פרוטוקולים/ועדת הפנים/1294

ועדת הפנים ואיכות הסביבה - 20.10.1999




פרוטוקולים/ועדת הפנים/1294
ירושלים, י' באלול, תש"ס
10 בספטמבר, 2000

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 19
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
שהתקיימה ביום ד', י' בחשון התש"ס, 20 באוקטובר 1999, בשעה 9:00

חברי הוועדה: היו"ר דוד אזולאי
אחמד טיבי

עו"ד חנה קלר, היועצת המשפטית, המשרד לביטחון פנים
נצ"מ נילי אושה, ראש מחלקת משמעת, המשרד לביטחון פנים
עו"ד דסי צנגן-רוט, משרד הפנים
עו"ד מרגלית בוטרמן, משרד הפנים

מירי פרנקל-שור

יפה שפירא

חבר המתרגמים בע"מ

1. הקמת ועדת משנה לנושא מפגעי איכות הסביבה
2. הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 17), התשנ"ט-1999


1. הקמת ועדת משנה לנושא מפגעי איכות הסביבה

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה.

פנו אלי מספר חברי כנסת להקים ועדת משנה שכזאת ולאור פנייתם של חברי הכנסת, וגם בגלל הנושאים הרבים שמעסיקים את הוועדה - בין היתר גם באיכות הסביבה - החלטתי להביא לדיון היום את הקמת ועדת המשנה לענייני מפגעי איכות הסביבה.

הוועדה תעסוק בזיהום אוויר, זיהום המים, מפגעי תברואה שונים ומעקב אחר יישום חוק איכות הסביבה, דרכי ענישה.

יושב-ראש הוועדה יהיה חבר הכנסת אחמד טיבי, והחברים בה יהיו: חברת הכנסת יהודית נאות, חבר הכנסת מוחמד כנעאן, חבר הכנסת איוב קרא, חבר הכנסת חיים דרוקמן, חבר הכנסת מקסים לוי, חבר הכנסת יצחק סבן.

אני מברך את היושב-ראש על ההחלטה. אני חושב שנושא איכות הסביבה הוא נושא חשוב ובמסגרת ועדת הפנים, אני מקווה, הוא יקבל את משנה החשיבות ואני אסתייע ביושב-ראש הוועדה על-מנת לקיים דיונים פוריים בנושא איכות הסביבה. תודה רבה.

אני מאוד מקווה שאכן הוועדה תפעל ותפעיל את כל חברי הכנסת שאכן רצו להשתתף בה. בכל און, אני אשמח תמיד לעמוד לרשותכם.

אני מעלה את זה להצבעה. מי בעד? אין נגד.

אושרה הקמת ועדת המשנה לנושא מפגעי איכות הסביבה.



2. הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 17), התשנ"ט-1999

ההצעה הזאת בעצם מביאה איתה שני שינויים. שינוי אחד הוא פשוט יותר והוא משנה את תקופת הניסיון במשטרה שהיום עומדת על 12 חודשים ומביא אותה ל-24 חודשים. ראשית כל, זה המצב הנוהג בשירות המדינה. דבר שני, ה-12 חודשים במשטרה לא מספיקים לשוטר ועד שמכשירים אותה לוקח לפחות ששה חודשים. יוצא שנשארים רק ששה חודשים גם שהוא יבחן את המערכת אם הוא רוצה להישאר בה וגם שהמערכת תבחן אותו, והרבה פעמים, כשיש לנו ספקות, אנחנו מפחדים להמשיך כי אחרת כבר לא חלה תקופת הניסיון.

כאן מבקשים להאריך את תקופת הניסיון מ12- חודשים ל24- חודשים. אנחנו בדקנו וזה המצב גם בשירות המדינה. ב12- חודשים אנחנו פשוט לא מספיקים ללמוד את השוטר.

זאת תקופת נסיון?

זאת תקופת ניסיון של 12 חודשים, כאשר ששה חודשים הוא בקורס לשוטרים. עד שמוצאים לו מקום זה כבר שבעה חודשים, ואחר-כך לא נשאר מספיק זמן לבדוק.

לגבי סעיף 17. כאן בעצם אנחנו מחיים ומשפרים הסדר. בתקופה המנדטורית, לפי המצב הנוהג היום, כתוב שמי שמתגייס למשטרה, החוק קובע שהוא מתגייס לחמש שנים. זה קודם כל תקופה ראשונה. זה נקרא תקופת שירות מכוח החוק סטטוטורית של חמש שנים שהיא חלה גם על שוטרים וגם על קצינים.

מאחר שהפקודה שלנו היא עדיין פקודה מנדטורית שבשעתו הבחינו בין הנייטיבס לבין הקצינים הבריטיים שהם היו הקצינים וכל השאר ערבים ויהודים היו השוטרים הפשוטים, הם קבעו דין שונה לקצינים, שרק לגבי שוטרים כל חמש שנים היו מאריכים להם את חוזה העבודה.

אנחנו הפסקנו להחיל את זה כי אמרנו שבמדינת ישראל זה לא יאה שתהיה כאן איזו קטיגוריה של קצינים ושוטרים פשוטים וצריך שיהיה להם דין אחיד. היום רוצים לחזור ולהחיל את זה בדומה למה שקורה בצבא, כי כל השירות שלנו מושווה לתנאי הצבא ובצבא גם כן חותמים חמש שנים וכדומה ומבקשים להחיות את זה תוך החלה אחידה על קצינים ועל שוטרים, כאשר כל חמש שנים אדם ידע שהמשך שירותו נבחן. ברור שהכל כפוף לדיני המינהל התקין, שלא יכולים סתם להגיד לאדם ללכת הביתה. גם אחרי חמש שנים, כדי לא לחדש את השירות שלו, או איחדו שני אגפים, או שהאיש כל כך לא טוב, אבל הכל עומד בביקורת של בג"ץ.

מה קורה במשך חמש השנים הללו?

יש לו חוזה עבודה וזה מאוד קשה להתיר אותו. זה כמו בצבא. זה כמו פיטורים.

בצבא רק רמטכ"ל מקצר את תקופת השירות של החייל.

כן אם רוצים באמצע התקופה, יש ועדה מיוחדת שקובעת את התרת ההסכם.
אנחנו קבענו שאחרי חמש שנים ראשונות אפשר כל פעם להאריך לחמש שנים ושינינו כאן מהקיים, שאחרי עשרים שנה רשאים לתת לו קביעות. קבענו את העשרים שנה כי אחרי עשרים שנה אדם כבר מגיע לגיל הפרישה במשטרה. הגיל הממוצע שמצטרפים לממוצע הוא 23 בערך, אם ניתן רק 15 שנים, יצא שאחרי 15 שנים, כשלא רוצים לתת לאדם קביעות, אין לו אפילו פנסיה. אנחנו מאריכים את זה לעוד חמש שנים.

כאן ביקשתי משהו וזה על דעת משרד המשפטים. המשטרה ביקשה עוד לפני הקריאה הראשונה בכנסת הנוכחית לאשר את סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) להאריך את התקופות מבחינה ארגונית כדי שיהיה להם זמן לטפל בבקשות.

- בסעיף קטן (ג), במקום "הארכת תקופת שירות לפי בקשת השוטר שתוגש ששה חודשים לפחות לפני תום תקופת שירותו".

- לגבי סעיף קטן (ד), "המפקח הכללי יתן את התשובה שלו לא יאוחר משלושה חודשים לפני תום תקופת השירות ולא ממועד הגשת הבקשה כאמור בסעיף קטן (ג)".

זה גם על דעת משרד המשפטים. זאת אומרת, אדם יודע שלושה חודשים מראש אם הולכים להאריך לו את החוזה או לא. זה גם מסר מערכתי טוב, כי אנשים במדינת ישראל יודעים שמסתכלים ובוחנים אותם ומישהו בודק את הנתינה שלהם למערכת כל חמש שנים. אני חושבת שזה גם גורם למוטיבציה.

האם לא נותנים יותר מדי שליטה למפכ"ל שהוא האיש שיכול לקבוע? לא הייתה צריכה לקום כאן איזושהי ועדה?

הוא לא יעשה את זה לבד. גם הרמטכ"ל לא עושה זאת לבד.

לפי החוק היבש זה רק המפכ"ל. לא היה כדאי להכניס איזושהי תקנה שהמפכ"ל עם עוד אנשים במערכת?

גם אם זה לא כתוב, הרי הוא החותם הסופי. הנוהל שיהיה הוא שהמפקד הישיר צריך להעביר את הבקשה לאגף כוח אדם, אגף כוח אדם מעביר ליועץ המשפטי.

זה בסדר, אבל אני מדבר לגבי ההחלטה עצמה. בסופו של דבר על-פי החוק היא נתונה לשיקולו של המפכ"ל. נכון שהוא מקבל המלצות מכל הממונים. אני חושב שאנחנו כאן נותנים סמכות מדי חזקה. אני לא רוצה לפגוע ולשלול את הזכות הזאת מהמפכ"ל, אבל אני חושב שהיה כדאי אולי להקים ועדה, אולי מנהל אגף כוח אדם - אם יש מושג כזה במשטרה.

אפשר לכתוב "בהמלצת ראש אכ"א", למרות שזה ברור שזה בהמלצת ראש אכ"א. זה כך בצבא.

כך זה נמצא גם בחקיקה?

כך זה נמצא בחקיקה. אחרת תהיה לנו אי-אחידות, משום שגם הפיטורים וההשעייה וכל הדברים האחרים, הם גם נתונים בידי המפכ"ל. בחוק כתוב רק המפכ"ל. בפועל ברור שזה לא כך.

התעוררה בעיה וכולנו למדנו אותה בשבועות האחרונים, של הימ"מ. אני שומע שם על כוונה לפטר חלק מאותם שוטרים שמשרתים שם. יכול להיות שיבוא אותו מפקד ימ"מ עם המפכ"ל ויסגרו ביניהם את הדבר הזה ועל-ידי זה יצא שהם מפטרים את השוטר. אני חושב שהייתה צריכה לקום איזושהי ועדה של לפחות שלושה אנשים, והמפכ"ל יכול להיות היושב-ראש שלה.

יכול להיות שכאשר נגיע לחוק המשטרה החדש, כדי שתהיה אחידות - ובקרוב יעלה אליכם חוק משטרה חדש - תחליטו את זה גם לגבי פיטורים, שיהיה איזה גוף שמחליט על פיטורים, השעייה וכל הדברים האלה. היום זה יהיה קצת חריג לעשות את זה רק לגבי תקופת השירות. כאן גם החלטה כזאת עוברת עיניים משפטיות גם של המשפטנים באכ"א. אני יכולה להראות לכם את פקודות המשטרה. מפכ"ל עם כל הכבוד, הוא לא יכול לפטר מישהו אם יש לו חוות דעת שאומרות שזה לא יעמוד בביקורת שיפוטית. אנחנו עושים כאילו קדם בג"ץ בתוך המערכת. אנחנו יוצאים מתוך הנחה שכל אחד שפוגעים בו ילך לבג"ץ ואנחנו בודקים אם זה יעמוד בביקורת שיפוטית או לא.

אולי במקום להקים ועדה, אם המפכ"ל החליט שלא להאריך את השירות, שיתן לאותו שוטר אפשרות לשימוע.

יש לו שימוע. זה כללי מינהל תקין. לא פוגעים בבן-האדם. השימוע הוא לפני ראש אכ"א ויושב שם גם משפטן. אם זה קצין משטרה בכיר, הוא רשאי לבוא לפני השר. היה לנו לפני חודש מקרה כזה עם מפקדת בתחנת נהריה שהייתה עם עורך-דין פלדמן אצל המפכ"ל ואצל ראש אכ"א ואחר-כך אצל השר. זה כללי שימוע. אתה לא פוגע בבן-אדם. אלה הם כללי מינהל.

אני בכל-זאת מציע לבדוק את האפשרות שתהיה איזושהי ועדה שמורכבת מהמפכ"ל, אגף כוח אדם ועוד איש ציבור.

בוא נכתוב המפכ"ל בהתייעצות עם ראש אגף כוח אדם במשטרה או עם היועצת המשפטית במשטרה.

היועצת המשפטית למשטרה עם כל הכבוד ואגף כוח אדם, כולם כפופים למפכ"ל. פה צריך להיות איזשהו איש ציבור שהוא בכל-זאת מחוץ למערכת והוא נטול שיקולים. הרי זו אחת הבעיות שלנו במשטרה שלצערי הרב המשטרה בודקת את עצמה, כל הסיפור של מח"ש שאת מכירה אותו לא פחות טוב ממני.

מח"ש הוא כבר משרד המשפטים.

בסדר, אבל יש כל מיני ועדות שקמות אחר-כך. הדברים האלה חוזרים על עצמם ויש תרעומת גדולה בציבור בכל הנושא הזה שהמשטרה מבקרת את עצמה. כאן אני אומר לך את האמת, יש לי חשש, ואני לא אהיה שלם עם זה, אם לא תהיה איזושהי ועדה שאותו שוטר יוכל להגיד את שלו בפני אותה ועדה.

מה החשש כאשר בפני כל אחד פתוחה הדלת של בג"ץ?

את יודעת לכמה שוטרים יש את היכולת ללכת לבג"ץ? עורכי-הדין לוקחים עשרות אלפי שקלים לדיונים בבג"ץ והדברים מתמשכים.

יש עכשיו הליך שכותבים מכתב לפרקליטות, קדם בג"ץ ולא צריך להוציא שום כסף. הוא אומר, תראו, הולכים לפטר אותי ולפני שאני אגיש בג"ץ, אני רוצה גם את התערבותכם. אז אנחנו עושים כאילו הליך של בג"ץ.

אין לי ספק שבאמת, כמו שאמרת, הפרשה של הימ"מ השפיעה גם במקרה הזה ואני חושבת שכשאנחנו קובעים נורמות יש את פסק-הדין של השופט ברק שאומר שנורמות קובעים על-פי מה שנעשה בסדר ולא על-פי מה שלא נעשה לא בסדר. אני מבינה את חששות היושב-ראש ותאמין לי שאני שותפה להם. אני שייכת למשרד לביטחון הפנים ואנחנו הרבה פעמים מחזירים למשטרה חומר ולא מאשרים את הפיטורים ולא מאשרים השעייה. במקרה שתהיה קבילה של אדם, יש להם גם את נציב הקבילות. הרי כאן נותנים להם את הזמן המספיק לקבול גם בתוך המערכת. נציב תלונות שוטרים הוא אזרח, אם אתה מדבר על איש ציבור.

אנחנו מושווים בתנאי השכר ואנחנו ממש מאמצים כאן הסדר של הצבא. אם זה ככה, תעשו את זה גם בצבא. אתם לא יכולים לעשות את זה רק לנו.

יכול להיות. אני לא פוסל את זה.

אבל לא בדרך הזאת. בבקשה, כשיהיה חוק משטרה חדש, יהיו קונספציות חדשות.

את רוצה שזה יהיה כמה שיותר מהר.

ועדת צדוק סיימה את עבודתה. לדעתי היא תגיש לשר תוך חודש את הדוח ואחר-כך אנחנו צריכים לנסח אותו להצעת חוק. החלק הראשון של חוק המשטרה עכשיו יוצא לסבב של ועדת שרים על הדין המשמעתי. זה הפרק הראשון, הסנונית הראשונה של חוק המשטרה תגיע אליכם ותהיה לנו המון עבודה בחוק הזה.

אני אומרת לך בכנות, הבקרה בתוך המשטרה היא כל כך גדולה. כל הזמן המפכ"ל אומר שהוא לא יכול לעשות שום דבר בגלל שהמשפטנים מחזיקים לו את הידיים. יש פעמיים מערכת של משפטנים שבודקים את זה ואמנם הם עובדים במשטרה והם כפופים למפכ"ל, אבל תאמין לי שמה שמנחה אותם זה רק אם הדבר הזה יעמוד בביקורת שיפוטית או לא.

תרגיעי אותי. דיברת קודם על ועדה שאותו שוטר יוכל לערער בפניה.

הוא יכול לערער בפני נציב קבילות שוטרים. הוא יכול לערער לפני ראש אכ"א.

אולי כדאי להבין את התהליך ממש מהתחלה. אדם מגיש בקשה לעריכת שימוע. לאן זה הולך?

הבקשה הולכת דרך המפקד. המפקד הישיר יגיד שהאיש הזה יוצא מן הכלל טוב וכולי וכולי. אם הוא לא טוב, מעבירים את זה למשמעת. משמעת מזמנת את האיש לשימוע ואומרת: תראה, האיש הזה כותב שאתה מאחר, אתה לא מתייחס וכולי. הוא יגיד, לא, אני רבתי עם הבן-דוד שלו והוא מתנקם בי. אז יעשו את הבירור. להתיר חוזה זה לא כל כך קל. אנחנו רואים את זה אקוויוולנט לפיטורים. תיק פיטורים עובר את כל הערכאות, כולל הייעוץ המשפטי.

בואי נמשיך בתהליך.

זה עוד לא מבוצע, אבל אני לוקחת את האקוויוולנט של פיטורים, זה אותו הדבר שהולך היום. הוא מבקש זכות שימוע אצל ראש מחלקת משמעת, ניצב משנה. אחר-כך הוא רוצה להופיע לפני המפכ"ל.

אם בכל-זאת לא מאריכים לו את השירות?

אז הוא הולך למפקח הכללי ומציג בפניו. הוא חייב לשמוע אותו. אם לא, מעביר את זה אפילו לשר. השר עצמו, המדיניות שלו היא להקשיב לכל שוטר שרוצה להעלות בפניו השגה.

אזרח מן השורה שרוצה להיפגש עם השר או עם המפכ"ל, אנחנו יודעים כמה זמן זה יכול לקחת. אנחנו כחברי כנסת שמבקשים להיפגש עם השר או המפכ"ל, אנחנו רואים כמה זמן זה לוקח לנו ואנחנו לא עובדים ולא זקוקים למערכת הזאת. במקרה הטוב זה יכול לקחת - ויושבות כאן מזכירות שיכולות להעיד על כך - שבועיים-שלושה עד חודש ימים עד שאקבל פגישת עבודה. כאן מדובר על שוטר שצריך לעבור את כל הפרוצדורה הפנימית. הוא הרי לא יכול לגשת ישירות למפכ"ל.

לכן עשינו ששה חודשים.

בואו נראה מה קורה בשירות המדינה.

תסתכלי מה קורה בצבא. בשירות המדינה את לא יכולה לפטר אם לא ישב בית-הדין למשמעת. את צריכה לקחת בדיוק כמו בצבא.

אנחנו אומרים שאנחנו כל הזמן הולכים בצמוד לצבא ועכשיו אנחנו רוצים לפרוץ את הכל.

למה? הקונספט של שירות המדינה הוא לגמרי שונה, כי שם יש בית-דין למשמעת שרק הוא יכול לפטר. את לא יכולה לעשות ערבוביה.

אני רוצה להבין איך זה הולך.

גם אם לא נתקן את החוק, המצב יהיה שרק שוטרים שאינם קצינים, בהם יוכלו לפגוע וזה לא יחול על הקצינים. זה מה שאתם עושים כאן.

בתיקון הזה מגיע לכם יישר כוח ובאמת טוב שעושים את זה וחבל שלא עשו את זה לפני כן. בעניין הזה אני מעריך את זה ואין ויכוח בינינו. אני חושב שטוב שעשיתם את זה. אני רק מתפלא למה לא עשו את זה עד היום.

החקיקה נמשכה המון זמן.

הבחנה כזאת בין קצין לשוטר איננה מתקבלת על הדעת. יחד עם זאת, בואו נעשה עבודה מושלמת. למה עושים חצי עבודה?

אני יכולה רק להצהיר בכנות - וחבל שלא נמצאת כאן חברתי היועצת המשפטית של המשטרה - שאני כל כך שלמה עם כך שאי-אפשר היום לזרוק שוטר בלי שיהיה לו איזה אוזן קשבת בכל הרמות.

את מסתכלת על ההחלטה אם היא עומדת בביקורת שיפוטית או לא וכך את בודקת אותה, אם את לא רואה נימוקים של המחוקק או אם את רואה נימוקים שנראים לך אחרים.

אנחנו מדברים על מה שקורה בשטח. באמת קורה ששוטר עולה הלאה?

היו מקרים כאלה. אנחנו מעבירים אותו למקום אחר או שנותנים לו הזדמנות. אל תתנו לי את המקרה של הימ"מ כי אני לא יודעת.

לו היה החוק הזה מונח בפני לפני כשבועיים, אני מודיע לך שמזמן הישיבה הזו הייתה מסתיימת.

נכון, אבל אסור שמקרה כזה ישפיע עליך.

היות שהנושא של הימ"מ עלה והוא עלה במלוא חומרתו, ואני אומר לך שלו היית לידי והיית שומעת הורים שאמרו דברים מאוד מאוד קשים. אני בכוונה כרגע לא מכנס את הוועדה בעניין הזה אבל הדברים שנשמעו היו מאוד מאוד קשים. אני אומר שדווקא אני רוצה לתקן את העוול הזה. אם מתקנים עוול, צריך לתקן אותו בשלמותו ולא חצי.

אני חושבת שהמערכת לא תוכל לפעול ולא תוכל לתפקד. בקרוב תצטרכו לאשר נציב קבילות שוטרים חדש ואני חושבת שמי שאני חושבת שייבחר יתן חוט שדרה והרבה הרבה צבע לתפקיד הזה אל מול המשטרה. כותבים לשר מכתב ואני יכולה להגיד לך שלכל מכתב כזה יש התייחסות והראיה היא מספר השימועים שמקיים השר עם שוטרים יחד עם עורך-דינם. הם לא מופיעים לבד אלא הם מופיעים עם ייצוג של עורך-דין. עורך-דין פלדמן היה אצלנו שלוש שעות ובמשך שלוש שעות שמענו את הטיעונים שלו ובדקנו אותם וחזרנו למערכת.

אני מבקש ממך. בואי לא נקיים היום את הדיון. אני מבטיח לך שנוכל לקיים את הדיון הזה כמה שיותר מהר. אני מעוניין לא פחות ממך בחוק הזה. אני מוכן לקיים אותו בתחילת שבוע הבא. אנא ממך, שבי ותבדקי את העניין הזה. תגידי שזאת בקשת הוועדה. אני מאוד מבקש. יש לי כוונה טובה לטובת המערכת.

הוועדה ממליצה שתיבדק האפשרות של מערכת בקרה מחוץ למפכ"ל, שההחלטה הזאת לא תינתן אך ורק על-ידי המפכ"ל.

אני אבדוק את זה. אני אומרת שנניח אנחנו נקבל את זה ואני אצרף ועדה. אז לחידוש חוזה יש לך ועדה, לפיטורים שהם יותר קשים כי הם באמצע תקופת ההתקשרות, אין לך ועדה.

יכול להיות שאותה ועדה תוכל לדון בפיטורים. מה הפסול בכך?

אם כך אני חושבת שאתם לא יכולים לעשות את זה נקודתית רק כאן אלא אתם חייבים לעשות את זה גם בצבא וגם במשטרה. אני בטוחה שאם אתה כותב בהתייעצות עם ראש אגף כוח אדם והיועץ המשפטי למשטרה, האנשים האלה מחוייבים. היועצת המשפטית במשטרה מחוייבת רק לדין. היא אמנם כפופה למפכ"ל, הוא מקדם אותה אולא מקדם אותה, אבל ברגע שהיא לא פועלת רק על-פי דיני מינהל תקין והדין, היא מועלת בתפקידה. אין עליה פחד של מפכ"ל. אנחנו כל היום אומרים החלטות שלא מוצאות חן בעיני המערכת.

אני כמובן מכבדת את בקשתך.

אני נותן לך שבוע ימים. במשך השבוע הזה תני לנו תשובות. תהיי בקשר עם היועצת המשפטית של הוועדה ותגבשו איזושהי הצעה.

יש פה גם שאלה קונספטואלית. האם אנחנו באמת יכולים להקים ועדה חיצונית שתתערב בגוף צבאי משטרתי.

גם בשירות המדינה אין לך את זה.

יושב-ראש הוועדה אומר שבכל-זאת יש שם את בית-הדין שבלעדיו אי-אפשר. בכל-זאת יש איזו מערכת חיצונית שמקיימת איזושהי בקרה. פה מה שיוצא הוא שאין בקרה.

אם מקבלים היום את התיקון, נוצר מצב של חוסר סימטריה. יוצא שלחידוש שירות, אתה תביא ועדה. כל שאר הסעיפים בפקודה עדיין קיימים. הפיטורים ישארו בלי ועדה כי אתה לא יכול עכשיו לתקן בנושא הזה. יצא מצב שאף אחד לא יבין למה רק לחידוש שירות כן ולפיטורים - שהם הרבה יותר חמורים ואפילו באמצע תקופה של החוזה - אין לך ועדה.

אני מציעה ואני מתחייבת שכאשר נגיע לנושא של חוק משטרה חדש, כל הפיטורים, כל הפסקת קשר, כל פגיעה בשוטר, יכול להיות שנקבע מערכת כזאת.

אני מקבל את מה שאת אומרת, אבל בכל-זאת אני מבקש שתבדקי את זה.

אני לא אגיד את דעתי. אני מבטיחה שאני אדבר עם ראש אכ"א ועם היועצת המשפטית.

שאלה נוספת. מדובר כאן על חמש שנים. אם נניח באמצע התקופה של החמש שנים שוטר צריך לעבור איזושהי הכשרה ואחר-כך ההשקעה בהכשרה הזאת מחייבת אולי שירות של שבע שנים, מה יעשו במקרים כאלה?

כבר מחתימים אותו מראש. כל אחד שיוצא לקורס מוחתם מראש. דרך אגב, אנחנו לא נחיל את החוק הזה רק על מי שעוד לא השלים חמש שנים ראשונות. זאת אומרת, אנשים בעבר לא יסבלו מזה. רק החדשים מכאן והלאה, כי צריך להזהיר אנשים לפני שהם באים למערכת.

כלומר, אותו שוטר שעבר הכשרה ואנחנו יודעים שהוא יצטרך לעבוד שבע שנים במערכת, באופן אוטומטי מודיעים לו?

לא מוציאים לקורסים במשטרה ולא משקיעים בך לפני שאתה מתחייב לשירות מסויים כי לא ישקיעו בו עשרים אלף שקל הכשרה למשל בתחום המחשבים.

אני מציע שגם הדברים האלה יובאו לידיעתו של השר ושגם הוא יביע את דעתו בעניין.

בסדר גמור.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:40