הכנסת החמש-עשרה______נוסח לא מתוקן

6
ועדת הפנים
19.10.99
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 18
מישיבת ועדת הפנים
יום שלישי, ט' בחשון התש"ס (19 לאוקטובר 1999), שעה 10:15

חברי הוועדה: דוד אזולאי - היו"ר
יולי אדלשטיין
חוסנייה ג'אברה
אחמד טיבי

יצחק כהן - שר הדתות
יגאל ביבי - סגן שר הדתות
אליהו בן-דהן - מנהל בתי הדין הרבניים.
גדליה שריבר - מנכ"ל משרד הדתות
זליג בוורמן - מנהל מחלקת בתי הדין
הדס עצני - משרד הפנים
ישי יהושע - משרד הדתות
עודד וינר - משרד הדתות
שמעון רוקח - משרד הדתות
יתר פרוז - חשב משרד הדתות
מרגלית גוטרמן - משרד הפנים
עמנואל קולין - יועץ משפטי של משרד הדתות
יחיאל אגמי - סמנכ"ל משרד הדתות
מאיר עזרד - סמנכ"ל משרד הדתות

יפה שפירא

יפעת שפרכר


נושא: פגישת הכרות עם השר לענייני דתות וסקירת השר על פעילות משרדו.














פגישת הכרות עם השר לענייני דתות וסקרית השר על פעילות משרדו.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות לברך את שר האוצר ולאחל לו הצלחה. אני מאחל לו שיצליח לשקם את המשרד הזה, להעמיד אותו על הרגלים ושלא יפגעו העובדים הקבועים. זה אחד המשרדים הקשים ביותר בממשלה. אני מכיר את השר לא מהיום, אני יודע מה היכולת שלו מהכהונה שלו כחבר כנסת וגם מעברו. אני מאחל שבאמת בתקופתו תהיה המהפיכה האמיתית במשרד הדתות, שזה יהיה משרד ששם שמיים יתקדש על ידו. אני בהזדמנות זו גם רוצה לאחל למנכ"ל הצלחה. אני מקווה שיחד תצעידו את המשרד הזה לפעילות שתתרום לכל תושבי ישראל.

אני ברשותך, אדוני השר, אעלה כמה נושאים. נושא תעריפי הקבורה היה על סדר היום של הוועדה הזאת בקדנציה הקודמת. ישנה הצעת חוק שעדיין לא הושלמה. רק לאחרונה פורסם באחד העיתונים המקומיים בראשון לציון, בעקבות התאונה הקשה שהיתה בשבת, על ויכוח בין חברה קדישא ובין אישה שאינה תושבת המקום שרצתה להקבר וחברה קדישא דרשה ממנה 18 אלף שקל. לאחר התערבות אנשי ציבור שוב פעם הורד המחיר ואיפשרו את הקבורה. מידי פעם הדברים האלה חוזרים על עצמם. אני חושב שטוב נעשה, אדוני השר, אם נפעל כמה שיותר מהר על מנת לתקן את הדבר הזה, כדי שהאנשים שנמצאים במצוקה, ברגעים קשים, שלא יצטרכו להתמודד עם הבעיה של הקבורה. אני חושב שזה מצב מאוד מאוד לא נעים.

לא סוד הוא שישנן מועצות דתיות שנמצאות במצוקה כספית קשה, כמו ראש העין, כמו רחובות. הן נאלצות להשבית את המערכת, והציבור הרחב אינו מבין אחר כך על מה המערכת הזאת מושבתת. אחר כך הציבור הדתי מותקף על העוול כאשר לא תמיד המועצה הדתית היא האשמה. אני לוקח כדוגמה את מה שקרה בגני-תקוה כאשר ראש העיר באופן שרירותי, חד צדדי, החליט - זאת היתה חוצפה ממדרגה ראשונה, לא היה תקדים כזה במדינת ישראל - שהוא לא מעביר תקציבים למועצה דתית, וכתוצאה מכך הושבתו השירותים בגלל איזה שהוא ויכוח גדול בינו לבין ראש המועצה הדתית. אני חושב שהגדיל לעשות אותו ראש עיר כאשר אפילו פנייה של ועדת הפנים לא זכתה להתייחסות שלו, אבל זה לא המקום להרחיב את היריעה.

אנחנו כבר נמצאים כמעט שנה אחרי הבחירות המוניציפאליות, וידוע לי שטרם הורכבו מועצות דתיות רבות. הייתי רוצה לשאול את השר, האם הוא מתכוון לנצל את סמכותו בחוק ולמנות את אנשיו במידה ומועצה דתית לא תורכב ורשות מקומית לא תשלח את נציגיה בזמן. ישנן מועצות דתיות שהקמת ההרכב שלהן מתמשך בלי סוף. אני חושב שטוב יעשה, אדוני השר, אם יפעל להרכב מועצות דתיות לאלתר, ובכך אכן לשקף נכונה את התוצאות בכל רשות מקומית.

רק לפני כיומיים נודע לי ששוחררו התקציבים לישיבות, ואני שואל על מה ולמה בכל פעם שיש איזו שהיא תקלה ובעיה במשרד האוצר, הראשונים לשלם את המחיר זה עולם הישיבות, שגם ככה מצבם לא מהמשופרים, הם עוברים תקופות קשות כאשר מדובר בהקצבות שוטפות שמתעכבות. אל תשכחו שישנן משפחות שזאת כמעט ההכנסה היחידה שיש למשפחה. אני מבקש מכבוד השר לא לוותר, לא לעשות שום הנחות, ולדאוג לכך שאכן הכסף יועבר בזמן. הייתי רוצה לשמוע מהשר בעניין המיחשוב של מחלקת הישיבות. רבות דובר, רבות נאמר על המחשוב של מחלקת הישיבות במשרד הדתות, שהבנתי שזו בעצם תהיה אחת התרופות לתחלואי המחלקה הזאת. הייתי מבקש מכבוד השר לשמוע סקירה כללית מה אכן קורה במחלקת הישיבות.

בוועדה הבין משרדית לפני מערכת הבחירות דובר על 70 מיליון שקל שהיו אמורים לעבור לצורך שיפוץ מבני דת. בגלל ההוראה של היועץ המשפטי כל הדבר הזה נתקע, ואנחנו עומדים היום כמעט בסוף שנת התקציב. מה אדוני מתכוון לעשות עם אותה ועדה בין משרדית? האם מחדשים את הוועדה? מה יקרה עם אותם 70 המיליון? האם הולכים להפסיד אותם והם לא ינוצלו?

יש נושא שאני חייב להגיד שהוא קרוב לליבי, וזה עניין ההזנחה הפושעת במקומות הקדושים. ישנם מקומות קדושים ברחבי הארץ שמבקרים שם אלפי אנשים מידי יום וחודש וערבי ראש חודש. יש שם הזנחה שאי אפשר לתאר אותה. אני לא רוצה כאן להזכיר את כל המקומות האלה, אבל כאשר אני רואה, להבדיל ממוזאונים שמדינת ישראל משקיעה בהם מיליונים של שקלים ומספר המבקרים לא מגיע לרבע ממספר המבקרים באותם מקומות קדושים, את מצב המקומות הקדושים אני חושב שהגיע הזמן שמשרד הדתות יפעל וישנה את המדיניות בנוגע לנושא הזה. אני מציע שיעשו סקר - כל דבר במדינה שלנו מתבצע על פי סקרים - מה מספר המבקרים במוזיאון ישראל, הזוכה להקצבות ענק, לעומת קבר הרשב"י. אני בטוח שהתוצאות ידהימו את עם ישראל.

עומדים אנו לפני שנת 2000, ועם ישראל מצפה לתיירות של נוצרים. האם המשרד נתן את דעתו לפתח את המקומות הקדושים לנוצרים לקראת שנת 2000 על מנת לתת תנופה למערך התיירות במדינת ישראל? אני חושב שזאת ההזדמנות של משרד הדתות לתרום את חלקו גם לתיירות נכנסת למדינת ישראל.

אני יודע שהמצב של בתי הדין הרבניים לא נקבע במשרד הדתות, אבל אני חושב שטוב יעשה משרד הדתות אם ינצל את כישוריו של מנכ"ל משרד הדתות כדי לשפר שם את התנאים הקשים של הפונים לבתי הדין הרבניים.

בימים אלה העדה הדרוזית מנהלת מאבק קשה ועיקש על דברים שהובטחו לה מממשלת ישראל וטרם הושמו. המועצה הדתית הדרוזית הוקמה לאחר מאמצים רבים בקדנציה הקודמת, והיא זכתה לאיזה שהוא תקציב שנתי שטרם הועבר, או שהועבר חלק קטן ממנו. הייתי רוצה לשמוע מכבוד השר מה קורה עם הדבר הזה. המצוקה של הקאדים בבתי הדין השרעים של הדרוזים, גם שם מתוך 6 קאדים למעשה יש רק משרה אחת של קאדי מאויישת, שאר המשרות אינן מאויישות. אני חושב שזה לא הוגן. אני לא רוצה לחשוב על מה היה קורה אם דבר כזה היה קורה אצלינו, כי הרי היינו זועקים לשמיים. אסור בתכלית האיסור שדבר כזה יקרה.

באחת מישיבות הוועדה קיימנו דיון על סדרי היציאה לחאג', ופניתי לכבוד השר כי הועלו כאן טענות כלפי משרד הדתות על כך שאין איזה שהוא תיאום בין כל הגורמים. אני הפניתי אליך בקשה בעניין הזה להקים איזו שהיא ועדה שתתאם בין כל הנוגעים בדבר על מנת להקל על אותם מוסלמים היוצאים לקיים את מצוות החאג' במכה. אני חושב שראוי ומכובד יהיה שמשרדך יטפל בעניין הזה.

גם בבתי הדין השרעים של המוסלמים ידוע לי על חוסר בקאדים. אני יודע שיש מינויים שצריך לבצע אותם בזמן הקרוב. בהזדמנות זו אפשר להגיד מילה טובה בעניין הזה, כי אני יודע שנפתחו בתי דין שרעיים חדשים ושופצו בתי דין שרעים קיימים. אני מכיר בית דין אחד לפחות בעיר שלי עכו, ששם אכן עברו למבנה מכובד וראוי. אני מקווה מאוד שישנם עוד מקומות כאלה ושאכן הדברים יתבצעו.

לאחרונה שמענו על פעילותם של הקיצוניים בתנועה האיסלאמית, שמנצלים חללים ריקים במערכות במדינת ישראל, ואחד המקומות המנוצלים בצורה הקשה ביותר זה בעיקר המסגדים שהתנועה האיסלאמית מעמידה בהם אימאמים מטעמה. אני חושב שהגיע הזמן שמשרד הדתות יבדוק בצורה יותר יסודית את כל מה שקורה אצל האימאמים, גם מבחינת שכר, גם מבחינת תנאים. אני מקבל טענות רבות על כך שהרבה מסגדים אין להם אימאמים. טוב יעשה כבוד השר אם בדבר הזה תהיה איזו שהיא נורמליזציה, כולל פיקוח על אותם אימאמים המקבלים את משכורתם מהמדינה. אימאם שלא מבצע את תפקידו נאמנה צריך לנקוט כנגדו בכל האמצעים. יש הרושם שיש מידה של סלחנות יתירה כלפי אימאמים שמנצלים את המיקרופון כדי להסית כנגד המדינה, ואני אומר לא בכל מקום אלא במקומות בודדים, אבל אסור שתהיה התופעה הזאת.

אדוני, ציינת שהמשרד הזה הוא משרד קשה, אבל אני רוצה להגיד לך פה שהמשרד לא קשה. זה משרד שבשונה ממשרדי הממשלה יש לו תפקיד מאוד יחודי, לא רק לדת היהודית אלא גם לדתות האחרות. למעשה זה משרד שמשרת את כל תושבי מדינת ישראל, ומאפשר להם חופש דת, חופש פולחן מלא, כפי שמדינת ישראל התחייבה במגילת העצמאות.

התפקידים של המשרד הזה מקבלים יותר משנה תוקף היום בתקופה של הסכמי שלום. תקציבו של המשרד הוא תקציב זעום של מיליארד 567 מיליון, שגם כבודו מבין שזה לעג לרש. למרות הכל, המשרד משתדל לעשות את המקסימום בתנאים הקשים שהוא נמצא ועם התקציב הזעומי על-מנת לספק את השירותים הכבדים האלה.

יש 132 מועצות דתיות שפרוסות ברחבי הארץ, עם סל שירותים שאחר כך אפרט אותו. המשרד אמור לספק שירותי דת לבני העדות האחרות בישראל, שהם ערבים ,דרוזים, נוצרים, שגם בתוכם יש חלוקה פנימית. בשנת 1999 תגבר המשרד את בתי הדין השרעים בכוח אדם. נעשתה פה מהפיכה בנושא הבינוי והלוגיסטיקה. בתי הדין השרעים שעברו למשכנם החדש: בית הדין לעירעורים בירושלים, בית הדין האיזורי בירושלים, הנהלת בתי הדין בירושלים, בית הדין השרעי בחיפה, בית הדין השרעי בעכו, בית הדין השרעי בבאר-שבע ובית הדין השרעי ביפו. אני מאחל לאליהו בן דהן שתהיה אותה המהפיכה בבינוי גם בבתי הדין הרבניים במגזר היהודי. בשנת 2000 המשרד מתכוון להמשיך לסייע בפיתוח מבני הדת בעדות הלא יהודיות, כלומר המוסלמים, הנוצרים והדרוזים. כמובן שכאן זה תלוי ברצונם הטוב של פקידי האוצר.

המשרד גם תומך בישיבות במסגרות תורניות. במסגרת הזאת יש, באחריותו של הרב יצחק אלחרר, 186 אלף תלמידים, שכולם במוסדות התורניים. המוסד גם נותן הבטחת הכנסה, שלדעתי את העיוות הזה מדינת ישראל צריכה לתקן מיידית. אין שום סיבה בעולם שמשפחות מאותו חתך סוציו אקונומי שמקבלות הבטחת הכנסה ושתורתם אומנותם לא זוכות לאותה הבטחת הכנסה שמקבל אדם מביטוח הלאומי. אני חושב שאת החרפה הזאת צריך למחוק, וצריכים להשוות את מי שמקבל הבטחת הכנסה שהמשרד מטפל בו - כ9300 משפחות - למקבלי הבטחת הכנסה של ביטוח הלאומי. צריך להשוות כאן את התנאים בכל נושא ההטבות במגוון רחב של דברים: תחבורה ציבורית, טיפת חלב, סיוע בשכר דירה, שדרך אגב אני שומע שהממשלה ביטלה את 3 השנים של שכר הדירה לזוגות צעירים.

בנושא קליטת העליה המשרד עושה פעולה נפלאה, בעיקר בקליטה הרוחנית של העולים והגרים. כמובן שזה גם באמצעות המועצות הדתיות. יחידות הסדר של המשרד זה הרבנות הראשית לישראל, בתי הדין הרבניים והרשות לפיתוח מקומות קדושים.

הרשות לגנים לאומיים ושמורות הטבע מתוקצבות ב40- מיליון ש"ח ורשות העתיקות ב50- מיליון ש"ח. סך כל המבקרים בשני הגופים האלה ביחד הוא 5 וחצי מיליון אנשים בשנה. התקציב לרשות לפיתוח המקומות הקדושים הוא בקושי 7 מיליון ש"ח, שמזה יורדים לו מיליון לדברים שונים, ושם מבקרים לא פחות מ7- מיליון איש בשנה. משהו פה לא צודק, והגיע הזמן לעשות פה סידרי עדיפויות חדשים.

בתי הדין הרבניים, כפי שציינתי, עברו מהפיכה לוגיסטית בהנהגתו של אליהו בן-דהן, שעל זה מגיע לו ישר כוח. המשרד נכנס יחד עם יושב ראש הוועדה והקים מועצה ציבורית עם האנשים שפזורים בכל הארץ בעיקר בנושא של התרומה שלנו למניעת האלימות.

נכון, כל המוסדות התורניים עוברים מדיווח ידני למשרד לדיווח חיצוני באמצעות מחשב וחברת מחשוב שנקראת חברת "תים". זה ישפר בלי ספק את הדיווח המיידי ON LINE, וגם יתקן הרבה עוולות. היו 30 ועדות תפעול במשרד שצומצמו ל7- ועדות. יש שקיפות ובקרה ופיקוח יותר מוגבר במשרד.

תעריפי הקבורה, כפי שאתה יודע, נמצאים בחוק שמובא לפה, ואנחנו ניתן את כל הסיוע כאשר אדוני יסיים את תהליכי החקיקה.

המועצות הדתיות, שלמעשה עליהן מוטל רוב הנטל של סיפוק שירותי הדת, נמצאות במצוקה נוראית. האוצר מעכב שיחרור של 20 מיליון ש"ח לתקציב המועצות הדתיות שתקועים ברזרבה. משום מה הוא לא משחרר את זה. זה גורם לקשיים נוראיים בתפעול המועצות הדתיות. גם בנושא הזה יצרנו איזו שהיא מהפיכה לצימצום ההרכבים של המועצות הדתיות. ההרכב המקסימאלי בערים הגדולות: חיפה, ירושלים ותל-אביב יהיה 11 מושבים, בשאר המקומות זה ירד ל9- מושבים, 7 מושבים ו5- מושבים, כאשר השאיפה היא ראש המועצה וסגנים. בהרכבים של 7 9 ו11- אנחנו נצמצם את זה, אני מקווה, לסגן אחד, וזה בגלל האילוצים הפוליטיים שישנם.

בגני-תקווה יש ראש מועצה אחד שהחליט שהוא אדון לעצמו. הוא כבר לא חי במדינת חוק, והוא עושה דין לעצמו על מנת לבטל את המועצה הדתית. בג"ץ פסק השבוע שההליך הוא לא חוקי, והסביר לו כיצד צריך לנהוג.

מחלקת הישיבות פועלת במקביל בשיטה הישנה של דיווח, תשלום ותקצוב. היתה תקלה במחשב המרכזי, שזה המחשב הישן שמוצא את פתרונו במערך החדש של המחשוב. זאת תקלה חמורה מאוד. התקלה תוקנה והישיבות והמוסדות קיבלו את התשלום השוטף.

זה נכון שהיועץ המשפטי לממשלה עיכב תשלום של תקציב 1998 מסיבות צודקות של תקצוב לא נכון למקורות שהיו מיועדים לקברים. יש עוד שאלות קשות שהוא שאל, הוא צריך לקבל תשובות. כרגע, נכון לעכשיו, התקציב של 1998 שוחרר. מיולי 1999 הנהלת המשרד החליטה שנקים יחידה דומה ליחידה של משרד החינוך של מיפוי ופרוגרמה, שכל בקשה לא תהיה רק בעזרתו של קצין שטח כזה או ראש מועצה חרוץ אחר שיקבל תמיכה, אלא אם יהיה ראש מועצה שהוא קצת בטלן, לא מגיש בקשות בזמן, לא מגיש את הניירת בזמן, הוא לא יזכה לתקצוב. יהיה אישור של המשרד היכן יבנה בית כנסת, מקווה, והבקשות יובאו להחלטת הוועדה. מחלקת המיפוי והפרוגרמה תצא בעזרת ה' החודש לדרך. לצורך העניין אנחנו שוקלים לארגן 2 שנות תקציב, 1999 ו2000-, פיתוח לוועדה אחת. אם נקבל את הסכמת שר האוצר, אז זה יהיה אחד בתקציב 1999 ואחד ב2000- , הכל במקביל להקמת היחידה הזאת. אם נקבל תשובה שלילית מהאוצר לגבי העניין הזה, אז מחוסר ברירה אנחנו נתקצב את זה באמות מידה נכונות גם ב1999 עד סוף אוקטובר.

בשנת 2000 צריכים להגיע לפה 4 מיליון צליינים מחו"ל. המשרד הכין תוכניות מפורטות, לצערי הרב ההתייחסות של האוצר היא אדישות לא מובנת. המדינה לא ערוכה לכך, ושלא יספרו סיפורים. מי שכן ערוך זאת רשות שדות התעופה, שבסיור שעשינו שם ראינו שהם נערכו לכך. מלבד רשות שדות התעופה שנערכה בטרמינל לקליטת הצליינים, לדעתי שום דבר במדינה לא נערך. המשרד נערך והגיש הצעות תקציב בעניין. משרד האוצר באדישותו הרבה לא הגיב אפילו. אנחנו את האחריות מעבירים לממשלה. דיברתי עם שר התיירות שיעשה את כל המאמצים - אני מקווה שהוא יצליח - שלא יהיה כשל נוראי בעניין הזה.

הוקמה מועצה דתית לעדה הדרוזית. המועצה הדתית מתוקצבת בתקציב שוטף. מבחינת המשרד אין שום בעיה. כל הטענות בנושא הזה זה לרפרנטים באוצר.

לגבי העדות הלא יהודיות, כפי שאמרתי בתי הדין השרעים זכו לתנופת פיתוח בלתי רגילה. זה נכון שצריכים למנות את האימאמים. אני חייב לגלות שיש פה גם מעורבות של יו"ר הוועדה שמומחה בתחום הזה, והוא הסכים להיות יועץ השר בעניין הזה. המשרד מחזיק היום 320 אנשי דת: אימאמים ומואזינים.

מתוך 6 משרות של הדיינים יש למנות 5 משרות דחוף. משרד האוצר צריך לתקצב את זה בעוד 6 מיליון והוא לא מתקצב את זה. הצורך קיים אבל היכולת לא קיימת.

לגבי התנועה האיסלאמית, ממשלת ישראל צריכה לחסום אותה ולתת התייחסות יותר רצינית לאימאמים ולדרוזים. אם לא יתנו להם, אז התנועה האיסלאמית תתן. כל ההערכות של מדינת ישראל לשנת 2000 זאת אותה כיכר בנצרת. היה שם בית ספר תורכי על אדמת מינהל. הוא נהרס לצורך בניית הכיכר ואז הקימו את האוהל והשאר ידוע.

אני רוצה להודות לשר על הסקירה, ואני יכול לפחות לומר ששמענו כאן בשורה על הקמת היחידה למיפוי פרוגרמות במשרד הדתות. אנחנו פה בוועדה נעמוד לרשותך בכל עניין כדי לסייע ולקדם את הדרוש.

לא יכול להיות שכל משרדי הממשלה יתקצבו את השירותים שלהם 70% הממשלה ו30% הרשויות המקומיות, ואילו את המועצות הדתיות 60% הרשויות המקומיות, שהן פושטי רגל היום, ו40%- המשרד. זה גורם לבעיה נוראה כי העיריות לא משלמות היום כסף והמועצות הדתיות במצב קשה מאוד. אני הייתי רוצה - אני מתאר שגם השר ילחם על זה בממשלה ויביא הצעה, כמו שעשינו פעם שעברה - שוועדת הפנים של הכנסת תעביר החלטה, שלא יכול להיות שבמשרד הרווחה, במשרד החינוך, יהיו 70, 30 ורק הדתות יהיו 40, 60. אנחנו דורשים להשוות בינינו ובין כל המשרדים האחרים.

במקביל, יגאל, אפשר לבקש הצעת חוק פרטית מהיו"ר.

אולי הצעת חוק של הוועדה. הבעיה של שירותי הדת במדינת ישראל קשה מאוד בסקטור היהודי ובסקטור הערבי. מדינת ישראל בונה הכל: מתנ"סים, מגרשי משחקים, מגרשי כדורגל, אבל היא לא בונה 3 דברים: ישיבות, מסגדים ובתי כנסת. עם כל הכבוד, ההשתתפות שלנו בממוצע היא 10% בבתי כנסת, וזה גם בקושי. המדינה בונה מקוואות קצת יותר.

מה השתתפות הממשלה במקוואות?

זה שייך ל3 משרדי ממשלה.

מכסה, או לא מכסה?

לא תמיד מכסה. היה לי ויכוח עם רוני מילוא שרצה לקצץ מיליון שקל מהמועצות הדתיות בתל-אביב. אמרתי לו: האופרה שלך עלתה 100 מיליון דולר, ויש רק 1000 אנשים מנויים שרובם מצפון תל-אביב. האופרה עלתה כמו שמדינת ישראל הקציבה לבתי הכנסת מאז קום המדינה. תראה כמה אנשים הולכים לבתי כנסת וכמה הולכים לאופרה, ההבדל הוא עצום. יש 10 אלפים בתי כנסת. כל התועמלנים שאומרים שהמדינה נותנת לדתיים כסף, זאת אגדה, זה בלוף, זאת תעמולה שקרית, ואני מקווה שהשר וכולנו נתחיל מאבק לקראת התקציב. אני חושב שחברי הכנסת הדתיים יכולים להכתיב את הנושא הזה.

הדבר הכי חסכוני למדינת ישראל זה בחורי הישיבות. מדינת ישראל חוסכת מאות מיליונים בגלל שיש בחורי ישיבות, ואני עשיתי חשבון כלכלי בעניין הזה. כל בחורי הישיבות מעל גיל 18 עולים 300 מיליון שקל. רק דמי אבטלה המדינה משלמת 2 וחצי מיליארד. בחורי ישיבות חיים מ700- שקל שאנחנו נותנים להם. יש 230 אלף מובטלים, אבל הבטלנים האלה בישיבות לפחות לומדים, מלמדים ונותנים שיעורי תורה בבתי כנסת בהתנדבות. יש מיליון פנסיונרים במדינה שאלה מטפלים בהם, נותנים שיעורים. לכן המשאב החשוב ביותר של מדינת ישראל - זה נשמע כאילו זה לא מודרני, זה נשמע כאילו יגאל ביבי פרימיטיבי, אבל אני פרימיטיבי - זה בחורי הישיבה. זה בסדר עדיפות לאומי הגדול ביותר. זה משנה את הדימוי של המדינה, זה משנה את הרוחניות של המדינה ואת הערכים של המדינה וזה הכי זול למדינה. אם 7 וחצי מיליארד נותנים לסטודנטים, אז כל בחורי הישיבות זה 300 מיליון. אם הם היו הולכים לקבל דמי אבטלה זה היה חצי מיליארד. לכן השר, אני וחברי ועדת הפנים נרצה בחודשיים האלה להתחיל בהתקפת הסברה חזקה מאוד.

המקומות הקדושים זאת שערוריה. 7 מיליון שקל להחזיק את הכותל, את קבר רחל, את קבר רבי שמעון זה מעט מאוד. אסור לשים לב ללועגים ולדרוש את התקציבים. התקציבים שיש לנו היום לאימאמים, לרבנים, לישיבות זה לא מספיק, זה עלוב ביותר. אני מקווה שוועדת הפנים תהיה לצידנו במאבק שנתחיל אותו בחודשיים הקרובים.

אני רוצה להודות ליו"ר על המפגש הזה. אני באופן אישי מאחל הצלחה מקרב לב לשר כהן. יש לי הערכה והוקרה רבה אליו. ברצוני, כבוד השר, לשאול כמה שאלות הבהרה. מה הוא התקציב הכללי של משרד הדתות? מהו התקציב של הלא יהודים? הבנו שיש מחשוב לבתי הדין הרבניים, האם יש מחשוב בכל בתי הדין השרעיים? התייחס היו"ר למשכורות הזעומות של אנשי הדת המוסלמים - 320 במספר - שרובם הם במשרות חלקיות עד 3000 שקל, שמוסכם שזאת משכורת אומללה. מה מתכוון השר לעשות כדי לתת אינסנטיב לאנשי הדת על מנת שיקבלו משכורות לפחות ברמה מינימאלית מעל המשכורת שהם מקבלים? אני חושב שבית הדין השרעי בטייבה הוא אחד הבודדים שלא שופץ. אני שמעתי מהשר שיש מכרז על בניין. אני אשמח לשמוע תשובה רשמית בנושא. אני גם רוצה לברך את השר על שהוא נענה לבקשה שלי להעביר את השופט קיבלאוי לטייבה בשבועות האחרונים, שזאת החלטה נכונה.

אני מברכת את כבוד השר. אני מרגישה קירבה בין האוכלוסייה שלנו לכבוד השר מבחינת כל מיני דברים שקשורים באוכלוסייה הלא יהודית. מה שרציתי לבקש מכבוד השר זה נושא התקנים. אצלינו בבתי הדין השרעים אין מספיק תקנים. רציתי לדרוש תוספת תקן לעובדת סוציאלית.

תציעי הצעת חוק שבבתי הדין הרבניים, בבתי הדין השרעיים יהיו עובדות סוציאליות כמו בבתי הדין למשפחה. כאשר היה החוק לבתי דין למשפחה, הגשתי הסתייגות שאנחנו נהיה כמוהם, אבל הם אמרו: לא, אתם סוג ב' והם סוג א'.

אני לא מבקשת להיות סוג א', אבל אני מבקשת שהאישה שנכנסת לבית הדין נרתעת, מפחדת כאילו יש משהו שמחכה לה ורוצה לבלוע אותה, שתמצא עובדת סוציאלית שתוכל להרגיע אותה ולדבר איתה. אני חושבת שזה צעד מאוד חיובי שצריך להיות גם אצליכם וגם אצלינו. אני חושבת שזה דבר מאוד נחוץ לנשים, כי לגבר יש הרבה מלווים שמחזקים אותו, ואילו האישה נכנסת לבד.

אני ביקרתי בבית הדין השרעי, ואני מציעה לכבוד יו"ר הוועדה לעשות סיור בבית הדין השרעי בטייבה ולראות את המצב העלוב מבחינת מקום ומבחינת המצב. מדובר על תת רמה. זה לא מתאים לאנשים שיכנסו לשם. הייתי רוצה שתנתן לאישה ולגבר ביחד עם השופט והמזכיר הזדמנות לדבר ולדון על דברים לבד, כי לא תמיד האישה יכולה לדבר אל מול הקהל.

המשכורות של האימאמים והאנשים שעובדים שם הן משכורות שדומות לשכר המינימום, שאי אפשר להתקיים מהן. אני יודעת שלאימאמים יש משפחות ברוכות ילדים. אני לא חושבת שהאימאם יכול כאשר הוא מחכה ל5- פעמים תפילות במסגד לעבוד בעבודה אחרת.

האימאם עושה את הקבורה?

לא האימאם, מישהו אחר.

זה חצי מתנדב, כי הוא מקבל מהמשפחה כסף.

אבל האימאם לא יכול לעשות את הקבורה?

הוא יכול, אבל לא קוראים לו לעשות את זה.

הוא מתפלל את תפילת המת במסגד.

יש מישהו מסויים בכל כפר שמכירים אותו והוא זה שעושה את הקבורה.

ביטוח הלאומי משלם למשפחה.

אצל היהודים אני מבין שזה עובר ישירות למועצה הדתית?

אצל היהודים זה מועבר לחברה קדישא ואצל הלא יהודים זה עובר למשפחה.

אני מציע לחבר הכנסת אחמד טיבי ולחברת הכנסת חוסנייה ג'בארה לבדוק את הנושא הזה מול אנשי משרד הדתות. תכינו איזו שהיא הצעה, תביאו אותה כאן לוועדה, ואנחנו נבדוק את זה.

אני מציע שתקים ועדת משנה של הוועדה שלך.

כרגע אני לא רוצה להקים ועדת משנה. אני מבקש להכין את הנושא הזה יחד עם אנשי משרד הדתות. צריך לראות שהדברים יעשו עם ההנהגה הרוחנית של העדה המוסלמית.

אני מבקשת שזה לא יעבור לרשות המקומית.

המחשוב החדיש הועבר לבתי הדין השרעיים. בהנחה שנקבל את התקציב ליחידות הסיוע, זה יהיה בבתי הדין השרעיים, כלומר עובד סוציאלי או עובדת סוציאלית שיטפלו בבעיות. התקציב של שירותי הדת היהודיים הוא 158 מיליון, והתקציב של שירותי הדת הלא יהודיים זה 53 מיליון 434.

משרד הדתות מממן בניית בתי קברות ושיפוצם?

לא מממן אלא משתתף. כל התקציב של בתי העלמין הוא 7 מיליון ש"ח. זה תקציב זעום ועלוב.

נושא הפיתוח, אם זה מבני דת, אם זה בתי עלמין ואם זה דברים אחרים, מתוקצב לעדות הלא יהודית ב14- מיליון שקל. זה נכון שהתקציב הזה עובר לרשויות המקומיות.

אנחנו לא מוכנים שזה יעבור לרשויות המקומיות.

בדרך כלל היוזמה לשיפוץ בתי עלמין היא של הרשות המקומית, ואם היא פונה, היא מקבלת איזו שהיא השתתפות ממשרד הדתות.

יש חוסר של 60 תקנים של אימאמים. אני מקווה שיאושר לנו התקציב לכוח האדם הזה.

עלתה פה השאלה של בית הדין השרעי בטייבה.

אני מקווה שבתקציב 2000 נשלים את זה.

היתה בעיה של איפה להקים את זה. היתה בעיה אם זה יוקם בטירה או בטייבה. צריך שזה יהיה בטייבה כי טייבה זה המקום המרכזי במשולש. יש בעיה של למצוא מקום. בגלל המצב בטיייבה זה תקוע איפה שהוא. צריך פה החלטה של הדרג המדיני.

אני רק רוצה לציין לגבי העניין של העובדים הסוציאלים, שזה לא בתחום טיפולו של משרד הדתות, אלא זאת יוזמה של הממשלה או חקיקה פרטית, אם תעבור, כי זה מחייב תקנים בכל בדתי הדין השרעיים.

זה תקן אחד לכל האיזור.

אני חושב שבעניין הזה יהיו שותפים גם היהודים וגם הערבים. אולי כדאי, הרב אליהו בן-דהן, להפנות גם בעניין הזה איזו שהיא הצעה לוועדה לחקיקה משותפת ליהודים ולערבים.

לא צריך את זה בחקיקה. אני מאמין שגם בבתי הדין השרעיים לא צריכים חקיקה. השר יכול בצו להקים את היחידה.

אם התוכנית הזאת תאושר במשרד האוצר, אז התוכנית הזאת תצא לפועל מיידית.

יש חוק לבתי הדין למשפחה. אותו החוק צריך להיות לבתי הדין הרבניים.

נכון שחקיקה לוקחת יותר זמן, אבל אני לא מאמין שמשרד האוצר יאשר תקנים.

יש את הצעת החוק של יעל דיין. בוא נראה מה קורה עם החוק הזה.

אתמול דנו בוועדת העבודה והרווחה בקשר לתקנים של העובדות הסוציאליות במגזר הערבי. ישנן 115 עובדות סוציאליות בישראל שנותנות שירות לאנשים במצוקה. 6 תקנים וחצי זה למגזר הערבי. יש 10 אלפים נערות במצוקה מהמגזר הערבי מתוך 21 אלף נערות במצוקה בישראל. אי אפשר לקזז מה6- וחצי תקנים עוד תקן או חצי תקן ולשים בבית הדין השרעי. לכן פניתי למשרד הדתות על מנת שיסייע בדבר הזה.

אני רוצה להודות לכם. על קצה המזלג נתתי סקירה של משרד הדתות לתוכניות של שנת 2000. יש חידוש בצימצום המושבים בכל מועצה דתית בשנת 2000. מה שהעלה פה ידידי, סגן השר יגאל ביבי, על התקצוב של המועצות הדתיות 40, 60, זה תקצוב דרקוני, ישן, שהיו בצידו שיקולים פוליטיים. אם נכנסים לשיקולים עניינים, צריך להשוות את זה לשאר משרדי הממשלה: לחינוך, לרווחה, שזה אומר 70, 30. אנחנו צריכים את הסיוע שלכם בעניין הזה.

לגבי הוועדה בנושא של מיפוי ופרוגרמות, מדובר על מבני דת, בתי כנסת, מקוואות וגם פיתוח במגזרים הלא יהודיים. התמיכה למוסדות לימוד תורה הולכת ומצטמקת, הולכת ומצטמצמת. כל פעם יש עוד צימצום ועוד צימצום. השנה האוצר רוצה לקצץ 50 מיליון ,כאשר הוא חייב 80 מיליון מוועדת בלומבר- גדיש. זאת ועדה שדנה והחליטה ועברה חקיקה גם בוועדת הכספים במסגרת חוק ההסדרים, גם במליאה בקריאה שנייה ושלישית, ומשום מה האוצר פה מתעלם. הם חייבים 80 מיליון שקל בערכים של 1996. לא רק את זה הם לא מביאים, אלא גם היום הם רוצים לקצץ 50 מיליון. אסור לנו להסכים לזה.

חייבים לעשות פה פעילות בלחץ הוועדה הזאת על מנת להשוות את הבטחת ההכנסה של אברכי הכולל להבטחת הכנסה של האנשים שמקבלים ביטוח לאומי. זאת עוולה שצריך לתקן אותה מיידית. התמיכה למכונים התורניים צריכה לגדול. עידוד וסיוע לאירגונים בתחום ההסברה הדתית זה המחלקה של סמנכ"ל הבכיר מאיר עזרד. עשינו סיורים ברוסיה ובאוקראינה. יש שם יהודים שנמצאים במצב קשה מאוד, צמאים לכל קשר עם מדינת ישראל. את הפעילות במחלקה הזאת צריכים לתגבר. הכנת עולים לגיור זאת גם כן משימה לא קלה, מאוד מורכבת. לעדות שאינן במסלול הקונבנסיונלי, הכוונה לשירותי הדת לעדה הקראית, לעדה השומרונית, שירותי הדת לעדה המוסלמית, השתתפות במימון לעדה הדרוזית, ששם אין בכלל 60, 40, שם המשרד מתקצב את הכל. אני מקווה שנעמוד במשימות האלה בעזרת ה' ובעזרתכם ונצליח.

אני רוצה בשם חברי הוועדה להודות לכל צוות המשרד, ובראשם לשר ולסגנו. אני מקווה שבעזרת ה' יהיה המשך שיתוף פעולה בין הוועדה למשרד.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30