הכנסת החמש-עשרה_________נוסח לא מתוקן
7
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
06/10/99
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום רביעי , כ"ו בתשרי התש"ס (6 באוקטובר 1999), שעה 09:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-15 מתאריך 06/10/1999
טיפול המשטרה בחברים קיצוניים בתנועה האיסלאמית
פרוטוקול
נכחו
חברי הוועדה: דוד אזולאי - היו"ר
עזמי בשארה
חוסנייה ג'בארה
עבד אלמאלכ דהאמשה
חיים דרוקמן
אחמד טיבי
מוחמד כנעאן
מקסים לוי
עיסאם מח'ול
גדעון עזרא
איוב קרא
מוזמנים
¶
אריה רמות-שיפמן - מנכ"ל המשרד לביטחון פנים
תנ"צ ראובן לוי - יועץ השר לעניינים ערביים - המשרד לביטחון 0 שלמה תורג'מן - יחידת מטה מבצעי של השר לביטחון פנים
משה בן-חיים - מנהל המחלקה המוסלמית - המשרד לענייני
דתות
אלי ליפשיץ - לשכה משפטית - המשרד לענייני דתות
סדר היום
¶
טיפול המשטרה בחברים קיצוניים בתנועה האיסלאמית.
טיפול המשטרה בחברים קיצוניים בתנועה האיסלאמית
היו"ר דוד אזולאי
¶
בוקר טוב. אני פותח את הישיבה.
בקשתי לקיים דיון על נושא הקיצוניים בתנועה האיסלאמית היות ולאחרונה הנושא הזה היה בכותרות. על פי מה שאנחנו לפחות יודעים מהתקשורת זה אפשר לומר כמעט עלייה בדרגה בפעילותה של התנועה האיסלאמית.
אני רוצה לפתוח ולהקדים בדבריי, שכשאני מדבר על התנועה האיסלאמית אני מדבר על אותם קיצוניים שעוסקים במעשה קיצוני, ואני מבקש מחברי הוועדה להיות זהירים לבל ניסחף להכללות של המיגזר הערבי מפני שאל לנו להטיל דופי באוכלוסיה שנאמנה למדינה ועושה את חובותיה למדינה.
יחד עם זה, אנחנו צריכים לזכור שישנם הרבה כלים היום שאינני יודע עד כמה רשויות השלטון במדינת ישראל מודעות לכך. אני מדבר על מערכת שמתפתחת ברחוב הערבי, שממומנת כמעט כל כולה על ידי התנועה האיסלאמית. אני מדבר על גנים, על מעונות יום שהתנועה האיסלאמית מממנת. ישנן תחנות רדיו וטלוויזיה פיראטיות. שני הדברים האלה הם בעצם האמצעים המקשרים בין האוכלוסיה לבין התנועה האיסלאמית.
חשוב גם לזכור שהתנועה האיסלאמית עוסקת לא מעט במעשי צדקה, ויש כאלה אולי שמנצלים את הגוף הזה של התנועה האיסלאמית לאותם מעשים קיצוניים כפי שהיינו עדים להם לאחרונה בכפרים שבגליל.
דבר נוסף, וכאן הפנייה שלי היא בעיקר לנציג משרד הדתות בעניין האימאמים. ישנם מסגדים שיש להם אימאמים הממומנים על ידי משרד הדתות. אני מבין שאלה בשליטה ובפיקוח. הבעיה שלנו היא מה עם אותם מסגדים שיש להם אימאמים שאנחנו שומעים אותם אבל בעצם אין לנו שליטה עליהם. איך המשרד שלכם מתכונן להתמודד עם הבעיה הזאת.
נמצא אתנו פה היום מנכ"ל המשרד לביטחון פנים מר אריה רמות, שהוא ודאי יציג את הדברים מזווית ראייתו. יחד עם זה, הייתי מבקש גם לשמוע על ההחלטות שהתקבלו בקבינט בכל הקשור לאותם קיצוניים בתנועה האיסלאמית ואיך אתם כמשרד לביטחון פנים מתמודדים או שאתם ממשיכים לטמון את הראש בחול ונותנים לאותן קבוצות קיצוניות להשתלט על הרחוב הערבי ולהסית כנגד המדינה.
מר אריה רמות, בבקשה.
תנ"צ ראובן לוי
¶
בפורום הזה אני מרגיש כמי שנותן סקירה על נוח והמבול, אבל כיוון שאני ממלא הוראות אעשה כמיטב יכולתי בראשי פרקים קצרים.
היו"ר דוד אזולאי
¶
נשמע את הסקירה, אחר-כך נאפשר לך לדבר. האמן לי שלא אמרתי את הדברים באוויר. אני מכיר קצת את המערכת, אולי לא כמוך, אבל אני מכיר קצת. חייתי במשולש ארבע שנים, הייתי שכן לאום אל-פאחם. אני מכיר קצת את המערכות שם.
היו"ר דוד אזולאי
¶
זה לא רק אום אל-פאחם. אתה יודע שיש עוד מקומות, גם בגליל לצערי הרב. זה עדיין לא בא ללמד על הכלל. אני אמרתי את זה בתחילת דבריי.
גדעון עזרא
¶
אני מציע, אחרי שנשמע את הסקירה, חברי כנסת שנמצאים פה - אני מוכן להיות אחרון - יגידו איך נלחמים בתנועה האיסלאמית.
היו"ר דוד אזולאי
¶
אני מבקש לאפשר לראובן לוי לדבר בצורה שוטפת, לא נפריע לו, ואחר-כך חברי הכנסת יוכלו לשאול שאלות. אדוני, בבקשה.
תנ"צ ראובן לוי
¶
את העלייה ואת הפעילות של התנועה האיסלאמית בישראל צריך לראות על הרקע ההיסטורי שהוא עמוק וארוך טווח, עוד לפני למעלה ממאה שנה. העולם המוסלמי הערבי עמד בפני דילמה של בחירת דרכו. היו אסכולות: אסכולה חילונית, לאומית, לאומנית; אסכולה איסלאמית, דתית - וכל אחת בדרכה רצתה לתת פתרונות לבעיות שעמדו על הפרק באותה תקופה, באותם זמנים.
התהליך הזה הגיע לאזורנו, לאזור ארץ ישראל, בשנות השלושים, למעשה זו תחילתה של ההתעוררות האיסלאמית בארץ ישראל בקרב ערביי הארץ הזאת. הפסקה של התהליך הזה היתה ב1948-, כאשר רוב המנהיגות הדתית גלתה החוצה והמשבר שהיה בקרב האוכלוסיה פה כמובן גם פקד את המימסד הדתי כאן.
התעוררות מסויימת, משמעותית היתה ב1967- עם המגע המחודש בין האזרחים הערבים של מדינת ישראל לבין אחיהם ביהודה, שומרון וחבל עזה. הדבר הזה יצר כמובן גם רצון לחקות את המימסד המאוד פעיל, את החיים המאוד פעילים בתחום הדתי, וכמובן עצם המיפגש עצמו היה בו כדי לחזק את הפעילות של הזרמים האיסלאמיים בקרב אזרחי המדינה הערבים.
נקודת ציון נוספת שהייתי מציין זה 1979. ההצלחה של האיסלאם באיראן נתן כמובן גם דחיפה להתעוררות של תנועות איסלאמיות, זרמים איסלאמיים וחזרה לאיסלאם באזורים אחרים במזרח התיכון ובכלל זה גם על האזרחים הערבים במדינת ישראל.
התהליך הזה שהוא תרבותי, חברתי, שהוא לא פסח כמובן על אזרחי המדינה הערבים, מצא את ביטויו בצורה ממוסדת בתחילת שנות ה70-, בתחילת שנות ה80- עם ייסודה של התנועה האיסלאמית בישראל.
מייסדי התנועה האיסלאמית בישראל באותם שנים, השייח' עבדאללה נימר דרוויש והשייח' ראאד סאלח, בתחילת דרכם דווקא הלכו לכיוונים האלימים, לכיוונים של כוונות לפחות לבצע פיגועים, פח"ע, התארגנויות חשאיות ואלימות. לשמחתנו עצרנו את התהליך הזה באיבו. אנשים היו במעצר ושוחררו אחר-כך בעיסקות כאלה או אחרות.
כמה מלים לגבי האידיאולוגיה כפי שהיא נראית לנו. אין משנה סדורה, לי לא מוכרת, אבל לפחות מהסתכלות על הפעילות של התנועה האיסלאמית, על התבטאויות של מנהיגי התנועה האיסלאמית הייתי אומר שמבחינה אידיאולוגית יש כמה אלמנטים מאוד חשובים.
עזמי בשארה
¶
אתה אומר שוחררו בעסקות כאלה או אחרות. על איזה עיסקות אתה מדבר? אני זוכר שפורסם על עיסקות לשחרורם. הם ריצו את עונשם ושוחררו, נכון? אם אתה זוכר משהו אחר הייתי מאוד רוצה לשמוע. חשוב לדעת אם ממשלת ישראל שחררה אותם בעיסקה בסוף שנות ה70-, תחילת שנות ה80-. איזו עיסקה?
עבד אלמאלכ דהאמשה
¶
בסדר, אלף אסירים שוחררו בעיסקת ג'יבריל הידועה. חוץ מזה, מי שעצר את הפעילות שם זה השייח'ים עצמם. היו כאלה שניסו לפעול והם עצרו אותם ולא נתנו לדברים ללכת קדימה.
תנ"צ ראובן לוי
¶
יש דברים שאני יודע הרבה פחות מכם, יש דברים שאני יודע קצת יותר מכם. אפשר למחוק את העניין של שחרור בעיסקה מהפרוטוקול. זה לא חשוב לעניין.
תנ"צ ראובן לוי
¶
גם אם זו טעות, אני חוזר בי. נצא מהנחה שטעיתי, אני לא מכיר את ההיסטוריה בפרטי הפרטים האלה ובזה נגמר העניין.
תנ"צ ראובן לוי
¶
התנועה האיסלאמית, כמו תנועות איסלאמיות אחרות באזורנו, שהן פועלות למעשה תחת תנועת האם שצמחה במצרים בשנות ה30- לאחים המוסלמיים, רואה באיסלאם את המזור לכל תחלואי החברה הערבית, המוסלמית באשר היא. האיסלאם הטהור, אותו איסלאם שהביא את ההישגים היותר גדולים בהיסטוריה למוסלמים ולערבים - יש על זה עדויות היסטוריות כמובן - אחד הקלקולים הגדולים, אליבא דאסכולה הזאת, שהיתה התרחקות מהאיסלאם ולכן צריך לחזור אליו. האיסלאם הוא הבסיס, המזור לכל דבר.
ההלכה האיסלאמית צריכה להיות החוק או החוקה שעל פיה צריך שיתנהלו חייו של הפרט ושל הכלל. צריך לחזור ולהקים מדינה איסלאמית אחת גדולה, אימפריה איסלאמית אחת גדולה על כל השטחים בהם נמצאים המוסלמים וכמובן לבטל את המדינות או הלאומים הקיימים.
אשר לנו, יש באידיאולוגיה שלילה מוחלטת של קיומה של מדינת ישראל. פה ישנם כמובן ניואנסים, יש זרמים. בתוך התנועה האיסלאמית יש אסכולות, אפילו הייתי אומר יריבויות מאוד קשות גם על הרקע האידיאולוגי. לשמחתנו יש רבים וטובים שחושבים שצריך להשתלב בחיים של המדינה, צריך להשתלב גם בחיים הפוליטיים של המדינה. יש לנו חברי כנסת, לשמחתנו, מהתנועה האיסלאמית, אבל זה לא נחלתם של כולם. יש פלגים קיצוניים בתוך התנועה האיסלאמית ששוללים שלילה מוחלטת כל שיתוף פעולה, כל השתלבות בחיים, ודאי הפוליטיים של מדינת ישראל, למעט בתחום המוניציפלי.
תנ"צ ראובן לוי
¶
אני פותח את האינטרנט ואני רואה את הכתובת של צוות אל חק אלחרייה. העיתון מוצג כעיתון איסלאמי היוצא לאור מדי שבוע ביום שישי. המשרד הראשי בעיר אום אל-פאחם, אזור המשולש בפלשתין. משרד הסניף בעיר נצרת הגליל, פלשתין. מספר העמודים 40. העיתון מופיע בכל אזורי פלשתין.
עבד אלמאלכ דהאמשה
¶
אדוני, כשאתה שומע פלשתין זה נשמע אחרת. אבל אתה צריך גם לזכור שבעולם כולו לא מכירים משהו אחר. אם הוא כותב פלשתין, לפחות מבחינה היסטורית זה כן פלשתין ועדיין פלשתין קיימת. אם לא באום אל-פאחם, היא קיימת בחלקים אחרים.
היו"ר דוד אזולאי
¶
אדוני הנכבד, אתה נותן לנו כאן סקירה בעניין התנועה האיסלאמית. עד לרגע זה לא שמעתי דברים שיכולים לפגוע בביטחון המדינה או סודות מיוחדים. יש פה תרעומת, במידה מסויימת צודקת, של התקשורת שלא מאפשרים לה להיכנס לכאן. אם הסקירה היא סקירה שוטפת, אקדמאית, אין לי בעיה לתת לתקשורת לבוא לכאן, לצלם ולצאת. אבל אם יש דברים מיוחדים שאולי המנכ"ל רוצה לעמוד עליהם, אני בהחלט מוכן לקבל את הבקשה ולא להכניס את התקשורת.
היו"ר דוד אזולאי
¶
אדוני, תפקידך לבוא לוועדה ולהגיד את הדברים בפני כל חברי הכנסת. אתה צריך להגיד את הדברים וחברי הכנסת צריכים לשאול את השאלות.
תנ"צ ראובן לוי
¶
אנחנו כמשטרת ישראל נתקלים בטביעות האצבע המאוד משמעותיות של התנועה האיסלאמית בפעולות של הפרת הסדר הציבורי במקומות שונים. בשנה האחרונה ראינו תופעות מאוד חמורות באום סחלה ליד שפרעם.
היו"ר דוד אזולאי
¶
אני אתן לכם לדבר אחר-כך, לשאול שאלות. אתם לא יכולים למנוע ממנו את זכות הדיבור. מותר לכם לשמוע ולהגיב אחר-כך מה שאתם רוצים.
היו"ר דוד אזולאי
¶
אדוני, אל תדלג. תדבר מה שאתה צריך לדבר. אני אגן על זכות הדיבור שלך ומותר לך להגיד מה שאתה צריך להגיד פה.
אני מבקש מחברי הכנסת לאפשר לו לדבר.
תנ"צ ראובן לוי
¶
רק בראשי פרקים, בשני משפטים. אנחנו ראינו את טביעות האצבע גם באירועי אום אל-פאחם בשנה שעברה, ערב יום הכיפורים שלנו, הם היו מאוד מאוד אלימים. אנחנו רואים את טביעות האצבע של התנועה האיסלאמית במרכז העצבים המאוד מאוד רגיש באל אקצה, של נסיון לעורר שם ריב ומדנים. הדבר הכי חמור, כמובן, זה עליית המדרגה שראינו אותה, לצערנו, בפיגוע במגידו ואחר-כך בפיגוע בחיפה ובטבריה.
תנ"צ ראובן דרוקמן
¶
רצח במגידו. בוודאי ובוודאי אי-אפשר להגיד שהתנועה האיסלאמית היתה שותפה לעניין הזה או היא נתנה את ברכתה לעניין הזה. ברור לגמרי דבר אחד, שהאנשים היו אנשים של התנועה האיסלאמית, אנשים שמזוהים אידיאולוגית עם התנועה האיסלאמית. אנחנו רואים את עליית המדרגה הזאת בחומרה רבה מאוד, שאזרחים של מדינת ישראל מרשים לעצמם לקחת חומרי נפץ וללכת ולפוצץ אוטובוסים עם אזרחים של המדינה. זה לא היה עד היום.
עבד אלמאלכ דהאמשה
¶
המנהיגים של התנועה האיסלאמית אומרים: רבותי, אנחנו במדינה הזאת נחיה לפי שני כללים. כלל אחד זה השריעה שלנו והכלל השני זה חוק המדינה. לא נפר אותו, לא נסכים שהוא יופר ואנחנו מגנים אותם. את האנשים האלה לא שלחנו, לא שולחים והם לא משתייכים אלינו. מה אתה רוצה יותר?
אריה רמות-שיפמן
¶
שלום לכולם. אני מנכ"ל חדש, זו קבלת פנים חדשה. לא חשבתי שכך נראה דיון. ציפיתי שנותנים לי קודם להציג את הדברים ואחר-כך שואלים את כל השאלות ודנים על כל הדברים. אי-אפשר לקיים דיון אם קודם לא שומעים את האנשים וישר מתפרצים. זו הערת פתיחה. אני מקווה שתתנו לי לסיים את דבריי.
גדעון עזרא
¶
לא מכובד שמעירים לחברי הכנסת. התפיסה שלי היא שמי שבא לבקר אותנו הוא צריך לענות על שאלות שלנו ולא להטיף לנו מוסר.
היו"ר דוד אזולאי
¶
אני הערתי לו בצורה עדינה כבר לפני כן בארבע עיניים וחשבתי שהוא יסתפק בהערה שלי.
אדוני הנכבד, אתה פעם ראשונה מופיע בפני ועדה. אני רוצה שתדע שיש לחברי הכנסת כל הזכות להתווכח. יש פה דעות שונות והנציג של המשרד שלך העלה כאן דברים. מותר לחברי הכנסת לקיים דיון עליהם ולהסתייג מהדברים. אני מבטיח לך דבר אחד, כשאתה תדבר אף אחד לא יפריע לך, וגם אותך ישאלו שאלות.
אריה רמות-שיפמן
¶
הזימון לפה, אם אני מבין נכון, בא בעקבות האירועים האחרונים והתופעות הקיצוניות שהתגלו.
אני רוצה לפתוח ולומר שאנחנו לא באים לפה לשפוט או לדון בערביי ישראל. אנחנו חושבים שציבור ערביי ישראל הוא ציבור נכבד ולויאלי, הם אזרחי מדינת ישראל כמו כל אחד אחר. אנחנו מטפלים בתופעה של חריגים, של אולי קבוצות קיצוניות. כפי שמטפלים בתופעות של קבוצות קיצוניות בכל מיגזר במדינת ישראל, גם בתופעה הזאת צריך לטפל.
אני רוצה להסתכל על זה בצורה יותר רחבה. אנחנו עוסקים עכשיו בתהליך שלום. הגענו להסכמי שארם. חתמנו אתמול - הייתי שותף לזה - על הסכם המעבר הבטוח אחרי כמה שנים שלא הצלחנו ליישם אותו. נוצרה אווירה חדשה. ביום חמישי מתוכנן בהתאם להסכם שחרור של 150 אסירים פלשתינים. זאת אומרת, נוצר פה רצון לאווירה חדשה, לא הייתי אומר שהאווירה עדיין קיימת, אבל תהליך שרוצה ליצור אווירה חדשה, בניית אמון הדדי שבשנים האחרונות הוא הלך והתפורר.
אמון הדדי אפשר לבנות כאשר התוצאות בשטח הן חיוביות. אם בשטח יהיו לנו פיגועים שמטרתם להרוג יהודים, תוצאות חיוביות לא יהיו והסכמים לא יימשכו. לכן אני חושב שהאינטרס של כל תושבי מדינת ישראל וחברי הכנסת על כל פניה וצדדיה הוא שדברים כאלה לא יתרחשו ולמנוע אותם.
אנחנו מתייחסים לתופעה שקרתה כתופעה חמורה ביותר. מדוע? זה נס שזה לא קרה. כי כפי שאתם יודעים, מטרת המפגעים היתה להניח מטענים בסדר גודל של 20 ק"ג באוטובוסים בדרכם לירושלים, אחד מטבריה ואחד מחיפה. אני לא צריך לספר לכם מה היה קורה אם שני האוטובוסים עם מטענים של 20 ק"ג היו מתפוצצים בדרך - 120 פגועים, הרוגים - מה המשמעות של זה לתהליך המדיני, מה המשמעות של זה למירקם היחסים בין יהודים לערבים במדינת ישראל. לכן כך צריך לראות את הדברים.
נוסיף לזה את הרצח הנתעב במגידו של זוג מטיילים. מה הם רצו? לטייל ביער, בוואדי.
באים ורוצחים אותם עם סכינים 15 ס"מ. למה? מה הם עשו?
אריה רמות-שיפמן
¶
המקרה של שני האוטובוסים, שזה היה נס משמים והמקרה שקרה במגידו אלה מקרים שאסור שיקרו.
עבד אלמאלכ דהאמשה
¶
בנוסף לזה שהיה נס, המשטרה ידעה 24 שעות קודם, היה לה מודיע, הוא התייצב במשטרת עפולה ומסר. מה עשיתם בענין הזה?
אריה רמות-שיפמן
¶
אנחנו שואלים את עצמנו ושאלנו את השאלה איך תופעות כאלה קורות כאשר האווירה בשטח היא אווירה של חידוש תהליך השלום.
גדעון עזרא
¶
מה זה חידוש תהליך השלום? אני לא מבין את המושגים האלה. מה קרה עכשיו?
אתם, לדעתי, באתם הנה בשביל לבוא ולהגיד מה משטרת ישראל היום הולכת לעשות על מנת למנוע המשך המעשים הללו.
עזמי בשארה
¶
הם צריכים לתת את הרקע. כך עבדת בשב"כ, בלי רקע פוליטי, בלי ניתוחים בלי כלום, מיד להעניש? הם נותנים רקע פוליטי. מה השתנה? גדעון עזרא מבין רק להעניש בלי רקע, מיד מה אתם הולכים לעשות נגדם.
עזמי בשארה
¶
אתה שומע את המלה שלום וכבר קופץ. אדוני המנכ"ל, בבקשה אל תזכיר את המלה שלום, שגדעון עזרא לא יתרגז.
אריה רמות-שיפמן
¶
בכל מקרה אנחנו סבורים שהאווירה שיוצר הפלג הקיצוני בתנועה האיסלאמית מובילה תהליך שיוצר היסחפות של צעירים למעשי אלימות ולפיגועים. את הדברים האלה צריך למנוע.
גם בתוך התנועה האיסלאמית יש זרמים שונים. יש זרמים פרגמטיים שיש להם חברי כנסת ויש להם מכללות. מצד שני, יש קבוצות קיצוניות שמחפשות את הדרך איך לפגוע.
המטרה שהצבנו לעצמנו היא לאתר את אותם גורמים בתנועה האיסלאמית שיוצרים אווירה המעוררת אלימות, דוחפת לטרור ולפיגועים ולפעול נגדם, כמובן בכל האמצעים החוקיים שעומדים לרשותנו, כאשר המטרה שהצבנו לעצמנו כמשרד לביטחון פנים היא לשמור על ביטחון תושבי מדינת ישראל ולעשות כל מאמץ שלא יהיה פיגוע בעתיד שייצא כתוצאה מהפעילות של אותן קבוצות קיצוניות.
התחומים שבהם אנחנו צריכים לפעול - התחום הראשון הוא לפעול כנגד הסתה של אותם גורמים כנגד המדינה, כנגד מוסדותיה ושאנחנו יכולים לקשור את ההסתה הזאת לפעילות אלימה. זאת אומרת, ההסתה הזאת מוציאה נערים לרחוב לבצע פעילות אלימה.
אנחנו ממפים ומאתרים את אותם גופים שפועלים בניגוד לחוק, וכנגד אותם גופים נצטרך לפעול. אם אלה עמותות בלתי חוקיות, אם אלה הזרמות כספים בלתי חוקיות, למטרות פגיעה, למטרות טרור. מצד שני, במקביל לפעילות נגד הגורמים הקיצוניים, אנחנו נצטרך גם לעסוק בהסברה שבה נצטרך להפריד פה בין מיעוט קיצוני לבין כלל האוכלוסיה. ההסברה תצטרך לתת כלים לכל הגופים שעוסקים בזה כדי שהגופים יבינו את התופעה. אחד הדברים שהתרשמנו הוא שבנושא הזה קיימת בורות ולא יודעים ולא מבינים את התופעה על כל כיווניה וצדדיה. לכן אנחנו נרצה שבמקביל לפעילות נגד הגורמים הקיצוניים, להסביר בצורה נכונה את הבעיה.
דרך אגב, בעניין הזה אנחנו מצפים להירתמות של אנשי הציבור במיגזר הערבי, כי אנחנו חושבים שזה הדבר הראשון שצריך לעשות כדי למנוע את התופעות האלה. אם ראשי הציבור הערבי יגנו בצורה חד-משמעית ויגדירו מהם הקווים האדומים שאסור לחצות אותם ויסבירו את זה לציבור, אנחנו נחסוך לעצמנו הרבה צרות בעתיד. לנו זה חשוב מאוד. לכן, אנחנו נהיה בקשר עם המנהיגות של הציבור הערבי ובמסגרת ההסברה ניתן להם את הכלים המתאימים מבחינתנו כדי שיוכלו גם הם, מבחינתם, לעשות מאמץ בעניין הזה כדי שהתופעות של הקבוצות הקיצוניות לא יפרחו אלא ייעלמו. אני חושב שזה לטובת כולנו, במיוחד בתקופה שבה אנחנו דנים לגבי עתיד משותף פה לכולנו. תודה רבה.
היו"ר דוד אזולאי
¶
תודה רבה. ברשותך, אני חייב להעיר הערה. לא שמעתי כאן משהו סודי במיוחד שבגללו התקשורת לא יכולה להיכנס. אני מצטער מאוד, כיבדתי את בקשתך אבל הייתי מצפה לשמוע דברים שלא שומעים עליהם, לא יודעים ולא מכירים אותם.
אחמד טיבי
¶
אני בא מפגישה אחרת של ועדה משותפת לוועדת הכלכלה וועדת החוץ והביטחון. היו שם נציגי שב"כ, מודיעין. דיברו שם על דברים באמת סודיים. ציטוטים וכו'. אבל פה דברים קלים שאנחנו קוראים בעיתונות. לכן זה תמוה.
אני רוצה לומר בצורה חד-משמעית, אנחנו יודעים, אני לא יודע איך נציגי המשרד לביטחון פנים לא יודעים, שבעשר חמש-עשרה השנים האחרונות יש ירידה דרסטית בעבירות בעלות רקע ביטחוני המבוצעות על ידי אזרחים ערבים של מדינת ישראל. זה בא בניגוד מוחלט להתקפה הכוללת, המסיבית, הבוטה, המפחידה של גורמים מימסדיים נגד הקולקטיב הערבי במדינה, כאילו כל יום, כפי שאמר הרב דרוקמן, אתם הורגים אותנו יום יום. איך אנחנו הורגים אתכם? אנחנו ישנים בלילה, חולמים ומתכננים איך לרצוח אתכם.
אנחנו לפחות, הרב דרוקמן, גרים בארץ. אתה גר בחוץ לארץ. אני תושב הארץ, אני אזרח הארץ.
אחמד טיבי
¶
אתה תגיד את דעתך. אנחנו חיים בתוך בני עמנו ואם מישהו מטעה את הציבור היהודי אז זה לא נכון. בואו נראה מי נמצא בכלא ומתי נכנסו לכלא.
גדעון עזרא
¶
זה יותר גרוע. נגיע לכל הפיגועים. כשזורקים אבנים באום אל-פאחם זה פיגוע. רצח באוטובוסים זה פיגוע.
היו"ר דוד אזולאי
¶
אני רוצה שתדע שמה שקרה בשנה האחרונה עם אזרחים ערבים שהיו מעורבים בפיגועים יוצר תדמית לא חיובית לערביי ישראל. אל תזרוק נתונים כשאין לך נתונים.
אחמד טיבי
¶
יש לי נתונים. אנחנו יודעים את האמת. בחמש עשרה השנים האחרונות יש ירידה דרסטית. בשנים האחרונות כמעט ולא היו עבירות. האווירה בשבועות האחרונים היא כאילו כל יום הערבים במדינת ישראל עושים פיגוע. זו הטעיה.
היו"ר דוד אזולאי
¶
אני מבקש מחברי הכנסת הערבים, בכל מה שקשור לפיגועים האחרונים שאתם תגנו את הפיגועים האלה.
עזמי בשארה
¶
חבר-הכנסת אחמד טיבי הביא סקירה משלו ואנחנו רוצים לדעת מה האמת. הסקירה של המשטרה שונה לגמרי . מי דובר אמת פה? או שהמשטרה לא צודקת או שאחמד טיבי לא צודק כמו תמיד. אולי הפעם הוא צודק.
אחמד טיבי
¶
אני רוצה לצטט דברים שאמר המנכ"ל לביטחון פנים. הוא חזר בהם אבל כדאי לחזור עליהם כי הם מראים על כיוון כללי. הוא אמר: במגידו, זוג מטיילים הלכו להנאתם, באו ורצחו אותם בסכינים, דקרו אותם.
אחמד טיבי
¶
הוא גנב רכב. כך הגיעו אליו על ידי טביעות האצבע שיש לו במטה המשטרה. לא הערבים באו ורצחו אותו. ערבי, על ידי מעשה שגונה, למרות שהוא פלילי.
חיים דרוקמן
¶
תסלח לי זה לא מעשה פלילי, זה ביטחוני. הוא רצה לרצוח יהודים. הוא בא גם יום קודם לרצוח יהודים. אתה סתם מטעה את הציבור.
גדעון עזרא
¶
אני חושב שהשנה האחרונה היתה השנה הגרועה ביותר מבחינת ההידרדרות ביחסי יהודים-ערבים, ואני אחלק את זה לכמה חלקים.
גדעון עזרא
¶
לא היתה שנה עם התנגדות כל כך אלימה אל מול המשטרה ואל מול גורמי אוכלוסיה כפי שראינו באום-סכלי ובאום אל-פאחם.
גדעון עזרא
¶
אתה לא רוצה שהתקשורת תשמע את האמת. אירועי אום אל-פאחם והאירוע השלישי הגדול שהיה ומתחולל עד עצם היום הזה זה מה שקורה במרכז העיר נצרת. שלושה אירועים שרק על ידי אלימות חושבים הערבים לקיים את החוק במדינת ישראל אל מול המשטרה.
דבר שני, היו פיגועים קשים מאוד. בנס בחיפה ובטבריה לא נהרג אדם. אני לא זוכר שיצא איזשהו ערבי ישראלי במטרה להרוג באוטובוס כל כך הרבה יהודים, ולא משנה מי, יכלו להיות שם נשים וילדים. ערבי ישראלי יוצא ועושה את הדברים. העוצמה היא נוראית.
הרצח במגידו - אני קראתי את העדות של הבחור, לא מה שאתה חושב, איפה היה ערב קודם ואיך הוא למד במסגד. נכון שהוא היה בעבר פושע ונכון מה שאמרת שבעקבות כך גילו את טביעות האצבעות שלו. אבל האיש הזה שינה את דרכיו.
גדעון עזרא
¶
אני מבקש להגיד פה כמה דברים. אני יודע שזה לא כל ערביי ישראל, אבל אני יודע שישנה גיזרה אחת יותר קיצונית מכולן וזוהי מה שנקרא היום: התנועה האיסלאמית הפלג הצפוני. ואני רוצה להגיד לאזרחי מדינת ישראל, מעניין שבאזור אום אל-פאחם, החל מתחילת שנות ה80- ועד היום הזה היתה אותה ה"אוסרה" המפורסמת של הרוצחים, שרצחו ערבים במקרה הזה באום אל-פאחם, דרך הפיגוע של ליל הקלשונים, דרך האנשים שלמדו במכללה באום אל-פאחם ושהניחו מטענים באוטובוסים - - -
גדעון עזרא
¶
אנחנו נמצאים במצב שבראש ובראשונה צדק מי שאמר שקודם כל ראשי הציבור הערבי צריכים מעבר לגינוי, הגינוי לא מספיק, אנחנו נמצאים במצב שצריך למנוע מעשה כזה.
שאלתי אתמול חבר כנסת מהתנועה האיסלאמית, לא אגיד את שמו.
גדעון עזרא
¶
אולי שלשום. אמרתי לו: נניח לרגע שהגיע לידיעתך שאמיר מסאלחה, אותו גבר שבסופו של דבר נהרג, רוצה לשים מטען ואתה חבר כנסת. מה אתה הולך לעשות? הוא אומר: בראש ובראשונה אני הולך אל האיש ואומר לו: האם נכונה הידיעה לגביך. אומר לך האיש: הידיעה איננה נכונה. מה אתה עושה, אתה מרפה מהעניין הזה? הוא אומר: אם אני חושב שהוא לא אמר לי את האמת, אני הולך למשטרה. אמרתי לו: תדע לך, מה שאתה אומר לי עכשיו איננו מאפיין חלק מהחברים בתנועה האיסלאמית הצפונית, שבשום פנים ואופן לא ילכו למשטרה לדווח.
גדעון עזרא
¶
אני לא יודע.
דבר נוסף, לא מדברים בלשון עתיד. יש עבר. יש עיתון "צוות אל חק אלחרייה". מדוע העיתון הזה מסית?
עבד אלמאלכ דהאמשה
¶
הוא עובר צנזורה. העיתון הזה עיתון חוקי כמו כל העיתונים. הוא כותב משהו שלא בצנזורה?
גדעון עזרא
¶
צנזורה עושים על סודות ביטחוניים. אין שם סודות ביטחוניים. יש שם הסתה נגד יהודים ונגד מדינת ישראל.
עזמי בשארה
¶
אני רוצה לומר בעקבות דברי המנכ"ל כאן, אנחנו לא מתנגדים למעשי רצח נגד חפים מפשע בגלל תהליך השלום. אנחנו מתנגדים לרצח חפים מפשע בגלל שאנחנו מתנגדים לרצח חפים מפשע, בלי סיבה פוליטית, מסיבה הומנית לגמרי. זה לא קשור לתהליך השלום בכלל. גם אם לא היה תהליך שלום היינו מתנגדים לרצח חפים מפשע אם הם יהודים. שיהיה ברור שהעמדה שלנו כאן היא עקרונית והיא הובעה כמה פעמים.
אני רק רוצה להזהיר מאנשים כמו גדעון עזרא, אסכולה ביטחונית ששלטה בזרועות הביטחון בשנות ה50- וה60-. האנשים האלה חושבים שהמקרים האחרונים שהיו במגידו, בחיפה ובטבריה הם תירוץ טוב בשביל לחסל תנועות פוליטיות ובשביל להשליט את האסכולה הביטחונית שלהם. צריך לשלוט בהם בכוח, לעשות ביקורת, להשגיח עליהם מקרוב, להחזיק אותם נמוך. לדעתי, כל הדיון שמתקיים כאן זה בשביל שהאסכולה הביטחונית הזאת, ששלטה בערבים בזמן המימשל הצבאי, תחזור.
דבר שני, צריך להבדיל בין האסכולה הזאת, שמטרתה לחזור אחורה היסטורית, ואת זה לא ניתן. לא ניתן שיפגעו בתנועה האיסלאמית, בעיתון שלה, בעמותות שלה.
עזמי בשארה
¶
אני אומר לך, ישנם סעיפים בחוק הישראלי נגד הסתה, כמו שיש סעיפים נגד רצח. אתה יכול לקחת אנשים לבית המשפט עם כתב אישום אם יש הסתה לאלימות. ישנם סעיפים על כל התארגנות בלתי חוקית. אבל דברים חוקיים שנעשים, אנחנו לא רואים שום סיבה להחזיר את גלגל ההיסטוריה אחורה, לא בעניין העמותות, לא בעניין התנועה. אנחנו גם מזהירים מחזרה לשימוש בתקנות לשעת חירום, צווי ריתוק וצווים מינהליים. זה מה שאנחנו מריחים באוויר.
אבל הסתה של הימין בכנסת ישראל זה סיפור אחר. הסתה של הימין בכנסת הזאת היא הסתה נגד כלל האוכלוסיה הערבית. המטרה שלו היא לא אנחנו, המטרה שלו היא השלטון הקיים במפלגת העבודה. הוא רוצה לעשות דה-לגיטימציה של הקולות הערבים במדינת ישראל.
לכן בעיני גדעון עזרא, עזמי בשארה, עסאם מח'ול ועבד אלמאלכ דהאמשה כולם שווים, הם אותו דבר. המטרה היא לפגוע בכלל האוכלוסיה הערבית בשביל להגיד למפלגת העבודה: אלה האנשים שאתם הולכים איתם, אלה האנשים שמצביעים בשבילכם, בשביל הקואליציה. דה לגיטימציה לכם ולהם.
לכן יש פה ציניות פוליטית של הליכוד ושל הימין. כל מה שאני מריח זה ציניות, שום דאגה לביטחון. אני לוקח יותר ברצינות את ההסתה בתוך זרועות הביטחון, האסכולה הזאת שרוצה להחזיר אותנו אחורה למימשל הצבאי.
אני ממש מזהיר. האוכלוסיה הערבית כבר עברה שלב ארוך אחרי זה. היא בכללותה מגנה את הפיגועים האלה. הפיגועים האלה מרגיזים, אתם יודעים למה? בגלל שהם כל כך יוצאים מן הכלל, בגלל שהם מעידים על הכלל שמתנגד לפעולות האלה. ואם הכלל מתנגד לפעולות האלה אז הכלל פועל לפי כללי המשחק הדמוקרטיים. כללי המשחק הדמוקרטיים הם שוויון בפני החוק. אנחנו לא רוצים שום טיפול מיוחד בשום תנועה פוליטית או עמותה או עיתון. יש חוק ישראלי, כולם שווים בפניו, לא טיפול מיוחד בהם. תודה רבה.
עבד אלמאלכ דהאמשה
¶
אני רוצה, קודם כל, להעמיד דברים על דיוקם. כאשר באים פה ומכלילים ומדברים כל הזמן נגד התנועה האיסלאמית , נגד ציבור שלם, הדברים לא מדוייקים. זה בדיוק מה שגם חבר-הכנסת בשארה ציין. אם אנחנו אזרחים במדינה הזאת ויש חוק במדינה, למה כאשר אזרח ערבי עושה עבירה צריך לעשות קבינט, צריך להוציא מסקנות וצריך המלצות של השב"כ והמשטרה.
אנחנו חיים במדינת חוק. כאשר נעשית עבירה, רשויות החוק מטפלות בעבירה הזאת. כאשר יהודי עושה עבירה, מטפלים בו לפי החוק. מה הבעיה כאן? אנשים עברו על החוק, יש משטרה, יש חקירה, יש בית משפט. עיתון עבר על החוק, יש בית משפט.
עבד אלמאלכ דהאמשה
¶
לא במו ידיו הוא הרג, לא אמרתי את זה. אמרתי שבהסתה הזאת הוא גורם לרצח ולהריגה. הבעיה היא שאתם רואים רק את הערבים עבריינים. כשערבי עושה משהו, זו הסתה, זה רצח. כשיהודי עושה, אף אחד לא רואה את זה. זו כל הבעיה. לא היו רציחות בצד השני? ערבים לא נרצחו בידי כוחות הביטחון, בידי מתנחלים ובידי מג"בניקים? עושים מין ועדה קטנה, מטייחים את הדבר והוא יוצא.
עבד אלמאלכ דהאמשה
¶
אין אסיר יהודי שנכנס על רצח וישב יותר מארבע-חמש שנים, עד שבע שנים מקסימום. כל הערבים שיושבים על רצח עכשיו, אין להם אפילו קצובת עונש אלא מאסר עולם, 17 שנים, 18 שנים . זה מה שקורה היום במדינה, לא מה שקורה בעיתון או מה שכותבים בו. היו מקרים, כולנו פה אחד גינינו אותם. אנחנו נגד זה ולא רוצים את זה.
עבד אלמאלכ דהאמשה
¶
אם אזרח עובר על החוק שופטים אותו, אבל לא שופטים ציבור שלם ולא צריך קבינט ולא כלים מיוחדים. למה צריך להתייחס בשני קריטריונים לאותה אוכלוסיה, לאותם אזרחים?
איוב קרא
¶
ראשית כל, אני רוצה למחות על זה שלא איפשרו לצוות שהגיע לפה לדבר ולהציג את הדברים כמו שצריך.
איוב קרא
¶
למה, מה הבעיה? - - - אני צבוע? אתה אבא של הצבועים. מה קרה לך? מי אתה בכלל? אתה תיתן לי זכות לדבר?
איוב קרא
¶
אידיוט. אתה אידיוט.
הוא מפריע לי. הוא לא נותן לי לדבר מאז שהגעתי לכנסת. החבר'ה האלה לא נותנים לי לדבר. אני נגד גזענות. אני בעד שלום. תפסיקו לחשוב שאם אני בעד המדינה הזאת אני נגד מישהו. אני לא נגד אף אחד. אני רוצה שפה כולם יחיו טוב.
איוב קרא
¶
זו הסתה נגד זה שאני רוצה להיות חלק אינטגרלי עם כל הזכויות. אני רוצה את זה לערבים, ואני רוצה את זה לכל מי שחי פה.
היו"ר דוד אזולאי
¶
לא, לא. אני מבקש שהוא יצא החוצה. אני לא מוכן בצורה כזאת, בשום אופן לא. יושב פה חבר כנסת קרא שלא הפריע לאף אחד והוא היחידי שמפריע לכולם.
היו"ר דוד אזולאי
¶
אתה מפריע לכולם. לא מנהלים ישיבה בצורה כזאת. זה לא מכובד.
(חבר-הכנסת מוחמד כנעאן יוצא מן האולם)
איוב קרא
¶
אדוני היושב-ראש, אני מצטער על התלהטות היצרים ואני מבקש מחבריי הערבים והיהודים שיושבים פה סליחה.
איוב קרא
¶
אני מבקש להתנצל אם פגעתי במישהו. אין לי כוונה לפגוע. אני חושב שהגיע הזמן להפסיק את הוויכוח האגרסיבי הקשה הזה, כי זה משליך החוצה לרחוב ואנשים מתנהגים בהתאם לכל משפט ולכל מהלך שלנו פה. אנחנו רוצים שכולם יחיו פה. מי שלא רוצה שיהודים יחיו פה, לא רוצה שחיו פה מיעוטים אחרים.
אני אומר לכם בגלוי, הלוואי שלא הייתי מגיע לכנסת ורואה את ההתייפיפות, החנפנות, האינטריגות שקורות פה, מכיוון שאנשים לא רוצים לחיות ביחד, זה מה שאני מרגיש פה.
איוב קרא
¶
אנשים קוראים תיגר על כל זכות לגיטימית של הצד האחר. כשאתה מדבר על חיים בצורה לגיטימית אם זה ערבים או יהודים, אתה רואה שחלק מהאנשים קוראים תיגר על הקטע הזה. הגיע הזמן שבמדינת ישראל לא תהיה גזענות. יש מקום לכולם לחיות ביחד. מספיק עם הפוליטיקה. בסופו של דבר ייפגעו אנשים חפים מפשע, אם זה ערבים ואם זה יהודים וחבל. בדרך ארץ, בכיוון נכון אפשר להגיע לכל דבר שהוא טוב. אני בטוח שערביי ישראל, רובם המוחלט, רוצים להמשיך את החיים הטובים שיש פה. יש הרבה דברים שצריך לשפר, יש הרבה קיפוח, יש הרבה בלגן, אבל אין לי ספק שהכוח צריך להתמקד סביב הקיצוניים, סביב האנשים שפוגעים במירקם היחסים שנבנה במשך הרבה שנים. אין לי ספק שאם הכוחות המשותפים של המשטרה, של ראשי הציבור הערבי, יפעלו נכון, נגיע למנוחה ולנחלה, שלכל אחד תהיה הפינה הטובה והחמה שלו. תודה רבה.
חיים דרוקמן
¶
קודם כל, אני שמח שאני מדבר אחרי חבר-הכנסת איוב קרא, כי אני מזדהה עם כל דבריו, מהתחלה ועד הסוף. דיברת דברים מן הלב ואני מקווה שהם גם יכנסו ללב, כי ניכרים דברי אמת. מה שאמרת אמרת באמת מתוך כאב ולא מתוך כוונה לפגוע באף אחד, ואני רוצה להמשיך בדברים האלה.
בכל הנושא הזה אין ענייננו, איננו רוצים לפגוע, חלילה, באוכלוסיה הערבית, ודאי לא להכליל, בשום פנים ואופן לא. אבל, אני חושב, שהמגמה שצריכה להעסיק את כולנו זה איך מונעים רצח, ורצח של אדם אחד זה רצח. שני אנשים נרצחו מפני שהם יהודים, נרצחו על לא עוול בכפם, צריכים לחשוב ולעשות את הכל כדי למנוע להבא הישנות דברים כאלה. הוזכרו פה הנסים בחיפה ובטבריה. הרי יכלו להירצח פי כמה יותר. כך שאם ישנה הסתה היא נוראה. אם מניעת הסתה יכולה למנוע רצח של אדם אחד, צריך למנוע את ההסתה.
עם כל הכבוד, אני חושב שאנחנו מדינה דמוקרטית, אבל הדמוקרטיה צריכה להגן על עצמה. אם יש עיתון שהוא מסית, יכול להיות שצריך לסגור אותו. לדעתי צריך לסגור אותו, לא מפני שהוא עיתון ערבי.
חיים דרוקמן
¶
פה יש אלימות גם בדיבור.
כבר הוחלט לא לאפשר לרשימה יהודית להתמודד בבחירות והוציאו אותה מחוץ לחוק, בצדק מפני שאמרו שהיא פוגעת בדמוקרטיה. אי-אפשר להשתמש בכלים הדמוקרטיים כדי לפגוע במדינה, כדי לפגוע באזרחיה.
לכן, לפי דעתי, אם מדובר בכאלה שאינם מסיתים, אין שום בעיה. אבל אם הוכח שמישהו מסית, אי-אפשר להשתמש בגימיקים הדמוקרטיים כדי לאפשר לו להמשיך להסית, כי כל הסתה כזאת, חלילה, מביאה לרצח.
אני חושב שזו עזרה לערביי ישראל כדי לא לגרור אותם להסתה, כדי לא להסית גם כאלה שהם על הגבול. יש צורך בזה. אם באמת כנים אנחנו ואיננו רוצים ברצח, אנחנו צריכים להיות מעוניינים למנוע את הדבר הזה.
אני רוצה לשאול את המנכ"ל. לפחות בראשית דבריך, זה אולי לא כל כך נגע לעניין, אבל דיברת על האווירה החדשה שקיימת. ואני מעיז לומר, אם אני פותח את ספרי הלימוד שלומדים ברשות הפלשתינית, אני רואה הסתה מלאה ושנאה נגד יהודים ומדינת ישראל. אינני יודע איזו אווירה חדשה היא זאת.
עבד אלמאלכ דהאמשה
¶
את ספרי הלימוד שלנו אתה רואה? מלמדים חשבון בישראל: היו חמישה ערבים, ירית בשניים, כמה נשארו? זה פורסם בעיתון. זה קיים.
חיים דרוקמן
¶
אתה לא אומר את האמת.
גם ספרי הלימוד מלאים הסתה ושנאה וגם אמצעי התקשורת היום-יומיים - אני לא מבין איזו אווירה חדשה. יש מפה אחת של פלשתין הכבושה, לא נזכרת שם בכלל מדינת ישראל.
עבד אלמאלכ דהאמשה
¶
עד שיהיה שלום יכירו. עושים שלום עכשיו. יהיו גבולות מוכרים. כל אחד יידע איפה לעצור את זה. אתה יודע איפה הגבולות?
היו"ר דוד אזולאי
¶
חבר-הכנסת דהאמשה, אתה כל הזמן מפריע. אני מבקש ממך. אתה לא יכול לתת לו לגמור משפט אחד? כשאתה דיברת מישהו הפריע לך?
תודה רבה. חברת-הכנסת חוסנייה ג'בארה, ואחריה חבר-הכנסת מקסים לוי. בבקשה.
חוסניה ג'בארה
¶
עם כל הכבוד למנכ"ל ושאר החברים, לא שמעתי משהו מאוד חריג שקשור לתנועה האיסלאמית או למיגזר הערבי. הזכרתם את אום סכלה ומגידו. אני לא חושבת שזה פיגוע, אתם יודעים את זה היטב, אבל אתם רוצים את תעודת היושר של המיגזר הערבי. לא מספיקות חמישים שנה שהערבים עם תעודת יושר. אני מאוד מצטערת על זה.
חוסניה ג'בארה
¶
נכון. אני לא יודעת אם מדינת ישראל נוקטת בעמדה כלפי מפלגה יהודית קיצונית שגם היא הסיתה אנשים, גם הם רצחו ערבים חפים מפשע ואנחנו לא צריכים לחזור על מה שהיה.
חוסניה ג'בארה
¶
אם יש אנשים בודדים שעושים מקרה כזה או אחר, אני לא חושבת שצריך להאשים את כל המיגזר הערבי ואת כל התנועה האיסלאמית. יש אנשים שומרי מסורת, שומרי מצוות, זה לא אומר שיש ארגון מאחוריהם, שהתנועה האיסלאמית היא הארגון שעומד מאחוריהם. אני חושבת שזה לא נכון ולא מוצדק להאשים תנועה פוליטית, חברתית שעושה למען האוכלוסיה שלה. אנחנו לא מוכנים לקבל את זה, בשום פנים ואופן.
אנחנו צריכים לעשות חשבון נפש לגבי מה שקורה עכשיו בקשר להכשרת מסתערבים במכללות מיוחדות, להיכנס למסגדים, להיכנס בין הערבים ולגרום להם נזק. אני לא רוצה שתבוא עוד אינתיפיאדה אחת. אם עכשיו סיימנו אותה ואנחנו עושים שלום עם הפלשתינים, לא צריך להביא לעוד אינתיפיאדה אחת במיגזר הערבי. המיגזר הערבי לא ישתוק אם תמשיכו לטעון כל מיני טענות כוזבות.
מקסים לוי
¶
אחרי שההצגה נגמרה, אני חושב שהדיון המעשי הוא לימוד התופעה במדינת ישראל. כמי שהיה שבע-עשרה שנה ראש עיריית לוד , עיר מעורבת, וכמי שהיה יושב-ראש מרכז השלטון המקומי אני מודע למצוקות, לבעיות, לנושאים החברתיים באוכלוסיה הערבית וכן לקנאה ולשנאה מול מציאות שלפעמים מדינת ישראל לא השכילה לתת לאותם ישובים ערבים את החינוך הטוב ואת הרווחה .
אני סבור שחברי הכנסת צריכים לגנות את התופעה של אותם דברים, כפי שאני גיניתי בזמנו תופעות שהיו בסקטור היהודי.
עבד אלמאלכ דהאמשה
¶
שמעת שגינינו פה. מי ששומע אותך חושב שלא גינינו ולא עשינו כלום. אתה רוצה שנגנה, בסדר. לא גינינו? זו שאלה פשוטה. למה אתה מיתמם? תדבר בלשון עתיד. אני אומר שגינינו.
מקסים לוי
¶
אני חושב שתפקידה של המשטרה הוא להוקיע ולתפוס כחוק, כפי שחברי אמר, את אותם קיצוניים.
יש לי חברים ערבים שנכנסים אלי הביתה יום יום. אמר לי חבר: אתה יודע, מקסים, אחרי נושא האוטובוסים, אין לי שום טענה כלפי אותם אנשים שעוצרים אותי בשדה התעופה ובמחסומים כדי לבדוק אותי.
אני חושב שיש מיעוט קטן מאוד. אולי באים גורמים מבחוץ כדי ליצור אווירה של אנטי דו-קיום בין יהודים לערבים בארץ ישראל. אותה קבוצה קטנה קיצונית יכולה בעצם לפגוע במירקם החשוב ביותר בין ערביי ישראל לבין היהודים בארץ ישראל, משום שאנחנו חיים ביחד, אוכלים ביחד ובסופו של דבר גם תורמים בצורה כזאת או אחרת לתהליך השלום.
לכן אני חושב שנכון אמר מנכ"ל המשרד לביטחון פנים, שהמנהיגות ואנשי הציבור הערבי צריכים להוקיע תופעות כאלה. בלוד לפעמים יש תופעות של סמים ודברים כאלה. יש אוכלוסיה ערבית-יהודית שמוקיעה מזה זמן רב את התופעות האלה משני הצדדים.
אני יודע שדיברתם והוקעתם. מה שאומר מנכ"ל המשרד לביטחון פנים הוא שצריך לדאוג שהמיעוט הקטן ביותר באוכלוסיה הערבית לא יפגע באותו מירקם חשוב בחיי היהודים והערבים בארץ הזאת.
לכן אני חושב שאי-אפשר להכליל את המעשים האלה על כל האוכלוסיה הערבית ואי-אפשר לומר שכל האוכלוסיה הערבית רוצה באי-קיום סדר וחוק במדינת ישראל. מי שהיה בערים האלה יודע זאת. תפקיד המשטרה הוא לעשות את הדבר החשוב ביותר, לעצור בעד הקיצוניים לעשות דברים לא חוקיים.
אנחנו כוועדת הפנים, כולנו יחד ערבים ויהודים, צריכים לעשות חשבון נפש לגבי מה שקרה, משום שהתופעה הזאת של טבריה וחיפה מקרינה. אני יושב בקרב האוכלוסיה הערבית, אני יודע את המצוקות שהיא עוברת.
יש גם תופעה שאמרתי אותה במליאה לא פעם ולא פעמיים. אי-אפשר למנוע תקציבים בחינוך וברווחה לאוכלוסיה הערבית, משום שהקיצוניים האלה יביאו את חתיכת הבשר, את המלח והסוכר ויקנו את אותם אנשים מסכנים שהיום נמצאים במצוקה. לך ותראה מה קורה בשכונת הרכבת. לך ותראה מה קורה בלוד, אנשים חיים בביוב. איכפת למדינה, לממשלה, לכל ממשלות ישראל, שיגדלו ילדים עבריינים, סוחרי סמים ושונאי יהודים? קל מאוד לאדם שגר בפחים ובביוב לשנוא יהודים. זה פשוט לגדל 12 ו15- ילדים בתוך כוך של פחים מול ביוב וחוסר תנאים מינימליים. לא נופתע אם מחר בבוקר תופעות כאלה יקרו.
מקסים לוי
¶
לדעתי, יש קשר לתופעות האלה. יחד עם זאת, צריכה להיות פעולה של הממשלה בנושאים החברתיים והחינוכיים כדי ליצור שוויון בצרכים של שירותי הרווחה של האוכלוסיה הערבים לצרכים של האוכלוסיה היהודית. ביחד עם זה יש לגנות את התופעות של ההקצנה הזאת.
עסאם מח'ול
¶
יש הסתה, צריך לטפל בה וההסתה היא עם כתובת ברורה, כתובת שצריך להפנות אליה את הטענות של הוועדה הזאת ושל הכנסת, וזו ההסתה המשתוללת של הימין וגורמי ביטחון לשעבר ועכשוויים , שמטרתה והיעד שלה זה לא רק התנועה האיסלאמית אלא כלל האוכלוסיה הערבית. אני חושב שצריך להעמיד את הדברים בהקשרם הנכון וזה ההקשר הנכון .
עסאם מח'ול
¶
אני רוצה להגיד לחבר הכנסת גדעון עזרא וגורמי ביטחון נוספים שעלו לכותרות בשבועות האחרונים בנושא הזה, שהדאגה שלהם היא משונה, כי לפי דבריהם, הדאגה שלהם היא לא דאגה לביטחון אלא דאגה לפוליטיקה. הם מנסים להשתמש באירועים האלה, בשני הפיגועים שהיו כדי לקדם מטרות פוליטיות שלהם ולא מטרות ביטחוניות. הם משתמשים בנושא הביטחון כדי להפחיד ולחולל מישטר אימה על יכולתה של האוכלוסיה הערבית להתערב, ולקבוע ולהשפיע על הפוליטיקה הישראלית.
עסאם מח'ול
¶
אני אומר שיש נסיון להרתיע את האוכלוסיה הערבית מלהגיד את דברה בעניינים הבסיסיים היסודיים שעומדים על סדר היום הפוליטי, כמו שאלות של פתרון הקבע, כמו שאלת ירושלים, כמו שאלת הפליטים, כמו שאלת ההתנחלויות. לא אני אומר את זה אלא חברי הכנסת קצב וגדעון עזרא, שעמדו יום אחד אחרי הפיגועים האלה על במת הכנסת ולא תקפו את המבצעים, לא את המדיניות שלהם, לא את הקו שלהם, הם תקפו את הקו של מנהיגי האוכלוסיה הערבית וחברי הכנסת הערבים כאשר הם דיברו על שתי מדינות, כאשר דיברו על זכות השיבה של הפליטים ופתרון צודק לפי החלטות האו"ם, וכאשר הם דיברו על הצורך לפרק את ההתנחלויות.
מה שמאפיין את אלה שביצעו את הפיגועים, וצריך להגיד את זה בצורה המפורשת ביותר, זה לא שהם ערבים ולא שהם מוסלמים אלא שהם אויבי תהליך השלום. מי שצריך היום לקבל תעודת יושר, לקחת על עצמו מחוייבות שזה לא יקרה שנית, זה אלה שנמצאים במחנה המתנגד לתהליך השלום והם ידועים, כתובתם ידועה. גדעון עזרא וחבריו צריכים היום להתנער מהפעולות האלה, לא האוכלוסיה הערבית ולא התושבים המוסלמים בארץ.
לכן אני מפנה אצבע מאשימה כלפי גדעון עזרא וחבריו לשעבר וחבריו במפלגה היום, שמסיתים נגד האוכלוסיה הערבית. הם צריכים להסביר איך פעם אחרי פעם כתוצאה מאלימות רוצחים ראש ממשלה, פוגעים במירקם העדין של היחסים בין שני העמים בארץ הזאת. זה או פועל יוצא מההסתה שלהם או זה כלי שמכשיר את ההסתה שלהם נגד האוכלוסיה הערבית. אני חושב שזאת השאלה, כך צריך להעמיד אותה וחובת התשובה וההוכחה היא על גדעון עזרא ולא עלי.
מוחמד כנעאן
¶
אני אתחיל מהדברים שדיבר עליהם חבר-הכנסת מקסים לוי. הוא דיבר על מיעוט קטן באוכלוסיה הערבית. אבל יש גם אותו מיעוט קטן באוכלוסיה היהודית, שהרב דרוקמן וגדעון עזרא לא דיברו עליו. הם לא דיברו עלה רצח במערת המכפלה, הם לא דיברו על הרצח במסגד אל-אקצה, הם לא דיברו על הרצח בראשון לציון, הם לא דיברו על הרצח במזרעה, הם לא דיברו על הרצח ביום האדמה, הם לא דיברו על הרבה מקרים שיהודים ביצעו נגד ערבים.
האוכלוסיה הערבית לא השתוללה, היא לא קמה על רגליה, היא לא האשימה את כל מדינת ישראל, היא לא האשימה את היהודים במדינת ישראל, היא האשימה את המדיניות של ממשלת ישראל, שחבר-הכנסת גדעון עזרא מגן עליה שנים ארוכות, היא האשימה את אותו מיעוט קיצוני בתוך כוחות הביטחון, אותו מיעוט שרצח את יצחק רבין כתוצאה מאיומים ומהסתה נמשכת. על זה לא מדברים. על זה לא דיברו כבוד המנכ"ל וראובן לוי. את זה הם שכחו. הם נטפלו רק לאוכלוסיה הערבית, לתנועה האיסלאמית.
אותה תנועה איסלאמית, בעיני כל המפלגות במדינת ישראל היתה לגיטימית לפני הבחירות. היא היתה לגיטימית בפני כבוד השר שלמה בן-עמי, שביקר את השייח' ראיד סאלח. היא היתה לגיטימית בפני אהוד ברק שביקר אותו לפני הבחירות. היום פתאום היא לא לגיטימית. היום פתאום היא מסיתה, היא נגד המדינה, נגד חוקיה.
היו"ר דוד אזולאי
¶
אף אחד לא דיבר על כל התנועה האיסלאמית. דובר על אותם גורמים קיצוניים בתוך התנועה האיסלאמית שמסיתים כנגד המדינה.
מוחמד כנעאן
¶
אני הזכרתי את שייח ראיד סאלח. לא במקרה הוא יושב-ראש פלג מהפלגים האלו. מעבר לזה, כל הדברים ששמעתי כאן הם דברי הסתה. אותו אדון שדיבר לא לקח בחשבון את הדברים שאמר חבר-הכנסת מקסים לוי. הוא דיבר על לוד, הוא דיבר על המדיניות האנטי-הומנית שניהלו הממשלות השונות נגד האוכלוסיה הערבית. חודש וחצי שובתים ראשי הרשויות הדרוזיות כאן. לראש הממשלה אין חמש דקות לשבת איתם. מחר יגידו: למה הדרוזים התפרעו? למה הסיתו?, למה שברו? כתוצאה מאי-התייחסות של ממשלת ישראל לדברים האלה.
כשאני שומע כאן שמדברים על אום-סכלה כפיגוע, זה מקומם אותי. זה מוכיח על האטימות של אותם אנשים שמדברים על אותו מקרה כפיגוע. מי לא גינה במדינת ישראל כולל שייח' סאלח ראיד בוועדת המעקב. אבל כנראה יש אנשים שרוצים לשמוע ויש אנשים שלא רוצים לשמוע. כולם גינו את מעשי הרצח של טבריה ושל חיפה. גם בעבר גינינו מעשי טרור, אנחנו מגנים היום מעשי טרור ונגנה גם בעתיד מעשי טרור של ערבים ושל יהודים, לא רק של ערבים גם של יהודים. אבל להגיד שאום-סכלה זה פיגוע זה איום.
מהדברים שנאמרו כאן השתמע כאילו האוכלוסיה הערבית לא גינתה את המעשים ולא מגנה מעשים לא חוקיים. אני מתרעם על כך שאם מתקיים דיון כזה לפחות, אדוני היושב-ראש, להזמין את הנציג של הפלג הצפוני, כפי שאתם קוראים לו.
היו"ר דוד אזולאי
¶
יש לי חדשה בשבילך. הזמנתי את הפלג הצפוני, את כולם. הם לא רצו לבוא, הם התחמקו במשך שבוע ימים. הם לא רצו לעמוד פה בעימות.
היו"ר דוד אזולאי
¶
יושבת פה מנהלת הוועדה, שבאמת מגיע לה כל הכבוד. במשך כל השבוע, בחופשה שלה, היא עשתה הכל על מנת שהם יבואו. הם לא רצו לבוא. הם התחמקו.
מוחמד כנעאן
¶
אני רוצה להדגיש כאן דברים שנאמרו על ידי חבר-הכנסת עזמי בשארה. ועדת המעקב ראתה ורואה כל פגיעה בגוף פוליטי במדינת ישראל ובאוכלוסיה הערבית כפגיעה בכל האוכלוסיה הערבית. אם ישנם דברים לא חוקיים, אם נשים ספציפיים עושים מעשים לא חוקיים, אם נכתב מאמר לא חוקי, שמסית כהגדרתכם - אני לא שמעתי את גדעון עזרא ואת הימין, שיום יום מסית נגד האוכלוסיה הערבית, שהם יצאו והביעו עמדה על מה שהתפרסם בעיתון "הארץ" אתמול. 73% מכלל האוכלוסיה במדינת ישראל לא רוצה את האוכלוסיה הערבית. דברים מדהימים, אדון גדעון עזרא. תקרא את המאמר בעיתון "הארץ" מאתמול. תביע את העמדה שלך בנושא הזה, תגיד מה עשית בנושא החינוך, בבתי הספר שאתה אחראי עליהם, מופקד עליהם. תגיד מה עשית שם ואל תסית נגד האוכלוסיה הערבית.
היו"ר דוד אזולאי
¶
ברשותכם, בעקבות דברים שאמר כאן חבר-הכנסת דהאמשה, האם זה נכון שהיתה ידיעה 24 שעות לפני כן, על ידי אסיר משוחרר, על הפיגוע שהולך להתרחש? האם ידעתכם על כך?
עבד אלמאלכ דהאמשה
¶
משטרת עפולה קשורה אליכם בצורה כלשהי? האיש שישב שם דיבר איתם. הוא מיהר לחזור מחופשה לכלא ואמר: שמעתי שעומדים לעשות פיגוע.
תנ"צ ראובן לוי
¶
חדשות לבקרים אזרחים טובים והגונים אומרים כל מיני דברים. רק במשך שבוע ימים עשר חמש עשרה פעמים מתקשרים ואומרים: הולך להיות פיצוץ עכשיו במחנה יהודה. אני לא מכיר את המקרה הזה.
היו"ר דוד אזולאי
¶
אני חושב שצריך לבדוק את העניין הזה. אני מבקש לקבל תשובה בעניין הזה.
לפני שאני ניגש לסיכום, אני חייב התנצל בפני נציג משרד הדתות, כי הזמנתי לכאן את נציגי משרד הדתות על מנת לשמוע גם בעניין האימאמים. לצערי הרב, לא הספקנו זאת מקוצר זמן. אני מתכונן לקיים דיון נוסף על האימאמים שנמצאים במסגדים ולא תמיד הם ממומנים על ידי משרד הדתות.
אני רוצה לגשת, ברשותכם, לסיכום הדיון. "1. הוועדה מחזקת את ידי המשטרה בפעילותה נגד הקיצוניים בתנועה האיסלאמית בפרט, ונגד כל אלו הפועלים נגד המדינה בכלל. 2. הוועדה קוראת להנהגה הערבית לגנות ולהוקיע - - -
היו"ר דוד אזולאי
¶
של כולנו. אני מקווה שהיא תהיה מקובלת על כולכם.
"הוועדה קוראת לערביי ישראל לגנות ולהוקיע את אותם קיצוניים המקלקלים את שמם הטוב של ערביי ישראל. הוועדה קוראת למשטרה לאכוף את החוק בצורה יותר מסיבית כנגד הקיצוניים בתנועה האיסלאמית בפרט, ונגד המסיתים נגד המדינה בכלל. הוועדה קוראת לממשלת ישראל לפעול לשיוויון בתוך האוכלוסיה הערבית על מנת למנוע השתלטות הקיצוניים על האוכלוסיות החלשות בתוך המיגזר הערבי."
היו"ר דוד אזולאי
¶
"הוועדה קוראת למנהיגי האוכלוסיה הערבית להיות שותפים בהסברה עם משטרת ישראל כנגד אותם פלגים קיצוניים באוכלוסיה הערבית."
עסאם מח'ול
¶
ההצעה הזאת לפי הערכתי לא תעבור בוועדה והיא לא משקפת גם את הדיון שהיה כאן. היא משקפת אולי את הדעה של אלה שבאו לדווח.
אני מציע הצעה כללית כזאת, שהוועדה קוראת למאבק ציבורי וממלכתי בלתי נלאה נגד אלה שמנסים לפגוע ומנסים לקעקע את התהליך המדיני המתרחש ללא הבדל שייכות לאומית או דתית-לאומית.
היו"ר דוד אזולאי
¶
אתה מסכים עם אותם קיצוניים בתנועה האיסלאמית? אתה לא מסכים איתם. אנחנו מדברים עליהם.
עבד אלמאלכ דהאמשה
¶
אתה מדבר על קיצוניים בתנועה האיסלאמית, ואני מדבר על אנשים שעברו על החוק. מה יותר מדוייק? אנשים שעברו על החוק, בהם צריך לטפל.
היו"ר דוד אזולאי
¶
בכל אופן, אני חושב שההצעה שלי מסכמת את הלך הרוחות פה. אם לא תרצו לקבל את ההצעה שלי, פשוט חבל. אני אעמיד את ההצעה שלי להצבעה. אני חוזר על הדברים.
"הוועדה מחזקת את ידי המשטרה בפעילותה נגד הקיצוניים בתנועה האיסלאמית בפרט, ונגד כל אלו הפועלים כנגד המדינה בכלל.
הוועדה קוראת לערביי ישראל לגנות ולהוקיע את אותם קיצוניים המקלקלים את שמם הטוב של ערביי ישראל.
הוועדה קוראת למשטרה לאכוף את החוק בצורה יותר מסיבית כנגד הקיצוניים בתנועה האיסלאמית בפרט, ונגד כל אלו המסיתים נגד המדינה בכלל.
הוועדה קוראת לממשלת ישראל לפעול לשיוויון בתוך האוכלוסיה הערבית על מנת למנוע השתלטות הקיצוניים על האוכלוסיות החלשות.
הוועדה קוראת למנהיגי ערביי ישראל לפעול בתוך האוכלוסיה הערבית על מנת למתן - - -
היו"ר דוד אזולאי
¶
אני מבקש להעמיד את ההצעה הזאת להצבעה. מי בעד הצעת הסיכום שהגשתי?
ה צ ב ע ה
בעד הצעת הסיכום - 4
נגד - 4