הכנסת החמש-עשרה_________נוסח לא מתוקן

11
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
03/11/99
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 24
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום רביעי, כ"ד בחשון התש"ס (3 בנובמבר 1999), שעה 09:00

חברי הוועדה: דוד אזולאי - היו"ר
מקסים לוי

רב-טפסר משה ורדי - נציב כבאות ארצי - משרד הפנים
שלמה שרון - סגן המפקח - משרד הפנים
משה טיומקין - יו"ר הכבאות - עיריית תל-אביב-יפו
צ'רלס מלכה - מפקח שירותי כבאות ת"א - עיריית תל-אביב
עו"ד מרגלית גוטרמן
עו"ד דסי צנגר

יפה שפירא

מזל כהן

תיפקוד שירותי הכבאות וההצלה בשריפה ביום 27/10/99 בתל-אביב.


תיפקוד שירותי הכבאות וההצלה בשריפה ביום 27/10/99 בתל-אביב

בוקר טוב לכולם. אני פותח את ישיבת הוועדה.

בשבוע שעבר נחרדנו כולנו לשמוע על האסון הקשה של אם ובתה שנשרפו למוות בשריפה קשה בתל-אביב.

מן העיתונות עולה רושם קשה מאוד על שירותי הכבאות באזור, כאשר הכבאים הגיעו באיחור. גם כשהם הגיעו למקום מתברר שהם עסקו בפינוי אנשים שהיו מחוץ לבניין. הכבאיות לא הצליחו להגיע לקו הבניין, ואני מבין שזה בגלל בעיה טכנית במקום. הסולם ההידראולי לא עבד באותו זמן או שלא הגיע למקום. הדבר המעניין, שגם עליו הייתי מבקש לקבל הסבר, איך יתכן שהצליחו להגיע לקומה הרביעית ולקומה השנייה, ולקומה שהיו לכודות בה שתי הנשים בעצם לא הצליחו להגיע. הייתי מבקש לשמוע איך דבר כזה קרה ומדוע לא הצליחו להציל את אותן נשים.

באותה הזדמנות אני חייב לציין שהיו מקרים בהם שירותי הכבאות בארץ עשו עבודה ברוכה הראויים לשבח, אבל במסגרת תפקידנו בוועדת הפנים, כשיש דברים כאלה עלינו לקיים דיון, לשמוע , להסיק את המסקנות ולהפיק את הלקחים הדרושים.

אני רוצה לציין שמדי פעם, כשיש בעיות בענייני כבאות, יש טענה על מועד הזמן שהיו צריכים להגיע. תמיד אומרים שההמתנה הזאת נראית ארוכה. זה בעצם אחד הטיעונים שחוזרים על עצמם ואני לא כל כך מסכים עם זה. להיפך, אני חושב שהאנשים שממתינים יודעים גם לשים לב לשעון ולראות למה זה מתעכב. יחד עם זה, אולי זאת ההזדמנות לשמוע ממך, מר ורדי, מהו זמן הקריאה הסביר ותוך כמה זמן צריכים להיענות? איך בכלל הולכת כל הפרוצדורה הזאת? מעניין פעם אחת לשמוע כדי שנדע להבא.

מר ורדי, בבקשה.

ראשית, אני רוצה להגיד שהשריפה היתה בדירה בקומה שנייה בבניין של ארבע קומות, שלמעשה זה מין רכבת של דירות מהבנייה הישנה במעוז אביב, רחוב בני-אפרים בתל-אביב.

השריפה פרצה בקומה השנייה. בעל הדירה של אותה קומה שנייה למעשה נכווה בשריפה בכל חלקי גופו, הוא ניסה להימלט, עזרו לו להיחלץ והוא עדיין שוכב בבית חולים. שתי נשים בקומה השלישית ניספו לא מהאש אלא משאיפת גזים רעילים שעלו מקומה שנייה לקומה שלישית, ואילו הדיירים בקומה רביעית מעליהם פונו. גם שני כבאים נפצעו קל. אחד נפגע בגלל שהוא נתן את מכשיר הנשימה שלו לאחד הדיירים מקומה רביעית וכך חילץ אותו. השני החליק, אבל שניהם למעשה קיבלו טיפול ונמצאים כבר בעבודה.

היו מספר צירופים, אבל שניים מהם עיקריים שגרמו לטרגדיה הנוראה הזאת. הדירה שבה פרצה השריפה בקומה השנייה שימשה למעשה כמחסן ובית מלאכה למחשבים וטלוויזיות והכילה מטען אש שהוא ברמה תעשייתית, כולל חומרים שמהם עשויים הטלוויזיות והקופסאות של המחשבים שבתהליך בעירה הם מתפרקים וכל העשן שלהם זה גזים רעילים. איחסון כזה, שהוא למעשה בית מלאכה ומחסן, אסור.

זאת מעבדה?

כן. זה אסור בדירת מגורים. לכן, אנחנו מתפלאים שהדיירים שגרים שם הרבה שנים, רואים פעילות כזאת של מעבדה בתוך הדירה, מחסן אדיר שנמצא בתוך הדירה ואף אחד מהם לא הסב את תשומת לב שירותי הכבאות לדבר כזה, כי אז צריך היה להעביר אותו למרכז עסקים ושם יש כיבוי אוטומטי, אין אנשים שישנים וכל הנושאים האלה.
הנושא השני וזו הסיבה בגללה הנשים בקומה השלישית ניספו, אלה הסוככים שהותקנו מעל הדירה. הבאתי פה תמונה של הדבר הזה. מעניין שרק הם התקינו את הסוככים מעל הדירה שלהם. היות והיו להם סוככים, העשן הכבד והחם שיצא מקומה שנייה נלכד בתוך הסוככים וחדר דרך החלונות הפתוחים לתוך חדר השינה שלהם. אם לא היו סוככים העשן עולה למעלה. עשן חם תמיד עולה למעלה . ואז כשהעשן חדר לתוך חדר השינה שלהם, באו לפתוח את הדלת לחדר המדרגות ואז גם עשן מחדר המדרגות נכנס אליהם לדירה. ברגע שאדם נושם קצת מהעשן הרעיל הזה בעצם הוא מאבד את ההכרה ומאבד את הרציונליזם, הוא כבר לא מתנהג כמו אדם רגיל, כי זה משפיע על מערכת העצבים שלו. לכן, העשן הזה, שהגיע לתוך הדירה בקומה השלישית מתוך החלונות דרך הסוככים למעשה גרם למותם. כמות הגזים הרעילים היא שגרמה למותם המהיר של שתי הנשים בקומה השלישית בתוך פרק זמן קצר. מדובר באותו פרק זמן קצר עד ששירותי הכבאות מגיעים ויכולים להתארגן לפינוי.

שר הפנים, לפי המלצתי, מינה ועדת בירור בראשותו של תת-אלוף במילואים אבי בכר, מפקד שירותי כבאות גבעתיים, שיש לו נסיון רב בנושא של חקירות, הסגן שלי, שגם הוא איש מקצוע ואיש נוסף ממשרד הפנים. זו ועדה אובייקטיבית לחלוטין. גם מפקד שירותי כבאות, בגלל נושא החקירה, צריך להיות בעל מקצוע שיוכל להגיד בעצם מה סיבת הפטירה ולמה התפשטה השריפה.

מביקור במקום שלי ןשל סגני, התרשמנו שהכבאים פעלו לחילוץ אנשים בחירוף נפש. עובדה היא שאחד מהם נפצע בגלל שהוא נתן את מכשיר הנשימה שלו לדייר שחולץ.

אין לי ספק שהכבאים עבדו בחירוף נפש. חס וחלילה אני לא מעלה חשד בכבאי שלא ימלא את תפקידו נאמנה. כאדם שהיה חבר באיגוד ערים לכבאות אני מכיר את הדברים מקרוב, אני יודע את משמעות העניין.

היו פה למעשה שני דברים, שעליהם עוד לא שמעתי ממך. אחד, זמן ההגעה למקום האירוע. הדבר השני, זה שבעצם לא היו הכלים הנכונים כדי להגיע למקום השריפה.

לגבי הזמן אני אשאיר לאנשי תל-אביב להשיב כי יש להם החלטות, גם ועדה, והדברים ברורים.

לגבי נושא הכלים, חוק התכנון והבנייה מחייב שיהיה ליד כל בניין רחבה כדי להציב רכב כיבוי וסולם כיבוי רק בבניינים רבי-קמות, מעל תשע קומות. בבניינים רגילים, ויש כאלה אלפי בניינים בארץ, הרכב לא חייב להגיע עד לבניין. יוצאים מנקודת הנחה שצריך לפרוס 40 מטר זרנוק, 50 מטר 60 מטר, אין בעיה. יש בכל רכב כיבוי קווי מים והכבאים חודרים.

בדירה כזאת של ארבע קומות, כל החדירה נעשית מתוך חדר המדרגות, לא צריכים סולמות בחוץ. כך שלא היה צריך מבחינת חוק התכנון והבנייה להתקין מיתקן כזה. הסולם הגיע. יש להם סולם 42 מטר שעלה להם 3 מיליון שקל, הנציבות השתתפה ב50%- , והוא נכנס לשימוש רק בשנה האחרונה. הוא הגיע מיד לשם. הסולם היה ועמד בצד. לא צריך היה להפעיל אותו ולא ניתן היה להפעיל אותו, כי הכבאים חדרו דרך חדר המדרגות. גם אם היום היו בונים בניין כזה, היו יכולים לבנות אותו מרוחק מהכביש. אתה יכול לראות את זה בחיפה במורדות הכרמל, בירושלים במורדות ההר. לא לכל בית מגיע רכב כיבוי עם כל האמצעים.

מכל מקום, אני מציע שנשמע את אנשי תל-אביב, שוודאי יש להם תשובות לחלק מהשאלות.

כמה המרחק מהכביש לבניין?

40 מטר, וזו רמפה.

ואז אפשר היה להגיע אליו באמצעות הצינורות בלבד.

נכון.

אין אפשרות בכלל למקם שם סולם הידראולי.

ואלה עוד הדירות הראשונות במרחק 40 מטר. הדירות האחרונות במרחק 60 מטר. זה סביר לבניינים מסוג זה.

אלה בניינים של שלוש-ארבע קומות?

ארבע קומות ובניין משנת 1962 שאין בו אפילו פתחי אש, שחרור עשן וחום, כל הדברים המקובלים היום.

קודם אני רוצה לציין שכבאי תל-אביב הם בין הכבאים הטובים במדינת ישראל. הם עושים את עבודתם בצורה נאמנה ומאוד מקצועית. יש לנו כ6,000- אירועים בשנה.

כמובן שבמקרה הטראגי הזה היה צירוף מקרים על ידי אנשים שנכנסו ללחץ, לצערנו, והשאירו דלת פתוחה, חלון פתוח והסוכך שעזר לקלוט ולהחדיר את כל העשן פנימה, כאשר הכבאים הגיעו בזמן סביר, תוך שמונה דקות. הוצאנו מיד כוחות מכל תחנותהמשנה. יש לנו הקלטה, יש לנו רישום ביומן.

אני רוצה פעם אחת להבין את העניין הזה. אזרח מתקשר למוקד, מקבלים את ההודעה,
מוודאים ומיד יוצאים? יש לכם רישום?

יש לנו פק"לים. בשריפה בדירה אנחנו חייבים להוציא מיד שני צוותי כיבוי וסולם הידראולי. הוצאנו מיד שני צוותי כיבוי, סולם הידראולי ורכב הצלה עם כל ציוד החילוץ והפריצה שקיים במדינת ישראל. הם הגיעו תוך שמונה דקות. זה לא פרייבט, זו משאית עם כמה טונות.

בשעת לילה שאין בה הרבה תנועה.

כן, זה המרחק. אין תחנה בכל רובע.

ברור. השאלה שלי היא, אותו מוקדן שיושב במוקד ומקבל את ההודעה הוא מיד מנהל רישום או שיש רישום אוטומטי, אלקטרוני?

יש רישום ידני ויש הקלטה אוטומטית. ההקלטה עובדת 24 שעות. כל דבר מוקלט. אתה מדבר במכשיר קשר זה מוקלט. אזרח שמתקשר ל102- זה מוקלט עם השעה. יש לנו פה רישום של יומן שההודעה התקבלה בשעה 23:41. הרכבים הראשונים הגיעו בשעה 23:49. תוך שמונה דקות כבר היה כוח. מבחינת הפק"ל הוצאנו מעל ומעבר בגלל ריבוי הטלפונים. יש לנו גם קצת חוש וקצת ניסיון בדברים האלה. המוקדן שקיבל כל כך הרבה טלפונים כבר התחיל להוציא כוח מתחנות המשנה. באופן רגיל אני צריך להוציא שני רכבים, רכב הצלה ומנוף. כאן הוצאנו שישה רכבים.

כמה קריאות קיבלתם?

אי-אפשר להגיד כמה קריאות.

אתה אומר שיש רישום.

יש רישום, אבל לא ספרנו את מספר הקריאות.

אי-אפשר לבדוק את זה?

אפשר לבדוק את זה, לפחות בהתחלה, כי אחר-כך זה בסל.

בשבילי זו אינדיקציה. אם אתה טוען שתוך שמונה דקות הגעתם ואחרי תשע דקות עדיין היו קריאות זה אומר שלא הגיעו לשטח.

לא היו קריאות אחרי תשע דקות. הקריאות היו בדקה הראשונה והן נקלטות. המוקדן הוציא מיד צוות שהיה בחוץ, עוד צוות שהיה בתחנה, רכב הצלה וסולם הידראולי, על פי פק"ל. זה לא משנה מה בוער. ברגע שאתה שומע דירה, אתה מוציא את הפק"ל כדי לא להשאיר שיקול דעת למוקדן ולא לאף אחד.

הפק"ל קבוע יוצא עם הסולם ההידראולי?


צ'רלס מלכה

כן. יש לנו פק"ל של הנציבות שאסור לנו לזוז ממנו. אלה דרגות הסיכון. דרגת סיכון 3 זו דרגה של שריפה בדירה. יש לנו פה רישומים של היומן, שעת יציאת הרכבים וההגעה. ריכזנו שם כוח גדול מאוד יחסית לשריפת דירה שלצערי נגמרה עם אנשים שנחנקו, אבל הכל לא שיחק לטובתם במקרה הזה.

הטענה בעניין המים - אנחנו באים עם 3,000 ליטר מים. במקום היו 18,000 ליטר מים. אנחנו מתורגלים להתחבר עם הרשת העירונית, דבר שעשינו מיד בהתחלה. לכן היתה לנו אספקת מים סדירה בכמויות עצומות. אין לנו בעיה של מים בתל-אביב. אנחנו לא נמצאים באזור של חורשות או יער שאין שם אספקת מים. בתל-אביב אנחנו מתחברים לרשת העירונית ומקבלים את כמות המים שאנחנו צריכים. בשעות היום אנחנו נעזרים עם המוקד העירוני. על ידי מחשב סוגרים את כל המגופים ומקבלים את כל המים לרשותנו לצורך כיבוי אש.

הצוות שהגיע למקום שמע צעקות. הצעקות הגיעו מקומה רביעית. הם עלו לקומה רביעית והורידו את האנשים. כל דלת שהיתה סגורה, פרצו אותה. לצערי, הדלת של הנספים היתה פתוחה. אי-אפשר היה לראות סנטימטר אחד. הלכו על ידי מישוש וכשהגיעו לדלת הרלוונטית היא היתה סגורה ואי-אפשר היה לפתוח אותה. נעזרנו בכלים כדי לעקור את הצירים ולהוציא את הדלת כדי לחדור פנימה אבל זה כבר היה מאוחר.

זאת היתה הדירה האחרונה שסרקתם?

לא, זו היתה הדירה השנייה שסרקנו. הדירה הראשונה שסרקנו היתה בקומה הרביעית שבה צעקו אנשים. אותם הורידו. היתה עוד דלת סגורה, פרצו אותה וירדו. מהקומה הזאת לא שמעו שום דבר, היה שקט גמור.

אדוני נציג עיריית תל-אביב, אני רוצה לשאול. הרי פה היה מעשה שלא ייעשה מבחינת אותו דייר שהפך בית מגורים למעבדה. מה בדעתכם לעשות כדי למנוע להבא דברים כאלה ומי יודע אם לא קיימים היום דברים כאלה בעיר?

דבר ראשון, יש חקירת משטרה.

הציוד בדירה הגיע עד התקרה. לא ראיתי מקרה כזה שלושים וארבע שנים.

זאת אומרת, אם הציוד הזה היה בתעשייה, בית המלאכה הזה היה צריך להשתרע על 100-150 מ"ר.

כל זה מרוכז בדירה של 40 מ"ר.

יותר מזה, שם לא היתה מיטת שינה. מסתבר שהדירה בכלל לא שימשה לדירת מגורים. איש לא ידע מזה. ברור שזה אסור וצריך לעשות הכל על מנת שזה לא יקרה. אבל גם עיריית תל-אביב איננה סורקת כל בית ובית, כל דירה ודירה.

הייתי מצפה מעיריית תל-אביב שאחרי אירוע קשה כזה תפנה דרך אמצעי התקשורת לכל דיירי הבניינים בעיר ותביא לידיעתם שבתים כאלה שמשמשים כמחסנים יכולים להוות סיכון, ושהעירייה תנקוט באמצעים כנגד אותם אנשים. עובדה שהיה פה אסון קשה.

ברגע שתיגמר החקירה בעוד מספר ימים נקבל את הלקחים ואת המסקנות לגבי כל האירוע הזה. יכול להיות שצריך לעשות עוד דברים שאינני יודע ברגע זה, למרות שיש לנו הערכה מה קרה פה, ואני מניח באחוז ודאות די גבוה שאלה הסיבות המרכזיות. אבל אין ספק שאנחנו נצטרך לנקוט פעולה גם בתחום הפירסום לגבי כל הנושא של הפיכת דירות למחסנים ובתי מלאכה.

גם תנקוט באמצעים כנגד אותם אנשים. אינני יודע מה יעשו כרגע עם האיש הזה. זה מקרה חריג.

הוא בעצמו פצוע.

אני מניח שיהיו גורמים שיטפלו בזה. אנחנו לא ניכנס כרגע לטיפול באיש, אבל תפקידנו בראש ובראשונה זה למנוע הישנות אסונות כאלה.

אנחנו נעשה את זה. יחד עם זה, הרי אנחנו מכירים את המציאות. זו דירת מגורים מבחינת העירייה לכל דבר ועניין. זה שמישהו הופך את דירת המגורים שלו - - -

אבל אתם יכולים לעורר את התושבים להגיש תלונות.

את זה בוודאי נעשה.

אנחנו נפנה לעיריית תל-אביב ונדרוש להביא למודעות הציבור שדירה בבניין מגורים לא יכולה לשמש כמחסן או בית מלאכה. הרי אתם בעצמכם אמרתם כאן שאם התכולה היתה של דירה רגילה לא היינו מגיעים לאן שהגענו.

גזים רעילים כאלה שהם תוצאת לוואי של שריפת פלסטיקים של מחשבים בכמויות גדולות אין בדירה רגילה.

תוך כמה זמן הוועדה אמורה לסיים את תפקידה? היא מוגבלת בזמן?

ב10- לחודש היא תגיש את מסקנותיה לשר, והיא עובדת יום יום.

אני מאוד מבקש שגם הוועדה תקבל את המסקנות הללו. אנחנו רוצים לעיין בהן ולאחר מכן נחליט אם יש צורך לקיים דיון נוסף.

עוד הערה, אדוני. הם הגיעו תוך שמונה דקות. אנחנו מדברים על שעות לילה. זה מצב אופטימלי.

ביום זה היה יכול להיות הרבה יותר חמור.

צריך לקחת בחשבון שאנחנו מדברים על שלוש תחנות שפזורות בעיר ומכסות את העיר תל-אביב. אחת ליד הסינרמה, אחת ביפו ואחת בצפון העיר. בשעות היום העסק היה יכול להיות הרבה יותר חמור עם התנועה, עם הפקקים ועם כל הרצון של כל הגורמים. זאת אומרת, קיימת בעיה של טווחי זמן תגובה. צריך לקחת בחשבון שזו לא רק שאלה של קילומטרז', זו שאלה של יכולת הגעה בתנאים של עיר, וזו אחת הבעיות.

הלא שירותי כבאות, בתל-אביב לפחות, הם עירוניים. אף אחד לא מונע מכם להקים עוד שתי תחנות.

אתה הלא יודע שאנחנו מחפשים נקודה נוספת כדי לפתוח תחנה.

כמה תחנות משנה יש היום?

יש תחנה ראשית ועוד שתי תחנות משנה. בסך הכל שלוש.

מבחינה גיאוגרפית, יש איזושהי חלוקה שעונה פחות או יותר על צרכי העיר?

כן, כדי שזמן התגובה יהיה קצר עד כמה שניתן.

לא רחוק מהמקום יש תחנה.

מאחר והייתי הרבה מאוד שנים בשלטון המקומי, אני מכיר את נושא הכבאות. אחד הדברים החשובים שלא הבנתי בכתבה זה שהמבנה היווה בעיה. אני לא מקבל את זה, מר ורדי, משום שאתם צריכים לעשות תרחישים על מבנים עוד בטרם קורית שריפה. ואם יש לך מחר מבנה שאתה לא יכול להגיע אליו עם סולם?

שמעתי פה דבר אחד שלא שמעת אותו וכדאי שתשמע אותו. מתברר שהבית הזה עוד במצב טוב. יש בתים יותר פנימיים, שנמצאים לא 40 מטר מהכביש אלא 60 מטר מהכביש.

אחד הדברים החשובים, לא רק באיגוד כיבוי אש, בכל האיגודים, הוא שאם אדם ממונה על משהו הוא צריך לראות את הסביבה שהוא מטפל בה והוא צריך ליצור תרחישים באם תקרה שריפה בבית כזה או אחר. צריך לעשות תירגולים, ומי שלא עושה תירגולים לא יכול להגיע למקום בזמן אמת.

אתה מדבר על דברים מקצועיים.

לא יכול להיות שהכתבה תאמר דבר כזה. ואם זה נכון , זה חמור מאוד מבחינת כיבוי אש. יש מבנים שנבנו בשנות ה50- , כשעוד לא היה תיכנון בנייה. מה אם תקרה שריפה במבנים כאלה ולא יהיו לך כלים כדי לטפל בה, אז ימותו אנשים?

אני לא רוצה להיכנס לגופה של ועדת החקירה. אני מניח שוועדת החקירה תצטרך בעצם לטפל בכל הסוגיות האלה. אבל עליך מוטלת החובה, אדוני, להתחיל בתירגולים האלה כדי לנסות לעשות מיפוי בכל תחנת כיבוי אש של הסביבה שהיא מטפלת בה כדי שהיא תלמד את השטח. אני אומר לך את זה לא רק בגלל המקרה הזה אלא בגלל הרבה מקרים שאני מכיר ואני לא רוצה לגעת בהם. אני חושב שעם המיכשור הקיים אפשר להגיע לכל מקום.

אני מכיר את האזור הזה ואני מכיר את הנפטרת. לא רחוק מהאזור הזה יש תחנה. לגבי פקקים, יש לכם את הסירנה. אתם יכולים להגיע לכל מקום. זה לא רכב שצריך להגיע בלי סירנה. יש לכם כלים להגיע למקום כזה ואחר. אני לא בא כמאשים, אבל אם היינו אשמים במקרה מסויים, עלינו ללמוד את הלקחים למקרים הבאים.

אני מסכים עם היושב-ראש שלאחר קבלת דו"ח הוועדה נצטרך לדון בו ולראות איך אנחנו לומדים את הלקחים.

אני מקבל את המלים שלך אחת אחת. שלמה חבר בוועדת הבירור והוא גם יעלה את הנושאים האלה לדיון בוועדת הבירור כדי שתהיה להם התייחסות במסגרת הוועדה.

הנקודה הזאת חשובה ואדוני מכיר אותה היטב, מה שנקרא אצלנו תיקי שטח. לגבי אובייקט רציני, בניינים גבוהים, גורדי שחקים, בתי חולים, בתי מלון יש לנו תיקים כאלה.

אני מקבל את ההמלצה, אבל קשה לנו להגיע לכל בית בודד באזור שנבנה בשנות ה50- המאוחרות.

חבר-הכנסת מקסים לוי צודק. אתה לא צריך להגיע לכל בניין, אבל להגיע לתרחיש הכולל קבוצת בניינים.

הבניינים האלה קיימים בכל עיר ועיר. הרי המדינה לא נבנתה לפני חמש שנים.

הנושא מוכר וצריך להיערך בהתאם.

במיוחד שאני שומע היום ממך שבמקרה זה המצב היה פחות או יותר נורמלי. אם זה היה קורה קורה בבית יותר פנימי, של 60 מטר מהכביש, אני לא רוצה לחשוב מה היה חלילה יכול לקרות שם.

המזל שלהם הוא שביישובים הערבים המבנים הם חד-קומתיים.

רבותי, ברשותכם אני מבקש לסכם את דיון הוועדה.

1. הוועדה משגרת מכאן ניחומים למשפחה ומשתתפת בצערה של המשפחה.

2. הוועדה דורשת לקבל את דו"ח ועדת הבדיקה שהוקמה על מנת לקיים דיון נוסף בוועדה בעקבות המימצאים.

3. הוועדה קוראת לעיריית תל-אביב להוציא הנחיות לתושבי העיר באמצעי התקשורת ובכל האמצעים העומדים לרשותה על מנת להביא לידיעת התושבים האיסור של דירות המשמשות כמעבדות ומחסנים בבתים משותפים. הוועדה דורשת מעיריית תל-אביב לנקוט באמצעים כנגד אותם אנשים המפעילים מתוך בתי מגורים מעבדות ומחסנים שמהווים סיכון לציבור הרחב.

אני חושב שפחות או יותר מיצינו את הדברים. אני מאוד מקווה שהוועדה הזאת לא תצטרך לדון בדברים קשים כפי שאנחנו דנים היום.

אני מציע להזמין את המשפחה לדיון במסקנות.

אני רוצה להגיד לך שגב' יפה שפירא, מנהלת הוועדה, עשתה רבות על מנת להביא את המשפחה לכאן. רק אתמול הם יצאו מהשבעה. אני אישית דיברתי איתם בטלפון, הזמנו אותם ומטעמים שלהם הם החליטו לא להופיע כרגע בפני הוועדה. בכל מקרה, נתתי להם את מספרי הטלפונים של הוועדה והודעתי להם שאני לרשותם בכל עת שירצו.

למעשה גם נתנו לוועדה קצת יותר זמן, עד ה-10 לחודש, על מנת לאפשר להם לצאת מהשבעה.

מר ורדי, מתי נקבל את דו"ח הוועדה?

הוועדה צריכה לסיים את עבודתה עד ה10- לחודש. אני מניח שהוועדה לא תבקש הארכה כי היא עובדת יום ולילה על הנושא הזה. מיד כשנקבל את הדו"ח נעביר לכם אותו.

אני מקווה שעד ה12- לחודש נקבל את הדו"ח.

תודה רבה לכולם. ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:00