פרוטוקולים/ועדת הפנים/1754



- 1 -
ועדת הפנים ואיכות הסביבה (45)
‏22.12.99


פרוטוקולים/ועדת הפנים/1754
ירושלים, י"ג בתשרי, תשס"א
12 באוקטובר, 2000

הכנסת החמש-עשרה
מושב שני נוסח לא מתוקן
פרוטוקול מס' 45
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
‏יום רביעי, י"ג בטבת התש"ס (‏22 בדצמבר, 1999), שעה 16:00

חברי הוועדה: דוד אזולאי - היו"ר
אחמד טיבי
מוחמד כנעאן
עסאם מח'ול

שר האוצר אברהם שוחט
שר המדע, התרבות והספורט מתן וילנאי
חה"כ מוחמד ברכה
חה"כ עזמי בשארה
חה"כ חוסניה ג'בארה



אבי גפן
סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר


עמית לנג
רפרנט פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר


שי וינר
אגף התקציבים, משרד האוצר


יוסף קרא
יועץ לשר האוצר, משרד האוצר


חגית מויאל
חשב כללי, משרד האוצר


אלי יוסף
משרד האוצר


אבי מעוז
מנכ"ל משרד הפנים


רות יוסף
מנהלת מחלקת תקציבים, משרד הפנים


עו"ד דסי צנגן
משרד הפנים


יוסף אסעד
עוזר לשר המדע, התרבות והספורט


טל אלכסנדרוביץ
יועצת תקשורת לשר המדע, התרבות והספורט


בארי הולצמן
ראש אגף תאום ובקרה, משרד ראש הממשלה


ניסן כה-חי
משרד ראש הממשלה


מיטל כהן
משרד ראש הממשלה


דוד עמר
ראש עיריית נשר, סגן יו"ר מרכז השלטון המקומי


מוחמד זיידן
יו"ר ועד ראשי הרשויות הערביות, מרכז השלטון המקומי


חוסיין אל-הייב
ראש מועצת טובא-זנגריה, מרכז השלטון המקומי


שאוקי חטיב
ראש מועצת יפיע, מרכז השלטון המקומי


סאלח סולימן
מרכז השלטון המקומי


ריאן כאמל
מרכז השלטון המקומי


עדנה הירשמן-פרי
מתאמת קשרים בכנסת, מרכז השלטון המקומי


חביב אללה
ראש מועצת עין מאהל, מרכז השלטון המקומי


חמזה אלואן
מועצת עין מאהל, מרכז השלטון המקומי


ד"ר פייסל עזאיזה
ראש מועצת דבוריה, דובר ועד ראשי הרשויות הערביות


איברהים אבו-ראס
ראש מועצת עילוט, מרכז השלטון המקומי


אכבריה סולימן
מועצת אום אל פאחם, מרכז השלטון המקומי


גבריה נאסר
מועצת אום אל פאחם, מרכז השלטון המקומי


דיאב גאנם
מרכז השלטון המקומי


עומר מטר
ראש מועצת כפר נחף, מרכז השלטון המקומי


עבד ענבתאוי
מנכ"ל ועד ראשי הרשויות הערביות, מרכז שלטון מקומי


חנא סויד
מרכז השלטון המקומי


סמי עיסא
מרכז השלטון המקומי


ד"ר מחמד אבו-פול
מרכז השלטון המקומי


ג'אפר פארח
מנהל מרכז מסאו'ה


אמין פארס
מרכז מסאו'ה


שלום בן-אבי
הסתדרות הפקידים

יפה שפירא
רשמה: אירית שלהבת

1. מצב הרשויות המקומיות הערביות (הלס"י של חברי הכנסת מוחמד כנעאן ועסאם מח'ול).


מצב הרשויות המקומיות הערביות

אני רוצה להודות לשר מתן וילנאי שביקש, ונעניתי לבקשתו, להצטרף לישיבה הזאת. אני שמח שהוא נמצא פה כשר מתאם בין משרדי הממשלה למיגזר הערבי. אני רוצה גם להודות לשר האוצר, שהתפנה מעיסוקיו ומשתתף איתנו היום. נמצא איתנו גם סגן יושב-ראש מרכז השלטון המקומי וראש עיריית נשר, מר דוד עמר.

אני מאוד מבקש, היות ושר האוצר רוצה, בשל הרמדאן, בשעה 4:45 ללכת לאכול אז בואו נעמוד כולנו בלוח הזמנים ונסיים מהר את הישיבה. אני מציע שלא נרבה בדיבורים. אנחנו קיימנו כאן הרבה ישיבות. אני מניח שראשי הרשויות אמרו את שלהם. כל אחד יודע מה יש לו להגיד ומה צריך.

אני מבקש לשמוע מכבוד שר האוצר, לאחר כ40- ימי שביתה האם אדוני יכול לבשר לנו היום שהשביתה עומדת להסתיים ושחברינו הערבים יכולים לחגוג את עיד אל פיטר ואת חג המולד בשמחה ולהודיע לתושביהם שהם יפסיקו את כל העיצומים? או שהם ייאלצו לחגוג את החג באוהל?

אני רוצה להתחיל את דברי דווקא בנושא אחר, לגבי חוק שהתקבל היום בכנסת, אומנם בקריאה טרומית. אני יודע שהנושא שנוי במחלוקת גדולה מאוד. יושבים פה חברי כנסת שהצביע בעד הצעת החוק הטרומית. אני אומר לכם שמי שבודק את הדברים ברצינות צריך להבין שהצעת החוק הזאת מהווה מכה קשה מאוד למיגזר הערבי. אני מתכוון לחוק שכר מינימום.

אם מישהו חושב שבשכר מינימום של 1,000 דולר לחודש מי מן התעשיות שמעסיקות לא מעט מתושבי הגליל ולא מעט מתושבי ערי הפיתוח, מי מהמפעלים האלה יוכל להתקיים, הוא פשוט טועה. אני אשמח כמובן על כל אזרח ישראלי שיירוויח הרבה יותר. זה טוב לאזרח, זה טוב למשק ולא חשוב אם הוא יהודי או ערבי, אם הוא חילוני או דתי. אבל אם חס וחלילה החוק הזה שעבר היום בקריאה טרומית יגיע לקריאה שניה ושלישית ויאושר, אני אומר לכם, מאות אלפי אנשים יפוטרו מהעבודה והמפעלים האלה יסגרו.

מה עם אחוז העוני? עוד לפני החוק הזה אחוז העוני גבוה.

אז יהיו עוד יותר עניים. אני אומר לכם, אשמח שבמדינת ישראל רמת השכר תעלה. זה מאוד פופולרי, לשבת במליאה, להצביע בעד העלאת שכר המינימום.

איפה הקואליציה שלך?

אני מדבר לרגע אחד לא כשר אוצר. כשהייתי באופוזיציה, כשממשלה אחרת היתה בישראל ועלה העניין, למרות היותי באופוזיציה נכנסתי לאולם והצבעתי נגד. זה לא שייך לעניין אבל אני אומר לכם, כראשי רשויות וחברי כנסת ערבים שנמצאים כאן, תרשמו לפניכם שאחוז האבטלה שיש עכשיו הוא קטן מאוד לעומת מה שיהיה אם החוק הזה יעבור.

זכויות העובדים וזכויות האוכלוסיה הערבית לא חייבות להיות סותרות.

אדוני השר, אני מציע לך שבעניין הזה תפנה את האצבע המאשימה קודם כל לחברים שלך, שלא באו למליאה, ותגבש את הקואליציה.

(כולם מדברים ביחד)

אין תעשייה במיגזר הערבי. איזה תעשייה? אנחנו הופכים להיות בתי-מלון. זה לא תעשייה. כל התעשייה נמצאת בישובים יהודיים. על מה אתה מדבר בכלל?

אבל אזרחים ערבים עובדים במפעלי תעשייה.

כמה עובדים? את אחוז האבטלה הכי גבוה תימצא במיגזר הערבי.

לא נפתור את העניין הזה. אני מציע שנתרכז בנושא.

עכשיו לעצם העניין. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד שלפי האינפורמציה שבידי, נכון לעכשיו ישנה התקדמות רבה מאוד ובעלת משמעות לגבי אפשרות שתהיה הבנה עם משרדי הממשלה השונים העוסקים בעניין, לגבי פיתרון לרשויות המקומיות הערביות בנושא התקציב השוטף, התב"רים והגרעונות. אני אומר את הדברים אחרי ששוחחתי עם מנכ"ל משרד הפנים ועם אנשי משרד האוצר שיושבים כאן ונמצאים כבר מספר ימים בדיונים בלתי פוסקים עם הנציגות של הרשויות המקומיות הערביות.

ישנו בפני מסמך, שהוא המסמך שלגביו ישנה הסכמה של כמעט 99%. אני לא אומר 100% כי הנציגות של הרשויות הערביות היתה צריכה לקבל את המסמך ולחזור עם תשובה. אבל במגעים הקודמים, לפני ניסוחו והכנתו הסופית של המסמך, בסיכומו של דבר - - -

לא קיבלנו מסמך.

אני לא הדוור ולא השליח. נאמר לי שמכינים מסמך, שאני מקווה שייגיע אליכם בשעה-שעתיים הקרובות. הוא נערך על-ידי משרד הפנים. אני לא יודע מי בדיוק הנציגים שלכם שעוסקים בעניין אבל לפי מיטב ידיעתי יש סיכוי רב שהעניין יגמר בהקדם.

האם המסמך הזה הוכן בהשתתפות של הצדדים או שהוא הוכן על-ידי משרד האוצר באופן חד-צדדי? אם אתה מכריז כאן על הסכמה ב99%-, אני מאושר לשמוע את זה.

אדוני היקר, אמרתי שיש דיונים בין הנציגות של הרשויות הערביות, משרד האוצר, משרד הפנים, משרד ראש הממשלה והשר מתן וילנאי. עוסקים בעניין לא באופן חד-צדדי אלא בהתדיינות, במספר רב של שעות, כמעט מידי ערב וערב אחרי תום צום הרמדאן. זה לא מסמך מוכתב. זה לא אומר שיש הסכמה של 100%. המסמך הזה, כמו כל מסמך, הוא ניסיון למצוא פשרה.

מה שאני אמרתי, ודיברתי בעברית ברורה למדי, שלפי האינפורמציה שנמסרה לי ההתקדמות היא רבה מאוד. הנושאים ששנויים במחלוקת הם לא רבים. לפיכך יש סיכוי רב - זה מה שרצית לשאול ואני עונה לך - שאכן אנחנו נתכנס לקראת פיתרון שייביא לסיומה של השביתה.

אני דווחתי ממש לפני רבע שעה, כפי שאמרתי שוחחתי גם עם מנכ"ל משרד הפנים, ואין עדיין תשובה סופית של הרשויות הערביות. אבל אין ספק שהמסמך הזה נכתב על בסיס ההתדיינות, מתוך ניסיון להגיע להסכם. כמו בכל הסכם, כמו בכל הסכמה לדרך פעולה מסויימת, יש דברים שהושגו ויש דברים שלא הושגו.

רוח הדברים מתייחסת הן לנושא של הגרעונות, הן לנושא הגרעונות בתקציבי הפיתוח, הן לנושא של קידום נוסחת סוארי לגבי המיגזר הערבי על ציר של זמן, הן לנושא של תוכניות רב-שנתיות של משרדי הממשלה, הן בנושא של צביעת תקציבים בתוך תקציבי המשרדים הממשלתיים בטכניקה מסויימת, ואם אינני טועה הוא עוסק גם בעניין של תוכניות מיתאר והגדלת תחומי השיפוט.

מתי יקבלו את המסמך הזה?

אין לי מושג. אני לא יודע, יכול להיות שהוא כבר הגיע לידיהם.

עכשיו ראיתם את המסמך הזה.

מר זידאן, האם המסמך בידכם?

חזרנו כרגע מדיון במשרד הפנים. עברנו במהירות על המסמך וראינו שהוא לא בדיוק אותו סיכום שאליו הגענו בלילה. ישבנו אתמול עד שעה מאוחרת, עד שעה 1 או 1:30 בלילה. בשל הזמן הקצר לא יכולנו לבדוק כל מילה ומילה, אבל לפי דעתי יש עוד הרבה חורים בתוך המסמך. לא כתוב בו בדיוק מה שסיכמנו. אני מציע שתיתן את רשות הדיבור למר שאוקי חטיב, שהוא ראה את המסמך יותר ממני.

אתמול היתה ישיבה בשעה 8 בערב, שלשום היתה ישיבה בשעה 10 בלילה. כל ישיבה התארכה 3 שעות. מולנו ישבו מנכ"ל משרד הפנים, נציג משרד ראש הממשלה, וכן מר שי וינר ומר אבי גפן מאגף התקציבים במשרד האוצר.

אנחנו יצאנו למאבק על בסיס 4 נקודות. אני חייב לחזור ולהזכיר את 4 הנקודות הללו.

1) שוויון וסגירת פערים בתקציבים הרגילים, לפי נוסחת סוארי

2) סקר צרכים ואומדן צרכי הפיתוח של כל המיגזר הערבי ובניית תוכנית רב-שנתית מוגדרת ומתוחמת בזמן.

3) כיסוי הגרעונות של הרשויות הערביות, הן בתקציב הרגיל והן בתב"רים (תקציבי הפיתוח).

4) נושא הקרקע ותחומי השיפוט, וכל מה שמשתמע מהנושא של הקרקע.
בשתי הפגישות נדונו בעיקר שתי סוגיות: תוכניות הבראה ודרך סגירת הגרעונות, ועניין הפערים בנוסחת סוארי. התוכניות של התקציבים הייעודיים במשרדים השונים ותקציבי הפיתוח לא נדונו בכלל. לפני 3 שבועות ישבנו עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה והוא התחייב תוך שבועיים להגיד לנו מה צובעים לנו במשרדים הייעודיים והאם מחזירים גם את ערך התקציב במשרד הפנים שקוצץ או לא. מאז חלפו 3 שבועות אך לא קיבלנו שום דבר. בשתי הפגישות לא נדון הסעיף הזה בכלל. אנחנו רואים את ארבעת הסעיפים כחבילה אחת. אי אפשר לפצל את הנושאים.

אם יש הוגנות ובאמת רוצים לגמור את הסיפור, אמרתי את זה לפקידים אתמול והם אמרו לנו שהגענו לרמה של השרים, של הדרג הפוליטי. מי שצריך להחליט על הדבר הזה הוא הדרג הפוליטי ולא הפקידות. משרד האוצר שלח לנו דרג שאין לו יכולת החלטה ואין לו את הסמכות להחליט בדברים עקרוניים.

למשל, אני אפרט נקודה אחת. בעניין השוואת התנאים על-פי נוסחת סוארי אנחנו סיכמנו אתמול בלילה, לקחנו על עצמנו, למרות שאנחנו יצאנו מתוך הנחה שנגיע תוך שנתיים לשוויון בנוסחת סוארי - לפי ההסכם של 1997 היינו אמורים השנה להיות שווים בנוסחת סוארי - לקחנו על עצמנו 4 שנים, הסכמנו על 4 שנים. אמרו שהממוצע הארצי של הרשויות המקומיות היהודיות הוא 90.4% והסכמנו לקבל את הנתון הזה ממשרד האוצר. אבל אמרנו, סוגרים את הפער תוך 4 שנים.

מראים לנו כאילו בסתר את המסמכים. אסור לנו לצלם, אסור לנו לראות, מאפשרים לנו לקרוא אבל אסור לנו לקחת את המסמך. אומרים לנו: או שאתם אומרים שאתם מסכימים להסכם הזה או שאפילו לא תקראו אותו עד הסוף.

האם הם לא מוכנים לתת לכם את המסמך? אני לא מאמין. לא נותנים לכם את המסמך שעליו אתם צריכים לחתום?

זה בדיוק המצב.

למה ישבתם בכלל?

אמרנו: יש ישיבה היום, אנחנו הולכים לישיבה הזאת.

אדוני שר האוצר, יושב פה אדם שאומר לך שהוא לא ראה מסמך.

הוא ראה את המסמך אך לא נתנו לו לצלם או לקחת את מסמך.

מראים לנו מסמך בהתניות. אמרו: אתם יכולים לצלם אותו בהתנייה, אתם יכולים לקרוא אותו בהתנייה מסויימת.

אפילו מה שסיכמנו אתמול לגבי נוסחת סוארי, שסוגרים פער ב4- שנים, לא נרשם. לא רשמו שזה אמור להיסגר תוך 4 שנים אלא רשמו שיש 90.4%. מה זה 90.4%? מאיפה תלשו את המספר הזה? על פי איזה בסיס הביאו את הדבר הזה?

יושבים פה שני שרים מכובדים, ואני מכבד אותם, ומנכ"ל משרד הפנים גם נכנס כרגע. לפי דעתי מיצינו את המשא ומתן עם הפקידים. ההחלטה היא החלטה פוליטית.

מר אבי מעוז, האם הם קיבלו את המסמך לידיהם? האם הם יכולים לצלם אותו?

הם קיבלו את המסמך וקראו אותו.

מה המשחק הזה? איך אפשר לחתום על מסמך שאתה נותן לראות אותו רגע לפני כן ודורש לחתום עליו? האם הם לא יכולים לקחת את המסמך הזה?

אף אחד עדיין לא חותם.

הם היו צריכים לקרוע את זה. לא לקרוא את זה.

אנחנו רואים בנושאים של נוסחת סוארי, הגרעונות ותקציבי פיתוח במשרדים הייעודיים חבילה אחת. אנחנו רוצים לגמור את החבילה פעם אחת ולתמיד, לראות תוכנית שיש לה התחלה ויש לה סוף.

אני רוצה לבקש ממך משהו, אדוני היושב-ראש. כיוון שאני לא הייתי במשא ומתן, אני רק דיווחתי על ההתרשמות שקיבלתי ממנכ"ל משרד הפנים, הייתי מאוד מבקש, כדי שנדע איפה אנחנו נמצאים, האם נמסר מסמך או לא נמסר מסמך, מה היה בדיונים, לשמוע את מנכ"ל משרד הפנים.

הערה שניה, אני אומר לך, אדוני ראש המועצה, אין חובה ולא צריכים לראות בזה בעיה אם משא ומתן נגמר בדרג של פקידות בכירה ולא בדרג של שרים. אני רואה את המסמכים. אני לא חושב שמשא ומתן צריך להתנהל בין שרי ממשלה ובין ראשי רשויות. זה לא מתקיים בהרבה מאוד נושאים אחרים. אני נפגשתי איתכם מספר פעמים ואני אשמח להיפגש איתכם תמיד לשיחה. אין חובה שתהיה תחושה שאם הדרג המקצועי קובע דבר שהוא הגיוני והוא מוסכם, שייבואו לסיבוב נוסף אצל השר ויקוו משם לצאת עם עוד משהו. אמרתי לך, אמרתי למר מוחמד זיידן ואני אומר לכל אחד, אני אשמח לראות אתכם תמיד. אני לא חושב ששר האוצר או שר הפנים חייבים לשבת ולסיים משא ומתן. אפשר גם ברמה של מנכ"לים ושל סגן הממונה על אגף התקציבים לסיים עניין. זאת לא הבעיה. הבעיה היא התוכן.

הבעיה היא ההנחיות שמקבלים הפקידים.

אדוני השר, אני מעריך את זה שכמה פעמים נפגשת עם ראשי הרשויות הערביות. אבל עובדה היא, למרות הפגישות אין תוצאות, או שהפקידים מגיעים עם מנדט מוגבל ומצומצם ואינם יכולים לפעול. אני מייד אשמע את המנכ"ל, אבל היו כבר פגישות עם שר האוצר ולמרות הכל ובכל זאת אנחנו נאלצים לקיים את הישיבה הרביעית כאן מפני שלא נמצאו הפתרונות. בבקשה אדוני המנכ"ל.

לא שמעתי את תחילת דבריו של מר שאוקי חטיב, לכן אני לא יכול להתייחס למה שהוא אמר בהתחלה. אני חייב להגיד שההרגשה שלי, שיש לנו את כל מה שאנחנו צריכים בשביל לסיים את המשא ומתן.

אני חושב שראשי הרשויות מהמגזר הערבי השיגו 90% מדרישותיהם. אני אמרתי להם את זה בפגישה שהיתה עכשיו בינינו, ולכן איחרתי לפה. ישבנו בשני הלילות האחרונים עד השעות הקטנות של הלילה. אני חושב שהתקדמנו הרבה מאוד. אתמול בלילה נשארה נקודה אחת שלא היתה מוסכמת וראשי הרשויות ביקשו זמן, ללכת ולהתייעץ עם כלל ראשי הרשויות המקומיות.

הם ביקשו להעלות את הדברים על הכתב ואנחנו אמרנו במפורש שאנחנו מוכנים, וזה דרכו של משא ומתן, להתייחס לכל כמכלול אחד. הבנו שכל זמן שהנקודה האחרונה שנשארה במחלוקת לא מוסכמת איננו יכולים להגיש נייר. בפגישה בלתי פורמלית שהיתה לאחר מכן, אל תוך הלילה או אל תוך הבוקר, הבנו שהם מוכנים ללכת קדימה, שזה רק תלוי בניסוחים, ואז אמרנו שנעלה את זה על הכתב.

העלינו את זה על הכתב היום. ישבנו עכשיו בלשכתי, לפני הישיבה הזאת.

סליחה שאני קוטע אותך, למה כל הדברים האלה צריכים להתבצע עכשיו? הרי הסיפור הזה נמשך כבר 40 ימים. למה צריכים לחכות כל פעם, עוד ישיבה ועוד ישיבה, להתקדם צעד אחרי צעד? למה אי אפשר פעם אחת ולתמיד לבוא, לקבוע מדיניות ולחתוך דברים, לתת מסמך אחד? למה כל המשחקים האלה? לצערי הרב זה חוזר על עצמו בכל מיני וריאציות. למה?

אם אדוני יראה את לוח הזמנים שלי, כמה פעמים ישבנו וכמה אנחנו נפגשים. כל זמן שיש לנו על מה לשבת, אנחנו יושבים. אנחנו מנהלים משא ומתן. זה דרכו של משא ומתן. סיימנו אתמול בשעה 1 בלילה.

המטרה היא לנהל משא ומתן או שהמטרה היא לפתור את הבעיה?

תרשה לי להגיד לך, אולי אתה חדש בתפקיד, אבל התחושה היא שמתייחסים אל הציבור הערבי כאזרחים סוג ב' שאפשר "לעבוד" עליהם, אפשר לעשות מהם סמרטוטים, ואחר-כך מגיעים להפגנות שבהן יש כל מיני פגיעות באנשים. התוצאה, כולנו בוכים עליה אחר-כך. לו היו רוצים במשרד האוצר ובמשרד הפנים להגיע לתוצאות, היו מסתגרים במשך 24 שעות ופותרים את הבעיות. אל תגידו לי שאי אפשר לעשות את זה. יושב פה שר האוצר שאמר ש99%- כבר סגור. אתה בא ואומר דברים שהם בכלל עוד לא יודעים עליהם. הם אומרים שהם בכלל לא יודעים על מה אתם מדברים. זאת התוצאה. שמעת את החברים.

האם הוסכם על סגירת פערים?

שייקום מישהו פה שהיה איתי בישיבה ויגיד שהוא לא יודע על מה אני מדבר.

תשמע את מר שאוקי חטיב, בבקשה.

נאמר פה שיש מסמך סגור. אנחנו דיברנו על 4 נקודות. דנו אתמול בשתי נקודות. נקודה שלישית לא נדונה בכלל, בעניין תקציבי הפיתוח בשאר המשרדים הייעודיים. עד לרגע זה לא קיבלנו תשובה אף לא ממשרד יעודי אחד, מה צובעים. בעניין כיסוי הגרעונות בתב"רים, אמרתי לך את זה לפני רבע שעה, כיסוי הגרעונות שאנחנו לקחנו על עצמנו להסיט מתקציבי הפיתוח, זה כרוך בהגדלת תקציבים. אם לא מגדילים אין לנו מה להסיט. האם יש לנו תשובה בעניין תקציבי הפיתוח?

בשנה הבאה.

מר חטיב שאוקי, תגיד בבקשה לשרים כאן, מתי דובר על העניין הזה בפעם הראשונה, אתה זוכר? כשישבנו בלשכתו של שר האוצר. כמה זמן עבר מאז? למה אתה לא מזכיר את הדברים האלה?

זה היה לפני 3 שבועות.

ואז התחייבו על שבועיים.

יש סתירות בין מה שאומרים נציגי הציבור הערבי לבין מה שאמר מנכ"ל משרד הפנים. או שנעבוד פה עם סתירות ועם משבר אמון, או שנדע את האמת. הרי אנחנו שליחי ציבור. מר שוחט, אתה שר האוצר, אתה חבר שלנו. בוא, תן הנחייה, תיפתור את הבעיה. מדובר על 800 מיליון שקל לסגירת הפער. בחייך, מה זה כבר?

אני לא רוצה להיכנס לסגנון הישיבה הזה, לדרך שהיא מתנהלת, לפוליטיות שיש בתוך הישיבה הזאת. אני לא מדבר אליכם, אני מדבר אל היושב-ראש. אין כאן כנות, אין כאן רצון אמיתי לפתור את הבעיה. יש כאן רצון לעשות עסקים פוליטיים.

איזה עסקים פוליטיים?

(כולם מדברים יחד)

תעשו לי טובה, אל תעזרו לי. אני אגן על עצמי. אני יודע לעשות את זה היטב.

באתי לישיבה כאשר שמעתי, גם ממנכ"ל משרד הפנים וגם מאנשי האוצר, שמה שנדון ביומיים או שלושת הימים האחרונים פחות או יותר התגבש למסמך, שפחות או יותר עונה על ההסכמות האלה.

כניראה שלא אומרים את האמת.

יכול להיות. נאמר לי על-ידך שלא דובים ולא יער, שרק שני סעיפים הוסכמו, שהמסמך הזה לא מקובל עליך, שאתה לא מכיר אותו, שאין פיתרון לשום דבר. היושב-ראש גם אומר שצריך היה לפתור את הבעיה בצביעת התקציבים. אני רואה שבתוך המסמך יש נוסח מסויים. מנכ"ל משרד ראש הממשלה ככל הנראה לא גמר את העבודה בעניין הזה. אנחנו עומדים בפרשת דרכים של מערכת שהתקיימו דיונים מסביבה. אני לא באתי לפה להישפט על-ידי אף אחד שיישאל אותי למה 40 יום ולמה לא 30 יום, עם כל הכבוד ליושב-ראש הוועדה. יש תהליך של משא ומתן, יש דברים שבהסכמות, יש דברים שאינם בהסכמות. ככה מתנהל משא ומתן. הלוואי שאפשר לגמור יותר מהר.

אדוני השר, יש דברים שסוכמו עוד כשהיית שר האוצר בקדנציה הקודמת. על מה אתה מדבר? אתה מזלזל בציבור הזה.

אני לא מזלזל. בתפקידי כשר האוצר לפני 4 שנים עשיתי פי אלף ממך למען המיגזר הערבי.

אתה לא עשית שום דבר. המיגזר הערבי עשה אותך שר אוצר.

אני רוצה להציע דבר אחד ואחרי זה ימשך הדיון. הפסקתי את כל עיסוקי, כיבדתי את הזמנת היושב-ראש ובאתי לישיבה. ישנה מחלוקת, שבעיני היא די מפתיעה, כביכול הוכן מסמך שהוא בלתי רלוונטי לדיונים שהתקיימו שלשום ואתמול אל תוך הלילה. אני הופתעתי כששמעתי את הדברים האלה, הייתי יותר מאשר מופתע. בפתיחת דברי אמרתי שעודכנתי לפני שבאתי הנה ושמעתי שפחות או יותר ישנן הסכמות. אז יכול להיות שבניסוח יש הבדלים לכאן או לכאן, במילים מסויימות או בנושאים מסויימים. פשוט נבצר מבינתי להבין אמירה לפיה כל מה שנכתב במסמך הזה כאילו הומצא, לא היה בדיונים, לא היו עליו הסכמות. הפער בין מה שדיווחו לי לבין מה שאתה אמרת הוא כל-כך גדול שצר לי על העניין.

אני רוצה להציע משהו. אני לא מסתכל אחורה, אני מסתכל קדימה. בממשלה יש רצון כן ואמיתי לפתור את הבעיה בדרך מכובדת, שנותנת תשובה. כמו כל פשרה, פשרה מתנהלת כאשר יש ויתור מכאן וויתור מכאן. אני מציע שהצדדים בתום הישיבה - הישיבה תתקיים וכמובן כל אחד יגיד את עמדתו, ואלה שהיו בתוך הדיונים מתמצאים הרבה יותר ממני. אני קראתי את המסמך רק לפני רבע שעה, כי הוא טרי לחלוטין. הוא הובא לידיעתכם והובא גם לידיעתי. אם המסמך הזה עומד ברוח השיחות שהתקיימו, מה טוב. אם יש תיקון כזה או אחר שצריך לעשות, אני מקווה שיישבו הלילה וייגמרו את זה.

באת לכאן ואמרתי שאני בא עם תחושה אופטימית לגבי העניין הזה. זה היה מכיוון שדיברתי עם מנכ"ל משרד הפנים שאמר לי שהעסק כמעט גמור, שישבו והיתה התקדמות, שיש עדיין מחלוקת בנושא אחד ואילו בשאר הדברים אין מחלוקת.

אז תן לזה קצת יותר זמן.

אני אשמח מאוד אם הנושא יגמר בדרג המשא ומתן.

אני הותקפתי כאן ואני חייב להגיב, עם כל הכבוד לכם.

את השביתה לא נפתור בהתנצחויות האלה.

אני מסכים איתך. משום כבודו של שר האוצר ושל האורחים כאן אני לא אגיד את מה שאני חושב להגיד. אבל משפט אחד מותר לי להגיד. יש פה תחושה שמורחים את הזמן במכוון. פשוט יש כאן משחק כדי להרוויח זמן. אדוני שר האוצר, הדברים האלה הם לא דברים חדשים שנולדו כאן במקום הזה. זאת היא התחושה, זאת האווירה ומה שחשים האנשים היושבים כאן. הממשלה הזאת וממשלות אחרות במשך עשרות שנים לא תיקנו עוולות, בגלל המשאים ומתנים שמתנהלים בצורה שלומיאלית. לו הדברים היו מתנהלים בצורה מכובדת לא היינו מגיעים למצבים כאלה 50 שנים אחרי קום המדינה.

צריך להתקדם. אנחנו יודעים לעשות הפגנות יפה מאוד בחוץ. פה צריך לדבר ולא להפגין. אם הדברים לא ילובנו על השולחן הזה - - -

בשביל מה הזמנתם את ממלא מקום יושב-ראש מרכז השלטון המקומי אם אתם לא נותנים לו להתבטא ולהביע את העמדה של השלטון המקומי?

הפגנות אנחנו נעשה אם נצטרך. זה לא תחביב אבל אם נצטרך אנחנו נעשה, ומה שהיה יהיה שבעתיים. אבל אנחנו יושבים פה על מנת ללבן דברים ולהתקדם. שולחן ישיבות נוצר על מנת ללבן דברים.

יש הסכמות, וצריך להגיד על השולחן שיש הסכמות בנקודה אחת או שתיים. זה מאוד חשוב. אני מציע שיתקיים משא ומתן נוסף על מנת שיהיה ניסוח משותף של מסמך, לא ניסוח כפוי. עכשיו אומרים take it or leave it. זה לא יילך ככה. צריך להיות ניסוח משותף, שהדברים ילובנו בשתי הנקודות האחרונות. אני יודע שהבעיות מתחילות להצטמצם. אנחנו צריכים לתת לעצמנו את הזמן, את הלילה הזה. אם אנחנו נעבור את היום הזה בלי פיתרון, אני אומר לכם, הדברים יידרדרו.

אני עוסק בעניין הזה לא מעט. אני מצטער על הסגנון שהתחיל כאן כי לדעתי הוא הרבה מאחורינו. אין בעיה תמיד להחזיר את הדברים אחורה. הכי קל, דרך אגב, לחמם את העניין. פיתרון זה לא ייתן. הכי קל זה לחזור 20 שנה אחורה אבל פיתרון זה לא ייתן.

אנחנו מתכוונים לפתור את הנושא. כשאני אומר "אנחנו" זה הממשלה של ברק, זה שר האוצר שוחט, אני וכל מי שמופקד על העניין. אנחנו התקדמנו בצעדי ענק. אל תספרו לי סיפורים. אתם יודעים את זה היטב. מר שאוקי חטיב יודע את זה, מר מוחמד זיידן יודע את זה, התקדמנו כהוגן. עדיין נשארו בעיות פתוחות.

אני מבקש להוציא את הפוליטיקה החוצה, עם כל האינטרסים שיושבים סביב השולחן הזה. אותי מעניין דבר אחד, השביתה של ראשי הרשויות בדצמבר 1999, לא שום דבר אחר. לא ההיסטוריה, לא כאבי הלב, פשוט זה לא מעניין אותי לצורך העניין.

אנחנו יכולים לסגור את זה, חבר הכנסת מוחמד ברכה צודק במאה אחוז. בשעות הקרובות זה יכול להיגמר. לא שאני נבהל מהפגנות. אמרתי את דעתי על ההפגנות, אתם יודעים את דעתי, שהן מיותרות, הן לא עוזרות לשום דבר, כי אנחנו מתכוונים לעזור. זה לא שצריך עכשיו להפנות את תשומת ליבנו לכך שיש בעיה. אנחנו יודעים שיש בעיה. האם השעות שאני משקיע בזה הן שום דבר? האם השעות ששר האוצר משקיע הן כלום? ומה שמקיעים מר אבי מעוז ממשרד הפנים ומר בארי הולצמן ממשרד ראש הממשלה. כולם עובדים על זה ברצינות.

נשארו בעיות פתוחות, מר שאוקי חטיב, אני מזהה את זה משיחות איתכם, בצביעת תקציבי 2000, שזה הנושא המרכזי. את זה צריך לסגור.

צריך שתהיה סמכות ממשלתית במשא ומתן כדי להכריע דברים.

אנחנו נשב על הדברים שנותרו לסגירה, שהם מאוד בעייתיים. לשר האוצר הרי יש בעיה של תקציב שלם על הראש, גם את זה אתם זוכרים בסופו של דבר, והוא נזהר בכל דבר שמסתתרים בו מאות מיליוני שקלים. אם אני הייתי מקבל ממנו יחס כשר המדע, התרבות והספורט כמו שאתם מקבלים, מצבי היה משופר לעילא. הוא יודע את זה היטב, ואמרתי לו את זה כבר.

היו צומחות לך שערות מחדש.

לכן אני אומר לכם, אנחנו נמצא את השיטה לשבת בשעות הקרובות ולסגור את הדברים שנשארו פתוחים. נדמה לי שמה שנשאר זה צביעת תקציבי 2000 בכל משרדי הממשלה. אולי יש עוד כמה דברים.

האם זאת הודעה, שאתה תלווה את העניין אישית?

אדוני שר האוצר, אתה רוצה לסיים את העניין היום? האם אתה מוכן לקבל הכרעות אישיות?

אני אשב עם שר האוצר שוחט ונסגור את העניין הזה.

העניין הרי גמור

השר מתן וילנאי, אגיד לך על מה הכעס שלי. כל מה שאתה אומר עכשיו נאמר כבר לפני 3 שבועות בפגישה שלנו עם שר האוצר. לא יצא מזה כלום.

השר אברהם שוחט, תן דחיפה אחרונה, תלווה את זה הלאה. תלווה את זה קונקרטית.

אני אפילו לא יודע מה נותר שנוי במחלוקת.

אדוני שר האוצר, לפני 3 שבועות דיברת על צביעת תקציבים בכל משרדי הממשלה ואמרת שזה יסתיים תוך שבועיים אך כלום לא נעשה.

אז זה לא ייגמר תוך שבועיים אבל זה מחוייב בתוך המשרד.

אחר-כך תבוא ותגיד לי איך מנהלים ישיבה.

לא אמרתי לך איך מנהלים ישיבה. אמרתי שהישיבה נראית לי פוליטית ולא לעניין.

למה פוליטית? בגלל שאני אומר את האמת?

האם אסור לי להגיד מה שאני חושב?

מותר לך. תודה. רשות הדיבור למר דוד עמר, סגן יושב-ראש מרכז השלטון המקומי, בבקשה.

גם אני מופתע מרוח הדברים ששמעתי ממר שאוקי חטיב. לפני שהגעתי לכאן ישבתי עם מנכ"ל משרד הפנים ונורא שמחתי לשמוע שישנה התקדמות בנושא המשבר של הרשויות הערביות. מר שאוקי חטיב, אתה מנהל את המלחמה לבד. תמשיך לנהל את המלחמה לבד. אני חושב שהשלטון המקומי עומד מאחוריכם, נותן לכם גיבוי, והוא מסכים לכל 4 הנקודות שבגינן יצאתם למאבק. אני חושב שהייתם צריכים לדאוג שהשלטון המקומי יהיה כל הזמן יחד איתכם.

היושב-ראש שלך הוא איתנו כל הזמן.

והוא מוזמן תמיד.

את הוויכוח הפנימי שלכם תפתרו אחר-כך.

בעיה אחת שמאוד מדאיגה אותי, אדוני שר האוצר, היא הכנסת סעיף שמדבר על יישום נוסחת סוארי במלואה תוך 4 שנים.

יש על זה הסכמה.

נכון שיש על זה הסכמה. השאלה היא, כיום נוסחת סוארי, שאמורה להיות 6 מיליארד שקל, מיושמת רק ב3.5- מיליארד שקל. המצב קשה במדינה, נכון, במענקי האיזון. מחר יהיה להם 90%, יהיו להם הרבה אחוזים מנוסחת סוארי. אם נפח הכסף לא יגדל - - -

אתה יודע כמה שעות השקענו בעניין הזה של האחוזים מנוסחת סוארי? מר שאוקי חטיב, ספר לו.

אני מאוד מבקש ממך, כמו שכולם ביקשו ממך, ואני יודע שכאשר אתה רוצה אתה מסוגל, שב הערב איתם ותגמרו את הסיפור.

היות ועל שר האוצר - ולמרות מה שהוא אמר אני מבין אותו - יש לחצים, הוא צריך לשבת עם כל הגורמים, זה בלתי אפשרי. מה שאני מציע, אני מבקש מהשר מתן וילנאי, שהתחיל ללוות את העניין הזה, עוד הלילה להתמסר לעניין. אדוני השר, תתפנה מכל העיסוקים שלך.

שר האוצר אמר משהו חשוב, שגם הוא מוכן ללוות את העניין במקרה של משבר.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להציע הצעה. נמסר מסמך. אמר לי מנכ"ל משרד הפנים שהם אפילו התחילו לעבור עליו וראו כבר הערות על המסמך. יישבו אותם אלה שישבו כבר מספר רב של שעות על המסמך, יעברו עליו. הרי הוא לא נכתב סתם, הוא לא נולד מהאוויר, סתם מהראש של מנכ"ל משרד הפנים. אם יש הערות, יישבו עליהן ויינסו לגמור. יש גם קצב עבודה והבנה בין גורמים שיושבים במשא ומתן כל-כך הרבה ימים ושעות. אם תישאר בעיה כזאת או אחרת ויירצו להביא אותה בפני, אין בעיה.

האם הוא רשאי לקבוע צביעת תקציבים במשרדים אחרים?

הוא לא רשאי לקבוע צביעה. הרי מה המשמעות של צביעת תקציבים? זה כאשר יושבים עם השר הרלוונטי, או עם איש מקצוע ממשרדו, עוברים על התקציבים ואומרים: בונים במדינת ישראל 1,600 כיתות ושר החינוך מקצה מזה 450 למיגזר הערבי. זה צביעת תקציב. באים ואומרים ככה בתקציב כבישים או בתקציב כזה או אחר. זה דבר שצריך לעשות אותו. נכון שמר יוסי קוצ'יק אמר בישיבה שתוך שבועיים הוא יגמור את זה. הוא לא גמר את זה. האם בגלל זה לא חותמים על הסכם? הרי כתוב בהסכם בסעיף 5 או בסעיף 4 שהדבר ייעשה.

מתי זה ייעשה? אחרי שהתקציב יאושר?

זה לא משנה.

זה כן משנה. חלק מהבעיה היא בכל המשרדים האחרים. הכל יתנקז למשרד הפנים. מה קורה במשרדים אחרים? את זה אף אחד לא יודע.

הרי אף אחד לא הולך לשנות כעת את תקציב המדינה. נתתי לך דוגמא, וככה זה עובד גם בדברים אחרים, שאם יש 1,600 כיתות, צביעת תקציב אומרת שיושב נציג משרד החינוך יחד עם נציג משרד ראש הממשלה ונציג אגף התקציבים באוצר ושואלים כמה כיתות יש למיגזר הערבי. 100 כיתות? זה לא סביר. 200 כיתות? זה לא סביר. 250 כיתות? סביר. רוצים לסגור פערים. זה נקרא צביעת תקציבים. זה לא רלוונטי כהוא זה לאישור התקציב. מדובר על צביעה בתוך סעיפי התקציב. זה משמעות העניין.

זה דבר שלוקח זמן. בדיון איתכם אמרתי כך: מנכ"ל משרד ראש הממשלה ילווה את העניין בשם ראש הממשלה. אם יתברר בנושא כזה או אחר שמשרד מסויים יתנהג באופן פראי וייגיד שהוא לא נותן שום דבר למיגזר הערבי - - -

זה מה שקורה היום.

הרי כבר עשינו את זה, זה לא פעם ראשונה. אז יש שר אוצר ויש ראש ממשלה ויש את שר המדע, התרבות והספורט.

ייצאו לעוד שביתות כדי להשיג את זה.

אדוני שר האוצר, הפקידות שישבנו מולה יש לה את דרגות החופש שלה. הם אמרו את זה בפירוש. הם אמרו: עד הנקודה הזאת אנחנו מוסמכים, מעבר לה אנחנו לא מוסמכים. הם אמרו את זה באופן גלוי, בהיר וברור. הם אמרו את האמת: עד כאן יש לנו סמכות.

אני לא מוכן מעבר לזה. לא נאמר שזה עניין של סמכות.

גם אני לא מוסמך לעניין הזה.

זה לא עניין של מסמכים וניסוחים. האם רוצים להתחבא מאחורי מסמכים, ניסוחים והסכמים? אני רוצה הצהרה בוועדה המכובדת הזאת משר האוצר, שייבוא וייגיד שהוא שואף להגדיל את תקציבי הפיתוח במשרדים הייעודיים למיגזר הערבי. אנחנו רוצים לשמוע הצהרה חיובית על הגדלה מתקציבי שנת 1999.

כשמדובר על צביעת תקציבים במשרדי הממשלה השונים, מה המטרה? זה נאמר בפגישה הראשונה שלנו נדמה לי, לפני 25 ימים, שאנחנו חושבים שצריך לעשות בתחומים רבים אפלייה מתקנת כלפי המיגזר הערבי. אני אפילו יודע איך לנסח את הדברים.

אני לא מורח, חביבי. מה שאני עשיתי ב4- שנים ייקח לך הרבה זמן לעשות.

משמעות העניין, שיושבים על התקציב ורואים מה קרה, תוך רצון להעדפה מתקנת. יש משרדים שאפשר ויש משרדים שאי אפשר. כל אחד מהיושבים פה יודע שבמשרד החינוך יש העדפה מתקנת. משרד החינוך הוא משרד מרכזי מבין המשרדים שעובדים מול האוכלוסיה. אני לא מדבר על ביטחון, על חוץ, על דברים מהסוג הזה. הוא משרד מרכזי. הוא לוקח מהתקציב, יחד עם ההשכלה הגבוהה, קרוב ל28- מיליון שקל. יותר מהתקציב האזרחי של הביטחון.

אותו דבר צריך לשבת עם משרד התחבורה, אותו דבר צריך לשבת עם משרד הבינוי והשיכון ולראות מה אפשר לעשות כדי לקדם דברים. אני יכול להגיד לך, ואני אומר את זה לכל חברי הכנסת, שב4- השנים שהייתי שר האוצר נצבעו תקציבים ונפתחו סעיפים, גם בתחום התחבורה, גם בתחום השיכון, בהרבה מאוד תחומים. מי שמטיח האשמות בממשלה, אם הוא רוצה לדעת מה קרה, צריך לקחת את הדוח של עמותת "סיכוי", שיוצא כל השנה, ולקרוא מה עמותת "סיכוי" אומרת.

אל תספר לי על עמותת "סיכוי". אני יצרתי אותה.

אז אני גאה לקבל מחמאה מעמותת "סיכוי".

תן לי לגמור את ההצעה שלי כדי שכבוד השר יוכל להתייחס אליה. אם אתה בא ואומר היום שבמשרד החינוך יש הגדלה של 200 מיליון שקל כהעדפה מתקנת, זה בסדר, מצויין. אתה צריך לבוא ולומר שבשאר המשרדים הייעודיים אתה תדאג גם להגדלה של 200 מיליון שקל.

התשובה שלי שלילית כי אני לא יכול לעשות את זה. אגיד לך גם למה. אני יכול הרי לרמות ולהגיד שאתן לכם את זה וזה לא יהיה. זאת עבודה שנגזרת מתוך תקציבי המשרדים. הכוונה שלנו - אני מצהיר את זה פה ואמרתי את זה גם בישיבה הראשונה. מי שצריך קבלות שייסתכל על מה שנעשה בשנים 96-92 - הכוונה היא לעשות מאמץ להקטין את רמת האי-שוויון באותם תחמים שזה קיים בין האוכלוסיה הערבית לבין האוכלוסיה היהודית.

דרך אגב, תמיד אני שואל את השאלה למה משווים את זה, לאיזה ישוב. יש ישוב יהודי אחד שבצדק אתם רוצים להיראות כמוהו, ואני לא נותן שמות, ויש ישוב שני שתאמין לי שלא הייתם רוצים בכלל להיות דומים לו, לתשתיות שלו.

אז תעשה סקר צרכים ואז תוכל להשוות.

אני אומר שזאת הכוונה. מנכ"ל משרד ראש הממשלה התחייב בעניין. זה תהליך שלוקח זמן ואני עומד מאחורי העניין הזה. זאת הכוונה וזאת המדיניות של הממשלה. אי אפשר לעשות את הכל בשנה אחת. אי אפשר לדבר על הדברים במונחים ערטילאיים. אין להם תג מחיר. אבל זאת הכוונה ואת זה אנחנו צריכים לעשות. אם מר יוסי קוצ'יק לא הספיק לגמור את העניין עם כל השרים, הוא יעשה את זה, יחד עם נציגי המשרד הרלוונטי ויחד עם נציגי אגף התקציבים באוצר. זאת הכוונה.

עכשיו אני רוצה לחזור ולהגיד, ההנחה שאתה הנחת, שהפקידים מיצו את עצמם וישנה איזה קומה עליונה ששם יושב מישהו שיש לו בכיסים עוד כסף, היא פשוט לא נכונה. כשהם ממצים את עצמם בדיונים תאר לך שאני כבר בא ואומר תוותרו פה ותוותרו שם ברמה המקצועית כי אנחנו רוצים ברוח טובה לגמור את העניין. זה לא שגומרים עם הדרג המקצועי משא ומתן ואחרי זה הולכים לשר מתן וילנאי, ואחרי שגומרים איתו משהו באים לשר אברהם שוחט, ואחרי שגומרים איתו משהו הולכים לראש הממשלה, ובכל מקום יש עוד כד עם חיטה וכד עם שעורה ופח עם זיתים. זה לא עובד ככה.

האנשים האלה שעושים את העבודה עושים את העבודה בסמכות. כאשר ישנה בעיה מסויימת שלא מאפשרת לסגור את המשא ומתן, הם יודעים למצוא אותי, הם יודעים למצוא את השר וילנאי, הם יודעים למצוא את ראש הממשלה. אבל צריך להבין, צריך לשים לזה קץ.

אני אומר לכם, יש לי כבר קצת ניסיון. באתי הנה על-פי האינפורמציה שקיבלתי לפיה מה שנשאר לא סגור הוא בשוליים של העניין. עכשיו אתם אומרים שזה לא נכון.

הם יקבלו את המסמך?

יש להם אותו.

אין לנו אותו. היה אסור לצלם את המסמך.

מתי הם יקבלו את המסמך?

מר אבי מעוז, אני מבקש לדעת מתי האנשים יכולים לקבל את המסמך.

אנחנו קובעים זמן לפגישה הערב, בשעה 8 או 7:30.

אם יש לו פה את המסמך, אפשר לצלם אותו.

ומה עם העובדים שלא קיבלו משכורת כבר 8-7 חודשים? האנשים המכובדים פה הולכים עכשיו לאכול. יש אנשים שאין להם מה לאכול.

אנחנו מפסידים את העיקר. שני השרים הולכים בגלל האווירה הזאת כשאין סיכום. אני מבקש מכם עוד דקה אחת לשבת ולשמוע את הסיכום.

אני מבקש מנציגי ראשי הרשויות המקומיות הערביות לאחר סיום ארוחת הערב לגשת יחד עם מנכ"ל משרד הפנים. השר מתן וילנאי מקבל קרדיט משר האוצר להמשיך הלילה לנהל את המשא ומתן כדי לגמור את העניין. כמו כן המסמך צריך להיות מונח בפני ראשי הרשויות המקומיות הערביות.

אדוני השר, האם הסיכום הזה מקובל עליך?

יש לי תיקון קטן בסיכום הזה. המשא ומתן יימשך - יש דיאלוג, יש הסכמות ויש אולי גם מחלוקות - עם הצוות שמנהל אותו: נציג משרד ראש הממשלה, נציג משרד האוצר, נציג משרד הפנים, במגמה לברר - - -

האם השר מתן וילנאי יכול ללוות את זה?

אם יגמרו את העניין, אהלן וסהלן, נבוא ונלחץ ידיים ונגיד "ברוך שהגיענו לזמן הזה".

תודיע לי רק.

אודיע לך. אם יתברר שחסרה נקודה כזאת או אחרת, גם אני חי וקיים, גם השר מתן וילנאי חי וקיים, ואנחנו נמצאים ברקע אם יש בעיה. אבל אני אמרתי פה, אם מישהו חושב שגומרים משא ומתן עם הדרג הפקידותי ואחר-כך מתחילים קומה ב' ואחרי זה קומה ג', הוא טועה. צריך לעזור לגמור את העניין בהסכמה.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 17:00