פרוטוקולים/ועדת הפנים/1300

1
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
7.2.2000


פרוטוקולים/ועדת הפנים/1300
ירושלים, י' באלול, תש"ס
10 בספטמבר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 58
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום שני, א' באדר א' התש"ס (7 בפברואר 2000), שעה 12:45

חברי הוועדה: דוד אזולאי - היו"ר

עו"ד רות רוטנברג - המשרד לאיכות הסביבה, יועמ"ש
עו"ד אילת רוזן - המשרד לאיכות הסביבה, יועמ"ש
עו"ד אורלי חורש-קופמן - המשרד לאיכות הסביבה, לשכה משפטית
עו"ד זהר שקלים - המשרד לאיכות הסביבה, לשכה משפטית
אילן ניסים - המשרד לאיכות הסביבה, ראש אגף פסולת מוצקה
איל זנדברג - משרד המשפטים, המחלקה לייעוץ וחקיקה
ד"ר אלי שטרן - משרד ראש הממשלה, הוועדה לאנרגיה אטומית
משה לויטה - משרד הבריאות, ממונה על הקרינה
עו"ד שרונה צירין - משרד הבריאות, לשכה משפטית
לימור לסטיגזון - התאחדות התעשיינים, מרכזת איכות הסביבה
יעל גוייסקי - אדם טבע ודין
דניאל מורגנשטרן - פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה, חבר

מירי פרנקל-שור

יפה שפירא

אסתר מימון

הצעת נוסח תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית), התש"ס-1999

הצעת נוסח תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית), התש"ס-1999

אני מבקש לפתוח את הישיבה. אני מבין שהיה דיון לגבי הישיבה הקודמת, ויש כאן הצעה מתוקנת.

רותי רוטנברג, בבקשה.

באנו בדברים עם משרד הבריאות, בעקבות ההערות שהם העלו בפעם הקודמת, והגענו לנוסח מסוכם שלפיו התקנות האלה, אכן, לא יחולו על אותה פסולת רדיואקטיבית או חומרים רדיואקטיביים שמצויים בגוף האדם, במיוחד מדובר על גוף החולה.

נתחיל בענישה. זה הנושא שבו הסתיימה הישיבה הקודמת. היתה שאלה בשבוע שעבר, אם אין ענישה, והסיכום היה שיהיו מגעים בין המשרד לאיכות הסביבה, משרד הבריאות ומשרד המשפטים, ותוצע דרך לפתור את הבעיה.

ההצעה היתה שיתווסף סעיף עונשין מפורש שייאמר בו: "העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה, דינו – מאסר שישה חודשים". שזה העונש שאפשר להטיל על עבירה שנעברת בניגוד להוראות תקנות, לפי סעיף 2(א) לחוק העונשין. קיבלנו את זה. דרך אגב, לפי חוק העונשין לעבירה מהסוג הזה יש גם קנס, שהיום הוא מאוד נמוך.

מה גובה הקנס?

9,600 שקל, שזה קנס נמוך. אנחנו לא נאמר אותו במפורש. אין צורך, כי זה הולך באופן ישיר עם העונש. סעיף 61 לחוק העונשין קובע, שעבירה שלא נקבע לה עונש או שנקבע לה עונש מאסר בלבד, עד תקופה מסוימת, שזה כולל שישה חודשים, הקנס הוא קנס בשיעור הזה.

מכיוון שאנחנו מתקנים את חוק החומרים המסוכנים, שמכוחו, בין היתר, מותקנות התקנות האלה, ומעלים שם את רף הענישה גם על עבירות של התקנות, ראוי לא לציין פה את הקנס, והקנס יהיה, כאשר יתוקן החוק, לפי גובה הקנס שייקבע בתיקון לחוק.

אנחנו מציעים 60 יום עד שייכנסו התקנות לתוקף. אנחנו מקווים שנצליח לזרז בעזרת הוועדה את התיקון לחוק, שיגיע גם לכאן.

בדרך כלל לא נהוג שמוציאים תקנות חדשות או חוק חדש, ומיד מתחילים באכיפה ובתביעות וקנסות. זה נושא שצריך להסדיר, צריך לבוא במגעים עם הגורמים המטפלים, ולהתחיל להכניס את התקנות להליכים של ביצוע. אם ניתקל בקשיים, אם ניתקל בסרבנים מקצועיים, עד אז, אני מאמינה שיהיה כבר תיקון לחוק.

הסיכום שלי עם גלוריה וייסמן ממשרד המשפטים היה, למען האסתטיקה שבעניין, שאנחנו לא נציין "או קנס". מבחינה עניינית זה לא משנה, אבל היות והקנס הוא 10,000 שקלים, ובחוק יש קנסות גבוהים ביותר, אנחנו רוצים שאם מישהו מבעלי המפעלים חושב לא להטמין ולא לפעול בהתאם לתקנות, שלא יראה מיד שזה רק קנס של 10,000 שקלים. אחרת, הוא ודאי לא ילך לפי התקנות, אלא הוא ילך לחוק, שם הקנס הוא גבוה מאוד.

אנחנו מוחקים את הסיפא של סעיף 10.

אנחנו מוחקים רק את המילים "או קנס".

נציגי משרד הבריאות.

למעשה נותרה מחלוקת, שאני מבינה שפתרנו אותה, התחולה על הפרשות מבני-אדם ועל בני-אדם עצמם. רק כדי להביא את הדברים לאבסורד, אני בטוחה שאף אחד לא התכוון שאנשים שעוברים טיפול כימותרפי, ובגופם נמצאים החומרים, יילקחו לקבורה באתרי סילוק פסולת רדיואקטיבית, אני בטוחה שזו לא היתה הכוונה של מישהו בעניין הזה.

מעבר למקרים הקיצוניים, יש מקרים של אנשים שמטופלים, שהם בבית-חולים, ושהם גם משוחררים הביתה, כשאחוזי הקרינה אצלם עדיין גבוהים. לא ייתכן שאדם שמשוחרר לביתו, ועושה את צרכיו, הופך לעבריין. שוב, אני לא מאמינה שזו היתה הכוונה.

הצלחנו, בלחץ, להגיע לנוסח שיפטור מתחולת התקנות את האדם וגופו.

למה בלחץ? בהסכמה.

מקובל עלי מה שנאמר כאן, אני רק רוצה להאיר את הזווית המקצועית של העניין הזה. בכל העולם, מבחינה מקצועית, נושא הפרשות של חולים, שהוזרק לגופם חומר רדיואקטיבי, וודאי גופות של אנשים, נידונים בקונטקסט שונה לחלוטין מאשר פסולת רדיואקטיבית.

לדוגמה, אדם שיש בגופו חומר רדיואקטיבי, נשלח לביתו ומקרין את בני-משפחתו, עוד לפני שהוא עושה את צרכיו בשירותים – גם זה נידון בקונטקסט אחר מאשר תקנות קרינה רגילות של חשיפות של אנשים מן הציבור.

לכן, נכון מאוד להגיד – זו היתה הכוונה המקורית, כמובן, אבל אם צריך לומר, אז צריך שזה ייאמר – שהתקנות האלה אינן חלות על גוף האדם ועל הפרשותיו. מצד שני, גוף האדם והפרשותיו צריכים להיות מוסדרים בהוראת מנכ"ל אחרת או בחיקוק אחר, אבל לא בתקנות חומר רדיואקטיבי.

זה תעשו בהזדמנות אחרת.

אנחנו נוסיף בסעיף 8 לתקנות או במקום אחר - - -

נוסיף תקנה נפרדת, סייג לתחולה אחרי עונשין.

הנוסח יהיה כך: "תקנות אלה לא יחולו על חומר רדיואקטיבי או פסולת רדיואקטיבית כאמור, המצויים בגוף האדם או בהפרשותיו".

אמרנו: "על סילוק חומר רדיואקטיבי או פסולת רדיואקטיבית", כי זה תוכן התקנות.

"על סילוק חומר רדיואקטיבי או פסולת רדיואקטיבית."

מר שטרן, רציתי לשאול, מה קורה עם אנשים שנפטרו ובגופם יש חומר רדיואקטיבי?

קודם כול, מודדים את שדה הקרינה שבוקע מגופם, ובהתאם לכך מתייחסים אליהם בשעת קבורתם. אין מה לעשות.

חומר רדיואקטיבי שמצוי בגוף האדם, עוד לפני העניין של קבורתו, כי בדרך כלל מדובר על חומרים קצרי חיים. לא כל כך נורא אם הוא ייקבר בקבר, זה ידעך מהר מאוד, אבל יש עניין של טיפול בגופה. אם יש בגוף האדם כמות כזאת של חומר רדיואקטיבי, שגורמת לכך שהגופה מקרינה, הדבר הזה חייב להיות מוסדר בהוראה משותפת--

יש הוראה.

צריך הוראה מעודכנת.

--מכיוון שאז הגופה מקרינה, וצריך להגן על מי שמטפל בגופה. כלומר לוודא שמי שמטפל בגופה לא מקבל מנות קרינה חריגות. הרי מותר להיחשף למנות מסוימות של קרינה, אבל שלא תהיינה חריגות ממנה מרבית מותרת. זה צריך להיות מוסדר על-פי הוראה מיוחדת.

אתה מכיר מקרים כאלה?

זה מאוד נדיר.

היה מקרה אחד ב"איכילוב", שממש לא היתה בעיה, הכמויות היו כבר קטנות יחסית. החברה קדישא מטפלת בגופה עם כפפות כדי לא להזדהם בקרינה מהנפטר עצמו. זה מוסדר בתקנות, וכמו שאלי שטרן אומר, צריך לחדש אותן.

יש לי הערה לנוסח הסעיף. כיוון שזה סוכם בשלב הזה של הישיבה, אני לא צופה בעיות, אבל אם יהיו בעיות, נביא נוסח לפני הוועדה לגבי הנוסח של הסייג.

אני אאפשר לך בתוך שבוע ימים, אם יש לך הערה, להעביר אותה אלינו.

הדבר הנוסף, שבעקבותיו אנחנו רוצים לבקש מיושב-ראש הוועדה את האישור הסופי הפורמלי לתת רק בעוד שבוע ימים, זה הצורך בקבלת אישור פורמלי על קיום התייעצות עם שר הבריאות. על-פי התקנות האלה נהגנו במשך שנים בשותפות מלאה.

יושבים פה נציגי משרד הבריאות.

אבל הם לא השר.

קיימנו התייעצויות, ויש לנו גם אישור של הלשכה המשפטית של משרד הבריאות לגבי התכנים. אין אצלנו, מכל מיני סיבות טכניות, אישור בדבר קיום חובת התייעצות עם שר הבריאות, ונהוג להוציא את זה בכתב. אני מבקשת, אם הוועדה תוכל לאשר את התוכן כמו שהוא, בכפוף להערה של משרד המשפטים לגבי נוסח סעיף 11, שהוספנו, וקבלת אישור שר הבריאות בדבר קיום חובת התייעצות.

מה קורה, אם, למשל, שר הבריאות אומר "אני לא מסכים לזה"?

אם הוא לא מסכים, הוועדה לא תאשר.

הוועדה כבר אישרה.

כדי שלא תהיה אי-נעימות לוועדה ולנו, הבאנו לוועדה את הנוסח, כשהוא עדיין לא סגור, שהאישור הסופי - - -

הדיון הזה, לא פעם ראשונה שהוא מתקיים בוועדה, זו כבר הפעם השלישית. הדברים האלה היו צריכים להתבצע לפני כן.

אנחנו יצאנו מנקודת מוצא שהתבררה כמוטעית.

אמרתי לרותי רוטנברג, שהתקנות האלה מאוד חשובות. נכון שמבחינה פורמלית גרידא היה נכון שהוועדה לא תאשר את התקנות, ונמתין לאישור הפורמלי של משרד הבריאות. אבל היות והתקנות האלה כבר מתעכבות כל כך הרבה זמן, אפשר, אולי בדיעבד, לאשר את התקנות האלה בתנאי שתוך שבוע נקבל מכתב ממשרד הבריאות.

שבוע זה לא יספיק. תוך שבועיים.

יש הערות נוספות? – אין.

אני מאשר את התקנות הללו, לרבות שני התיקונים שעשינו היום: בעונשין, סעיף 10, שם נכתוב "העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה, דינו – מאסר שישה חודשים", וסייג נוסף "תקנות אלה לא יחולו על חומר רדיואקטיבי או פסולת רדיואקטיבית המצויים בגוף האדם או בהפרשותיו", שזה תקנה 12.

ראשית, שמשרד המשפטים בתוך שבוע ימים, אם יש לו הסתייגויות, יעביר אלינו; שנית – אנחנו צריכים להעביר את הנוסח למשרד הבריאות?

נציגי משרד הבריאות.

יש תיקון נקודתי קטן נוסף – המוערכת והמרבית.

בתקנה 9(א) יש בקשה של משרד הבריאות לתקן מילה אחת, לכתוב "המרבית" במקום "המוערכת". זה סוכם עם משרד הבריאות והמשרד לאיכות הסביבה.

אנחנו מאשרים את התקנות האלה, בכפוף לתנאים שהזכרתי קודם. בתוך שבועיים, אם לא נקבל שום הערות, לא ממשרד הבריאות ולא ממשרד המשפטים, הרי שהתקנות הללו מאושרות. אם תהיה הסתייגות של משרד הבריאות אני אאלץ לקיים דיון נוסף.

הצעת נוסח תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית), התש"ס-1999,
בכפוף לתנאים שפירט יושב-ראש הוועדה, נתקבלה.

תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 13:15