוסדות חינוך. הואיל וחשבנו שזה דבר שאי-אפשר לעבור עליו לסדר היום, ועדת הפנים וועדת החינוך והתרבות מקיימות עכשיו ישיבה משותפת. יושב-ראש ועדת הפנים, חבר הכנסת דוד אזולאי, יכנס בעוד כמה דקות ועל דעתו אנחנו מתחילים בישיבה.

כדי להניח תשתית לישיבה אנחנו נאמר שאבטחת מוסדות חינוך התחילה בראשית שנות ה90- לאחר מאורעות טרור, כאשר תלמידים הרגישו שהם לא בטוחים והורים הרגישו שילדיהם לא בטוחים, ותחילת העניין היה בכך שמשרד החינוך והתרבות לקח על עצמו אחריות וחייב את ההורים בשמירה. כך התחילה השמירה במוסדות החינוך. לאחר כמה שנים ההורים אמרו שהנטל הזה הוא כבד וגם אין שום תועלת בכך שהסבתא יושבת בפתח בית-הספר, אין בכך שום תועלת של אבטחה וביטחון, ומשרד החינוך והתרבות, באישור האוצר, עבר לאבטחה בשכר, שומרים מקצועיים מחברות אבטחה וקיים שמירה צמודה בכל בית-ספר. בשנת 1995 החליטה הממשלה להעביר את האחריות ממשרד החינוך אל המשטרה והחלטת הממשלה נמצאת כאן לפני ולצורך זה קיבלה המשטרה תקציב גדול שאיפשר לה להגדיל את כוח האדם שלה במאות תקנים, איפשר לה לרכוש למעלה ממאה ניידות ובנוסף לכך גם תקציב שיאפשר למשטרה, חוץ מהשמירה הסביבתית, גם לשכור שומרים ומאבטחים בבתי-הספר.

למעשה היום, כל בתי-הספר שהם מעל מאה תלמידים כמדומני, זוכים לשמירה ולאבטחה בין אם היא סביבתית, בין אם היא היקפית ובין אם היא שמירה צמודה.

קיבלנו מידע שהמשטרה מתכוונת – עקב הקיצוץ שהוטל עליה בסכום של 147 מיליון שקלים – לקצץ 27 מיליון שקלים מתקציב אבטחת מוסדות החינוך. הקיצוץ הזה הוא קיצוץ גדול כי סך הכל אבטחת מוסדות חינוך, התקציב לפי מיטב ידיעתנו הוא כ118- מיליון.

108 מיליון.

האוצר אומר 118 מיליון. ברור שקיצוץ של 27
מיליון מתוך 108 או מתוך 118 מיליון, הוא לא קיצוץ בשוליים אלא הוא קיצוץ בבשר החי בנושא של אבטחת מוסדות חינוך.

אנחנו קבענו את הישיבה הדחופה מפני שבשעה שקבענו הובא לידיעתנו שהקיצוץ הזה עובר לעשייתו. כלומר, מחר בבוקר מקצצים בבתי-הספר. המשרד לביטחון פנים הכין איזשהו מסמך של כל מיני אפשרויות קיצוצים. אפשר להחליף, במקום מאבטחים שהם בעלי מקצוע, שיודעים את מקצועם טוב – שבדרך כלל אלה הם בחורים צעירים בוגרי צבא – לשומרים. שומרים אלה הם אנשים יותר מבוגרים, קשישים וכדומה, אולי גם לא מחזיקים נשק, רמת המקצועיות שלהם בשמירה היא פחותה ובכך אפשר לחסוך כמעט 19 מיליון שקלים. אם נטיל את השמירה בבתי-ספר תיכוניים ותלמידים ישמרו, אומרת המשטרה שאולי אפשר לחסוך 23 מיליון. אם יפחיתו חמישים שומרים בבתי-ספר בהם יש מעל שני שומרים – בתי-ספר גדולים, מעל 1,400 תלמידים – וישמור שם רק שומר אחד, ירוויחו כמיליון ו300- אלף, אם יפחיתו 500 שומרים בבתי-ספר עד 200 תלמידים, כלומר, בבתי-ספר כאלה לא צריכים שמירה, בזה אפשר לחסוך 13 מיליון שקלים. אם מבטלים את השמירה בבתי-ספר ביהודה שומרון ועזה, שם אפשר לחסוך גם כן עשרה מיליון שקלים.

הדברים האלה, אני מוכרח לומר, אותי מבהילים. פשוט מבהילים. אנחנו נוריד את רמת השמירה והביטחון על תלמידים? כאילו המצב הביטחוני פה השתנה באופן דרמטי. אומרת חברת הכנסת פרופסור יהודית נאות שהמצב עוד יותר גרוע.

כשהגיעה הידיעה אלינו, הובא לידיעתנו שזה עובר לעשייתו, מחר בבוקר, כיוון שזה תקציב 2000. זה בעצם מ1- בינואר. אלא שבינתיים הובא לידיעתי שביום חמישי הייתה ישיבה בין מרכז השלטון המקומי שצעק את הצעקה ראשונה, ואני מודה לו על שהזעיק את כל העולם, והגיע להבנה עם המשטרה שהקיצוץ לא יתחיל מחר בבוקר.

בין כך ובין כך אנחנו רואים את הדבר הזה, כדבר שועדת החינוך והתרבות וועדת הפנים חייבים להתייחס אליו באופן מיידי, לדעת מה קורה והאם יש איזושהי פגיעה ולו כלשהי ברמת הביטחון, ברמת השמירה וברמת האבטחה של מוסדות החינוך.

אני מציע שניתן את רשות הדיבור לניצב בורובסקי, ראש אגף התכנון במשטרה, שידווח לוועדה ויאמר לה מה קורה.

ראשית כל, כמה נתונים לטובת האינפורמציה
הכללית.
אכן אנחנו תחת קיצוץ של כ147- מיליון שקלים שבסוף פוגע בלא מעט נושאים שבשנים קודמות המשטרה יכולה הייתה לטפל בהם בטיפול יותר רחב. הקיצוץ הזה חל על ההוצאה לפועל, הוא חל על שוטרים שעוסקים בנושא של עובדים זרים, הוא קיצוץ משמעותי בכל נושא הרב"שים והפחתת מספרם ביישובים, הוא יורד גם לחיילי מג"ב שמשרתים ביו"ש ובעזה. הקיצוץ בסוף מחויב. מקורות התקציב של משטרת ישראל הם מקורות גלויים וברורים ולהוריד 147 מיליון שקל מתקציב משטרה, פירושו בסוף לפגוע בהיקף מקביל לפעילות של מחוז משטרתי שלם מבחינת שכר כוח האדם.

איזה אחוז מהתקציב הוא הסכום של 147
מיליון?

כ15- אחוז מתקציב התחזוקה של משטרת
ישראל כולה. נכון שהתקציב הוא כ4.5- מיליארד, אבל באותה מידה נכון ש77- אחוז מתקציב זה מיועד למשכורות והיתרה מיועדת לתחזוקה. מעט מאוד, כארבעה אחוז, מיועדים לפיתוח.

אני מקדם בברכה את יושב-ראש ועדת הפנים,
חבר הכנסת דוד אזולאי. כפי שאמרתי, הישיבה הזו היא ישיבה משותפת.

בכל הנושאים שעליהם דיברנו לגבי קיצוץ,
ביצענו אותו החל מ1- בינואר. זה אומר גם ביטול הנוכחות שלנו בשגרירויות וזה אומר סדרה ארוכה של פעולות נוספות.

ביטול הנוכחות בשגרירויות נדחה.

הוא לא נדחה. על-פי סיכום שמצוי ברשותנו,
ראש-הממשלה יצביע דרך האוצר על מקור תקציבי שהוא מחוץ לתקציב המשטרה.

בינתיים מקיימים את השמירה.

מקיימים כי בסופו של דבר אנחנו אנשים
שמצווים על העניין הממלכתי, אבל אני מקווה שבמהרה יימצא המקור התקציבי גם לנושא הזה.

חשוב לדעת מהי האלטרנטיבה, בהנחה ששום קיצוץ לא מתקיים. זה אומר שבסופו של דבר יורדו שוטרים, תיסגרנה תחנות, תצומצם הפעילות של אגף התנועה. אלה הן החלופות ואין חלופות אחרות.

אנחנו כרגע לא דנים בתקציב המשטרה. אני
מציע ליושב-ראש ועדת הפנים לקיים דיון נפרד בנושא.

אלה מספר משפטי רקע ואני מיד נכנס לנושא
של מוסדות חינוך.
כיוון שכך, אלה הן החלופות. בנושא קיצוץ מוסדות החינוך באנו ואמרנו את הדברים הבאים. באמת אין למשטרת ישראל, כמי שממונה על האבטחה, כל רצון בסוף לפגוע במערך מוסדות החינוך. ראוי לזכור שני דברים בסיסיים: האחד, המשטרה היא הגורם שהיה, הינו ויהיה גם בעתיד האחראי אחריות מלאה לנושא הביטחון. אני לא נכנס כבר לוויכוח אבל אם כולנו בצדק מבקשים לראות שומר-מאבטח מול כל מאה תלמידים, למה אנחנו באותה מידה של שוויון נפש מתייחסים לעובדה שכל גני הילדים במדינת ישראל לא מאובטחים בכלל? כלומר, באמת ישנה איזושהי נקודה שבה מגבלות התקציב מגיעות לנקודת מפגש עם היכולות.

אמרנו שניכנס למשא ומתן שיהיה בהחלט על דעת כל הצדדים, שבו נראה איך ניתן מצד אחד לעשות בסוף את האבטחה היעילה ביותר בתנאי התקציב. פרסנו מגוון של אפשרויות. יש פה פוטנציאל. אין בפוטנציאל הזה שום הצבעה חד-משמעית, אבל אני רוצה קצת לגעת בפוטנציאל כי כל מרכיב הפוטנציאל הזה, יש לו בהחלט פנים לכאן ולכאן.

נתחיל בסוגיית השומרים או המאבטחים. זאת איננה סוגיה של שחור-לבן. זה לא השומר הקשיש והמאבטח יוצא סיירת כזו או אחרת. בסוף זה כסף. השומר ממומן שני-שליש מתקציב המשטרה ושליש מתקציב הרשות המקומית, המאבטח ממומן כל כולו מתקציב משטרת ישראל.

מה מלכתחילה היו השיקולים להעסיק
מאבטחים ולא שומרים?

זוהי תקלה ואת התקלה הזו אני כיושב-ראש
ועדת מוסדות חינוך מנסה לפתור כבר תקופה ארוכה על-ידי ביטול ההגדרות וקביעת מקצוע אחד מועדף. אני חושב שעל דעת כל חברי ועדת מוסדות החינוך יש צורך לגשת לעניין הזה ולקבוע, אבל חשוב שנדע על מה אנחנו באמת מתווכחים.

המאבטח בסופו של דבר מקבל עוד יום הכשרה והמאבטח בסופו של דבר בקריטריונים, זה ההבדל בין דרגה כזו או אחרת - ואני לא רוצה לרדת לרזולוציה הנקודתית – של רמת ההכשרה הצבאית.

אמרנו, בואו נעשה סדר. פירושו של דבר שמקום שבו בהגדרה צריך להיות שומר יהיה שומר ולא להפך. יש לא מעט מקומות באי-סדר, בהם במקום שצריך להיות שומר, ישנו מאבטח. עשיית הסדר הזו לדעתי – ואני מקווה שאתם תצטרפו אליה – היא נחוצה מעבר לכל דו-שיח על ביטחון. לא יעלה על הדעת שמדינת ישראל משלמת דרך משטרת ישראל למאבטח במקום שמוצב שומר.

באנו ואמרנו שבמקומות שהממשלה קבעה – ופה צוטטה החלטת הממשלה – שצריך להיות מאבטח או שומר אחד, וראה זה פלא, בתהליכים כאלה ואחרים יש יותר משומר אחד, ואמרנו שנחזור לשומר האחד. זו החלטת ממשלה.

אדוני פתח ואמר שדיברנו על ביטול האבטחה ביו"ש, ולחלוטין לא לכך כיוונו את הדברים. אמרנו שביו"ש, בבתי-הספר, יוצב שומר/מאבטח בדיוק כמו בכל מקום אחר בארץ. מה לא יהיה ביו"ש? לא יהיה מימון של ניידות, 13 ניידות אזרחיות שהן חריג שניתן רק ביו"ש. מה שהצענו זה פוטנציאל, זה סל. לא אמרנו ביטול. אמרנו שתחת יו"ש, בקטגוריה של יו"ש, יש עשרה מיליון שקל, בתוך זה יש שני מרכיבי ביטחון כאשר האחד הוא ייחודי, שלא ברור מהיכן הוא הגיע, שהוא מממן 13 ניידות אזרחיות שלא ברור מה טיבן שם, ושם אין אחריות למשטרת ישראל על הביטחון.

אבל כתוב עוד 173 מאבטחים ועוד 33
שומרים.

זהו הפוטנציאל. מתוך הפוטנציאל הזה
בוררים. אם תחבר את מה שסיכמנו, בשורה התחתונה תגיע ל66- מיליון, והלא פתחת ואמרת שאנחנו מדברים על 27 מיליון.

דירוג האופציות הוא על-פי סדר עדיפויות?

לא. ממש לא.

מהי ההמלצה שלכם?

אנחנו נתנו המלצה מקצועית. כל הדיון היה
בפורום מקצועי. לא פרסמנו דבר וחצי דבר. דיברנו בדיון פנימי עם ועדת מוסדות חינוך. אני משמש בשנתיים האחרונות יושב-ראש הצוות הזה והצעתי להם חלופות. אמרתי, בתוך החלופות האלה, והשתמשתי במילה תמהיל, קחו ונחפש את התמהיל שבסופו כן ניתן לצמצם.

ההחלטה הזאת היא החלטה מבצעית אג"מית
שאפשר להוריד את רמת השמירה? אתה אומר אילוצים תקציביים, אבל בוא נדבר קודם כל, האם מישהו הכריז במדינת ישראל שהגיע עת שלום ורמת הסיכונים ירדה ולכן בכל המערכות, לא רק שקשורות לילדים, במגרשי הכדורגל, בתרבות, במה שעושה מג"ב בירושלים ברחובות, האם בכל המערכות יש ירידה של 25 אחוז ברמת האבטחה והשמירה?

זאת לא מתמטיקה וזאת קודם כל החלטה אג"מית. לא נעים לשמוע, אבל זו החלטה
אג"מית. בתפקידי הקודם, ממנו אני יושב-ראש הוועדה, אני סגן ראש אג"ם וזו
החלטה אג"מית. היא נובעת בדיוק מאותה הערכת מצב.

אני אגיד לך למה בכל-זאת דווקא אני מחייב שתהיה אבטחה פיזית כמעט בכל מוסד, וזה מהרבה נימוקים אבל פחות מהנימוק הביטחוני. מנימוקים של סדר ציבורי, מהנימוקים של סמים, מהנימוקים של הפרעות בתחום הלימודים. על זה אני מחייב, אבל ביטחון – לא. כל הקונספט הביטחוני מושתת על דברים לגמרי אחרים. אנחנו מדברים על אבטחה ניידת, אנחנו מדברים שגיבוי לאבטחה הניידת הזו תהיה אבטחה פיזית.

רמת האבטחה של מתקני המשטרה קוצצה
ב25- אחוזים?

אפילו יותר. מקומות שפעם ראית שם זקיף,
היום אתה לא רואה בכלל כי אנחנו משטרה קהילתית ואנחנו פתוחים.

בתי-ספר שיש להם שני מאבטחים, אפשר
להחליף את שניהם במאבטח אחד?

אכן כן.
לא קבענו מסמרות, לא סיכמנו דבר וחצי דבר. באנו ואמרנו קחו מכאן שבוע-עשרה ימים, נחזור וננהל את הדיון, נדע על מה אנחנו מדברים. הגענו לשלטון המקומי שאמר לנו בצדק את הדבר הבא: אסור ואי-אפשר להפר חוזים. אמרתי והתחייבתי שלא נפר ולו גם חוזה אחד. אמרתי את הדברים גם בשלטון המקומי ואמרתי שאנחנו לא הולכים לפגוע עכשיו או לטפל עכשיו לא בקו העימות, לא בערי פיתוח, לא בישובים כאלה ואחרים. אנחנו מדברים בסוף במרכזים העירוניים. תכף אני אשאל בכיוון הפוך, כמה בתי-ספר יש שהם של מאה תלמידים, וכמה גני ילדים יש שהם של תשעים ילדים? אמרנו שנלך על בית-ספר כהגדרתו.

חברי, חבר הכנסת אזולאי, קיים כאן דיון רק
לפני שלושה חודשים כדי לראות איך מאבטחים גם את המוסדות של עד מאה ילדים.

ילדים שלומדים גם אחרי השעה 14:00, שאז
הם לא מאובטחים בכלל.
האם אדוני מתכוון לכך שהיום בעצם מבחינה ביטחונית אפשר לוותר על השמירה בכלל?

לא. חס וחלילה. הקונספט בנוי על אבטחה
ניידת. אני מוסיף על האבטחה הניידת את האבטחה הפיזית שאני חושב שהיא מרכזית וחשובה, פחות מהנימוק הביטחוני ויותר מהנימוק של סמים, סדר ציבורי, בקרה על מי שנכנס לבית-הספר. כלומר, אנחנו חושבים שהבקרה הזו נחוצה. אבל אם חלילה כל הקונספט הביטחוני על מעגליו נפרץ, בסוף לא היינו בונים, כי אנחנו מדברים על כל המוסדות הבלתי מאובטחים.

אני רוצה להשלים את דבריי בנושא החוזים. אמרנו שלא נפר חוזה. זאת אומרת, אם נחתמו חוזים, החוזים האלה יכובדו. אין פה עניין לפתוח חוזים אלא להיכנס לעבודת מטה, עבודת המטה הזו משותפת, היא לא תהיה חד-צדדית, היא צריכה לבדוק כל דבר עד תום. אם בסוף בשורה התחתונה התוצאה תהיה שנוריד מימין או משמאל, זה עדיין יהיה בדרג ובגדר של המלצות, זה יובא פעם אחת לאישור המפכ"ל והשר אצלנו, ופעם שנייה לידיעת כל הגורמים.

סליחה שאני קצת נסער, אבל אני מוכרח
להעיר הערה. יכול להיות שבניירות של המשטרה יש הערכת מצב חדשה לגבי ביטחון הפנים. אני כשלעצמי מטיל בזה ספק. לדעתי כל הדיון הזה הוא רק בגלל קיצוץ תקציבי ואילו לא היה קיצוץ תקציבי, בכלל לא היה דיון בקיצוץ באבטחת מוסדות חינוך. לעשות עכשיו רציונאל שיש הערכת מצב חדשה - אני מודה שקשה לי מאוד לקנות את זה, אפילו שהמשטרה אומרת ואפילו שאני מאמין בכנותך. אני מכיר מערכות, עבדתי במערכות ואני מטיל ספק בדבר הזה.

דבר שני שיורשה לי להעיר. הואיל ועבדתי זמן מה במערכת הזאת, אני אומר מראש למשטרה שאתם לא יודעים במה אתם נוגעים. ההורים במדינת ישראל – לפחות אנחנו כמייצגים אותם – לא נאפשר להפחית מהשמירה כי יכול להיות שבניירות של המשטרה יש הקלה בביטחון הפנים, אבל בהרגשה של האנשים אין שום הקלה. אימא רוצה להיות בטוחה שהילד שלה נמצא במקום בטוח ושאף אחד לא יכול לספר לה עכשיו סיפורים שניתן להפחית את רמת הביטחון ברבע. זה לא יעבור הדבר הזה. אני מראש אומר את הדברים. כך אני מרגיש את הלכי הרוח.

מקובל עלי. אני רק רוצה להזכיר לכבודו
שמשטרת ישראל, כשהיא קיבלה על עצמה את האחריות, מראש היא גרסה בקונספט שהאבטחה היא אבטחה ניידת.

לא קיבלו את זה. אני ליוויתי את הדיונים.

אני זוכר שליווית. לא קיבלו, אבל אני רוצה
להגיד לך שאנחנו עקביים בעמדותינו.

גם אנחנו עקביים. גם אז המשטרה ניסתה
להציג קונספציה של שמירה סביבתית והממשלה, בלחץ הציבור ובלחץ הכנסת אמרו שבניירות שלכם זה יפה מאוד, אבל בחיים המציאות היא שונה. אני לא רואה את הכנסת עוברת לסדר היום כשיפחיתו שומר אחד מאיזשהו בית-ספר.

אתה מציג את התוכנית הזאת כהתייעלות,
כמניעת כפילויות. אם כך הדבר, מדוע הצעדים הללו לא ננקטו לפני הקיצוץ?

כי חרב הקיצוצים הונחה. כשיש קיצוץ,
הדברים נבדקים וסדרי העדיפויות משתנים.

אני מברך על כך שבינתיים דחו את ביצוע
ההחלטה לשנת הלימודים הבאה. לא שזה מנחם, אבל זה אומר שאנחנו ממשיכים להתמודד ונצטרך להתמודד בבעיה כי היא תצוף בתחילת שנת הלימודים הבאה. זה שהנושא מתעורר היום, אני כבר רואה שיהיה מאוד קשה ליישם אפילו סעיף אחד מתוך הסעיפים הבאים.

אני רוצה להזכיר שכאשר הנושא היה במשרד החינוך, הוא היה מתוקצב בסעיף תקציבי ייחודי ממשרד האוצר ישירות לנושא הזה.

אני אציע בסוף הישיבה שאם בדעת המשטרה,
חרף פנייתנו, תהיה לקצץ, אני אציע שהכנסת תחליט להחזיר חזרה את האחריות למשרד החינוך והתרבות, והתקציב במלואו, כפי שהיה בשנת 1999, כי אני מרגיש אחריות. אני לא מאמין ששר חינוך יכול להישיר מבט לילדים ולהורים ולקצץ להם בשמירה.

הניסיון להציג כאן חלופות מעלה חלופה
שמעוררת עוד יותר את הבעיה. אתה מסתמך על כך שבגני הילדים אין שומרים, אבל תאר לך שנסגור מחר את כל שערי בית-ספר עם אלף תלמידים, נשים בו לחצן מצוקה וכל מבקר שבא ילחץ על לחצן המצוקה כדי שמנהל בית-הספר יבוא לפתוח לו את הדלת. היה שיקול מדוע בגני הילדים יש לחצני מצוקה, מדוע יש שומרים ומדוע יש מאבטחים, והדברים לא נקבעו סתם ככה. אגב, גם על זה אנחנו בוכים ולכן אי-אפשר על דברים שאנחנו בוכים לומר אותם כדוגמה למצב שעל-פיו תצטרך להתיישר כל המערכת.

מה עמדת השר?

עמדת השר היא שלא מקצצים, לא מוכנים
לקיצוץ הזה וצריך להמשיך.

הוא אמר את הדברים הללו?

לפי מה שאני יודע, זוהי עמדתו. לא שמעתי
אותו, אבל זו עמדת המשרד.

מה שאומר חבר הכנסת אזולאי הוא שכל דבר
שיש לשר עם ש"ס, שומעים אותו.

אני מבקש להקדים ולומר שאני מלווה את
נושא אבטחת מוסדות חינוך בשמונה השנים האחרונות. כשהנושא היה באחריות משרד החינוך אני רוצה לומר באופן חד-משמעי שאני מונחה על-ידי הגוף המנחה, קרי משטרת ישראל, על-פי 401. גם כשהנושא הזה היה באחריות משרד החינוך, זה לא היה מפעל פרטי של משרד החינוך. מי עמד אחרי התכנים האג"מיים, הונחינו על-ידי המשטרה והוצאנו את דברה לפועל. הנושא שהיה באחריות משרד החינוך היה זה שהמשרד תוקצב ישירות בכסף ייעודי למטרה הזאת.

אם הנושא הזה היה בעקבות הערכת מצב אג"מית אופרטיבית מקצועית, נושא הקיצוץ בכלל לא עולה על הפרק. גוף שאחראי על ביטחון סוברני, וזה לגיטימי, שיעשה מעת לעת הערכת מצב ללא קשר לפן התקציבי על-מנת לבחון את עצמו, איפה לעבות באבטחה, איפה להרפות באבטחה, איפה לתת אמצעי כזה או אמצעי אחר. כל הנושא הזה עולה על הפרק בעקבות מאכלת הקיצוץ ובואו נקרא לילד בשמו.

אני לא מקבל את מטבע הלשון הקלה של מאבטחים. לא במקרה רמת המאבטח נקבעת ביישובי קו העימות, בגזרת פיקוד צפון, ביישובי היו"ש, בעיר ירושלים, בקו התפר, כי על-פי איזושהי הערכת מצב אג"מית רמת הסיכון שם יותר גבוהה מאשר בעיר בת-ים או חולון, ועל-פי הפרמטר הזה, שם רמת האבטחה היא יותר גבוהה. רמת הכשרתו של המאבטח בגזרה הזאת היא יותר מיומנת. לא במקרה מערך של 3,200 שומרים-מאבטחים, החלק של השליש ושני-שליש זה שליש המאבטחים ושני-שליש השומרים.

נכון להיום מאפס תלמידים עד מאה אין לנו שומר או מאבטח, אבל החינוך המיוחד מתבצע באופן טבעי בבתי-ספר קטנים עם עשרים תלמידים, שלושים תלמידים, חמישים תלמידים – שם יש לנו שומר או מאבטח ואנחנו מדברים על מוסד שמונה פחות ממאה תלמידים. אשכולות גנים שבמקבץ אחד יש מעל מאה ילדים, שם יש שומר, ודאי ביישובים הקשים. מה שכאן מנסים להוביל זה לא רק פגיעה בפן האג"מי של האבטחה שאם היום מאפס עד מאה אין, אז יהיה רק מ201- וצפונה, אלא להשוות את רמת המאבטח או לעשות המרה בין רמת המאבטח לשומר. המשמעות היא שראש עיריית קריית שמונה שהיום נושא אבטחת מוסדות חינוך לא עולה לו אגורה, כי הוא מקבל מאה אחוז השתתפות המדינה, ממחר בבוקר או מאז קבלת ההחלטה, הוא יצטרך להשתתף ב33- אחוז מעלות האבטחה. זאת אומרת, לא הנושא האג"מי עולה כאן, שמורידים מהמאבטח לשומר בפן האופרטיבי, אלא גם הנטל התקציבי נופל על כתפי הרשות המקומית וכאן מרכז שלטון מקומי יכול לייצג את הצד הזה יותר טוב ממני, ואני רק רציתי להצביע על העניין הזה.

אנחנו לא שקטים עם זה. אני שותף בוועדת המעקב ויש פרוטוקולים שאומרים שאין אבטחה למוסד עד מאה תלמידים, שאין אבטחה לגני ילדים, שעלינו על זה שצריך יום לימודים ארוך וכן הלאה, אבל לזה, בשלב זה, אין לנו פתרונות.

רבותיי יושבי-הראש. אינני יודע מדוע אנחנו
מתכנסים היום. תאמינו לי שאני לא יודע. רק לפני שבוע ימים, אחרי שבועיים של שביתת מוסדות חינוך, חזרו התלמידים ללמוד וזה אחרי שהפסידו שבועיים יקרים מאוד. מישהו חושב לשנייה אחת שאם לא יהיה שומר במוסד חינוכי המוסד ייפתח? האם לרגע חושבת משטרת ישראל או שר המשטרה ושר הפנים שאם לא יהיה מאבטח או שומר, ראש העיר ייקח על עצמו את האחריות או ועד ההורים ייקח על עצמו את האחריות?

בתחילת הדיונים על התקציב בא שר האוצר ואמר שני אחוז קיצוצים לרוחב ואז הוא הלך וקיצץ עשרים אחוז ממענק האיזון של השלטון המקומי. שאלנו אותו איך, הרי בסך הכל הוא נותן שלושה וחצי מיליארד שקל מענק איזון לשלטון המקומי, שני אחוז זה שבעים מיליון שקל. הוא אמר שכל רמת הפעילות שלנו, כל נפח הפעילות שלנו, שני אחוז מכל נפח הפעילות שלנו. מעשרים מיליארד שקלים הוא לקח 500 מיליון שקלים. בנפח הפעילות יש גם את הפעילות של מוסדות החינוך. הרי אי-אפשר לבוא ולקחת פעמיים מהשלטון המקומי.

אני מאוד מבקש מהמשטרה לרדת מהנושא הזה. בואו נשלים את שנת הלימודים ללא משברים וניפגש אחרי שנת הלימודים ונראה. אני טוען ואני גם מבקש – גם שלחנו כמה מכתבים – להגביר את השתתפות המשטרה. אתם פרסמתם לפני מספר חודשים שאחוז האלימות גבר, חוסר הסובלנות מתחיל לבוא לידי ביטוי, 220 אלף מובטלים מתחילים לבוא לידי ביטוי, חוסר בדיור לזוגות צעירים וכולי מתחיל לבוא לידי ביטוי. מה ההשפעות של הדברים האלה, כל אחד מאתנו יודע. אנחנו פותחים עיתון ורואים מה קורה.

ברשותך היושב-ראש, אני מציע שנקבל את הסיכום שהיה לנו עם ניצב בורובסקי ביום חמישי. קודם כל מסיימים את שנת הלימודים ללא שום שינוי. עמדת השלטון המקומי היא ברורה ובהירה. אנחנו עומדים לדרוש תוספת.

אנחנו לא מתכוונים לעשות את זה לחילופין.
היינו רוצים להוריד את הנושא מסדר היום.

אני כן רוצה שיתקיים דיון אחרי סיום שנת
הלימודים, אבל אז הדרישה שלי היא שונה לגמרי.

משפחתו של החייל ידידיה גפן שנפל אתמול
בלבנון היא משפחה שלנו ואני רוצה להשתתף בלוויה בשעה 15:00. אני אהיה בישיבה עד 14:30. אם נצליח לסכם – מה טוב. אם לא – ידידי יושב-ראש ועדת הפנים ימשיך את הישיבה.

אני מלווה את הנושא של אבטחת מוסדות
חינוך גם בוועדה וגם מעבר לנושא הוועדה. רציתי להזכיר לניצב בורובסקי ולאנשי המשטרה שבנושא הזה הייתה מלחמת עולם" בין משרד החינוך לבין המשטרה ומשרד החינוך לא רצה לוותר על נושא האבטחה מפני שהיה עניין של תקציב, נתח מכובד, שהשר לשעבר הסכים ונאות לקבל. הסבירו לו שקיים גוף מקצועי ומיוחד וכי זה לא תפקיד משרד החינוך לעסוק באבטחה, אבל יחד עם זה הייתה כאן מחויבות משותפת של כל הגורמים שתתקיים אבטחת מוסדות חינוך. זה רצון ההורים, זה רצון המורים, זה רצון כל הגורמים וההכרעה הסופית הייתה של ראש-הממשלה המנוח יצחק רבין שאישר והמליץ ולחץ על האוצר שהנושא הזה ימשיך ויתקיים.

לי יש מכתב מראש-הממשלה שצריך להיות
שומר.

יש גם מכתב לשאילתה לראש-הממשלה.

אם לשר המשטרה החדש או למשטרה יש
בעיה תקציבית, אסור שהיא תיגע בנושא אבטחה. לאחר הדיון הקודם שהיה כאן, הייתי סבור שהמשטרה תבוא ותיתן תשובות לשאלות שהעלו בדיון הקודם לגבי מוסדות חינוך שאין להם אבטחה, לגבי נושא הסמים והאלימות, של המגזר הערבי וכולי. אפשר עכשיו לפרוס את היריעה ולהגיד שיש לקונות רבות בנושא אבטחת מוסדות חינוך.

אם זו בעיה תקציבית, יכול להיות שצריך לגייס את עזרת ועדת החינוך וועדת הפנים לטובת השר לביטחון פנים וזאת כדי להשלים את החסר, אבל לא לבוא היום ולעשות מעין מחטף, לשלוח הזמנה ללא סדר יום ופתאום מקבלים פרוטוקול שכביכול יש החלטה על קיצוץ.

אנחנו דוחים על הסף את הנושא של הפגיעה באבטחת מוסדות חינוך.

אני מצטרף לכל אלה ששוללים את הקיצוץ.
לאבטחת מוסדות חינוך, במיוחד בבתי-הספר העל-יסודיים, מדובר במוסדות מאוד גדולים, יש לזה ערך מוסף נוסף והיא מניעת כל מיני אלמנטים שליליים, מפיצי סמים וכולי.

במאמר מוסגר, בדוח המשטרה מופיע סעיף
בולט שעבריינות נוער היא בגרף עלייה.

זה שזה בגרף עלייה, ראוי לדעת איך לקרוא
את הנתונים. זו פעילות חשיפתית. כשאתה עולה בסמים, פירושו שהמשטרה עבדה יותר. כשאתה לא פועל, אתה לא יודע כמה לא עשית.

אולי זו נקודת המבט של המשטרה.

לא. זו נקודת מבט של קריאת נתונים.

לא. נקודת המבט של איש החינוך זה שיש
עלייה ברמת האלימות ויש עלייה חדה גם על-פי הנתונים של רשות הסמים בחשיפת תלמידים לסמים, בפעילותם של מפיצי סמים בבית-הספר. זאת לא רק בעיה של חשיפה אבל על כך נקיים דיון נפרד.

החלק של האבטחה או השמירה במגזר
הערבי, בהרבה בתי-ספר, תחום בית-הספר הוא לא תחום בדיוק, במיוחד אם יש בניינים ספורים ואין גדרות. כאן החשיבות של השומר היא על אחת כמה וכמה גדולה יותר כי אין תשתית. אין מה שיפריד את בית-הספר מהשטח החיצוני ואני בעד הפרדה זאת. כלומר, אנחנו לא יכולים להכניס לבית-הספר את כל תחלואי החברה. בוועדת החוקה אנחנו עובדים על חוק, לסייג את הנושא של נשיאת אולר או כלי חד, אנחנו מסווגים אותם במקומות מסוימים, תמיד בית-הספר הוא המקום הראשון שאסור בתכלית האיסור להכניס אליו אולר. לשם כך צריך להיות שומר.

נושא האבטחה הוא נושא מאוד חשוב לכולם.
כל הורה לא מרגיש ביטחון כשהוא שולח את הבן שלו לבית-הספר ומחכה לרגע שיחזור משם. אני אומרת לכם את זה בפירוש. לנו אין שמירה ואין לנו איש אבטחה בבתי-הספר ובמיוחד בבתי-הספר התיכוניים. אני באה מטייבה שבמשולש ואני רוצה לומר לכם, לפני זמן לא רב היו יריות על מנהל בית-הספר, על-ידי תלמידים מתוך בית-הספר. אני מרגישה שאני לא בטוחה מפני הילדים שנמצאים בתוך בית-הספר. אני חוששת מסמים ומכל דבר שהוא ואני דורשת – גם מהמשרד לביטחון פנים, גם ממשרד החינוך וגם ממשרד הפנים – שידאגו שתהיה אבטחה בבתי-הספר במגזר הערבי ובבתי-הספר בכלל בישראל כי זה דבר חשוב מאוד.

ב5- בספטמבר קיימנו כאן דיון וחלק לא
מבוטל מהדיון היה העניין הזה שבמגזר הערבי יש מחסור בשמירה. אז החלטנו שמשרד לביטחון פנים יקים ועדה בין-משרדית שתגבש המלצות שיוגשו לנו.

אני מציע שחלק מההחלטה היום תהיה לחזור על אותה החלטה אלא שנגביל את המשרד בזמן. לא צריך לקבל החלטה כי יש החלטה, אלא שעכשיו צריכים להגביל אותו בזמן. נגביל את הזמן בתשעים יום כדי שנקבל תשובות מהמשרד לביטחון פנים שיאמר לנו מה בדעתו לתת כפתרונות לסוגייה הצודקת של מחסור חמור בשמירה במגזר הערבי.

מדובר על החלטה של ראש-הממשלה ושל
הממשלה, החלטה שלא בוצעה. אני מבקש לבצע את ההחלטה שכבר התקבלה.

אני מסכים במאה אחוזים. בזה תמכנו בפעם
הקודמת. צריך רק לחזור ולתבוע, לציין שהייתה כזאת החלטה ולתבוע דיווח בתוך תשעים יום.

נציג המשרד לביטחון פנים בישיבה במשרד
ראש-הממשלה אמר שהנושא הזה לא שייך לו.

תשמע את ההחלטות ואתה תתמוך בהן כי זה
פותר את העניין.

1. ועדת החינוך והתרבות וועדת הפנים ואיכות הסביבה קובעות כי אין
לבצע קיצוץ כלשהו בתקציב אבטחת מוסדות חינוך באשר הוא עלול
לסכן את התלמידים ובנוסף על כך לחשוף אותם לאלימות ולמפיצי
סמים בבתי-הספר.

2. הוועדות קובעות כי כל חלופות הקיצוץ באבטחת מוסדות חינוך אינן
מקובלות עליהן והן הוצעו לא משיקולי ביטחון אלא משיקולי קיצוץ
בתקציב.


אשר על כן דורשות הוועדות מהמשרד לביטחון פנים שלא לקצץ כלל
בתקציב אבטחת מוסדות חינוך.

3. הוועדות קובעות כי אם המשרד לביטחון פנים יחליט בכל-זאת לבצע
קיצוץ באבטחת מוסדות חינוך, יש להחזיר את האחריות לאבטחת
מוסדות חינוך למשרד החינוך, לרבות התקציב במלואו כפי שהיה בשנת
1999.

4. הועדה רשמה לפניה את הודעת המשטרה לפיה המשטרה תמשיך
לתקצב את אבטחת מוסדות חינוך מבלי לפגוע בהסכמים וחוזים
חתומים בשלטון המקומי.

5. הוועדות מציינות את החלטותיהן בישיבתן מיום כ"ד באלול תשנ"ט, 5
בספטמבר 1999, ודורשות מהמשרד לביטחון פנים להקים את הוועדה
הבין-משרדית המשותפת ולהגיש את המלצותיה תוך ששים יום.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:30