פרוטוקולים/כלכלה/6059



2
ועדת הכלכלה
12.11.2002

פרוטוקולים/כלכלה/6059
ירושלים, י"ג בכסלו, תשס"ג
18 בנובמבר, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב חמישי




פרוטוקול מס' 533

מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ז' בכסלו התשס"ג, 12.11.2002, שעה 12:30

דיון בהצעת חוק הנפט (תיקון מס' ), התשס"ג-2002
מתוך הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה... פרק ז': נפט, סעיף 33(12)

חברי הוועדה: אברהם פורז – היו"ר
נחום לנגנטל
יאיר פרץ

שר התשתיות הלאומיות אפי איתם
יאיר מעיין - מנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות
פרופ' חיים לבנון - יועץ יחידת הנפט, המשרד לתשתיות לאומיות
גלעד פרננדס - מנהל תחום כלכלה, המשרד לתשתיות לאומיות
דרורה ליפשיץ - משרד האוצר
אסף מאיר - אגף התקציבים, משרד האוצר
שאול צמח - סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר
עו"ד דוידה לחמן-מסר - משנה ליועץ המשפטי לממשלה,
משרד המשפטים
דברת אלנקוה - מתמחה, משרד המשפטים
עו"ד לימור גתי - המשרד לאיכות הסביבה
עו"ד איריס שליט - המשרד לאיכות הסביבה
איתי אברהם - מתמחה, המשרד לאיכות הסביבה
ד"ר דוד כהן - יו"ר חברת אבנר, קבוצת ים-תטיס
גדעון תדמור - מנכ"ל חברת אבנר, קבוצת ים-תטיס
קובי כץ - מנכ"ל דלק-אנרגיה בע"מ, קבוצת ים-תטיס
קולין סינקלייר - מנכ"ל סמדן
בני אייבס - קבוצת ים-תטיס
יוסי לוי - קבוצת ים-תטיס
עו"ד חנן מלצר - קבוצת ים-תטיס
עו"ד נאוה אילן - קבוצת ים-תטיס
עו"ד רונה ארליצקי - קבוצת ים-תטיס
יוסף פרוליך - משנה למנכ"ל סונול
גדעון בר-עם - גיאולוג חברת שדות נפט חיפושים
יעקב מרוז - שדות נפט בע"מ
עזריאל ז'ולטי - מנכ"ל כרמל פטרוליום
יוסי לוי - מנכ"ל ישרמקו
יוסי לנגוצקי - דירקטור חברת STX
יוסי פרום - מנכ"ל אקויטל, קבוצת בריטיש גז
יואל פישר - מנכ"ל אבג'ק ישראל בע"מ
אפרים חולמיאנסקי - מנהל פרוייקטים גבעות עולם חיפושי נפט
טוביה לוסקין - דירקטור בגבעות עולם חיפושי נפט
עו"ד פיליפ מנדלקר - ציון נפט וגז
נגה בן דוד - דירקטור בגבעות עולם חיפושי נפט
אברהם פאר - מנכ"ל אנרגיית המזרח התיכון
ליאורה פרופר - עוזר למשנה למנכ"ל כלל תעשיות
ג'ינה כהן - מנהלת קשרי חוץ, בריטיש גז
עו"ד עמוס קריינר - בריטיש גז
חיה לוונטל - עמותת גז נפט כחול-לבן
אדוארד בלאו
גל בלאו - לוביסט
ניר קליינר - לוביסט
מלמד כהן ראובן - עוזר של חה"כ יאיר פרץ

אתי בנדלר

לאה ורון

הילה לוי








דיון בהצעת חוק הנפט (תיקון מס' ), התשס"ג-2002 מתוך הצעת חוק ההסדרים

נפט, סעיף 33(12)

אני מתנצל בפניכם על האיחור בפתיחת הישיבה. הסיבה לכך היא שזה היום האחרון לפני צאתנו לפגרת בחירות. היום לא נוכל לסיים את הנושא הזה, נשמע את מי שנספיק ונקיים ישיבה תוך זמן קצר. יש לנו התחייבות כלפי משרד האוצר לסיים את החקיקה הזאת יחד עם חוק ההסדרים, שעבר לוועדות אחרות, עד ה-4 בדצמבר. לפני מספר ימים קיבלתי מכתב משגריר ארצות הברית וביקשתי שיודיעו לו שאני אניח את מכתבו בפני חברי הוועדה. המכתב יונח באופן פורמלי כאן וכל אחד מחברי הוועדה או מהאורחים שירצה לעיין במכתבו של שגריר ארצות הברית, יכול לעשות זאת.

מדובר בהצעת חוק ממשלתית. מי מציג אותה מטעם המדינה?

מדובר על שורת תיקונים לחוק הנפט, שהרקע להם הוא עיון חוזר שעשינו בכל מה שקשור לחוק הנפט, שנחקק ב-1952 כדי לבדוק את מידת ההתאמה שלו למציאות של שנות האלפיים ולמשק הכלכלי המודרני. בתיקונים יש סדרה שלמה של נושאים כגון: מקרקעין, נושאים המטפלים בהגבלים עסקיים, הקצאת רשיונות וכו', אבל מדרך הדברים התמקדנו כרגע בסעיף אחד שקשור לנושא התקציבי ולכן גם חשוב להצמיד אותו בלוח הזמנים לחוק ההסדרים. מדובר בסעיף 33(12). הסעיף הזה נותן הסמכה כללית לשר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות אגרות, היטלים, מסים ותמלוגים בשיעור שונה מהקבוע בסעיף 32א. זה הסעיף הקובע שהתמלוגים יהיו בשיעור של 12.5%, דהיינו שמינית מההכנסות ממכירת נפט.

האם הכוונה שלכם היא שזה יחול גם על בעלי זכויות או על חדשים?

אנחנו מתכוונים שזה יחול על כל מי שיפיק נפט בתקופה שבה החוק יהיה בתוקף.

הנושא נבדק היטב ועמדתנו היא שאין פה בעיה חוקתית.

מכיוון שסעיף ההסמכה הכללית מכניס מידה של חוסר ודאות, כך טענו העוסקים בענף, רצינו להקטין את מידת חוסר הוודאות. הכנסנו סעיף נוסף שאומר ש"שיעור האגרה, ההיטל או המס, שייקבעו כאמור בסעיף קטן א', לא יפחת מ-10% מן ההכנסה החייבת של הפקת נפט ולא יעלה על 60% מההכנסה כאמור". אנחנו מדברים על שינוי השיטה והכוונה היא שכל מה שיהיה במדרגה עד 36% לכאורה מותר בניכוי ולכן שיעורו האפקטיבי מבחינת תשלום הוא אפס, וב-60% אפקטיבית זהו תשלום של 24% מהרווח.

מה הסיבה לשינוי? אתם חושבים שמשלמים פחות מדי?

השיטה שהיתה נהוגה קודם לא לוקחת בחשבון את הרווחים. יכול להיות מצב תיאורטי בו לא יהיו רווחים בכלל, אבל התמלוגים ישתלמו.

יש הרבה דברים בהם יש תמלוגים שבאים מהכנסה ואתה לא מתעסק בצד ההוצאה. אתה לא מס הכנסה.

למיטב זכרוני יש חקיקה רטרואקטיבית.

הנושא נבדק ומבחינה משפטית אין פה חקיקה רטרואקטיבית. אני אסביר את זה בהרחבה.

גם אם זה נכון מבחינה משפטית, זה לא חייב להיות נכון מבחינה עניינית.

שינוי השיטה הוא מעבר לשיטה פרוגרסיבית.

אבל זה לא מה שנכתב כאן. אתם אומרים בין 10% ל-60%. זאת אומרת ששר האוצר, בחקיקת משנה, יחד עם ועדת הכספים יקבעו את השיעורים.

לפי חוות הדעת המשפטית שקיבלנו אין פה חקיקה רטרואקטיבית. החקיקה עברה את כל האישורים הנדרשים מבחינה משפטית והיא תחול מהמועד שבו החוק ייכנס לתוקף.

תודה. אדוני השר, בבקשה.

לא נהוג ששר בממשלה בא לוועדה בכנסת ונראה כמי שמתנגד לממשלה, מבחינת מה שנחשב לסדרי מנהל תקין. לפעמים בדיונים כאלה הולך לאיבוד נוכח-נפקד חשוב מאד וזה השכל הישר, שבאתי להיות הסניגור שלו. תנאים של השקעה קשורים לשוק חופשי ושוק חופשי קשור לפרספציות – איך נראה המשק שבו הולכים להשקיע את ההשקעה הזאת. אם מישהו בא לארץ להשקיע השקעות ענקיות מהסוג שנדרש בחיפושי נפט, אסור בשום אופן ליצור אווירה או תחושה שבמוצאו את הדבר הנדיר הזה, יבואו וישנו את התנאים, שגם כך הם עתירי סיכון וממון, וידרשו ממנו כסף שהוא לא חשב שיהיה כלול בהשקעה שלו.

במרחק של כמה קילומטרים מאשקלון נמצאת הרשות הפלשתינית ושם לא עולה למשקיע שום דבר.

אם האנרגיה שמושקעת בפסיקים ובנקודות היתה מושקעת בשאלה איך ניתן להחזיר את הנכס הזה לידי מדינת ישראל, היה אולי לא רע. לענייננו, אני כשר התשתיות ממליץ מאד שלא תתקבל כאן היום שום החלטה והדיון בכל הסוגיה הזאת יידחה וייכלל במסגרת שינוי החקיקה הכולל בחוק הנפט, שעכשיו נדון.

אתה מציע שנמשוך את זה מחוק ההסדרים?

כן. זאת המשמעות האופרטיבית. הנושא ידון במסגרת השינוי בחקיקת חוק הנפט בכללו כי זה מקומו הראוי לדיון.

עד כמה שנמסר לי הסעיף הזה היה כלול בחוק ההסדרים מלפני שנתיים והוא עבר לוועדת הכספים. מה קרה לסעיף הזה בוועדת הכספים?

הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה והגיעה לוועדת הכספים. היה אז שר תשתיות חדש, ליברמן, שהסביר לוועדה שמשרד התשתיות מכין את חוק הנפט הגדול ולכן לא כדאי להיחפז ולדון בסעיף הזה.

באמת מכינים חוק נפט?

לא.

מנהל הכנסות המדינה עוד לא גיבש את הקונספט איך הוא רוצה שייראה המנגנון הפיסקלי של גביית התמלוגים. משרד התשתיות מנהל עבודת מטה עם משרד האוצר ונמצאים בו מנהל הכנסות המדינה, מס הכנסה, אגף התקציבים ומשרד המשפטים. כינסנו את כל החברים שנמצאים פה ליום עיון שהתקיים לפני כשבועיים כדי להציג להם את עקרונות חוק הנפט המוצע על ידינו. לצורך העניין התקבלו המלצות של יועץ בינלאומי וקיבלנו ממנו לא מעט הערות, לא רק בנושא התמלוגים. גם הוא מציע בין 10% ל-60% ואנחנו רוצים לעשות תיקונים מלאים בכל חוק הנפט. לכן לא נכון להגיד שאנחנו לא מקדמים את הנושא וגם משרד האוצר עדיין לא גיבש את העמדה שלו. ביקשנו מכל החברים הצעות או הערות של היועץ וחלק מהם כבר העבירו לנו ניירות עמדה. סוכם שיתקיימו עוד שני מפגשים וכך נוכל לבוא עם חוק שלם בהסכמה.

ראשית, הממשלה החליטה על הסעיף הזה במסגרת חוק ההסדרים. זאת היתה החלטת ממשלה, שמחייבת את כל השרים, לרבות השרים החדשים שזה עתה נודעו לתחום המרתק והמעניין, תחום הנפט, והפועלים בו. לפיכך אני מאד תמהה על דבריו של שר התשתיות, אשר פונה לוועדה בניגוד לעמדת הממשלה ומבקש דברים שהם בניגוד להחלטות הממשלה.

החדר הזה מלא באנשים חשובים ויקרים שתרמו רבות לכלכלת המדינה. הסעיף הזה הוא סעיף מסמיך בלבד. הרבה מדינות מעודדות חיפושי נפט.

זה תקין בעינייך שבחקיקה ראשית עושים כזה טווח?

מרבית דיני המס מוסדרים בתקנות ובפטורים. אנחנו עובדים כך וכולנו משלמים כך מס הכנסה. הסעיף הזה וסעיפים דומים נחקקו גם במדינות אחרות ונראה לכם מבחינה הסטורית שקרה אותו הדבר כמו אצלנו. כאשר התגלה נפט בים הצפוני, פקודת מה ההכנסה האנגלי שונתה ונקבעו שם שיעורי מס אחרים.

וזה עצר את החיפושים ל-15 שנה. את מספרת רק חצי מהסיפור.

זה מה שאתם אומרים.

לא, זה בדיוק מה שקרה.

אנשים קיבלו נכסים מהמדינה, השקיעו הרבה כסף, לקחו תעוזה וגייסו כספים על בסיס העובדה שאולי הם יגלו נפט. המדינה רשאית לשנות את שיטת המס שלה בכל עת על הכנסות עתידיות. אף אחד לא פוגע בהכנסות שהופקו.

באה חברה אמריקנית והשקיעה הרבה כסף בחיפושי נפט בארץ, מתוך ידיעה שאם יהיה לה מזל ויימצא נפט, שיעור המיסוי שיוטל עליה הוא איקס. עכשיו אנחנו קובעים אותו כשני איקס או כשלושה איקס. מבחינה ערכית ומוסרית זה בסדר?

זהו סעיף הסמכה ששם רף מסוים, שיבוא לדיון בוועדה וכל החברים הנכבדים יוכלו לטעון לגופו של עניין. מה האנשים כאן טוענים? כנגד עצם קיומה של הסמכות. באותה מידה אפשר לטעון נגד הרפורמה במס ולומר שזה גם לא מוסרי. אם לקחתי את הכסף שלי והשקעתי אותו ברוסיה, עכשיו אני אמוסה? לא יעלה על הדעת.

השאלה הערכית היא אחרת. האם ראוי שהכנסת תחוקק הסדרים מרחיקי לכת כאלה בחקיקת משנה והמליאה לא תדע? אולי הרוב במליאה חושבים שאסור לשנות את התנאים האלה?

היום היו בוועדת הכנסת תקנות על שיעור המס שיוטל על ניירות ערך נגזרים. זה פחות חשוב מזה? אופציות פחות חשובות מזה? המערכת הזאת נקבעת ומיושמת בחקיקת משנה ולכן אין כאן בעיה חוקתית או בעיה רטרואקטיבית. לכל האנשים האלה יש שם ויש פנים, אבל לציבור אין שם ואין פנים. אם חברי הכנסת יראו את טובת הציבור לנגד עיניהם יגיעו למסקנה שאין כאן פגיעה אמיתית בשום עיקרון מקודש. אני רוצה להגיד למנכ"ל משרד התשתיות שאנחנו מחכים לחקיקה שלהם הרבה מאד זמן. תבוא חקיקה, נבטל את ההסמכה.

עצם הדיון הזה מסכן את המשך החיפושים.

אני מייצג שותפות מוגבלת המחפשת נפט וגז בים התיכון הישראלי ואני עוסק בנושא 35 שנה. התרגיל של שינוי המס שנעשה בים הצפוני תקע את החיפושים ל-15 שנה. השאלה, בסופו של דבר היא האם ההחלטה הזאת תגרום למשלם המיסים לנזק או לתוספת. אני רושם לפניי בחרדה שרק מעצם הדיבור על השינוי ירדה החברה שלי למקום 111 מתוך רשימה של 114 חברות מחפשים. במאמצים שאני אישית שותף להם לנסות להביא שותפים לחיפושים העכשיוויים בים התיכון, יש לנו קושי גדול מאד, בנוסף לכך שאנחנו מחפשים בים התיכון. כדאי שבמשרד האוצר יידעו שהרף הראשון הוא להביא מישהו שיהיה מוכן לקחת סיכון ועכשיו מתחילה החרב המהפכת של אי הוודאות לגבי שינוי המיסוי. התוצאה תהיה שאולי יתקבל חוק, אבל לאחר שיתקבל החוק לא ייעשו קידוחים, לא תהיינה תגליות ולא יהיה על מה להטיל מס.

אני מחברת גבעות עולם חיפושי נפט. אנחנו קודחים היום מזרחית לכפר-סבא ומקווים תוך שישה חודשים למצוא נפט. אמנם הקידוח בים עולה הרבה מאד כסף אבל גם הקידוח ביבשה עולה גם כן הרבה מאד. קשה מאד לגייס כסף כדי לחפש נפט והתמריץ היחיד שיש לאנשים לבוא ולהשקיע בנפט הוא מכיוון שאנחנו אומרים להם שאמנם זה סיכון גבוה, אבל אם יימצא נפט כולם ירוויחו. עכשיו באים ידידינו מהאוצר ואומרים שהם יקחו לנו את זה. הם אפילו לא אומרים כמה ואיך אלא רק שבעתיד הם יחליטו. זהו חוסר ודאות נוראי.

שאלת מה קרה עם ההצעה שהיתה לפני שנתיים ודווקא על הבסיס של ההצעה היתה עכשיו התחייבות של יושב ראש ועדת הכלכלה לסיים את הדיון יחד עם חוק ההסדרים.

אני אסיים, אבל אני לא יודע איך זה יסתיים. אם יתגבש פה רוב נגד, זה יסתיים בכי רע.

זה עבר לכאן כחלק מחוק ההסדרים.

אני מוכן להביא את זה להצבעה, אבל אתם צריכים להיות בטוחים שיש לכם רוב לדבר כזה.

אנחנו נעשה את הגיוס שלנו.

יש לי חשש שזה לא עבר בשעתו בוועדת הכספים כי היתה התנגדות לזה.

עמדת הממשלה היא העמדה שמוצגת בחוק ההסדרים ולכן היה חשוב שזה ימוזג כחוק אחד.

האם התקיים בממשלה דיון נפרד על הסעיף הזה?

דיון נפרד על כל החוק. יש כאן שתי שאלות נפרדות: אחת היא כאילו טענה של רטרואקטיביות – החלה על בעלי זכויות קיימות והשניה היא מה בחקיקה ראשית ומה בחקיקת משנה. השאלה הראשונה היא הגישה של כל חוקי המיסים. זה יהיה תקדים מאד מסוכן לקבל פה החלטה שיש למישהו זכות מוקנית על שיטת המס במדינה ועל שיעור המס ולא ניתן יהיה לעשות שום שינוי בחוקי המס. בנוגע לשאלה השניה – ראשית, זה מקובל בחקיקת המס. שנית, יש רף עליון שמופיע פה. שלישית, זאת לא תהיה החלטה של הממשלה לבדה כי זה מגיע לדיון באישור ועדת הכספים, כך שהדיון על גוף הנוסח וגוף ההוראות יתקיים בוועדת הכספים. המליאה תדע שבאמת מדובר כאן על החלה על בעלי זכויות קיימות, על מפיקי נפט קיימים.

אבל היא לא תדע מה מטילים עליהם בדיוק.

אבל היא תדע מה הרף העליון.

דיברת על העניין הערכי-מוסרי של הדבר. השאלה איננה מה יהיה על אנשים שפוקעת ההתחייבות שלנו כלפיהם אלא מה אנחנו עשויים לראות לעתיד. האנשים שיקבלו את החוק הרטרואקטיבי יסבלו לכאן או לכאן, אבל הסכנה היא שזה יגרור אחריו הפסקה של השקעות בכל נושא קידוחי הנפט.

אתה אומר שמיסוי גבוה מרתיע מחפשים חדשים.

ראשית, אני רוצה להעיר כמה הערות לגבי דבריה של המשנה ליועץ המשפטי של הממשלה. היינו כאן בדיון מאד אמוציונלי בנושא חוק הגז וגם אז נטען שלא יקרה שום אסון – נחוקק את החוק על פי עמדת הממשלה, למרות שכל החברים נלחמו נגד הקונספציה שהיתה ביסוד החוק, ובמקרה הכי גרוע אם נראה שניכשל, נשנה את החוק. היום אנחנו עומדים בפני שוקת שבורה בדיוק בגלל אותה גישה. חוקקו חוק, טענו כולנו שהחוק הזה בלתי ישים ולא ייבנה מטר אחד של צינור ממנו. הפלטפורמה יוצאת בימים אלה לחוף ישראל – פרוייקט של 300 מיליון דולר יביא ביוני 2003 גז לאשדוד - ואיש סביב השולחן הזה לא יודע מי יחבר את הצינור לצרכן שחתום איתנו על חוזה, קרי חברת החשמל. אולי לפחות נפיק לקחים ממה שקרה בוועדה הזאת רק לפני מספר חודשים.

זה לא בדיוק דומה.

אני מציע למשרד האוצר לקרוא את הדוח של החברה הזרה עד תום, למרות שהוא דוח ארוך וכתוב באנגלית. צריך להביא בפני חברי הוועדה את המידע שכתוב בתוך הדוח בצורה מאד מאד ברורה, שזה יהיה אסון להמשך חיפושי הנפט והגז במידה ותהיה תחולה רטרואקטיבית.

אי אפשר בשום אופן לנתק את הסעיף הזה, שהוא הסעיף המרכזי בהיבט הפיסקאלי מכל יתר השינויים בחוק הנפט. אם חוק הנפט לא הגיע עד היום לדיון כמכלול, נמתין עד שהוא יגיע למכלול. צריך לזכור שאין לחוק הזה שום השלכה על תקציב 2003. מה המהירות? הנזק הוא מיידי כי משדרים חוסר ודאות. אנחנו עומדים היום בפני קידוחים נוספים, אבל מי ישקיע 25 מיליון דולר כשיש חוסר ודאות לגבי המיסים שישולמו בכל קידוח כזה? כל הכוונה היא לנסות ולהוציא כסף מאלה שהשקיעו, ורחמנא לצלן גם הצליחו.

(מדבר באנגלית, גדעון תדמור מתרגם)

הנושא הזה מאד מאד חשוב לסמדן ולחברת האם נובל ולכל משקיע בינלאומי ששוקל להשקיע בחיפושי במדינת ישראל. תעשיית חיפושי הנפט והגז עומדת בפני נקודת הכרעה קריטית. במשך השנים בוצעו בישראל למעלה מ-300 קידוחים ואנחנו יכולים לומר שהיום יש רק תגלית גז מאד משמעותית אחת, מרי, שאנחנו בני המזל להיות המגלים שלה. לאחר 300 קידוחים רזרבות הגז שנתגלו לכל השוק הישראלי יספיקו לחמש-שש שנים ועם פיתוח של שדות קטנים נוספים, מקסימום לעשר שנים. מדינות מנסות להגיע לתגליות שיאפשרו להן רזרבות מוכחות לעשרים שנות צריכה לפחות. אלה מדינות שלא חשופות לסיכונים ביטחוניים ואחרים כפי שקיימים בישראל. עומדת בפני המדינה ברירה: האם לאמץ מדיניות פיסקאלית שתעודד גם השקעות מקומיות וגם זרות בהמשך הפיתוח או להמיר את המשך החיפושים בתזרים מזומנים מיידי.

לאור זאת נקט משרד התשתיות ביוזמה ולקח יועץ בינלאומי, IHS על מנת להביא את הנסיון הבינלאומי ולהמליץ המלצות. מדינת ישראל הקפיאה מתן רשיונות נוספים ב-2000 מתוך כוונה שכל הרשיונות הבאים שיינתנו, יהיו כפופים לשינוי המדיניות הפיסקאלית במידה והיא תאומץ. פורסם בעיתון שיש כוונה לשנות את המדיניות הפיסקאלית באופן קיצוני, עד ל-50% מס נוסף והיום אנחנו יודעים שזה בין 10% ל-60%. משרד התשתיות אמר בצורה חד משמעית שלא תהיה תחולה של השינוי על זכויות נפט שהוענקו עד לאותו מועד. בשעה שמדינות העולם מנסות לעודד על ידי יצירת תנאים פיסקאליים טובים יותר למשקיעים, עצם העובדה שישראל מנסה לשקול הרעה של התנאים הפיסקאליים תהיה מאד שלילית. המסקנה מדוח IHS היא שמשקיעים לא יבואו וישקיעו מאות מיליוני דולרים, כשמחזור ההשקעה הוא ארוך ויכול להגיע ל-10-20 שנה, כאשר אין אמון של המשקיע בכך שתהיה יציבות בתנאים הפיסקאליים.

לצערי, אני חייב לסיים עכשיו את הישיבה. כל מי שלא דיבר עכשיו, ידבר בישיבה הבאה שתתקיים בשבוע הבא כנראה. עד ה-4 בדצמבר נסיים את הדיון בנושא לכאן או לכאן. סליחה שהישיבה היום קצרה עקב הנסיבות ותודה רבה לכם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:25.