פרוטוקולים/ועדת הפנים/1307

1
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
12/01/00

פרוטוקולים/ועדת הפנים/1307
ירושלים, י' באלול, תש"ס
10 בספטמבר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 49
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום רביעי, בשבט התש"ס (12 בינואר 2000), שעה 09:00

חברי הוועדה: דוד אזולאי – היו"ר
יולי אדלשטיין
אליעזר כהן
מוחמד כנעאן
מקסים לוי
עסאם מח'ול
איוב קרא

סמי טבת - סמנכ"ל וראש חטיבת הטקס – משרד החוץ
מתי הכהן - מנהל חטיבה קונסולרית – משרד החוץ
הרצל גולן - מנהל מינהל האוכלוסין – משרד הפנים
בתיה כרמון - מנהל מחלקת אשרות וזרים – משרד הפנים
עו"ד דסי צנגן - משרד הפנים
נצ"מ שלמה קעטבי - מפגד נתב"ג – המשרד לביטחון פנים
נצ"מ יוסי אלמוג - המשרד לביטחון פנים
עלי שילוני - המשרד לביטחון פנים
אבי קוסטליץ - מנכ"ל רשות שדות התעופה – משרד התחבורה
צבי פאר - ראש הנציגות בשדה התעופה- משרד התחבורה ישראל בן-חיים - מנהל נתב"ג – משרד התחבורה
חיים סורוקה - רשות שדות התעופה- מח' בטחון – מ' התחבורה
יהודה גרין - קב"ט – משרד התחבורה
אהובה גנור - מנהל אגף שירותי תיירות – משרד התיירות
משה דובדבני - מנהל אגף הביטחון – משרד התיירות

מרים פרנקל-שור

מזל כהן

נוהלי בדיקת תיירים ואורחים המגיעים לישראל.



נוהלי בדיקת תיירים ואורחים המגיעים לישראל

אני פותח את הישיבה. בוקר טוב לכולם.

נוהלי בדיקת תיירים ואורחים המגיעים לישראל. ועדת הפנים סיירה לפני כשלושה שבועות בנתב"ג ועמדה על חלק מההסדרים של הכניסה והיציאה מהארץ. לצערי הרב, תוך כדי סיור נתקלנו שם בדבר שלא בדיוק מחמיא לרשויות השונות שעוסקות בכניסה. זה היה ביקור מתוכנן של הוועדה, אבל זה היה מקרה אקראי שתפסנו. אני מקווה שזה לא מלמד על הכלל. הנושא שנתקלנו בו לא ירד מסדר-היום. הוא יהיה מטופל במקומות שצריכים לטפל בזה.

בשבוע שעבר התפרסמה כתבה קשה מאוד, ביקורתית מאד מצד משרד החוץ כנגד משרד הפנים וכנגד המשרד לביטחון פנים. המנכ"ל העלה את הטענות הללו והביא מספר דוגמאות. אני לא ארחיב עליהן כרגע את הדיבור, אני אשאיר את זה לאנשי משרד החוץ. חבל מאוד שהמנכ"ל, שהבטיח את השתתפותו בדיון, לא משתתף אתנו כאן היום.

הוא נקרא על ידי שר החוץ לנסוע אתו למרוקו.

אני מבין שזה יותר חשוב. לו היו שואלים אותי, אני חושב שהשתתפותו פה יותר חשובה. מי שמדבר ומי שתוקף את משרד הפנים ורוצה תדמית חיובית למדינת ישראל בארצות העולם, אני חושב שהוא היה צריך לקחת את זה בסדרי העדיפויות שלו ולהיות היום נוכח כאן במקום ולהציג את הדברים לא רק בתקשורת אלא גם בפני הוועדה המכובדת שנמצאת כאן.

לא יתכן שהמנכ"ל מצד אחד תוקף, מצד שני גם לא נותן פתרונות יעילים כדי לשפר את המצב בכניסה לארץ. אני רוצה להביא דוגמה קטנה. כאשר התקיימה כאן תערוכת אגריטק, נדמה לי שזה היה בחודש נובמבר, אני יודע שהיה לחץ גדול על משרד הפנים לאפשר כניסתה של קבוצה גדולה שאמורה להשתתף בתערוכה הזאת. אכן, מנכ"ל משרד הפנים נענה לבקשת משרד החוץ ונתן אישורי כניסה לכ-1,240 הודים שנכנסו לארץ. לאחר שנסתיימה התערוכה, ההיגיון של כולנו אומר שצריכים לצאת 1,240. לצערי הרב, התוצאה היא ש-435 איש בלבד יצאו ולמעלה מ-800 איש לכו תחפשו אותם. אני מבקש ממנכ"ל משרד החוץ שיתחיל לחפש ולאתר אותם על מנת להחזיר אותם למקומות מהם הם באו.

אני חייב להגיד פה נתון נוסף והוא שאנשי משרד הפנים, לא אגיד שהם מיצו את כל מה שהם צריכים לעשות, יש מה לתקן, יש מה לשפר, אבל אני חושב שהם עומדים בפרץ, עושים עבודת קודש וכאשר גב' בתיה כרמון, שהיא מנהלת האשרות במשרד הפנים, נאלצת ללכת עם אבטחה אישית, אני לא רוצה לפרט מה הם אמצעי המיגון הנוספים שהיא מסתובבת איתם כאן, אני חושב שזה מעיד על משהו שקורה אצלנו במדינת ישראל. אם היא נאלצת ללכת בצורה כזאת, כנראה שזה לא סתם. ישנם גורמים שמאיימים עליה ורוצים שהיא תיתן כמה שיותר אשרות. הייתי מצפה מכל הגורמים במדינת ישראל לתת גיבוי למהלכים האלה. יחד עם זאת, אני רוצה לפנות למנהל מינהל האוכלוסין למצוא את הפתרונות. בסוף הדיון הזה אני רוצה להציג את אחד הפתרונות וכדאי מאוד לקחת אותו בחשבון. אבל אני רוצה לשמוע קודם את האנשים.

אני מבקש מאנשי משרד החוץ לא למתוח ביקורת. הייתי רוצה לשמוע מכם היום איך אתם כמשרד החוץ מוכנים לסייע לפתרון המצוקה בכניסה לארץ. אני חושב שאחד הרעיונות יהיה אולי במסגרת מתן הוויזות בשגרירויות השונות בעולם. שם מתחילה הבעיה. אם נפתור שם את הבעיה, יכול להיות שנקל במעט על המצוקה. אבל תסכימו אתי שהמצב היום במדינת ישראל, שהפכה מדינה לכל דיכפין, הוא מצב קשה, ואסור לנו להתעלם מכך. חייבים לתת את הדעת לכך שלא נהיה במשך הזמן מיעוט יהודי במדינת ישראל.

אדוני הסמנכ"ל, אני נותן לך את רשות הדיבור, בבקשה.

ראשית, לומר רק במלה אחת שלא היתה פה שום כוונה לתקוף, לא את משרד הפנים, לא את נתב"ג, לא את שירותי הביטחון. המכתב שכתב מנכ"ל משרד החוץ, שהופנה אל מספר שרים, יועד להפנות את תשומת לבם לקושי ולנזק שתופעות מסויימות גורמות לתדמיתה של המדינה. לא היתה כוונה לבוא ולומר באופן כללי: לפתוח את הגבולות, להפסיק את הבידוק הביטחוני או כל הדברים האלה. השאר נכתב בכתבה.

מה שבאנו להגיד הוא שישנם מקרים חריגים ומסויימים, ואני לא מדבר על הוראות גורפות לגבי כל הנכנסים ממדינות מסויימות, ישנם חריגים מסויימים שגורמים לנו נזק עצום ואנחנו יכולים למנוע אותו אפילו מבלי לשנות דבר בבידוק הביטחוני ובבקרת הגבולות.

אדוני יפרט.

אני בהחלט אפרט. המכתב נכתב אחרי שהצטברה כמות גדולה מאוד של תלונות. אני יכול להשאיר אחר-כך לוועדה את פירוט התלונות והמברקים שקיבלנו מנציגויות שונות.

כאשר אנחנו מזמינים עיתונאי, אנחנו מזמינים אותו כאורח רשמי של מדינת ישראל. בדרך כלל העיתון משלם לו את הטיסה, אנחנו משלמים לו את השהות. מכינים לו תכנית ביקור, מביאים אותו לראות את כל מה שיש לראות כדי להוציא שניים-שלושה עמודים באופן חיובי על ישראל גם כדי לעודד תיירות, גם כדי להציג את ישראל כמו שצריך. הכתבה מתחילה, ואני מצטט מתוך המברק שהגיע אלינו ממדריד, הכותרת היתה: עם מי ישנת אתמול - אשת קונסול של מדינה מערבית בירושלים לא האמינה למשמע אוזניה כששאלו אותה בתישאול. אחר-כך הוא ממשיך הלאה: לאן הלכת, מה עשית, עם מי נפגשת וכו' וכו'.

משרד הפנים יודע לתת את ההנחיות שלו לבקרים ואין לנו שום כוונה להתערב בזה, אין לנו שום כוונה לבקש לשנות. אתה בעצמך אמרת, כבוד היושב-ראש, שיש מקום לשיפורים ואני מניח שיתנו עליהם את הדעת. אותו הדבר לגבי הבידוק הביטחוני. אבל כאשר אנחנו יודעים מראש על קיומו של עיתונאי ואנחנו מודיעים את זה וזה לא מגיע לשטח, לא מגיע לאותו בקר שרואה אותו, מה יצא לנו מכל הסיפור הזה?

דוגמה אחרת, של סוכן נסיעות, נדמה לי מאקוודור. אחרי חקירה מפורטת של הבקרית, מסתבר שעמדו שם שתיים והבוגרת יותר והוותיקה יותר אומרת אחר-כך לאדם שנבדק: אני מצטערת, זה קצת מכביד, אבל כדאי לדעת שיש פה תירגול כי זאת עובדת חדשה, לכן אל תתרגש. ממש בצורה גלויה מודה שמדובר בתירגול,

אני טוען ששלב ראשון הוא נימוס של הבקרים בגבול ונימוס בזמן הבידוק.

כשאתה אומר בקרים, למי אתה מתכוון?

משטרה ומשרד הפנים. ברגע שאותו בודק ביטחוני יתנצל לפני הבדיקה ולפני מתן שירות ויודה אחרי מתן השאלות, התמונה תיראה אחרת.

לגבי הצעה קונסטרוקטיבית, בעקבות מספר תקלות וראינו שהדברים לא משתפרים בצורה בולטת, הקמנו יחידה שבה יש שני נציגים מטעם משרד החוץ שבאו לפתור בעיות אה-הוק שיכולות לעלות לא רק בתדמית ישראל אלא גם בתקריות דיפלומטיות. כולנו זוכרים את המקרה, אמנם בודד אבל היו עוד כאלה, שמגיעה רופאה מארץ מסויימת ולא מאמינים לה שהיא רופאה. יש לה ויזה כדת וכדין, מגרשים אותה ואחר-כך השר שרנסקי היה צריך להתנצל, לשלם לה את הכרטיס ולהביא אותה. נוכחותו של עובד משרד החוץ שכמעט עשרים וארבע שעות נמצא בשטח יכלה למנוע את זה תוך שתי דקות. היו מקרים שאכן נמנעו, כי הוא יכול על המקום לבדוק בשגרירות שלנו אם הויזה שלה היתה אמיתית או מזוייפת ואז או לאשר את מה שהמשטרה טוענת או משרד הפנים טוען או להכחיש אותם.

הבקשה שלנו היא, ששני אנשים שמוצבים בנמל התעופה יזכו לשיתוף פעולה מלא מצד משרד הפנים, מצד המשטרה ומצד אנשי הביטחון במגמה למנוע תקלות קטנטנות.

כאשר דיפלומטים, עיתונאים, אנשים בשירות משרד החוץ מגיעים, מה הפרוצדורה? אתם מודיעים לגורמים הנוגעים בדבר? יש תיאום מלא ביניכם?

אכן כן. אנחנו מודיעים דרך אותם נציגים לשלטונות שדה התעופה והם מעבירים את זה הלאה. מדובר גם בקטגוריה שלמה של משתלמים שבאים הנה לקורסים, שגם כן המדינה משלמת עליהם אלפי דולרים, שמגיעים בשעות שונות ומשונות. לכן אין אפשרות לקבל אותם אישית בשדה התעופה, אבל הם באים עם אישור, עם ויזה, עם מכתב מהשגרירות שאומר: האדם הזה בא לקורס זה וזה ואנשים לא מאמינים לו מתוך חשש שמא. נציג משרד החוץ בשדה התעופה יקבל תמיד הודעות מראש לגבי האנשים האלה ויפנה אותם. הבקשה שלנו היא שהם לא ישארו אצל ראשי המשמרת אלא יגיעו לבקר או באיזושהי דרך יימצא נוהל מסויים שכל בקר שרואה את השם הזה, או שמפנה אותו לבקר מסויים שמטפל בנושא בצורה יותר פתוחה בעקבות האישור, או פשוט להאמין למסמכים.

האם אדוני יכול לקום כאן בוועדה ולהתחייב שכל האנשים שמגיעים דרך משרד החוץ, כפי שאדוני הזכיר, אין חשש שם לזיופים, לרמאויות וכל מיני דברים פיקטיביים?

אני יכול להתחייב ב-90% שזה כך. אבל לגבי אותם 10%, והיה ויתעורר חשדו של מישהו שהויזה נראית ויזה אמיתית אבל היא קצת מחוקה, דהויה ויש חשד, את 10% הנותרים האלה אפשר לפתור מיד על המקום בנוכחותו של אותו נציג שלנו, ואכן נעשה הדבר בעבר במקרים מסויימים.

האם יש לו כלים לבדוק את הנושא הזה?

יש לו כלים. יש לו פקס, יש לו מחשב, יש לו טלפון . כמובן לפעמים שעה ארבע בבוקר כאן לא מתאימה לשעה ארבע בבוקר במקום אחר, אבל זו בעיה טכנית קטנה. אבל בהחלט הנציג שלנו מסוגל לעמוד בזה אם יפנו אליו.

כל מקרה של ספק, אין בעיה. מהבקרים זה עובר למשרד הפנים. שמנו אותם בכוונה חדר אחד ליד השני. כל מה שהם צריכים לעשות זה לדבר עם משרד הפנים.

בבקשה.

לא צריך אותנו.

מיד נבדוק את זה. צריך לשמוע גם את נציג משרד הפנים בעניין הזה.

לא שמעתי את התייחסותו של אדוני לגבי אותם אנשים מהודו שהגיעו לתערוכה.

מנהל החטיבה הקונסולרית מכיר את הנושא היטב.

בבקשה.

אני רוצה להעיר מספר הערות. קודם כל, אני מציע בואו נקיים אווירה כזאת כאן שאין פה אף אחד נגד השני.

חס וחלילה.

קודם כל אנחנו אותה מדינה וכולנו שואפים לאותה מטרה. כולנו מעוניינים להביא תיירות לארץ במאה אחוז של תיירות.

כל מה שאתם רואים שבעיתון מצויין שמשרד החוץ מעיר למשרד הפנים או משרד החוץ מתלונן נגד משרד הפנים – זה לפי רוחו של העיתונאי, זה לא לפי רוחנו. אנחנו, ותעיד פה בתיה כרמון, עובדים בשיתוף פעולה מלא עם כולם. כל מטרתנו היא אמיתית וכנה, להביא תיירים לארץ בצורה מסודרת ולא להכניס אנשים שמטרותיהם לא לתיירות. עובדה היא שעשינו מאמצים והודענו למשרד הפנים, בשיתוף פעולה איתם, יחד עם משרד התיירות וכל הגורמים, להקים יחידה שלנו על מנת שהיחידה הזאת תהיה גורם מתאם. היא תשב בשדה פיזית ותהיה גורם מתאם עם המשרדים השונים בארץ, הנוגעים בדבר, עם הנציגויות שלנו בחו"ל ועם הנציגויות הזרות בישראל על מנת למנוע תקריות מבישות לא רק לגבי דיפלומטים, עיתונאים ומשתלמים שעליהם אנחנו יודעים מראש, אלא גם לגבי תיירים רגילים.

למשל, דיבר אתי ראש הנציגות שלנו בנתב"ג על זה שכמעט ניסו לגרש את אשתו של שר ואשתו של סגן שר מאחת המדינות באפריקה, אחרי בירור אתנו ועם הנוגעים בדבר בנציגות הסתבר שמדובר בנשות שרים וסגני שרים. ואז נמנעה עוד תקרית דיפלומטית.

מה אני רוצה לומר? אני רוצה לומר שעשינו את כל המאמצים עם תקנים מיוחדים, עם אחזקה מיוחדת קודם כל להעמיד אנשים שלנו שם על מנת להיות גורם מתאם ולהסדיר מה שניתן להסדיר מבחינתנו, דבר שלמשרד הפנים היה קשה בשעות מסויימות להשיג אותנו. אנחנו בשירות של משרד הפנים, של ביקורת הגבולות, של אנשי הביטחון על מנת לעזור. החשיבות בכל הנושאים של כולנו צריכה להיות כזאת שלא מעבירים ביקורת ואומרים: אל תעשו בידוק ביטחוני, אל תסרבו כניסה. אנחנו לא אומרים את זה. אנחנו אומרים שאת אותו דבר ניתן לעשות ברגישות ובאנושיות. זו הנקודה המרכזית בכל העסק.

אני רוצה לענות על כמה דברים שלך. אגריטק – נכון שהפעלנו לחצים, בעיקר על ההודים. הלחצים באו כתוצאה מהלחצים של הנציגים שלנו שם. אבל אנחנו לא היינו היחידים שהפעילו את הלחצים.

סליחה, אני רוצה שתבין אותי. אין לי בעיה עם הלחצים. טוב שהתקיימה התערוכה הזאת בארץ , טוב שיבואו אנשים וכמה שיותר. לא זאת הבעיה. התוצאה הסופית היא הבעיה.

נכון שהיינו בין אלה שהפעילו לחצים והיינו מאוד מאוד זהירים בכל הנושא. יחד עם זאת, גם בהפעלת הלחצים שלנו באנו ואמרנו: בואו נפעל לפי הנוהלים, והנוהלים הם כאלה: אשרות קבוצתיות, מעשרה משתתפים ומעלה, סוכן הנסיעות או המארגן בארץ פונה למשרד הפנים עם הרשימה, מקבל אישור ממשרד הפנים ומכניס את האנשים באמצעות אשרה שמחכה להם בנתב"ג. זאת אומרת, אין בכלל פעילות של הנציגויות שלנו בנושא.

לגבי אשרות לבודדים, יש קריטריונים מקשים וקשים לנציגים שלנו בחו"ל, ואני מוכן להעביר את זה לכל החברים כאן, שאומרים להם בדיוק מה הכוונה ומתי ניתן לתת אשרה לתייר.

אני רוצה לומר לך שעם כל ההרגשה הזאת שכאילו בנציגויות נותנים אשרות בלי לבדוק, לא קיים דבר כזה. אדרבא ואדרבא.

אני חוזר לעניין אגריטק. כאשר נודע לנו הנתון שבתיה נתנה, שמתוך 1,200 יצאו 400, מיד הברקתי את זה קודם כל לנציגויות שלנו בהודו ועשיתי תפוצת נאטו לכל הנוגעים בדבר. התגובה של השגריר שלנו היתה מיידית שאומרת: רבותי, תנו לנו כמה עשרות שמות של כאלה שנכנסו ולא יצאו ואנחנו מוכנים לעשות בדיקה אחד אחד לגופו של עניין. עד היום הזה, חודשיים מאז שהעברתי את הידיעה לנציגויות, לא קיבלנו רשימות. אנחנו מעוניינים לשתף פעולה, אני חוזר ואומר.

בידי מכתב ממנכ"ל משרד הפנים מתאריך 28 בנובמבר המופנה לסדרה של אנשים. אתם השבתם על המכתב הזה?

אני מוכן לבדוק.

אם השבתם על המכתב, בעצם התשובה שלכם היא מה שאתה אומר כרגע. אז בעצם הכדור נמצא במגרשו של משרד הפנים.

לא ידעתי שיעלה נושא האגריטק. אבל אני הייתי זה שהשיב למנכ"ל משרד הפנים בשם המנכ"ל שלנו וביקשתי את מה שאני אומר כאן: רשימות לפחות של כמה עשרות שלא יצאו מן הארץ ונעשה את הבדיקה.

אני רוצה לשמוע מכם על נושא אחד שעדיין לא התייחסתם אליו שניכם. אני יודע שכשאזרחי מדינת ישראל רוצים לקבל ויזה, הם עוברים שבעה מדורי גיהנום בשגרירות., לא פעם אני מתערב באופן אישי כדי לאפשר מתן ויזה לאזרחים ממדינת ישראל שרוצים להגיע לארצות-הברית. אני יודע איזה קשיים הם עוברים. למה אנחנו לא נוהגים אותו דבר בשגרירויות שלנו בכל העולם ועושים אותן צרות כפי שעושים לנו פה?

בוא לא נדבר על צרות.

אולי אלה צרות חיוביות, בסופו של דבר.

כבוד היושב-ראש, אני אשיב לך על כל דבר. קודם כל, אני רוצה להדגיש ואת זה באמת לא אמרתי, צריך לקחת בחשבון שלפחות עם שישים מדינות בעולם יש לנו הסכמי פטור מאשרות או צו שר הפנים לפטור מאשרות. דהיינו שזה פוטר אותם מלהגיע לנציגות על מנת לקבל אשרות. אחת מהן זו ארצות-הברית. אמריקאים קונים כרטיס ועולים על המטוס. אזרחים משישים מדינות לפחות ברחבי העולם קונים כרטיס ועולים על המטוס. רוב ההסכמים הם הדדיים. ניקח את אירופה כדוגמה, לא את ארצות-הברית, כי שם זה חד-צדדי. לגבי ארצות-הברית זה צו שר הפנים שמאפשר לאזרחים אמריקאיים לבוא ארצה ללא אשרה מראש.

והאזרחים שלנו אותו דבר?

האזרחים שלנו חייבים באשרה.

מדובר על אירופה.

אירופה זה הדדי. אתה נוסע לכל מדינה באירופה, אתה לא חייב באשרה. אתה קונה כרטיס ועולה על המטוס. למספר מדינות במזרח אירופה חייבים באשרה. למדינות באזור חבר העמים ז
זקוקים לאשרה.

אני רוצה פה לסווג את הדברים. לפחות אזרחים משישים מדינות פטורים, לא מגיעים לנציגויות. האחרים חייבים בוויזה מראש לפני שנכנסים ארצה, מגיעים לנציגויות ועוברים את כל המדורים שצריך לעבור עד אשר הם מקבלים אשרה. זה עובר תהליך מאוד מאוד רציני. במסגרת הביקורים שלנו בנציגויות מחדדים את זה חזור וחדד לנציגויות וגם בכתב.

אני רוצה לציין שיש מקרים חריגים שבהם גם אם הנציג שלנו הגיע למסקנה ולפי שיקול דעתו נתן את האשרה, בביקורת הגבולות מסרבים כניסה של אדם. ברוב המקרים זה יכול להיות אפילו מוצדק. אין הרבה מקרים, אבל זה יכול להיות מוצדק. מה יכול להיות מוצדק? כאשר הנציג שלנו קיבל נתונים, הוא החליט כן לתת את האשרה, אבל פה כשבקר הגבולות שאל מספר שאלות ובדק מי מחכה לאדם בצד השני, הוא ראה שהאשרה שאמנם ניתנה שם בשיקול דעת, פה היא לא עומדת בקריטריונים והוא סירב את כניסתו למרות שהאדם קיבל אשרה.

זה לא הופך להיות כלי בידי שלטונות הגבול להעניש מישהו פוליטית ולא פוליטית?

אני לא מאמין.

אני מכיר מקרים של אזרחי מדינת ישראל שבודקים אותם על ידי אל-על בצורה מאוד מדוקדקת. הם מגיעים לנמל התעופה ומעכבים אותם שעות על גבי שעות. אני פעם הייתי נתון למקרה כזה בטיסה הראשונה שלי. פשוט סתם לשבת עוד חמש שעות בחדר נפרד.

אולי בינתיים בודקים את הדברים.

שום דבר לא בודקים. מחזיקים את האדם, שואלים אותו שתי שאלות ואומרים לו: תחכה, יבוא מישהו אחר. שעתיים אחר-כך מגיע עוד אדם ששואל אותו אותן שאלות ואחר-כך אומרים לו ללכת.

אני לא אומר את זה עכשיו כדי לחקור, אבל אני אומר שאלה דברים שצריך לקחת אותם בחשבון. לא יעלה על הדעת שנמל התעופה יהפוך למקום שאפשר לנקום באנשים בגלל שייכות פוליטית.

אדוני מנהל מינהל האוכלוסין, אני מבקש לשמוע התייחסות שלך לדברים.

הועלו פה מספר נקודות. חלקן שוות בדיקה כזאת או אחרת. אני רק רוצה לחדד נושא אחד. בסך הכל כל התהליכים שמתבצעים עד להגעה לשער עצמו הם תהליכים טכניים, ניהוליים של כל מיני מנגנונים בתיאום כזה או אחר עם משרד הפנים. ברגע שאדם מגיע לבקר הגבול, הסמכות הבלעדית לקבוע אם הוא רשאי להיכנס לישראל או לא רשאי להיכנס לישראל זה משרד הפנים גם אם יש לו אישור מכל מיני גורמים.

כאשר אנחנו נמצאים בסיטואציה של רקע ביטחוני או בעיה מסויימת, כשלבחורה יש ספק כלפי מישהו, מבחינתה הוא מנוע מלהיכנס. ואז בא השלב הבא והוא נציג משרד הפנים עם נציג משרד החוץ בודקים את הסוגייה כאשר מי שצריך לקבל את ההחלטה הסופית ואת המנדט לקבוע כן או לא, זה אותו נציג משרד הפנים שמעצם תפקידו וסמכותו לאשר את הכניסה או לא לאשר את הכניסה.

יש תיאום ביניכם?

אני מאמין שיש תיאום. אני מאמין שיש חריגים.

אין תיאום נוהלי בכתובים.

עצם העובדה שישנם מקרים שהועלו פה אם זה בכתב או בתקשורת, זה לא מחמיא לאף אחד מאתנו. חובתי מתוקף סמכותי ואחריותי בנושא הזה אכן גם לרדת לשטח עם החברים שעובדים בשטח ולבצע את ההתאמה בינינו. אם הנוהלים לא מספיק ברורים, נחדד את הנוהלים. אבל גם אם אותו נציג משרד הפנים או נציג משרד החוץ שנמצאים בשטח רואים שבמקרה מסויים הדבר הוא בעייתי ושיקול הדעת לא בסדר לעומת המקרה הספציפי, חובה לעדכן אותנו בזמן אמיתי. הפאלפון של בתיה פתוח כל הזמן, הפלאפון שלי פתוח כל הזמן. צריך להרים טלפון ולהגיד: חברים, יש פה בעיה שהולכת להיות תקרית דיפלומטית או מקרה הומני שהוא בעייתי ואז אנחנו נבדוק לגופו של עניין.

אתם זמינים עשרים ארבע שעות?

כן.

גברת בתיה כרמון, בבקשה.

היו שתי כתבות בעיתון. היתה כתבה אחת ב"ידיעות אחרונות" והיתה עוד כתבה בעיתון "הארץ" עם מסגרת קטנה כשלמעלה היה כתוב: משרד החוץ העיר למשרד הפנים. זה היה בעקבות סיפור על ילדה קולומביאנית שהוחזרה יחד עם שתי נשים לקולומביה, שתי נשים שיש להן בעלים בארץ וילדה שיש לה כאן אמא, כנראה גם בני משפחה נוספים בארץ. אנשי משרד הפנים ונתב"ג בעצה אתנו, החזירו אותה יחד עם שתי הנשים חזרה לקולומביה. היה כאן אדם ישראלי, שכנראה לא עשה את זה מתוך התנדבות אלא קיבל סכום כסף, והוא החזיר אותם לכאן, סיפר כל מיני סיפורים. הכתבה הציגה כמובן את משרד הפנים באור מאוד שלילי, איך זה גרשו ילדה. אפשר לחשוב שהיתה ברירה אחרת לאנשי משרד הפנים ונתב"ג.

היתה ברירה במקרה הזה, לאתר את האם ולשלוח אותה יחד עם בתה. זה הדבר הטוב ביותר שהייתם צריכים לעשות.

העיתון ניסה לטעון שניסינו לעשות את זה וניסה להתקיף אותנו.

אני חושב שמגיעה לכם ההתקפה הזאת, מפני שלא עשיתם את הדבר הזה. לו הייתם עושים את הדבר הזה, הייתם זוכים למחמאות.

אני חושבת שזה קצת בלתי אפשרי לאתר את האמא בדרך כזאת ולהוציא אותה. הבנו גם מהעיתון שהאמא ממילא מתכוונת לצאת ויכול להיות שהיא כבר יצאה.

אשרי המאמין.

אני מקווה שכך זה יהיה. הבעיה היתה שם שהיה ציטוט של איש משרד החוץ שאמר שמשרד החוץ ניסה להפעיל לחצים על משרד הפנים ונתב"ג כדי שיכניסו את הילדה לארץ. זה דבר מאוד כואב . מה באמת מצפה משרד החוץ, שכל העובדים הזרים בארץ יביאו לגבול את הילדים שלהם או את הבעלים שלהם ויגידו: הגיעו לגבול כבר, שייכנסו, מה אפשר לעשות? ואז מה יקרה? אלפים יגיעו כאן לארץ ויגידו: כבר הגענו, תכניסו אותנו, זה מאוד הומני. זו בעיה מאוד גדולה.

את יודעת שזו לא המדיניות שלנו.

דיברתי על העניין של הפרסום שמאוד מאוד פגע.

אני רוצה להגיב גם לגבי הרבה הערות על התנהגות וכדומה. קודם כל, חלק גדול מההתקפות שהיו בכתבה ב"ידיעות אחרונות" היו לגבי נושאים של חקירות ביטחוניות וחקירות מסוג אחר. אלו דברים שמשרד הפנים לא מעורב בהם ואני מתארת לעצמי שהגופים שעושים את החקירות האלה הם יודעים מה שהם עושים. ואם אין ברירה, עושים גם חקירות כאלה. אם חושבים שאיזושהי בחורה מקולומביה מבריחה סמים, יש מידע לגבי הברחת סמים, בודקים את העניין הזה, והרבה פעמים גם מוצאים. לעניינים האלה אני לא רוצה להתייחס כי זה לא המנדט שלנו ולא הסמכות שלנו, אבל יש כאן יותר מדי עירוב בין משרדים כאשר כל האשמות מופנות באופן טבעי תמיד למשרד הפנים. מה שלא קורה, משרד הפנים אשם.

עכשיו לגבי התקפות מסויימות. הרבה פעמים מגיעות אלינו תלונות לגבי מקרה ספציפי: למה עשיתם ככה ולא נתתם ככה. אני לא מתיימרת להגיד שמשרד הפנים זה מין גוף שאף פעם לא טועה, שאף פעם אין מקרים שבהם נעשה איזשהו עוול לאנשים. אני חושבת שכשיש מערכת כזאת, שמטפלת במיליוני אנשים שעוברים את תחנות הגבול, לא יכול להיות שמדי פעם גם לא תהיה טעות. גם רופא הכי מומחה יכול לטעות בניתוח. גם אדם הכי מסור והכי מומחה בתחום אחר יכול לטעות. הדברים האלה קורים ומצטערים שקורים דברים כאלה. אנחנו לא מתכחשים כאשר יש איזשהו מקרה שעושים בו טעות.

יחד עם זה, רוב המקרים שבהם יש תלונות על משרד הפנים או על אנשי משטרת הגבולות בנתב"ג מתבררים כמקרים שבהם איזשהו גורם אינטרסנטי עומד בצד ומתקיף. היו לי המון מקרים, אני לא רוצה להזכיר אותם פה, שבהם היו עלינו התקפות כולל התקפות אישיות לגבי מקרה מסויים. מה הסתבר? הסתבר שאיזשהו אדם, מאכער שעומד בצד מפעיל את התקשורת.

יש מאכערים?

כל הזמן יש מקרים כאלה.

אולי תספרי לי על מקרה מעניין של איזה מאכער? לא ידעתי שיש מאכערים. אולי עכשיו אני אשמע.

כשנסענו לנתב"ג סיפרתי על מקרה שעלי אישית השפיע מאוד קשה. זה היה סיפור של שמונה אפריקאים שהגיעו לשדה התעופה כמתנדבים בקיבוצים. הם טענו שהם מתנדבים בקיבוצים ובחוץ חיכה להם אדם מסויים שטען שהוא המארגן והודיע שהאנשים האלה יכנסו לארץ ואם הם לא יכנסו מיידית לארץ, הוא ידאג לזה שכל המימשל בדרום אפריקה וכל התקשורת וכל העולם יתקיפו את משרד הפנים מכיוון שמשרד הפנים הוא גזען. בגלל שהם כהי עור הוא לא מכניס אותם. אם הם היו בהירים כולם היו משתחווים לפניהם. תיחקרנו אותם אחד אחד. הסתבר שהאנשים האלה לא באו להתנדב בקיבוצים. היה ברור שהם מגיעים כאן למטרת עבודה. היה לנו גם חשד מאוד גדול שהדרכונים שלהם הם דרכונים מזוייפים והם לא דרכונים דרום אפריקאיים. אבל לזה עוד לא היתה לנו הוכחה ברורה. דבר אחד היה ברור, שהם באו לכאן לעבוד ולא להתנדב. מכיוון שהמטרה שלהם לא היתה התנדבות, החלטנו לסרב להם והם חיכו לטיסה כדי לחזור חזרה למדינה שלהם, לאותו יעד שממנו הם הגיעו. ואז ביום שישי בשעה שתים עשרה בלילה מתקשר אלי חבר כנסת מאוד מכובד ואומר לי: תשמעי גברת כרמון, אם את לא מכניסה את האנשים האלה מיד, ביום ראשון אני עושה ממך קציצות בעיתונים. אני הייתי חצי ישנה ומול העיניים שלי ראיתי את הכותרות של יום ראשון בעיתונים, כי זה דבר שקורה כל הזמן. באמת זה לא היה נעים, כי ידעתי שאותו חבר כנסת כשהוא אומר משהו זה גם קורה. ואז הסברתי לו ככה ואיך ולמה והוא אמר: טוב, אני אבדוק ואני אתקשר. הצלחתי איכשהו קצת להוריד אותו מכל העניין, אבל הוא המשיך ללחוץ. ביום ראשון בבוקר הסתבר שבינתיים קונסול דרום אפריקה היה בשדה התעופה עם שלוש מזכירות שלו, הם תיחקרו את האנשים והסתבר שכל האנשים האלה היו עם דרכונים מזוייפים. אף אחד מהם לא היה אזרח של דרום אפריקה. הסתבר שהמאכער שחיכה בחוץ והפעיל קודם את כל חברי הפרלמנט בדרום אפריקה, את התקשורת בדרום אפריקה ואת כל העולם הוא פשוט מאכער, שכן של אותו חבר כנסת. הוא רץ אליו ביום שישי בלילה הביתה ואמר לו: תשמע, יש כאן עניין של גזענות איומה של משרד הפנים. בבקשה, תדאג לזה, כי אחרת כל היחסים בין ישראל ודרום אפריקה מתקלקלים במחי יחד.

הוא בטח לא גמר בבית סוהר. אחד כזה צריך למצוא את עצמו בבית סוהר.

אתמול בערב היה לי סיפור קשה שהוא גם עניין משטרתי דחוף. מערכת משומנת מבריחה קבוצות של אנשים לארץ אחרי שהיא מפרסמת בעיתונות בחבר המדינות שיש עבודה בארץ. היא מארגנת ומסדרת. אנחנו כבר יודעים מי החבורה שיושבת כאן בארץ ומארגנת דווקא דרך משרד החוץ שהעביר לנו את המידע, אבל מסתבר שהמערכת הרבה יותר מסועפת. בארץ יושבים עורכי דין שמנפיקים כל מיני אישורים מזוייפים. יש אנשים אחרים, שמחתימים את האנשים שמגיעים לארץ כתיירים על כל מיני ערבויות. אמרו לאדם מסויים שמסדרים לו פה עבודה. הכניסו אותו לארץ, סידרו לו גם אישור עבודה מזוייף. הוא לא הצליח למצוא עבודה, הוא רוצה לצאת מהארץ. מעכבים אותו כי יש לו תיק בהוצאה לפועל. הוא חייב 9,000 שקל, הוא לא יכול לצאת. ואז מתקשר אלי בפאניקה קונסול של בלרוסיה ואומר לי: אזרח שלנו לא יודע מה שאתם רוצים ממנו. האדם הזה רוצה עכשיו לצאת מהארץ ולא נותנים לו. שני ילדים מחכים לו, אין לו כלום. תעזרו לו. ואז ניסיתי אתמול לאתר את תיק ההוצאה לפועל. התקשרתי למרכז מידע של הוצאה לפועל ודיברתי שם עם הבחור של המרכז למידע. קיבלתי ממנו פרטים איך אפשר לפנות לראש ההוצאה לפועל כדי שהוא יעזור לבחור הזה, ובמקביל לפנות למשטרה כדי שהיא תמשיך את החקירה. זו דוגמה למערכת מסועפת של אנשים שעושים מיליארדים מכל הדברים האלה. ברור שאנשים כאלה, כאשר מנסים לפגוע במקור הפרנסה שלהם, הם גם מנסים ללכלך ולהשמיץ.
חלק גדול מההשמצות הן לא השמצות אמיתיות. יש מאחוריהן כל מיני גורמים אינטרסנטיים שמנסים בכל דרך להפחיד את האנשים. היו איומים אישיים על חיי. זה בא מכל מיני מאכערים למיניהם. אנחנו יודעים שהם גובים 7,000 דולר עבור כל אדם שנכנס. תעשו חשבון,
קבוצה של ארבעים אנשים, אם יש לו רווח נקי של 2,000 דולר, תכפילו את זה ותבינו איזה הפסד יכול להיות לבן-אדם שלא מקבל את הרווח הזה. ברור שהוא יפעל בכל האמצעים כדי ללכלך את המערכת, כדי להפחיד את המערכת, כדי להפחיד את אנשי ביקורת הגבולות, כדי להפחיד את אנשי משרד הפנים. אני חושבת שהדבר הזה צריך להדליק אור אדום.

את פנית למשטרה והתלוננת על אותו מאכער שטילפן אליך בערב שבת?

כן. דרך אגב, הוא עזב את הארץ.

את הוזמנת לחקירה אחר-כך? גבו ממך עדות?

היו לנו משאים ומתנים עם המשטרה. המשטרה מודה שיש לה בעיה של כוח-אדם ואמצעים כדי לטפל בכל הנושאים של עובדים זרים, חקירות שנוגעות לחברות כוח-אדם וכו'.

תחדדי פה את הקטע של מוסה טובו. אני חושב שחשוב שהפורום הזה ישמע את הסיפור של העובד הזר שהתאבד בכלא.

אמנם זה לא נושא הדיון, אבל חשוב לדעת שהיו התקפות קשות מאוד על משרד הפנים וגם על גופים אחרים, כולל המשטרה ושירות בתי הסוהר על נושא ההתאבדות של מוסה טובו. מוסה טובו היה אזרח זר שהיה עצור במשך עשרה חודשים. הוא לא גורש מהארץ מכיוון שאף אחד לא ידע מהי הזהות האמיתית שלו. הביאו אליו לכלא כמה וכמה קונסולים של מדינות זרות. הם תיחקרו אותו ואמרו שהגירסה שלו היא לא נכונה.

צריך לציין שכל פעם הוא הציג את עצמו בזהות אחרת.

היה לו איזה סיפור שהוא נדד מארץ לארץ. התקשורת הטילה בעצם על משרד הפנים אחריות אישית לזה שהבן-אדם התאבד והיא טוענת שמשרד הפנים לא האמין לגירסה שלו ולכן לבן-אדם לא היתה ברירה הוא היה צריך להתאבד כי כבר לא היה לו שום אור בקצה המנהרה. הוא ידע שלא מאמינים לו, הוא היה מתוסכל, הוא היה מסכן ולכן הוא התאבד.

דרך אגב, אני אישית מאוד מעריכה את אותה בחורה שהעבירה את המידע הזה מכיוון שאנחנו רואים כאן את היושר שלה, מפני שלא היו כאן אינטרסים, היא העבירה את המידע הנכון. הבחור, בניגוד למה שהוא טען שהוא מגאנה, הוא ניגרי. יש לו אח שנמצא בגרמניה. הוא נשוי ויש לו שם ילד או כמה ילדים. האח הזה מבקש עכשיו להגיע לארץ להלוויה. כלומר, משרד הפנים צדק בכך שהוא לא האמין לטענות שלו בדבר הזהות שלו. הוא נבדק על ידי הקונסול הגנאי והקונסול הגנאי אמר שהוא משקר. משרד הפנים צדק בכך שהוא לא האמין לגירסה שלו. אנחנו לא יודעים מדוע הוא לא מסר את הזהות האמיתית שלו. יכול להיות שהיו בעיות, יכול להיות שהוא היה מבוקש על איזשהו עניין פלילי. אנחנו לא יודעים מה הסיבה. אבל עובדה היא שהיו השמצות קשות מאוד, אי-אפשר לתאר עד לאן זה הגיע. כלומר, מטילים על אנשים מסויימים אחריות למוות של בן-אדם, לא פחות ולא יותר. אלה דברים שקורים בגבול. הילדה שהגיעה לפה עם אותן שתי נשים. כלומר, היא הכירה אותן כל הדרך מקולומביה לישראל והכל היה בסדר. אבל מישראל לקולומביה היא כבר לא מכירה אותן והיא כבר לא יכולה לחזור איתן. זה גם כן עניין של אחריות אישית וזה דבר מאוד מאוד קשה.

כמה תקנים יש היום לרשותכם לטיפול בכל הנושא של אשרות כניסה?

את המספר המדוייק אני לא יכול להגיד לך, אבל הרבה פחות ממה שצריך.

האם אתה חושב לבקש הגדלת תקנים לאור המצב? יש בכוונתך לעשות רה-ארגון? הרי נשמעים פה דברים מאוד מאוד קשים. אני חושב שמינהל האוכלוסין הוא בבואה של מדינת ישראל. אם היום לא ניתן על כך את הדעת, הדבר ילך ויחמיר.

אני אומר לך את האמת, אני תולה בך תקוות רבות כאדם חדש שנכנס למערכת. האם בדעתך לעשות רה-ארגון בעניין הזה ולהיכנס לעובי הקורה כדי למנוע את כל הדברים שאנחנו שומעים כאן?

בכל מה שקשור לפעילות מינהל האוכלוסין, אין ספק שנדרש וזה זועק לשמיים ביצוע רה-ארגון - רה-ארגון ארגוני, רה-ארגון בתחום האחריות ורה-ארגון בתחום הטיפול. כי אם יש מקרים כמו המקרה שהוזכר עכשיו ויש לנו הרבה מאוד דוגמאות אחרות, זה קורה בהרבה מאוד תחומים, לאו דווקא בתחום של העובדים הזרים, גם בתחום של מתן אזרחות ותושבות של כל מיני אנשים שבתוקף היותם עבריינים רוצים לתת להם אישור גיבוי לעבריינות שלהם. בדבר הזה אני חייב לערב את המשטרה. חייבים להציב את הדברים האלה בצורה מסודרת גם בתקשורת כדי שהאנשים יידעו שאנחנו לא ניתן יד לאף אחד מהאנשים, לא משנה מה מעמדו וסמכותו, ברגע שהוא סוטה מהנהלים כדאי שהציבור יידע.

מי האחרון שקובע לגבי הגירוש?

הסמכות היא בידי שר הפנים.

יש נהלים בעניין הזה?

יש נהלים.

הנהלים האלה ידועים לכל העוסקים במלאכה?

לכל האנשים המקצועיים הנהלים ידועים וברורים.

בעקבות הדברים של משרד החוץ אני מציע לרענן את הנהלים האלה לעובדים שם. אני לא בא להגיד להתפשר, שלא תבין אותי לא נכון. לרענן נוהלים זה תמיד דבר חשוב. יכול להיות שהנהלים האלה נקבעו לפני עשר שנים והבעיות האלה לא היו קיימות לפני עשר שנים.

רק ב-1993-1994 התחילה כל ההגירה ההמונית לישראל. אם אנשים נמצאים פה מ-1994-1995, אחרי שבע שנים שהם נמצאים בארץ הם כבר מבקשים תושבות ואזרחות כשהמשפחות מגיעות. עכשיו מתחילה גם נהירה של אנשי היי-טק מהמזרח הרחוק. יש פה תופעות שחשוב שאנשי הציבור הבכירים יידעו את המשמעויות ויהיו שותפים לקבלת ההחלטות ולמדיניות שצריכה להיקבע.

תודה רבה.

אני מבקש לשמוע את מפקד נתב"ג, נצ"מ שלמה קעטבי, בבקשה.

אני רוצה להתייחס לטענות משרד החוץ. בדרך לכאן אמרתי לקצין המבצעים להוציא לי תיקי מכתבי הערכה שמקבלת משטרת נתב"ג וביטחון נתב"ג בשנה האחרונה. הוא הוציא לי שלושה קלסרים עבי-כרס. מתוכם שלפתי נייר שבו תייר מביע הרבה הערכה לכך שבקרית הגבול אמרה לו: יום הולדת שמח. היא זיהתה את זה בפספורט.

כשמגיעים שמונה מיליון אנשים לשדה בתוך מערכת ביטחונית ופלילית מאוד נוקשה - יש פה תנועה של כל מיני אנשים שלא צריכים להגיע לגבולות המדינה - יש טעיות ויש שגיאות. אני חושב שהשגיאות האלה מטופלות בו ברגע עם המפקדים. אנחנו משקיעים הרבה בכל מה שקשור לנימוסים והליכות, איך לדבר עם אנשים.

לגבי המקרים האחרונים אני רוצה להסביר מה הרקע לעניין. אנשים באים אחרי שתים-עשרה שעות של טיסה, קצת מתוחים, הפסידו כסף בטורקיה, נוירוטים אפילו, אף אחד מהם לא מעוכב, לא על ידי ביטחון נתב"ג ולא על ידינו. כשמעכבים אותם למספר שאלות, ברור שיש קצת רוגז.

אני מציע לך לא לקחת את הדברים בצורה הזאת. שמענו כאן את אנשי משרד החוץ ואנשי משרד הפנים. המכנה המשותף של כולם זה אכן לשפר ולייעל. אף אחד לא בא לבקר. לבוא ולהגיד שהכל מאה אחוז, אני חושב שהרחקת לכת בעניין הזה.

אני מעריך את זה שאתם מקבלים מכתבים. אני חושב שיש מה לתקן ויש מה לשפר. בואו נמצא את הדרך איך לתקן ואיך לשפר את הדברים הללו.

אין לי ספק בכך. אני אומר יותר מזה. כל מקרה שיגיע לכאן הוא יטופל הכי חמור שרק אפשר. זה ייעשה במסגרת הקורס, זה ייעשה על ידי המפקדים. אנחנו יודעים שיש תקלות, אנחנו מטפלים בהן.

משרד החוץ הזכיר לא מקרה אחד בודד, הוא הזכיר כאן עשרה מקרים. אני מניח שזה מידגם מהפניות הרבות שמגיעות אליו. אני חושב שגם אתה תסכים אתי שהתדמית של מדינת ישראל חשובה לכולנו. יחד עם זה, כל אחד צריך לעשות את עבודתו נאמנה.

יש למשרד הפנים ולמשרד החוץ נציגויות בשדה. אנחנו עובדים סביב השעון. אם האנשים בשטח יפנו אלינו בזמן אמת בכל עניין ודבר, אני מבטיח טיפול הולם בזמן אמת ולא על השולחן הזה.

יש תיאום ביניכם לבין משרד החוץ ומשרד הפנים?

יש להם שם נציגות בדיוק מטר וחצי מאתנו. יש תיאום.

אין נוהל כתוב. הנציגות שלנו היא חדשה.

אני רוצה קריאת ביניים קטנה, אדוני היושב-ראש. הוא דיבר על קומפלימנטים. אני חייב להוסיף קומפולימנטים על עבודתם, אבל אציין תחום מסויים, לא לגבי אותן תלונות. התחום המסויים הוא למשל כל האורחים הממלכתיים, ראשי ממשלה, שרי חוץ, משלחות פרלמנטריות ונשיאים שמגיעים. בתחום הזה יש לנו נוהל עבודה יוצא מן הכלל. היינו בישיבות עם משטרת נתב"ג, סידרנו נוהל עבודה, זה נכנס חלק ומסודר. הכוונה שלנו היא לקחת את הקבוצה השנייה, שהם לא אורחים ממלכתיים כמו אותם משתלמים ולקבוע בינינו איזשהו נוהל יותר חלק בנושא הזה.

כלומר, נכון להיום אין נוהלים כתובים בנושא הזה.

כי יש גם שינוי. היחידה שלנו בנתב"ג היא יחידה חדשה. אנחנו צריכים לעדכן את הנוהל בהתאם.

יש אנשים שמגיעים מטעם והרשויות מברכים על הגעתם ארצה. כשאנחנו בודקים אצלנו, לפעמים אנחנו מוצאים מקרים של מזוודות עם סמים. צריך לקחת בחשבון שאנחנו עומדים בפרץ של תופעות פשיעה שמגיעות דרך השדה. לכן המלאכה היא קשה. יש מתח בין הצורך לתת שירות אדיב לתייר, לבין הנושא הביטחוני. זה מתח שקיים כל הזמן. גם ביטחון נתב"ג וגם משטרת הגבולות עושים מלאכתם באדיבות בלתי רגילה. עשרת המקרים האלה לא משקפים את הנורמה או את כללי ההתנהגות שלנו ושל ביטחון נתב"ג.

תדע לך שעיתונאי אחד שנפגע מדבר כזה, יש לו כלי ביטוי לעשרות אלפי אנשים. יכול להיות שאם היה תיאום עם משרד החוץ לגבי האנשים האלה, ואני שומע שזה אפשרי, כדאי מאוד לאמץ את הדברים האלה. אני אתייחס לזה בסוף הישיבה.

מי שהוציא את ההודעה בעיתון זה לא העיתונאי, זה מנכ"ל משרד החוץ.

מנכ"ל משרד החוץ הוציא את ההודעה לעיתונות ושם הוא הביא מקרים. לא נכנסתי כרגע למקרים שצריך באמת לבדוק אותם. לו היית שואל אותי, אני חושב שהדבר הזה לא היה צריך לצאת לתקשורת. אבל אם זה כבר יצא לתקשורת, מן הראוי שלפחות אנחנו כאן נעשה את תפקידנו ושמעז ייצא מתוק.

אני מבקש לשמוע מאנשי נתב"ג איפה אתם נפגשים בצומת של שלושה משרדים: משרד החוץ, משרד הפנים והמשרד לביטחון פנים.

אני אומר כמה דברים ברמה העקרונית. אני אבקש אחר-כך ממנהל נתב"ג להרחיב מעט ברמה היותר פרטנית.

קודם כל, אני חושב שנקודת המוצא, בוודאי שלנו, היא שיש מקום לשפר. אנחנו מקבלים את הביקורת. אגב, חלק מהביקורת מגיעה גם ישירות אלינו ולא באמצעות משרד החוץ. אנחנו מפיקים לקחים. אנחנו מנסים כל הזמן לשפר. צריך לומר שנציגות משרד החוץ בטריטוריה של נתב"ג זה לא סיפור של שלוש שנים או ארבע שנים, זה סיפור רק של החודשים האחרונים.

נכון, בזכותכם גם.

זאת אומרת, היא הנותנת. התעוררה איזושהי בעיה בשטח שמקבלת לאט לאט פתרון. הפתרון הוא לא מושלם. אנחנו פחות מעורבים בכל התהליך שאתם מציגים פה בהערות הרלוונטיות בתחום הכניסה לארץ. לנו זה מאוד חשוב כי זה משליך על הרבה מאוד תהליכים אחרים. כשמתחילים לחפש את האנשים כדי למצוא תשובות לשאלות ולא מוצאים את האנשים, בינתיים האנשים מעוכבים בשדה. בהמשך צריך גם למצוא את אותה שיטה, את אותם נהלים כדי שתשובות לבעיות תינתנה במקום ולא יצטרכו לעכב מטוסים, כפי שאדוני נכח באופן אישי בשדה.

אותי לא עיכבתם, את שר הפנים עיכבתם.

לא אנחנו אלא מי שהיה צריך לתת תשובה להחלטה.

יש בהחלט מקום לשיפור. העיתונות תוקפת ומדי פעם אנחנו מקבלים את זה כמו שזה ומשתדלים לשפר.

דבר נוסף שאני רוצה לומר בחלק הנוגע יותר לנו בתחום הביטחון, וזה נדמה לי אחד הדברים שסמנכ"ל משרד החוץ הציג וקצת עירב תחומים. מדובר על תחום היציאה מן הארץ. עוברים כ-4 מיליון נוסעים בשנה. אני רוצה להבהיר כמה דברים ברמה העקרונית. רשות שדות התעופה היא גוף מבצע בעניין הבידוק. יש אחריות ברורה לגוף מנחה שאלה גורמי הביטחון. רמת הביטחון של שדה התעופה חייבת להישמר ברמה מאוד גבוהה. חלילה לי מלפתוח כמובן פה לשטן. הם קובעים הרבה מאוד דברים, ואני רוצה שגם נדע, הם גם מבצעים לדעתי מאות אולי אלפי תרגילים בשנה על אותם הבודקים כדי לוודא את הצד השני של המטבע, שחס וחלילה לא יקרה שום דבר. אנחנו משקיעים בזה עשרות מיליוני שקלים, ואנחנו עושים כל מה שאפשר כדי שמאות האנשים שעובדים ושואלים שאלות או מבצעים תישאול על פי נהלים שמוגדרים על ידי גוף מנחה שכולם מכירים אותו והוא לא פה. אנחנו משתדלים לבצע עם הבעיות. יש לנו תחושה שיש מגמת שיפור, ואני מבקש ממנהל נתב"ג לפרט את הדברים יותר כדי לתת את התמונה הכוללת.

אנחנו נמשיך לשפר. אנחנו גם אלה שביקשנו, בגלל מצוקות אפילו של מקום בתוך השדה, כשיש מעוכבים ורוצים להחזיר אותם וכשיש בעיות של משרד הפנים, והראיה שמשרד החוץ עכשיו הגיע לשם כנציגות - צריך לתפור את הדברים בתוך המערכות, כמו שאדוני אמר. אני לא לא משוכנע שיש נוהלים.

שמעתי שיש.

יכול להיות. אני לא בקיא, זה לא התחום שלי. צריך בוודאי לקשור את החוטים, לתפור את התפרים יותר טוב כדי שבקטע של הכניסה, תוצאות הלוואי שמושלכות על הנכנסים, כשאנשים נמצאים בחדרי מסורבים, לא דיברו על זה פה, יש לפעמים אנשים שמיועדים לגירוש והם נמצאים שם עשרה ימים. זה מקשה עלינו. צריך למצוא פתרונות. אנחנו אלה שמעוררים את הבעיה וכמו שאמרת, צריך למצוא את הדרך איך לשפר את התיאום בין המשרדים.

אני מאוד מקווה שמאז הביקור שלנו שם חלו אי-אילו שיפורים אצלכם.

יש דבר שמטופל. אגב, גם משרד הפנים מאוד אינטרסנטי בעניין מציאת מקום ראוי למסורבים או למעוכבים. אנחנו טוענים שצריך למצוא את השיטה איך עושים את זה הכי מהר ולא להשאיר אותם בארץ.

אני חושב שההערה במקומה. הנושא של מסורבים חייב לקבל טיפול. אין שום סיבה שיחזיקו מסורבים זמן כה רב. אני חושב שעשרים וארבע שעות, ארבעים ושמונה שעות זה זמן סביר מאוד כדי לבדוק את המסורבים אם צריך לגרש אותם או לא.

יש לזה אפקט דומינו, כי ברגע שאין טיפול מהיר, צריך מתקן. צריך מתקן, התנאים בו לא סבירים. התנאים בו לא סבירים, מתחילות הטענות. לכן צריך לעשות הכל שזה יבוצע מהר.

ישראל בן-חיים, בבקשה.

אין הרבה מה להוסיף. אני חושב שאנחנו יודעים בדיוק את הבעיה מבחינתנו. מצד אחד, אנחנו בתוך סד שמחייב אותנו. אני אומר לכם באחריות, אנחנו לא שואלים עם מי ישנת בלילה, אבל אנחנו בפירוש שואלים איפה היית בלילה האחרון לשהותך בארץ. אנחנו שואלים את זה לפעמים בעשרים שפות שונות, שזה גם כן חלק מהבעיה.

אנחנו הולכים על חבל דק מאוד, שאנחנו צריכים לעשות בדיוק מה שאומרים לנו.

מי מחייב את השאלות האלה?

שירות הביטחון. אנחנו לא תוקפים את שיטת הבידוק. שיטת הבידוק הזאת גם לתפיסתנו היא נותנת מענה נכון לאיום. האיום זה לאו דווקא אזרח פלשתיני מעזה שישים פצצה במזוודה, לא מזה אנחנו מפחדים. אנחנו מתייחסים למקרים כמו שקרה לנו ב-1986 עם אן-מרי מרפי, בחורה תמימה לחלוטין, אנגליה, אשכנזיה אם אתם רוצים, בלונדינית, הכל בסדר, שפשוט היה לה מתקן שהיה מפיל את מטוס אל-על. בזה אנחנו מתמודדים ולכן אנחנו שואלים את השאלות האלה. למרות שאני לא אוהב את השאלות האלה, אני בעצמי עושה את העבודה יום יום בשטח. אני לא טוען שהשיטה הזאת היא שיטה הכי טובה. אני מאמין שבדרך הנהוגה כרגע אנחנו עושים את הדבר הנכון. אבל התפקיד שלי הוא לצמצם עד למינימום את התקלות שבהן נוסע עצבני נתקל בבודק עצבני או נוסע רגוע נתקל בבודק עצבני והמפגשים האלה קורים כל הזמן.

אני לא רוצה לנפנף פה בתוצאות סקרים. הסקרים שאנחנו עושים זה בדיוק בשביל זה. אנחנו שואלים את התיירים כל הזמן, וגם משרד התיירות שואל אותם על רמת שביעות הרצון שלהם מהאדיבות של הבודק, מדרך הבדיקה. הציונים שאנחנו מקבלים הם גבוהים מאוד. אנחנו יודעים שאנחנו מטפלים בשני אחוז או בחצי אחוז לפעמים של התקלות. אם צריך אנחנו מפטרים בודקים. אנחנו עושים תחקיר על כל אירוע. אוכלוסיית הבודקים שלנו היא אוכלוסיה מצויינת, אבל הם חבר'ה צעירים ולפעמים הפיוז שלהם נגמר אחרי ששש-שבע שעות אתה מתשאל אנשים והאנשים מתעצבנים.

הבשורה כאן, היא כבר נאמרה, מתבצעים היום שינויים בתהליכים. שירות הביטחון מוביל יחד אתנו שינויים. אני רוצה להבטיח לוועדה, כמו שאמר המנכ"ל, זה כמעט עיסוק יום-יומי שלנו, להוריד עד למינימום את ההיתקלויות הבלתי הכרחיות בסיטואציה הבלתי אפשרית, שאתה לוקח בן-אדם ובודק אותו שעה. יש אנשים שאנחנו בודקים אותם במשך שעה. אני אומר לכם, בדיקה קשה מאוד. מפרקים לו את כל המזוודה, משקפים, מצלמים.

בכניסה?

ביציאה מהארץ וגם בכניסה במקרים מסויימים. עכשיו שמנו שם אספרסו, שוקו, קפה ודיילת שמגישה. עדיין, כשבודקים אותך שעה, ויש לנו כאלה מאה אלף מקרים בשנה, מאה אלף אנשים בודקים בידוק מדוקדק שעה.

אחרי שנתקלים במקרים קשים, כפי שציינת כאן, האם יש איזשהו צוות של משרד הפנים, משרד החוץ והמשרד לביטחון פנים שיושב ומקיים דיון להפקת לקחים או הסקת מסקנות?

קודם כל, אנחנו לוקחים מקרים אופייניים ומתדרכים את האנשים. אנחנו במגע עם משרד החוץ, ובמקרים הקשים מנכ"ל משרד החוץ עצמו עובד מול המנכ"ל או מולי כדי לתחקר אירוע וכדי לפרסם את המימצא. אנחנו מפרסמים לכל הבודקים את המסקנות.

ישיבה משותפת?

אנחנו יושבים. אני ישבתי לא מזמן אצל המנכ"ל על תופעה - - -

לא אתה אצל המנכ"ל. הרי כל הגורמים כאן נוגעים באותו דבר, משרד החוץ, המשרד לביטחון פנים, משרד הפנים, אתה כנתב"ג. לאחר אירוע כזה מישהו קם ואומר: רבותי, חייבים לקיים ישיבה של שעה-שעתיים כדי ללמוד את הנושא, להפיק לקחים ולהסיק מסקנות?

בוודאי. האירוע שאתה היית נוכח בו, גם אם לא הייתם נוכחים והיינו עולים עליו - - -

לא הייתם עולים עליו.

חלק מהדברים נחשפים ללא קשר לאירועים. לגבי האירועים החריגים, נקבתי קודם בדוגמאות של העיכובים או של מתקן המסורבים - זה נמצא בתהליכי עבודה משותפת ברמות האופרטיביות של הפקידות גם במשרד הפנים, גם במשרד לביטחון פנים ואתנו ביחד.

מי אחראי על המיקום, על התנאים של חדר המסורבים הזה?

היות שלא נמצאים פה אנשים שהם רלוונטיים לעניין זה אומר כך: האחראי לאבטחה ולכל הטיפול במסורבים אלה משטרת ישראל ומשרד הפנים. אנחנו הקצינו את השטח, אבל הבעיה היא של האבטחה, של הטיפול ומשך הטיפול.

תודה רבה.

אהובה גנור, בבקשה.

כשאנחנו מדברים כאן על תיירים, אנחנו גם מעורבים במגעים הבין-משרדיים: חוץ, ביטחון פנים, נתב"ג ומשרד הפנים באופן שוטף מכיוון שמדובר בתיירים. גם לנו יש נציגות בנתב"ג ויש לנו פורום אשרות בין-משרדי שאני מרכזת אותו ושם אנחנו מביאים כל מיני בעיות ופותרים אותן. זאת אומרת, יש דו-שיח ואנחנו בהחלט משתדלים כל הזמן גם לפתור בעיות וגם למנוע בעיות. עכשיו אנחנו משתדלים, לקראת שנת 2000 במיוחד, להגיע למצב שנוכל לקבל מידע מוקדם מסוכני נסיעות בחוץ לארץ על קבוצות תיירים שרוצות להגיע, ואנחנו בהחלט מתמקדים בנושא של קבוצות תיירים ולא בודדים, כי יותר קל לנו לטפל בהן.

כשמגיעים בקבוצות יש אפשרות להבטיח את כניסתם ויציאתם בצורה מסודרת?

אנחנו נמצאים במשא ומתן בנושא הספציפי הזה ונעשה פיילוט במיוחד למטרה הזאת כי אנחנו יודעים שלקראת ביקור האפיפיור יהיו לנו פה בבת אחת הרבה תיירים. מכל מקום, מבחינתנו אנחנו משתדלים כמה שניתן גם לשתף פעולה, גם לקבל מידע מוקדם ולסדר את זה עם שלטונות הביטחון כדי שאפשר יהיה לעשות את הכניסה הרבה יותר קלה, וכמובן גם את היציאה.

בקשר ליציאה ולכל ההערות שהושמעו כאן, אנחנו עושים הרבה מאוד סדנאות לשיפור איכות השירות בקורסים של הבודקים הביטחוניים, לחשיבות התיירות בכלל ותיירות בשנת 2000 בפרט. אנחנו מוכנים לעשות עוד. אפילו המנכ"ל שלנו הטריח את עצמו כדי לבוא לקורס הזה. אנחנו בהחלט מוכנים לשתף פעולה כמה שאפשר מבחינת מידע וכל הנושא התיירותי כדי שמבחינת התדמית יהיה לנו שם טוב בחוץ לארץ.

תודה רבה.

חבר-הכנסת איוב קרא, בבקשה.

ראשית כל, אחרי הביקור שהיה לנו בשדה התעופה אין לי ספק שההתרשמות בסך הכל היתה חיובית. היה מקרה בודד שלא מצא חן בעינינו, אבל השירות באופן יחסי למה שקורה בעולם הוא בסדר גמור. לדעתי לא צריך להתבייש ואפשר להתגאות בזה. אני מקווה שעם כניסתו של הרצל גולן לתפקיד הוא יעשה סדר בבלגן ויוריד קצת מהלחצים שם.

אבל אני מודאג מדבר מרכזי אחד וזה העובדים הזרים שנכנסים לארץ, שלדעתי זו מכה. על פי הדיווחים שאנחנו מקבלים ,ישנם בארץ כ-240 אלף עובדים זרים. לדעתי יש חצי מיליון עובדים זרים שמסתובבים ללא אשרות כניסה, עם תעודות מזוייפות. אני חושב שהבעיה הזאת תגבר ולדעתי לא יהיה מענה לזה אם כל הנוכחים פה לא יכנסו לעובי הקורה וינסו למצוא דרך איך אפשר לגמד או למזער את התופעה הזאת. זו תופעה שלדעתי תפגע בנו באופן קשה.

בעיה נוספת שאנחנו נתקלים בה ולדעתי צריך לקחת אותה בחשבון לאור המצב המדיני שאנחנו מקווים שיסתיים באופן חיובי היא שיהיו פה הרבה תיירים גם מהארצות השכנות ולא כל מי שנראה שחור צריך לבדוק אותו עשר פעמים ומי שנראה בלונדיני צריך לתת לו להיכנס חופשי.

לגבי משרד התיירות, אני מודאג קצת מהעניין שאתמול פורסם, שכאילו ישראל לא יכולה לקלוט יותר מ-4 מיליון תיירים בשנה. משמעות הדבר, אם בחודש אחד יהיו מיליון תיירים וזה יכול להיות בחודש מרץ או באחד מהחודשים הקרובים, תיירים לא ימצאו מקום ללון.

אז יבואו ב-2001.

חבר-הכנסת יולי אדלשטיין, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר, בהמשך לדברים של ישראל בן-חיים, שאני מעיד באופן אישי שאין שום איפה ואיפה בבדיקות של הבודקים והבודקות. שלוש שנים נסעתי כשר עם דרכון דיפלומטי. בהתחלה זה משעשע. הבודק מזהה אותך כשהוא אומר: שלום, אדוני השר, מה שלומך? תגיד לי, יש לך נשק עליך?

כמה הערות ללא סדר מחייב. קודם כל, העלה כאן יושב-ראש הוועדה את כל נושא הבדיקה שמתבצעת בכיוון ההפוך, בשגרירויות שלנו ברחבי העולם לגבי הכניסה לישראל. אני חושב, ויתקנו אותי אנשי משרד החוץ אם אני טועה, שכל שינוי בפעולה שלנו שם תמיד גורר הדדיות. כלומר, אני כבר מקבל עדויות על כך למשל בשגרירות של רוסיה כאן בארץ כבר מתחילים לנהוג אחרת. אנשים שנוסעים במסגרת שליחויות חצי ממלכתיות או גופים חוץ ממלכתיים, פתאום מתחילים לחקור אותם וגם לשאול אותם כל מיני שאלות, דבר שלא היה קודם, ובעצם גם מרמזים: אם כל אזרח רוסי עובר במוסקבה תשאולים למה שאנחנו ננהג אחרת.

אני לא אומר שצריך לוותר על הבדיקות של הכניסה לישראל, אני רק אומר שצריך תמיד לחשוב מה יקרה בשגרירויות של אותן מדינות כאן בארץ, איך הן יתנהגו וכנראה בדברים האלה התגובה באה תמיד מהר מאוד.

לגבי שיפור, וצדקת כשאמרת שבסך הכל המטרה כאן היא לא לתפוס איזה מקרה אלא לנסות לשפר דברים. הייתי מאוד שמח לקבל אינפורמציה ממי שיכול לתת אותה. אני יודע שעוד לפני ארבע-חמש שנים התקבלה החלטה – ועוד פעם אני חוזר לתחום ברית המועצות לשעבר שהוא גם אחד התחומים הבעייתיים מבחינת הכניסה, ההברחה וכן הלאה – על הקמת רשת און-ליין, מחשבים שיהיו לרשות הקונסולים שם שיהיו בקשר עם משרד הפנים ומשרד החוץ כאן וגורמים נוספים כגון משטרה. למיטב ידיעתי, בגלל כל מיני מריבות על סמכויות, עד עצם היום הזה הדבר הזה לא התקדם וחבל. הוויכוחים, שאני לפחות הייתי עד להם בוועדות שרים שונות, היו די מצחיקים, מי כן יכנס, מי לא יכנס. המשרד לביטחון פנים אומר: מה פתאום שמישהו יציץ בנתונים האלה וכן הלאה. אדוני היושב-ראש, אולי יש מקום לבדוק ולדעתי זה יכול להקל בכמה דברים.

לסיכום אני רוצה לומר שאני מצטרף לדבריך שיש לנו ציפיות מראש המינהל החדש, כי באמת יש הרבה מאוד דברים לעשות שם, ויש מקום לאחל לך הצלחה רבה. לדעתי, לא רק לדעתי אלא גם למיטב ידיעתי, לפעמים אנחנו עוזרים לאותם מאכערים, שבתיה כרמון הזכירה ובצדק, להגיע לתקשורת, להשמיץ ולהתסיס. אני מסכים אתך שגם רופא מומחה לפעמים טועה ואין מה לעשות. אבל לפעמים הטעויות לא נובעות מטעות בזיהוי, שזה יכול לקרות לחוקר הכי מנוסה ולכל אחד. הטעויות נובעות מבלגן ומאי-תיאום.
לכן, אני מקווה שעם קצת יותר תיאום וקצת פחות מקרים מוצדקים של תלונות, נוכל לבודד ואולי אפילו לרדוף את אותם המאכערים שינסו לנצל לרעה כל מיני חוקים וכל מיני גורמים.

תודה רבה.

חבר-הכנסת מוחמד כנעאן, בבקשה.

אני רוצה להתייחס לסיור של הוועדה בשדה התעופה. קודם כל, אני רוצה לברך את שני החברים, אבי וישראל, שהיה לי הכבוד לפגוש אותם שם. אני אישית התרשמתי מאוד מהעבודה שהם עושים, אבל מבחינתי כאזרח ערבי נותרו לי כמה שאלות שאין מענה עליהן.

אין לי כוונה לפגוע במישהו. חבר-הכנסת איוב קרא ניסה לנגוע בנושא הזה על קצה המזלג.
אנחנו עדיין נתקלים שם בבדיקות ביטחוניות קפדניות מאוד, מעבר למקובל, מעבר לרגיל, עד כדי כך שזה פוגע בכבודו של האדם והוא מתחיל לשאול את עצמו: אני אזרח ישראלי או לא אזרחי ישראלי?

מצד אחד, שלטונות המדינה מבקשים מהתושבים הערבים אזרחי המדינה להשתלב בחיי המדינה. מצד שני, מתנכרים להם, דוחקים אותם, מרחיקים אותם ומביאים אותם להקצנת עמדות שונות.

כחבר כנסת כתבתי מכתב למשרד התחבורה בנושא משאיות שנכנסות לשדה התעופה. כשהנהג ערבי הוא עוצר בגבול מסויים, יורד ומתחלף אתו נהג יהודי. זה בלתי אפשרי. זה לא נשמע טוב, זה לא נראה טוב וזה לא הוגן.

אני מצפה למדיניות אחרת בנושאים האלה. אין לי שום טענה לגבי הבדיקות, אבל שהבדיקות תהיינה נורמליות כמו כל אזרח אחר, כמו כל תייר אחר. אני גם מצפה להתנהגות הולמת יותר במעברים, במיוחד עם ירדן ומצרים. תודה.

תודה.

אני רוצה לפנות לאנשי משרד החוץ. בביקור שהיה לנו בנתב"ג, הציגו בפנינו שני דרכונים מזוייפים להפליא. בדקתי ונאמר לי שהמדבקה שנמצאת על כרטיס הוויזה היא מדבקה שמאוד קשה לזייף אותה. אולי כדאי לאמץ את המדבקה הזאת ולחסוך בבדיקה בכניסה לנתב"ג זיופים. בכך נייעל את השירות. מה דעתכם על זה?

זו הצעת יעול יוצאת מן הכלל. נבדוק את זה עם יחידת המיחשוב.

אני מציע גם למינהל האוכלוסין לבדוק את העניין הזה.

כל עניין המדבקות לאשרות זה דווקא נושא של משרד הפנים. כל נושא הציוד הקונסולרי ששייך לתחום משרד הפנים הוא מועבר אלינו על ידי משרד הפנים, כולל דרכונים למיניהם, בהתאם לצורך שלנו. בין היתר דיברנו על מדבקה משותפת. זה לא רק עניין של משרד הפנים ושלנו אלא גם של כל גורמי הביטחון.

ודאי לא נעסוק בנושא הזה. אני מציע שהנושא הזה ייבדק בכל כובד הראש.

אין ספק.

ברשותכם, אני רוצה לגשת לסיכום הדיון.

הוועדה קוראת להרכבת צוות מתאם בין משרד החוץ לבין המשרד לביטחון פנים ומשרד הפנים כדי לשפר ולייעל את הכניסה והיציאה מן הארץ.

גם משרד התיירות.

אני מוסיף פה את משרד התיירות.

הוועדה קוראת לעשות הכל על מנת לא לעכב כניסת תיירים ובעלי אשרות כניסה לארץ, אך צריך לפעול בכל האמצעים החוקיים כדי למנוע מגורמים שליליים את הכניסה והיציאה מן הארץ.

מינהל האוכלוסין והמחלקה לאשרות כניסה עושים עבודת קודש וראויים לכל הערכה. יחד עם זה, צריכים לפעול לשיפור השירות כדי לא לגרום סבל ונזק מיותר לתדמית המדינה.

הוועדה פונה למשטרת ישראל לפעול ביד קשה כנגד חברות כוח-אדם והמאכערים הפועלים מאחורי הקלעים לכניסה בלתי חוקית באמצעים מזוייפים ובכך גורמים נזק בלתי הפיך למדינה.

הוועדה קוראת למשרד הפנים ולשר העומד בראשו להוסיף תקנים למינהל האוכלוסין על מנת לעמוד בלחצים ולייעל את העבודה ולעשות רה-ארגון במינהל האוכלוסין בעקבות כניסתו של מנהל מינהל האוכלוסין החדש.

הוועדה קוראת לכל המשרדים הנוגעים בדבר לקבוע נהלים כתובים ותיאום בין הגורמים השונים. ירכז את הנושא מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים. אני מבקש דיווח על כך.

הוועדה מציעה למשרד החוץ יחד עם משרד הפנים לבחון אפשרות להפעיל מדבקות הלוגרמה בדומה למדינות אחרות בעולם.

תשנה את הסדר. משרד הפנים יחד עם משרד החוץ. את המדבקות אנחנו מנפקים.

נדמה לי שבסעיף הראשון ראוי גם להוסיף בצוות המשותף את רשות שדות התעופה.

כן, בהחלט.

בסעיף השני, לגבי הקלת הכניסה לתיירים, אני מציע לכתוב: אורחים רשמיים, משתלמים וכו', לא רק תיירים.

תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00